New York -- before the City | Eric Sanderson

מתרגם: Avishai Abbo מבקר: Ido Dekkers

The substance of things unseen.

הטבע של הדברים שלא נראים

Cities, past and future.

ערים, עבר והווה.

In Oxford, perhaps we can use Lewis Carroll

באוקספורד, אולי אנו יכולים להעזר בלואיס קרול

and look in the looking glass that is New York City

ולהסתכל מבעד למראה שהיא העיר ניו יורק

to try and see our true selves,

לנסות ולראות את הטבע האמיתי של עצמנו,

or perhaps pass through to another world.

או אולי לעבור לתוך עולם אחר.

Or, in the words of F. Scott Fitzgerald,

או, במילותיו של פ. סקוט פיצג'רלד,

"As the moon rose higher,

"כשהירח גבה,

the inessential houses began to melt away

הבתים הלא חיוניים החלו להינמס

until gradually I became aware of the old island

עד שבהדרגה נהייתי מודע לקיומו של האי הישן

here that once flowered for Dutch sailors' eyes,

שפרח פה פעם לעיניהם של המלחים ההולנדים,

a fresh green breast of the new world."

נשימה טרייה מלוא החזה של העולם החדש."

My colleagues and I have been working for 10 years

אני ועמיתיי עובדים כבר 10 שנים

to rediscover this lost world

על מנת לגלות מחדש את העולם האבוד הזה,

in a project we call The Mannahatta Project.

בפרוייקט שאנו קוראים לו פרוייקט מנהטה.

We're trying to discover what Henry Hudson would have seen

אנו מנסים לגלות מה הנרי הדסון היה רואה

on the afternoon of September 12th, 1609,

באחר הצהריים של ה-12 בספטמבר, 1609,

when he sailed into New York harbor.

כשהוא מפליג לתוך נמל ניו יורק.

And I'd like to tell you the story in three acts,

והייתי רוצה לספר לכם את הסיפור בשלוש מערכות.

and if I have time still, an epilogue.

ואם יהיה לי זמן, גם אפילוג.

So, Act I: A Map Found.

ובכן, מערכה ראשונה: מפה נמצאת.

So, I didn't grow up in New York.

אז, אני לא גדלתי בניו יורק.

I grew up out west in the Sierra Nevada Mountains, like you see here,

אני גדלתי במערב, בהרי סיירה נבאדה, כמו שאתם רואים פה,

in the Red Rock Canyon.

בקניון הסלע האדום.

And from these early experiences as a child

ומתוך החוויות המוקדמות האלה כילד

I learned to love landscapes.

למדתי לאהוב נופים.

And so when it became time for me to do my graduate studies,

וכך כשהגיע זמני ללמוד לתואר ראשון,

I studied this emerging field of landscape ecology.

למדתי את התחום המתעורר הזה של אקולוגיה של נוף.

Landscape ecology concerns itself

אקולוגיית נוף עוסקת

with how the stream and the meadow and the forest and the cliffs

באיך הנחל והאחו והיער והצוקים

make habitats for plants and animals.

יוצרים בתי גידול לחיות וצמחים.

This experience and this training

החוויה וההכשרה הזו

lead me to get a wonderful job with the Wildlife Conservation Society,

הובילו אותי לקבל עבודה מדהימה באגודת שימור חיות הבר,

which works to save wildlife and wild places all over the world.

שעוסקת בשימור בעלי חיים ואזורי מחייה שלהם בכל העולם.

And over the last decade,

ובעשור האחרון,

I traveled to over 40 countries

נסעתי ביותר מ-40 מדינות

to see jaguars and bears and elephants

כדי לראות יגוארים ודובים ופילים

and tigers and rhinos.

וטיגריסים וקרנפים.

But every time I would return from my trips I'd return back to New York City.

אבל כל פעם כשחזרתי ממסעותי הייתי חוזר חזרה לעיר ניו יורק.

And on my weekends I would go up, just like all the other tourists,

ובסופי השבוע הייתי עולה, כמו כל שאר התיירים,

to the top of the Empire State Building,

לגג בניין האמפייר סטייט,

and I'd look down on this landscape, on these ecosystems,

והייתי מסתכל מטה על הנוף הזה, על המערכות האקולוגיות האלה,

and I'd wonder, "How does this landscape

והייתי חושב לעצמי, "איך הנוף הזה

work to make habitat for plants and animals?

עובד כדי ליצור בית גידול לצמחים וחיות?

How does it work to make habitat for animals like me?"

ואיך הוא עובד כדי ליצור בית גידול לחיות כמוני?"

I'd go to Times Square and I'd look at the amazing ladies on the wall,

הייתי הולך לכיכר טיימס ומסתכל על הגברות המהממות על הקיר,

and wonder why nobody is looking at the historical figures just behind them.

ותוהה למה אף אחד לא מתבונן בדמויות ההיסטוריות ממש מאחוריהם.

I'd go to Central Park and see the rolling topography of Central Park

הייתי הולך לסנטרל פארק ורואה את הטופוגרפיה של הגבעות שם

come up against the abrupt and sheer

מגיעה כנגד השינוי הפתאומי

topography of midtown Manhattan.

של הטופוגרפיה של מרכז מנהטן.

I started reading about the history and the geography in New York City.

התחלתי לקרוא על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של העיר ניו יורק.

I read that New York City was the first mega-city,

קראתי שניו יורק הייתה המגה-עיר הראשונה,

a city of 10 million people or more, in 1950.

עיר של יותר מ-10 מליון תושבים, ב-1950.

I started seeing paintings like this.

התחלתי להתבונן בציורים כאלה.

For those of you who are from New York,

לניו יורקרים שביניכם,

this is 125th street under the West Side Highway.

זה ברחוב 125 מתחת לכביש המהיר של ווסט סייד.

(Laughter)

(צחוק)

It was once a beach. And this painting

זה היה פעם חוף. ובציור הזה

has John James Audubon, the painter, sitting on the rock.

רואים את ג'ון ג'יימס אובודון, הצייר, יושב על סלע.

And it's looking up on the wooded heights of Washington Heights

והוא מסתכל לעבר הגבעות המיוערות של רמת וושינגטון,

to Jeffrey's Hook, where the George Washington Bridge goes across today.

לג'פריס הוק, ואיפה שגשר ג'ורג' וושינגטון חוצה היום.

Or this painting, from the 1740s, from Greenwich Village.

או הציור הזה, מ-1740, בגריניץ' ויליג'.

Those are two students at King's College -- later Columbia University --

אלו הם שני סטודנטים בקינגס קולג' -- שנהייתה אוניברסיטת קולומביה --

sitting on a hill, overlooking a valley.

יושבים על גבעה, שמשקיפה על עמק.

And so I'd go down to Greenwich Village and I'd look for this hill,

וכך הלכתי לגריניץ' ויליג' וחיפשתי את הגבעה הזו.

and I couldn't find it. And I couldn't find that palm tree.

ולא הצלחתי למצוא אותה. ולא הצלחתי למצוא את עץ הדקל הזה.

What's that palm tree doing there?

מה עושה שם עץ דקל בכלל?

(Laughter)

(צחוק)

So, it was in the course of these investigations that I ran into a map.

וכך, במהלך אותם החיפושים נתקלתי במפה.

And it's this map you see here.

וזו המפה שאת רואים פה.

It's held in a geographic information system

היא מעוגנת במערכת מידע גיאוגרפית (GIS)

which allows me to zoom in.

מה שמאפשר לי להתמקד.

This map isn't from Hudson's time, but from the American Revolution,

המפה הזו היא לא מזמנו של הדסון, אלא מהמהפיכה האמריקאית,

170 years later, made by British military cartographers

170 שנה מאוחר יותר, והוכנה על ידי כרטוגרפים בריטים

during the occupation of New York City.

במהלך הכיבוש של העיר ניו יורק.

And it's a remarkable map. It's in the National Archives here in Kew.

זו מפה מדהימה. היא נמצאת בארכיון הלאומי פה בקיו.

And it's 10 feet long and three and a half feet wide.

אורכה כ-3 מטר, ורוחבה כ-1.5 מטר.

And if I zoom in to lower Manhattan

ואם אני מתמקד בדרום מנהטן

you can see the extent of New York City as it was,

תוכלו לראות את גודלה של העיר ניו יורק כפי שהייתה,

right at the end of the American Revolution.

ממש בסוף המהפיכה האמריקאית.

Here's Bowling Green. And here's Broadway.

הנה באולינג גרין. והנה ברודווי.

And this is City Hall Park.

והנה פארק בית העירייה.

So the city basically extended to City Hall Park.

אז העיר ממש נפרסה עד פארק בית העירייה.

And just beyond it you can see features

וממש מעבר תוכלו לראות מאפיינים

that have vanished, things that have disappeared.

שנעלמו, דברים שלא קיימים עוד.

This is the Collect Pond, which was the fresh water source for New York City

זו בריכת המאגר, שהייתה מקור המים המתוקים של העיר ניו יורק

for its first 200 years,

ב-200 שנותיה הראשונות,

and for the Native Americans for thousands of years before that.

ובשביל הילידים האמריקאים במשך אלפי שנים.

You can see the Lispenard Meadows

תוכלו לראות את האחו של ליספנרד

draining down through here, through what is TriBeCa now,

שמתנקזים מכאן, דרך מה שהוא עכשיו טרייבקה,

and the beaches that come up from the Battery,

והחופים שמגיעים מהסוללה,

all the way to 42nd St.

כל הדרך עד לרח' 42.

This map was made for military reasons.

המפה הזו הוכנה למטרות צבאיות.

They're mapping the roads, the buildings, these fortifications

הם ממפים את הכבישים, הבניינים, הביצורים

that they built.

שהם בנו.

But they're also mapping things of ecological interest,

אבל הם גם ממפים מאפיינים בעלי עניין אקולוגי,

also military interest: the hills,

שיש להם היבט צבאי: הגבעות,

the marshes, the streams.

הביצות, הואדיות.

This is Richmond Hill, and Minetta Water,

זוהי גבעת ריצ'מונד, ונהר מינטה

which used to run its way through Greenwich Village.

שבעבר זרם דרך גריניץ' ויליג'.

Or the swamp at Gramercy Park, right here.

או הביצה בפארק גרמרסי, ממש כאן.

Or Murray Hill. And this is the Murrays' house

או גבעת מארי. וזהו בית מארי

on Murray Hill, 200 years ago.

על גבעת מארי, לפני 200 שנה.

Here is Times Square,

הנה כיכר טיימס,

the two streams that came together to make a wetland

שני הנחלים שהתאחדו לתוך ביצה

in Times Square, as it was at the end of the American Revolution.

בכיכר טיימס, כפי שהיה בסיומה של המהפיכה האמריקאית.

So I saw this remarkable map in a book.

אז ראיתי את המפה המדהימה הזו בספר.

And I thought to myself, "You know, if I could georeference this map,

וחשבתי לעצמי, "אתה יודע, אם אוכל לעגן את המפה הזו,

if I could place this map in the grid of the city today,

אם אני אוכל למקם את המפה הזו על הרשת של העיר של היום,

I could find these lost features

אוכל למצוא את המאפיינים האבודים

of the city,

של העיר,

in the block-by-block geography that people know,

בגאוגרפיית הבלוקים של העיר שהאנשים מכירים היום,

the geography of where people go to work, and where they go to live,

בגאוגרפיה של המקומות שבהם האנשים הולכים לעבוד, ולגור,

and where they like to eat."

והיכן שהם הולכים לאכול."

So, after some work we were able to georeference it,

וכך, אחרי קצת עבודה הצלחנו לעגן את המפה,

which allows us to put the modern streets on the city,

מה שמאפשר לנו לשים את הרחובות המודרניים על העיר,

and the buildings, and the open spaces,

ואת הבניינים, והשטחים הפתוחים,

so that we can zoom in to where the Collect Pond is.

כך שנוכל להתמקד על האזור שבו הייתה ביצת המאגר.

We can digitize the Collect Pond and the streams,

אנו יכולים לעשות דיגיטציה לביצת המאגר ולנחלים,

and see where they actually are in the geography of the city today.

ולראות ממש איפה הם נמצאים בגיאוגרפיה של העיר היום.

So this is fun for finding where things are

אז זה כיף למצוא איפה דברים נמצאים

relative to the old topography.

ביחס לטופוגרפיה הישנה.

But I had another idea about this map.

אבל היה לי רעיון נוסף בקשר למפה הזו.

If we take away the streets, and if we take away the buildings,

אם נסלק את הרחובות, ואם נסלק את הבניינים,

and if we take away the open spaces,

אם נסלק את השטחים הפתוחים,

then we could take this map.

אז נוכל לקחת את המפה הזו.

If we pull off the 18th century features

אם נמחק את המאפיינים של המאה ה-18

we could drive it back in time.

נוכל לקחת אותה בחזרה בזמן.

We could drive it back to its ecological fundamentals:

נוכל לקחת אותה חזרה ליסודות האקולוגיים שלה:

to the hills, to the streams,

לגבעות, לנחלים,

to the basic hydrology and shoreline, to the beaches,

להידרולוגיה הבסיסית וקו המים, והחופים,

the basic aspects that make the ecological landscape.

המאפיינים הבסיסיים שבונים נוף אקולוגי.

Then, if we added maps like the geology, the bedrock geology,

ואם נצרף מפות כמו הגאולוגיה, גאולוגיית הסלע הבסיס,

and the surface geology, what the glaciers leave,

וגאולוגיית פני השטח, מה שהקרחונים משאירים,

if we make the soil map,

ואם נעשה מפת קרקעות,

with the 17 soil classes,

עם 17 סוגי הקרקע,

that are defined by the National Conservation Service,

שמוגדרים על ידי שירות שימור הקרקע הלאומי,

if we make a digital elevation model

אם ניצור מודל גובה דיגיטלי (DEM)

of the topography that tells us how high the hills were,

של הטופוגרפיה שיספר לנו כמה גבוהות היו הגבעות,

then we can calculate the slopes.

נוכל לחשב את שיפועי המדרונות.

We can calculate the aspect.

נוכל לחשב את נקודת המבט.

We can calculate the winter wind exposure --

נוכל לחשב את החשיפה לרוח --

so, which way the winter winds blow across the landscape.

וכך, באיזה כיוון נשבו רוחות החורף לאורך הנוף.

The white areas on this map are the places protected from the winter winds.

האזורים הלבנים במפה הם אזורים מוגנים מרוחות החורף.

We compiled all the information about where the Native Americans were, the Lenape.

צירפנו את כל המידע בנוגע למיקומם של הילידים האמריקאיים, אנשי הלנאפה.

And we built a probability map of where they might have been.

ובנינו מפת הסתברות של היכן הם כנראה היו.

So, the red areas on this map indicate the places

האזורים האדומים במפה מציינים את המקומות האלו

that are best for human sustainability on Manhattan,

שהכי מתאימים לקיום אנושי במנהטן,

places that are close to water,

מקומות שקרובים למקורות מים,

places that are near the harbor to fish,

מקומות שקרובים לנמל לדייג,

places protected from the winter winds.

מקומות שמוגנים מרוחות החורף.

We know that there was a Lenape settlement

אנו יודעים שהיה אתר יישוב של לנאפה

down here by the Collect Pond.

ממש פה ליד ביצת המאגר.

And we knew that they planted a kind of horticulture,

וידענו שהם גידלו סוג של גידול משק,

that they grew these beautiful gardens of corn, beans, and squash,

שהם גידלו גנים יפים של תירס, קטניות ודלועים,

the "Three Sisters" garden.

גן "שלוש האחיות".

So, we built a model that explains where those fields might have been.

וכך, בנינו מודל שחוזה את מקומם של הגנים האלה.

And the old fields, the successional fields that go.

והשדות הישנים, הגידולים ההמשכיים.

And we might think of these as abandoned.

ואולי אנו חושבים עליהם כנטושים.

But, in fact, they're grassland habitats

אבל, למעשה, הם בית גידול של ערבות עשב.

for grassland birds and plants.

עבור ציפורים וצמחים של ערבות עשב.

And they have become successional shrub lands,

והם נהיו אזורים של צמחיה בינונית,

and these then mix in to a map of all the ecological communities.

וכך אלו מתערבבים למפה של כל החברות האקולוגיות.

And it turns out that Manhattan had 55 different ecosystem types.

ומתברר שבמנהטן היו 55 מערכות אקולוגיות שונות.

You can think of these as neighborhoods,

תוכלו לחשוב עליהן כעל שכונות,

as distinctive as TriBeCa and the Upper East Side and Inwood --

מובחנות כמו טרייבקה, ה"אפר איסט סייד", ואינווד.

that these are the forest and the wetlands

ואלו הם היער, ומישורי ההצפה

and the marine communities, the beaches.

והמערכות הימיות, החופים.

And 55 is a lot. On a per-area basis,

55 זה הרבה. ליחידת שטח,

Manhattan had more ecological communities

היו למנהטן יותר חברות אקולוגיות

per acre than Yosemite does,

למטר רבוע משיש ליוסמיטי,

than Yellowstone, than Amboseli.

וילוסטון, ואמבוסלי (קניה).

It was really an extraordinary landscape

זה באמת היה נוף יוצא דופן

that was capable of supporting an extraordinary biodiversity.

שהיה מסוגל לתמוך בגיוון ביולוגי יוצא דופן.

So, Act II: A Home Reconstructed.

ובכן, מערכה שניה: בית משוחזר.

So, we studied the fish and the frogs and the birds and the bees,

וכך, למדנו את הדגים והצפרדעים והציפורים והדבורים,

the 85 different kinds of fish that were on Manhattan,

85 סוגי הדגים השונים שהיו במנהטן,

the Heath hens, the species that aren't there anymore,

תרגנולות הבר, מין שכבר נכחד,

the beavers on all the streams, the black bears,

הבונים שבנחלים, הדובים השחורים,

and the Native Americans, to study how they used

והילידים האמריקאים, כדי ללמוד איך הם השתמשו

and thought about their landscape.

וחשבו על הנוף שבו חיו.

We wanted to try and map these. And to do that what we did

רצינו לנסות ולמפות את כל אלה. ולשם כך מה שעשינו

was we mapped their habitat needs.

היה למפות את צרכי בית הגידול שלהם.

Where do they get their food?

איפה הם משיגים מזון?

Where do they get their water? Where do they get their shelter?

איפה הם משיגים מים? איפה הם מוצאים מחסה?

Where do they get their reproductive resources?

איפה הם משיגים את המשאבים המתחדשים שלהם?

To an ecologist, the intersection of these is habitat,

עבור האקולוג, ההצטלבות של כל אלה היא בית גידול.

but to most people, the intersection of these is their home.

עבור רוב האנשים, ההצטלבות הזו מסמלת את הבית.

So, we would read in field guides, the standard field guides

וכך, קראנו במדריכי שדה, מדריכי שדה סטנדרטיים

that maybe you have on your shelves,

שאולי יש לכם על מדף הספרים שלכם,

you know, what beavers need is, "A slowly meandering stream

אתם יודעים, מה שהבונה צריך הוא "נהר נוח ואיטי

with aspen trees and alders and willows,

עם עצי צפצפה ואלמון וערבות,

near the water." That's the best thing for a beaver.

ליד המים." זה הדבר הטוב ביותר לבונה.

So we just started making a list.

אז ממש התחלנו להרכיב רשימה.

Here is the beaver. And here is the stream,

הנה הבונה. והנה הנחל,

and the aspen and the alder and the willow.

עץ הצפצפה והאלמון והערבה.

As if these were the maps that we would need

ואם אלו המפות שאנו צריכים

to predict where you would find the beaver.

כדי לחזות איפה אולי תמצא את הבונה.

Or the bog turtle, needing wet meadows and insects and sunny places.

או הצב, שזקוק לאחו לח, וחרקים ומקום שמשי.

Or the bobcat, needing rabbits and beavers and den sites.

או חתול הבר, שצריך ארנבים ובונים ומאורה.

And rapidly we started to realize that beavers can be

ומהר מאוד הבנו שהבונה יכול להיות

something that a bobcat needs.

משהו שחתול הבר צריך.

But a beaver also needs things. And that having it

אבל בונה גם צריך דברים. והעובדה שיש אותו

on either side means that we can link it together,

משני צידי הטבלה מאפשרת לנו לקשור דברים יחד,

that we can create the network

אנו יכולים ליצור רשת

of the habitat relationships for these species.

של קשרי בתי גידול עבור המינים האלה.

Moreover, we realized that you can start out

ויותר מכך, גילינו שאפשר להתחיל

as being a beaver specialist,

בלהיות מומחה לבונים,

but you can look up what an aspen needs.

אבל אפשר להתחיל לבדוק מה צריך עץ הצפצפה

An aspen needs fire and dry soils.

עץ צפצפה צריך אש ואדמה יבשה.

And you can look at what a wet meadow needs.

ואפשר לבדוק מה אחו לח צריך.

And it need beavers to create the wetlands,

והוא צריך בונים כי ליצור מישור הצפה,

and maybe some other things.

ואולי עוד דברים.

But you can also talk about sunny places.

ואפשר לדבר גם על מקומות שמשיים.

So, what does a sunny place need? Not habitat per se.

אז מה צריך מקום שמשי? לא בית גידול לכשעצמו.

But what are the conditions that make it possible?

אלא מה התנאים שמאפשרים את קיומו?

Or fire. Or dry soils.

או אש. או אדמה יבשה.

And that you can put these on a grid that's 1,000 columns long

ואז אפשר למלא את כל זה בטבלה שיש בה 1000 עמודות

across the top and 1,000 rows down the other way.

ו-1000 שורות כלפי מטה.

And then we can visualize this data like a network,

וניתן להציג גרפית את כל המידע הזה כמו רשת,

like a social network.

כמו רשת חברתית.

And this is the network of all the habitat relationships

וזוהי הרשת של כל קשרי בית הגידול

of all the plants and animals on Manhattan,

של כל הצמחים ובעלי החיים של מנהטן,

and everything they needed,

וכל מה שהם זקוקים לו,

going back to the geology,

החל מהגיאולוגיה,

going back to time and space at the very core of the web.

ועד לזמן והמקום ממש בלב ברשת הזו.

We call this the Muir Web. And if you zoom in on it it looks like this.

אנו קוראים לזה רשת מויר (Muir). ואם נתקרב זה נראה כך.

Each point is a different species

כל נקודה כזו מייצגת מין אחר

or a different stream or a different soil type.

או נחל אחר, או סוג קרקע אחר.

And those little gray lines are the connections that connect them together.

והקווים האפורים הקטנים הם הקשרים שמחברים אותם.

They are the connections that actually make nature resilient.

אלו הם הקשרים שעושים את הטבע עמיד וחזק.

And the structure of this is what makes nature work,

והמבנה של זה הוא מה שמאפשר לטבע לפעול,

seen with all its parts.

ביחד על כל חלקיו.

We call these Muir Webs after the Scottish-American naturalist

אנו קוראים לאלו רשתות מויר על שם איש הטבע הסקוטי אמריקאי

John Muir, who said, "When we try to pick out anything by itself,

ג'ון מויר, שאמר, "כשאנו מנסים לבחור כל דבר רק לעצמו,

we find that it's bound fast by a thousand invisible cords

אנו מוצאים שהוא כרוך באלף חוטים בלתי נראים

that cannot be broken, to everything in the universe."

שלא ניתנים לניתוק, לכל דבר ביקום."

So then we took the Muir webs and we took them back to the maps.

אז כשלקחנו את רשתות מויר והבאנו אותן חזרה למפות.

So if we wanted to go between 85th and 86th,

אם רצינו ללכת בין רח' 85 ו-86,

and Lex and Third,

ורח' לקס ורח' מספר 3,

maybe there was a stream in that block.

אולי היה נחל בבלוק הזה.

And these would be the kind of trees that might have been there,

ואלו סוגי העצים שאולי היו שם.

and the flowers and the lichens and the mosses,

והפרחים, והטחבים והחזזיות,

the butterflies, the fish in the stream,

והפרפרים, והדגים בנחל,

the birds in the trees.

והציפורים והעצים.

Maybe a timber rattlesnake lived there.

אולי עכסן עצים (נחש) חי שם.

And perhaps a black bear walked by. And maybe Native Americans were there.

ואולי דב שחור הלך בסביבה. ואולי ילידים אמריקאים היו שם.

And then we took this data.

ואז לקחנו את המידע הזה.

You can see this for yourself on our website.

אתם יכולים לראות אותו בעצמכם באתר שלנו.

You can zoom into any block on Manhattan,

אתם יכולים להתמקד בכל בלוק במנהטן,

and see what might have been there 400 years ago.

ולראות מה אולי היה שם לפני 400 שנה.

And we used it to try and reveal a landscape

וניסינו להשתמש במידע הזה כדי לחשוף נוף

here in Act III.

כאן במערכה השלישית.

We used the tools they use in Hollywood

השתמשנו באותם הכלים שמשתמשים בהם בהוליווד

to make these fantastic landscapes that we all see in the movies.

כדי ליצור את הנופים הפנטסטיים שכולנו רואים בסרטים.

And we tried to use it to visualize Third Avenue.

וניסינו להשתמש בהם כדי להמחיש את השדרה השלישית בתלת מימד.

So we would take the landscape and we would build up the topography.

אז לקחנו את הנוף ובנינו את הטופוגרפיה כלפי מעלה.

We'd lay on top of that the soils and the waters, and illuminate the landscape.

הנחנו מעל לזה את הקרקעות וגופי המים והארנו את הנוף.

We would lay on top of that the map of the ecological communities.

הנחנו על גבי המפה את החברות האקולוגיות.

And feed into that the map of the species.

והזנו לתוך זה את מפת המינים.

So that we would actually take a photograph,

כך שנוכל ממש לצלם תמונה,

flying above Times Square, looking toward the Hudson River,

בטיסה מעל כיכר טיימס, מביטים מטה לעבר נהר ההדסון,

waiting for Hudson to come.

מחכים להדסון שיגיע.

Using this technology, we can make these

בעזרת הטכנולוגיה הזו, אנו יכולים ליצור

fantastic georeferenced views.

את הנופים המעוגנים המדהימים האלה.

We can basically take a picture out of any window

אנו ממש יכולים לצלם תמונה מכל חלון

on Manhattan and see what that landscape looked like 400 years ago.

במנהטן ולראות איך הנוף נראה משם לפני 400 שנה.

This is the view from the East River, looking up Murray Hill

זה הנוף מהנהר המזרחי, פונה לעבר גבעת מארי

at where the United Nations is today.

איפה שבניין האו"ם יושב היום.

This is the view looking down the Hudson River,

וזה הנוף במבט לעבר מורד נהר ההדסון,

with Manhattan on the left, and New Jersey out on the right,

עם מנהטן משמאל וניו ג'רסי מימין,

looking out toward the Atlantic Ocean.

פונה החוצה לעבר האוקיינוס האטלנטי.

This is the view over Times Square,

זה הנוף מעל לכיכר טיימס,

with the beaver pond there, looking out toward the east.

עם בריכת הבונה שם, פונה החוצה למזרח.

So we can see the Collect Pond, and Lispenard Marshes back behind.

אז אנו יכולים לראות את ביצת המאגר, וביצות ליספנרד מאחוריה.

We can see the fields that the Native Americans made.

אנו יכולים לראות את השדות של הילידים האמריקאיים.

And we can see this in the geography of the city today.

ואנו יכולים לראות את זה בגיאוגרפיה של העיר של ימינו.

So when you're watching "Law and Order," and the lawyers walk up the steps

אז כשאתם רואים "חוק וסדר", ועורכי הדין עולים במדרגות

they could have walked back down those steps

הם יכלו לרדת במדרגות האלו

of the New York Court House, right into the Collect Pond,

של בית המשפט בניו יורק ממש לתוך ביצת המאגר,

400 years ago.

לפני 400 שנה.

So these images are the work of my friend and colleague,

והאיורים האלה הם עבודתו של חברי ועמיתי,

Mark Boyer, who is here in the audience today.

מארק בויאר, שנמצא פה בקהל היום.

And I'd just like, if you would give him a hand,

והייתי רוצה שתתנו לו מחיאות כפיים,

to call out for his fine work.

על עבודתו הנהדרת.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

There is such power in bringing science and visualization together,

יש כזו עצמה שחיבור של מדע והדמייה ויזואלית יחד,

that we can create images like this,

בכך שהוא מאפשר לנו ליצור איורים כאלה.

perhaps looking on either side of a looking glass.

אולי בהסכלות משני עברי המראה.

And even though I've only had a brief time to speak,

ואפילו שהיה לי מעט זמן לדבר,

I hope you appreciate that Mannahatta was a very special place.

אני מאוד מקווה שאתם מבינים שמנהטה היה מקום מאוד מיוחד.

The place that you see here on the left side

המקום שאתם רואים פה בצד שמאל

was interconnected. It was based on this diversity.

היה מרושת עם עצמו. הוא התבסס על הגיוון שלו.

It had this resilience that is what we need in our modern world.

הייתה לו את העמידות שאנו צריכים בעולמנו המודרני.

But I wouldn't have you think that I don't like the place

אבל אני לא רוצה שתחשבו שאני לא אוהב את המקום

on the right, which I quite do. I've come to love the city

שמימין, ואני אוהב אותו. למדתי לאהוב את העיר

and its kind of diversity, and its resilience,

וסוג הגיוון שלה, העמידות שלה,

and its dependence on density and how we're connected together.

התלות שלה בצפיפות והדרך שבה אנו מרושתים יחד.

In fact, that I see them as reflections of each other,

למעשה אני רואה את שני המקומות כהשתקפות האחד של השני.

much as Lewis Carroll did in "Through the Looking Glass."

בדומה מאוד ללואיס קרול ב-"מבעד למראה".

We can compare these two and hold them in our minds at the same time,

נוכל להשוות בין שניהם ולשמור אותם במוחנו באותו הזמן,

that they really are the same place,

ולהבין שהם באמת אותו המקום,

that there is no way that cities can escape from nature.

שאין שום דרך שבה הערים יכולות להימלט מן הטבע.

And I think this is what we're learning about building cities in the future.

ואני חושב שזה מה שאנו לומדים על בניית ערים בעתיד.

So if you'll allow me a brief epilogue, not about the past,

אז אם תרשו לי להוסיף אפילוג קצר, לא על העבר,

but about 400 years from now,

אלא על 400 שנה מהיום,

what we're realizing is that

מה שאנו מבינים הוא

cities are habitats for people,

שערים הן בתי גידול לאנשים,

and need to supply what people need:

וצריכות למלא מה שאנשים צריכים:

a sense of home, food, water, shelter,

תחושה של בית, מזון, מים, מחסה,

reproductive resources, and a sense of meaning.

משאבים מתחדשים, ותחושת משמעות.

This is the particular additional habitat requirement of humanity.

זו התוספת הייחודית לדרישות בית הגידול של בני אדם.

And so many of the talks here at TED are about meaning,

וכך הרבה מהרצאות TED נוגעות במשמעות,

about bringing meaning to our lives

ובהבאת משמעות לחיינו

in all kinds of different ways, through technology,

בכל מיני דרכים שונות, דרך טכנולוגיה,

through art, through science,

דרך אמנות, דרך מדע,

so much so that I think we focus so much on

כל כך הרבה שנדמה לי שאנו ממוקדים כל כך

that side of our lives, that we haven't given enough

בצד הזה של חיינו, שלא הקדשנו מספיק מחשבה

attention to the food and the water and the shelter,

ותשומת לב למזון, למים ולמחסה,

and what we need to raise the kids.

ולמה שנדרש כדי לגדל את הילדים.

So, how can we envision the city of the future?

אז, איך אנו יכולים לדמיין את העיר בעתיד?

Well, what if we go to Madison Square Park,

מה אם נלך לפארק כיכר מדיסון,

and we imagine it without all the cars,

ונדמיין אותו בלי כל המכוניות,

and bicycles instead

ואופניים במקומן,

and large forests, and streams instead of sewers and storm drains?

ויערות גדולים, ונחלים במקום ביובים ומרזבים?

What if we imagined the Upper East Side

מה אם נדמיין את האפר איסט סייד

with green roofs, and streams winding through the city,

עם גגות ירוקים, ונחלים שעושים את דרכם בתוך העיר,

and windmills supplying the power we need?

וטורבינות רוח שמספקות את החשמל שאנו צריכים?

Or if we imagine the New York City metropolitan area,

או אם נדמיין את ניו יורק רבתי,

currently home to 12 million people,

כעת מאכלסת 12 מליון בני אדם,

but 12 million people in the future, perhaps living at the density of Manhattan,

אבל 12 מליון בני אדם בעתיד, אולי יגורו בצפיפות של אזור מנהטן,

in only 36 percent of the area,

רק ב-36 אחוזים מהשטח,

with the areas in between covered by farmland,

כשאזורי הביניים יכוסו בשטחים חקלאיים,

covered by wetlands,

במישורי הצפה,

covered by the marshes we need.

בביצות שאנו צריכים.

This is the kind of future I think we need,

זה העתיד שאני חושב שאנו צריכים,

is a future that has the same diversity

זה עתיד שיש לו אותו הגיוון

and abundance and dynamism of Manhattan,

ותפוצה ודינמיות של מנהטן,

but that learns from the sustainability of the past,

אבל לומד מתוך הקיימות של העבר,

of the ecology, the original ecology, of nature with all its parts.

של האקולוגיה, של האקולוגיה המקורית, של הטבע על כל חלקיו.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)