Are you a body with a mind or a mind with a body? - Maryam Alimardani

האם אתם גוף עם נפש או נפש עם גוף? - מרים אלימקדני

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Look at your hand.

הביטו ביד שלכם.

How do you know it's really yours?

איך אתם יודעים שהיא באמת שלכם?

It seems obvious, unless you've experienced the rubber hand illusion.

נראה ברור, אלא אם חוויתם את אשליית יד הגומי.

In this experiment, a dummy hand is placed in front of you

בניסוי הזה, יד מלאכותית ממוקמת מולכם,

and your real hand is hidden behind a screen.

והיד האמיתית שלכם מוסתרת מאחורי מסך.

Both are simultaneously stroked with a paint brush.

מלטפים את שתיהן במברשת צבע.

No matter how much you remind yourself the dummy hand isn't yours,

לא משנה כמה תגידו לעצמכם שהיד המלאכותית לא שלכם,

you eventually start to feel like it is,

בסופו של דבר תתחילו להרגיש שהיא כן,

and inevitably flinch when it's threatened with a knife.

ובסופו של דבר תירתעו כשיאיימו לדקור אותה עם סכין.

That may just be a temporary trick, but it speaks to a larger truth:

זה אולי רק טריק זמני, אבל הוא מצביע על אמת גדולה יותר:

our bodies, the physical, biological parts of us,

לגוף שלנו, החלק הפיזי והביולוגי שלנו,

and our minds, the thinking, conscious aspects,

ולנפש שלנו, החלק החושב והמודע,

have a complicated, tangled relationship.

יש יחסים מורכבים וסבוכים.

Which one primarily defines you or your self?

מי מהם מגדיר אתכם?

Are you a physical body that only experiences thoughts and emotions

האם אתם גוף פיזי שרק חווה מחשבות ורגשות

as a result of biochemical interactions in the brain?

כתוצאה מתגובות ביוכימיות במוח?

That would be a body with a mind.

זה יהיה גוף עם נפש.

Or is there some non-physical part of you that's pulling the strings

או האם יש חלק לא פיזי שלכם שמושך בחוטים

but could live outside of your biological body?

אבל יכול לחיות מחוץ לגוף הביולוגי שלכם?

That would be a mind with a body.

זו תהיה נפש עם גוף.

That takes us to an old question

זה מחזיר אותנו לשאלה העתיקה:

of whether the body and mind are two separate things.

האם הגוף והנפש הם שני דברים נפרדים?

In a famous thought experiment,

בניסוי מחשבתי מפורסם,

16th-century philosopher René Descartes pointed out

הפילוסוף מהמאה ה-16 רנה דקארט הראה

that even if all our physical sensations were just a hallucinatory dream,

שאפילו אם כל התחושות הפיזיות היו רק חלום הזייתי,

our mind and thoughts would still be there.

הנפש שלנו והמחשבות שלנו עדיין היו שם.

That, for him, was the ultimate proof of our existence.

בשבילו, זו היתה ההוכחה הניצחת לקיום שלנו.

And it led him to conclude that

וזה הוביל אותו למסקנה

the conscious mind is something separate from the material body

שהמוח המודע נפרד מהגוף הפיזי

that forms the core of our identity.

והוא היוצר את ליבת הזהות שלנו.

The notion of a non-physical consciousness

המחשבה על תודעה לא פיזית

echoes the belief of many religions in an immaterial soul

משקפת את האמונה של דתות רבות בנשמה לא מוחשית

for which the body is only a temporary shell.

שעבורה הגוף הוא רק מיכל זמני.

If we accept this, another problem emerges.

אם אנחנו מקבלים את זה, צצה בעיה אחרת.

How can a non-physical mind have any interaction with the physical body?

איך מתקשרת נפש לא פיזית עם גוף פיזי?

If the mind has no shape, weight, or motion,

אם לנפש אין צורה, משקל, או תנועה,

how can it move your muscles?

איך היא יכולה להניע את השרירים שלכם?

Or if we assume it can, why can your mind only move your body and not others?

או אם היא יכולה, אז למה הנפש שלכם מניעה רק את הגוף שלכם ולא של אחרים?

Some thinkers have found creative ways to get around this dilemma.

כמה הוגים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף את הדילמה הזו.

For example, the French priest and philosopher Nicolas Malebranche

לדוגמה, הכומר הצרפתי והפילוסוף ניקולאס מלבראנש

claimed that when we think about reaching for a fork,

טען שכשאנחנו חושבים על להושיט יד למזלג,

it's actually god who moves our hand.

זהו למעשה אלוהים שמניע את ידינו.

Another priest philosopher named George Berkeley

כומר פילוסוף אחר בשם ג'ורג' ברקלי

concluded that the material world is an illusion,

הסיק שהעולם המוחשי הוא אשליה,

existing only as mental perceptions.

שקיימת רק כתפישה מנטלית.

This question of mind versus body isn't just the domain of philosophers.

השאלה הזו של נפש מול גוף מעסיקה לא רק פילוסופים.

With the development of psychology and neuroscience,

עם התפתחות הפסיכולוגיה ומדעי המוח,

scientists have weighed in, as well.

הופיעו גם תובנות מדעיות.

Many modern scientists reject the idea

הרבה מדענים מודרניים דוחים את הרעיון

that there's any distinction between the mind and body.

שיש איזו שהיא הבחנה בין הנפש והגוף.

Neuroscience suggests that our bodies, along with their physical senses,

מדעני מוח טוענים שהגוף שלנו, יחד עם החושים הפיזיים שבו,

are deeply integrated with the activity in our brains

משולבים עמוקות בפעילות המוח שלנו

to form what we call consciousness.

ויוצרים את מה שנקרא מודעות.

From the day we're born,

מהיום שאנחנו נולדים,

our mental development is formed through our body's interaction

ההתפתחות המנטלית שלנו נוצרת דרך פעולות הגוף שלנו

with the external world.

עם העולם החיצוני.

Every sight, sound, and touch create new maps and representations in the brain

כל מראה, צליל, ומגע יוצרים מפות וייצוגים חדשים במוח,

that eventually become responsible for regulating our experience of self.

שלבסוף מנטרים את חויית העצמי שלנו.

And we have other senses, besides the typical five,

ויש לנו חושים אחרים, חוץ מהחמישה הרגילים,

such as the sense of balance

כמו חוש שיווי המשקל

and a sense of the relative location of our body parts.

וחוש המיקום היחסי של איברי גופנו.

The rubber hand illusion, and similar virtual reality experiments,

אשליית יד הגומי, וחוויות דומות של מציאות מדומה,

show that our senses can easily mislead us in our judgment of self.

מראות לנו שהחושים האלה יכולים להטעות אותנו בשיפוט העצמי שלנו.

They also suggest that our bodies and external sensations

הם גם מראים שהגוף שלנו ותחושות חיצוניות

are inseparable from our subjective consciousness.

הם בלתי נפרדים מהמודעות הסובייקטיבית שלנו.

If this is true, then perhaps Descartes' experiment was mistaken from the start.

אם זה נכון, אז אולי הניסוי של דקארט היה שגוי מההתחלה.

After all, if we close our eyes in a silent room,

אחרי הכל, אם אנחנו עוצמים את העיניים בחדר שקט,

the feeling of having a body isn't something we can just imagine away.

תחושת הגוף אינה דבר הניתן להתעלם ממנו.

This question of mind and body becomes particularly interesting

השאלה של נפש וגוף הופכת מעניינת במיוחד

at a time when we're considering future technologies,

בתקופה בה אנו שוקלים טכנולוגיות עתידיות,

such as neural prosthetics and wearable robots

כמו תותבות עצביות ורובוטים נלבשים

that could become extended parts of our bodies.

שיכולים להפוך להמשך הגוף שלנו.

Or the slightly more radical idea of mind uploading,

או הרעיון המעט יותר רדיקלי של העלאת נפש,

which dangles the possibility of immortal life without a body

שמשחק עם האפשרות לחיי נצח בלי גוף

by transferring a human consciousness into a computer.

על ידי העברת תודעה אנושית לתוך מחשב.

If the body is deeply mapped in the brain,

אם הגוף ממופה עמוק במוח,

then by extending our sense of self to new wearable devices,

אז על ידי הרחבת תחושת העצמי שלנו למכשירים לבישים חדשים,

our brains may eventually adapt to a restructured version

המוחות שלנו אולי יותאמו לבסוף לגרסה מחודשת

with new sensory representations.

בעלת יצוגים חושיים חדשים.

Or perhaps uploading our consciousness into a computer might not even be possible

או אולי העלאת התודעה למחשב כלל לא תתאפשר

unless we can also simulate a body capable of delivering physical sensations.

אלא אם נוכל לדמות גם גוף שמסוגל לספק תחושות פיזיות.

The idea that our bodies are part of our consciousness and vice versa

הרעיון שהגוף שלנו הוא חלק מהנפש שלנו ולהפך

also isn't new.

גם הוא לא חדש.

It's found extensively in Buddhist thought,

הוא נמצא באופן נרחב בחשיבה הבודהיסטית,

as well as the writings of philosophers from Heidegger to Aristotle.

כמו גם בכתבים של פילוסופים מהיידגר לאריסטו.

But for now, we're still left with the open question

אבל בינתיים, אנחנו נשארים עם השאלה הפתוחה:

of what exactly our self is.

מה הוא בדיוק העצמי שלנו?

Are we a mind equipped with a physical body as Descartes suggested?

האם אנחנו נפש שמצויידת בגוף פיזי כמו שהציע דקארט?

Or a complex organism that's gained consciousness

או אורגניזם מורכב שקיבל מודעות

over millions of years of evolution

במשך מיליוני שנות אבולוציה

thanks to a bigger brain and more neurons than our distant ancestors?

תודות לכך שיש לנו מוח גדול יותר ויותר ניורונים מאבות אבותינו?

Or something else entirely that no one's yet dreamt up?

או משהו אחר לגמרי שאף אחד עדיין לא חלם עליו?