Evolution in a Big City

תרגום: Ido Dekkers עריכה: eviatar edlerman

(מוזיקה)

(תנועה עירונית) אז אני כאן היום לעודד אתכם לחשוב על העיר ניו יורק,

So I'm here today to encourage you to think about New York City,

לא רק כאחד מההשגים הגדולים ביותר של האנושות,

and not just as one of humanity's greatest achievements,

but as home to native wildlife

אלא הבית לחיי בר מקומיים שנתונים לניסוי אבולוציוני כביר.

that are subject to a grand evolutionary experiment.

So take this forested hillside in Northern Manhattan, for example.

אז קחו את הגבעה המיוערת הזו בצפון ניו יורק, לדוגמה.

This is one of the last areas left in the city

זה אחד מהאזורים האחרונים בו יש מי מעיין נקיים שעדיין נובעים מהאדמה.

where there's clean spring water seeping out of the ground.

You could drink this out of your hands and you'd be OK.

אתם יכולים לשתות מידיכם ותהיו בסדר.

האזורים הזעירים האלה של מי מעיין מכילים אוכלוסיות ענק של סלמנדרות דסקי צפוניות

These tiny little areas of seeping water

contain huge populations of northern dusky salamanders.

החברה האלה היו נפוצים בעיר

These guys were common in the city maybe 60 years ago,

אולי לפני שישים שנה,

but now they're just stuck on this single hillside

אבל עכשיו הם תקועים על גבעה בודדת זו ומקומות בודדים באי סטטן.

and a few places in Staten Island.

Not only do they suffer the indignity of being stuck on this hillside,

לא רק שהם סובלים מחוסר הכבוד של להיות

תקועים על גבעה,

but we divided the hillside in two

אלא אנחנו מחלקים את הגבעה לשתיים

on two different occasions

בשני מקרים שונים

with bridges crossing from the Bronx into Manhattan.

עם גשרים חוצים מהברונקס למנהטן.

But they're still there, on either side of the bridges,

אבל הם עדייו שם

מכל צד של הגשרים אתם רואים חיצים אדומים

where you see the red arrows -- about 180th Street, 167th Street.

בערך ברחוב 180, רחוב 167.

והמעבדה שלי מצאה

My lab has found that if you just take a few segments of DNA

שאם רק תקחו כמה קטעים של DNA מסלמנדרות בשני המיקומים האלה,

from salamanders in those two locations,

you can tell which side of the bridge they came from.

תוכלו לדעת מאיזה צד של הגשר הן הגיעו.

We built this single piece of infrastructure

אנחנו בונים פיסות אדריכלות בודדות כאלה

that's changed their evolutionary history.

שמשנות את היסטורית האבולוציה שלהן.

We can go study these guys, we just go to the hillside

אנחנו יכולים לחקור את החברה האלה, אתם יודעים, אנחנו פשוט הולכים לגבעה.

we know where they are, we flip over rocks so we can catch them.

אנחנו יודעים היכן הן, אנחנו יכולים להפוך סלעים, אנחנו יכולים לתפוס אותן.

There are a lot of other things in New York City, though,

יש עוד הרבה דברים אחרים בניו יורק שהם לא כל כך

that are not that easy to capture, such as this guy, a coyote.

קלים לתפיסה, כמו הבחור הזה, קיוט.

We caught him on an automatic camera trap in an undisclosed location;

תפסנו אותו במלכודת מצלמה אוטומטית איפהשהו,

I'm not allowed to talk about it yet.

במקום חסוי, אסור לי לדבר על זה עדיין.

But they're moving into New York City for the first time.

אבל הם עוברים לתוך ניו יורק בפעם הראשונה.

הן חיות מאוד גמישות, וחכמות.

They're very flexible, intelligent animals.

This is one of this year's pups checking out one of our cameras.

זה אחד מהגורים שנולדו השנה בודק אחת מהמצלמות שלנו.

And my colleagues and I are very interested in understanding

והקולגות שלי ואני מאוד מתעניינים בלהבין

how they're going to spread through the area,

איך הם יתפשטו באזור,

how they're going to survive here and maybe even thrive.

איך הם ישרדו כאן, ואולי אפילו ישגשגו.

And they're probably coming to a neighborhood near you,

והם כנראה באים לשכונות לידכם אם הם עדיין לא שם.

if they're not already there.

אז, יש כמה דברים שהם מהירים מדי להתפס ביד.

Some things are too fast to be caught by hand.

אנחנו לא יכולים לתפוש אותם במצלמות,

We can't pick them up on the cameras,

so we set up traps around New York City and the parks.

אז אנחנו פורשים למעשה מלכודות ברחבי העיר ניו יורק והפארקים.

This is one of our most common activities.

זו אחת מהפעילויות הכי נפוצות.

Here's some of my students and collaborators

הנה כמה מהסטודנטים והשותפים שלי מוציאים ומכינים מלכודות.

getting the traps out and ready.

This guy, we catch in almost every forested area in New York City.

ואת הבחור הזה, אנחנו תופסים כמעט בכל אזור מיוער בניו יורק.

This is the white-footed mouse --

זה העכבר לבן הרגל.

not the mouse you find running around your apartment.

זה לא העכבר שאתם מוצאים מתרוצץ בדירה שלכם.

This is a native species, been here long before humans.

זה מין מקומי, היה פה הרבה לפני האדם,

You find them in forests and meadows.

ואתם מוצאים אותם ביערות ובאחו.

Because they're so common in forested areas in the city,

מפני שהם כל כך נפוצים באזורים מיוערים בעיר,

we're using them as a model to understand how species are adapting

אנחנו משתמשים בהם כמודל להבנת איך מינים מתאימים את עצמם לסביבות עירוניות.

to urban environments.

So if you think back 400 years ago,

אז אם אתם חושבים 400 שנה אחורה,

the five boroughs would've been covered in forests and other types of vegetation.

חמשת הרבעים היו מכוסים

ביערות וסוגים אחרים של צמחיה.

This mouse would've been everywhere [in] huge populations

העכבר הזה היה בכל מקום.

אוכלוסיות ענק שהראו מעט הבדלים גנטיים ברחבי האזור.

that showed few genetic differences across the landscape.

But if you look at the situation today,

אבל אם תביטו על מצב היום,

they're just stuck in these little islands of forest scattered around the city.

הם תקועים באיים הקטנים האלה

של יערות שמפוזרים מסביב לעיר.

Just using 18 short segments of DNA, we can pretty much take a mouse

רק בשימוש ב 18 מקטעים קצרים של DNA, אנחנו יכולים די בקלות לקחת עכבר

somebody could give us a mouse, not tell us where it was from,

מישהו יתן לנו עכבר, לא יגיד לנו מאיפה הוא,

and we could determine what park it came from.

ואנחנו נוכל לקבוע מאיזה פארק הוא הגיע. הם נהיו כל כך שונים.

That's how different they've become.

אתם תבחינו במרכז של הדמות הצבועה כאן

You'll notice in the middle of this figure,

there are some mixed-up colors.

שיש בילבול בצבעים.

There are a few parks in the city that are still connected to each other

יש כמה פארקים בעיר שעדיין מחוברים אחד לשני

with strips of forest, so the mice can run back and forth

עם פסים של יער אז עכברים יכולים לעבור מאחד לשני

and spread their genes, so they don't become different.

ולפזר את הגנים שלהם כך שלא יהפכו לשונים,

But throughout the city, they're mostly becoming different in the parks.

אבל לרוחב העיר, הם בעיקר נעשים שונים בפארקים.

So I'm telling you they're different, but what does that mean?

בסדר, אז אני מספר לכם שהם שונים,

אבל מה זה באמת אומר? מה משתנה בביולוגיה שלהם?

What's changing about their biology?

To answer this question,

כדי לענות על השאלה הזו

we're sequencing thousands of genes from our city mice

אנחנו מרצפים אלפי גנים מעכברי העיר שלנו

and comparing those to thousands of genes from the country mice,

ומשווים אותם לאלפי הגנים מעכברי הכפר.

so, their ancestors outside of New York City

אז האבות הקדמונים שלהם מחוץ לעיר ניו יורק

in these big, more wilderness areas.

באזורים הגדולים היותר פראיים.

עכשיו גנים הם חלקים קצרים של DNA

Now, genes are short segments of DNA that code for amino acids.

שמקודדים חומצות אמינו.

And amino acids are the building blocks of proteins.

וחומצות אמינו הן כמו אבני הבניה של החלבונים.

עכשיו אם זוג בסיס בודד משתנה בגן, אתם יכולים לקבל חומצת אמינו שונה,

If a single base pair changes in a gene,

you can get a different amino acid,

שאז משנה את הצורה של החלבון.

which will then change the shape and structure of the protein.

אם אתם משנים את מבנה החלבון,

If you change the structure of a protein,

אתם פעמים רבות משנים משהו במה שהוא עושה לאורגניזם.

you often change something about what it does in the organism.

Now if that change leads to a longer life or more babies for a mouse,

עכשיו אם השינוי הזה מוביל לחיים ארוכים יותר או יותר ולדות לעכבר,

something evolutionary biologists call fitness,

משהו שביולוגאי אבולוציה קוראים לו כשירות,

then that single base-pair change will spread quickly

אז שינוי זוג הבסיס הבודד הזה יכול להתפשט במהירות באוכלוסיה עירונית.

in an urban population.

So this crazy figure is called a Manhattan plot,

אז התמונה המטורפת הזו נקראת למעשה שרטוט מנהטן,

because it kind of looks like a skyline.

מפני שהיא די נראית כמו קו רקיע.

Each dot represents one gene,

וכל נקודה מיצגת גן אחד,

and the higher the dot is in the plot,

וכמה שהנקודה גבוהה יותר בגרף,

the more different it is between city and country mice.

ההבדל בין עכברי העיר והכפר גדול יותר.

The ones kind of at the tips of the skyscrapers are the most different,

אלה שדומה שהם בקצה גורד השחקים הן הכי שונות,

בעיקר אלו מעל הקו האדום.

especially those above the red line.

And these genes encode for things like immune response to disease,

והגנים האלה מקודדים לדברים כמו תגובת חיסון למחלות,

because there might be more disease in very dense, urban populations;

מפני שיכולות להיות יותר מחלות

באוכלוסיות עירוניות, יותר דחוסות.

metabolism, how the mice use energy;

חילוף חומרים, איך העכבר משתמש באנרגיה,

and heavy-metal tolerance.

ועמידות למתכות כבדות. אתם יכולים כנראה לחזות את זה.

You guys can probably predict

that New York City soils are pretty contaminated

אדמות העיר ניו יורק הן די מזוהמות

with lead and chromium and that sort of thing.

בעופרת, וכרום וכאלה דברים.

And now our hard work is really starting.

ועכשיו העבודה הקשה שלנו באמת מתחילה,

We're going back into the wilds of New York City parks,

אנחנו חוזרים לאזורים הפראיים של פארקי העיר ניו יורק,

following the lives of individual mice

עוקבים אחרי חייהם של עכברים יחידים ורואים בדיוק מה הגנים האלה עושים להם.

and seeing exactly what these genes are doing for them.

And I would encourage you guys to try to look at your parks in a new way.

והייתי מעודד אתכם לנסות להביט בפארקים שלכם בדרך חדשה,

אני לא אהיה צ'ארלס דארווין הבא,

I'm not going to be the next Charles Darwin,

but one of you guys might be, so just keep your eyes open.

אבל אחד מכם יכול להיות, אז פשוט תשאירו את העיינים שלכם פקוחות. תודה לכם.

Thank you.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

(מוזיקה)