Climate Action Tracker: The state of the climate crisis in 2021 | TED

תרגום: Jenny Rublevsky עריכה: Ido Dekkers

2021 is a crucial year in the fight against climate change.

2021 היא שנה קריטית במאבק נגד שינוי האקלים.

According to the Paris Agreement timetable, this year,

לפי לוח הזמנים של הסכם פריז, בשנה זו,

governments must make key decisions on updating their climate action plans.

ממשלות חייבות לקבל החלטות מרכזיות ולעדכן את תכניות הפעולה שלהן בנושא האקלים.

Are we on track to meet the goal of limiting global warming

האם אנחנו עומדים בזמנים בכדי לצמצם את ההתחממות הגלובלית

to 1.5 degrees Celsius?

ל 1.5 מעלות צלזיוס?

There is good news and bad news, and the details matter,

יש חדשות טובות ורעות, והפרטים חשובים,

so let's explore the data.

אז בואו נחקור את הנתונים.

Under the 2015 Paris Agreement,

בהסכם פריז משנת 2015,

all countries agreed to hold the global average temperature increase

כל המדינות התחייבו לפעול לשמור על רמת ההתחממות הגלובלית הממוצעת

well below 2 degrees Celsius,

מתחת ל 2 מעלות צלזיוס,

and to pursue efforts to limit it to 1.5 degrees Celsius.

ולפעול על מנת להגביל אותה ל 1.5 מעלות צלזיוס.

Scientists, including the IPCC,

מדענים, כולל הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים,

tell us that to meet this 1.5-degree warming limit,

אומרים לנו כי על מנת להגיע למגבלת התחממות גלובלית של 1.5 מעלות,

global greenhouse gas emissions need to be cut in half by 2030,

פליטות גזי חממה גלובליות, צריכות להיחתך בחצי עד שנת 2030,

and carbon dioxide emissions need to reach net zero by around 2050 --

ופליטות פחמן דו חמצני צריכות להגיע ל “נטו אפס” עד 2050 --

an enormous but achievable challenge.

אתגר עצום אך אפשרי.

The information presented here is from the Climate Action Tracker,

המידע המוצג כאן מגיע ממעקב פעולות האקלים,

a project that monitors national commitments and actions

פרויקט שמפקח על התחייבויות ופעולות לאומיות

and is current as of the 1st of June, 2021.

ומעודכן ל-1 ליוני, 2021.

The good news has to do with 30 years from now.

החדשות הטובות קשורות לעוד 30 שנה.

Increasingly, governments are pledging to reduce emissions to net zero

יותר ויותר ממשלות מתחייבות להפחית את הפליטות לרמת “נטו אפס”

by the middle of the century,

עד לאמצע המאה הנוכחית,

which would be in line with the Paris Agreement's goals.

מה שיהיה לפי לוח הזמנים של הסכם פריז.

There are already 131 national governments that have adopted net zero targets

ישנן כבר 131 מדינות שאימצו מטרות שכאלה

or are discussing them.

או שהן דנות בהן.

Those targets would cover 73 percent

מטרות אלה יטפלו ב-73%

of current global greenhouse gas emissions.

מפליטות גזי החממה הגלובליים.

They include the European Union, which has enshrined this goal into law,

הן כוללות את האיחוד האירופי, שקידש את המטרה הזו והפך אותה לחוק,

the UK, South Africa, Japan, South Korea,

הממלכה המאוחדת, דרום אפריקה, יפן, דרום קוריאה,

Canada, China and the United States,

קנדה, סין וארצות הברית,

as well as several small island nations.

ומספר מדינות איים קטנות.

However, the currently implemented actions of all countries

עם זאת, הפעולות הנוכחיות של כל המדינות

will do little more than stop an increase in future emissions.

יעשו מעט יותר מלעצור את התרחבות הפליטות העתידיות.

That will put us on a trajectory

דבר זה ישים אותנו במסלול

for an estimated warming of 2.9 degrees Celsius by 2100,

להתחממות משוערת של 2.9 מעלות צלזיוס עד שנת 2100,

and lead to catastrophic climate change.

ולשינוי אקלים קטסטרופלי.

Under the Paris Agreement,

תחת הסכם פריז,

countries have to put forward formal, updated commitments

מדינות חייבות להציג התחייבויות רשמיות ומעודכנות

to achieve the global target.

על מנת להשיג את המטרה הגלובלית.

In the last few months,

בחודשים האחרונים,

the EU, the US, China and others have done so,

האיחוד האירופי, ארצות הברית, סין ואחרים עשו זאת,

and we estimate that their full implementation

ואנחנו מעריכים כי היישום המלא שלהם

could bring us on a path to the warming of 2.4 degrees Celsius by 2100.

יכול לשים אותנו על מסלול להתחממות של 2.4 מעלות עד שנת 2100.

Already better, but still far from 1.5.

כבר טוב יותר, אך עדיין רחוק מ 1.5.

There is a more optimistic case.

ישנו מקרה אופטימי יותר.

Let's assume all the commitments and stated intentions become policies,

נניח שכל ההתחייבויות והכוונות המדינתיות יהפכו למדיניות,

and are followed by actions,

ואחריהן יגיעו פעולות,

including the net zero targets under discussion

כולל מטרות הנטו אפס שתחת דיון

or not yet officially submitted under the Paris Agreement.

או שטרם הוגשו רשמית תחת הסכם פריז.

This would put the world on a trajectory

זה ישים את העולם על מסלול

to keep global warming to 2 degrees Celsius by 2100.

שישמור את ההתחממות הגלובלית על 2 מעלות צלזיוס עד שנת 2100.

Additional increases in ambition

תוספות נוספות של שאפתנות

could bring the 1.5-degree Celsius target, theoretically, within reach.

יכולות להפוך את המטרה של 1.5 מעלות, בצורה תיאורטית, לאפשרית.

But that's in theory.

אבל כל זה בתיאוריה.

The actual short-term actions and plans don't yet match the long-term intentions,

הפעולות והתוכניות קצרות הטווח טרם מתאימות לכוונות ארוכות הטווח,

and that's the bad news.

ואלה הן החדשות הרעות.

No one will be surprised by the fact that short-term actions,

אף אחד לא יופתע מכך שהפעולות קצרות הטווח.

which may determine electoral outcomes,

שיכולות להשפיע על תוצאות של בחירות,

are more timid than long-term commitments

הן פחות משמעותיות מהתחייבויות ארוכות טווח

that will fall on future governments to execute.

שיפלו על ממשלות עתידיות שיצטרכו להוציאן לפועל.

But it is the next nine years

אבל אלה הן 9 השנים הבאות

that will determine if we can achieve the target of net zero by mid-century.

שישפיעו על היכולת שלנו להשיג את המטרה של נטו אפס עד אמצע המאה.

The first milestone is 2030.

אבן הדרך הראשונה היא 2030.

By then, emissions will need to be halved

עד אז, הפליטות צריכות להיחתך בחצי

for the world to be brought onto a 1.5-degree Celsius pathway.

בכדי להביא את העולם למסלול אל עבר התחממות של 1.5 מעלות.

If we miss the 2030 milestone,

אם נפספס את אבן הדרך של 2030,

making up for it later will be increasingly expensive or even impossible.

לפצות על כך בהמשך יהיה יקר מאוד או אפילו בלתי אפשרי.

But with currently proposed actions,

אך עם הפעולות המוצעות כעת,

even the targets announced in recent months,

אפילו המטרות שהוכרזו בחודשים האחרונים,

global emissions would barely stabilize until 2030,

הפליטות העולמיות בקושי יתייצבו עד 2030,

leaving an enormous gap.

וישאירו פער עצום.

It is not in the spirit of the Paris Agreement

זה לא ברוח הסכם פריז

for countries to simply resubmit the same target as five years prior,

שמדינות יגישו את אותן המטרות שהגישו לפני 5 שנים,

or to offer different targets

או שיציעו מטרות אחרות

that don't actually lead to lower emissions.

שלא באמת מובילות להפחתת פליטות.

This is, unfortunately, the case so far

אך לצערנו הרב, זהו המצב עד כה

for Australia, Mexico, Russia, Singapore, Switzerland and Vietnam.

באוסטרליה, מקסיקו, רוסיה, סינגפור, שוויץ וויאטנם.

South Korea and New Zealand say they will come up with new targets

דרום קוריאה וניו זילנד אומרות שהן יגישו מטרות חדשות

before the end of the year.

עד לפני סוף השנה.

Perhaps the worst case is Brazil,

ייתכן כי המקרה החמור ביותר הוא בברזיל,

whose new stated target would lead to emissions increasing

שהמטרות החדשות שלה יובילו לעלייה בפליטות

from its earlier promise.

בהשוואה להתחייבות הקודמת שלה.

These countries need to reconsider their decisions.

המדינות הללו צריכות לשקול מחדש את ההחלטות שלהן.

And finally, there are still dozens of countries

ולבסוף, ישנן עדיין תריסר מדינות

that have not made a new announcement for 2030,

שלא הציגו הצהרות חדשות לשנת 2030,

such as Indonesia and India,

כמו אינדונזיה והודו,

though they do still have some time before the COP26 Conference

למרות שעדיין יש להן זמן לפני ועידת COP26

to formalize their proposals.

על מנת להפוך את הצעותיהן לרשמיות.

So in summary, the picture is more hopeful than ever,

בקיצור, התמונה היא יותר מבטיחה מתמיד,

if we look at the stated 2050 goals,

אם נסתכל על המטרות המוצהרות ל 2050,

but the actual short-term climate actions won't get us there.

אך הפעולות קצרות הטווח לא יביאו אותנו לשם.

There is good news elsewhere.

ישנן חדשות טובות במקום אחר.

We can sometimes be surprised

לעתים אנחנו נופתע

by the speed at which an entire sector can flip.

מהמהירות בה מגזר שלם יכול להתהפך.

For example, renewable energy is the new normal

לדוגמה, אנרגיה מתחדשת היא הדבר הנורמלי החדש

for new power production capacity worldwide,

להפקת אנרגיה חדשה ברחבי העולם,

because it's cheaper.

מפני שהיא זולה יותר.

Many major automakers are transitioning to electric cars,

יצרני רכב רבים עוברים לייצור מכוניות חשמליות,

and the financial sector seems to have started the movement

ונראה כי המגזר הפיננסי התחיל בתנועה

out of investing in fossil fuels.

להפסיק להשקיע בדלקי מאובנים.

Also, the first countries have announced

בנוסף, מדינות ראשונות הכריזו

they will stop extracting fossil fuels entirely.

כי הן יפסיקו להפיק דלקי מאובנים לחלוטין.

The world needs to find that kind of serious, bold leadership

העולם צריך למצוא מנהיגות רצינית ובוטה

to bring us onto a safer path.

על מנת להביא אותנו לנתיב בטוח יותר.

And keep in mind that if we don't reach 1.5 degrees Celsius,

וקחו בחשבון כי אם לא נגיע ל 1.5 מעלות צלזיוס,

then the next target isn't two degrees, but 1.6 degrees Celsius.

המטרה הבאה לא תהיה שתי מעלות, אלה 1.6 מעלות צלזיוס.

The impacts of global warming already being felt

ההשפעות של ההתחממות הגלובלית שכבר מורגשות

will hit in a nonlinear, exponential way.

יגיעו לנקודת בה הן יגדלו בצורה מהירה ביותר.

So when it comes to climate change,

אז כשזה נוגע לשינויי האקלים,

every year, every action and every tenth of a degree matters.

כל שנה, כל פעולה וכל עשירית המעלה משנות.