Meet the tardigrade, the toughest animal on Earth - Thomas Boothby

הכירו את דובון המים, היצור הכי קשוח על פני כדור הארץ - תומאס בות'בי

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Without water, a human can only survive for about 100 hours.

אדם יכול לשרוד ללא מים רק כ-100 שעות.

But there's a creature so resilient that it can go without it for decades.

אבל יש יצור עמיד כל-כך, שהוא יכול לשרוד בלעדיהם עשרות שנים.

This one millimeter animal can survive both the hottest

החיה הזו באורך מילימטר יכולה לשרוד באקלימים הכי חמים

and coldest environments on Earth,

and can even withstand high levels of radiation.

ואפילו יכולה לעמוד ברמות גבוהות של קרינה.

This is the tardigrade,

זהו דובון המים,

and it's one of the toughest creatures on Earth,

והוא אחד היצורים הכי קשוחים על פני כדור הארץ,

even if it does look more like a chubby, eight-legged gummy bear.

אפילו אם הוא נראה כמו דובון גומי שמנמן בעל שמונה רגליים.

Most organisms need water to survive.

רוב האורגניזמים צריכים מים כדי לשרוד.

Water allows metabolism to occur,

מים מאפשרים חילוף חומרים,

which is the process that drives all the biochemical reactions

שזה התהליך שמניע את כל התגובות הביוכימיות

that take place in cells.

שמתרחשות בתא.

But creatures like the tardigrade, also known as the water bear,

אבל יצורים כמו הטרדיגריידים, הידועים גם כדובוני מים,

get around this restriction with a process called anhydrobiosis,

עוקפים את המגבלות האלו עם תהליך שנקרא אנהידרוביוסיס,

from the Greek meaning life without water.

מהמילה היוונית שמשמעה חיים בלי מים.

And however extraordinary, tardigrades aren't alone.

וכמה שהם מדהימים, דובוני המים לא לבד.

Bacteria,

בקטריות,

single-celled organisms called archaea,

אורגניזמים חד תאיים שנקראים ארכיאה,

plants,

צמחים,

and even other animals can all survive drying up.

ואפילו חיות אחרות, יכולים לשרוד התייבשות.

For many tardigrades,

לדובוני מים רבים,

this requires that they go through something called a tun state.

זה דורש מעבר דרך מצב טון.

They curl up into a ball,

הם מתכרבלים לכדור,

pulling their head and eight legs inside their body

מושכים את הראש ושמונה הרגליים לתוך הגוף

and wait until water returns.

ומחכים עד שהמים יחזרו.

It's thought that as water becomes scarce

משערים שכשהמים נעשים נדירים

and tardigrades enter their tun state,

ודובוני מים נכנסים למצב טון,

they start synthesize special molecules,

הם מתחילים לסנטז מולקולות מיוחדות,

which fill the tardigrade's cells to replace lost water

שממלאות את תאי דובוני המים כדי להחליף מים שאבדו

by forming a matrix.

על ידי יצירת מטריצה.

Components of the cells that are sensitive to dryness,

רכיבים של התאים שרגישים ליובש,

like DNA,

כמו DNA,

proteins,

חלבונים,

and membranes,

וממברנות,

get trapped in this matrix.

נלכדות בתוך המטריצה.

It's thought that this keeps these molecules locked in position

משערים שזה שומר על המולקולות האלו נעולות במקום,

to stop them from unfolding,

כדי למנוע מהן להתקפל,

breaking apart,

להתפרק,

or fusing together.

או להתאחות יחד.

Once the organism is rehydrated, the matrix dissolves,

ברגע שהאורגניזם מקבל מים חזרה, המטריצה מתמוססת,

leaving behind undamaged, functional cells.

משאירה מאחור תאים מתפקדים ולא פגועים.

Beyond dryness, tardigrades can also tolerate other extreme stresses:

מעבר ליובש, דובוני מים יכולים גם לסבול לחצים קיצוניים אחרים:

being frozen,

קיפאון,

heated up past the boiling point of water,

חימום מעבר לנקודת הרתיחה של מים,

high levels of radiation,

רמות גבונות של קרינה,

and even the vacuum of outer space.

ואפילו ריק של החלל החיצון.

This has led to some erroneous speculation

זה הוביל לכמה ספקולציות שגויות

that tardigrades are extraterrestrial beings.

שדובוני מים הם ישויות חייזריות.

While that's fun to think about,

למרות שכיף לחשוב על זה,

scientific evidence places their origin firmly on Earth

עדויות מדעיות מהססות היטב את מקורותיהם על כדור הארץ,

where they've evolved over time.

שם הם התפתחו במשך הזמן.

In fact, this earthly evolution has given rise

למעשה, האבולוציה הארצית הזו יצרה

to over 1100 known species of tardigrades

מעל 1100 מינים ידועים של דובוני מים,

and there are probably many others yet to be discovered.

ויש כנראה רבים אחרים שטרם התגלו.

And because tardigrades are so hardy, they exist just about everywhere.

ומשום שדובוני מים הם כה קשוחים, הם קיימים כמעט בכל מקום.

They live on every continent, including Antarctica.

הם חיים על כל יבשת, כולל אנטארטיקה.

And they're in diverse biomes including deserts,

והם בביומים מגוונים כולל מדבריות,

ice sheets,

לוחות קרח,

the sea,

הים,

fresh water,

מים מתוקים,

rainforests,

יערות גשם,

and the highest mountain peaks.

ופסגות ההרים הכי גבוהים.

But you can find tardigrades in the most ordinary places, too,

אבל אפשר למצוא דובוני מים גם במקומות הכי רגילים,

like moss or lichen found in yards,

כמו בטחב וחזזיות הנמצאים בחצרות,

parks,

פארקים,

and forests.

ויערות.

All you need to find them is a little patience and a microscope.

כל מה שצריך כדי למצוא אותם זה מעט סבלנות ומיקרוסקופ.

Scientists are now to trying to find out whether tardigrades use the tun state,

מדענים מנסים עכשיו לגלות אם דובוני מים משתמשים במצב טון,

their anti-drying technique,

טכניקת האנטי-התיבשות שלהם,

to survive other stresses.

כדי לשרוד לחצים אחרים.

If we can understand how they, and other creatures,

אם אנחנו יכולים להבין איך הם, ויצורים אחרים,

stabilize their sensitive biological molecules,

מייצבים את המולקולות הביולוגיות הרגישות שלהם,

perhaps we could apply this knowledge to help us stabilize vaccines,

אולי נוכל ליישם את הידע הזה כדי לעזור לנו לייצב חיסונים,

or to develop stress-tolerant crops that can cope with Earth's changing climate.

או כדי לפתח יבולים עמידים ללחץ שיכולים להתמודד עם האקלים המשתנה של כדור הארץ.

And by studying how tardigrades survive

ואם נדע איך דובוני מים שורדים

prolonged exposure to the vacuum of outer space,

חשיפה ארוכה לריק של החלל החיצון,

scientists can generate clues about the environmental limits of life

מדענים יכולים לייצר רמזים בנוגע למגבלות הסביבתיות של החיים,

and how to safeguard astronauts.

ואיך לשמור על אסטרונאוטים.

In the process, tardigrades could even help us answer a critical question:

בתהליך, דובוני מים יכולים אפילו לעזור לנו לענות על שאלה קריטית:

could life survive on planets much less hospitable than our own?

האם החיים יכולים לשרוד על פלנטות הרבה פחות מסבירות פנים משלנו?