How Africa can keep rising | Ngozi Okonjo-Iweala

מתרגם: Sigal Tifferet מבקר: Ido Dekkers

The narrative of a rising Africa is being challenged.

הנרטיב על אפריקה העולה ניצב בפני אתגר.

About 10 years ago, I spoke about an Africa,

לפני כ-10 שנים דיברתי על אפריקה,

an Africa of hope and opportunity,

אפריקה של תקווה והזדמנות,

an Africa of entrepreneurs,

אפריקה של יזמים,

an Africa very different from the Africa that you normally hear about

אפריקה השונה מאוד מזו המוכרת לרוב

of death, poverty and disease.

של מוות, עוני וחולי.

And that what I spoke about,

והדברים עליהם דיברתי

became part of what is known now as the narrative of the rising Africa.

הפכו למה שידוע כיום כנרטיב של אפריקה העולה.

I want to tell you two stories about this rising Africa.

אני רוצה לספר לכם שני סיפורים על אפריקה העולה הזו.

The first has to do with Rwanda,

הראשון קשור ברואנדה,

a country that has gone through many trials and tribulations.

מדינה שעברה קשיים וסבל רבים.

And Rwanda has decided to become the technology hub, or a technology hub

ורואנדה החליטה להפוך למרכז הטכנולוגיה ביבשת.

on the continent.

It's a country with mountainous and hilly terrain,

זו מדינה הררית,

a little bit like here,

קצת כמו ההרים כאן,

so it's very difficult to deliver services to people.

אז קשה מאוד לספק לאנשים שירותים.

So what has Rwanda said?

אז מה רואנדה אמרה?

In order to save lives, it's going to try using drones

על מנת להציל חיים, היא תיעזר ברחפנים

to deliver lifesaving drugs, vaccines and blood

כדי לספק תרופות מצילות חיים, חיסונים ודם,

to people in hard-to-reach places

לאנשים הנמצאים במקומות שאינם נגישים,

in partnership with a company called Zipline,

בשותפות עם חברה בשם זיפליין,

with UPS, and also with the Gavi, a global vaccine alliance.

עם UPS, וגם עם Gavi, ברית עולמית לחיסונים.

In doing this, it will save lives.

וזה יציל חיים.

This is part of the type of innovation we want to see in the rising Africa.

זה חלק מהיוזמות החדשות שאנו רוצים לראות באפריקה העולה.

The second story has to do with something

הסיפור השני קשור במשהו

that I'm sure most of you have seen or will remember.

שאני בטוחה שרובכם ראו או זוכרים.

Very often, countries in Africa suffer drought and floods,

לעיתים קרובות, מדינות באפריקה סובלות מבצורת ושטפונות,

and it's getting more frequent because of climate change effects.

וזה נהיה שכיח יותר בשל שינויי האקלים.

When this happens, they normally wait for international appeals to raise money.

כשזה קורה, אנו בד"כ ממתינים לפניות בינלאומיות לגיוס כספים.

You see pictures of children with flies on their faces,

אתם רואים תמונות של ילדים עם זבובים על פניהם,

carcasses of dead animals and so on.

גוויות של חיות מתות וכן הלאה.

Now these countries, 32 countries, came together

עכשיו, המדינות האלה, 32 מדינות, חברו יחד

under the auspices of the African Union

בחסות האיחוד האפריקאי,

and decided to form an organization called the African Risk Capacity.

והחליטו ליצור ארגון שנקרא הסמכות האפריקאית לסיכונים.

What does it do?

מה הוא עושה?

It's a weather-based insurance agency,

זוהי סוכנות ביטוח המבוססת על מזג האויר,

and what these countries do is to pay insurance each year,

והמדינות משלמות ביטוח כל שנה,

about 3 million dollars a year of their own resources,

בערך 3 מיליון דולר לשנה מהמשאבים שלהן,

so that in the event they have a difficult drought situation or flood,

כך שבמקרה שהם סובלים מבצורת או הצפה קשים,

this money will be paid out to them,

הכסף הזה ישולם להם,

which they can then use to take care of their populations,

והם יכולים להשתמש בו כדי לטפל באוכלוסייתם,

instead of waiting for aid to come.

במקום לחכות לכספי סיוע.

The African Risk Capacity last year paid 26 million dollars

הסמכות האפריקאית לסיכונים שילמה בשנה שעברה 26 מיליון דולר למאוריטניה, סנגל וניז'ר.

to Mauritania, Senegal and Niger.

This enabled them to take care of 1.3 million people affected by drought.

זה איפשר להם לדאוג ל-1.3 מיליון איש שנפגעו מבצורת.

They were able to restore livelihoods,

הם הצליחו לשקם מקורות פרנסה,

buy fodder for cattle, feed children in school

לקנות מספוא לבקר, להאכיל ילדים בבתי-הספר,

and in short keep the populations home instead of migrating out of the area.

ובקיצור, להשאיר את האוכלוסיות במקום מגוריהם, מבלי שיהגרו הרחק משם.

So these are the kinds of stories

אז אלה סוג הסיפורים

of an Africa ready to take responsibility for itself,

על אפריקה המוכנה לקחת אחריות על עצמה,

and to look for solutions for its own problems.

ולחפש פתרונות לבעיות שלה.

But that narrative is being challenged now

אבל הנרטיב הזה עומד כיום במבחן,

because the continent has not been doing well in the last two years.

כי מצב היבשת לא כ"כ טוב בשנתיים האחרונות.

It had been growing at five percent per annum

ב-15 השנה האחרונות, היא צמחה בקצב של 5% לשנה,

for the last one and a half decades,

but this year's forecast was three percent. Why?

אבל התחזית לשנה הזו היתה 3%. למה?

In an uncertain global environment, commodity prices have fallen.

בסביבה עולמית של אי ודאות, מחירי הסחורות נפלו.

Many of the economies are still commodity driven,

כלכלות רבות עדיין מונעות ע"י סחורות,

and therefore their performance has slipped.

ולכן הביצועים שלהן ירדו.

And now the issue of Brexit doesn't make it any easier.

והסיפור עם ברקסיט לא מקל על הדברים. (פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי)

I never knew that the Brexit could happen

לא תיארתי שברקסיט יכול להתרחש

and that it could be one of the things that would cause global uncertainty

ושהוא יכול לגרום לאי ודאות עולמית

such as we have.

כפי שיש כיום.

So now we've got this situation,

אז עכשיו אנחנו במצב הזה,

and I think it's time to take stock

ולדעתי הגיע הזמן לערוך חשבון נפש,

and to say what were the things that the African countries did right?

ולומר מהם הדברים שמדינות אפריקה עשו נכון,

What did they do wrong?

והיכן הן טעו.

How do we build on all of this and learn lessons

איך ממשיכים מכאן ומפיקים לקחים

so that we can keep Africa rising?

כך שאפריקה תמשיך לעלות?

So let me talk about six things that I think we did right.

אדבר על ששה דברים שלדעתי עשינו נכון.

The first is managing our economies better.

הראשון הוא לנהל את הכלכלות שלנו טוב יותר.

The '80s and '90s were the lost decades, when Africa was not doing well,

שנות ה-80 וה-90 היו שנים אבודות, בהן אפריקה לא שגשגה,

and some of you will remember an "Economist" cover

וחלקכם אולי יזכור את שער ה"אקונומיסט"

that said, "The Lost Continent."

בו נכתב: "היבשת האבודה."

But in the 2000s, policymakers learned

אבל בשנות ה-2000, קובעי המדיניות למדו

that they needed to manage the macroeconomic environment better,

שהם צריכים לנהל טוב יותר את הסביבה המאקרו-כלכלית,

to ensure stability,

כדי להבטיח יציבות,

keep inflation low in single digits,

לשמור על אינפלציה נמוכה של ספרה אחת,

keep their fiscal deficits low, below three percent of GDP,

לשמור על גרעון תקציבי נמוך, מתחת ל-3% מהתמ"ג,

give investors, both domestic and foreign,

לספק למשקיעים, מבית ומחוץ,

some stability so they'll have confidence to invest in these economies.

יציבות כלשהי שתקנה להם בטחון להשקיע בכלכלות הללו.

So that was number one.

אז זה היה הדבר הראשון.

Two, debt.

שתיים, חוב.

In 1994, the debt-to-GDP ratio of African countries was 130 percent,

ב-1994 יחס החוב לתמ"ג במדינות אפריקניות היה 130%,

and they didn't have fiscal space.

ולא היה להם מרחב פיסקלי.

They couldn't use their resources to invest in their development

הן לא יכלו להשתמש במשאבים שלהן כדי להשקיע בפיתוח,

because they were paying debt.

כי הן שילמו חובות.

There may be some of you in this room who worked to support African countries

אולי חלק מכם כאן פעל כדי לתמוך בשמיטת חובות

to get debt relief.

למען מדינות אפריקה.

So private creditors, multilaterals and bilaterals came together

אז נושים פרטיים, רב-צדדיים ודו-צדדים חברו יחד

and decided to do the Highly Indebted Poor Countries Initiative

והחליטו להקים את תכנית HIPC למדינות עניות בחוב גדול,

and give debt relief.

לשם שמיטת חובות.

So this debt relief in 2005

אז שמיטת החובות הזו ב-2005,

made the debt-to-GDP ratio fall down to about 30 percent,

הורידה ל-30% בערך את יחס החוב לתמ"ג,

and there was enough resources to try and reinvest.

והיו מספיק משאבים כדי לנסות ולהשקיע מחדש.

The third thing was loss-making enterprises.

הדבר השלישי היה פרוייקטים מפסידים.

Governments were involved in business

ממשלות היו מעורבות בעסקים

which they had no business being in.

שכלל לא היו עניינן.

And they were running businesses, they were making losses.

והן הפעילו עסקים מפסידים.

So some of these enterprises were restructured,

אז חלק מהעסקים האלה אורגנו מחדש,

commercialized, privatized or closed,

מוסחרו, הופרטו או נסגרו,

and they became less of a burden on government.

והם נהיו לעול קטן יותר על הממשלה.

The fourth thing was a very interesting thing.

הדבר הרביעי הוא דבר מעניין מאוד.

The telecoms revolution came,

מהפכת הטלקום הגיעה,

and African countries jumped on it.

ומדינות אפריקה קפצו עליה.

In 2000, we had 11 million phone lines.

בשנת 2000 היו לנו 11 מיליון קווי טלפון.

Today, we have about 687 million mobile lines on the continent.

כיום, יש לנו בערך 687 מיליון קווים ניידים ביבשת.

And this has enabled us

וזה איפשר לנו

to go, move forward with some mobile technology

להתקדם עם טכנולוגיה לטלפונים ניידים,

where Africa is actually leading.

תחום בו אפריקה מובילה, למעשה.

In Kenya, the development of mobile money --

בקניה, הפיתוח של כסף בנייד --

M-Pesa, which all of you have heard about --

M-Pesa, שכולכם שמעתם עליו --

it took some time for the world to notice that Africa was ahead

לקח קצת זמן לעולם לשים לב שאפריקה מובילה

in this particular technology.

בטכנולוגיה הספציפית הזו.

And this mobile money is also providing a platform

והכסף בנייד משמש גם כפלטפורמה

for access to alternative energy.

לגישה לאנרגיה חלופית.

You know, people who can now pay for solar

כי אנשים עכשיו יכולים לשלם לאנרגיה סולארית

the same way they pay for cards for their telephone.

כמו שהם משלמים לכרטיסי הטלפון שלהם.

So this was a very good development, something that went right.

אז זו היתה התפתחות טובה, משהו שהצליח.

We also invested more in education and health, not enough,

השקענו גם יותר בחינוך ובבריאות, לא מספיק,

but there were some improvements.

אבל חלו שיפורים.

250 million children were immunized in the last one and a half decades.

250 מיליון ילדים חוסנו ב-15 השנה האחרונות.

The other thing was that conflicts decreased.

הדבר הנוסף היה שקונפליקטים ירדו.

There were many conflicts on the continent.

היו הרבה קונפליקטים ביבשת.

Many of you are aware of that.

רובכם מודעים לכך.

But they came down, and our leaders even managed to dampen some coups.

אבל הם ירדו, והמנהיגים שלנו הצליחו אפילו להרגיע כמה הפיכות.

New types of conflicts have emerged, and I'll refer to those later.

קונפליקטים מסוג חדש הופיעו, ואדבר עליהם בהמשך.

So based on all this, there's also some differentiation on the continent

אז בהתבסס על כל זה, יש גם הבדלים בתוך היבשת

that I want you to know about,

שאני רוצה שתכירו,

because even as the doom and gloom is here,

כי אפילו כשכאן שוררים דיכאון ואבדון,

there are some countries -- Côte d'Ivoire, Kenya, Ethiopia,

יש כמה מדינות -- חוף השנהב, קניה, אתיופיה,

Tanzania and Senegal are performing relatively well at the moment.

טנזניה וסנגל, שפועלות כרגע יחסית יפה.

But what did we do wrong?

אבל היכן שגינו?

Let me mention eight things.

אציין שמונה דברים.

You have to have more things wrong than right.

צריך שיהיו יותר דברים רעים מטובים.

(Laughter)

(צחוק)

So there are eight things we did wrong.

אז יש שמונה דברים בהם שגינו.

The first was that even though we grew, we didn't create enough jobs.

הראשון היה שלמרות שצמחנו, לא ייצרנו מספיק עבודות.

We didn't create jobs for our youth.

לא ייצרנו עבודות לצעירים שלנו.

Youth unemployment on the continent is about 15 percent,

אבטלת צעירים ביבשת היא בערך 15%,

and underemployment is a serious problem.

ותת-תעסוקה היא בעיה חמורה.

The second thing that we did is that the quality of growth was not good enough.

הדבר השני בו שגינו הוא שאיכות הצמיחה לא היתה די טובה.

Even those jobs we created were low-productivity jobs,

מקומות העבודה שכן יצרנו היו בפרודוקטיביות נמוכה,

so we moved people from low-productivity agriculture

אז העברנו אנשים מחקלאות בפרדוקטיביות נמוכה

to low-productivity commerce and working in the informal sector

לפרודוקטיביות נמוכה במסחר ובמגזר הבלתי-פורמלי,

in the urban areas.

באיזורים עירוניים.

The third thing is that inequality increased.

הדבר השלישי הוא שאי-השיוויון גדל.

So we created more billionaires.

אז יצרנו יותר מיליארדרים.

50 billionaires worth 96 billion dollars

50 מיליארדרים השווים 96 מיליארד דולר

own more wealth than the bottom 75 million people on the continent.

מחזיקים יותר עושר מ-75 מיליון איש העניים ביבשת.

Poverty,

הדבר הרביעי -- עוני,

the proportion of people in poverty -- that's the fourth thing -- did decrease,

אחוז האנשים העניים ירד,

but the absolute numbers did not because of population growth.

אבל המספרים האבסולוטים לא ירדו בשל הגידול באוכלוסייה.

And population growth is something

וגידול באוכלוסיה הוא דבר

that we don't have enough of a dialogue about on the continent.

שאנחנו לא דנים בו מספיק ביבשת.

And I think we will need to get a handle on it,

ולדעתי נצטרך לטפל בו,

particularly how we educate girls.

במיוחד בדרך בה אנו מחנכים בנות.

That is the road to really working on this particular issue.

זו הדרך באמת לטפל בנושא הזה.

The fifth thing is that we didn't invest enough in infrastructure.

הדבר החמישי הוא שלא השקענו מספיק בתשתיות.

We had investment from the Chinese.

היו לנו השקעות סיניות.

That helped some countries, but it's not enough.

הן עזרו לחלק מהמדינות, אבל זה לא מספיק.

The consumption of electricity in Africa on the continent

צריכת החשמל באפריקה שמדרום לסהרה,

in Sub-Saharan Africa is equivalent to Spain.

מקבילה לזו של ספרד.

The total consumption is equivalent to that of Spain.

הצריכה הכללית מקבילה לזו של ספרד.

So many people are living in the dark,

אז אנשים רבים חיים בחשיכה,

and as the President of the African Development Bank said recently,

וכפי שאמר לאחרונה נשיא בנק הפיתוח האפריקאי,

Africa cannot develop in the dark.

אפריקה אינה יכולה להתפתח בחשיכה.

The other thing we have not done

הדבר הנוסף שלא עשינו

is that our economies retain the same structure

הוא שהכלכלות שלנו נותרו באותו מבנה

that we've had for decades.

בהן היו למשך עשורים.

So even though we've been growing,

אז למרות שאנחנו צומחים,

the structure of the economies has not changed very much.

מבנה הכלכלות לא השתנה הרבה.

We are still exporting commodities,

אנחנו עדיין מייצאים סחורות,

and exporting commodities is what? It's exporting jobs.

ומה זה אומר לייצא סחורות? זה ייצוא עבודות.

Our manufacturing value-added is only 11 percent.

הערך המוסף שלנו בייצור הוא רק 11%.

We are not creating enough decent manufacturing jobs for our youth,

אנחנו לא מייצרים מספיק עבודות ייצור טובות עבור הצעירים שלנו,

and trade among ourselves is low.

והסחר בינינו לבין עצמנו הוא נמוך.

Only about 12 percent of our trade is among ourselves.

רק כ-12% מהסחר שלנו הוא פנימי.

So that's another serious problem.

אז זו עוד בעיה קשה.

Then governance.

וממשל.

Governance is a serious issue.

הממשל הוא בעיה חמורה.

We have weak institutions,

יש לנו מוסדות חלשים,

and sometimes nonexistent institutions, and I think this gives way for corruption.

ולפעמים אפילו חסרים, וזה, לדעתי, פותח פתח לשחיתות.

Corruption is an issue that we have not yet gotten a good enough handle on,

שחיתות היא בעיה שטרם הצלחנו לפתור,

and we have to fight tooth and nail,

וצריך להילחם בה בכל הכוח,

that and increased transparency in the way we manage our economies

יחד עם שקיפות מוגברת ביחס לדרך בה אנו מנהלים את הכלכלות שלנו,

and the way we manage our finances.

ובה אנו מנהלים את כספינו.

We also need to be wary of new conflicts,

צריך גם לשים לב לקונפליקטים חדשים,

new types of conflicts,

סוגים חדשים של קונפליקטים,

such as we have with Boko Haram in my country, Nigeria,

כמו שיש לנו עם בוקו חראם במדינתי, ניגריה,

and with Al-Shabaab in Kenya.

ועם אל-שבאב בקניה.

We need to partner with international partners,

אנחנו צריכים לחבור לשותפים בינלאומיים,

developed countries, to fight this together.

מדינות מפותחות, כדי להילחם בכך יחד.

Otherwise, we create a new reality

אחרת, ניצור מציאות חדשה

which is not the type we want for a rising Africa.

הרחוקה מזו שאנו רוצים לאפריקה העולה.

And finally, the issue of education.

ולבסוף, נושא החינוך.

Our education systems in many countries are broken.

מערכות החינוך שלנו שבורות, במדינות רבות.

We are not creating the types of skills needed for the future.

אנחנו לא יוצרים את הכישורים הנדרשים לעתיד.

So we have to find a way to educate better.

אז אנחנו צריכים למצוא דרך טובה יותר לחנך.

So those are the things that we are not doing right.

אז אלה הדברים שאנחנו לא עושים נכון.

Now, where do we go from there?

עכשיו, לאן ממשיכים משם?

I believe that the way forward is to learn to manage success.

אני מאמינה שכדי להתקדם צריך ללמוד לנהל את ההצלחה.

Very often, when people succeed or countries succeed,

לעיתים קרובות, כשאנשים או מדינות מצליחים,

they forget what made them succeed.

הם שוכחים מה גרם להם להצליח.

Learning what you're successful at,

זה חיוני עבורנו ללמוד במה הצלחנו,

managing it and keeping it is vital for us.

לנהל אותו ולשמר אותו.

So all those things I said we did right,

אז כל הדברים שאמרתי שעשינו נכון,

we have to learn to do it right again, keep doing it right.

צריך ללמוד לעשות אותם שוב נכון, להמשיך לעשות אותם נכון.

Managing the economy while creating stability is vital,

חיוני לנהל את הכלכלה תוך כדי שמירה על היציבות.

getting prices right, and policy consistency.

להגיע למחירים נכונים. ולשמור על עקביות במדיניות.

Very often, we are not consistent.

לעיתים קרובות אנחנו לא עקביים.

One regime goes out, another comes in

משטר אחד יוצא, אחר מגיע

and they throw away even the functioning policies that were there before.

והם זורקים הכל, כולל מדיניות שעבדה.

What does this do?

מה זה עושה?

It creates uncertainty for people, for households,

זה יוצר אי-ודאות לאנשים, למשקי בית,

uncertainties for business.

אי-ודאות לעסקים.

They don't know whether and how to invest.

הם לא יודעים האם ואיך להשקיע.

Debt: we must manage the success we had in reducing our debt,

חוב: אנחנו חייבים לנהל את ההצלחה שהיתה לנו בהפחתת החוב שלנו,

but now countries are back to borrowing again,

אבל עכשיו יש מדינות ששוב לוקחות הלוואות,

and we see our debt-to-GDP ratio beginning to creep up,

ואנחנו רואים שהיחס חוב לתמ"ג מתחיל לטפס,

and in certain countries,

ובמדינות מסויימות,

debt is becoming a problem, so we have to avoid that.

החוב הופך להיות בעיה, אז אנחנו חייבים למנוע את זה.

So managing success.

אז - ניהול ההצלחה.

The next thing is focusing with a laser beam

הדבר הבא הוא התמקדות עם קרן לייזר

on those things we did not do well.

באותם דברים שלא עשינו היטב.

First and foremost is infrastructure.

לפני הכל - תשתיות.

Yes, most countries now recognize they have to invest in this,

כן, רוב המדינות כיום מבינות שהן צריכות להשקיע בכך.

and they are trying to do the best they can to do that.

והן מנסות לעשות כל שיביכולתן לשם כך.

We must.

אנחנו חייבים.

The most important thing is power.

הדבר הכי חשוב הוא חשמל.

You cannot develop in the dark.

אי אפשר להתפתח בחשיכה.

And then governance and corruption:

ואז ממשל ושחיתות:

we have to fight.

אנחנו חייבים להיאבק.

We have to make our countries transparent.

אנחנו חייבים להפוך את המדינות שלנו לשקופות.

And above all, we have to engage our young people.

ומעל לכל, אנחנו חייבים לערב את הצעירים שלנו.

We have genius in our young people.

יש לנו גאונות בקרב הצעירים שלנו.

I see it every day.

אני רואה את זה כל יום.

It's what makes me wake up in the morning and feel ready to go.

זה מה שגורם לי לקום בבוקר ולהרגיש שאני מוכנה לעבוד.

We have to unleash the genius of our young people,

אנחנו חייבים לשחרר את הגאונות של הצעירים שלנו,

get out of their way, support them to create and innovate

לא להפריע להם, לתמוך ביצירה וביוזמה שלהם,

and lead the way.

וביכולתם להוביל את הדרך.

And I know that they will lead us in the right direction.

ואני יודעת שהם יובילו אותנו בכיוון הנכון.

And our women, and our girls:

והנשים שלנו, והבנות שלנו:

we have to recognize that girls and women are a gift.

אנחנו צריכים להכיר בכך שנשים ובנות הן מתנה.

They have strength,

יש להן כוח,

and we have to unleash that strength

ואנחנו צריכים לשחרר את הכוח הזה

so that they can contribute to the continent.

כך שהן יוכלו לתרום ליבשת.

I strongly believe that when we do all of these things,

אני מאמינה בלהט שאם נעשה את כל הדברים האלה

we find that the rising Africa narrative

נגלה שהנרטיב של אפריקה העולה

is not a fluke.

אינו ארוע חד-פעמי.

It's a trend.

זו מגמה.

It's a trend, and if we continue, if we unleash our youth,

זו מגמה, ואם נמשיך, אם נשחרר את הנוער שלנו,

if we unleash our women,

אם נשחרר את הנשים שלנו,

we may step backwards sometimes,

אולי נצעד לפעמים לאחור,

we may even step sideways,

אולי אפילו נצעד הצידה,

but the trend is clear.

אבל המגמה היא ברורה.

Africa will continue to rise.

אפריקה תמשיך לעלות.

And I tell you businesspeople in the audience,

ואני אומרת לכם, אנשי העסקים כאן בקהל,

investment in Africa is not for today, is not for tomorrow,

ההשקעה באפריקה היא לא להיום, היא לא למחר,

it's not a short-term thing, it's a longer term thing.

זה לא משהו קצר-טווח, זה משהו לטווח הארוך יותר.

But if you are not invested in Africa,

אבל אם אתם לא מושקעים באפריקה,

then you will be missing

אתם תפסידו

one of the most important emerging opportunities in the world.

את אחת ההזדמנויות העולות החשובות בעולם.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Kelly Stoetzel: So you mentioned corruption in your talk,

קלי סטוצל: את הזכרת שחיתות בהרצאה שלך,

and you're known, well-known as a strong anticorruption fighter.

ואת מוכרת כלוחמת נחושה נגד השחיתות.

But that's had consequences.

אבל היו לכך השלכות.

People have fought back, and your mother was kidnapped.

אנשים לחמו בך חזרה, ואמא שלך נחטפה.

How have you been handling this?

איך את מתמודדת עם זה?

Ngozi Okonjo-Iweala: It's been very difficult.

נגוזי אוקונג'ו-איבילה: זה היה קשה מאוד.

Thank you for mentioning the issue of the kidnap of my mother.

תודה שהזכרת את החטיפה של אמי.

It's a very difficult subject.

זה נושא קשה מאוד.

But what it means is that when you fight corruption,

אבל מה שזה אומר זה שכשאת נלחמת בשחיתות,

when you touch the pockets of people who are stealing money,

כשאת נוגעת בכיסים של אנשים שגונבים כסף,

they don't just keep quiet.

הם לא יושבים בשקט.

They fight back, and the issue for you is when they try to intimidate you,

הם נלחמים חזרה, והענין מגיע אליך כשהם מנסים להפחיד אותך,

do you give up, or do you fight on?

האם את מוותרת, או שאת ממשיכה להילחם?

Do you find a way to stay on and fight back?

האם את מוצאת דרך להישאר ולהילחם חזרה?

And the answer that I had with the teams I worked with

והתשובה שהיתה לי, עם הצוותים איתם עבדתי,

is we have to fight on.

היא שאנחנו נלחמים חזרה.

We have to create those institutions.

אנחנו חייבים ליצור את המוסדות הללו.

We have to find ways to stop these people

אנחנו חייבים למצוא דרכים שימנעו מהאנשים האלה

from taking away the heritage of the future.

לקחת את ירושת העתיד.

And so that's what we did.

אז זה מה שעשינו.

And even out of government, we continued to make that point.

ואפילו מתוך הממשל, המשכנו לנקוט בקו הזה.

In our countries, nobody, nobody is going to fight corruption

במדינות שלנו אף אחד, אף אחד לא יילחם בשחיתות במקומנו,

for us but us.

אלא אנחנו.

And therefore, that comes with consequences,

ולכן, יש לכך השלכות,

and we just have to do the best we can.

ואנחנו צריכים לפעול כמיטב יכולתנו.

But I thank you and thank TED for giving us a voice

אבל אני מודה לך ומודה ל-TED על כך שנתתם לנו את הקול

to say to those people, you will not win,

לומר לאנשים האלה: אתם לא תנצחו.

and we will not be intimidated.

ואנחנו לא נירתע.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Kelly Stoetzel: Thank you so much for your great talk and important work.

קלי סטוצל: תודה רבה על ההרצאה הנפלאה ועל העבודה החשובה שלך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)