What happens when you fall into piranha-infested waters? - Antonio Machado-Allison

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

You’re peering into the Amazon River when, suddenly,

אתם מציצים לנהר האמזונס כשלפתע

you lose your footing and fall.

אתם מועדים ונופלים.

Piranhas dart about in the rapidly approaching water.

פיראנות מתרוצצות במים המתקרבים במהירות.

So, are you doomed?

אז, נחרץ גורלכם?

Will your fall trigger a fatal feeding frenzy?

האם הנפילה שלכם תגרום לטירוף אכילה קטלני?

To forecast your fate, let’s see what we know about these fish.

כדי לחזות את גורלכם, בואו ונראה מה אנחנו יודעים על הדגים האלה.

There are more than 30 piranha species.

ישנם יותר מ -30 מיני פיראנה.

All live in the fresh waters of South America

כולם חיים במים המתוקים של דרום אמריקה

and have a single row of sharp, interlocking teeth on each jaw.

ויש להן שורה אחת של שיניים חדות, שלובות על כל לסת.

They use their teeth in a variety of ways.

הן משתמשות בשיניים במגוון דרכים.

Many are omnivorous and supplement diets of things like insects,

רבות מהן הן אוכלות כל ומשלימות את הדיאטות עם דברים כמו חרקים,

crustaceans, worms, and fish

סרטנים, תולעים ודגים

with fruits, seeds, and other plant matter.

עם פירות, זרעים וחומר צמחי אחר.

Some, like red-bellied piranhas, both hunt and scavenge.

חלקן, כמו פיראניות אדומות כרס, גם צדות וגם אוכלות נבלות.

And others, like wimple piranhas, have specific dietary predilections,

ולאחרות, כמו פיראנות ווימפליות, יש נטייה תזונתית ספציפית,

almost exclusively going after other fish’s scales.

הן הולכות כמעט אך ורק אחרי קשקשי דגים אחרים.

Species like redeye piranhas are more solitary,

מינים כמו פיראנות אדומות-עין הן בודדות יותר,

while red-bellied piranhas form shoals of 10 to 100.

ואילו פיראנות אדומות כרס יוצרות להקות של 10 עד 100 .

Red-bellied piranhas are among the most popularly depicted

פיראנות אדומות כרס הן בין המתוארות ביותר

and commonly regarded as especially aggressive.

ונחשבות בדרך כלל לאגרסיביות במיוחד.

However, their reputation for rapacious pack hunting is misinformed.

עם זאת, המוניטין שלהם כציידות להקה דורסניות הוא מידע מוטעה.

It’s thought that the main benefit of their group-living

חושבים שהיתרון העיקרי של החיים הקבוצתיים שלהן

isn’t cooperative hunting

אינו ציד שיתופי

but instead protection from predators, of which they have many.

אלא הגנה מפני טורפים, שיש להן רבים מהם.

Larger, mature red-bellied piranhas tend to assume privileged positions

פיראנות גדולות ובוגרות יותר בעלות כרס אדומה נוטות לתפוס עמדות מיוחסות

at the shoal’s center, where it’s safest.

במרכז הלהקה, שם הכי בטוח.

And scientists have observed that red-bellied piranhas in smaller groups

ומדענים הבחינו כי פיראנות אדומות כרס בקבוצות קטנות יותר

breathe faster,

נושמות מהר יותר,

probably because they’re more anxious.

כנראה בגלל שהן חרדות יותר.

Interestingly, they also communicate.

מעניין, הן גם מתקשרות.

By rapidly contracting specialized muscles above their swim bladders,

על ידי התכווצות מהירה של שרירים מיוחדים מעל שלפוחיות הציפה שלהן,

they repeatedly “bark” when they’re facing off with one another or when captured.

הן “נובחות” שוב ושוב כשהן פונות זו לזו או כשהן נלכדות.

They make thudding noises when they’re aggressively circling each other,

הן משמיעות קולות חבטות כשהן מקיפות זו את זו באגרסיביות,

fighting, or competing for food.

נלחמות או מתחרות על אוכל.

And when things escalate further,

וכאשר הדברים מסלימים עוד יותר,

they chase each other while snapping their jaws together.

הן רודפות זו אחר זו תוך כדי הצמדת הלסתות שלהן זו לזו

Researchers suspect that these sounds

חוקרים חושדים כי צלילים אלה

are just a sampling of their overall repertoire,

הם רק דגימה של הרפרטואר הכולל שלהם,

which might also have some special uses during mating.

שאולי יש לו גם כמה שימושים מיוחדים במהלך ההזדווגות.

But when do red-bellied piranhas get aggressive with humans?

אבל מתי פיראנות אדומות כרס נהיות תוקפניות כלפי בני אדם?

Well, when they do bite people,

ובכן, כשהן נושכות אנשים,

it seems to mostly happen in scenarios when they’re being handled;

נראה שזה קורה בעיקר בתרחישים שבהם מטפלים בהן;

when people are spilling food or cleaning their fishing catch in the water;

כשאנשים שופכים אוכל או מנקים את שלל הדייג שלהם במים;

or when people disturb piranhas while the fish are mating

או כאשר אנשים מפריעים לפיראנות בזמן שהדגים מזדווגים

or guarding their eggs during the wet season.

או שומרות על ביציהם במהלך העונה הרטובה.

Starvation stress is also thought to lead red-bellied piranhas

מתח רעב נחשב גם כמוביל פיראנות אדומות כרס

to increasingly bold, aggressive behavior.

להתנהגות נועזת ואגרסיבית יותר ויותר.

And this could theoretically result in feeding frenzies

וזה יכול תיאורטית לגרום לטירוף האכלה

where each fish tries to get some of whatever finds its way into the water.

שבו כל דג מנסה להכניס חלק מכל מה שמוצא את דרכו למים.

Despite this kind of behavior being extremely rare,

למרות שהתנהגות מסוג זה הייתה נדירה ביותר,

rumors of it launched the piranha’s international infamy.

השמועות עליה השיקו את ההשמצה הבינלאומית של הפיראנה.

And this was in no small part thanks to former US President Theodore Roosevelt.

וזה היה לא מעט הודות לנשיא ארה“ב לשעבר תיאודור רוזוולט.

In 1914, he published a bestselling book in which he called piranhas

בשנת 1914 הוא פרסם ספר רב-מכר בו הוא כינה פיראנות בשם

“the most ferocious fish in the world”

"הדגים האכזריים ביותר בעולם"

and wrote that the scent of blood could incite them

וכתב כי ריח הדם יכול להסית אותם

to rapidly devour an entire cow— or human— alive.

לטרוף במהירות פרה שלמה או בן אנוש חי.

But Roosevelt’s account is generally considered circumstantial and misleading.

אבל תיאורו של רוזוולט נחשב בדרך כלל לנסיבתי ומטעה.

The “feeding frenzy” he witnessed is suspected to have been the result

על פי החשד, “טירוף ההאכלה” שהוא היה עד לו היה תוצאה

of people purposefully starving red-bellied piranhas,

של אנשים שהרעיבו בכוונה פיראנות אדומות כרס,

then giving them the opportunity to feed on a cow carcass—

ואז נתנו להן את ההזדמנות לאכול מפגר פרה -

all to put on an exciting show.

הכל כדי להציג מופע מרגש.

But where were we? Ah, yes.

אבל איפה היינו? אה, כן.

Falling into piranha-infested waters.

נפלתם למים שורצי פיראנה.

So, what’s your fate?

אז מה יעלה בגורלכם?

Let’s assume these are red-bellied piranhas.

בואו נניח שאלו פיראנות אדומות כרס.

This being the Amazon River,

בהיותם בנהר האמזונס,

they should be doing alright for themselves and not starving.

הן צריכות להסתדר בעצמן ולא לרעוב.

Thankfully, you’re also not hitting the water alongside a bunch of fish guts.

למרבה המזל, אתם גם לא נופלים למים לצד צרור של מעי דגים.

And ideally, you're not disrupting a piranha breeding extravaganza.

ובאופן אידיאלי, אתם לא מפריעים לחגיגת רבייה של פיראנות.

You fall in, and the piranhas most likely avoid you.

אתם נופלים פנימה, וסביר להניח שהפיראנות יתעלמו מכם.

Calmly, softly swimming or wading to shore is generally recommended

שחייה רכה ברוגע או שכשוך לחוף מומלצת בדרך כלל

because splashing is thought to attract piranhas.

כי התזה מושכת פיראנות.

Indeed, they’re equipped with the dentition to do damage,

אכן, הן מצוידות בשיניים שנועדו לגרום נזק,

but they rarely attack humans.

אך לעתים רחוקות הן תוקפות בני אדם.

They usually have better things to eat.

בדרך כלל יש להן דברים טובים יותר לאכול.

As you make your way onto dry land,

כשאתם עושים את דרככם אל היבשה,

there is no feeding frenzy where they skeletonize your body within minutes.

אין טירוף האכלה שבו הם הופכים את גופכם לשלד תוך דקות ספורות.

And upon exiting the water,

וכשאתם יוצאים מהמים,

you're probably pleased to find no chunks of flesh missing.

אתם בטח שמחים לגלות שלא חסרים לכם נתחי בשר.