The sneakiest tricksters of the animal kingdom - Eldridge Adams

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Roni Ravia

A male firefly glows above a field on a summer’s night,

גחלילית ממין זכר זוהר מעל שדה בליל קיץ,

emitting a series of enticing flashes.

ופולט סדרה של הבזקי אור מפתים.

He hopes a nearby female will respond with her own lightshow

הוא מקווה שנקבה סמוכה תגיב עם תצוגת אורות משלה

and mate with him.

ותזדווג איתו.

Sadly for this male,

לצערו של זכר זה,

it won’t turn out quite the way he plans.

זה לא יתרחש בדיוק כפי שתיכנן.

A female from a different species mimics his pulsing patterns:

נקבה ממין אחר מחקה את תבנית הבזקי האור שלו.

by tricking the male with her promise of partnership,

על ידי הונאת הזכר עם הבטחה לזוגיות,

she lures him in–

הוא מפתה אותו אליה --

and turns him into an easy meal.

והופכת אותו לארוחה קלה.

He’s been deceived.

הזכר נפל בפח.

Behavioral biologists have identified three defining hallmarks of deception

ביולוגים התנהגותיים זיהו שלוש תכונות הונאה עיקריות

by non-human animals:

אצל בעלי חיים שאינם בני אדם:

it must mislead the receiver,

זה שאליו מכוונת ההונאה חייב ליפול בפח,

the deceiver must benefit,

המתחזה חייב לעשות זאת לשם הפקת תועלת,

and it can’t simply be an accident.

וההתנהגות אינה מקרית.

In this case we know that the predatory firefly’s signal isn’t an accident

במקרה הזה אנחנו יודעים שהאות של הגחלילית הטורפת הוא לא מיקרי

because she flexibly adjusts her flash pattern

בגלל שהיא מתאימה את תבניות ההבהוב שלה

to match males of different species.

לאלו של הזכר ממין הגחליליות האחר.

Based on this definition,

בהתבסס על הגדרה זו,

where is animal deception seen in nature?

היכן מוצאים בטבע הונאה ע״י בעלי חיים?

Camouflage is a good starting point–

הסוואה היא נקודת התחלה טובה --

and one of the most familiar examples of animal trickery.

ואחת מהדוגמאות המוכרות ביותר להונאה ע״י בעלי חיים.

The leaf-tailed gecko and the octopus fool viewers

גם השממית בעלת זנב העלה וגם התמנון מרמים את הצופים בהם

by blending into the surfaces on which they rest.

על ידי הטמעות לתוך המשטח עליו הם נמצאים.

Other animals use mimicry to protect themselves.

חיות אחרות משתמשות בחקיינות כדי להגן על עצמן.

Harmless scarlet kingsnakes have evolved red, yellow, and black patterns

נחשי הזעמן האלמוגי האדום הבלתי מזיקים פיתחו תבניות צבע אדומות, צהובות ושחורות

resembling those of the venomous eastern coral snake

שדומות לאלו של נחשי הפתן האלמוגי המזרחי הארסיים

to benefit from the protective warnings these markings convey.

כדי להנות מההגנה שסימני אזהרה אלו משדרים.

Even some plants use mimicry:

אפילו צמחים משתמשים בחקיינות:

there are orchids that look and smell like female wasps to attract hapless males,

יש סחלבים שנראים ומריחים כמו נקבת הצרעות כדי למשוך זכרים חסרי ישע,

who end up pollinating the plant.

שבסופו של דבר מאביקים את הצמח.

Some of these animals benefit by having fixed characteristics

כמה מהחיות האלו נהנות מכך שיש להן מאפיינים

that are evolutionary suited to their environments.

שמותאמים אבולוציונית לסביבה שלהם.

But in other cases,

אבל במקרים אחרים,

the deceiver seems to anticipate the reactions of other animals

המתחזים צופים מראש את תגובותיהן של חיות אחרות

and to adjust its behavior accordingly.

ומשנים את התנהגותם בהתאם.

Sensing a threat,

כשהוא חש איום,

the octopus will rapidly change its colors to match its surroundings.

התמנון ישנה במהירות את צבעיו כדי להתאים לסביבה.

Dwarf chameleons color-match their environments more closely

זיקיות ננסיות מתאימות את צבען לסביבה בראותן ציפור טרף

when they see a bird predator rather than a snake–

אף יותר משהן עושות בראותן נחש --

birds, after all, have better color vision.

הציפורים אחרי הכל, רואות צבעים טוב יותר.

One of the more fascinating examples of animal deception

אחת מהדוגמאות הכי מרתקות של הונאה ע״י בעלי חיים

comes from the fork-tailed drongo.

מגיעה מהדרונגו מפוצל הזנב.

This bird sits atop tall trees in the Kalahari Desert,

ציפור זו יושבת על עצים גבוהים במדבר קלהרי,

surveying the landscape for predators and calling when it senses a threat.

סורקת את פני השטח בחיפוש אחר טורפים וקוראת כשהיא חשה איום.

That sends meerkats, pied babblers, and others dashing for cover.

הקריאה מסמלת לנמיות, לזנבניים, ולחיות אחרות לחפש מחסה.

But the drongo will also sound a false alarm

אבל הדרונגו תשמיע גם אזהרות שווא

when those other species have captured prey.

כשאלו לוכדים טרף.

As the meerkats and babblers flee,

כשהנמיות והזנבנים בורחים,

the drongo swoops down to steal their catches.

הדרונגו יורד מהעץ וחוטף את השלל שלהם.

This tactic works about half the time–

הטקטיקה הזו עובדת בערך חצי מהפעמים --

and it provides drongos with much of their food.

והיא מספקת לדרונגו הרבה ממזונו.

There are fewer solid cases

יש פחות מקרים מובהקים

of animals using signals to trick members of their own species,

של חיות שמתשתמשות בטריקים כדי לשטות בחיות מאותו המין.

but that happens too.

אבל זה גם קורה.

Consider the mantis shrimp.

חשבו על חסילוני גמל השלמה.

Like other crustaceans,

כמו סרטניים אחרים,

it molts as it grows,

הוא משיל את שריונו בעודו גדל,

which leaves its soft body vulnerable to attack.

מה שגורם לגופו הרך להיות פגיע למתקפה.

But it’s still driven to protect its home against rivals.

אבל הוא עדיין חדור מוטיבציה להגן על ביתו נגד יריבים.

So it has become a masterful bluffer.

אז הוא הפך לבלפן מיומן.

Despite being fragile,

למרות היותו שברירי,

a newly molted shrimp is actually more likely to threaten intruders,

חסילון שזה עתה השיל את שריונו סביר יותר שיאיים על פולשים.

spreading the large limbs it usually uses to strike or stab its opponents.

ע״י פיסוק רגליו הגדולות הוא בדרך כלל מצליח לפגוע באוייבים.

And that works –

וזה עובד --

bluffers are more likely to keep their homes than non-bluffers.

לבלפנים יש סיכוי גבוה יותר לשמור על בתיהם מאשר אומרי האמת.

In its softened condition,

במצבו השברירי,

a mantis shrimp couldn’t withstand a fight–

חסילון גמל השלמה לא יכול לעמוד בקרב --

which is why we can be confident

לכן אנחנו יכולים להיות בטוחים

that its behavior is a bluff.

שההתנהגות שלו היא הונאה.

Biologists have even noticed that its bluffs are tactical:

ביולוגים הבחינו שהשקר שלו הוא טקטי:

newly molted mantis shrimp are more likely to bluff against smaller rivals,

חסילון גמל שלמה שזה עתה השיל את שריונו סביר יותר שירמה יריבים קטנים,

who are especially likely to be driven away.

שהסיכוי שיעזבו מפחד הוא גדול.

It would seem that instead of just threatening reflexively,

נראה שבמקום סתם לאיים באופן ריפלקסיבי,

the mantis shrimp is swiftly gauging the situation and predicting others’ behavior,

חסילון גמל השלמה שוקל במהירות את המצב וצופה מראש את התנהגות יריביו,

to get the best result.

כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר.

So we know that animals can deceive,

אז אנחנו יודעים שחיות יכולות להונות,

but do they do so with intent?

אבל האם הן עושות זאת עם כוונה?

That’s a difficult question,

זו שאלה קשה,

and many scientists think we'll never be able to answer it.

והרבה מדענים חושבים שלעולם לא נהיה מסוגלים לענות עליה.

We can't observe animals’ internal thoughts.

אנחנו לא יכולים לדעת מה החיות חושבות.

But we don’t need to know what an animal is thinking in order to detect deception.

אבל אנחנו לא צריכים לדעת מה חיה חושבת כדי לזהות הונאה.

By watching behavior and its outcomes,

על ידי צפיה בהתנהגות ובתוצאותיה,

we learn that animals manipulate predators, prey, and rivals,

אנחנו לומדים שחיות מתחמנות טורפים, טרף ויריבים,

and that their capacity for deception

ושיכולות ההונאה שלהן

can be surprisingly complex.

יכולות להפתיעה במורכבותן.