Should you donate your DNA to help cure diseases? - Greg Foot

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

So here’s the thing: developing a new drug and getting it to you

אז הנה העניין: פיתוח תרופה חדשה והבאתה אליכם

can take a long time.

יכול להימשך הרבה זמן.

When we have to work out the cause of a condition—

כשאנחנו צריכים להבין מה גורם למצב --

for example, with multiple sclerosis or heart disease—

לדוגמה, עם טרשת נפוצה או מחלות לב --

developing a new drug takes significant trial and error and lots of money.

פיתוח תרופה חדשה דורש הרבה ניסוי וטעייה והרבה כסף.

Which is why we only have drugs for a small proportion of diseases.

לכן יש לנו תרופות רק למספר מועט של מחלות.

But you could change all this.

אבל אתם תוכלו לשנות את זה.

You could help discover new, cheaper drugs for currently untreatable diseases.

אתם יכולים לעזור לגלות תרופות חדשות וזולות יותר למחלות שלא ניתן לרפא כרגע.

It's all about medical crowdsourcing.

כל העניין הוא מיקור המונים רפואי.

However, researchers aren’t asking you to donate your money,

עם זאת, חוקרים לא מבקשים שתתרמו להם כסף,

they’re asking you to donate something more personal...

הם מבקשים שתתרמו משהו אישי יותר...

First, though, some drug development history.

אבל קודם, קצת היסטוריה של פיתוח תרופות.

Many of the first medicines were discovered by chance.

הרבה מהתרופות הראשונות התגלו במקרה.

Natural philosophers then took these

פילוסופים של הטבע לקחו אותן

and identified the active chemicals inside.

וזיהו את הכימיקלים הפעילים בתוכן.

And pharmaceutical companies then turned those into drugs.

ואז חברות תרופות הפכו אותם לתרופות.

The thing is, for a long time, we didn’t know why those drugs worked.

העניין הוא, שבמשך הרבה זמן, לא ידענו למה התרופות האלו עובדות.

Until scientists figured out that disease happens when the molecular machines

עד שהמדענים הבינו שמחלות קורות כשמכונות מולקולריות

that keep your body going— your proteins— start misbehaving.

שמפעילות את הגוף שלנו -- החלבונים -- מתחילות להתנהג לא יפה.

Drugs treat disease by targeting those disruptive proteins.

תרופות מטפלות במחלות על ידי טיווח החלבונים המפריעים.

Researchers realized that if they can identify

חוקרים הבינו שאם הם יוכלו לזהות

which malfunctioning proteins cause a specific disease,

איזה חלבון בעייתי גורם למחלה מסוימת,

they can then try to find or develop a drug

הם יוכלו אז לנסות למצוא או לפתח תרופה

that stops those proteins acting up, and that will prevent the disease.

שתעצור את החלבונים האלה מלהשתולל, וזה ימנע את המחלה.

It’s a great plan, but it’s a slow process.

זו תוכנית מעולה, אבל היא תהליך איטי.

So far, they’ve only identified these therapeutic targets

עד עכשיו, הם זיהו רק את המטרות התרפויטיות

for a small proportion of diseases.

למספר קטן של מחלות.

However, this is where you can help.

עם זאת, פה אתם יכולים לעזור.

Researchers are now turning their attention to DNA,

חוקרים מפנים עכשיו את תשומת הלב שלהם ל-DNA,

to the genetic instruction manual that tells our bodies how to make our proteins.

לספר ההוראות הגנטי שאומר לגוף שלנו איך לייצר את החלבונים.

They want to know which small changes in someone’s genome

הם רוצים לדעת איזה שינוי קטן בגנום של מישהו

can lead to the production of those dodgy proteins that cause a disease.

יכול להוביל לייצור של החלבונים הבעייתיים האלה שגורמים למחלות.

The thing is, that’s a big job.

העניין הוא, שזו עבודה גדולה.

DNA is huge, and each disease is likely to have hundreds, possibly thousands,

ה-DNA עצום, ובכל מחלה כנראה מאות ואולי אלפי

of proteins involved.

חלבונים מעורבים.

But if they have lots of people’s genomes, they can compare them and spot patterns.

אבל אם יש להם גנומים של הרבה אנשים, הם יכולים להשוות אותם ולזהות דפוסים.

They can look at multiple people suffering from

הם יכולים להביט באנשים רבים שסובלים

the same currently untreatable disease,

מאותה מחלה שכרגע לא ניתן לטפל בה,

find any small genetic changes they share,

ולמצוא שינויים גנטיים קטנים משותפים,

identify the faulty proteins they code for,

לזהות את החלבונים הפגומים שמקודדים אותם,

and there you go: those are brand new therapeutic targets

והנה לכם: אלה מטרות טיפוליות חדשות

for a currently untreatable disease.

למחלה שכרגע לא ניתן לטפל בה.

Now the researchers have three options:

עכשיו לחוקרים יש שלוש אפשרויות:

1. Has one of those new target proteins been previously linked

1. האם אחד ממטרות החלבונים האלה כבר קושרו

to a different disease that is treatable?

למחלה אחרת שאפשר לטפל בה?

If so, the drug for that disease may target this protein

אם כן, התרופה למחלה ההיא אולי פועלת על החלבון הזה

and work for this disease, too.

ותעבוד גם במחלה הזו.

To find out, start a clinical trial.

כדי לגלות, מתחילים בניסוי קליני.

2. If not, has one of those new target proteins being previously linked

2. אם לא, האם אחד מחלבוני המטרה החדשים האלה קושרו בעבר

to a different disease that had a promising drug

למחלה אחרת שיש לה תרופה מבטיחה

that didn’t ultimately work?

שבסוף לא עבדה?

If so, its promise may have come from successfully targeting this protein

אם כן, ההבטחה שלה אולי מגיעה מהתמקדות מוצלחת בחלבון

and it may work for this disease.

והיא אולי תעבוד למחלה הזו.

Start a clinical trial to find out.

התחילו ניסויים קליניים כדי לגלות.

3. If this is a brand new protein target never identified before for any disease

3. אם זה חלבון מטרה חדש לגמרי שמעולם לא קושר לפני כן לכל מחלה

could they design a new drug to affect it?

האם יוכלו לתכנן תרופה חדשה שתשפיע עליו?

This involves AI machine learning and some very cool chemistry.

זה כולל למידת מכונה, בינה מלאכותית וכימיה מאוד מגניבה.

And a lot of time, effort, and cost too.

והרבה זמן, מאמץ וגם עלות.

Researchers are excited about all this because they think

חוקרים מתרגשים מכל זה בגלל שהם חושבים

1 in 5 of the proteins in your body either have, or are likely to have,

ש-1 מכל 5 חלבונים בגוף שלכם או שיש לו או שסביר שיש לו,

a drug that will bind to them.

תרופה שנקשרת אליהם.

And, as any common disease is likely to have hundreds, possibly thousands,

וכשלכל מחלה ממוצעת יש מאות ואולי אלפי,

of proteins involved,

חלבונים מקושרים,

they’re hopeful they’ll be able to identify a few of those proteins

הם מלאי תקווה שהם יהיו מסוגלים לזהות כמה מהחלבונים האלה

they’ve already got a drug for.

שכבר יש להם תרופות עבורן.

But this all relies on finding those new therapeutic targets,

אבל כל זה מסתמך על מציאת המטרות התרפויטיות החדשות האלה,

and that's why they need you.

ולכן הם צריכים אתכם.

Well, your data— both your genetic data and your health history data,

ובכן, את המידע שלכם -- גם המידע הגנטי וגם ההיסטוריה הרפואית שלכם,

so they can compare the genomes of people with similar conditions.

כדי להשוות את הגנומים של אנשים עם מצבים דומים.

So would you give your data for research?

אז האם תתנו את המידע שלכם למחקר?

There are two questions you may have:

יש שתי שאלות שאולי יש לכם:

who will have access to my data, and what could they do with it?

למי תהיה גישה למידע, ומה הם יכולים לעשות איתו?

One group is health care providers who are starting to consider

קבוצה אחת היא ספקי שרותי בריאות שמתחילים לשקול

using genetic analysis to give patients more personal care.

שימוש באנליזה גנטית כדי לתת לחולים טיפול אישי יותר.

Another group is private consumer genetic testing companies.

קבוצה אחרת היא חברות בדיקות גנטיות לצרכנים פרטיים.

Some have already sold genetic data on to pharmaceutical companies for profit,

כמה כבר מכרו מידע גנטי לחברות תרופות עבור רווח,

but that was with their customers consent.

אבל זה היה בהסכמת הלקוחות שלהם.

However, it raises another question:

עם זאת, זה מעלה שאלה נוספת:

if your data goes towards making new drugs,

אם המידע שלכם משמש ליצירת תרופות חדשות,

should pharmaceutical companies recognize that contribution

האם חברות התרופות צריכות להכיר בתרומה שלכם

and offer drugs more cheaply?

ולהציע תרופות במחיר מופחת?

Your best bet is to research the organizations who are asking for your data

ההימור הכי טוב שלכם הוא לחקור את הארגון שמבקש מכם את המידע

to find out what they will do with it and how they will protect it.

כדי לגלות מה יעשו איתו ואיך יגנו עליו.

We’ll each have our own take on this,

לכל אחד מאיתנו תהיה גישה אחרת לזה,

but what is clear is genomics could be a powerful tool

אבל מה שברור הוא שגנומיקה יכולה להיות כלי רב עצמה

to cut the current time and cost it takes to develop new drugs

לקצר זמנים ועלויות שנדרשים כדי לפתח תרופות חדשות

for currently untreatable diseases.

למחלות שבהן כרגע לא ניתן לטפל.

So, what do you think?

אז, מה אתם חושבים?