How online marketplaces can help local economies, not hurt them | Amane Dannouni

Translator: Ivana Korom Reviewer: Krystian Aparta

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

בפברואר 2013, אשתי ואני עברנו לסינגפור.

בדיוק באותו זמן,

“אובר” הודיעה שהיא התחילה לפעול במדינה.

In February 2013, my wife and I moved to Singapore.

אמנם, אשתי ואני מסכימים על הרבה דברים,

Exactly at the same time,

אבל השימוש באובר בהחלט לא היה אחד מהם.

Uber has announced it started operations in the country.

Now, my wife and I agree on a lot of things,

בעוד שאני התלהבתי מהטכנולוגיה

ואיך אולי לא נצטרך להחזיק יותר במכוניות,

but using Uber was definitely not one of them.

היא הרגישה שכל מכונית אובר גונבת עבודות מנהגי מוניות.

While I was excited about the technology

and how maybe we don't need to own cars anymore,

ושרה לא הייתה היחידה.

she felt that every Uber car is here to steal jobs from taxi drivers.

כשהאובר, ה“אייר בי אנד בי′ ואמזון ברחבי העולם --

במה שאנו מכנים “שווקים מקוונים” --

And Sarah was not the only one.

התחילו להרחיב את נוכחותם,

As the Ubers, Airbnbs and Amazons of the world --

שמענו, כולנו, אין ספור קובעי מדיניות

what we call "online marketplaces" --

שמודאגים לגבי האופן בו יש להתמודד עם הסיכונים החדשים הללו

as they started expanding their presence,

של הרס מקומות עבודה, ירידה בשכר ודליפת מס.

we have heard, all of us, countless policymakers

שמענו גם מנהיגי חברות,

worried about how to deal with these new risks

שמודאגים מתחרות אגרסיבית מפלטפורמות גלובליות

of job destruction, lower wages and tax leakage.

שנוגסת בעסקים המקומיים שלהם.

We've also heard company leaders

וברמה הרציונלית, ברור שאני מבין.

worried about aggressive competition from global platforms

אחרי הכל, זוהי כלכלת היצע וביקוש בסיסית.

eating up their local businesses.

אם, באיזשהו שוק, מגדילים באופן דרמטי את ההיצע,

And on the rational level, of course I understand.

אפשר לצפות לירידת רווחיות ולירידה בצמיחה

After all, this is basic supply and demand economics.

אצל השחקנים הקיימים.

If, in any market, you dramatically increase supply,

אבל מניסיוני האישי,

ראיתי גם את הצד השני של הסיפור.

you should expect prices, profitability and growth to go down

for existing players.

היכן ששווקים מקוונים,

כמו גוייג‘ק באינדונזיה או ג’ומיה באפריקה,

But in my personal experience,

I've also seen the other side of the story.

עזרו למערכות האקולוגיות העסקיות שלהם ולקהילות הסובבות אותם.

Where online marketplaces,

הצד החיובי שראיתי

like Gojek in Indonesia or Jumia in Africa,

הוכיח את עצמו באישה, נהגת מונית במצרים,

have helped their business ecosystems and the communities around them.

שעכשיו הייתה לה הזדמנות לעבוד

The positive side I have seen

ללא ההטרדה שהיא התמודדה איתה בעסקי המוניות.

demonstrated itself in a woman, a taxi driver in Egypt,

הוא הוכיח את עצמו באמצעות כפר בקניה

that now had the opportunity to work

without the harassment she faced in the taxi business.

שקיבל דחיפה כלכלית,

כי האגם היפה הסמוך שלחלוטין לא היה מוכר

It demonstrated itself through a village in Kenya

הופך כעת לנקודת תיירות אקולוגית לאומית.

that got an economic boost,

השווקים המקוונים ימשיכו לגדול.

because the nearby beautiful but completely unknown lake

והם ישנו את הדרך שבה אנחנו קונים,

is now becoming a national ecotourism spot.

הדרך בה אנו מטיילים

והדרך בה אנו מבצעים עסקאות אחד עם השני.

Online marketplaces will continue to grow.

אז אנחנו באמת צריכים להבין

איפה האמת בין שני הסיפורים הללו.

And they will transform the way we shop,

the way we travel

and the way we transact with each other.

האם עלינו לצפות ליותר מהצד החיובי

So we really need to understand

או ליותר מהצד האפל והמדאיג?

where is the truth between those two stories.

והאם יש דרך להשיג את הראשון מבלי לקבל את השני?

Should we expect more of the bright side

אני מאמין שיש.

or more of the dark and worrying side?

כיועץ אסטרטגי, אני חוקר עסקים למחייתי.

And is there a way to get the first without getting the second?

וכמתמטיקאי בנשמה,

לא יכולתי לחיות עם משהו שההיפך ממנו הוא נכון באותה מידה.

I believe there is.

As a strategy consultant, I study businesses for a living.

אז, חזרתי ליסודות, ושאלתי את השאלה:

And as a mathematician at heart,

מה באמת עושים שווקים מקוונים?

I couldn't live with something and its opposite being equally true.

מה הם עושים?

So, I went back to fundamentals, and I asked the question:

ובכן, בבסיסם,

הם עושים משהו מאוד פשוט.

What do online marketplaces really do?

הם מתאמים בין מוכרים וקונים.

What do they do?

זהו זה.

Well, at their core,

עבור נהגים ונוסעים

they're doing something very simple.

יש את אובר, את “גראב” בדרום מזרח אסיה

They match sellers and buyers.

ואת “דידי” בסין.

That's it.

להתאמה בין סוחרים וצרכנים,

For drivers and passengers,

יש לכם את אמזון, עליבאבא או ג’ומיה באפריקה.

you get Uber, Grab in Southeast Asia

ולדיור יש את אייר בי אנד בי:

or DiDi in China.

לגיוס כספים, את “קיקסטארטר” --

For matching merchants and consumers,

והרשימה ממשיכה.

you get Amazon, Alibaba or Jumia in Africa.

המשותף לכל הדוגמאות הללו

And for housing, you get Airbnb;

הוא שהן מעבירות פונקציונליות בסיסית זו

for fundraising, you get Kickstarter --

של התאמת מוכרים וקונים

the list goes on.

מהעולם הפיזי לעולם הדיגיטלי.

What all these examples have in common

ועל ידי כך,

is that they transition this basic functionality

הן יכולות למצוא התאמות טובות יותר,

of matching sellers and buyers

לעשות את זה מהר יותר

ובסופו של דבר, לשחרר יותר ערך לכולם.

from the physical world to the digital world.

And by doing so,

למעשה, היתרון העיקרי של שווקים מקוונים

they can find better matches,

do it faster

הוא שהם משיגים עבורנו יותר באותה כמות מאמץ.

and ultimately, unlock more value for everyone.

In fact, online marketplaces' core benefit

לדוגמה,

אם אתה נהג מונית בסן פרנסיסקו

is that they get us more from the same amount of effort.

ואתה מחליט לעבוד 10 שעות ביום,

For example,

אז למעשה יש לך נוסע משלם במכונית שלך

if you're a taxi driver in San Francisco

לארבע שעות מתוך ה-10.

and you decide to work 10 hours per day,

אם אתה לוקח את אותה מכונית ושם אותה על פלטפורמה כמו אובר,

then you're actually having a paying passenger in your car

אתה יכול לקבל נוסעים משלמים

for four hours out of the 10.

למשך שעה וחצי נוספות.

זו אותה מכונית שנעשית פרודוקטיבית יותר ב-40 אחוז.

If you take the same car and put it on a platform like Uber,

you can have paying passengers

ואותו דבר הוכח כנכון עבור שווקים מקוונים אחרים.

for an additional one and a half hours.

This is the same car becoming 40 percent more productive.

על ידי תכנון הם יוצרים ערך גדול יותר לכלכלה.

And the same has been proven true for other online marketplaces.

עכשיו, אנחנו צריכים להבין מי מקבל את הערך הנוסף הזה.

By design, they create more value for the economy.

אפשר לתת את זה לנהגים --

יותר נוסעים, יותר הכנסה.

Now, we need to figure out who gets this additional value.

ניתן להעניק את זה לצרכנים אם אתם מורידים מחירים.

או שתוכלו להחליט שהפלטפורמה תקבל את הכל.

You can give it to the drivers --

more passengers, more income.

מה שקורה בדרך כלל זה ששלושתם

You can give it to consumers, if you reduce prices.

איכשהו יחלקו את זה.

Or you can decide that the platform gets to keep all of it.

אבל מה לגבי כולנו?

What usually happens is that all three of them

גם אנחנו יכולים להיות מושפעים

בלי להיות באחד משני הצדדים של העסק הזה.

would somehow split it.

אם השכן שלי יחליט להשכיר את הדירה שלו באייר בי אנד בי,

But what about the rest of us?

ויותר אנשים נכנסים ויוצאים מהבניין,

We can also be impacted

without being on either sides of this business.

יש יותר רעש מהרגיל,

If my neighbor decides to rent his apartment on Airbnb,

אני מקבל תופעת לוואי לא נעימה של קסם הפרודוקטיביות הזה.

and we have more people coming in and out of the building,

הכלכלנים יקראו לזה “חיצוניות שלילית“.

more noise than usual,

then I'm getting an unpleasant side effect of this productivity magic.

החיצוניות השלילית מהפרודוקטיביות העולה של מכוניות אובר

היא שערך הרישיונות של נהגי המוניות יורד

This is what economists would call a "negative externality."

בניו יורק, למשל, בכ- 30%

The negative externality of Uber cars becoming more productive

זהו הצד האפל.

is taxi drivers seeing the value of their licenses drop

וזה מה שמצית הפגנות רחוב

by as much as 30 percent in New York, for example.

ולפעמים, אפילו אלימות.

This is the dark side.

אני מאמין מעומק הלב שזה ניתן למניעה.

And this is what sparks street demonstrations

וזה נעשה לי יותר ברור

ככל שביליתי יותר זמן בשווקים מתעוררים.

and sometimes, sometimes, even violence.

למעשה, במהלך שהותי בסינגפור,

I profoundly believe this is avoidable.

ביליתי חצי מכל שבוע נתון בסיורים באזור,

And it became clearer to me

the more I have spent time in emerging markets.

בין מלזיה, תאילנד, ואינדונזיה,

והפכתי למשתמש --

In fact, during my time in Singapore,

למעשה, יותר מעריץ --

I spent half of any given week traveling in the region,

של שווקים מקוונים שלא היו כל כך מוכרים אז.

between Malaysia, Thailand, Indonesia,

אבל כמה מהם עשו פשרות אסטרטגיות מעניינות

and I became a user --

actually, more of a fan --

of online marketplaces that were not that well-known back then.

שצמצמו באופן דרמטי את תופעות הלוואי שלהם,

את החיצוניות שלהם.

But some of them made interesting strategic trade-offs

קחו למשל את גוג’ק.

הם בעצם אובר עבור אופנועים.

that dramatically reduced their side effects,

הם אחד מהשווקים המקוונים האהובים ביותר באינדונזיה,

their externalities.

Take Gojek, for example.

וזה מאוד קשור לתפקיד שהם בחרו למלא.

They're basically Uber for motor bikes.

They are one of the most liked online marketplaces in Indonesia,

במקום לריב

עם כל אופציית הובלה אחרת,

and this has a lot to do with the role they chose to play.

הם בוחרים לשלב אותם בהדרגה לתוך הפלטפורמה שלהם,

Instead of picking a fight

כך שמבלי לעזוב את אפליקציית גוג’ק,

with every other transportation option out there,

ניתן לבדוק את לוח הזמנים של התחבורה הציבורית

they choose to gradually integrate them within their own platform,

ולבחור לנסוע באוטובוס למרחק גדול.

ואז, אולי, להמשיך עם אופנוע או במונית מסורתית

so that without leaving the Gojek app,

you can check the public transportation schedule

שניתן להזמין ולשלם עבורה באותה אפליקציה.

and choose to take a bus for a long distance.

Then, maybe, a motorbike or a traditional taxi

אם תסתכלו על גוג’ק היום,

תשעה מתוך 10 נהגי מוניות קודמים

that you can order and pay for from within the same app.

מאמינים שאיכות החיים שלהם השתפרה לאחר ההצטרפות לפלטפורמה.

If you look at Gojek today,

nine out of 10 previous motor taxi drivers

ותשעה מתוך 10 צרכנים --

תשעה מתוך 10 --

believe their quality of life has improved after joining the platform.

מאמינים שלגוג’ק יש השפעה חיובית על החברה בכלל.

And nine out of 10 consumers --

רמת האמון הזו היא מה שאיפשר לגוג’ק לצמוח

nine out of 10 --

believe that Gojek has a positive impact on society in general.

למה שהוא היום שוק מקוון על לכל דבר

מאוכל למצרכים

Now, this level of trust is what allowed Gojek to grow

אפילו עיסויים ואיסוף כביסה.

into what is today a super online marketplace for everything

הכל בא הודות לפשרה מכוונת

from food to grocery

במטרה להיות מתכננים של מערכת אקולוגית גדולה יותר

even massages and laundry pickups.

שבה גם לאחרים יש תפקיד,

It all came from a deliberate trade-off

במקום מנצח בודד, גיבור,

to be an orchestrator of a bigger ecosystem

שלוקח לעצמו מה שיהיה לבסוף נתח קטן יותר.

where others also have their role to play,

דוגמה מעניינת נוספת היא ג’ומיה.

instead of a single winner, a hero,

that takes for himself what would, at the end, be a smaller pie.

ג’ומיה היא המקבילה של אמזון באפריקה.

אבל היא לא מייצרת את אותה רמת פחד

Another interesting example is Jumia.

בקהילת העסקים הקטנים.

Jumia is the equivalent of Amazon in Africa.

ואחת הסיבות לכך

היא שהם החליטו להשקיע באופן פעיל

But they don't generate the same level of fear

in the small-business community.

ביזמים אפריקאים,

להצמיח אותם לעידן הדיגיטלי.

And one of the reasons for that

עכשיו קחו בחשבון,

is because they have decided to actively invest

שג’ומיה פועלת במדינות עם האוריינות הדיגיטלית הנמוכה ביותר בעולם

in African entrepreneurs,

to grow them into the digital age.

כמו גם רמת הקישוריות הדיגיטלית.

Now keep in mind,

הם יכלו להתמודד עם זה

Jumia is operating in countries with some of the lowest digital literacy

בדרך הרגילה, באמצעות שתדלנות לרפורמות --

and digital connectivity scores in the world.

והם כנראה עושים את זה --

אבל הם גם יסדו את אוניברסיטת ג’ומיה,

Now they could have dealt with that

the usual way, through lobbying for reforms --

פלטפורמת למידה אלקטרונית

שבה סוחרים יכולים לבוא וללמוד מיומנויות דיגיטליות ועסקיות בסיסיות.

and they probably do that --

but they have also built Jumia University,

חקרנו שווקים מקוונים באפריקה בשנה שעברה.

an e-learning platform

where merchants can come and learn basic digital and business skills.

ובמהלך אותו מחקר, פגשנו את אחד הסוחרים של ג’ומיה.

קוראים לו ג’ומו.

We have studied online marketplaces in Africa last year.

הוא פוטר מעבודתו ב-2014,

And during that study, we have met one of Jumia's merchants.

ובאותו זמן, הוא החליט שהוא רוצה להיות הבוס של עצמו.

הוא רצה להיות עצמאי.

His name is Jomo.

He was fired from his job in 2014,

הוא גם רצה שלעולם לא יפטרו אותו יותר.

and at that time, he decided he wanted to become his own boss.

אז באותו זמן,

לג’ומו לא היה שמץ של מושג מה זה עסק.

He wanted to be independent.

אז הוא היה צריך לעבור סדרה של הדרכות

He also wanted to never be fired again.

כדי ללמוד כיצד לבחור מוצרים, ואיך לתמחר אותם

So at that time,

Jomo had no clue what a business is.

וכיצד לקדם אותם באינטרנט.

So he needed to go through a series of trainings

כיום, לג’ומו יש עסק מקוון עם 10 עובדים

to learn how to select products, how to price them

ולפני כמה חודשים,

and how to promote them online.

הוא פתח את החנות הקמעונאית הראשונה שלו

Today, Jomo has a 10-employee online business.

בפרברי ניירובי.

באמצעות האוניברסיטה שלה,

And as of a few months ago,

יש לג‘ומיה פוטנציאל לעזור למספר עצום של אנשים כמו ג’ומו.

he just opened his very first brick-and-mortar shop

in the suburbs of Nairobi.

והערכנו שיחד עם שווקים מקוונים אחרים

Now, through its university,

Jumia has the potential of helping a huge number of Jomos.

ביבשת

הם יכולים לייצר 3 מיליון משרות נוספות עד 2025.

And we have estimated that together with other online marketplaces

והם יעשו את זה ישירות,

on the continent,

they can generate three million additional jobs by 2025.

או באמצעות ההשפעה שלהם על הקהילה הרחבה יותר.

ולפעמים,

כשלוקחים בחשבון את ההשפעה הרחבה יותר

And they would do that either directly,

או שוכחים ממנה

יכולים ליצור או להרוס פלטפורמה.

or through their impact on the wider community.

And sometimes,

כדי להמחיש את זה, בואו ונחזור לסינגפור.

taking that wider impact into consideration

כשאשתי ואני החלטנו בשנה שעברה לעזוב את הארץ,

or forgetting about it

can make or break a platform.

To illustrate that, let's go back to Singapore.

אובר החליטה לעשות את אותו הדבר.

באותו הזמן,

So, when we decided with my wife to leave the country last year,

שוב, התחלנו לראות את הדפוס הזה,

Uber decided to do the same.

אבל אולי זה צירוף מקרים.

At the same time,

במציאות, אובר הפסידה בקרב של שירות קריאת ההסעה

again, we started to see that pattern,

לסטארט-אפ מלזי בשם “גראב“.

but maybe it's a coincidence.

In reality, Uber lost the ride-hailing battle

עכשיו, באופן מעניין,

לאשתי לא היתה אותה רמה של חששות בקשר לגראב,

to a Malaysian-born start-up called Grab.

כי כשגראב התחילה, היה לה שם אחר.

Now, interestingly,

השם היה “מי טקסי“,

my wife didn't have the same level of concerns with Grab,

וכפי שהשם מרמז, זה התחיל כפלטפורמה למוניות.

because when Grab started, it had a different name.

It was called MyTeksi,

וכשגראב התחילה להתרחב למאגר נהגים שמעבר למוניות,

and as the name suggests, it started as a platform for taxis.

הדבר נתפס כהדרגתי והגיוני.

הם גם היו מאוד זהירים תוך כדי העשייה.

So when Grab started expanding the driver pool beyond taxis,

הם חשבו איזה סוג של רשת ביטחון סוציאלית

it was seen as gradual and reasonable.

הם צריכים להציע לכל הנהגים.

They were also very careful while doing so.

אז הם הציעו חבילות ביטוח מיוחדות

ואפילו תוכניות חינוך פיננסי.

They thought of what kind of social safety net

כעת, השוו את זה עם מה שקרה בלונדון,

they should bring to all drivers.

So they put in place special insurance packages

בניו יורק ובפריז,

and even financial education programs.

שם נהגי המוניות לא הרגישו שהפלטפורמות הבינו

Now, compare that with what happened in London,

שהיה עליהם לשלם 200,000 יורו עבור הרישיון שלהם --

in New York, in Paris,

שרובו היה בהלוואות.

where taxi drivers didn't feel that the platforms understood

כשהסוג הזה של מידע סביבתי חברתי

they had to pay 200,000 euros for their license --

לא נלקח בחשבון,

אתם מקבלים תגובות חזקות.

and mostly in loans.

When you don't take that kind of social environmental information

אני לא מנסה לטעון שהפשרות שנעשו

into account,

you get strong reactions.

על ידי גראב או ג’ומיה או גוג’ק הן חסרות סיכון.

האם הן האטו זמנית את הצמיחה בשלב מסוים?

I'm not trying to argue that the trade-offs

אולי.

by either Grab or Jumia or Gojek are risk-free.

אבל הסתכלו עליהם היום.

גוג’ק שווה 10 מיליארד דולר.

Did they slow down growth at some point, temporarily?

ג’ומיה הוא אחת מ-3 חברות חדי קרן היחידות בכל אפריקה.

Maybe.

But look at them today.

Gojek is worth 10 billion dollars.

וגראב, ובכן, היא דחקה את אובר

Jumia is one of only three unicorns in the whole of Africa.

מכל אזור דרום מזרח אסיה.

ואני גם חושב שלעסקות הפשרה האלו אין שום דבר שהוא ספציפי לשווקים מתעוררים.

And Grab, well, they pushed out Uber

out of the whole region of Southeast Asia.

אמזון או אובר או אחרים יכולות ללמוד מהן

And I also think these trade-offs have nothing specific to emerging markets.

ולהתאים אותן למציאות שלהם.

בטווח הארוך,

Amazon or Uber or others can learn from them

זה לא חייב להיות משחק סכום אפס.

and adapt them to their own realities.

בטווח הארוך --

וזה אולי הצד האסייתי שלי מדבר --

In the long run,

משתלם להתאזר בסבלנות.

this doesn't need to be a zero-sum game.

משתלם לשקול מחדש את המטרה וסדרי העדיפויות שלכם

In the long run --

and this is maybe the Asian side of me speaking --

לאור משוואה הרבה יותר גדולה

it pays to be patient.

שכוללת אתכם ואת המשתמשים שלכם, כמובן,

It pays to reconsider your goal and your priorities

אבל כוללת גם רגולטורים,

in the light of a much bigger equation

קובעי מדיניות והקהילות שלכם.

that includes you and your users, of course,

ומעל לכל,

זה כולל את העסקים עצמם שאותם אתם אמורים לשבש.

but also it includes regulators,

policymakers, your communities.

תודה.

(מחיאות כפיים)

And I would argue, above all,

it includes the very businesses you are meant to disrupt.

Thank you.

(Applause)