Eleni Gabre-Madhin: Building a commodities market in Ethiopia

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Beto Maya

You know, there's a small country nestled in the Himalayan Mountains,

יש מדינה קטנה ששוכנת בהרי ההימלאיה,

far from these beautiful mountains, where the people

הרחק מההרים היפים האלה, שבה העם

of the Kingdom of Bhutan have decided to do something different,

של ממלכת בהוטן בחר בדרך אחרת:

which is to measure their gross national happiness

למדוד את האושר הלאומי הגולמי שלהם

rather than their gross national product.

במקום את התוצר המקומי הגולמי שלהם.

And why not?

ומדוע לא?

After all, happiness is not just a privilege for the lucky few,

האושר הוא הרי לא רק זכות היתר של המיעוט ששפר חלקו,

but a fundamental human right for all.

אלא זכות-יסוד אנושית שמגיעה לכולם.

And what is happiness?

מהו אושר?

Happiness is the freedom of choice.

אושר הוא חופש הבחירה.

The freedom to chose where to live,

החופש לבחור איפה לחיות,

what to do, what to buy, what to sell,

מה לעשות, מה לקנות, מה למכור,

from whom, to whom, when and how.

ממי, למי, מתי ואיך.

Where does choice come from?

מה מקורה של זכות הבחירה?

And who gets to express it, and how do we express it?

מי זוכה להביע אותה, ואיך אנו מבטאים אותה?

Well, one way to express choice is through the market.

דרך אחת לבטא בחירה היא באמצעות השוק.

Well-functioning markets provide choices, and ultimately,

שווקים מתפקדים היטב מספקים בחירה, ובסופו של דבר

the ability to express one's pursuit for happiness.

את היכולת לבטא את הרדיפה אחר האושר.

The great Indian economist, Amartya Sen, was awarded the Nobel prize

הכלכלן ההודי הדגול, אמרטיה סן, זכה בפרס נובל

for demonstrating that famine is not so much about

על כך שהוכיח שהרעב הוא פחות עניין

the availability of food supply, but rather the ability to acquire

של זמינות מזון, ויותר של היכולת להשיג

or entitle oneself to that food through the market.

או לאפשר לעצמך את המזון באמצעות השוק.

In 1984, in what can only be considered one of the

ב-1984, במה שניתן לראות את אחד הפשעים הגדולים ביותר

greatest crimes of humanity, nearly one million people died of starvation

נגד האנושות, קרוב למיליון בני-אדם מתו מרעב

in my country of birth, Ethiopia.

בארץ מולדתי, אתיופיה.

Not because there was not enough food --

לא משום שלא היה מזון--

because there was actually a surplus of food

כי למעשה היו עודפי מזון

in the fertile regions of the south parts of the country --

באזורים הפוריים בדרום הארץ--

but because in the north, people could not access

אלא מפני שהאנשים בצפון לא יכלו להגיע

or entitle themselves to that food.

או לאפשר לעצמם את המזון הזה.

That was a turning point for my life.

זו היתה נקודת מפנה בחיי.

Most Africans today, by far, are farmers.

רובם הגדול של האפריקאים כיום הם איכרים.

And most of Africa's farmers are, by and large,

ורובם הגדול של האיכרים האפריקאיים,

small farmers in terms of land that they operate, and very, very small

הם חוואים קטנים מבחינת גודל הקרקע, וקטנים מאד מאד

farmers in terms of the capital they have at their disposal.

מבחינת ההון העומד לרשותם.

African agriculture today is among, or is, the most under-capitalized in the world.

המימון לחקלאות באפריקה כיום הוא הכי נמוך בעולם, או אחד מהכי נמוכים.

Only seven percent of arable land in Africa is irrigated,

רק 7 אחוזים מהקרקע הראויה לעיבוד באפריקה מושקית,

compared to 40 percent in Asia.

בהשוואה ל-40 אחוז באסיה.

African farmers only use some 22 kilograms of fertilizer per hectare,

האיכרים האפריקאיים משתמשים בכ-22 ק"ג דשן לדונם,

compared to 144 in Asia.

בהשוואה ל-144 באסיה.

Road density is six times greater in Asia than it is in rural Africa.

מספר הכבישים באסיה גדול פי 6 מאשר באפריקה הכפרית.

There are eight times more tractors in Latin America,

באמריקה הלטינית יש פי 8 יותר טרקטורים,

and three times more tractors in Asia, than in Africa.

ובאסיה - פי 3, מאשר באפריקה.

The small farmer in Africa today lives a life without much choice,

החוואי הקטן היום באפריקה חי חיים שאין בהם חופש בחירה רב,

and therefore without much freedom.

ולכן גם לא הרבה חופש.

His livelihood is predetermined

פרנסתו מוגדרת מראש

by the conditions of grinding poverty.

ע"י תנאי העוני השוחק.

He comes to the market when prices are lowest,

הוא מגיע לשוק כשהמחירים שם הכי נמוכים,

with the meager fruits of his hard labor, just after the harvest,

עם הפירות הדלים של עמלו המפרך, מיד אחרי הקציר,

because he has no choice.

כי אין לו ברירה.

She comes back to the market

היא חוזרת אל השוק

some months later, when prices are highest, in what we call

מספר חודשים אחר-כך, כשהמחירים בשיאם, במה שמכונה

the lean season -- when food is scarce --

העונה השחונה-- כשהמזון מצוי בצמצום--

because she has to feed her family and has no choice.

כי עליה להאכיל את משפחתה ואין לה ברירה.

The real question is, how can markets be developed in rural Africa

השאלה האמיתית היא איך ניתן לפתח שווקים באפריקה הכפרית

to harness the power of innovation and entrepreneurship

כדי לרתום את כוח ההמצאה והיזמות

that we know exists?

שאנו יודעים שישנו?

Another notable economist, Theodore Schultz,

כלכלן חשוב אחר, תיאודור שולץ,

in 1974 won the Nobel prize for demonstrating that farmers

זכה ב-1974 בפרס נובל כשהוכיח שהחקלאים

are efficient, but poor.

הם יעילים, אך עניים.

Meaning, in fact, that farmers are rational

כלומר שבעצם החקלאים הם הגיוניים

and profit-minded just like everybody else.

ומוכווני-רווח כמו כל אחד אחר.

Well, we don't need, now,

אז אנו לא זקוקים כעת

any more Nobel prizes to know that farmers want a fair shake

לעוד חתני פרס נובל כדי לדעת שהאיכרים רוצים בהזדמנות שווה

at the market and want to make money, just like everyone else.

בשוק ולהרוויח כסף, בדיוק כמו כולם.

And one thing is clear, which is at least now we know

ודבר אחד ברור, שכעת אנו לפחות יודעים

that Africa is open for business.

שאפריקה פתוחה לעסקים.

And that business is agriculture.

והעסקים האלה הם החקלאות.

Over two decades ago, the world insisted to Africa that markets

לפני מעל 20 שנה, העולם דרש מאפריקה

must be liberalized, that economies must be structurally adjusted.

לנהל שווקים ליברליים, להתאים את הכלכלה מבחינה מבנית.

This meant that governments were to remove themselves

כלומר שעל הממשלות להימנע

from the business of buying and selling --

מקניה ומכירה כלשהן--

which they did rather inefficiently --

מה שהן עשו די בחוסר יעילות--

and let the private market do its magic.

ולהניח לשוק החופשי לחולל את הקסם שלו.

Well, what happened over the last 25 years?

אז מה קרה ב-25 השנה האחרונות?

Did Africa feed itself?

האם אפריקה הזינה את עצמה?

Did our farmers turn into highly productive commercial actors?

האם איכרינו הפכו לשחקנים יצרניים בתחום המסחר?

I think we're all in this room,

לדעתי כולנו באולם הזה,

probably, because we know that, in fact, Africa is the only region

אולי כי אנו יודעים שבעצם אפריקה היא חלק העולם היחיד

in the world where hunger and malnutrition are projected to go up

שבו הרעב והתת-תזונה צפויים לעלות

over the next 10 years,

ב-10 השנים הבאות,

where the food import bill is now double

כשמחיר יבוא המזון הוא כעת כפול

what it was 20 years ago,

ממה שהיה לפני 20 שנה,

where food production per capita has

כשייצור המזון לנפש דורך במקום,

stagnated, and where fertilizer use has declined rather than increased.

וכשהשימוש בדשנים ירד במקום לעלות.

So why didn't agriculture markets perform to expectations?

אז מדוע השווקים החקלאיים אינם עומדים בציפיות?

The market reforms prompted by the West --

הרפורמה בשווקים שדרש המערב--

and I've spent some 15 years traveling around the continent

ואני ביליתי 15 שנה בנסיעות בכל היבשת

doing research on agricultural markets, and have interviewed

ובחקר שווקי החקלאות, וראיינתי סוחרים

traders in 10 to 15 countries in this continent, hundreds of traders --

ב-10-15 מדינות ביבשת זו, מאות סוחרים--

trying to understand what went wrong with our market reform.

בנסיון להבין מה השתבש עם רפורמת השוק שלנו.

And it seems to me that the reforms might have

ונראה לי שייתכן שהרפורמה

thrown the baby out with the bath water.

שפכה את התינוק ביחד עם המים.

Like its agriculture,

כמו החקלאות שלה,

Africa's markets are highly under-capitalized and inefficient.

גם שווקי אפריקה סובלים מחוסר מימון ומאי-יעילות.

We know from our work around the continent

אנו יודעים, מעבודתנו ביבשת

that transaction costs of reaching the market,

שעלויות העיסקאות כדי להגיע לשוק,

and the risks of transacting in rural, agriculture markets,

והסיכונים של עיסקאות בשווקים חקלאיים כפריים,

are extremely high.

גבוהים מאד.

In fact, only one third of agricultural output

למעשה, רק שליש מהתוצרת החקלאית

produced in Africa even reaches the market.

המופקת באפריקה מגיעה בכלל לשוק.

Africa's markets are weak not only because of weak infrastructure

שווקי אפריקה חלשים לא רק בגלל תשתית גרועה

in terms of roads and telecommunications, but also because

של כבישים ותקשורת, אלא גם בגלל

of the virtual absence of necessary market institutions, such as

העדרם בפועל של מוסדות שוק כגון

market information, grades and standards,

מידע שוק, דירוג איכויות וסטנדרטים,

and reliable ways to connect buyers and sellers.

ודרכים אמינות לחבר בין קונים למוכרים.

Because of this, commodity buyers and sellers typically transact in small circles,

בגלל זה, קוני מוצרי צריכה ומוכרים עושים עסקים במעגלים קטנים,

in narrow networks of people they know and trust.

ברשתות צפופות של אנשים שהם מכירים ובוטחים.

And because of that, as grain changes hands --

ובגלל זה, כשתבואה מחליפה ידיים --

and I've measured that it changes hands four, five times in

ומדדתי שהיא מחליפה ידיים ארבע חמש פעמים

its trajectory from the farmer to the consumer --

בכיוון מהחקלאי לצרכן --

every time it changes hands -- and I've seen this all over rural Africa --

כל פעם שהיא מחליפה ידיים -- וראיתי את זה בכל רחבי אפריקה --

it also changes sacks.

היא גם משנה שקים.

And I thought that was incredibly peculiar.

וחשבתי שזה היה מאוד מעניין.

And really realized that that was because -- as traders would tell me

ובאמת הבנתי שזה היה בגלל -- כמו שהסוחרים אמרו לי

over and over -- that's the only way people know what they're getting

שוב ושוב -- זו הדרך היחידה שאנשים ידעו מה הם מקבלים

in terms of the quantity and the product quality.

מבחינת כמות ואיכות המוצר.

And that actually has huge implications

ולזה למעשה יש השלכות אדירות

for the ability of markets to quickly respond to price signals,

על היכולת של שווקים להגיב במהירות לשינויי מחיר,

and situations where there are deficits, for example.

ומצבים בהם יש מחסור, לדוגמה.

It also has very high cost implications.

יש לזה גם השלכות גדולות על העלות.

I have measured that 26 percent of the marketing margin

מדדתי ש 26 אחוז ממרווח השוק

is simply due to the fact that, because of the absence

הוא פשוט בגלל העובדה, בגלל המחסור

of grades and standards and market information,

בדרוג וסטנדרטים ומידע שוק,

sacks have to be constantly changed.

שקים חייבים להיות מוחלפים כל הזמן.

And this leads to very high handling costs.

וזה מוביל לעלויות טיפול גבוהות.

For their part, small farmers, who produce the bulk of our agricultural output in Africa,

מבחינתם, חקלאים קטנים, שמייצרים את רוב התוצרת החקלאית באפריקה,

come to the market with virtually no information at all -- blind --

באים לשוק בלי מידע בכלל -- עוורים --

trusting that they're going to have

בוטחים שיהיה להם

some sort of demand for their produce,

סוג של דרישה למוצר שלהם,

and completely at the mercy of the merchants

ונתונים לחלוטין לחסדי הסוחרים

in the only market, the nearest local market they know --

בשוק היחיד, השוק המקומי הקרוב ביותר שהם מכירים --

where they're unable to negotiate better prices or reduce their risk.

שם הם לא מסוגלים לשאת ולתת על מחירים טובים יותר או להפחית את הסיכון שלהם.

Speaking of risk, we have seen that price volatility

ואם מדברים על סיכון, ראינו את הפכפכות המחירים

of food crops in Africa is the highest in the world.

של יבולי מזון באפריקה שהיא הכי גבוהה בעולם.

In Africa, small farmers bear the brunt of this risk.

באפריקה, חקלאים קטנים נושאים ברוב הסיכון.

In fact, in my view, there is no region of the world and no period in history

למעשה, לדעתי, אין איזור בעולם ואף תקופה בהסטוריה

that farmers have been expected to bear the kind of market risk

שציפו מחקלאים לשאת בכזה סוג של סיכון שוק

that Africa's farmers have to bear.

שהחקלאים האפריקאים נושאים בו.

And in my view, there is simply no place in the world

ולדעתי, פשוט אין שום מקום בעולם

that has grown its agriculture on the kind of risk

שגידל את החקלאות שלו עם כזה סוג של סיכון

that our farmers in Africa today face.

שהחקלאים שלו עומדים לפניו.

In Ethiopia, for example, the variation in maize prices

באתיופיה, לדוגמה, השינויים במחירי התירס

from year to year is as much as 50 percent annually.

בין שנה לשנה מגיעים ל50 אחוז שנתית.

This kind of market risk is mind-boggling, and has direct implications

סוג כזה של סיכון בשוק הוא לא נתפס, ויש לו השלכות ישירות

for not only the incentives of farmers to invest

לא רק לתמריצים של איכרים להשקיע

in higher productivity technology, such as modern seeds and fertilizers,

בטכנולוגיה עם יעילות גבוהה יותר, כמו זרעים ודשנים מודרניים,

but also direct implications for food security.

אלא גם השלכות ישירות על בטחון תזונתי.

To give you an example, between 2001 and 2002,

לדוגמה, בין 2001 ו 2002,

Ethiopian maize farmers produced two years of bumper harvest.

חקלאי תירס אתיופיים יצרו שנתיים של יבול שופע.

That in turn, because of the weak marketing system,

זה מצדו, בגלל מערכות שוק חלשות,

led to an 80 percent collapse in maize prices in the country.

הוביל לנפילה של 80 אחוז במחירי התירס במדינה.

This made it unprofitable for some farmers to even harvest the grain from the fields.

זה הפך אפילו את קציר התירס ללא רווחי לחלק מהחקלאים.

And we calculated that some 300,000 tons of grain

וחישבנו ש 300,000 טון של גרעינים

was left in the fields to rot in early 2002.

נשארו בשדות להרקב בתחילת 2002.

Not six months later, in July 2002, Ethiopia announced a major food crisis,

ורק שישה חודשים מאוחר יותר, ביולי 2002, אתיופיה הכריזה על משבר מזון חריף,

to the same proportions as 1984: 14 million people at risk of starvation.

באותם מימדים של 1984: 14 מיליון בסכנת רעב.

What also happened that year

מה שעוד קרה באותה שנה

is in the areas where there were good rains, and where farmers

הוא שהאזורים בהם היו גרעינים טובים, ולחקלאים

had previously produced surplus grain, farmers had decided

היה עודף גרעינים, חקלאים החליטו

to withdraw from the fertilizer market, not use fertilizer

לצאת משוק הדשן, לא להשתמש בדשן

and actually had dropped their use of fertilizer by 27 percent.

ולמעשה הורידו את השימוש שלהם בדשן ב 27 אחוז.

This is a tragic example of arrested development,

זו דוגמה טראגית לעצירת הפיתוח,

or a budding green revolution stopped in its tracks.

או מהפכה ירוקה נובטת שנעצרה באיבה.

And this is not just specific to Ethiopia,

וזה לא רק ספציפי לאתיופיה,

but happens over and over, all over Africa.

אלא קורה שוב ושוב, בכל אפריקה.

Well, I'm not here today to lament about the situation, or wring my hands.

ובכן, אני לא כאן היום כדי להתאבל על המצב, או להרים ידים.

I am here to tell you that change is in the air.

אני כאן כדי להגיד לכם שהשינוי באויר.

Africa today is not the Africa waiting for aid solutions,

אפריקה היום היא לא אפריקה שמחכה לפתרונות הסיוע הישנים,

or cookie-cutter foreign expert policy prescriptions.

או למרשם מדיניות ממומחה חיצוני.

Africa has learned, or is learning somewhat slowly,

אפריקה למדה, או לומדת אם כי לאט,

that markets don't happen by themselves.

ששווקים לא קורים מעצמם.

In the 1980s, it was very fashionable

בשנות ה80, זה היה אופנתי

to talk about getting prices right.

לדבר על להגיע למחירים הנכונים.

There was a very influential book about that,

היה ספר מאוד משפיע על זה,

which was mainly about getting governments out of the market.

שהיה בעיקר בנושא להוציא את הממשלות מהשוק.

We now recognize that getting markets right is about not just

אנחנו עכשיו מכירים בעובדה שלארגן את השווקים לא נוגע רק

price incentives, but also investing in the right infrastructure

לתמריצי מחיר, אלא גם בהשקעה בתשתיות הנכונות

and the appropriate and necessary institutions to create

והמוסדות המתאימים והנדרשים ליצור

the conditions to unleash the power of innovation in the market.

את התנאים לשיחרור הכוח של החדשנות בשווקים.

When conditions are right, we know and see

כשהתנאים נכונים, אנחנו יודעים ורואים

that that innovation is ready to explode in rural Africa,

שהחדשנות מוכנה להתפוצץ באפריקה הכפרית,

just like anywhere else.

בדיוק כמו בכל מקום אחר.

Nearly three years ago, I decided to leave my comfortable job

כמעט לפני שלוש שנים, החלטתי לעזוב עבודה נוחה

as a World Bank senior economist in Washington

ככלכלנית בחירה בבנק העולמי בוושינגטון

and come back to my country of birth, Ethiopia,

ולחזור לארץ מולדתי, אתיופיה,

after nearly 30 years abroad.

אחרי כמעט 30 שנה בניכר.

I did so for a simple reason.

עשיתי זאת מסיבה פשוטה.

After having spent more than a decade

אחרי שביליתי יותר מעשור

understanding, studying, and trying to convince policymakers and donors

בהבנה, למידה, ונסיון לשכנע מדינאים ותורמים

about what was wrong with Africa's agricultural markets,

במה היה לא נכון בשווקי החקלאות האפריקאים,

I decided it was time to do something about it.

החלטתי שזה הזמן לעשות משהו בנידון.

I currently lead, in Ethiopia, an exciting new initiative

אני כרגע מובילה, באתיופיה, יוזמה חדשה ומלהיבה

to establish the first Ethiopia Commodity Exchange, or ECX.

ליצור את בורסת הסחורות הראשונה באתיופיה, או ECX.

Now, the commodity exchange itself, that concept,

עכשיו, בורסת הסחורות עצמה, הרעיון הזה,

is not new to the world.

הוא לא חדש לעולם.

In fact, in 1848, 82 grain merchants and farmers got together

למעשה, ב 1848, 82 סוחרי תבואה וחקלאים התאגדו

in a small town at the crossroads of the Illinois River and Lake Michigan

בעיר קטנה בחיבור בין נהר אילינוי ואגם מישיגן

to establish a way to trade better amongst themselves.

להקים דרך לסחר טוב יותר בינהם.

That was, of course, the birth of the Chicago Board of Trade,

זה היה, כמובן, לידתה של לשכת המסחר של שיקגו,

which is the most famous commodity exchange in the world.

שהיא בורסת הסחורות המפורסמת ביותר בעולם.

The Chicago Board of Trade was established then

לשכת המסחר של שיקגו נוסדה אז

for precisely the same reasons

בדיוק מאותן סיבות

that our farmers today would benefit from a commodity exchange.

שהחקלאים שלנו היום יקבלו תועלת מבורסת סחורות.

In the American Midwest, farmers used to load grain onto barges

במערב התיכון האמריקאי, חקלאים נהגו להעמיס תבואה על אסדות

and send it upriver to the Chicago market.

ולשלוח אותן במעלה הנהר לשוק של שיקגו.

But once it arrived, if no buyer was to be found,

אבל ברגע שהגיע, אם לא היה נמצא קונה,

or if prices suddenly dropped, farmers would incur tremendous losses.

או המחיר היה צונח בפתאומיות, החקלאים היו סובלים הפסדים אדירים.

And in fact, would even dump the grain in Lake Michigan,

למעשה, הם אפילו היו שופכים את התבואה לאגם מישיגן,

rather than spend more money transporting it back to their farms.

במקום לבזבז עוד כסף בלשנע אותה חזרה לחוותיהם.

Well, the need to avoid these huge risks and tremendous losses

ובכן, הצורך להמנע מהסיכונים וההפסדים הגדולים האלה

led to the birth of the futures market, and the underlying system

הוביל ללידת שווקים עתידיים, והמערכת התומכת

of grading grain and receipting -- issuing warehouse receipts

של דרוג גרעינים ורישום קבלות -- הוצאת קבלות מחסן

on the basis of which trade could be done.

שעל בסיס זה סחר יכול להעשות.

From there, the greatest innovation of all came about in this market,

משם, ההמצאה הגדולה ביותר באה מהשוק הזה,

which is that buyers and sellers could transact grain

והוא שהקונים והמוכרים יכולים לסחור בזרעים

without actually having to physically or visually inspect the grain.

בלי שיהיו להם אותם פיסית או לבחון אותם ויזואלית.

That meant that grain could be traded across tremendous distances,

זה אמר שזרעים יוכלו להסחר על פני מרחקים עצומים,

and even across time -- as far forward as 18 months into the future.

ואפילו בזמן -- עד 18 חודשים לעתיד.

This innovation is at the heart of the transformation of American agriculture,

ההמצאה הזו היא בלב השינוי של החקלאות האמריקאית,

and the rise of Chicago to a global market,

והעליה של שיקגו לשווקים הגלובלים,

agricultural market, superpower from where it was, a small regional town.

שווקי חקלאות, מעצמת על מאיפה שהיא היתה, עיר אזורית קטנה.

Now, over the last century,

עכשיו, במהלך המאה האחרונה,

we tend to think of commodity exchanges as the purview

אנחנו נוטים לחשוב על בורסות סחורות כמבט מקדים

of Western industrialized countries,

על מדינות מערביות מתועשות,

and that the reference prices for cotton, coffee, cocoa --

ושמחיר היחס לכותנה, קפה, וקקאו --

products produced mainly in the south --

מוצרים שמיוצרים בעיקר בדרום --

are actually a reference price, or a price discovered in these

הם למעשה מחירי יחוס, או מחיר שהתגלה

organized commodity exchanges in the northern countries.

בבורסות הסחורות המאורגנות האלה במדינות הצפוניות.

But that is actually changing.

אבל זה משתנה למעשה.

And we're seeing a shift --

ואנחנו רואים מעבר --

powered mainly because of information technology --

מונעת בעיקר על ידי טכנולוגיות מידע --

a shift in market dominance towards the emerging markets.

שינוי בדומיננטיות של השוק לכיוון השווקים העולים.

And over the last decade, you see that the share of Western exchanges --

ובמהלך העשור האחרון, אתם רואים שהחלק של הבורסות המערביות --

and this is the U.S. share of exchanges in the world --

וזה הנתח של הבורסה האמריקאית בעולם --

has gone down by nearly half in just the last decade.

ירד כמעט בחצי תוך עשור.

Similarly, there's been explosive growth in India, for example,

בדומה, היה גידול עצום בהודו, לדוגמה,

where rural farmers are using exchanges -- growing here

שם החקלאים מאזורי הספר משתמשים בבורסות -- גדלים שם

over the last three years by 270 percent a year.

במהלך שלוש השנים האחרונות ב 270 אחוז בשנה.

This is powered by low-cost VSAT technology,

זה מונע על ידי טכנולוגית VSAT זולה,

aggressively trying to reach farmers to bring them into the market.

שמנסה להגיע באגרסיביות לחקלאים כדי להביא אותם לשוק.

China's Dalian Commodity Exchange, three years ago,

בורסת הסחורות דליאן בסין, לפני שלוש שנים,

2004, overtook the Chicago Board of Trade to become

2004, עברה את לשכת המסחר של שיקגו והפכה

the second largest commodity exchange in the world.

לבורסת הסחורות השניה בגודלה בעולם.

Now, in Ethiopia, we're in the process of designing

עכשיו, באתיופיה, אנחנו בתהליך של תכנון

the first organized Ethiopia Commodity Exchange.

בורסת הסחורות המאורגנת הראשונה באתיופיה.

We're not trying to cut and paste the Chicago model

אנחנו לא מנסים לגזור ולהעתיק את המודל של שיקגו

or the India model, but creating a system uniquely tailored

או של הודו, אלא ליצור מערכת שמתאימה במיוחד

to Ethiopia's needs and realities,

לצרכים ולמציאות של אתיופיה,

Ethiopia's small farmers.

לחקלאים הקטנים של אתיופיה.

So, the ECX is an Ethiopian exchange for Ethiopia.

אז, ה ECX היא בורסה אפיופית בשביל אתיופיה.

We're creating a system that serves all market actors,

אנחנו יוצרים מערכת שמשרתת את כל השחקנים בשוק,

that creates integrity, trust, efficiency, transparency

שיוצרת אחידות, אמון, יעילות, שקיפות

and enables small farmers to manage the risks that I have described.

ומאפשרת לחקלאים לנהל את סיכונים שתיארתי.

In the design of our commodity exchange in Ethiopia,

בתכנון בורסת הסחורות שלנו באתיופיה,

we've done something rather unique, which is to

עשינו משהו די יחודי, שזה

take the approach of an integrated perspective,

לקחת גישה של נקודת מבט מאוחדת,

or what we call the ECX Edge.

או מה שאנחנו קוראים לו הקצה של ECX.

The ECX Edge pretty much creates the entire ecosystem

הקצה של ECX יוצר בעצם את כל המערכת

in which the market will develop itself.

בה השוק יפתח את עצמו.

And this is because one of the things we've learned

וזה בגלל שאחד הדברים שלמדנו

over the last decade of studying market development in Africa

במהלך העשור האחרון מבחינת התפתחות שוק באפריקה

is that the piecemeal approach does not work.

זה שהגישה המדורגת לא עובדת.

You've got one donor trying to develop market information,

יש לכם תורם אחד שמנסה לפתח מידע שוק,

another trying to work on or sponsor grades and standards,

אחר שמנסה לעבוד על תמיכה בדירוג וסטנדרטים,

another ICT, and yet another on warehousing, or warehouse receipts.

אחר ICT, ואחר על מחסנים, או קבלות מחסן.

In our approach in Ethiopia,

בגישה שלנו באתיופיה,

we've decided to put together the entire ecosystem,

החלטנו לחבר את כל המערכת,

or environment, in which trade takes place.

הסביבה, בה המסחר נעשה.

That means that the exchange will operate a trading system,

זה אומר שהבורסה תפעיל מערכת מסחר,

which will initially start as an open outcry,

שבתחילה תתחיל כקריאה פתוחה,

because we don't think the country's ready for full electronic trading.

מפני שאנחנו לא חושבים שהמדינה מוכנה למערכת מסחר אלקטרונית מלאה.

But at the same time, we'll do something which I think no exchange

אבל באותו הזמן, נעשה משהו שאני חושב שאף בורסה

in the world has ever done, which is itself to operate something like

בעולם לא עשתה בעבר, שזה שהיא תפעיל בעצמה משהו כמו

an Internet cafe in the rural areas.

קפה אינטרנטי באזורים הכפריים.

So that farmers and small traders

כך שחקלאים וסוחרים קטנים

can actually come to a terminal center -- what we call

יוכלו למעשה לבוא למרכז טרמינלים -- כך אנחנו קוראים

the remote access terminal centers -- and actually,

למרכזי מסופי הגישה מרחוק -- ולמעשה,

without having to buy a computer or figure out how to dial up

בלי שיצתרכו לקנות מחשב או להבין איך להתחבר

or any of those things, simply see the trading

או כל הדברים האלה, פשוט לראות את המסחר

that's happening on the Addis Ababa trading floor.

שקורה עכשיו ברצפת המסחר של אדיס אבבה.

At the same time, what's very fundamental to this market is that --

באותו הזמן, מה שמאוד בסיסי לשוק הזה הוא ---

and again, an innovation that we've designed for our exchange --

ושוב, חדשנות שתכננו לבורסה שלנו --

is that the exchange will operate warehouses around the country,

זה שהבורסה תפעיל מחסנים ברחבי המדינה,

in which grade certification and warehouse receipting will be done.

בהם דרוג וקבלות מחסן יתבצעו.

And in turn, we'll operate an in-house clearing system,

ובתמורה, אנחנו נתפעל מערכת נכיון פנימית,

to assure that payment is done appropriately,

כדי להבטיח שהתשלום נעשה באופן הנכון,

in the right amount and at the right time,

בסכום הנכון ובזמן הנכון,

so that basically, we create trust and integrity in the system.

כך שבעיקרון, אנחנו יוצרים אמון ויושר במערכת.

Obviously, we work with exchange actors,

כמובן, אנחנו עובדים עם שחקני הבורסה,

and as we're developing the exchange market itself,

וכשאנחנו מפתחים את שוק הבורסה עצמו,

we're also developing the regulatory infrastructure and legal framework,

אנחנו גם מפתחים את התשתית המפקחת והמערכת המשפטית,

the overarching legal framework for making this market work.

המערכת המשפטית המגוננת כדי שהשוק הזה יעבוד.

So, in fact, our proclamation

אז, למעשה, ההצהרה שלנו

is going to parliament next month.

הולכת לפרלמנט בשבוע הבא.

What's really important is that the ECX will operate a market information system

מה שבאמת חשוב הוא שה ECX תפעיל מערכת מידע שוק

to disseminate prices in real time to farmers around the country,

כדי להפיץ מחיר בזמן אמת לחקלאים מסביב למדינה.

using VSAT technology to bring an electronic price dissemination

בשימוש בטכנולוגיות VSAT כדי להביא להפצת מחיר אלקטרונית

directly to farmers.

ישירות לחקלאים.

What this does is transforms, fundamentally,

.מה שזה עושה זה להפוך, באופן בסיסי,

the farmers' relationship to the market.

את היחסים של החקלאי עם השוק.

Whereas before the farmer used to think local --

בעוד שלפני כן החקלאי היה חושב מקומית --

meaning that he or she would go to the nearest local market,

שזה אומר שהוא או היא היו הולכים לשוק המקומי הקרוב ביותר,

eight to 10 kilometers away on average,

שמונה על 10 קילומטר בממוצע,

and sell whatever they happened to have,

ומוכרים מה שבמקרה היה להם,

without any idea of what the price premium or anything else was --

בלי מושג על המחיר או משהו אחר--

now farmers come with knowledge of what prices are at the national market.

עכשיו החקלאים באים עם הידע של מה המחירים ברמה הלאומית.

And they start to think national, and even global.

והם מתחילים לחשוב ברמה לאומית, ואפילו גלובלית.

They start to make not only commercial marketing decisions,

הם מתחילים לעשות לא רק החלטות שיווקיות,

but also planting decisions, on the basis of information

אלא החלטות של מה לשתול, על בסיס מידע

coming from the futures price market.

שמגיע משווקי מחיר עתידיים.

And they come to the market knowing what grades their products

והם באים לשוק איזה רמה המוצרים שלהם

will achieve in terms of a price premium.

ישיגו מבחינת תוספת מחיר.

So all of this will transform farmers.

אז כל זה ישנה את החקלאים.

It will also transform the way traders do business.

זה גם ישנה את הדרך בה סוחרים עושים עסקים.

It will stop them from doing simple, back-to-back, limited arbitrage

זה יעצור אותם מלעשות משא ומתן פשוט מגב אל גב,

to really thinking strategically about how to move grain

ללחשוב באמת אסטרטגית על איך לשנע את התבואה

across long distances from [surplus regions] to [deficit areas].

למרחקים ארוכים מאזורים עם עודף לאזורים עם חוסר.

Can Ethiopia do this?

האם אתיופיה יכולה לעשות את זה?

It seems very ambitious.

זה נראה שאפתני.

But it will create new opportunities.

אבל זה יצור הזדמנויות חדשות.

We believe that this initiative requires great political will,

אנחנו מאמינים שהיוזמה הזו דורשת רצון פוליטי גדול,

and we'll have to align the financial sector, as well as the ICT sector,

ואנחנו נצטרך להתאים את המגזר הפיננסי, כמו גם את מגזר ה ICT,

and really even the underlying legal framework.

ובאמת גם את המערכת המשפטית התומכת.

We believe that the winds of change are here, and that we can do it.

אנחנו מאמינים שרוחות השינוי כבר פה, ושאנחנו יכולים לעשות את זה.

ECX is the market for Ethiopia's new millennium,

ECX היא השוק האתיופי למילניום החדש ,

which starts in about eight months.

שמתחיל בערך עוד שמונה חודשים.

The last parliament of our century opened with our president

הפרלמנט האחרון של המאה שלנו נפתח עם נשיאנו

announcing to the country that this was the most important

מכריז למדינה שזו היוזמה הכלכלית

economic initiative for the country today.

הכי חשובה במדינה היום.

We believe that the stakes are high,

אנחנו מאמינים שהסיכונים גבוהים,

but that the returns will be even greater.

אבל שההחזרים יהיו אפילו גדולים יותר.

ECX, moreover, can become a trading platform for a pan-African market

ECX גם, יכולה להפוך לפלטפורמת מסחר לשוק הפאן אפריקאי

in agricultural commodities.

בסחורות חקלאיות.

Ethiopia's domestic market is about one billion dollars of value.

השוק המקומי באתיופיה שווה בערך מיליארד דולר.

And we feel that over the next five years,

אנחנו מרגישים שבמהלך חמש השנים הבאות,

if Ethiopia can capture even 40 percent, just 40 percent, of the domestic market,

אם אתיופיה תוכל ללכוד אפילו 40 אחוז, רק 40 אחוז מהשוק המקומי,

and add just 25 percent value to that market, the value of the market doubles.

ולהוסיף רק 25 אחוז ערך לשוק הזה, שווי השוק יוכפל.

Ethiopia's agricultural market is 30 percent higher

השוק החקלאי האתיופי גבוה ב 30 אחוז

than South Africa's grain production,

מיצור התבואה של דרום אפריקה,

and, in fact, Ethiopia is the second largest maize producer in Africa.

ולמעשה, אתיופיה היא יצרנית התירס השניה בגודלה באפריקה.

So the potential is there.

אז הפוטנציאל קיים.

The will is there.

הרצון קיים.

The commitment is there.

ההתחייבות קיימת.

So we feel that we have a winning value proposition

אז אנחנו מרגישים שיש לנו הצעת רווח מנצחת

to transform farmers' choices, to grow our agriculture,

להפוך את הבחירות של החקלאים, כדי להגדיל את החקלאות שלנו,

and to change Africa.

והשינוי באפריקה.

So, we are in the business of finding our happiness.

אז, אנחנו בעסק של למצוא את האושר שלנו.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)