How inventions change history (for better and for worse) - Kenneth C. Davis

Transcriber: tom carter Reviewer: Bedirhan Cinar

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Zeeva Livshitz

This is the story of an invention that changed the world.

זה הסיפור על המצאה ששינתה את העולם.

Imagine a machine that could cut 10 hours of work down to one.

דמיינו מכונה שיכולה לצמצם 10 שעות עבודה לאחת.

A machine so efficient that it would free up people to do other things,

מכונה כה יעילה שהיא תשחרר אנשים לעשות דברים אחרים,

kind of like the personal computer.

בדומה למחשב אישי.

But the machine I'm going to tell you about did none of this.

אבל המכונה שאני אספר לכם עליה לא עשתה את זה.

In fact, it accomplished just the opposite.

למעשה, היא השיגה בדיוק את ההפך.

In the late 1700s, just as America was getting on its feet as a republic under the new U.S Constitution,

בשלהי המאה ה18, בדיוק כשאמריקה התרוממה על רגליה כרפובליקה תחת החוקה האמריקאית,

slavery was a tragic American fact of life.

העבדות היתה עובדת חיים אמריקאית טרגית.

George Washington and Thomas Jefferson both became President while owning slaves,

ג'ורג' וושינגטון ותומס ג'פרסון נעשו נשיאים בעוד שהיו להם עבדים,

knowing that this peculiar institution contradicted the ideals and principles for which they fought a revolution.

בידיעה שהמוסד המסויים הזה סתר את הרעיונות והעקרונות שעליהם נלחמו את המהפכה.

But both men believed that slavery was going to die out as the 19th century dawned,

אבל שני האנשים האמינו שהעבדות תעלם עם שחר המאה ה 19.

They were, of course, tragically mistaken.

הם, כמובן, טעו לחלוטין.

The reason was an invention,

הסיבה היתה המצאה,

a machine they probably told you about in elementary school:

מכונה שמן הסתם סיפרו לכם עליה בבית הספר היסודי:

Mr. Eli Whitney's cotton gin.

מנפטת הכותנה של מר אלי וויטני.

A Yale graduate, 28-year-old Whitney had come to South Carolina to work as a tutor in 1793.

בוגר ייל, וויטני בן ה 28 בא לדרום קרוליינה לעבוד כמורה פרטי ב 1793.

Supposedly he was told by some local planters about the difficulty of cleaning cotton.

מספרים שנאמר לו מפי מגדלים מקומיים על הקושי בניקוי הכותנה.

Separating the seeds from the cotton lint was tedious and time consuming.

הפרדת הזרעים מהכותנה היתה מפרכת וגוזלת זמן.

Working by hand, a slave could clean about a pound of cotton a day.

בעבודת ידיים, עבד היה יכול לנקות בערך חצי קילו כותנה ביום.

But the Industrial Revolution was underway,

אבל המהפכה התעשייתית היתה בעיצומה,

and the demand was increasing.

והביקוש גבר.

Large mills in Great Britain and New England were hungry for cotton to mass produce cloth.

תחנות גדולות באנגליה וניו אינגלנד היו רעבות לכותנה כדי ליצר בד בכמויות.

As the story was told, Whitney had a "eureka moment" and invented the gin, short for engine.

כמו שהסיפור מסופר, לווטני היה "רגע יוריקה" והמציא את המנפטת, קיצור של מנוע.

The truth is that the cotton gin already existed for centuries in small but inefficient forms.

האמת היא שמנפטת הכותנה כבר היתה קיימת במשך מאות שנים בצורות קטנות ולא יעילות.

In 1794, Whitney simply improved upon the existing gins and then patented his "invention":

ב 1794, ווטני פשוט שיפר את המנפטות הקיימות ואז הוציא פטנט על ה"המצאה" שלו:

a small machine that employed a set of cones that could separate seeds from lint mechanically,

מכונה קטנה שמשתמשת בסט של קונוסים שיכולים להפריד את הזרעים מהמוך בצורה מכאנית,

as a crank was turned.

כשסובבו ארכובה.

With it, a single worker could eventually clean from 300 to one thousand pounds of cotton a day.

איתה, עובד יחיד יכול היה לנקות בסופו של דבר מ150 עד 500 קילו כותנה ביום.

In 1790, about 3,000 bales of cotton were produced in America each year.

ב 1790, בערך 3,000 חבילות כותנה יוצרו באמריקה כל שנה.

A bale was equal to about 500 pounds.

חבילה היתה שווה בערך ל250 קילו.

By 1801, with the spread of the cotton gin,

ב 1801, עם התפשטות המנפטה,

cotton production grew to 100 thousand bales a year.

יצור הכותנה גדל לבערך 100 אלף חבילות לשנה.

After the destructions of the War of 1812,

אחרי ההרס של המלחמה של 1812,

production reached 400 thousand bales a year.

היצור הגיע ל 400 אלף חבילות בשנה.

As America was expanding through the land acquired in the Louisiana Purchase of 1803,

כשאמריקה התרחבה לאדמה שנרכשה ברכישת לואיזיאנה של 1803,

yearly production exploded to four million bales. Cotton was king.

היצור השנתי התפוצץ לארבע מיליון חבילות. הכותנה היתה המלך.

It exceeded the value of all other American products combined,

היא עלתה על ערך כל הסחורות האמריקאיות יחדיו,

about three fifths of America's economic output.

בערך שלוש חמישיות מהתפוקה הכלכלית.

But instead of reducing the need for labor, the cotton gin propelled it,

אבל במקום להפחית את הצורך בעובדים, מנפטת הכותנה האיצה אותו,

as more slaves were needed to plant and harvest king cotton.

כשעוד עבדים נדרשו לשתול ולקטוף את הכותנה.

The cotton gin and the demand of Northern and English factories re-charted the course of American slavery.

המנפטה והדרישה של המפעלים הצפוניים והאנגלייים שינתה את הכיוון של העבדות האמריקאית.

In 1790, America's first official census counted nearly 700 thousand slaves.

ב 1790, המפקד הרשמי הראשון ספר כמעט 700 אלף עבדים.

By 1810, two years after the slave trade was banned in America,

עד 1810, שנתיים אחרי שהמסחר בעבדים נאסר באמריקה,

the number had shot up to more than one million.

המספר קפץ ליותר ממליון.

During the next 50 years, that number exploded to nearly four million slaves in 1860,

במשך 50 השנים הבאות, המספר התפוצץ לכמעט ארבעה מליון עבדים ב 1860,

the eve of the Civil War.

ערב מלחמת האזרחים.

As for Whitney, he suffered the fate of many an inventor.

באשר לוויטני, הוא סבל מהגורל של הרבה ממציאים.

Despite his patent, other planters easily built copies of his machine, or made improvements of their own.

למרות הפטנט שלו, מגדלים אחרים בנו בקלות העתקים של המכונה שלו, או עשו שיפורים משל עצמם.

You might say his design was pirated.

תוכלו להגיד שעשו העתקים פירטיים של העיצוב שלו.

Whitney made very little money from the device that transformed America.

וויטני עשה מעט מאוד כסף מהמכשיר ששינה את אמריקה.

But to the bigger picture, and the larger questions.

אבל לתמונה הגדולה, והשאלה הגדולה יותר.

What should we make of the cotton gin?

מה אנחנו צריכים לעשות עם המנפטה?

History has proven that inventions can be double-edged swords.

ההסטוריה הוכיחה שהמצאות יכולות להיות חרב פיפיות.

They often carry unintended consequences.

הן נושאות פעמים רבות תוצאות לא מכוונות.

The factories of the Industrial Revolution spurred innovation and an economic boom in America.

המפעלים של המהפכה התעשייתית הצמיחו המצאות ובום כלכלי באמריקה.

But they also depended on child labor,

אבל הן גם הסתמכו על עבודת ילדים,

and led to tragedies like the Triangle Shirtwaist fire that killed more than 100 women in 1911.

והובילו לטרגדיות כמו שריפת הטריאנגל שירטוויסט שקטלה יותר ממאה נשים ב 1911.

Disposable diapers made life easy for parents,

חיתולים חד פעמיים הפכו את החיים לקלים להורים,

but they killed off diaper delivery services.

אבל הם חיסלו את שרותי משלוחי החיתולים.

And do we want landfills overwhelmed by dirty diapers?

והאם אנחנו רוצים מזבלות מלאות בחיתולים מלוכלכים?

And of course, Einstein's extraordinary equation opened a world of possibilities.

וכמובן, המשוואה המדהימה של אינשטיין פתחה עולם של אפשרויות.

But what if one of them is Hiroshima?

אבל מה אם אחת מהן היא הירושימה?