Pop an ollie and innovate! | Rodney Mullen | TED

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Elan Perach מבקר: Sonia Barchilon

(Music)

(מוזיקה)

(Music)

(מוזיקה) (צלילים של סקייטבורד)

(Music ends)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

So, that's what I've done with my life.

אז זה מה שעשיתי עם החיים שלי. (צחוק)

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה. (מחיאות כפיים)

(Applause)

As a kid, I grew up on a farm in Florida,

בילדותי, גדלתי בחווה בפלורידה'

and I did what most little kids do.

ועשיתי מה שרוב הילדים עושים.

I played a little baseball, did a few other things like that,

שיחקתי קצת בייסבול, ועוד כמה דברים בסגנון,

but I always had the sense of being an outsider,

אבל תמיד הרגשתי שונה,

and it wasn't until I saw pictures in the magazines

ועד שלא ראיתי תמונות במגזינים

that a couple other guys skate, I thought,

של כמה חבר'ה על סקייטבורד, וחשבתי לעצמי

"Wow, that's for me," you know?

"וואלה, זה בדיוק בשבילי", מבינים על מה אני מדבר?

Because there was no coach standing directly over you,

בגלל שאין אף מאמן שנושף מאחוריך,

והחברה' האלה, פשוט יכלו להיות עצמם.

and these guys, they were just being themselves.

לא היה לך מתחרה ישיר,

There was no opponent directly across from you.

And I loved that sense, so I started skating

וממש אהבתי את ההרגשה, אז התחלתי לרכב על סקייטבורד

when I was about 10 years old, in 1977,

כשהייתי בערך בן 10, בשנת 1977,

and when I did, I picked it up pretty quickly.

וכשהתחלתי, תפסתי את העניין די מהר.

למעשה, הנה וידיאו בערך משנת 1984.

In fact, here's some footage from about 1984.

It wasn't until 79 I won my first amateur championship,

רק ב-1979 זכיתי בטורניר החובבנים הראשון שלי,

and then, by 81, I was 14, and I won my first world championship,

ואז ב-1981, הייתי בן 14

וזכיתי באליפות העולם,

מה שהיה מדהים מבחינתי,

which was amazing to me,

and in a very real sense, that was the first real victory I had.

ובאופן מאוד אמיתי, זה היה הניצחון הראשון האמיתי שהיה לי.

Oh, watch this.

היי, תראו את זה.

This is a Casper slide, where the board's upside down.

לזה קוראים "קספר סלייד", כאשר הסקייטבורד הפוך.

שימו לעצמכם תזכורת לתרגיל הזה. (צחוק)

Mental note on that one.

(Laughter)

And this one here?

וזה שרואים עכשיו? לזה קוראים "אולי".

An ollie.

So, as she mentioned, that is overstated for sure,

אז, כפי שצוין, זה קצת מוגזם כמובן,

but that's why they called me the godfather of modern street skating.

אבל זאת הסיבה שקוראים לי הסנדק

של סקייטבורד רחוב מודרני.

הנה כמה תמונות של זה.

Here's some images of that.

עכשיו, הייתי בערך באמצע הקריירה המקצועית שלי,

Now, I was about halfway through my pro career

in, I would say, the mid-'80s.

בערך באמצע שנות השמונים.

Freestyle itself -- we developed all these flat ground tricks, as you saw,

פרייסטייל בעצמו, אנחנו פיתחנו את כל התרגילים האלה

כמו שראיתם, אבל התפתחה לה

but there was evolving a new kind of skateboarding,

צורה חדשה של גלישה, שחבר'ה התחילו לקחת את הקטע

where guys were taking it to the streets, and they were using that ollie,

לרחובות, והם השתמשו ב"אולי"

like I showed you.

שהראיתי לכם, כדי לקפוץ על כל מיני דברים

They were using it to get up onto stuff like bleachers and handrails

כמו מדרגות ומעל מעקות

and over stairwells and all kinds of cool stuff.

וכל מיני דברים מגניבים.

So it was evolving upwards.

בקיצור העניין התחיל להתפתח למעלה.

In fact, when someone tells you they're a skater today,

למעשה, כשמישהו אומר לך שהוא "סקייטר" כיום,

they pretty much mean a street skater,

הוא בעצם מתכוון לזה שהוא "סקייטר רחוב",

because freestyle, it took about five years for it to die,

בגלל פריסטייל, לקח לזה בערך 5 שנים למות,

and at that stage, I'd been a "champion" champion for 11 years, which --

ובשלב הזה, כבר הייתי אלוף "אלוף"

במשך 11 שנים, וואו!

Phew!

And suddenly, it was over for me, that's it -- it was gone.

ופתאום זה היה הסוף בשבילי. זהו זה. זה נגמר.

הם הורידו את הגלשן שנשא את השם שלי מהמדף,

They took my pro model off the shelf,

which was essentially pronouncing you dead, publicly.

ובעצם הכריזו על מותי בפומבי.

That's how you make your money, you know?

ככה הוורחתי את כספי, אתם מבינים?

יש לך גלשן עם החתימה שלך, וגלגלים ונעליים

You have a signature board and wheels and shoes and clothes.

I had all that stuff, and it's gone.

ובגדים, היו לי את כל הדברים האלה, וזה נגמר.

The crazy thing was, there was a really liberating sense about it,

הקטע המשוגע היה, שהיה בזה משהו מאוד משחרר,

כי לא הייתי צריך להגן

because I no longer had to protect my record as a champion.

על התואר שלי כאלוף "אלוף" יותר.

"Champion," again.

"אלוף" נשמע מצחיק, אבל זה מה שזה, נכון?

Champion sounds so goofy, but it's what it was, right?

What drew me to skateboarding, the freedom,

ועכשיו - מה שמשך אותי לעניין מלכתחילה, החופש

was now restored, where I could just create things,

שאיפשר לי פשוט ליצור דברים,

because that's where the joy was for me, always,

בגלל שזה הדבר שנהניתי ממנו, תמיד,

was creating new stuff.

יצירת דברים חדשים.

הדבר הנוסף שהיה לי היה כמות אדירה של תרגילים

The other thing that I had was a deep well of tricks to draw from

that were rooted in these flat ground tricks.

שהתבססו על משטח חלק.

Stuff the normal guys were doing was very much different.

הדברים שכל החבר'ה עשו היה מאוד שונה.

So, as humbling and rotten as it was —

אז, עד כמה שזה היה משפיל ומבאס -

And believe me, it was rotten.

ותאמינו לי שזה היה מאוד מבאס. הייתי הולך לאתרי סקייטבורד,

I would go to skate spots, and I was already "famous guy," right?

וכבר הייתי "הבחור המפורסם", כן?

And everyone thought I was good,

וכולם חשבו שאני מוכשר. אבל בקטע החדש הזה

but in this new terrain, I was horrible.

הייתי זוועה. אז אנשים אמרו, "אה, הוא סבבה...

So people would go, "Oh, what happened to Mullen?"

אוי, מה קרה למולן?" (צחוק)

(Laughter)

So, humbling as it was, I began again.

אז, עד כמה שזה היה משפיל, התחלתי מחדש.

Here are some tricks that I started to bring to that new terrain.

הנה כמה תרגילים שהתחלתי להביא

לתחום החדש. (רעשי סקייטבורד)

And again, there's this undergirding layer of influence of freestyle --

ושוב, יש שכבה של השפעה מפריסטייל

Oh, that one?

שהפך אותי - אה, זה?

That's, like, the hardest thing I've ever done.

זה, כאילו, הדבר הכי קשה שאי פעם עשיתי.

אוקיי, תראו את זה. לזה קוראים "דארקסלייד".

OK, look at that, it's a Darkslide.

רואים איך זה מחליק על הצד האחורי?

See how it's sliding on the backside?

Those are super fun, and, actually, not that hard.

זה כיף לאללה. (צחוק) ובעצם לא כזה קשה.

You know, at the very root of that, see, Caspers,

מבינים?, הבסיס של כל זה, אתם מבינים, "קאספרס",

see how you throw it?

רואים איך זורקים את זה? (רעש של סקייט)

Simple as that, right? No biggie.

קלי קלות, נכון? בקטנה. (צחוק)

And your front foot, the way it grabs it --

והרגל הקידמית, הדרך שהיא תופסת אותו,

I'd seen someone slide on the back of the board like that,

ראיתי מישהו מחליק על הצד האחורי של הקרש ככה,

וחשבתי לעצמי, "איך אני יכול להפוך את זה?"

and I was like, "How can I get it over?"

בגלל שאף אחד עדיין לא עשה את זה.

Because that had not yet been done.

ואז הבנתי משהו, זה מה שאני מנסה להגיד.

And then it dawned on me, and here's part of what I'm saying.

היתה לי תשתית. היתה לי שכבה עמוקה שאמרה,

I had an infrastructure. I had this deep layer,

where it was like, oh my gosh, it's just your foot.

כאילו, וואו, זאת רק הרגל שלך.

It's just the way you throw your board over.

זה רק הדרך שבה אתה מעיף את הקרש שלך.

Just let the ledge do that, and it's easy,

רק תתן למעקה לעשות את שלו, וזה קל,

ומה שקורה אחר כך, יש עוד 20 תרגילים

and the next thing you know, there's 20 more tricks

שמתבססים על וריאציות של זה.

based out of the variations.

אז זה סוג הדברים ש... הנה תראו את זה

So that's the kind of thing -- here, check this out,

הנה עוד דרך, ואני לא ארחיב על זה יותר מדי.

here's another way, and I won't overdo this.

קצת יותר מדי, אני מבין.

A little indulgent, I understand.

There's something called a Primo slide.

הנה מה שנקרא "פרימו סלייד".

(רעשי סקייטבורד)

It is the funnest trick ever to do.

זה הטריק הכי כיפי בעולם.

(רעשי סקייטבורד)

It's like skimboarding.

זה כמו "סקינבורדינג".

And this one, look how it slides sideways, every which way?

וזה, תראו איך זה מחליק על הצדדים, לכל כיוון.

OK, so when you're skating, and you take a fall,

אוקיי, כשאתם רוכבים על סקייט ויורדים

the board slips that way or that way; it's kind of predictable.

אז הסקייט מחליק לכיוון הזה או לכיוון ההוא. זה די צפוי מראש.

This? It goes every which way -- it's like a cartoon, the falls,

אבל עם התרגיל הזה אי אפשר לצפות. זה כמו קומיקס, הירידות

and that's what I love the most about it.

וזה הסיבה שאני כל כך אוהב את זה.

It's so much fun to do.

זה כל כך כיפי. בעצם כשהתחלתי לעשות אותם,

In fact, when I started doing them, I remember, because I got hurt.

אני זוכר, בגלל שנפצעתי. הייתי צריך לעבור ניתוח ברך.

I had to get a knee surgery, right?

So there were a couple of weeks where I couldn't skate at all.

כן? אז היו כמה ימים, בעצם כמה שבועות

שלא יכולתי לרכב על סקייט בכלל.

It would give out on me, and I would watch the guys,

שוחררתי מזה. והייתי מסתכל על החבר'ה,

הייתי הולך לאיזה האנגר שמלא חבר'ה

I'd go to this warehouse where a lot of the guys were skating,

היו מגיעים לרכב, החברים שלי, וחשבתי,

my friends, and I was like,

"אני חייב לעשות משהו חדש. אני רוצה לעשות משהו חדש.

"I've got to do something new, I want to do something new.

אני רוצה להתחיל מההתחלה. לפתוח דף חדש."

I want to start fresh."

אז בערב לפני הניתוח, וצפיתי,

And so the night before my surgery, I'd watched, and I was like,

וחשבתי, "איך אני הולך לעשות את זה?"

אז רצתי וקפצתי על הקרש שלי,

"How am I going to do this?"

So I ran up, and I jumped on my board,

ואז עשיתי "קייבמן" ואז סובבתי אותו,

and I Cavemanned, and I flipped it down,

ואני זוכר שחשבתי, נחתתי כל כך בקלות וחשבתי

and I remember thinking, I landed so light-footed, thinking,

שאם הברך שלי תפגע הם יצטרכו לעבוד קשה יותר בניתוח בבוקר.

if my knee gives, they'll just have more work to do in the morning.

(צחוק)

(Laughter)

And so, when it was the crazy thing.

בקיצור, זה היה מטורף.

I don't know how many of you guys have had surgery, but --

לא יודע כמה מכם עברו ניתוח,

אבל (צחוק) אתה כל כך חסר אונים, כן?

(Laughter)

you are so helpless, right?

You're on this gurney and you're watching the ceiling go by,

אתה על האלונקה ואתה מסתכל על התקרה

כל פעם זה אותו דבר, ובדיוק כשהם שמים את מסכת הגז עליך

every time, it's always that,

and right when they're putting the mask on you before you go to sleep,

לפני שאתה הולך לישון

כל מה שיכלתי לחשוב זה "וואי, כשאני אתעורר ואחלים,

all I was thinking is, "Man, when I wake up and I get better,

the first thing I'm going to do is film that trick."

הדבר הראשון שאעשה זה לצלם את התרגיל הזה." (צחוק)

And indeed I did, it was the very first thing I filmed, which was awesome.

ובאמת זה מה שעשיתי. זה היה הדבר הראשון שצילמתי,

וזה היה אדיר!

עכשיו, תרשו לי - סיפרתי לכם קצת על ההתפתחות

I told you a little bit about the evolution of the tricks.

של התרגילים. תתייחסו אל זה בתור תוכן, במובן מסוים.

Consider that content, in a sense.

מה שאנחנו עושים כסקייטרים רחוב זה,

What we do as street skaters is, you have these tricks --

יש לך תרגילים. נגיד שאני עובד על "דארקסלייד",

Say I'm working on Darkslides, or a Primo,

או "פרימו", אתם מכירים את התרגילים האלה כבר. (צחוק)

that you guys know this stuff now.

(Laughter)

What you do is, you cruise around the same streets

מה שעושים זה מסתובבים באותם רחובות

שכבר ראית מאוד פעמים, אבל פתאום בגלל

that you've seen a hundred times,

but suddenly, because you already have something

שכבר יש לך בראש משהו ממוקד לתרגיל הזה,

in this fixed domain of this target, it's like, what will match this trick?

זה כאילו, מה יתאים לתרגיל החדש הזה?

How can I expand, how can the context,

איך אני יכול להרחיב, איך ההקשר, איך הסביבה

how can the environment change the very nature of what I do?

יכולה לשנות את האופי של מה שאני עושה?

אז אתה נוסע ונוסע ונוסע, ואני חייב להודות,

So you drive and drive and drive, and, actually I've got to admit,

רק בגלל שהיה לי קשה עם זה בגלל שאני פה,

just because I was struggling with this because I'm here,

but I'll just say it, is, I cannot tell you,

אבל אני אגיד את זה, אני לא לתאר לכם איזו זכות זאת

not only to be here in front of you,

לא רק להופיע בפניכם אלא להיות כאן בקמפוס הזה,

but what a privilege it is to be at US campus,

because I have been escorted off of this campus so many times.

בגלל שכל כך הרבה פעמים השומרים העיפו אותי מכאן. (צחוק)

(Laughter)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

So let me give you another example of how context shapes content.

אז אני אתן לכם עוד דוגמה

של איך ההקשר משפיע על התוכן.

This is a place not that far from here, It's a rotten neighborhood.

זה מקום לא רחוק מכאן.

זו שכונה די גרועה, הדבר הראשון שאתה חושב זה,

Your first consideration is, am I going to get beat up?

האם הולכים לפרק אותי במכות? אתה יוצא, ורואים את הקיר הזה?

You go out and -- See this wall?

It's fairly mellow, and it's beckoning to do bank tricks, right?

השיפוע די מתון, ומתבקש לעשות עליו תרגילי "Bank", כן?

But there's this other aspect of it for wheelies,

אבל מצד שני יש בו משהו שטוב לתרגילי "Wheelies",

so check this out.

אז תקלטו את זה. יש כמה תרגילים, ושוב,

There's a few tricks, again,

how environment changes the nature of your tricks.

איך הסביבה משנה את האופי של התרגילים.

Freestyle oriented, manual down -- wheelie down.

האוריינטציה היא של פריסטייל, "מניואל דאון - ווילי דאון".

Watch, this one? Oh, I love this, it's like surfing, this one,

תראו את זה, וואו, אני מת על זה. זה כמו גלישה, זה.

the way you catch it.

הדרך שבה תופסים את זה.

This one, a little sketchy going backwards,

זה, קצת מסוכן כשיורדים הפוך.

and watch the back foot.

ותראו את הרגל האחורית!

Oops --

אופס (צחוק). תרשמו את זה לעצמכם. שוב, נחזור לזה בקרוב.

(Laughter)

Mental note right there.

Again, we'll get back to that.

(Laughter)

Here, back foot, back foot.

הנה. רגל אחורית, אוקיי, הנה, שם?

OK, up there?

That was called a 360 flip.

לזה קוראים "פליפ 360". שימו לב איך הקרש הסתובב

Notice how the board flipped and spun this way, both axes.

לכל הכיוונים גם אנכית וגם רוחבית.

And another example of how the context changed,

ועוד דוגמה לאיך ההקשר השתנה,

and the creative process for me and for most skaters,

והתהליך היצירתי עבורי ועבור רוב הסקייטרים,

זה שאתה הולך, יוצא מהאוטו, בודק אם יש שומרים,

is, you go, you get out of the car, you check for security,

you check for stuff.

אתה בודק עניינים... (צחוק)

(Laughter)

It's funny, you get to know their rhythms, you know,

זה מצחיק, אתה לומד את הקצב שלהם,

של החברה של האבטחה שמפטרלים,

the guys that cruise around --

(Laughter)

רכיבה על סקייט זה כזה עניין צנוע, בחיי.

Skateboarding is such a humbling thing, man.

לא משנה כמה אתה טוב, אתה עדיין חייב להתמודד עם -

No matter how good you are, you've still got to deal with --

אז אתה פוגע בקיר, וכשאתה פוגע בו אז הדבר הראשון שאתה עושה זה

So you hit this wall, and when I hit it,

the first thing you do is you fall forward,

אתה נופל קדימה, ואני כזה , בסדר, בסדר.

and I'm like, all right, all right.

וככל שאתה מתרגל,

As you adjust ...

you punch it up, and then when I would do that,

אתה דוחף את זה למעלה, וכשזה קורה

it was throwing my shoulder this way ...

זה מעיף לך את הכתף לכיוון הזה

which as I was doing it, I was like, "Oh wow, that's begging for a 360 flip,"

וכשזה קרה חשבתי לעצמי "זה ממש דורש

פליפ 360" בגלל שככה מתכוננים לתרגיל הזה.

because that's how you load up for a 360 flip.

And so this is what I want to emphasize that, as you can imagine,

וזה מה שאני מנסה להדגיש,

כפי שאתם יכולים לדמיין, כל התרגילים הללו בנויים

all of these tricks are made of submovements,

מתת-תנועות וכל מיני תנועות יותר קטנות, מפורקות יותר

executive motor functions,

more granular to the degree to which I can't quite tell you,

לרמה שאני לא ממש יכול לתאר, אבל דבר אחד

but one thing I do know is,

שאני כן יודע זה שכל תרגיל בנוי משילוב של שתיים

every trick is made of combining two or three or four or five movements.

או שלוש או ארבע תנועות, אז כשעליתי למעלה,

And so, as I'm going up, these things are floating around,

כל הדברים האלה צפים באוויר ואתה כזה צריך לתת

and you have to sort of let the cognitive mind rest back,

לתודעה הקוגניטיבית לנוח קצת, אתה כאילו מרפה אותו קצת,

pull it back a little bit,

ונותן לאינטואיציה לשלוט תוך כדי.

and let your intuition go as you feel these things.

And these submovements are kind of floating around,

וכל התת-תנועות האלה צפות להן ואז

כשאתה פוגע בקיר הכל מתחבר

and as the wall hits you, they connect themselves to an extent,

באיזושהי רמה, וזה הרגע שהתודעה הקוגניטיבית, אתה חושב,

and that's when the cognitive mind: "Oh, 360 flip, I'm going to make that."

"אה, ברור, פליפ 360, זה מה שאני הולך לעשות."

So that's how that works to me, the creative process,

אז ככה זה עובד אצלי, התהליך היצירתי,

the process itself, of street skating.

התהליך עצמו של גלישת רחוב.

אז הדבר הבא - תרשו לי. (צחוק) אלה חברי הקהילה.

So, next -- Oh, mind you ...

(Laughter)

Those are the community.

אלה כמה מהסקייטרים הכי טובים בעולם.

These are some of the best skaters in the world.

These are my friends -- oh my gosh, they're such good people.

אלא החברים שלי. וואו, הם כאלה אנשים טובים.

And the beauty of skateboarding is that,

והיופי בגלישה זה

no one guy is the best.

שאף אחד הוא לא הכי טוב. בעצם, אני יודע שזה גרוע להגיד את זה,

In fact, I know this is rotten to say, they're my friends,

אלה חברים שלי, אבל חלק מהם

but a couple of them actually don't look that comfortable on their board.

לא נראים כאלה נינוחים על הקרש.

What makes them great is the degree to which they use their skateboarding

מה שעושה אותם אדירים זה הדרך שבה

הם משתמשים בסקייטינג כדי לייחד את עצמם.

to individuate themselves.

כל אחד מהחברה האלה, אתה מסתכל עליהם,

Every single one of these guys, you look at them,

אתה יכול לראות צללית שלהם ואתה יכול לדעת

you can see a silhouette of them, and you realize,

"Oh, that's him, that's Haslam, that's Koston,

"אה, זה הוא, זה הסלם, זה קוסטון,

there's these guys, these are the guys."

הנה החבר'ה האלה, אלה החבר'ה.

And skaters, I think they tend to be outsiders

וסקייטרים, אני חושב שהם בדרך כלל אנשים שונים

who seek a sense of belonging,

שמחפשים תחושת שייכות,

but belonging on their own terms.

אבל שייכות תחת הדרישות שלהם,

And real respect is given by how much we take what other guys do,

ורואים שהם מקבלים כבוד אמיתי מכמה אנשים אחרים לוקחים

ממה שהם עושים, התרגילים הבסיסיים האלה, פליפ 360

these basic tricks, 360 flips, we take that, we make it our own,

אנחנו לוקחים את זה, הופכים את זה לשלנו ואז אנחנו תורמים

and then we contribute back to the community

בחזרה לקהילה באופן פנימי

the inner way that edifies the community itself.

שמעשיר את הקהילה עצמה.

The greater the contribution,

ככל שהתרומה יותר גדולה, ככה אנחנו מצליחים להביע וליצור

the more we express and form our individuality,

את האינדבידואליות שלנו, שכל כך חשובה לרבים מאיתנו

which is so important to a lot of us who feel like rejects to begin with.

שמרגישים דחויים מלכתחילה.

The summation of that

החיבור של כולם נותן לנו משהו

gives us something we could never achieve as an individual.

שלא יכולנו להשיג כיחידים.

I should say this.

אני צריך לומר את זה. יש סוג של סימטריה יפה

There's some sort of beautiful symmetry

that the degree to which we connect to a community

שהרמה שבה אנו מתחברים לקהילה

is in proportion to our individuality,

נמצאת ביחס ישיר לאינדבידואליות שלנו, שאנו מביעים

which we are expressing by what we do.

על ידי מה שאנחנו עושים.

Next,

הלאה. החבר'ה האלה. ("האקרים וקוד פתוח")

these guys, very similar community that's extremely conducive to innovation.

קהילה מאוד דומה שמאוד תורמת לחידושים.

(Laughter)

שימו לב שכמה מהתמונות הן מהמשטרה.

Notice a couple of these shots from the police department.

But it is quite similar, I mean, what is it to hack, right?

אבל זה מאוד דומה. כלומר, מה זה אומר להיות האקר' כן?

It's knowing a technology so well that you can manipulate it

זה להכיר טכנולוגיה כל כך טוב עד שאפשר לעשות עליה מניפולציות

and steer it to do things it was never intended to do, right?

ולגרום לה לעשות דברים שלא התכוונו שיעשו. כן?

והם לא כולם רעים.

And they're not all bad.

You can be a Linux kernel hacker, make it more stable, right?

אתה יכול להיות האקר של לינוקס, ולגרום למערכת להיות יותר יציבה, כן?

More safe, more secure.

יותר בטוחה. אפשר להיות האקר של iOS,

You can be an iOS hacker,

make your iPhone do stuff it wasn't supposed to.

ולגרום לאייפון שלך לעשות דברים שלא תכננו שיעשה.

Not authorized, but not illegal.

לא מאושר, אבל גם לא בלתי חוקי.

And then, you've got some of these guys, right?

ואז יש את החבר'ה האלה, כן?

What they do is very similar to our creative process.

מה שהם עושים מאוד דומה לתהליך היצירתי שלנו.

They connect disparate information,

הם מחברים אינפורמציה מנותקת

and they bring it together in a way that a security analyst doesn't expect.

ואז מחברים אותה ביחד בצורה

שאנליסט אבטחה לא היה מצפה לה. כן?

It doesn't make them good people,

זה לא עושה אותם אנשים טובים,

but it's at the heart of engineering,

אבל זה נמצא בלב עולם הפיתוח,

at the heart of a creative community, an innovative community,

בלב קהילה יצירתית, קהילה חדשנית,

and the open source community, the basic ethos of it

וקהילת הקוד הפתוח, האתוס הבסיסי שלה

is, take what other people do, make it better,

הוא לקחת את מה שאנשים אחרים עשו, לשפר את זה,

give it back so we all rise further.

ובסוף להחזיר את זה כדי שכולנו נתקדם עוד יותר.

Very similar communities, very similar.

קהילות מאוד דומות, מאוד דומות.

We have our edgier sides, too.

יש לנו גם את הצדדים היותר קיצוניים, זה מצחיק, אבא שלי צדק.

(Laughter)

It's funny, my dad was right.

These are my peers.

אלה עמיתיי.

But I respect what they do, and they respect what I do,

אבל אני מכבד את מה שהם עושים, והם מכבדים את מה שאני עושה,

because they can do things, it's amazing what they can do.

בגלל שהם יכולים לעשות דברים. מדהים מה שהם יכולים לעשות.

למעשה, אחד מהם הוכתר ליזם השנה על ידי "Ernst & Young"

In fact, one of them,

he was Ernst & Young's Entrepreneur of the Year for San Diego County,

של איזור סן דייגו,

אז הם לא, אין לך באמת מושג עם מי אתה מתעסק.

so they're not -- you never know who you're dealing with.

We've all had some degree of fame.

וכולנו זכינו באיזושהי דרגה של תהילה.

In fact, I've had so much success that I strangely always feel unworthy of.

למעשה, הצלחתי עד כדי כך

שבאופן מוזר תמיד הרגשתי לא ראוי.

I've had a patent, and that was cool, and we started a company,

היה לי פטנט, וזה היה מגניב, ופתחנו חברה

והיא צמחה, והיא היתה הכי גדולה

and it grew, and it became the biggest,

and then it went down, and then it became the biggest again,

ואז היא ירדה ואז היא נהייתה הכי גדולה שוב,

מה שהיה יותר קשה מהפעם הראשונה, ואז מכרנו אותה,

which is harder than the first time, and then we sold it,

ואז מכרנו אותה שוב.

and then we sold it again.

So I've had some success.

אז הצלחתי. ובסופו של דבר,

And in the end, when you've had all of these things,

אחרי שזכית בכל הדברים האלה, מה הדבר שממשיך לדחוף

what is it that continues to drive you?

אותך קדימה? כפי שציינתי, העניינים עם הברך והכל,

As I mentioned, the knee stuff and these things,

what is it that will punch you?

מה באמת ידחוף אותך?

Because it's not just the mind.

בגלל שזה לא רק התודעה.

מה באמת יכה בך ויגרום לך לעשות משהו

What is it that will punch you and make you do something

and bring it to another level, and when you've had it all,

ולהביא אותו לרמה גבוהה יותר, ואחרי שיש לך הכל,

sometimes, guys, they die on the vine with all of that talent,

לפעמים חבר'ה נשכחים עם כל הכישרון הזה

ואחד הדברים שהיה לכולנו זה תהילה,

and one of the things we've had, all of us, is fame --

I think the best kind of fame, because you can take it off.

לדעתי הסוג הכי טוב של תהילה כי אפשר להוריד אותה.

הייתי בכל העולם,

I've been all around the world,

and there will be a thousand kids crying out your name,

ולפעמים אלף ילדים צורחים את השם שלי

and it's such a weird, visceral experience.

וזה חוויה כל כך מוזרה וחזקה.

It's like, it's disorienting.

זה כאילו, זה מבלבל.

And you get in a car, and you drive away,

ואז אתה נכנס לאוטו ונוסע

and 10-minute drive, and you get out,

עשר דקות, ויוצא מהאוטו

and no one gives a rat's who you are.

ואף אחד לא שם עליך. (צחוק)

(Laughter)

And it gives you that clarity of perspective of, man, I'm just me,

וזה מכניס הכל לפרספטקטיבה, כאילו,

and popularity, what does that really mean again?

זה רק אני, ופופולריות, מה זה באמת?

לא הרבה.

Not much.

It's peer respect that drives us.

מה שבאמת מדרבן אותנו זה כבוד מחברי הקהילה. זה מה שגורם לנו

That's the one thing that makes us do what we do.

לעשות את מה שאנו עושים. אני שברתי יותר מתריסר עצמות,

I've had over a dozen bones, this guy, over, eight, 10 concussions,

החבר'ה האלה, הבחור הזה יותר מאיזה עשר זעזועי מוח,

to the point where it's comedy, right?

עד שזה הפך כבר לבדיחה, כן?

It is actually comedy, they mess with him.

זו כבר באמת בדיחה, צוחקים עליו.

(Laughter)

Next,

הלאה. וזה משהו עמוק יותר, וזה מה שאני -

and this is something deeper.

אני חושב שהייתי בסיבוב הופעות כשקראתי את אחד מהביוגרפיות

I think I was on tour when I was reading one of the Feynman biographies.

של פיינמן. זה היה האדום או הכחול.

It was the red one or the blue one.

And he made this statement that was so profound to me.

והוא אמר שם משהו שכל כך נגע לי.

It was that the Nobel Prize was the tombstone on all great work,

זה שהפרס נובל

היא האבן דרך על כל העבודה מופלאה,

and it resonated because I had won 35 out of 36 contests

וזה צלצל אצלי בגלל שזכיתי ב-35 מתוך 36 תחרויות

that I'd entered over 11 years, and it made me bananas.

שהשתתפתי בהם במשך 11 שנים, וזה הטריף אותי.

In fact, winning isn't the word, I won it once.

למעשה, לנצח זה לא המילה. ניצחתי פעם אחת.

The rest of the time, you're just defending,

שאר הזמן אתה רק מגן על התואר,

ואתה נכנס למין, תנוחת צב, מבינים אותי?

and you get into this, turtle posture, you know?

Where you're not doing -- it usurped the joy of what I loved to do

ככה שאתה לא באמת עושה את זה. זה מבטל את כל ההנאה ממה שאתה אוהב

because I was no longer doing it to create and have fun,

כי אתה כבר לא עושה את זה כדי ליצור וליהנות,

and when it died out from under me,

ובזמנו כשזה היה הסוף שלי, זה היה אחד

that was one of the most liberating things,

הדברים המשחררים ביותר שקרו לי, בגלל שיכולתי לחזור ליצור.

because I could create.

And look, I understand that I am on the very edge of preachy, here.

ותראו, אני מבין שאני כמעט על הגבול של הטפה

אני לא פה כדי להטיף.

I'm not here to do that.

It's just that I'm in front of a very privileged audience.

פשוט אני מדבר מול קהל בר מזל.

If you guys aren't already leaders in your community,

אם אתם עוד לא מנהיגים של הקהילה שלכם,

you probably will be, and if there's anything I can give you

כנראה תהיו בקרוב, ואם יש כל דבר שאני יכול לתת לכם

that will transcend what I've gotten from skateboarding,

שעולה ממה שהשגתי מסקייט

the only things of meaning, I think, and of permanence,

הדבר היחיד בעל משמעות, אני חושב, והדבר היחיד הקבוע,

it's not fame, it's not all these things.

זה לא תהילה, זה לא כל הדברים האלה.

What it is, is that there's an intrinsic value in creating something

מה שזה, זה שיש ערך מהותי בליצור משהו

for the sake of creating it,

למען היצירה עצמה, ואפילו יותר מזה,

and better than that, because I'm 46 years old, or I'll be 46,

בגלל שתראו, אני בן 46

and how pathetic is that I'm still skateboarding, but there is --

וכמה זה פתטי שאני עדיין נוסע על סקייטבורד, אבל יש -

(צחוק) - יש יופי בלהחזיר את זה לקהילה

there is this beauty in dropping it into a community of your own making,

שעזרת ליצור ולראות אותה מתפתחת,

and seeing it dispersed, and seeing younger, more talented,

ולראות את הדור הצעיר יותר, יותר מוכשר, או פשוט אחרת,

just different talent, take it to levels you can never imagine,

לוקח את כל העניין לרמה שלא יכלות לדמיין בכלל,

because that lives on.

בגלל שזה ממשיך לחיות. אז תודה על הזמן שלכם.

So thank you for your time.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Kristina Holly: I have a question for you.

כריסטינה הולי: יש לי שאלה אליך.

(Applause)

אז באמת המצאת את עצמך מחדש בעבר

So you've really reinvented yourself in the past, from freestyle to street,

מפריסטייל לרכיבת רחוב, ואני חושבת שזה היה לפני כארבע שנים,

and, I think it was about four years ago you officially retired.

פרשת רשמית. זהו זה? מה הלאה?

Is that it? What's next?

רודני מולן: זאת שאלה טובה.

Rodney Mullen: That's a good question. KG: Something tells me it's not the end.

קריסטינה: יש לי הרגשה שזה לא הסוף.

רדוני: כן, כל פעם שאתה חושב שתפסת משהו,

RM: Yeah. Every time you think you've chased something down,

it's funny, no matter how good you are, and I know guys like this,

זה מצחיק, לא משנה כמה אתה טוב,

ואני מכיר חבר'ה כאלה, זה מרגיש כאילו אתה מלטש קקי.

it feels like you're polishing a turd, you know?

מבינה? (צחוק)

(Laughter)

וחשבתי, הדרך היחידה שאני יכול להרחיב את זה

And I thought, the only way I can extend this

זה על ידי שינוי משהו בבסיס,

is to change something infrastructural.

And so that's what I proceeded to do, through a long story,

וזה מה שהמשכתי לעשות, סיפור ארוך,

one of desperation, so if I do it, rather than talk about it,

סיפור מייאש, אז אם אעשה את זה, ולא רק אדבר על זה,

if I do it, you'll be the first to know.

את תהיה הראשונה לדעת. כריסטינה: בסדר, לא נשאל אותך עוד שאלות.

KG: All right, we won't ask you any more. RM: You'll get a text.

רודני: אשלח לך סמס.

קריסטינה: (צחוק) בסדר. תודה רבה. כל הכבוד. (מחיאות כפיים) רודני: תודה רבה. תודה רבה. (מחיאות כפיים)

KG: Right, thank you, good job. RM: Thank you. Thank you.

(מחיאות כפיים)

(Applause)