How Ethics Can Help You Make Better Decisions | Michael Schur | TED

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

I've been a television comedy writer for almost 25 years.

כתבתי קומדיות לטלוויזיה במשך כמעט 25 שנה.

I have written sketches and animated shows

כתבתי מערכונים ומופעי אנימציה

and sitcoms,

וסדרות סיטקום,

but for the last decade,

אבל בעשור האחרון,

my real passion has been the study of ethics.

התשוקה האמיתית שלי הייתה לימוד האתיקה.

It's a classic cautionary tale, right?

זה תמרור אזהרה קלאסי, נכון?

You move to Hollywood,

אתה עובר להוליווד

you get seduced by the bright lights and the fast cars,

מתפתה על ידי האורות הבהירים והמכוניות המהירות,

ולפני שאתה יודע,

and before you know it,

אתה קורא את הפילוסופיה הגרמנית של המאה ה-18.

you're reading 18-century German philosophy.

(Laughter)

(צחוק)

I've always been an intense rule follower.

תמיד הייתי מציית אינטנסיבי לכללים.

When I was in kindergarten,

כשהייתי בגן,

our teacher would tell everyone to line up,

הגננת שלנו אמרה לכולם לעמוד בתור,

and I would immediately line up

והייתי מיד מיישר קו

and then I would look at all the other kids

ואז הייתי מסתכל בכל שאר הילדים

who were still goofing off,

שעדיין השתוללו

והייתי חושב, “מה הם עושים?

and I would think, "What are they doing?

הם לא שמעו אותה, היא אמרה לעמוד בתור.”

Did they not hear her, she said to line up."

I rinsed my mouth with mouthwash for at least 30 seconds every night,

שטפתי את הפה עם מי פה לפחות 30 שניות בכל לילה,

כי על התווית כתוב “השתמש למשך 30 שניות.”

because on the label, it says "Use for 30 seconds."

I know, I'm irritated by me, too.

אני יודע, גם אני מתעצבן מעצמי.

(Laughter)

(צחוק)

But the real reason that I became interested in ethics

אבל הסיבה האמיתית שהתחלתי להתעניין באתיקה

is because in 2005,

היא בגלל שבשנת 2005,

I royally and epically screwed something up.

באופן מלכותי ואפי דפקתי משהו.

So, 2005, my wife JJ,

אז, ב-2005, אשתי ג‘יי ג’יי,

driving along in slow-moving traffic bumps into the guy in front of her.

בנסיעה בתנועה איטית מתנגשת בבחור שלפניה.

Police officer looks everything over, doesn't see any damage,

שוטר מסתכל על הכל, ולא רואה שום נזק,

they exchange numbers and they go on their way.

הם מחליפים מספרים וממשיכים בדרכם.

A couple days later,

כמה ימים לאחר מכן,

we get a notice that the guy wants 836 dollars

אנחנו מקבלים הודעה שהבחור רוצה 836 דולר

because, according to him, the entire fender needs to be replaced.

כי לדבריו, צריך להחליף את כל הפגוש.

This is happening during Hurricane Katrina.

כל זה קורה במהלך הוריקן קתרינה.

JJ and I had just been to New Orleans on a trip,

ג‘יי ג’יי ואני היינו זה עתה בטיול לניו אורלינס,

we had really fallen in love with this beautiful city,

ממש התאהבנו בעיר היפה הזו,

which was now literally under water.

שהיתה עכשיו ממש מתחת למים.

I was very riled up.

הייתי מאוד מזועזע.

This was hitting me really hard.

זה פגע בי מאוד.

So I went and I looked at the guy's car,

אז הלכתי והסתכלתי על המכונית של הבחור,

and if I got very close,

ואם התקרבתי מאוד,

and I strained my eyes,

ואימצתי את עיניי,

I could just barely see this little line on the crease.

רק בקושי הצלחתי לראות הפס הקטן הזה על השטח.

It looked like the mark you make with a pencil on the wall

זה נראה כמו הסימן שאתה עושה עם עיפרון על הקיר

when you're trying to hang a picture.

כשאתה מנסה לתלות תמונה.

And I told the guy, essentially, that he shouldn't care about this.

ואמרתי לבחור, שבעצם, לא צריך להיות לו אכפת מזה.

I told him that things like this

אמרתי לו שבגלל דברים כאלה תעריפי ביטוח רכב

were why car insurance rates in LA were so expensive.

בלוס אנג’לס כל כך יקרים. אמרתי לו

I told him that cars get little dings and dents all the time,

שמכוניות מקבלות מעיכות ודפיקות קטנות כל הזמן,

and he was stupid to care about that.

והוא היה טיפש שאכפת לו מזה.

I told him that there were more important things in life than this,

אמרתי לו שיש דברים יותר חשובים בחיים מזה,

like Hurricane Katrina.

כמו הוריקן קתרינה.

And then I made him an offer.

ואז הצעתי לו הצעה.

I said that I would donate 836 dollars to the Red Cross Katrina relief fund

אמרתי שאתרום 836 דולר לקרן הסיוע קתרינה של הצלב האדום

in his name,

בשמו,

if he agreed not to file this claim and fix his car.

אם הוא יסכים לא להגיש את התביעה הזו לתקן את המכונית שלו.

He said he would think it over.

הוא אמר שהוא יחשוב על זה.

So I went back to work,

אז חזרתי לעבודה,

and as very confident people want to do,

וכפי שאנשים מאוד בטוחים רוצים לעשות,

I started telling all my friends about how awesome I was being.

התחלתי לספר לכל החברים שלי איזה מדהים הייתי.

(Laughter)

(צחוק)

And then they jumped in

ואז הם קפצו פנימה

and started pledging more and more money

והתחילו להתחייב לעוד ועוד כסף

if this guy would agree not to fix his car.

אם הבחור הזה יסכים לא לתקן את המכונית שלו.

So suddenly, it was 2,000 dollars,

אז פתאום זה נהיה 2,000 דולר,

then it was 5,000 dollars.

ואז זה נהיה 5,000 דולר.

In like, a day and a half,

ביום וחצי בערך,

I had pledges from hundreds of people, all across the country,

היו לי התחייבויות ממאות אנשים, בכל רחבי המדינה,

of more than 25,000 dollars

של יותר מ-25,000 דולר

if this guy would agree not to file an insurance claim and fix his car.

אם הבחור הזה יסכים לא להגיש תביעת ביטוח ולתקן את רכבו.

And by the way, he has no idea this is happening.

ודרך אגב, לו אין מושג שזה קורה.

He is completely in the dark.

הוא לגמרי באפילה.

I started a blog,

פתחתי בלוג,

where I gave people hourly updates -- yeah.

שבו נתתי לאנשים עדכונים לפי שעה -- כן.

(Laughter)

(צחוק)

It's beginning to dawn on you what a bad idea this is, right?

זה מתחיל לעלות לכם על הדעת איזה רעיון גרוע זה, נכון?

I started a blog, gave people updates,

פתחתי בלוג, נתתי עדכונים לאנשים,

I got media inquires from news programs, from NPR.

קיבלתי פניות בתקשורת מתוכניות חדשות, מ-NPR.

I had a dream of rescuing New Orleans by myself,

היה לי חלום להציל את ניו אורלינס לבדי,

(Laughter)

(צחוק)

with nothing more than my computer

עם לא יותר מהמחשב שלי

and a fire hose of self-righteous anger.

וזרנוק כיבוי של כעס צדקני.

And then I started to feel sick to my stomach.

ואז התחלתי להרגיש בחילה.

And so did JJ, at the exact same moment.

וכך גם ג‘יי ג’יי, בדיוק באותו רגע.

We both were suddenly overcome with this awful feeling

שנינו הרגשנו פתאום את ההרגשה הנוראה הזו

that there was something very bad and wrong

שהיה משהו רע מאוד ושגוי

about what we were doing,

במה שעשינו,

but we could not pinpoint what it was.

אבל לא יכולנו לשים את האצבע על מה זה היה.

I just remember thinking,

אני רק זוכר שחשבתי,

"Alright, I don't care about cars getting little dings and dents,

“בסדר, לא אכפת לי ממכוניות שמקבלות מעיכות קטנות ושריטות.

but this guy does.

אבל לבחור הזה כן.

Is that wrong somehow?

האם זה לא בסדר איכשהו?

I don't think that's wrong.

אני לא חושב שזה לא בסדר.

And also, is this little, tiny negotiation that we're in

וגם, האם המשא ומתן הקטן שאנחנו נמצאים בו

really worth all of this fury and rage and shame

באמת שווה את כל הזעם הזה וכעס ובושה

that I'm whipping up and sending in his direction?

שאני מלבה ושולח לכיוון שלו?

I don't think it is."

אני לא חושב שכן“.

So I did what any rational person would do in this situation.

אז עשיתי מה שכל אדם רציונלי יעשה במצב הזה.

I started crying, and I hid under my bed.

התחלתי לבכות והתחבאתי מתחת למיטה שלי.

(Laughter)

(צחוק)

And then, I started reading philosophy.

ואז, התחלתי לקרוא פילוסופיה.

And I started calling philosophy professors

והתחלתי להתקשר לפרופסורים לפילוסופיה

and asking them to talk this out with me.

ולבקש מהם לדבר איתי על זה.

And in the process --

ותוך כדי התהליך --

yeah, and they all, by the way, did it,

כן, וכולם, אגב, עשו את זה,

because philosophy professors love talking about philosophy.

כי פרופסורים לפילוסופיה אוהבים לדבר על פילוסופיה.

The drop of a hat,

כהרף עין,

they will all talk about philosophy with you.

כולם ידברו על פילוסופיה איתכם.

So in the process,

אז תוך כדי התהליך,

I learn all of these incredibly wonderful theories

אני לומד את כל התיאוריות המדהימות להפליא האלו

that the smartest people who have ever lived

שהאנשים החכמים ביותר שחיו אי פעם

have developed over the last 2,500 years

פיתחו במהלך 2,500 השנים האחרונות

that help us make better decisions and become better people.

שעוזרות לנו לקבל החלטות טובות יותר ולהיות אנשים טובים יותר.

For example, I learned about Immanuel Kant

למשל, למדתי על עמנואל קאנט

and the categorical imperative.

והצו הקטגורי.

So Kant says, when we're about to do something

אז קאנט אומר, כשאנחנו עומדים לעשות משהו

we have to design a rule or a maxim

אנחנו צריכים לעצב כלל או עיקרון

that we could will to be universal.

שיוכל להיות אוניברסלי.

Meaning, we have to imagine,

כלומר, עלינו לדמיין,

what if everyone did what we're about to do,

מה אם כולם היו עושים את מה שאנחנו עומדים לעשות,

what would happen to the world?

מה יקרה לעולם?

Would it be OK or would it get all screwed up?

האם זה יהיה בסדר או שהכל יהיה דפוק?

So the maxim I'm designing here is something like,

אז העיקרון שאני מעצב כאן זה משהו כמו,

anytime two people are in any kind of negotiation,

בכל עת ששני אנשים נמצאים בכל סוג של משא ומתן,

one of them can drag into the negotiation

אחד מהם יכול לגרור למשא ומתן

an entirely unrelated global calamity

אסון עולמי שלא קשור לחלוטין

(Laughter)

(צחוק)

and tell the other person

ולומר לאדם השני

that they shouldn't care about whatever they care about,

שלא יהיה אכפת לו מכל מה שאכפת לו,

כי במקום זה הם צריכים לדאוג לזה.

because they should care about that instead.

That world would suck, right?

העולם הזה יהיה מבאס, נכון?

Like, your sister borrows five dollars from you,

כאילו, אחותך לווה חמישה דולר ממך,

you ask for it back,

אתה מבקש את זה בחזרה,

she says, "How dare you care about five dollars

היא אומרת,“איך אתה מעז לדאוג לחמישה דולר

when the polar ice caps are melting?"

כשכיפות הקרח של הקוטב נמסות?”

No one wants to live in this world, right?

אף אחד לא רוצה לחיות בעולם הזה, נכון?

Kant also says, by the way,

קאנט גם אומר, אגב,

that you should treat people as ends in themselves,

שאתה צריך להתייחס לאנשים כמטרות בפני עצמן,

and not a means to an end,

ולא כאמצעי להשגת מטרה,

meaning, you shouldn't use people to get what you want.

כלומר, אתה לא צריך להשתמש באנשים כדי להשיג את מה שאתה רוצה.

Well, that's what I was doing.

ובכן, זה מה שעשיתי.

I also learned about Aristotle and the study of virtue ethics.

למדתי גם על אריסטו וחקר אתיקת המידות הטובות.

So Aristotle says there's certain qualities we should all have.

אז אריסטו אומר שישנן מספר איכויות שצריכות להיות לכולנו.

Things like generosity and courage

דברים כמו נדיבות ואומץ

and friendliness and mildness,

וידידותיות ועדינות,

and he wants us to practice them every day

והוא רוצה שנתרגל אותן בכל יום

so that we not only have them,

כדי שלא רק שיהיה לנו אותן,

we have them in the exact right amount.

אלא שיש לנו אותן בדיוק בכמות הנכונה.

We don't have a deficiency of them,

אין לנו מחסור בהן,

and we don't have an excess of them.

ואין לנו עודף מהן.

Now virtue ethics can be kind of, maddeningly imprecise,

עכשיו מוסר של מידות טובות יכול להיות לא מדויק להחריד,

but at the very least, it was pretty clear that I was exhibiting an excess of anger

אבל לפחות, זה היה די ברור שהפגנתי עודף כעס

and maybe a deficiency of friendliness.

ואולי מחסור בידידותיות.

I wasn't nailing it, is the point.

לא הצלחתי, זו הנקודה.

Like, I definitely was not getting it exactly right.

בהחלט לא קיבלתי את זה בדיוק כמו שצריך.

Then I learned about utilitarianism,

ואז למדתי על תועלתנות,

made famous by Jeremy Bentham and John Stuart Mill.

שהתפרסמה על ידי ג‘רמי בנת‘ם וג’ון סטיוארט מיל.

And this one actually gave me a shred of hope

וזה בעצם נתן לי שמץ של תקווה

that I was doing something good,

שעשיתי משהו טוב,

כי לתועלתנים רק אכפת מתוצאות הפעולות שלנו,

because utilitarians only care about the results of our actions,

they only care that we are creating more happiness and pleasure

אכפת להם רק שאנחנו יוצרים יותר אושר והנאה

than we are pain and suffering.

מכאב וסבל.

So yes, I'm being obnoxious and moralistic,

אז כן, אני מגעיל ומורליסט,

and I hand it to this guy, causing him some amount of pain,

ואני נותן את זה לבחור הזה, וגורם לו כאב מסוים,

but an enormous amount of money

אבל כמות עצומה של כסף

is going to be given to people in great need.

הולכת להינתן לאנשים במצוקה רבה.

So the amount of happiness I’m creating

אז כמות האושר שאני יוצר

outweighs the amount of pain and suffering.

עולה על כמות הכאב והסבל.

But the utilitarians also said

אבל התועלתנים גם אמרו

that when we're calculating the amount of happiness

שכשאנחנו מחשבים את כמות האושר

or pain we've created,

או הכאב שיצרנו,

we can't just think about the one person we're dealing with,

אנחנו לא יכולים לחשוב רק על האדם האחד איתו יש לנו עסק,

אנחנו צריכים לחשוב על העובדה שכולם בחברה שלנו

we have to think about the fact that everybody in our society

will now both know this happened

ידעו עכשיו שזה קרה

and will fear that it could someday happen to them.

ויפחדו שזה יוכל יום אחד לקרות להם.

And since we've already seen what a terrible, stinky world

ומאחר שכבר ראינו איזה עולם נורא ומסריח

I was trying to create,

ניסיתי ליצור,

everyone in our society would become a little bit bummed out and sad

כולם בחברה שלנו ייהפכו קצת מבולבלים ועצובים

by what I did,

ממה שעשיתי

and so the total amount of pain and suffering I've created

וכך הסכום הכולל של כאב וסבל שיצרתי

might actually outweigh the happiness.

יכול למעשה לגבור על האושר.

I never got a straightforward answer, obviously,

אף פעם לא קיבלתי תשובה פשוטה תשובה, כמובן,

because Aristotle never wrote

כי אריסטו מעולם לא כתב

about, like, fender benders involving horse-drawn carriages

על משהו כמו תאונות קלות שמערבות כרכרות רתומות לסוסים

in ancient Athens.

באתונה העתיקה.

But at the very least,

אבל לכל הפחות,

it sure felt like Jeremy Bentham

זה בטוח הרגיש כאילו ג‘רמי בנת’ם

and John Stuart Mill would be a little disappointed in me.

וג’ון סטיוארט מיל יהיו קצת מאוכזבים ממני.

And it sure felt like Aristotle would be a little annoyed,

וזה בהחלט הרגיש כאילו אריסטו יתעצבן קצת,

and it sure felt like Immanuel Kant would wave a disapproving finger at me.

וזה בהחלט הרגיש כאילו עמנואל קאנט היה מניף לעברי אצבע לא מסכימה.

And if all of the world's greatest philosophers

ואם כל הפילוסופים הגדולים ביותר של העולם

are on one side of a debate,

נמצאים בצד אחד של הויכוח,

and you are on the other side ...

ואתה בצד השני...

(Laughter)

(צחוק)

You fucked up, OK.

דפקת הכל, בסדר.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So I called the guy.

אז התקשרתי לבחור.

I apologized profusely,

התנצלתי מאוד,

I told him the entire story.

סיפרתי לו את כל הסיפור.

He was very kind and forgiving,

הוא היה מאוד אדיב וסלחן,

which was an enormous relief to me.

שגרם לי הקלה עצומה.

I told him I had already cut him a check, which was in the mail.

אמרתי לו שכבר שלחתי לו צ’ק, שהיה בדואר.

I went back to the blog, I told everybody the outcome.

חזרתי לבלוג, סיפרתי לכולם את התוצאה.

Most people, not all, but most of them,

רוב האנשים, לא כולם, אבל רובם,

thought it was a pretty happy outcome.

חשבו שזו תוצאה די משמחת.

I encouraged them to give money to the Red Cross anyway,

עודדתי אותם לתת כסף לצלב האדום בכל מקרה,

because giving money to hurricane victims is a nice thing to do,

כי לתת כסף לנפגעי הוריקן זה דבר טוב לעשות,

and in the end,

ובסוף,

more than 25,000 dollars was indeed donated

יותר מ-25,000 דולר אכן נתרמו

to the Red Cross Hurricane Katrina relief efforts.

לצלב האדום עבור מאמצי הסיוע לנפגעי הוריקן קתרינה.

Don't applaud that,

אל תמחאו לזה כפיים,

because that's the happy result of a bad event.

כי זו תוצאה טובה של אירוע רע.

So why did this embarrassing, miserable mistake that I made

אז למה הטעות האומללה והמביכה הזו שעשיתי

make me want to continue to study moral philosophy?

גורמת לי לרצות להמשיך ללמוד פילוסופיה של המוסר?

If I told you that you were going to be on Jeopardy,

לו אמרתי לכם שאתם עומדים להיות בשעשועון הטריוויה “ג’פרדי” ,

how would you prepare?

איך הייתם מתכוננים?

You would read some trivia books and flip through a world atlas.

הייתם קוראים כמה ספרי טריוויה ומדפדפים באטלס עולמי.

If I told you that you were going to take a half-court shot

אם הייתי אומר לכם שאתם הולכים להעיף זריקה מחצי מגרש

at an NBA game

במשחק NBA

for the chance to win 50,000 dollars,

עבור הסיכוי לזכות ב-50,000 דולר,

how would you prepare?

איך הייתם מתכוננים?

You would get a basketball,

הייתם משיגים כדורסל,

you would go to the YMCA

הייתם הולכים לימק“א

and you would practice hucking up half-court shots.

ומתאמנים על זריקות מחצי מגרש.

Well, you're probably never going to be on Jeopardy.

ובכן, אתם כנראה לעולם לא תהיו במלך הטריוויה.

You are probably never going to take a half-court shot

אתם כנראה אף פעם לא הולכים לבצע זריקה מחצי מגרש

at an NBA game

במשחק NBA

for a chance to win 50,000 dollars.

בשביל ההזדמנות לזכות ב-50,000 דולר.

But you will, I guarantee it,

אבל אתם תעשו, אני מבטיח את זה,

at some point,

בשלב מסוים,

become embroiled in a complicated,

תהיו מעורבים בדילמה מוסרית מורכבת,

confusing, ugly, gut-wrenching moral dilemma.

מבלבלת, מכוערת, מורטת עצבים.

That is just a fact of life on Earth.

זו פשוט עובדת חיים על פני כדור הארץ.

There will be a dilemma in which there is no clear rule to follow.

תהיה דילמה שאין בה כלל ברור שצריך לפעול לפיו.

There is only a kind of, vague investigation

יש רק סוג של, חקירה מעורפלת

and everything you do seems like it might be wrong.

וכל מה שאתם עושים נראה שהוא אולי לא בסדר.

So how do you prepare for that?

אז איך מתכוננים לזה?

By reading theories of ethics

על ידי קריאת תיאוריות אתיקה

and understanding what they say,

ולהבין את מה שהן אומרות,

what they mean,

למה הן מתכוונות

how they purport to help us make better decisions

איך הן מתיימרות לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר

and become better people.

ולהיות אנשים טובים יותר.

And by the way,

ודרך אגב,

just reading these theories is no guarantee

רק לקרוא את התיאוריות האלה אינו ערובה

that you will actually make the right choice

שאתם באמת תעשו את הבחירה הנכונה

when you're inside one of these complicated

כשאתם תקועים בתוך אחת

and tangled ethical dilemmas.

מהדילמות האתיות הסבוכות.

You can take all the practice half-court shots you want

אתם יכולים לתרגל את כל זריקות חצי המגרש שאתם רוצים

at the YMCA,

בימק“א,

but when you set foot on the floor of the NBA arena,

אבל כאשר תדרכו על הרצפה של זירת ה-NBA,

and there are 15,000 screaming fans,

עם 15,000 מעריצים צורחים,

you're probably still going to throw up an air ball, right?

אתם כנראה עדיין הולכים לזרוק כדור ולפספס, נכון?

But if you've prepared,

אבל אם התכוננתם,

you will increase your odds of success.

אתם תגדילו את סיכויי ההצלחה שלכם.

You will increase the chances that you sink the shot

אתם תגדילו את הסיכויים לפגוע במטרה

or that you at least get the ball close enough to the rim

או שלפחות תזרקו את הכדור קרוב מספיק לשפה

that you don't embarrass yourself and become a meme.

שלא תביישו את עצמכם ותהפוך לממים.

(Laughter)

(צחוק)

Understanding ethical theories

דרך הבנת תיאוריות אתיות

is how we increase our chances of success at simply being human beings

אנו מגדילים את סיכויי ההצלחה שלנו להיות פשוט בני אדם

who have to negotiate with other human beings.

שצריכים לנהל משא ומתן עם בני אדם אחרים.

And to me, there is nothing more important than that.

ובעיני שום דבר אינו יותר חשוב מזה.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)