Ethical dilemma: What makes life worth living? - Douglas MacLean

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

On your planet, life depends entirely on Nuronium.

על הפלנטה שלכם, החיים תלויים לגמרי בנורוניום.

Your species is almost otherwise identical to humans,

המין שלכם כמעט זהה לזה של בני אדם

except you require Nuronium in the atmosphere for normal cognition.

אלא שאתם צריכים נורוניום באטמוספירה להכרה תקינה.

Without it, people lose their capacity to imagine and think reflectively.

בלי זה, אנשים מאבדים את היכולת שלהם לדמיין ולחשוב באופן משקף.

Over time, they even lose their ability to make and retain long-term memories.

עם הזמן, הם אפילו מאבדים את יכולתם ליצור ולשמר זיכרונות ארוכי טווח.

While this is certainly a delicate situation,

בעוד זה בהחלט מצב עדין,

this essential element also provides an infinite source of clean energy,

אלמנט חיוני זה מספק גם מקור אינסופי של אנרגיה נקייה,

which has allowed your people to thrive for millennia.

אשר איפשרה לאנשים שלכם לשגשג במשך אלפי שנים.

But leading scientists have discovered terrible news.

אבל מדענים מובילים גילו חדשות נוראיות.

Somehow the entire source of Nuronium has been irreversibly compromised.

איכשהו כל המקור של נורוניום נפגע באופן בלתי הפיך.

It now emits a pollutant that lowers fertility in your species,

כעת הוא פולט מזהם שמוריד את הפוריות במין שלכם,

and if your planet continues relying on this resource,

ואם הפלנטה שלכם תמשיך להסתמך על המשאב הזה,

your people will go extinct within 100 years.

אנשיכם ייכחדו תוך 100 שנים.

However, in an incredible stroke of luck,

עם זאת, במכת מזל מדהימה,

your scientists have identified a passing comet from which they can mine

המדענים שלכם זיהו כוכב שביט חולף שממנו הם יכולים לכרות

an alternate energy source called Polixate.

מקור אנרגיה חלופי שנקרא פוליקסאט.

Polixate won’t cause infertility

פוליקסאט לא יגרום לאי פוריות

and would provide the same renewable energy as Nuronium.

ויספק את אותה אנרגיה מתחדשת כמו נורוניום.

But it won’t sustain cognition in quite the same way.

אבל הוא לא יקיים את ההכרה ממש באותו אופן.

With Polixate in the atmosphere instead of Nuronium,

עם פוליקסאט באטמוספירה במקום נורוניום,

people would lose their creativity, their long-term memories,

אנשים יאבדו את היצירתיות שלהם, את הזכרונות ארוכי הטווח שלהם,

and eventually, your entire culture would disappear.

ובסופו של דבר, כל התרבות שלכם תיעלם.

The Polixate comet will only remain in orbit for a few days,

שביט הפוליקסאט יישאר במסלול רק לכמה ימים,

and after that it won't return for centuries.

ואחרי זה הוא לא יחזור במשך מאות שנים.

So your society's administrative council must decide immediately

אז על מועצת הניהול של החברה שלכם להחליט מיד

whether to keep using Nuronium or mount an expedition to harvest the Polixate.

האם להמשיך להשתמש ב-נורוניום או להעלות משלחת לקצירת הפוליקסאט.

Right now, the board is split— waiting for your tiebreaking vote.

כרגע, הלוח מפוצל- מחכה להצבעה שוברת השוויון שלכם.

Dr. Taylof’s contingent argues that your people must continue using Nuronium.

הנציג של ד“ר טיילוף טוען שאנשיכם חייבים להמשיך להשתמש ב- נורוניום.

They believe that your species’ culture— centuries of literature, music, and art,

הם מאמינים שתרבות המין שלכם - מאות שנים של ספרות, מוזיקה ואמנות,

as well as your achievements in agriculture, medicine, and technology—

כמו גם ההישגים שלכם בחקלאות, רפואה וטכנולוגיה-

is what makes life worth living.

הם מה שהופכים את החיים לשווים לחיות.

Without the memories of your people’s history

בלי הזכרונות של ההיסטוריה של האנשים שלכם

or the ability to dream up new inventions,

או היכולת לחלום המצאות חדשות,

the people on your planet would essentially be reduced to mindless drones.

האנשים על הפלנטה שלכם היו בעצם מצטמצמים לרובוטים חסרי שכל.

Their basic needs for survival and reproduction would be met,

הצרכים הבסיסיים שלהם להישרדות ורבייה יתקיימו,

but Dr. Taylof believes the lives of those future generations

אבל ד“ר טיילוף מאמין שהחיים של אותם דורות עתידיים

would be meaningless without memories, imagination, and culture.

יהיו חסרי משמעות בלי זיכרונות, דמיון ותרבות.

And since Dr. Taylof’s group doesn’t believe that future generations

ומכיוון שהקבוצה של ד“ר טיילוף לא מאמינה שלדורות הבאים

have any inherent right to be brought into existence,

יש איזושהי זכות טבועה להבאה לידי קיום,

if it’s not possible for them to add to the civilization they’ve inherited,

אם זה לא אפשרי עבורם להוסיף לציוויליזציה שהם ירשו,

there's no point in trying to preserve them.

אין טעם לנסות לשמר אותם.

Besides, no living beings are harmed by continuing to rely on Nuronium—

חוץ מזה, אף יצור חי לא נפגע על ידי המשך הסתמכות על נורוניום—

your species should simply accept their fate and go extinct with dignity.

המין שלכם צריך פשוט לקבל את גורלו והיכחדותו בכבוד.

Dr. Kahan and their colleagues strongly disagree.

ד“ר קאהן ועמיתיו מאוד לא מסכימים.

They admit that switching to Polixate would decrease

הם מודים שהמעבר לפוליקסאט יצמצם

your people’s quality of life.

את איכות החיים של האנשים שלכם.

אבל עם הצרכים הבסיסיים שלהם מסופקים,

But with their basic needs met,

they could still experience a kind of happiness observed

הם עדיין יוכלו לחוות סוג של אושר

in other, arguably less complex lifeforms.

שנצפה בצורות חיים אחרות, אולי פחות מורכבות.

And even if there's no chance of your people redeveloping creativity,

וגם אם אין סיכוי שאנשיכם ישובו ויפתחו יצירתיות,

what's most important for Dr. Kahan is that we would be preserving life.

מה שהכי חשוב עבור ד“ר קאהן זה שנשמור על החיים.

Dr. Kahan’s faction believes the continuation of life alone

סיעתו של ד“ר קאהן מאמינה שהמשך החיים לבדם

is incomparably valuable.

הוא בעל ערך מאין כמותו.

They also believe that, on average, every member of your species contributes,

הם גם מאמינים שבממוצע, כל חבר מהמין שלכם תורם,

in small but constant ways, to the betterment of your people.

בדרכים קטנות אך קבועות, לשיפור האנשים שלכם.

So by choosing to ensure your people’s existence,

אז על ידי בחירה להבטחת הקיום של האנשים שלכם,

you would ultimately be improving the total happiness of your species.

בסופו של דבר הייתם משפרים את האושר המוחלט של המין שלכם.

But Dr. Taylof rejects the idea that maximizing happiness

אבל ד“ר טיילוף דוחה את הרעיון שמיקסום האושר

is the ultimate goal of living.

הוא המטרה הסופית של החיים.

They believe that a valuable life consists not only of happiness

הם מאמינים שחיים יקרי ערך מורכבים לא רק מאושר

but also meaningfulness.

אלא גם ממשמעות.

And that acting as links in the chain of tradition

ושתיפקודם כקישורים בשרשרת המסורת

and preserving cultural artifacts

ושימור חפצי תרבות

are some of the most fundamental sources of meaning a species can have.

הם חלק מהמקורות הבסיסיים ביותר של משמעות שיכולה להיות למין.

Merely continuing to exist, in lives like those of contented pets,

פשוט להמשיך להתקיים, בחיים כמו אלה של חיות מחמד מרוצות,

would not be valuable.

לא יהיה בעל ערך.

Meanwhile, the advocates for Polixate believe there’s something

בינתיים, התומכים בפוליקסאט מאמינים שיש משהו

fundamentally unethical about choosing extinction.

לא מוסרי מיסודו לגבי בחירת הכחדה.

Dr. Kahan argues there’s no moral difference between what we do

ד“ר קאהן טוען שאין הבדל מוסרי בין מה שאנחנו עושים

and what we allow to happen when we could have acted differently.

ומה שאנחנו מאפשרים לקרות כאשר יכולנו לפעול אחרת.

So while it would be tragic if your people ceased to exist due to chance,

אז בעוד שזה יהיה טרגי אם האנשים שלכם חדלו להתקיים בגלל מזל,

to knowingly make a decision that results in extinction

לקבל החלטה ביודעין שגורמת להכחדה

is tantamount to mass murder.

זה בגדר רצח המוני.

Both sides have much more to say, but the council needs your vote now.

לשני הצדדים יש הרבה יותר מה לומר, אבל המועצה זקוקה להצבעה שלכם עכשיו.

So what shall it be: Nuronium for a while, or Polixate forever?

אז מה זה יהיה: נורוניום לזמן מה, או פוליקסאט לנצח?