Ethical dilemma: Should we get rid of mosquitoes? - Talya Hackett

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

Because of the pathogens they carry,

בגלל הפתוגנים שהם נושאים,

mosquitoes are responsible for more human deaths every year than any other animal,

יתושים אחראים ליותר מיתות של בני אדם כל שנה מכל חיה אחרת,

including other humans.

כולל אנשים אחרים.

But very few of the 3,500 mosquito species

אבל מעט מאוד מ 3500 מיני היתושים

actually transmit deadly diseases to humans.

מעבירים למעשה מחלות קטלניות לאנשים.

So what if we could get rid of the most lethal mosquitoes?

אז מה אם היינו יכולים להיפטר מהיתושים הכי קטלניים?

Over the last two decades,

במהלך שני העשורים האחרונים,

scientists have begun conducting experiments using engineered technologies

מדענים התחילו לערוך ניסויים בשימוש בטכנולוגיות מהונדסות

called “gene drives” that could theoretically do just that.

שנקראות “מניעי גנים” שיכולים תאורטית לעשות את זה.

So, should we?

אז, אנחנו צריכים לעשות את זה?

To begin grappling with this question,

כדי להתחיל להתעמת עם השאלה הזו,

we have to get a sense of how the technology works.

אנחנו צריכים לקבל תחושה של איך הטכנולוגיה עובדת.

In the usual process of inheritance,

בתהליך הרגיל של ירושה,

the genomes of each parent recombine randomly.

הגנים של כל הורה משתלבים באופן אקראי.

So their offspring end up with the DNA that’s a rough 50/50 mix

אז הצאצאים מקבלים DNA שהוא בערך שילוב של 50/50

from their parents.

מההורים שלהם.

But gene drives thwart this process and ensure they're passed on.

אבל מניעי גנים עוקפים את התהליך ומבטיחים שהם יעברו.

Gene drives are found in nature but,

מניעי גנים נמצאים בטבע אבל,

using new gene-editing technology,

בשימוש בטכנולוגיית עריכת גנים חדשה,

scientists have also begun engineering them in contained labs.

מדענים התחילו גם להנדס אותם במעבדות מוכלות.

For example, in a 2018 study,

לדוגמה, במחקר מ 2018,

researchers injected a gene drive into mosquito eggs

חוקרים הזריקו מניע גנים לביצי יתושים

that made females sterile when they had two copies of the modified gene.

שהפכו נקבות לסטריליות כשהיו להן שני עותקים של הגן המתוקן.

Such a modification would usually disappear quickly.

כזה שינוי בדרך כלל יעלם במהירות.

But it spread.

אבל הוא התפשט.

The modified mosquitoes passed the gene drive onto some of their offspring.

היתושים הערוכים העבירו את מניע הגנים לכמה מהצאצאים שלהם.

The gene drive, which they inherited on one chromosome,

מניע הגנים, שהם ירשו בכרומוזום אחד,

copied itself onto the other chromosome in the offspring’s sperm and egg cells,

העתיק את עצמו לכרומוזומים אחרים בזרע הצאצאים ותאי הביצה,

ensuring it was passed on to their offspring,

והבטיח שהוא יועבר לצאצאים שלהם,

regardless of which chromosome they received.

לא משנה איזה כרומוזום קיבלו.

This process repeated as all males that carried the gene

התהליך הזה חוזר גם מאחר וכל הזכרים נושאים את הגנים

and all females that had one copy of it, continued reproducing,

וכל הנקבות שהיה להם עותק אחד, המשיכו להתרבות,

spreading the gene drive.

והפיצו את מניע הגנים.

As they did, they produced more females that had two copies of the gene—

כשהם עשו את זה, הם יצרו יותר נקבות שהיו להם שני עותקים של הגן --

and would therefore sterile.

ולכן היו סטריליות.

With a near 100% inheritance rate, the gene spread through the population

עם קצב ירושה של כמעט 100%, הגן יתפשט דרך האוכלוסיה

and within 12 generations almost all females were sterile,

ותוך 12 דורות כמעט כל הנקבות יהיו סטריליות,

and the populations crashed.

והאוכלוסיה מתרסקת.

In 2020, the same team achieved a similar result

ב 2020, אותו הצוות הגיע לתוצאה דומה

with a gene drive that made populations male-only.

עם מניע הגנים שיצר אוכלוסיה של גברים בלבד.

Gene drives have proven powerful in the lab.

מניעי גנים הוכחו חזקים במעבדה.

So, implementing them in the wild is a big decision—

אז, ישומם בטבע הוא החלטה גדולה --

one that’s being considered because of how the fight

אחת שנשקלת בגלל איך שהמאבק

against mosquito-borne diseases is going.

נגד מחלות נישאות יתושים מתנהל.

Existing mosquito control measures, like insecticide-treated bed nets,

אמצעי שליטה קיימים ביתושים, כמו רשתות מיטה עם חומרי הדברה,

helped reduce the number of deaths from malaria,

שעזרו להפחית את מספר המיתות ממלריה,

the deadliest mosquito-borne disease, between 2000 and 2019.

המחלה נישאת היתושים הכי קטלנית, בין 2000 ל 2019.

But fatalities have begun rising again.

אבל הקורבנות התחילו לעלות שוב.

Many mosquitoes have developed insecticide resistance—

הרבה יתושים פיתחו עמידות לחומרי הדברה --

and insecticides kill more than just mosquitoes.

וחומרי הדברה הורגים יותר מרק יתושים.

In addition to the first-ever malaria vaccine,

בנוסף לחיסון המלריה הראשון אי פעם,

approved in October of 2021,

שאושר באוקטובר 2021,

many see promise in gene drives.

הרבה רואים הבטחה במניעי גנים.

Experts are researching what it would look like to specifically target

מומחים חוקרים איך יראה לטווח במיוחד

the deadliest mosquito populations with this technology.

את אוכלוסיות היתושים הקטלניות ביותר בטכנולוגיה הזו.

Like Anopheles gambiae, for instance:

כמו אנופלס גמביאה, לדוגמה:

the species overwhelmingly responsible for spreading malaria in Equatorial Africa,

המין שאחראי באופן גורף להתפשטות המלריה באפריקה המשוונית,

which experiences the vast majority of mosquito-related fatalities.

שחווה את רוב המיתות המקושרות ליתושים.

The idea is that, when a gene-drive-affected population

הרעיון הוא, שכשאוכלוסייה שמושפת ממניעי גנים

of Anopheles gambiae drops low enough,

של אנופלס גמביאה יורדת מספיק,

it would break the malaria transmission cycle.

היא תשבור את מעגל הפצת המלריה.

But before gene drive mosquitoes are actually released into the wild,

אבל לפני שיתושים מניעי גנים משוחררים למעשה לטבע,

some big questions need answers.

כמה שאלות גדולות צריכות תשובה.

Like, could gene drives cross into and cause the collapse of non-target species?

כמו, האם מניעי גנים יכולים לעבור למינים אחרים ולגרום להתמוטטותם?

It doesn’t seem that many mosquito species interbreed,

לא נראה שהרבה מיני יתושים מתרבים ביניהם,

making this unlikely,

מה שיעשה את זה ללא סביר,

but scientists are conducting research to be certain.

אבל מדענים עורכים מחקר כדי להיות בטוחים.

And how might a mosquito population’s collapse affect ecosystems?

ואיך קריסת אוכלוסיות יתושים תשפיעה על הסביבה?

One team is examining the feces and stomach contents

צוות אחד בוחן את הצואה ותוכן הקיבה

of insectivores in Ghana to gauge the role of Anopheles gambiae in local food webs.

של אוכלי יתושים בגאנה כדי להעריך את התפקיד של האנופלס גמביאה ברשתות מזון מקומיות.

And researchers are investigating

וחוקרים בודקים

whether suppressing populations could make other insects more vulnerable

אם הפחתת האוכלוסיות יכולה להפוך מינים אחרים של חרקים לפגיעים

or leave a niche open that a harmful species could occupy.

או להשאיר נישה פתוחה שמין מזיק יכול לאכלס.

Scientists are also exploring alternatives to population collapse,

מדענים חוקרים גם אלטרנטיבות להתמוטטות אוכלוסיה,

like gene drives that instead make mosquitoes resistant

כמו מניעי גנים שבמקום הופכים יתושים לעמידים

to the malaria parasite.

לטפיל המלריה.

And others are developing countermeasures to reverse

ואחרים מפתחים אמצעי נגד להפוך

the effects of gene drives if needed.

את ההשפעות של מניעי גנים לפי הצורך.

Meanwhile, some people have called for gene drive research to halt

בינתיים, כמה אנשים קראו לעצירה של מחקר מניעי גנים

out of concern for the possible consequences.

מתוך דאגה לתוצאות אפשריות.

This raises another question: who should decide whether to release gene drives?

זה מעלה שאלה נוספת: מי צריך להחליט אם לשחרר מניעי גנים?

It’s essential that communities, scientists, regulators,

זה חיוני שקהילות, מדענים, מחוקקים,

and governments of the countries most affected by mosquito-borne diseases

וממשלות של מדינות שהכי מושפעות ממחלות שנישאות על ידי יתושים

be highly involved in the research and decision-making processes.

יהיו מאוד מעורבים במחקר ובתהליך ההחלטה.

Conversations are currently underway at all levels

שיחות כרגע מתבצעות בכל הרמות

to establish a system to manage this new area of research—

כדי להקים מערכת לנהל את האזור החדש הזה של המחקר --

and the ethical questions it carries.

והשאלות האתיות שהוא נושא.