Pros and cons of public opinion polls - Jason Robert Jaffe

Transcriber: Andrea McDonough Reviewer: Jessica Ruby

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

We are constantly asked for our opinions.

אנחנו נשאלים כל הזמן לדעות שלנו.

Which team do you think will win the Super Bowl?

איזה קבוצה אתם חושבים שתנצח בסופרבול?

Who wore it better on the red carpet?

מי לבש בגדים יפים יותר על השטיח האדום?

Who are you going to vote for for mayor?

למי אתם עומדים להצביע בבחירות לראש העיר?

Public opinion polls are everywhere.

מישאלי דעת קהל הם בכל מקום.

Important decision makers in American government

מקבלי החלטות חשובות בממשל האמריקאי

have long relied on public opinion polls

תמיד הסתמכו על סקרי דעת קהל

throughout elections and important legislation.

במהלך הבחירות וחקיקות חשובות.

The problem is public opinion isn't easy to track

הבעיה היא שקשה לעקוב אחרי דעת הקהל

and, often times, isn't even right.

ופעמים רבות, זה אפילו לא נכון.

In 1948, the <i>Chicago Daily Tribune</i> ran a now famous headline:

ב 1948, השיקאגו דיילי טריביון הריץ כותרת שמוכרת כיום:

"Dewey Defeats Truman,"

"דיואי מנצח את טרומן,"

they cried in big, bold, black and white letters.

הם זעקו באותיות גדולות מוגדשות בשחור ולבן.

The problem is

הבעיה היא

that Dewey hadn't defeated Truman.

שדיואי לא ניצח את טרומן.

The <i>Tribune</i> had relied on polls to come to their conclusion.

הטריביון הסתמך על סקרים כדי להגיע למסקנה שלהם.

Whoops!

וופס!

This happens all the time because public opinion polls

זה קורה כל הזמן מפני שסקרי דעת קהל

are either inaccurate or misleading.

הם או לא מדוייקים או מטעים.

So, why are they wrong?

אז, למה הם שגויים?

And why do we keep using them?

ולמה אנחנו ממשיכים להשתמש בהם?

First, let's start with an important term:

ראשית, בואו נתחיל עם מושג חשוב:

sample.

מדגם.

A sample is the group of people

מדגם הוא קבוצה של אנשים

that respond to questions during a public opinion poll.

שעונה לשאלות במהלך סקר דעת קהל.

A poll's quality rests largely on its sample,

איכות הסקר נחה בעיקר על המדגם שלו,

and a sample can be bad in a few key ways.

ומדגם יכול להיות גרוע בכמה דרכים עיקריות.

It can be too small,

הוא יכול להיות קטן מדי,

too narrow,

צר מדי,

or the poll itself can be too difficult.

או שהסקר עצמו יכול להיות קשה מדי.

Polls that are too small are bad for obvious reasons.

סקרים קטנים מדי גרועים מסיבות ברורות.

And while you can't possibly ask

ובעוד שאתם לא יכולים לבקש

every single person in America for their opinion,

מכל אדם באמריקה את הדעה שלו,

the more people you ask,

ככל שתשאלו יותר אנשים,

the more accurate your prediction.

התחזית שלכם תהיה מדוייקת יותר.

Polls that are too narrow,

סקרים צרים מדי,

that only ask a certain type of person a question,

ששואלים רק סוג מסויים של אנשים שאלה,

are bad, too.

גם הם גרועים.

Consider a poll about whether or not

חשבו על סקר ששואל אם

the potato is the best vegetable in America.

תפוח האדמה הוא הירק הכי טוב באמריקה.

If you only asked people in Idaho,

אם אתם שואלים רק אנשים באיידהו,

where the state food is the potato,

בה האוכל הלאומי הוא תפוחי אדמה,

chances are that you would get a much different answer

הסיכוי הוא שתקבלו תשובה שונה מאוד

than if you asked people in the state of New Mexico,

מאשר אם תשאלו אנשים במדינת ניו מקסיקו,

where the state vegetable is beans.

שם הירק הלאומי הוא שעועית.

Getting the right kind of diversity in your sample

להשיג את הגיוון הנכון במדגם

means making sure that your sample has a range

אומר לדאוג שלמדגם שלכם יהיה טווח

of ages,

של גילאים,

races,

גזעים,

genders,

and geographic regions,

מינים,

ואזורים גאוגרפיים,

just to name a few.

רק להזכיר כמה.

Finally, polls that are too hard can't tell you much either.

לבסוף, סקרים קשים מדי לא אומרים הרבה.

If you're asking people for their opinions on things

אם אתם שואלים אנשים את הדעה שלהם על דברים

about which they have no prior knowledge,

עליהם אין להם מידע מוקדם,

the results will be pointless.

התוצאות יהיו חסרות משמעות.

You're better off shaking a Magic 8 ball.

עדיף לכם לשקשק את כדור הקסם.

It's not just the people you're asking

זה לא רק האנשים שאתם שואלים

that can cause bias, though.

שיכולים לגרום לסטיה, עם זאת.

The person doing the asking is part of the problem, too.

האנשים ששואלים הם חלק מהבעיה גם הם.

That's called interviewer bias.

זה נקרא סטיית מראיין.

Interviewer bias is all about the effect

סטיית מראיין נוגעת לאפקט

that the person asking the questions

שלאדם ששואל את השאלות

has on the sample.

יש על המדגם.

Humans generally don't like confrontation.

אנשים בדרך כלל לא אוהבים עימות.

People worry that their answers may make them look bad.

אנשים דואגים שהתשובות שלהם אולי גורמות להם להראות רע.

Therefore, we find that people tend to give

לכן, אנחנו מוצאים שאנשים נוטים לתת

socially desirable responses,

תשובות נחשקות חברתית,

not necessarily their honest opinions,

ולא תמיד את דעתם האמיתית,

because they don't want to come across

מפני שהם לא רוצים להופיע

as heartless,

כחסרי לב,

racist,

גזעניים,

or bigoted.

או צרי אופקים.

And the way we word our questions matters too.

והדרך בה אנחנו מנסחים את השאלות שלנו משנה גם היא.

When polls purposely sway the answers one way or the other,

כשסקרים מטים בכוונה את התשובות לכיוון אחד או אחר,

it's called a push poll

זה נראה סקר מוטה

because it pushes people to answer a certain way.

מפני שהוא מטה אנשים לענות בדרך מסויימת.

"Would you vote for candidate Smith?"

"האם היית מצביע למועמד סמית'?"

is a perfectly normal question.

היא שאלה נורמלית לגמרי.

"Would you vote for candidate Smith

"האם היית מצביע למועמד סמית'

if you knew that he robs senior citizens?"

אם היית יודע שהוא עושק אזרחים ותיקים?"

is a push poll.

זו שאלה מטה.

So, if polls are open

אז, אם סקרים הם פתוחים

to all sorts of manipulation and inaccuracies,

לכל מיני סוגים של מניפולציות ואי דיוקים,

why are they still so prevalent?

למה הם עדיין נפוצים?

Despite their flaws, public opinion polls provide us

למרות כל החסרונות שלהם, סקרי דעת קהל מספקים לנו

with some sense of the thoughts and moods

מושג מסויים של הלכי מחשבה ומצבי רוח

of large groups of people.

של קבוצות גדולות של אנשים.

They offer politicians the chance to pass legislation

הם מציעים לפוליטיקאים את ההדמנות להעביר חקיקה

they think a majority of Americans will support.

שהם חושבים שרוב האמריקאים יתמכו בה.

They help fashionistas on TV

הם עוזרים לאנשי אופנה בטלוויזיה

know which star wore the dress better on the red carpet.

לדעת איזה כוכב לבש איזה בגד טוב יותר על השטיח האדום.

Finally, they make us,

לבסוף, הם גורמים לנו,

the people who get polled,

האנשים שנסקרים,

feel as though our voice has been heard.

להרגיש כאילו הקול שלנו נשמע.

So, next time you get a phone call asking your opinion,

אז, בפעם הבאה שאתם מקבלים שיחת טלפון שמבקשת את דעתכם,

or if you see a poll online,

או אם אתם רואים סקר ברשת,

take some time to think about who is asking

קחו את הזמן לחשוב מי הוא השואל

and why they're asking.

ולמה הם שואלים.

Then, take that poll, and its results,

אז, עשו את הסקר, וצפו בתוצאות,

with a grain of salt

עם גרגר מלח

or a potato.

או תפוח אדמה.