The fascinating (and dangerous) places scientists aren't exploring | Ella Al-Shamahi

תרגום: Yael Ring עריכה: Ido Dekkers

So I've got something that I'm slightly embarrassed to admit to.

יש לי משהו קצת מביך להודות בו.

At the age of 17,

בגיל 17,

as a creationist,

כמאמינה בסיפור הבריאה,

I decided to go to university to study evolution

החלטתי ללכת לאוניברסיטה וללמוד על האבולוציה

so that I could destroy it.

כך שאוכל להרוס אותה.

(Laughter)

(צחוק)

I failed.

נכשלתי.

I failed so spectacularly that I'm now an evolutionary biologist.

נכשלתי באופן כל כך מרהיב שאני עכשיו ביולוגית אבולוציונית.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So I'm a paleoanthropologist, I'm a National Geographic Explorer

אז אני פליאו-אנתרופולוגית, אני חוקרת מטעם הנשיונל ג'יאוגרפיק

specializing in fossil hunting in caves

ומתמחה בצייד מאובנים במערות

in unstable, hostile and disputed territories.

באזורים לא יציבים, עוינים ושנמצאים תחת מחלוקות.

And we all know that if I was a guy and not a girl,

כולנו יודעים שאם הייתי בחור ולא בחורה,

that wouldn't be a job description, that would be a pick-up line.

זה לא היה תיאור תפקיד, זאת היתה שורת התחלה עם נשים.

(Laughter)

(צחוק)

Now, here's the thing. I do not have a death wish.

הנה העניין. אין לי שום משאלת מוות.

I'm not an adrenaline junkie.

אני לא מכורה לאדרנלין.

I just looked at a map.

אני פשוט הסתכלתי במפה.

See, frontline exploratory science does not happen as much

אתם רואים מחקר פורץ דרך לא קורה באותה המידה

in politically unstable territories.

בשטחים לא יציבים מבחינה פוליטית.

This is a map of all the places which the British Foreign Office

זאת מפה של כל המקומות שמשרד החוץ הבריטי

have declared contain red zones, orange zones

הכריז עליהם כאזורים אדומים, כתומים

or have raised some kind of a threat warning about.

או שהוציא עבורם אזהרת סכנה כלשהי.

Now I'm going to go out on a limb here and say that it is a tragedy

אני הולכת לצאת בהכרזה גורפת ולומר שזאת טרגדיה

if we're not doing frontline exploratory science in a huge portion of the planet.

שאנחנו לא מבצעים מחקר פורץ דרך בחלקים עצומים של כדור הארץ.

And so science has a geography problem.

וכך למדע יש בעיה גיאוגרפית.

Also, as a paleoanthropologist,

גם כפליאו-אנתרופולוגית,

guys, this is basically a map of some of the most important places

זאת בעצם מפה של חלק מהמקומות החשובים ביותר

in the human journey.

במסע האנושי.

There are almost definitely fascinating fossils to be found here.

כמעט בטוח שניתן למצוא שם מאובנים מדהימים.

But are we looking for them?

אבל האם אנחנו מחפשים אותם?

And so as an undergraduate, I was repeatedly told

כסטודנטית לתואר ראשון תמיד אמרו לי

that humans, be they ourselves, homo sapiens, or earlier species,

שבני האדם, בין אם זה אנחנו, הומו-ספיינס, או מינים קדומים יותר,

that we left Africa via the Sinai of Egypt.

שאנחנו עזבנו את אפריקה דרך סיני במצרים.

I'm English, as you can probably tell from my accent,

אני בריטית, כפי שהבנתם מהמבטא שלי,

but I am actually of Arab heritage,

אבל אני ממוצא ערבי,

and I always say that I'm very, very Arab on the outside.

ואני תמיד אומרת שאני מאוד מאוד ערבית כלפי חוץ.

You know, I can really be passionate.

אתם יודעים אני מאוד רגשנית.

Like, "You're amazing! I love you!"

כמו, "אתם מדהימים! אני אוהבת אתכם!"

But on the inside, I'm really English, so everybody irritates me.

אבל בפנים, אני בעצם בריטית, אז כולם מעצבנים אותי.

(Laughter)

(צחוק)

It's true.

זה נכון.

And the thing is, my family are Arab from Yemen,

והעניין הוא שהמשפחה שלי ערבית מתימן,

and I knew that that channel,

וידעתי שהתעלה הזאת,

Bab-el-Mandeb,

באב-אל-מנדב,

is not that much of a feat to cross.

היא לא כזה סיפור לחצות.

And I kept asking myself this really simple question:

והמשכתי לשאול את עצמי שאלה ממש פשוטה:

if the ancestors to New World monkeys could somehow cross the Atlantic Ocean,

אם אבותיהם של קופי העולם החדש יכלו איכשהו לחצות את האוקינוס האטלנטי,

why couldn't humans cross that tiny stretch of water?

למה בני האדם לא יכלו לחצות את גוף המים הקטן הזה?

But the thing is, Yemen,

אבל העניין הוא, שתימן,

compared to, let's say, Europe,

ביחס לנגיד, אירופה,

was so understudied

כל כך לא נחקרה

that it was something akin to near virgin territory.

שהיא ממש כמו קרקע בתולה.

But that, along with its location, made the sheer potential for discovery

אבל זה, יחד עם המיקום שלה, הפך את הפוטנציאל הגלום לתגליות

so exciting,

לכל כך מרגש.

and I had so many questions.

והיו לי כל כך הרבה שאלות.

When did we first start using Bab-el-Mandeb?

מתי התחלנו להשתמש לראשונה בבאב-אל-מנדב?

But also, which species of human besides ourselves made it to Yemen?

אבל גם, אילו מינים אנושיים חוץ מאתנו הגיעו לתימן?

Might we find a species as yet unknown to science?

האם נמצא מין שעוד לא ידוע למדע?

And it turned out, I wasn't the only one who had noticed Yemen's potential.

ומסתבר, שלא הייתי היחידה ששמה לב לפוטנציאל של תימן.

There was actually a few other academics out there.

היו בעצם כמה אנשי אקדמיה אחרים שם.

But sadly, due to political instability, they moved out, and so I moved in.

אבל לצערי, בשל חוסר יציבות פוליטית, הם עזבו, וככה אני נכנסתי.

And I was looking for caves:

ואני חיפשתי מערות:

caves because caves are the original prime real estate.

מערות כי מערות הם הנדל"ן הכי משובח המקורי.

But also because if you're looking for fossils in that kind of heat,

אבל גם בגלל שאם אתם מחפשים מאובנים בחום שכזה,

your best bet for fossil preservation is always going to be caves.

ההימור הבטוח ביותר לשימור מאובנים תמיד יהיה המערות.

But then, Yemen took a really sad turn for the worse,

אבל אז, מצבה של תימן התדרדר עוד יותר,

and just a few days before I was due to fly out to Yemen,

ומספר ימים לפני שהייתי אמורה לטוס לתימן,

the civil war escalated into a regional conflict,

מלחמת האזרחים התדרדרה לכדי עימות אזורי,

the capital's airport was bombed

שדה התעופה של עיר הבירה הופצץ

and Yemen became a no-fly zone.

ותימן הפכה לאזור אל-טיסה.

Now, my parents made this decision before I was born:

עכשיו, ההורים שלי החליטו החלטה לפני שנולדתי:

that I would be born British.

שאני איוולד בריטית.

I had nothing to do with the best decision of my life.

לא היה לי שום קשר להחלטה הטובה ביותר של חיי.

And now ...

ועכשיו --

Now the lucky ones in my family have escaped,

עכשיו בני המזל מבני משפחתי ברחו,

and the others, the others are being been bombed

והאחרים, האחרים מופגזים

and send you WhatsApp messages that make you detest your very existence.

ושולחים לי הודעות וואטצאפ שגורמים לי לתעב את קיומי.

This war's been going on for four years.

המלחמה הזאת כבר נמשכת ארבע שנים.

It's been going on for over four years, and it has led to a humanitarian crisis.

היא נמשכת כבר מעל לארבע שנים, והובילה למשבר הומניטרי.

There is a famine there,

יש שם רעב,

a man-made famine.

רעב ידי אדם.

That's a man-made famine, so not a natural famine,

זה רעב שנגרם על ידי בני אדם אז לא רעב של אסון טבע.

an entirely man-made famine that the UN has warned

רעב שכולו תוצאה של בני אדם שהאו"ם הזהיר

could be the worst famine the world has seen in a hundred years.

שיכול להיות הרעב הקשה ביותר שהעולם ראה במאה השנים האחרונות.

This war has made it clear to me more than ever

המלחמה הזאת הבהירה לי יותר מאי פעם

that no place, no people deserve to get left behind.

שאין אף מקום, אף אומה שמגיע לה להיוותר מאחור.

And so I was joining these other teams, and I was forming new collaborations

וכך הצטרפתי לצוותים אחרים ויצרתי שיתופי פעולה חדשים

in other unstable places.

במקומות בלתי יציבים אחרים.

But I was desperate to get back into Yemen,

אבל הייתי נואשת לחזור לתימן,

because for me, Yemen's really personal.

כי עבורי, תימן היא סיפור אישי.

And so I kept trying to think of a project I could do in Yemen

המשכתי לחשוב על פרויקט שיכולתי לבצע בתימן

that would help highlight what was going on there.

שיעזור להראות מה קורה שם.

And every idea I had just kept failing,

וכל רעיון שהיה לי נכשל,

or it was just too high-risk, because let's be honest,

או שפשוט היה מסוכן מדי כי אם נהיה כנים,

most of Yemen is just too dangerous for a Western team.

רוב תימן פשוט מסוכנת מדי לצוות מערבי.

But then I was told that Socotra, a Yemeni island,

אבל אז נאמר לי שסוקוטרה, אי תימני,

was safe once you got there.

היה בטוח לשהות בו ברגע שהגעת אליו.

In fact, it turned out there was a few local and international academics

למעשה, מסתבר שהיו מספר אנשי אקדמיה מקומיים ובינלאומיים

that were still working there.

שעדיין עבדו שם.

And that got me really excited,

וזה ממש הלהיב אותי,

because look at Socotra's proximity to Africa.

כי תסתכלו על הקרבה של סוקוטרה לאפריקה.

And yet we have no idea when humans arrived on that island.

ועדיין אין לנו מושג מתי בני האדם הגיעו לאי הזה.

But Socotra, for those of you who know it,

אבל סוקוטרה, לאלה מכם שמכירים אותו,

well, let's just say you probably know it for a completely different reason.

ובכן, בא פשוט נאמר שאתם בטח מכירים אותו מסיבות ממש שונות.

You probably know it as the Galapagos of the Indian Ocean,

אתם בטח מכירים אותו כאיי הגאלפגוס של האוקיאנוס ההודי.

because it is one of the most biodiverse places on this earth.

כי זה אחד מהמקומות בעלי המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם.

But we were also getting information

אבל אנחנו גם קיבלו מידע

that this incredibly delicate environment and its people

שהסביבה הכל כך רגישה הזאת והאנשים החיים בה

were under threat

היו תחת איום

because they were at the frontline of both Middle Eastern politics

כיוון שהם עמדו הן בחזית הפוליטית של המזרח התיכון

and climate change.

והן בחזית שינויי האקלים.

And it slowly dawned on me that Socotra was my Yemen project.

ולאט לאט הבנתי שסוקוטרה היא פרויקט תימן שלי.

And so I wanted to put together a huge multidisciplinary team.

רציתי לקבץ צוות רב תחומי ענק.

We wanted to cross the archipelago on foot, camel and dhow boat

רצינו לחצות את הארכיפלג ברגל, על גבי גמל וסירות

to conduct a health check of this place.

ולבצע סקר בריאותי של המקום.

This has only been attempted once before, and it was in 1999.

דבר זה נעשה רק פעם אחת לפני כן, ב1999.

But the thing is, that is not an easy thing to pull off.

אבל העניין הוא שזה לא דבר קל לעשות.

And so we desperately needed a recce,

והיו זקוקים נואשות לrecce,

and for those of you who aren't familiar with British English,

ולאלה מכם שלא מכירים אנגלית בריטית,

a recce is like a scouting expedition.

recce היא כמו משלחת גילוי.

It's like a reconnaissance.

זה כמו איסוף מידע מודיעיני.

And I often say that a really big expedition without a recce

ואני פעמים רבות אומרת שמשלחת ממש גדולה בלי recce

is a bit like a first date without a Facebook stalk.

היא קצת כמו דייט ראשון בלי חיפוש מקדים בפייסבוק.

(Laughter)

(צחוק)

Like, it's doable, but is it wise?

כאילו, זה אפשרי, אבל האם זה חכם?

(Laughter)

(צחוק)

There's a few too many knowing laughs in this room.

יש כאן יותר מדי אנשים שצוחקים מתוך ניסיון אישי בחדר.

Anyway, so then our recce team thankfully were no strangers to unstable places,

בכל מקרה, תודה לאל שצוות ה-recce שלנו לא היו זרים למקומות בלתי יציבים,

which, let's be honest, is kind of important

שאם נודה בכך, זה דבר די חשוב

because we were trying to get to a place between Yemen and Somalia,

כי ניסינו להגיע למקום שנמצא בין תימן וסומליה.

And after calling in what felt like a million favors,

ואחרי משהו כמו מיליון שיחות ובקשות

including to the deputy governor,

כולל מהמושל הצבאי,

we finally found ourselves on the move,

סוף סוף התחלנו לזוז,

albeit on a wooden cement cargo ship

למרות שזו היתה ספינת משא של בטון מעץ

sailing through pirate waters in the Indian Ocean

והפלגנו דרך המים הפיראטיים באוקיאנוס ההודי

with this as a toilet.

עם בית שימוש כזה.

(Laughter)

(צחוק)

Can you guys see this?

אתם יכולים לראות את זה?

You know how everybody has their worst toilet story?

אתם איך לכל אחד יש את סיפור השירותים הכי הנורא שלו?

Well, I've never swam with dolphins before.

ובכן, אני מעולם לא שחיתי עם דולפינים.

I just went straight to pooping on them.

אני פשוט קפצתי ישר ללחרבן עליהם.

(Laughter)

(צחוק)

And also, I genuinely discovered that I am genuinely less stressed

וגם, גיליתי שאני באמת פחות מתרגשת

by pirate waters

ממים פיראטיים

than I am with a cockroach infestation

מאשר ממכת ג'וקים

that was so intense

שהיתה כל כך קשה

that at one point I went belowdeck,

שבנקודה מסוימת ירדתי מתחת לסיפון,

and the floor was black and it was moving.

והרצפה היתה שחורה וזזה.

(Audience moans)

(הקהל נאנח)

Yeah, and at night there was three raised platforms to sleep on,

כן, ובלילה היו שלושה משטחים מוגבהים לישון עליהם,

but there was only -- let's say there was four team members,

אבל היה רק -- בא נאמר שהיו ארבעה אנשי צוות,

and the thing is, if you got a raised platform to sleep on,

והעניין הוא, שאם השגת משטח מוגבה לישון עליו,

you only had to contend with a few cockroaches during the night,

היית רק צריך להתמודד עם מעט ג'וקים במהלך הלילה,

whereas if you got the floor, good luck to you.

בעוד שאם קיבלת את הרצפה, שיהיה לך בהצלחה.

And so I was the only girl in the team and the whole ship,

מכיוון שהייתי הבחורה היחידה בצוות ובספינה כולה,

so I got away without sleeping on the floor.

הצלחתי להימנע מלישון על הרצפה.

And then, on, like, the fourth or fifth night,

ואז, בלילה הרביעי או החמישי,

Martin Edström looks at me and goes, "Ella, Ella I really believe in equality."

מרטין אדסטרום הסתכל עלי ואמר "אלה, אלה אני ממש מאמין בשוויון".

(Laughter)

(צחוק)

So we were sailing on that cement cargo ship for three days,

אז הפלגנו על ספינת המשא הזו במשך שלושה ימים,

and then we slowly started seeing land.

ואז לאט לאט התחלנו לראות אדמה באופק.

And after three years of failing,

ואחרי שלוש שנים של כשלונות,

I was finally seeing Yemen.

סוף סוף ראיתי את תימן.

And there is no feeling on earth like that start of an expedition.

ואין שום תחושה בעולם כמו תחילת המסע הזה.

It's this moment where you jump out of a jeep

זה רגע כזה בו את קופצת מתוך ג'יפ

or you look up from a boat

או את מסתכלת למעלה מתוך ספינה

and you know that there's this possibility,

ואת יודעת שיש את האפשרות הזאת,

it's small but it's still there,

היא קטנה אבל עדיין שם,

that you're about to find something

שאת עומדת למצוא משהו

that could add to or change our knowledge of who we are and where we come from.

שיוכל להוסיף או לשנות את הידע שלנו על מי שאנחנו ומהיכן באנו.

There is no feeling like it on earth,

אין שום תחושה כזאת בעולם.

and it's a feeling that so many scientists have

וזאת תחושה שכל כך הרבה מדענים מרגישים

but rarely in politically unstable places.

אבל לעתים רחוקות זה במקומות בלתי יציבים.

Because Western scientists are discouraged or all-out barred

בגלל שמדענים מערביים נמנעים או שנאסר עליהם

from working in unstable places.

לעבוד באזורים בלתי יציבים.

But here's the thing:

אבל הנה העניין,

scientists specialize in the jungle.

מדענים מתמחים בג'ונגל.

Scientists work in deep cave systems.

מדענים עובדים במערכות של מערות עמוקות.

Scientists attach themselves to rockets and blow themselves into outer space.

מדענים מחברים את עצמם לטילים ומעיפים את עצמם לחלל החיצון.

But apparently, working in an unstable place

אבל נראה שעבודה באזורים לא יציבים

is deemed too high-risk.

היא מסוכנת מדי.

It is completely arbitrary.

זה עניין שרירותי לחלוטין.

Who here in this room wasn't brought up on adventure stories?

מי כאן בחדר לא גדל על סיפורי הרפתקאות?

And most of our heroes were actually scientists and academics.

ורוב הגיבורים שלנו הם מדענים או אנשי אקדמיה.

Science was about going out into the unknown.

כל עניינו של המדע הוא לצאת ולחקור את הלא נודע.

It was about truly global exploration, even if there were risks.

מחקר גלובלי באמת אפילו אם הוא כרוך בסיכונים.

And so when did it become acceptable to make it difficult for science to happen

מתי התקבל הנוהג להקשות על המדע לחקור

in unstable places?

באזורים לא יציבים?

And look, I'm not saying that all scientists should go off

תראו, אני לא אומרת שכל המדענים צריכים

and start working in unstable places.

להתחיל לעבוד באזורים לא יציבים.

This isn't some gung-ho call.

זאת לא קריאה לדגל.

But here's the thing:

אבל הנה העניין.

for those who have done the research, understand security protocol

עבור אלה שעשו את המחקר, מבינים את פרוטוקול הבטיחות

and are trained,

ומאומנים,

stop stopping those who want to.

תפסיקו למנוע מאלה שרוצים לצאת.

Plus,

ועוד,

just because one part of a country is an active war zone

רק בגלל שחלק אחד מהמדינה הוא אזור מלחמה פעיל

doesn't mean the whole country is.

לא אומר שכל המדינה היא ככה.

I'm not saying we should go into active war zones.

אני לא אומרת שאנחנו צריכים להיכנס לתוך אזור מלחמה פעיל.

But Iraqi Kurdistan looks very different from Fallujah.

אבל כורדיסטן העירקית נראית מאוד שונה מפאלוג'ה.

And actually, a few months after I couldn't get into Yemen,

ובעצם, כמה חודשים אחרי שלא הצלחתי להיכנס לתימן,

another team adopted me.

צוות אחר אימץ אותי.

So Professor Graeme Barker's team were actually working in Iraqi Kurdistan,

אז הצוות של פרופסור גרהם בארקר עבד בכורדיסטן העירקית,

and they were digging up Shanidar Cave.

והם חפרו את מערת שנידאר.

Now, Shanidar Cave a few decades earlier

לפני כמה עשורים מערת שנידאר

had unveiled a Neanderthal known as Shanidar 1.

חשפה ניאנדרטל הידוע בשם שנידאר 1.

Now, for a BBC/PBS TV series we actually brought Shanidar 1 to life,

הקמנו את שנידאר 1 לחיים, עבור סדרת טלויזיה שהופקה על ידי BBC/PBS,

and I want you guys to meet Ned, Ned the Neanderthal.

ואני רוצה שתפגשו את נד, נד הניאנדרטל.

Now here's the coolest thing about Ned.

והנה הדבר הכי מגניב על נד.

Ned, this guy,

נד, הבחור הזה,

you're meeting him before his injuries.

אתם פוגשים אותו לפני הפציעות שלו.

See, it turned out that Ned was severely disabled.

אתם מבינים, מסתבר שנד היה מוגבל קשות.

He was in fact so disabled that there is no way he could have survived

הוא למעשה היה כל כך מוגבל שאין שום דרך שהוא היה שורד

without the help of other Neanderthals.

ללא עזרתם של ניאנדרטלים אחרים.

And so this was proof that,

וכך הוא מהווה הוכחה לכך

at least for this population of Neanderthals at this time,

שלפחות עבור אוכלוסיה זו של ניאנדרטלים בתקופה זו,

Neanderthals were like us,

הניאנדרטלים היו כמונו,

and they sometimes looked after those who couldn't look after themselves.

והם לפעמים טיפלו באלה שלא יכלו לטפל בעצמם.

Ned's an Iraqi Neanderthal.

נד הוא ניאנדרטל עירקי.

So what else are we missing?

אז מה עוד חסר לנו?

What incredible scientific discoveries

איזה עוד תגליות מדעיות נפלאות

are we not making because we're not looking?

אנחנו לא מגלים כי אנחנו לא מחפשים?

And by the way, these places, they deserve narratives of hope,

ודרך אגב, המקומות האלה, מגיע להם נרטיב של תקווה,

and science and exploration can be a part of that.

והמדע ומחקרים יכולים להיות חלק מזה.

In fact, I would argue that it can tangibly aid development,

למעשה, הייתי טוענת שהם יכולים לסייע באופן מוחשי לפיתוח,

and these discoveries become a huge source of local pride.

ושהתגליות האלה הופכות למקור עצום של גאווה מקומית.

And that brings me to the second reason why science has a geography problem.

וזה מביא אותי לסיבה השניה מדוע למדע יש בעיית גיאוגרפיה.

See, we don't empower local academics, do we?

אתם רואים, אנחנו לא מעצימים מוסדות אקדמיה מקומיים, נכון?

Like, it's not lost on me

אני רואה

that in my particular field of paleoanthropology

שבתחום הספציפי שלי של פליאו-אנתרופולוגיה

we study human origins,

אנחנו חוקרים את מקורות האנושות,

but we have so few diverse scientists.

אבל יש לנו כל כך מעט חוקרים מגוונים.

And the thing is, these places are full of students and academics

והעניין הוא שהמקומות האלה מלאים בסטודנטים וחוקרים

who are desperate to collaborate,

שמשוועים לשיתופי פעולה,

and the truth is

והאמת היא

that for them,

שעבורם,

they have fewer security issues than us.

יש להם פחות בעיות בטיחותיות מלנו.

I think we constantly forget that for them it's not a hostile environment;

אני חושבת שאנחנו כל הזמן שוכחים שעבורם זוהי אינה סביבה עוינת;

for them it's home.

עבורם זה הבית.

I'm telling you,

אני אומרת לכם,

research done in unstable places with local collaborators

המחקר שמתבצע במקומות לא יציבים יחד עם שיתופי פעולה מקומיים

can lead to incredible discoveries,

יכול להוביל לתגליות מדהימות,

and that is what we are hoping upon hope to do in Socotra.

וזה מה שאנחנו ממש מקווים לעשות בסוקוטרה.

They call Socotra

הם מכנים את סוקוטרה

the most alien-looking place on earth,

המקום הכי חייזרי שקיים בעולם,

and myself, Leon McCarron, Martin Edström and Rhys Thwaites-Jones could see why.

ואני, ליאון מק'קרון, מרטין אדסטרום וריס תוויטס-ג'ונס יכולנו לראות למה.

I mean, look at this place.

אני מתכוונת, תסתכלו על המקום הזה.

These places, they're not hellholes, they're not write-offs,

המקומות האלה, הם לא חורים שכוחי אל,

they're the future frontline of science and exploration.

הם החזית העתידית של המדע והמחקר.

90 percent of the reptiles on this island,

90 אחוזים מהזוחלים באי הזה,

37 percent of the plant species exist here and nowhere else on earth,

37 אחוזים ממיני הצמחים מתקיימים רק כאן ולא בשום מקום אחר בעולם,

and that includes this species of dragon's blood tree,

וזה כולל את המין הזה של עץ דרקונית קינבר,

which actually bleeds this red resin.

שמגיר שרף אדום.

And there's something else.

ויש משהו נוסף.

People on Socotra, some of them still live in caves,

האנשים בסוקוטרה, חלקם עדיין גרים במערות,

and that is really exciting,

וזה ממש מרגש,

because it means if a cave is prime real estate this century,

בגלל שזה אומר שאם מערה היא נדל"ן מובחר במאה הזאת,

maybe it was a few thousand years ago.

אולי היא היתה גם לפני כמה אלפי שנים.

But we need the data to prove it, the fossils, the stone tools,

אבל אנחנו זקוקים לנתונים להוכיח את זה, המאובנים, כלי האבן,

and so our scouting team have teamed up with other scientists,

וכך צוות הסקירה שלנו חבר למדענים אחרים,

anthropologists and storytellers,

אנתרופולוגים ומספרי סיפורים,

international as well as local, like Ahmed Alarqbi,

בינלאומיים ומקומיים, כמו אחמד עלראקבי,

and we are desperate to shed a light on this place

ואנחנו משוועים להציב אור על המקום הזה

before it's too late.

לפני שיהיה מאוחר מדי.

And now, now we just somehow need to get back

ועכשיו, עכשיו אנחנו צריכים איכשהו לחזור לשם

for that really big expedition,

לאותה משלחת גדולה באמת.

because science,

כיוון שלמדע,

science has a geography problem.

למדע יש בעיית גיאוגרפיה.

You guys have been a really lovely audience.

אתם הייתם קהל באמת נפלא.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)