Harry Baker: A love poem for lonely prime numbers

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

My name is Harry Baker. Harry Baker is my name.

שמי הוא הארי בייקר. הארי בייקר, זהו שמי.

If your name was Harry Baker, then our names would be the same.

לו שמכם היה "הארי בייקר" אז שמותינו היו זהים.

(Laughter)

(צחוק)

It's a short introductory part.

זהו חלק קצר של הצגה עצמית.

Yeah, I'm Harry.

כן, אני הארי.

I study maths. I write poetry.

אני לומד מתמטיקה. אני כותב שירה.

So I thought I'd start with a love poem about prime numbers.

אז חשבתי להתחיל בשיר - אהבה על מספרים ראשוניים.

(Laughter)

(צחוק)

This is called "59."

השיר הזה נקרא "59".

I was going to call it "Prime Time Loving."

רציתי לקרוא לו: "אהבה ראשונית".

That reaction is why I didn't.

בגלל התגובה הזאת ויתרתי על הרעיון.

(Laughter)

(צחוק)

So, "59."

אז, "59".

59 wakes up on the wrong side of the bed.

59 מתעורר, על הצד הלא נכון של המיטה

Realizes all his hair is on one side of his head.

מגלה ששערו סתור,

Takes just under a minute to work out that it’s because of the way that he slept.

לוקח לו דקה להבין שזה בגלל הצורה שבה ישן

He finds some clothes and gets dressed.

הוא מוצא כמה בגדים ומתלבש.

He can’t help but look in the mirror and be subtly impressed

הוא לא יכול שלא להביט במראה ולהתרשם קלות

How he looks rough around the edges and yet casually messed.

איך הוא נראה מחוספס ועדיין מבולגן באופן אקראי.

And as he glances out the window, he sees the sight that he gets blessed with

כשהוא מביט מהחלון, הוא רואה את המראה שהוא בורך בו

of 60 from across the street.

של 60 מעבר לרחוב.

Now 60 was beautiful.

עכשיו 60 היתה יפיפיה.

With perfectly trimmed cuticles, dressed in something suitable.

עם עור מת סביב האצבעות חתוך בצורה מושלמת, לבושה במשהו מתאים.

Never rude or crude at all.

לעולם לא שחצנית או גסה בכלל.

Unimprovable, right on time as usual, more on cue than a snooker ball

בלתי ניתנת לשיפור, ממש בזמן כרגיל, יותר בזמן מכדור סנוקר

but liked to play it super cool.

אבל אוהבת לשחק אותה סופר קול.

59 wanted to tell her that he knew her favorite flower.

59 רצה להגיד לה שהוא יודע מהו הפרח האהוב עליה,

He thought of her every second, every minute, every hour.

הוא חשב עליה כל שניה, כל דקה, כל שעה.

But he knew it wouldn’t work, he’d never get the girl.

אבל הוא ידע שזה לא יעבוד, הוא לעולם לא ישיג את הבחורה.

Because although she lived across the street

מפני שלמרות שהיא גרה מעבר לרחוב

they came from different worlds.

הם הגיעו מעולמות שונים.

While 59 admired 60’s perfectly round figure,

בעוד 59 העריץ את הצורה העגולה המושלמת של 60,

60 thought 59 was odd. (Laughter)

60 חשבה ש 59 הוא מוזר (אי זוגי באנגלית)(צחוק)

One of his favorite films was "101 Dalmatians."

אחד הסרטים האהובים עליו היה "101 דלמטים."

She preferred the sequel.

היא העדיפה את ההמשך.

He romanticized the idea they were star-crossed lovers.

הוא הפך את הרעיון שהם יהיו נאהבים לרומנטי.

They could overcome the odds and evens because they had each other.

הם יוכלו להתגבר על הסיכויים מפני שיהיה להם אחד את השניה.

While she maintained the strict views imposed on her by her mother

בעוד היא החזיקה בדעות מוצקות שנכפו עליה על ידי אימה

That separate could not be equal.

ההפרדה הזו לא תוכל להיות שווה.

And though at the time he felt stupid and dumb

ולמרות שבאותו זמן הוא הרגיש טיפש ומגושם

For trying to love a girl controlled by her stupid mum,

לנסות לאהוב בחורה שנשלטת על ידי אימה הטיפשה,

He should have been comforted by the simple sum.

הוא צריך היה להתנחם על ידי הסכום הפשוט.

Take 59 away from 60, and you’re left with the one.

קחו את 59 הרחק מ 60, ונשאר לכם אחד.

Sure enough after two months of moping around,

וכמובן אחרי חודשיים של התמהמהות,

61 days later, 61 was who he found,

61 ימים מאוחר יותר, 61 היתה מי שהוא מצא,

He had lost his keys and his parents were out.

הוא איבד את המפתחות וההוריו לא היו בבית.

So one day after school he went into a house

אז יום אחד אחרי בית הספר הוא נכנס לבית

As he noticed the slightly wonky numbers on the door,

כשהוא הבחין במספר המעט מוזר על הדלת,

He wondered why he’d never introduced himself before,

הוא תהה למה הוא מעולם לא הציג את עצמו לפני כן,

As she let him in, his jaw dropped in awe.

כשהיא הכניסה אותו, לסתו נפלה בפליאה.

61 was like 60, but a little bit more. (Laughter)

61 היתה כמו 60, אבל מעט יותר. (צחוק)

She had prettier eyes, and an approachable smile,

היו לה עיניים יפות יותר, וחיוך מזמין,

And like him, rough around the edges, casual style,

וכמוהו, מחוספסת בקצוות, בסטייל יום יומי,

And like him, everything was in disorganized piles,

וכמוהו, הכל היה בערמות מבולגנות,

And like him, her mum didn’t mind if friends stayed a while.

וכמוהו, לאימה לא היה אכפת אם חברים נשארו קצת.

Because she was like him, and he liked her.

מפני שהיא היתה כמוהו, והוא אהב אותה.

He reckoned she would like him if she knew he was like her,

הוא חשב שהיא תאהב אותו אם היא תדע שהוא כמוה,

And it was different this time. I mean, this girl was wicked,

וזה היה שונה הפעם. אני מתכוון, הבחורה הזו היתה מגניבה,

So he plucked up the courage and asked for her digits.

אז הוא אזר את האומץ וביקש ממנה את הספרות שלה.

She said, "I'm 61." He grinned, said, "I'm 59."

היא אמרה, "אני 61," הוא חייך, ואמר, "אני 59."

Today I’ve had a really nice time,

היום היה לי כיף,

So tomorrow if you wanted you could come over to mine?

אז מחר אם תרצי תוכלי לבוא אלי?

She said, "Sure."

היא אמרה, "ברור."

She loved talking to someone just as quirky,

הוא אהבה לדבר עם מישהו מוזר באותה מידה,

She agreed to this unofficial first date.

היא הסכימה להזמנה הלא רשמית שלו לדייט.

In the end he was only ready one minute early,

בסוף הוא היה מוכן רק דקה מוקדם.

But it didn’t matter because she arrived one minute late.

אבל זה לא שינה מפני שהיא הגיעה דקה מאוחר.

And from that moment on there was nonstop chatter,

ומאותו הרגע השיח לא הפסיק,

How they loved "X Factor," how they had two factors,

איך הם אהבו את X פקטור, איך היו להם שני גורמים,

How that did not matter, distinctiveness made them better,

איך זה לא משנה, היחודיות עשתה אותם טובים יותר,

By the end of the night they knew they were meant together.

עד סוף הערב הם ידעו שהם היו אמורים להיות יחד.

And one day she was talking about stuck-up 60,

ויום אחד היא דיברה על 60 הסנובית,

She noticed that 59 looked a bit shifty.

היא שמה לב ש 59 נראה קצת קופצני.

He blushed, told her of his crush:

הוא הסמיק, סיפר לה על ההתאהבות שלו:

“The best thing that never happened because it led to us.”

"הדבר הכי טוב שקרה לי כי הוא הוביל אותי אלינו."

61 was clever, see, not prone to jealousy,

61 היתה חכמה, אתם מבינים, לא נגועה בקנאה,

She looked him in the eyes and told him quite tenderly,

היא הביטה בעיניו ואמרה לו בעדינות,

"You’re 59, I’m 61, together we combine to become twice what 60 could ever be."

"אתה 59, אני 61, יחד אנחנו משתלבים להיות כפול ממה ש 60 אי פעם תהיה."

(Laughter)

(צחוק)

At this point 59 had tears in his eyes,

בנקודה הזו 59 היה עם דמעות בעיניו.

Was so glad to have this one-of-a-kind girl in his life.

היה כל כך שמח שיש לו בחורה יחודית בחייו.

He told her the very definition of being prime

הוא אמר לא שההגדרה עצמה של להיות ראשוני

Was that with only one and himself could his heart divide,

היתה שרק עם אחד ועצמו ליבו יוכל להתחלק,

And she was the one he wanted to give his heart to,

והיא היתה האחת שהוא רצה לתת לה את ליבו.

She said she felt the same and now she knew the films were half true.

היא אמרה שהיא מרגישה אותו הדבר ועכשיו היא ידעה שהסרטים היו חצי נכונים.

Because that wasn't real love, that love was just a sample,

מפני שזה לא היתה אהבה אמיתית, שאהבה ההיא היתה רק דוגמה,

When it came to real love, they were a prime example.

כשזה הגיע לאהבה אמיתית, הם היו דוגמא ראשונית.

Cheers.

לחיים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

That was the first poem that I wrote

זה היה השיר הראשון שכתבתי

and it was for a prime number-themed poetry night -- (Laughter) --

והוא היה לערב שירה בנושא מספרים ראשוניים -- (צחוק) --

which turned out to be a prime number-themed poetry competition.

שמסתבר שזו תחרות שירה בנושא מספרים ראשוניים.

And I became a prime number-themed poetry competition winner,

והפכתי לזוכה בתחרות השירה בנושא מספרים ראשוניים,

or as I like to call it, a prime minister. (Laughter)

או כמו שאני קורא לזה, ראש ממשלה. (צחוק)

And this is how I discovered these things called poetry slams,

וכך גיליתי את הדברים האלה שנקראים סלאם שירה,

and if you don't know what a poetry slam is,

ואם אתם לא יודעים מה זה סלאם שירה,

it was a format come up with in America 30 years ago

זה פורמט שהועלה באמריקה לפני 30 שנה

as a way of tricking people into going to poetry events

כדרך לרמות אנשים ללכת לארועי שירה

by putting an exciting word like "slam" on the end.

על ידי הוספת מילה מרגשת בסוף כמו "סלאם".

(Laughter)

(צחוק)

And each performer got three minutes to perform

וכל מבצע מקבל שלוש דקות להופיע

and then random audience members would hold up scorecards,

ואז חברי קהל אקראים יחזיקו כרטיסיות ניקוד,

and they would end up with a numerical score,

והם יגיעו לתוצאה מספרית,

and what this meant is,

ומה שזה אומר זה,

it kind of broke down the barrier between performer and audience

זה סוג של שבר את המחסום בין המבצע לקהל

and encouraged the kind of connection with the listener.

ועודד את סוג החיבור עם המאזין.

And what it also means is you can win.

ומה שזה גם אומר זה שאתם יכולים לזכות.

And if you win a poetry slam, you can call yourself a slam champion

ואם אתם זוכים בסלאם שירה, אתם יכולים לקרוא לעצמכם זוכי סלאם

and pretend you're a wrestler,

ולהעמיד פנים שאתם מתאבקים,

and if you lose a poetry slam you can say, "Oh, what? Poetry's a subjective art form,

ואם אתם מפסידים בסלאם שירה אתם יכולים להגיד "אוה, מה? שירה היא צורת אמנות סובייקטיבית,

you can't put numbers on such things."

אתם לא יכולים לשים מספר על דברים כאלה."

(Laughter)

(צחוק)

But I loved it, and I got involved in these slams,

אבל אני אהבתי את זה, ונכנסתי לסלאמים האלה,

and I became the U.K. slam champion

והפכתי לאלוף הסלאם באנגליה

and got invited to the Poetry World Cup in Paris,

והוזמנתי לאליפות העולם בשירה בפריז,

which was unbelievable.

שהיתה מדהימה.

It was people from all around the world speaking in their native languages

היו אנשים מכל העולם שמדברים בשפה שלהם

to be judged by five French strangers.

ונשפטים על ידי חמישה צרפתים זרים.

(Laughter)

(צחוק)

And somehow, I won, which was great,

איכשהו, זכיתי, מה שהיה מעולה,

and I've been able to travel the world since doing it,

והייתי מסוגל לנסוע בעולם מאז שעשיתי את זה,

but it also means that this next piece

אבל זה גם אומר שהיצירה הבאה

is technically the best poem in the world.

היא טכנית השיר הכי טוב בעולם.

(Laughter)

(צחוק)

So...

אז....

(Applause)

(מחיאות כפיים)

According to five French strangers.

לפי חמישה צרפתים זרים.

So this is "Paper People."

אז זה "אנשים מנייר."

I like people.

אני אוהב אנשים.

I'd like some paper people.

אני אוהב כמה אנשים מנייר.

They’d be purple paper people. Maybe pop-up purple paper people.

הם יהיו אנשים סגולים מנייר. אולי אנשי נייר סגולים שקופצים מהדף.

Proper pop-up purple paper people.

אנשים קופצים סגולים מנייר כמו שצריך.

"How do you prop up pop-up purple paper people?"

"איך אתם מעמידים אנשים קופצים סגולים מנייר?"

I hear you cry. Well I ...

אני שומע אתכם בוכים. ובכן אני...

I’d probably prop up proper pop-up purple paper people

אני כנראה ארים אנשים קופצים סגולים מנייר כמו שצריך

with a proper pop-up purple people paperclip,

עם אטב נייר מתאים של אנשים סגולים מנייר,

but I’d pre-prepare appropriate adhesives as alternatives,

אבל הייתי מכין מראש נייר דבק מתאים כחלופה,

a cheeky pack of Blu Tack just in case the paper slipped.

חבילה חצופה של נייר דבק כחול רק למקרה שהנייר יחליק.

Because I could build a pop-up metropolis.

מפני שיכולתי לבנות מטרופוליס קופץ.

but I wouldn’t wanna deal with all the paper people politics.

אבל לא הייתי רוצה להתעסק עם כל הפוליטיקה של אנשי הנייר.

paper politicians with their paper-thin policies,

פוליטיקת נייר עם המדיניות בעובי נייר,

broken promises without appropriate apologies.

הבטחות שבורות בלי התנצלויות מתאימות.

There’d be a little paper me. And a little paper you.

הם יהיו אני קטנים מנייר. ואתם קטנים מנייר.

And we could watch paper TV and it would all be pay-per-view.

ונוכל לצפות בטלוויזיה מנייר וזה יהיה ב-שלם-לפי-צפיה.

(Laughter)

(צחוק)

We’d see the poppy paper rappers rap about their paper package

נראה את ראפרי הפרג מנייר עושים ראפ על חבילות הנייר שלהם

or watch paper people carriers get stuck in paper traffic on the A4.

או צופים בנושאי אנשים מנייר נתקעים בתנועה מנייר על ה A4.

(Laughter) Paper.

(צחוק) נייר.

There’d be a paper princess Kate but we’d all stare at paper Pippa,

תהייה הנסיכה קייט מנייר אבל כולנו נבהה בפיפה מנייר.

and then we’d all live in fear of killer Jack the Paper-Ripper,

ואז כולנו נחייה בפחד מג'ק קורע הנייר,

because the paper propaganda propagates the people's prejudices,

מפני שפרופגנדת הנייר מפעפעת לדעות הקדומות של האנשים,

papers printing pictures of the photogenic terrorists.

תמונתו מדפסות של טרוריסטים פוטוגנים.

A little paper me. And a little paper you.

מעט נייר אני. ומעט נייר אתם.

And in a pop-up population people’s problems pop up too.

ובאוכלוסייות דמויות קופצות גם הבעיות של אנשים קופצות.

There’d be a pompous paper parliament who remained out of touch,

הם יהיו פרלמנט נייר מנופח שנשארו לא בקשר,

and who ignored the people's protests about all the paper cuts,

ומי שמתעלמים מהמפגינים מנייר בנוגע לכל חתכי הנייר,

then the peaceful paper protests would get blown to paper pieces,

אז המפגינים הרגועים יפוצצו לחתיכות נייר,

by the confetti cannons manned by pre-emptive police.

על ידי תותחי הקונפטי שמאויישים על יהיה משטרת המניעה.

And yes there’d still be paper money, so there’d still be paper greed,

וכן עדיין יהיה כסף מנייר, אז עדיין תהיה תאוות בצע מנייר,

and the paper piggy bankers pocketing more than they need,

והבנקאים מנייר יכניסו לכיס יותר ממה שהם צריכים,

purchasing the potpourri to pepper their paper properties,

ויקנו פוטפורי כדי לפזר בנכסים מנייר שלהם,

others live in poverty and ain’t acknowledged properly.

אחרים חיים בעוני ולא מכירים בהם בצורה נאותה.

A proper poor economy where so many are proper poor,

כלכלה ענייה בה כל כך הרבה הם באמת עניים,

but while their needs are ignored the money goes to big wars.

אבל בעוד שמתעלמים מהצרכים שלהם הכסף הולך למלחמות גדולות.

Origami armies unfold plans for paper planes

צבאות אוריגמי פותחים תוכניות למטוסי נייר

and we remain imprisoned in our own paper chains,

ואחננו נשארים כלואים בשרשראות הנייר שלנו,

but the greater shame is that it always seems to stay the same,

אבל הבושה הגדולה יותר היא שתמיד נראה שהיא נשארת אותו הדבר,

what changes is who’s in power choosing how to lay the blame,

מה שמשתנה זה מי בשלטון שבוחר איך להפיל את האשמה,

they’re naming names, forgetting these are names of people,

הם נוקבים בשמות, שוכחים שאלה שמות של אנשים,

because in the end it all comes down to people.

מפני שבסופו של דבר הכל מגיע לאנשים,

I like people.

אני אוהב אנשים.

'Cause even when the situation’s dire,

מפני שאפילו כשהמצב קשה,

it is only ever people who are able to inspire,

זה רק האנשים שמסוגלים לתת השראה,

and on paper, it’s hard to see how we all cope.

ועל הנייר, זה קשה לראות איך כולנו מתמודדים.

But in the bottom of Pandora’s box there’s still hope,

אבל בתחתית תיבת פנדורה יש עדיין תקווה,

and I still hope 'cause I believe in people.

ואני עדיין מקווה מפני שאני מאמין באנשים.

People like my grandparents.

אנשים כמו סבי.

Who every single day since I was born,

שכל יום מאז שנולדתי,

have taken time out of their morning to pray for me.

הקדישו זמן כל בוקר כדי להתפלל בשבילי.

That’s 7892 days straight of someone checking I’m okay,

זה 7892 ימים ברציפות של מישהו שבודק שאני בסדר,

and that’s amazing.

וזה מדהים.

People like my aunt who puts on plays with prisoners.

אנשים כמו דודתי שמעלים מחזות עם אסירים.

People who are capable of genuine forgiveness.

אנשים שמסוגלים לסליחה אמיתית.

People like the persecuted Palestinians.

אנשים כמו הפלסטינאים המואשמים.

People who go out of their way to make your life better,

אנשים שעושים הכל כדי לעשות את החיים שלכם טובים יותר,

and expect nothing in return.

ולא מצפים לתמורה.

You see, people have potential to be powerful.

אתם מבינים, לאנשים יש פוטנציאל להיות חזקים.

Just because the people in power tend to pretend to be victims

רק בגלל שהאנשים בשלטון נוטים להתחזות לקורבנות

we don’t need to succumb to that system.

אנחנו לא צריכים להכנע למערכת הזו.

And a paper population is no different.

ואוכלוסיית נייר היא לא שונה.

There’s a little paper me. And a little paper you.

יש נייר קטן אני. ונייר קטן אתם.

And in a pop-up population people's problems pop up too,

ובאוכלוסיית אנשים קופצים הבעיות של אנשים גם קופצות,

but even if the whole world fell apart then we’d still make it through.

אבל אפילו אם כל העולם יתפורר עדיין היינו עוברים את זה.

Because we’re people.

מפני שאנחנו אנשים.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you very much. I've just got time for one more.

תודה רבה לכם. יש לי זמן לעוד אחד.

For me, poetry has been the ultimate way of ideas without frontiers.

בשבילי, שירה היתה הדרך האולטימטיבית לרעיונות בלי גבולות.

When I first started,

כשהתחלתי,

the people who inspired me were the ones with the amazing stories,

האנשים שנתנו לי השראה היו אלה עם סיפורים מדהימים,

and I thought, as an 18-year-old with a happy life, it was too normal,

וחשבתי, כבן 18 עם חיים שמחים, זה היה יותר מדי נורמלי,

but I could create these worlds where I could talk about my experiences

אבל יכולתי ליצור עולמות בהם הייתי יכול לדבר על החוויות שלי

and dreams and beliefs.

והחלומות והאמונות.

So it's amazing to be here in front of you today.

אז זה מדהים להיות פה מולכם היום.

Thank you for being here.

תודה לכם שאתם פה.

If you weren't here,

אם לא הייתם פה,

it would be pretty much like the sound check yesterday.

זה היה די כמו בדיקת הסאונד אתמול.

(Laughter)

(צחוק)

And this is more fun.

וזה יותר כיף.

So this last one is called "The Sunshine Kid."

אז האחרון נקרא "ילד סאנשיין."

Thank you very much for listening.

תודה רבה לכם על ההקשבה.

Old man sunshine was proud of his sun,

סאנשיין הזקן היה גאה בשמש שלו,

And it brightened his day to see his little boy run,

וזה האיר לו את היום לראות את הילד הקטן שלו רץ,

Not because of what he’d done, nor the problems overcome,

לא בגלל מה שהוא עשה, ולא בגלל הבעיות עליהן התגבר,

But that despite that his disposition remained a sunny one.

אלא שלמרות זאת החזות שלו נשארה שמשית.

It hadn’t always been like this.

זה לא תמיד היה כך.

There’d been times when he’d tried to hide his brightness,

היו פעמים שהוא ניסה להסתיר את הבוהק,

You see, every star hits periods of hardship,

אתם מבינים, לכל כוכב יש תקופות קשות,

It takes a brighter light to inspire them through the darkness.

זה דורש אור בוהק כדי לתת להם השראה לעבור את החשכה.

If we go back to when he was born in a nebula,

אם נחזור לזמן בו הוא נולד בערפילית,

We know that he never was thought of as regular,

אנחנו יודעים שמעולם לא חשבו עליו כרגיל,

Because he had a flair about him,

מפני שהיה בו ניצוץ,

To say the Midas touch is wrong

להגיד שמגע מידאס היה שגוי

But all he went near seemed to turn a little bronze,

אבל כל דבר אליו התקרב נראה שהפך למעט ברונזה,

Yes this sun was loved by some more than others,

כן השמש הזו היתה אהובה על ידי חלק יותר מאחרים,

It was a case of Joseph and his dreamcoat and his brothers

זה היה מקרה של יוסף וכותונת הפסים שלו ואחיו

Because standing out from the crowd had its pros and its cons,

מפני שללבלוט מהקהל יש את הייתרונות והחסרונות,

And jealousy created enemies in those he outshone

וקנאות יצרה אוייבים באלה שנדחקו על ידו

Such as the Shadow People.

כמו אנשי הצללים.

Now the Shadow People didn’t like the Sunshine Kid,

עכשיו אנשים הצללים לא אהבו את ילד הסנשיין,

Because he showed up the dark things the Shadow People did,

מפני שהוא האיר על הדברים החשוכים שאנשי הצללים עשו,

And when he shone he showed the places where the Shadow People hid,

וכשהוא האיר הוא הראה את המקומות בהם אנשי הצללים התחבאו,

So the Shadow People had an evil plan to get rid of him,

אז לאנשים הצללים היתה תוכנית זדונית להפתר ממנו,

First up -- they made fun of his sunspots,

ראשית -- הם צחקו על כתמי השמש שלו,

Shooting his dreams from the sky, their words were gunshots,

ירו בחלומות שלו מהשמיים, המילים שלהם היו יריות,

Designed to remind him he wasn’t very cool

מתוכננות להזכיר לו שהוא לא היה קול

And he didn’t fit in with any popular kids at school.

והוא לא הסתדר עם הילדים הפופולריים בבית הספר.

They said his head was up in space and they would bring him down to Earth,

הם אמרו שהראש של היה בחלל והם היו מורידים אותו חזרה לכדור הארץ,

Essentially he came from nothing and that is what he was worth,

בעיקרון הוא הגיע מכלום וזה מה שהוא היה שווה,

He’d never get to go to university to learn,

הוא לעולם לא ילך לאוניברסיטה ללמוד,

Only degrees he’d ever show would be the first degree burns

התארים היחידים שהוא אי פעם יראה יהיו כוויות מדרגה ראשונה

From those that came too close,

מאלה שהתקרבו מדי,

they told him he was too bright,

הם אמרו לו שהוא בוהק מדי,

That’s why no one ever looked him in the eyes,

לכן אף אחד אף פעם לא הביט לו בעיניים,

His judgment became clouded

השיפוט שלו נעשה מעורפל

So did the sky, With evaporated tears

כך גם השמיים, עם דמעות מתאדות

as the sun started to cry.

כשהשמש התחילה לבכות.

Because the sunshine kid was bright, with a warm personality,

בגלל שילד הסאנשיין היה חכם, עם אישיות חמימה,

And inside he burned savagely

ובפנים הוא בער בעוצמה

Hurt by the words and curses of the shadowy folk

נפגע מהמילים והקללות של אנשי הצללים

who spoke holes in his soul and left cavities,

שדיברו על חורים בנשמה שלו והשאירו חללים,

And as his heart hardened, his spark darkened,

וכשהלב שלו התקשה, הניצוץ שלו כהה,

Every time they called him names it cooled his flames,

כל פעם שהם קראו לו בשמות זה קרר את הלהבה שלו,

He thought they might like him if he kept his light dim

הוא חשב שהם אולי יאהבו אותו אם הוא ישמור על אורו חלש

But they were busy telling lightning she had terrible aim,

אבל הם היו עסוקים בלהגיד לברק שהיא מכוונת גרוע,

He couldn’t quite get to grips with what they said,

הוא לא היה יכול להתחבר למה שהם אמרו,

So he let his light be eclipsed by what they said,

אז הוא נתן לאור שלו להיום מעומעם על ידי מה שאמרו,

He fell into a Lone Star State like Texas,

הוא נפל למדינת כוכב בודד כמו טקסס,

And felt like he’d been punched in his solar plexus.

והרגיש כאילו הוא הוכה במקלעת הסולרית שלו.

But that’s when Little Miss Sunshine came along

אבל אז גברת סאנשיין הקטנה הגיעה

Singing her favorite song about how we’re made to be strong,

שרה את השיר האהוב עליה על איך אנחנו בנויים להיות חזקים,

And you don’t have to be wrong to belong, Just be true to who you are,

ואתם לא חייבים לשגות כדי להשתייך, פשוט תהיו אמיתייים למי שאתם,

because we are all stars at heart.

מפני שכולנו כוכבים בלב.

Little Miss Sunshine was hot stuff,

מיס סאנשיין הקטנה היתה חמה,

The kind of girl when you looked at her

סוג הילדה שכשהבטתם בה

you forgot stuff,

שכחתם דברים,

But for him, there was no forgetting her,

אבל בשבילו, אי אפשר היה לשכוח אותה,

The minute he saw her her image burned in his retina,

ברגע שראה אותה הדמות שלה נצרבה ברשתית שלו,

She was out of this world, and she accepted him,

היה לא היתה מהעולם הזה, והיא קיבלה אותו,

Something about this girl meant he knew whenever she was next to him,

משהו בילדה הזו אמר שכל פעם שהיא היתה לידו,

Things weren’t as dark as they seemed, and he dared to dream,

דברים לא היה חשוכים כמו שהם נראו, והוא העז לחלום,

Shadows were nowhere to be seen; when she was there he beamed,

הצללים לא נראו; כשהיא היתה שם הוא זרח,

His eyes would light up in ways that can’t be faked,

העיניים שלו היו נדלקות בדרכים שאי אפשר לזייף,

When she grinned her rays erased the razor-tipped words of hate,

כשהיא חייכה הקרניים שלה מחקו את מילות השנאה החדות כתער,

They gave each other nicknames, they were "cool star" and "fun sun,"

הם נתנו אחד לשני שמות חיבה, הם היו "הכוכב המגניב" ו "שמש כיפיית,"

And gradually the shadowy damage became undone,

ולבסוף נזק הצללים התפוגג,

She was one in a septillion, and she was brilliant,

היא היתה אחת מספטיליון, והיא היתה מבריקה,

Could turn the coldest blooded reptilians vermillion,

היא יכלה להפוך את הזוחלים עם הדם הכי קר לבעלי דם חם,

Loved by billions, from Chileans to Brazilians,

אהובה על ידי מיליארדים, מצ'יליאנים לברזילאים,

And taught the Sunshine Kid the meaning of resilience.

ולימדה את ילד הסאנשיין את המשמעות של עמידות.

She said: “All the darkness in the world

היא אמרה: "כל החושך בעולם

cannot put out the light from a single candle

לא יכול לכבות את האור של אור בודד

So how the hell can they handle your light?

אז איך הם יוכלו בכלל להתמודד עם האור שלך?

Only you can choose to dim it, and the sky is the limit,

רק אתה יכול לבחור לעמעם אותו, והשמיים הם הגבול,

so silence the critics by burning.”

אז השתק את המבקרים על ידי זריחה."

And if eyes are windows to the soul then she drew back the curtains

ואם עיניים הן החלונות לנשמה אז היא הסיטה את הוילונות

And let the sun shine through the hurting.

ונתנה לשמש לזרוח דרך הכאב.

In a universe of adversity these stars stuck together,

בעולם של מצוקה הכוכבים האלה נשארו יחד,

And though days became nights the memories would last forever,

ולמרות שימים נהפכו ללילות הזכרונות ישארו לעד,

Whether the weatherman said it or not, it would be fine,

בין אם החזאי אמר את זה או לא, זה יהיה בסדר,

'Cause even behind the clouds the kid could still shine.

מפני שאפילו מאחורי העננים הילד עדיין היה יכול לזרוח.

Yes, the Sunshine Kid was bright, with a warm personality,

כן, ילד הסאנשיין היה מבריק, עם אישיות חמה,

And inside he burned savagely,

ובתוכו הוא בער בעוצמה,

Fueled by the fire inspired across galaxies

מתודלק על ידי האש שקיבלה השראה ברחבי גלקסיות

By the girl who showed him belief.

על ידי הילדה שהאמינה בו.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאת כפיים)