Eli the eel: A mysterious migration - James Prosek

Transcriber: Jessica Ruby Reviewer: Caroline Cristal

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

They're long and slithery,

הם ארוכים וחלקלקים,

and they're not very colorful.

והם לא ממש צבעוניים.

But they do have a strange beauty of their own.

אבל יש להם יופי מוזר משל עצמם.

Their sinuous, nocturnal movements

התנועות המפותלות הליליות שלהם

through the water

are mesmerizing to watch.

במים

הן מהפנטות לצפיה.

And though they may resemble underwater snakes,

ולמרות שהם דומים לנחשים תת מימיים,

eels are, in fact, a very interesting type of fish.

צלופחים הם, למעשה, סוג מאוד מעניין של דגים.

There are several things about eels

יש כמה דברים בנוגע לצלופחים

that make them unique

שהופכים אותם ליחודיים

besides their elongated shape and limbless bodies.

חוץ מהצורה המוארכת שלהם וגוף נטול אברים.

For one thing,

ראשית,

eels have the ability to breathe through their skin.

לצלופחים יש את היכולת לנשום דרך העור שלהם.

Some can even leave the water

חלק אפילו יכולים לעזוב את המים

and move over land for short periods.

ולנוע על האדמה לתקופות קצרות.

And, unlike most migratory fish,

ובניגוד לדגים נודדים,

such as salmon,

כמו סלמון,

which spawn in fresh water

שמשריצים במים מתוקים

but live their adult lives in salt water,

אבל חיים את חייהם הבוגרים במים מלוחים,

eels of the genus Anguilla

צלופחים מסוג אנגויילה

migrate in the opposite direction,

נודדים בכיוון ההפוך,

spawning and breeding in oceans and seas,

משריצים ומתרבים באוקיינוסים ובימים,

while spending most of their intervening time

ומבלים את רוב חייהם האחרים

in fresh water.

במים מתוקים.

If we were to take one such fresh water eel

אם היינו לוקחים צלופח מים מתוקים

and follow its life story,

ועוקבים אחרי הסיפור שלו,

it would be born in the middle of the North Atlantic Ocean,

הוא היה נולד באמצע האוקיינוס האטלנטי הצפוני,

about a thousand miles east of Bermuda.

בערך אלף שש מאות קילומטר מזרחית לברמודה.

This area, called the Sargasso Sea,

האזור הזה, שנקרא ים סרגסו,

forms the western part

שיוצר את החלק המערבי

of a subtropical gyre,

של הזרם הסאב טרופי,

a giant whirlpool in the middle of the ocean.

מערבולת ענקית באמצע האוקיינוס.

Our eel, let's call it Eli,

הצלופח שלנו, בואו נקרא לו איליי,

would begin as one of ten to twenty million tiny eggs,

היה מתחיל כאחד מעשר או עשרים מליון ביצים,

carried by a female eel,

שנישאות על ידי צלופח נקבי,

hatching into a transparent leaf-shaped thing

בוקע לתוך משהו שקוף בצורת עלה

that looks nothing like an adult eel.

שלא נראה דומה אפילו לצלופח בוגר.

Eli starts to drift in ocean currents,

איליי מתחיל להסחף בזרמי האוקיינוס,

predominantly the Gulf Stream

בעיקר זרם הגולף

towards either Europe or North America,

לכיוון אירופה או צפון אמריקה,

depending on its particular species.

תלוי במין הספציפי שלו.

Upon reaching the coast,

כשהוא מגיע לחוף,

Eli is about two inches long,

איליי באורך של בערך חמישה ס:מ,

looking more eely but still transparent,

נראה יותר צלופחי אבל עדיין שקוף,

known at this stage as a glass eel.

ידוע בשלב הזה כצלופח זכוכית.

But within a couple of days in fresh water,

אבל תוך כמה ימים במים מתוקים,

Eli's skin becomes pigmented a brownish-black,

העור של אילי מקבל צבע חומחומי שחור,

now looking more like that of an adult eel.

נראה עכשיו יותר כמו צלופח בוגר.

You might notice

אתם אולי תשימו לב

that we haven't mentioned anything

שלא הזכרנו כלום

about Eli's gender yet.

בנוגע למין הצלופח עדיין,

That's because this is only determined

זה בגלל שזה נקבע רק

once an eel enters fresh water,

ברגע שהצלופח נכנס למים מתוקים,

though nobody is sure exactly how that happens.

למרות שאף אחד לא בטוח איך בדיוק זה קורה.

Most of the eels that stay in the estuaries

רוב הצלופחים שנשארים בשפכי הנהרות

and brackish water become males,

ובמים מעט מלוחים הופכים לזכרים,

while those that go upstream become females,

בעוד אלה שעולים במעלה הזרם הופכים לנקבות,

growing up to two to three times bigger than

וגדלים עד לפי שניים או שלוש מאשר

their future mates.

בני הזוג שלהם בעתיד.

In this case,

במקרה הזה,

it turns out that Eli was actually short for Elaine.

מסתבר שאיליי היה בעצם קיצור של איליין.

As a female eel,

כצלופחית נקבה,

Elaine will be quite solitary

איליין תהיה די בודדת

for most of her life in the stream,

למשך רוב חייה בזרם,

eating whatever falls in the water:

אוכלת כל מה שנופל למים:

grasshoppers, crickets, small fish,

חגבים, צרצרים, דגים קטנים,

insect larvae, frogs, baby birds,

זחלים של חרקים, צפרדעים, גוזלים,

almost anything she can get her mouth around.

כמעט כל מה שהיא יכולה לשים בתוך הפה.

And she will grow quite big,

והיא תגדל די הרבה,

up to four feet long

עד לאורך של מטר ורבע

and weighing as much as thirteen pounds.

ותשקול עד שישה קילו.

We don't know exactly how

אנחנו לא יודעים בדיוק איך

fresh water eels know when it's time

צלופחים של מים מתוקים יודעים כשמגיע הזמן

to return to the ocean,

לחזור לאוקיינוס,

but something calls to them.

אבל משהו קורא להם.

And their fall migration

והגירת הסתיו שלהם

is one of the largest unseen migrations

היא אחת מההגירות הבלתי נראות הגדולות ביותר

on the planet.

על פני הפלנטה.

As Elaine leaves fresh water for the ocean,

כשאיליין עוזבת את המים המתוקים לאוקיינוס,

she undergoes a shocking metamorphosis.

היא עוברת שינוי מדהים.

Her eyes enlarge by about ten times,

העיניים שלה גדלות פי עשר,

her skin gets thicker,

העור שלה נעשה עבה יותר,

and her fins get larger.

והסנפירים שלה גדלים.

These are most likely adaptations

אלה הם ככל הנראה התאמות

for their upcoming ocean travel,

למסע המתקרב באוקיינוס,

and Elaine seamlessly makes the transition

ואיליין עושה את המהפך שלה בצורה חלקה

from fresh to salt water,

ממים מתוקים למים מלוחים,

which would be toxic for most other fish.

מה שהיה רעיל לרוב סוגי הדגים.

Once Elaine leaves the mouth of the fresh water streams,

ברגע שאיליין עוזבת את פי נתיבי המים המתוקים,

she will disappear completely from human view.

היא תעלם לגמרי מעיניי האנשים.

No one has witnessed,

אף אחד לא ראה,

or been able to follow,

או היה מסוגל לעקוב,

an adult eel on their migration,

אחרי צלופחים בוגרים בנדידה שלהם,

nor do we know how deep they spawn.

ואנחנו לא יודעים באיזה עומק הם משריצים.

But it's assumed that they can follow some signs

אבל מניחים שהם יכולים לעקוב אחרי כמה סימנים

that they can detect,

שהם יכולים לזהות,

such as a thermal barrier between ocean currents

כמו הגבול הטרמי בין זרמים באוקיינוס

or a salinity front,

או גבול המליחות,

in order to return to the same area of the ocean

כדי לחזור לאותו אזור באוקיינוס

where they were born.

בו הם נולדו.

Because we don't even know exactly

מפני שאנחנו אפילו לא יודעים בדיוק

what happens during an eel's migration,

מה קורה במהלך הנדידה של הצלופחים,

we can only imagine what the actual breeding looks like.

אנחנו יכולים רק לדמיין איך הרביה האמיתית נראית.

But the common hypothesis

אבל ההנחה הנפוצה

is that Elaine and thousands,

היא שאיליין ואלפי,

or hundreds of thousands,

או מאות אלפי,

of other eels

צלופחים אחרים

gather in large, intertwined masses

מתאספים במאסות גדולות, משולבות

and release their eggs and sperm

ומשחררים את הביצים והזרע שלהם

in a giant orgy known as panmixia.

באורגיה עצומה שידועה כפנמיקסיה.

A couple of days after the eggs are laid,

מספר ימים אחרי שהביצים מוטלות,

they hatch,

הן בוקעות,

and the cycle begins again.

והמחזור מתחיל מחדש.

And because we've never seen

ובגלל שמעולם לא ראינו

the adult eels returning up the fresh water rivers,

את הצלופחים הבוגרים חוזרים במעלה נהרות מים מתוקים,

we must assume that,

אנחנו חייבים להניח,

having completed their long and roundabout journey,

שכשסיימו את המסע המעגלי הארוך שלהם,

these amazing and mysterious creatures

היצורים המדהימים והמסתוריים האלה

finally die there,

מתים שם לבסוף,

in the same place where they were born.

באותו מקום בו הם נולדו.

Goodbye, Elaine!

להתראות איליין!

It was a pleasure knowing you.

זה היה תענוג להכיר אותך.