What's the definition of comedy? Banana. - Addison Anderson

תרגום: Zeeva Livshitz עריכה: Ido Dekkers

What's the definition of comedy?

מהי ההגדרה של קומדיה?

Thinkers and philosophers from Plato and Aristotle

הוגי דעות ופילוסופים החל מאפלטון, אריסטו

to Hobbes, Freud, and beyond,

הובס, פרויד, ואחרים,

including anyone misguided enough

לרבות מי שמוטעה דיו

to try to explain a joke,

לכדי נסיון להסביר בדיחה.

have pondered it,

הרהרו בכך,

and no one has settled it.

ואף אחד לא יישב את זה.

You're lucky you found this video to sort it out.

אתה בר מזל שמצאת את הוידאו הזה כדי להבהיר זאת

To define comedy, you should first ask

כדי להגדיר קומדיה, עליך לשאול קודם כל

why it seems comedy defies definition.

למה נראה שקומדיה יוצאת כנגד הגדרה.

The answer's simple.

התשובה פשוטה.

Comedy is the defiance of definition

קומדיה היא ההתרסה כנגד הגדרה

because definitions sometimes need defiance.

כי הגדרות לפעמים זקוקות להתרסה.

Consider definition itself.

שקלו את ההגדרה עצמה.

When we define, we use language

כאשר אנו מגדירים, אנו משתמשים בשפה

to set borders around a thing

כדי להציב גבולות סביב דבר

that we've perceived in the whirling chaos of existence.

שתפסנו בכאוס המסתחרר של הקיום.

We say what the thing means

אנחנו אומרים מה הדבר אומר

and fit that in a system of meanings.

ומתאימים זאת לתוך מערכת של משמעויות.

Chaos becomes cosmos.

הכאוס הופך לקוסמוס.

The universe is translated

היקום מתורגם

into a cosmological construct of knowledge.

לתוך מבנה קוסמולוגי של ידע.

And let's be honest,

ובואו ונהיה כנים.

we need some logical cosmic order,

אנחנו צריכים קצת סדר קוסמי לוגי,

otherwise we'd have pure chaos.

אחרת היה לנו כאוס טהור.

Chaos can be rough,

so we build a thing that we call reality.

כאוס עלולי להיות קשה

אז אנחנו בונים דבר שאנו קוראים לו מציאות.

Now think about logic and logos,

עכשיו חישבו על היגיון וסמלים,

that tight knot connecting a word and truth.

הקשר ההדוק שמחבר בין מילה לאמת.

And let's jump back to thinking about what's funny,

ובואו ונקפוץ חזרה כדי לחשוב על מה זה מצחיק,

because some people say it's real simple:

כי יש אנשים שאומרים שזה ממש פשוט:

truth is funny.

האמת היא מצחיקה.

It's funny because it's true.

זה מצחיק כי זה נכון.

But that's simplistic.

אבל זה פשטני.

Plenty of lies are funny.

שפע של שקרים זה מצחיק.

Comedic fiction can be funny.

סיפור בדיוני קומי יכול להיות מצחיק.

Made-up nonsense jibberish is frequently hilarious.

ג'יבריש שטותי מומצא מצחיק ברמות.

For instance, florp --

למשל, פלורפ..

hysterical!

היסטרי!

And plenty of truths aren't funny.

ושפע של אמיתות לא מצחיקות.

Two plus two truly equals four,

שתיים ועוד שתיים שווה ארבע,

but I'm not laughing just because that's the case.

אבל אני לא צוחק רק כי זה המקרה.

You can tell a true anecdote,

אתה יכול לספר על אנקדוטה אמיתית,

but your date may not laugh.

אבל הדייט שלך עשוי שלא לצחוק.

So, why are some untruths and only some truths funny?

אז , למה כמה שקרים, ורק כמה אמיתות מצחיקים?

How do these laughable truths and untruths

איך אמיתות ושקרים מצחיקים

relate to that capital-T Truth,

מתייחסים לאמת ב-א' גדולה,

the cosmological reality of facts and definitions?

המציאות הקוסמולוגית של עובדות והגדרות?

And what makes any of them funny?

ולמה כל אחד מהם מצחיק?

There's a Frenchman who can help,

יש צרפתי, שיכול לעזור

another thinker who didn't define comedy

הוגה אחר שלא הגדיר קומדיה

because he expressly didn't want to.

כי הוא במפורש לא רצה.

Henri Bergson's a French philosopher

אנרי ברגסון הוא פילוסוף צרפתי

who prefaced his essay on laughter

שכתב במבוא לחיבורו על צחוק

by saying he wouldn't define "the comic"

שהוא לא היה מגדיר את "הקומי"

because it's a living thing.

כי זה דבר חי.

He argued laughter has a social function

הוא טען שלצחוק יש פונקציה חברתית

to destroy mechanical inelasticity

כדי להרוס את חוסר הגמישות המכני

in people's attitudes and behavior.

באנשים ,עמדות, והתנהגות.

Someone doing the same thing over and over,

מישהו עושה את אותו הדבר שוב ושוב

or building up a false image of themself and the world,

או בונה דימוי שיקרי של עצמו ושל העולם,

or not adapting to reality

או לא מסתגל למציאות

by just noticing the banana peel on the ground --

פשוט על ידי מתן תשומת לב לקליפת הבננה על הרצפה--.

this is automatism,

זהו אוטומטיזם.

ignorance of one's own mindless rigidity,

חוסר ידיעה של האדם אודות הנוקשות הפזיזה שלו

and it's dangerous

וזה מסוכן

but also laughable

אבל גם מצחיק

and comic ridicule helps correct it.

וגיחוך קומי עוזר לתקן זאת.

The comic is a kinetic, vital force,

הקומי הוא כוח קינטי ויטלי

or elan vital,

או דחף ויטלי,

that helps us adapt.

שעוזר לנו להסתגל

Bergson elaborates on this idea

ברגסון מרחיב את הרעיון הזה

to study what's funny about all sorts of things.

כדי לחקור מה מצחיק בכל מיני דברים.

But let's stay on this.

אבל בואו ונישאר בעניין הזה.

At the base of this concept of comedy is contradiction

בבסיס הרעיון הזה של קומדיה נמצאת הסתירה

between vital, adaptive humanity

בין האנושיות החיונית, המסתגלת

and dehumanized automatism.

והאוטומטיזם שאינו אנושי.

A set system that claims to define reality

מערכת קבע שטוענת להגדרת המציאות

might be one of those dehumanizing forces

יכולה להיות אחד מהכוחות האלה

that comedy tends to destroy.

שקומדיה נוטה להרוס.

Now, let's go back to Aristotle.

עכשיו, בוא נחזור לאריסטו.

Not Poetics, where he drops a few thoughts on comedy,

לא לפואטיקה, שם הוא זורק מספר תהיות על קומדיה,

no, Metaphysics,

לא, מטאפיזיקה,

the fundamental law of non-contradiction,

החוק הבסיסי של אי-הסתירה,

the bedrock of logic.

מהותה של הלוגיקה.

Contradictory statements are not at the same time true.

הצהרות סותרות אינן באותו זמן נכונות.

If A is an axiomatic statement,

אם A היא משפט אקסיומטי.

it can't be the case

זה לא יכול להיות המקרה

that A and the opposite of A are both true.

ש- A, וההיפוך של A שניהם נכונים.

Comedy seems to live here,

נראה שהקומדיה חיה כאן.

to subsist on the illogic

מתקיימת על הבלתי הגיוני

of logical contradiction and its derivatives.

של סתירה לוגית ונגזרותיה.

We laugh when the order we project on the world

אנחנו צוחקים כאשר הסדר שאנו מקרינים על העולם

is disrupted and disproven,

משתבש ומופרך,

like when the way we all act

כמו הדרך שבה כולנו פועלים

contradicts truths we don't like talking about,

סותרת אמיתות שאנחנו לא אוהבים לדבר עליהן,

or when strange observations we all make

או כאשר תצפיות מוזרות. שכולנו עושים

in the silent darkness of private thought

באפלה השקטה של מחשבה פרטית

are dragged into public by a good stand-up,

נגררות לציבורי על-ידי סטנד-אפ טוב,

and when cats play piano,

וכאשר מראה של חתולים מנגנים בפסנתר.

because cats that are also somehow humans

כי חתולים הם גם איכשהו אנושיים

disrupt our reality.

משבש את המציאות שלנו.

So, we don't just laugh at truth,

אז, אנחנו לא רק נצחק על האמת.

we laugh at the pleasurable, edifying revelation of flaws,

אנחנו צוחקים על ההתגלות המענגת והמאלפת של פגמים,

incongruities,

אי התאמות,

overlaps,

חפיפות,

and outright conflicts

קונפליקטים מוחלטים

in the supposedly ordered system of truths

במערכת המסודרת כביכול של אמיתות

we use to define the world and ourselves.

בהן אנו משתמשים כדי להגדיר את העולם ואת עצמנו.

When we think too highly of our thinking,

כאשר אנו חושבים גבוהות מדי על החשיבה שלנו,

when we think things are true

כאשר אנו חושבים שהדברים נכונים

just because we all say they're logos and stop adapting,

רק בגלל שכולנו אומרים שהם סמלים ומפסיקים להסתגל,

we become the butt of jokes played on us

אנו הופכים להיות מטרת הבדיחות שהופעלו עלינו

by that wacky little trickster, chaos.

על ידי טריקסטר מטורף קטן זה, כאוס.

Comedy conveys that destructive, instructive playfulness,

קומדיה מעבירה עליזות הורסת ומלמדת זו

but has no logical definition

אבל אין לה הגדרה לוגית

because it acts upon our logic

משום שהיא פועלת על ההיגיון שלנו

paralogically

באופן פרה-לוגי

from outside its finite borders.

מחוץ לגבולות הסופיים שלו.

Far from having a definite definition,

רחוק מכדי שתהיה הגדרה ברורה,

it has an infinite infinition.

יש לו אינסופיות אינסופית.

And the infinition of comedy

והאינסופיות של קומדיה

is that anything can be mined for comedy.

היא שכל דבר יכול לשמש לקומדיה.

Thus, all definitions of reality,

לפיכך, כל ההגדרות של המציאות,

especially those that claim to be universal,

במיוחד אלה שמתיימרות להיות אוניברסליות,

logical,

לוגיות,

cosmic,

קוסמיות,

capital-T Truth

אמת ב-א' גדולה

become laughable.

הופכות למצחיקות.