A Brain Implant That Turns Your Thoughts Into Text | Tom Oxley | TED

תרגום: Zohar Bloom עריכה: Ido Dekkers

A few months ago,

לפני כמה חודשים,

I surrendered the password to my Twitter account

וויתרתי על הסיסמה לחשבון הטוויטר שלי

to let a person with paralysis tweet out their thoughts.

כדי לתת לאדם עם שיתוק לצייץ את המחשבות שלו

But I mean that literally.

אבל אני מתכוון לזה באופן מילולי.

Philip O'Keefe can't use his fingers to type like you or I,

פילי או’קיפי לא יכול להשתמש באצבעות שלו כדי להקליד כמוני וכמוכם,

but thanks to a tiny brain implant,

אבל הודות לשתל מוח זעיר,

he was able to send the following tweets.

הוא היה מסוגל לשלוח את הציוצים הבאים.

"Hello world! Short tweet. Monumental progress."

“שלום עולם! ציוץ קצר. התקדמות כבירה”

"No need for keystrokes or voices.

“אין צורך בהקלדות או קולות.

I created this tweet just by thinking it."

יצרתי את הציוץ הזה רק מלחשוב אותו.”

“התקווה שלי היא שאני סולל את הדרך

"My hope is that I pave the way

עבור אנשים להיות מסוגלים לצייץ דרך מחשבות. פיל.”

for people to be able to tweet through thoughts. Phil."

Now you might be thinking there are some people out there

עכשיו אתם עשויים לחשוב, יש שם אנשים בחוץ

שאסור להרשות להם לצייץ הישר מהמוח שלהם.

who should not be allowed to tweet directly from their brain.

(Laughter)

(צחוק)

I agree.

אני מסכים.

But for people with paralysis and disability,

אבל בשביל אנשים עם שיתוק ומוגבלות,

this technology can be life-changing.

הטכנולוגיה הזו יכולה להיות משנת חיים.

I’m very excited to introduce you to Philip and Rodney.

אני מאוד נרגש להכיר לכם את פיליפ ורודני.

They both have a neurodegenerative disease called ALS,

לשניהם יש מחלה ניוונית שנקראת ALS,

means they can't move their hands or speak clearly,

כלומר הם לא יכול להזיז את הידיים שלהם או לדבר באופן ברור,

but they can now text

אבל הם יכולים עכשיו לשלוח הודעה

thanks to a brain-computer interface or BCI.

הודעות לממשק מוח-מחשב או “BCI”.

There were Philip’s brain signals up on the screen.

הנה אותות המוח של פיליפ על המסך.

They’re connected to their computers via Bluetooth.

הם מחוברים למחשבים שלהם דרך בלוטות′.

The device is fully internalized, invisible to the outside world,

המכשיר הוא לגמרי פנימי, בלתי נראה לעולם החיצון,

and they learn to control the keyboard

והם למדו איך לשלוט במקלדת

with clicks directly coming from their brain.

עם קליקים שמגיעים הישר מהמוח שלהם.

Now BCIs conjure up images of science fiction like "The Matrix"

ממשקי ה-BCI יוצרים תמונות של מדע בדיוני כמו ה“מטריקס”

with a cable jacked up into your brain through a hole in your skull.

עם כבל מחובר למוח שלכם דרך חור בגולגולת.

But I'm here to show you that the future can be much more elegant than that.

אבל אני כאן להראות לכם שהעתיד יכול להיות הרבה יותר אלגנטי מזה.

So we got this group chat going,

אז יש לנו את הצ’אט הקבוצתי הזה,

which I thought was a great idea,

שאני חשבתי שהוא רעיון אדיר,

until they started roasting me about the TED Talk --

עד שהם התחילו לרדת עליי על הרצאת הטד --

(Laughter)

(צחוק)

Which they found hilarious.

שהם חשבו שהיא מצחיקה.

Thanks for the vote of confidence, guys,

תודה על הבעת האמון, חברה,

bloody Australians.

אוסטרלים ארורים.

(Laughter)

(צחוק)

Now you can see it's still quite slow for them to type this way,

אתם יכולים לראות שזה עדיין די איטי בשבילם להקליד בדרך הזו,

but this is like dial up speeds at the beginning of the Internet.

אבל זה כמו מהירות חיוג בתחילת האינטרנט.

This is a new Moore's Law.

זה חוק מור החדש.

We're just getting started.

אנחנו רק מתחילים.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(כפיים)

That's Philip.

זה פיליפ

This has been the dream of patients and caregivers,

זה היה החלום של מטופלים ומטפלים,

doctors and scientists, for decades,

רופאים ומדענים, לדורות,

and for good reason.

ומסיבה טובה.

You may know someone who's lost the ability to use their hands,

אתם עשויים להכיר מישהו שאיבד את היכולת להשתמש בידיים שלהם,

maybe from a stroke or a spinal cord injury

אולי משבץ או חבלה בחוט השדרה

or multiple sclerosis, paralysis.

או טרשת נפוצה, שיתוק.

It comes in all shapes and sizes,

זה בא בכל הצורות והגדלים,

from minor inconvenience to life-threatening.

מאי- נוחות מזערית לאיום קיומי.

During my neurology residency, I cared for a man in his 40s.

במהלך ההתמחות הנוירולוגית שלי, טיפלתי באדם בשנות ה-40 שלו.

He had a stroke and developed locked-in syndrome.

היה לו שבץ והוא פיתח תסמונת “אדם נעול“.

Meant he couldn't move his body, except for his eyes, left or right.

המשמעות היא שהוא לא יכל להזיז את גופו, מלבד העיניים שלו, שמאל או ימין.

His brain still worked like yours.

המוח שלו עדיין עבד כמו שלכם.

He could see and hear and think and feel just like normal,

ההוא יכל לראות ולשמוע ולחשוב ולהרגיש ממש רגיל,

but he couldn't move or speak ever again.

אבל הוא לא יכל לזוז או לדבר לצמיתות.

And in what were horrific circumstances,

ובמה שהיו נסיבות מזוויעות,

we supported his wish to be taken off life support.

תמכנו במשאלתו להוריד אותו מתומך חיים.

And so I've been wondering ever since,

אז אני תוהה מאז,

was there not anything else that could have been done?

האם לא היה דבר שהיה אפשר לעשות?

Connection is a fundamental human need.

חיבור הוא צורך אנושי בסיסי

So many of our patients have lost the ability to speak,

כל כך הרבה מהמטופלים שלנו איבדו את היכולת לדבר,

let alone type, for years,

לא כל שכן להקליד, לשנים,

and they so desperately want to reconnect with their family,

והם רוצים להתתחבר מחדש עם משפחתם באופן כה נואש

with their loved ones.

עם אהוביהם.

You know what the main request we get is?

אתם יודעים מה הבקשה העיקרית שאנחנו מקבלים?

Text messaging.

שליחת הודעות.

And then email.

ואז אימייל.

Control over their smartphone.

שליטה על הסמארטפון שלהם.

And shock horror,

והלם-

social media.

מדיה חברתית.

We've been speaking so much lately about the flaws of these technologies,

אנחנו מדברים כל כך הרבה לאחרונה על החסרונות של הטכנולוגיות האלה,

but for people with paralysis, this is a return to life.

אבל בשביל אנשים עם שיתוק, זו חזרה לחיים.

BCIs make all of this possible.

BCI הופכים את כל זה לאפשרי.

Now, part of the problem has been

עכשיו, חלק מהבעיה הייתה

that BCIs typically require invasive surgery.

ש-BCI בדרך כלל דורש ניתוח חודרני.

This is the Utah Array.

זה מערך ה“יוטה“.

This is designed similarly to all other BCIs

זה מעוצב בדומה לכל ה-BCI האחרים

currently under development,

תחת פיתוח כעת,

which require drilling needles directly into the brain.

שדורשים הברגת מחטים באופן ישיר למוח.

Now, this has been the basis of critical fundamental research

זה היה הבסיס של מחקר בסיסי קריטי,

over the last 20 years

לאורך 20 השנים האחרונות,

and the early proof that this technology really can perform.

והוכחה מוקדמת שהטכנולוגיה הזו אכן יכולה לתפקד.

But for patients, it means open-brain surgery,

אבל עבור מטופלים, זה אומר ניתוח מוח פתוח,

which involves cutting through the skull with a saw.

שכולל חיתוך דרך הקרקפת עם מסור.

And there are only about 150 functional neurosurgeons in the US

יש רק כ-150 מנתחי מוח פונקציונליים בארה“ב,

that can perform this procedure.

שיכולים לבצע את הפרוצדורה הזו.

Apart from the fact that the recovery is tricky,

מעבר לעובדה שההתאוששות היא מורכבת,

the brain doesn't really like having needles put into it.

המוח לא ממש אוהב כשמחטים מוכנסות אליו.

It develops this foreign-body tissue rejection immune reaction over time.

הוא מפתח לאורך הזמן תגובת דחייה כלפי רקמות גוף זרות

So I've been wondering, is there any other way into the brain?

אז אני תוהה, יש דרך אחרת לתוך המוח?

And there is, a secret back door.

ויש, דלת אחורית סודית.

The blood vessels are the natural highways into the brain.

כלי הדם הם הצירים הטבעיים לתוך המוח

These are hollow tubes that connect every corner of the brain.

אלה הם צינורות חלולים שמחברים כל פינה של המוח.

The largest vein at the top there is right next to the motor cortex.

העורק הגדול ביותר שם למעלה נמצא מימין לקורטקס (קליפת המוח) המוטורי.

The exact part of the brain that we want to connect to

אותו חלק מדויק של המוח שאנחנו רוצים להתחבר אליו

to restore control to the outside world.

כדי להחזיר שליטה לעולם החיצוני

How cool is that?

איזה מגניב זה?

Now we already know how to travel through the blood vessels.

אנחנו כבר יודעים איך לטייל בין כלי הדם

We've been doing it for 40 years, mostly going to the heart.

אנחנו עושים את זה כבר 40 שנים, בדרך כלל אל הלב.

If anyone here today has had a heart attack,

אם למישהו כאן היום היה התקף לב,

there's a pretty good chance you've had a stent.

קיים סיכוי די טוב שהיה לכם “סטנט“.

A stent is a metal scaffold delivered through a catheter,

סטנט הוא תומך מתכתי המועבר דרך קטטר,

which opens up like a flower into the blood vessel.

ונפתח כמו פרח לתוך כלי הדם.

Millions of stents are delivered each year,

מיליון של סטנטים נשלחים כל שנה,

not in the OR,

לא בחדר הניתוח,

but in the cath lab or catheter laboratory.

אלא במעבדת הקטטר.

It's now common in the cath lab to navigate up into the brain

כעת, ,זה נפוץ במעבדת הקטטר לנווט מעלה לתוך המוח

through the blood vessels.

דרך כלי הדם.

And there are 2,500 physicians

ויש 2,500 רופאים

who can now navigate their way up into the brain.

שיכולים עכשיו לנווט את דרכם למעלה המוח.

But what's really amazing about this

אבל מה שממש מדהים לגבי זה

is that for BCIs we already know

הוא שעבור BCI אנחנו כבר יודעים

that devices can be left inside a blood vessel,

שניתן להשאיר מכשירים בתוך כלי דם,

cells grow over it, incorporate it into the wall

תאים גדלים מעליו, משלבים אותו לתוך הקיר

like a tattoo under the skin,

כמו קעקוע מתחת לעור,

and we're protected from that immune reaction.

ואנחנו מוגנים מהתגובה החיסונית הזו.

This is part of the reason why our team became the first in the world

זו חלק מהסיבה שהצוות שלנו נהיה הראשון בעולם

to receive a green light from the FDA to conduct clinical trials

לקבל אור ירוק מה-FDA לבצע הליכי ניסיון קליניים

of a permanently implanted BCI.

של שתל BCI קבוע.

(Applause)

(כפיים)

So what we had to do was figure out a way to put a sensor,

אז מה שהיינו צריכים לעשות הוא לפענח דרך לשים חיישן,

connected to this crosslinks of the stent

שמחובר להצטלבות החיבור של הסטנט

that could record that brain activity.

שיכול להקליט את פעילות המוח ההיא.

To do that, we had to do a complete overhaul of stent manufacturing.

על מנת לעשות את זה, היינו צריכים להשלים שינוי מחדש של ייצור סטנטים.

This is the end result.

זו התוצאה הסופית.

I think it's very beautiful.

אני חושב שזה יפיפה.

Then connect it to a cable

אז לחבר את זה לכבל

which brings the information out of the brain

שמביא את המידע אל מחוץ למוח

and do it all in a way that it can be delivered in the cath lab.

ולעשות את הכל בדרך בה זה יכול להיות מועבר במעבדת הקטטר.

This way we can make BCI accessible not to the thousands of people,

בדרך זו, אנחנו יכולים להנגיש BCI לא לאלפים של האנשים,

but to the millions of people who need this technology.

אלא למיליוני האנשים שצריכים את הטכנולוגיה הזו.

So it wasn't easy, took us ten years,

אז זה לא היה קל, לקח לנו עשר שנים.

but I'm very excited to show you guys.

אבל אני מאוד נרגש להראות לכם חברים.

We called this the Stentrode.

אנחנו קראנו לזה ה“סטנטרוד“.

(Applause)

(כפיים)

Graham Felstead, an incredible human being suffering with ALS,

גרהם פלסטיד, אדם אדיר שסובל מ-ALS

became the first person in the world

נהיה האיש הראשון בעולם

to receive and use one of these brain-computer interfaces.

שקיבל והשתמש באחד ממשקי מחשב-מוח האלה.

And he has very generously offered you, the world,

ובאופן נדיב מאוד הוא הציע לכם, העולם,

a chance to see what it looks like inside his brain.

הזדמנות לראות איך נראה להיות בתוך המוח שלו.

Would you like to see?

הייתם רוצים לראות?

Audience: Yes!

[קהל: כן!]

TO: Seeing this video for the first time

הצפייה בוידאו הזה בפעם הראשונה

was one of the most incredible moments of my life.

היה אחד מהרגעים המדהימים ביותר בחיי.

I was standing in the cath lab,

עמדתי במעבדת הקטטר,

Dr. Peter Mitchell had just completed the surgery

ד“ר פיטר מיטשל בדיוק השלים את הניתוח

and you can see the device, the outline of device,

ואפשר לראות את המכשיר, קו המתאר של המכשיר,

sitting inside the blood vessel there.

יושב בתוך כלי הדם שם.

So this popped up on the screen

אז זה הופיע על המסך

and it just felt like we were witnessing something new in the world.

וזה פשוט הרגיש כאילו אנחנו עדים למשהו חדש בעולם.

I had tingles down my spine,

היו לי עקצוצים במורד השדרה,

I've got them now thinking about it again.

יש לי אותן עכשיו כשאני חושב על זה שוב.

I turned to my colleague Pete,

פניתי לשותף שלי פיט,

and I said something poetic and profound like,

ואמרתי משהו פואטי ועמוק כמו,

"Pete, holy shit!"

“פיט, אלוהים אדירים!”

(Laughter)

(צחוק)

And then two hours later, something even more amazing happened.

ואז שעתיים לאחר מכן, משהו אפילו יותר מדהים קרה.

Graham woke up, and he asked, “Am I alive?”

גרהם התעורר, ושאל “אני בחיים?”

And our nurse Kristine broke out in tears of relief.

והאחות שלנו כריסטין פרצה בדמעות של הקלה.

It was a phenomenal moment.

זה היה רגע פנומנלי.

Once it's in place,

ברגע שזה במקום,

it's connected to this tiny antenna that sits under the skin in the chest.

זה מתחבר לאנטנה הקטנה הזו שיושבת מתחת לעור בחזה.

This collects the raw brain data

היא אוספת את נתוני המוח הגולמיים

and sends it out of the body wirelessly

ושולחת אותם מחוץ לגוף באופן אלחוטי

to then connect with external devices.

בשביל שיתחבר עם המכשירים החיצוניים.

It's always on and ready to go.

זה תמיד דולק ומוכן לפעולה.

Kind of like how your brain is meant to work.

קצת כמו שהמוח אמור לעבוד.

So here's how it works.

אז ככה זה עובד.

Our engineers work with our patients to decode specific movements.

המהנדסים שלנו עובדים עם המטופלים שלנו לפענח תנועות מסוימות.

So we tell the patient, “Press down your foot.”

אנחנו אומרים למטופל/ת, “לחצו את הרגל מטה“.

So they'll repeatedly press down their foot.

אז הם ילחצו מטה את הרגל שלהם באופן חוזר.

You won't see the foot moving because they're paralyzed,

לא תראו את הרגל זזה כיוון שהם משותקים,

but we've been able to determine

אבל אנחנו היינו מסוגלים להחליט

which brain signals are generally linked to “Press down your foot.”

אילו אותות מוח בדרך כלל מחוברים ל“לחצו את הרגל מטה“.

The black dotted line is the moment of pressing down the foot,

הקו שהחור המקווקוו זה הרגע של לחיצת הרגל מטה,

and you can see the brain signal is different before to after,

ואתם יכולים לראות שהאותת המוחי הוא שונה לפני ואחרי,

which means we can turn that into a switch.

מה שאומר שאנחנו יכולים להפוך את זה למתג.

Now we repeat this for several different types of movements,

אנחנו חוזרים על זה עבור סוגים שונים של תנועות,

say, open/close your hand or pincer-grip your finger.

אומרים, פתחו או סגרו את היד או צבטו את האצבעות.

Now, that may not seem like much,

זה אולי לא נראה כמו הרבה,

but these become the building blocks for every single interaction

אבל אלה נהיים אבני הבניין עבור כל אינטראקציה בודדת

on a digital device that is needed for control.

על מכשיר דיגיטלי שדרוש לשליטה.

Converted to

מומר לקליק,

click, up, down, left, right, menu, back, etc.

למעלה, למטה, שמאלה, ימינה תפריט, אחורה וכו’.

But what's really amazing is that to some degree,

אבל מה שבאמת ממש מדהים זה שעד מידה מסוימת,

this process,

התהליך הזה,

our brain signals, are universal.

אותות המוח שלנו, הם אוניברסליים.

So the brain signal for “Press down your foot” for me

אז אות המוח עבור “לחץ מטה את הרגל שלך” בשבילי

is the same as it is for you.

הוא זהה גם בשבילכם.

Now this means that we're creating a dictionary of the brain

המשמעות של כך היא שאנחנו יוצרים מילון של המוח

across all humans.

שחוצה את כל בני האדם.

This is going to make BCI truly scalable.

זה הולך להפוך BCI לניתן לגדילה באמת.

As Philip once said to me,

כפי שפיליפ פעם אמר לי,

"It's kind of like learning how to ride a bike.

“זה סוג של כמו ללמוד איך לרכב על אופניים“.

It takes a bit of practice, but once you're rolling,

זה דורש קצת אימון, אבל ברגע שמתגלגלים,

it becomes natural.

זה נהיה טבעי.

Now I just look on the screen where I want to click and I'm texting,

עכשיו אני מסתכל על המסך במקום שאני רוצה ללחוץ בו ואני מסמס,

messaging the world via Twitter."

שולח הודעות לעולם דרך טוויטר“.

But Graham,

אבל גרהם,

he said, as his ALS was progressing,

הוא אמר, בעוד ה-ALS שלו מתקדם,

that it gave him immense comfort to know that even if his body was failing,

שזה נתן לו נחמה עצומה לדעת שאפילו אם הגוף שלו נכשל,

he was always going to be able to tell his wife that he loved her.

הוא יוכל תמיד לומר לאשתו שהוא אוהב אותה.

In the future,

בעתיד, אני מאוד נרגש

I'm really excited about the breakthroughs BCI could deliver to other conditions

לגבי פריצות הדרך ש BCI יכול לשמש עבור מצבים רפואיים אחרים

like epilepsy, depression and dementia.

כמו אפילפסיה, דיכאון ודמנציה.

But beyond that,

אבל מעבר לכך,

what is this going to mean for humanity?

מה המשמעות של זה לאנושות?

What's really got me thinking is the future of communication.

מה שבאמת גרם לי לחשוב זה העתיד של תקשורת.

Take emotion.

קחו רגש לדוגמה.

Have you ever considered how hard it is to express how you feel?

האם אי פעם חשבתם כמה קשה זה לבטא את מה שאתם מרגישים?

You have to self-reflect,

צריך לעשות שיקוף-עצמי,

package the emotion into words

לארוז את הרגש למילים

and then use the muscles of your mouth to speak those words.

ואז להשתמש בשרירים של הפה בשביל לדבר את המילים האלה.

But you really just want someone to know how you feel.

אבל אתם באמת רק רוצים שמישהו ידע איך אתם מרגישים.

For some people with certain conditions,

בשביל אנשים במצבים מסוימים,

that's impossible.

זה בלתי אפשרי.

So what if, rather than using your words,

אז מה אם, במקום להשתמש במילים שלכם,

you could throw your emotion just for a few seconds?

הייתם יכולים לזרוק את הרגש שלנו רק לכמה שניות

And have them really feel how you feel.

והייתם גורמים להם להרגיש איך אתם מרגישים באמת

At that moment, we would have realized

באותו הרגע, היינו מבינים

that the necessary use of words to express our current state of being

שהשימוש ההכרחי במילים לטובת הבעה של המצב הקיים

was always going to fall short.

תמיד לא יהיה מספק.

The full potential of the brain would then be unlocked.

הפוטנציאל המלא של המוח יפתח אז.

But for right now,

אבל נכון לעכשיו,

BCI is about restoring the lives of millions of people with paralysis.

BCI הוא סביב שיקום החיים של מיליוני אנשים עם שיתוק.

After years of feeling trapped,

אחרי שנים של להיות לכודים,

this technology promises the return of autonomy and independence.

הטכנולוגיה מבטיחה את החזרה של אוטונומיה ועצמאות.

But what I really mean is dignity.

אבל מה שאני באמת מתכוון אליו, זה כבוד.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)