The galactic recipe for a living planet | Karin Öberg

Transcriber: Ivana Korom Reviewer: Krystian Aparta

תרגום: Stephen Chun עריכה: Ido Dekkers

So I'm pretty sure that I'm not the only one in this room

אני די בטוחה שאני לא היחידה בחדר הזה

who at some point have found myself, you know, looking up towards the stars,

שבשלב מסוים מצאה את עצמה מסתכלת לעבר הכוכבים

and wondered, you know, "Are we it,

ותהתה, אתם יודעים, "האם אנחנו כל מה שיש?"

or are there other living planets out there such as our own?"

או האם יש שם בחוץ כוכבי לכת חיים כמו שלנו?"

I guess it is possible that I'm then the only person

אני מניחה שייתכן שאני היחידה

who has obsessed enough about that question

שאובססיבית מספיק לגבי השאלה הזו

to make it my career.

כדי להפוך אותה לקריירה שלי.

But moving on.

אבל בואו נמשיך.

How do we get to this question?

איך אפשר להגיע לשאלה הזו?

Well, I would argue the first thing to do

ובכן, אני טוענת שהדבר הראשון לעשות

is to turn our eyes back down from the sky to our own planet, the Earth.

הוא להפנות עינינו מהשמיים לכוכב-הלכת שלנו, כדור הארץ.

And think about just how lucky did the Earth have to be

ולחשוב על איזה מזל היה לכדור הארץ

to be the living planet it is.

להיות כוכב-לכת חי כמו מה שהוא עכשיו.

Well, it had to be at least somewhat lucky.

ובכן, לפחות זה היה חייב להיות בר מזל במקצת.

Had we been sitting closer to the Sun

אם כדור הארץ היה יושב יותר קרוב לשמש

or a bit further away,

או קצת יותר רחוק,

any water that we have had would have boiled off or frozen over.

כל המים שהיו לנו היו מתאדים או קופאים.

And I mean, it's not a given that a planet has water on it.

ואני מתכוונת, זה לא נתון שבכוכב לכת יש מים.

So had we been a dry planet,

אז אם הינו בכוכב-לכת יבש,

there would not have been a lot of life on it.

לא היו בו הרבה חיים.

And even if we had had all the water that we have today,

ואפילו אם היו לנו כל המים שיש לנו היום,

if that water had not been accompanied

אם המים האלה לא היו בליווי

by the right kind of chemicals to get life going,

הסוג הנכון של הכימיקלים ליצור חיים,

we would have a wet planet, but just as dead.

היו לנו כוכב-לכת רטוב אך מת באותה מידה.

So it's so many things that can go wrong,

אז יש הרבה דברים שיכולים להשתבש,

what are the chances that they go right?

מה הסיכויים שהם יסתדרו?

What are the chances that the planet forms

מה הסיכויים שפלנטה נוצרת

with at least the basic ingredients needed

עם לפחות המרכיבים הבסיסיים שנדרשו

to have an origins of life happening?

לקיום של מקור החיים.

Well, let's explore that together.

אז בואו נחקור את זה ביחד.

So if you're going to have a living planet,

אם יהיה לכם כוכב-לכת חי,

the first thing you're going to need

הדבר הראשון שתצטרכו

is a planet.

הוא כוכב-לכת.

(Laughter)

(צחוק)

But not any planet will do.

אבל לא כל כוכב-לכת מתאים.

You're probably going to need a rather specific and earthlike planet.

ייתכן שתצטרכו כוכב-לכת מאוד ספציפי ודמוי ארץ.

A planet that is rocky,

כוכב-לכת סלעי.

so you can have both oceans and land,

כך תוכלו לקבל אוקיינוסים ואדמה.

and it's sitting neither too close nor too far away from its star,

והוא נמצא לא קרוב מדי וגם לא רחוק מדי מהכוכב,

but at the just-right temperature.

אלא בדיוק בטמפרטורה הנכונה.

And it's just right for liquid water, that is.

וזה בדיוק מתאים למים נוזליים.

So how many of these planets do we have in our galaxy?

כמה מכוכבי-הלכת האלה יש בגלקסיה שלנו?

Well, one of the great discoveries of the past decades

ובכן, אחת מהתגליות הגדולות בעשור האחרון

is that planets are incredibly common.

זה שכוכבי-לכת נפוצים להפליא.

Almost every star has a planet around them.

כמעט לכל כוכב יש כוכב-לכת סביבו.

Some have many.

לחלק יש הרבה.

And among these planets,

ובקרב כוכבי-הלכת האלה,

on the order of a few percent are earthlike enough

סדר גודל של כמה אחוזים דומים מספיק לכדור הארץ

that we would consider them potentially living planets.

כדי שנחשיב אותם ככוכבי-לכת דמויי כדור הארץ באופן פוטנציאלי.

So having the right kind of planet is actually not that difficult

בעצם זה לא כל כך קשה שיש לנו הסוג הנכון של כוכב-לכת

when we consider that there's about 100 billion stars in our galaxy.

כשאנחנו מתחשבים בעובדה שיש בערך 100 מיליארד כוכבים בגלקסיה שלנו.

So that gives you about a billion potential living planets.

אז זה נותן לכם בערך מיליארד כוכבי-לכת פוטנציאליים לחיים.

But it's not enough to just be at the right temperature

אבל זה לא מספיק רק להיות בטמפרטורה הנכונה

or have the right overall composition.

או שיהיה לכם ההרכב הכולל הנכון.

You also need the right chemicals.

אתם גם צריכים את הכימיקלים הנכונים.

And what the second and important ingredient to make a living planet is --

ומה המרכיב השני והחשוב ליצור כוכב-לכת חי --

I think it's pretty intuitive --

אני חושב שזה די אינטואיטיבי --

it's water.

הוא מים.

After all, we did define our planet as being potentially living

אחרי הכל, אכן הגדרנו את כוכב-הלכת שלנו כחי בפוטנציה

if it had the right temperature to keep water liquid.

אם היתה לו הטמפרטורה הנכונה לשמור על המים הנוזליים.

And I mean, here on Earth, life is water-based.

ואני מתכוונת, פה בכדור הארץ, חיים מבוססים על מים.

But more generally,

אבל באופן יותר כללי,

water is just really good as a meeting place for chemicals.

מים פשוט טובים כמקום המפגש לכמיקלים.

It is a very special liquid.

הם נוזל מאוד מיוחד.

So this is our second basic ingredient.

אז זה המרכיב השני הבסיסי שלנו.

Now the third ingredient, I think,

עכשיו המרכיב השלישי, אני חושבת,

is probably a little bit more surprising.

הוא בוודאי קצת יותר מפתיע.

I mean, we are going to need some organics in there,

אני מתכוונת, שאנחנו צריכים קצת חומרים אוגרניים בפנים,

since we are thinking about organic life.

מאחר שחושבים על החיים האורגניים.

But the organic molecule

אבל המולקולה האורגנית

that seems to be at the center of the chemical networks

שנראה שבמרכז הרשתות הכימיות

that can produce biomolecules is hydrogen cyanide.

שיכולות ליצור ביו-מולקולות היא מימן ציאנידי.

So for those of you who know what this molecule is like,

אז לאלה מכם שיודעים איך המולקולה הזו,

you know it's something that it's a good idea to stay away from.

היא משהו שזה רעיון טוב להתרחק ממנה.

But it turns out

אבל מסתבר

that what's really, really bad for advanced life forms,

שמה שממש ממש רע לצורות חיים מתקדמת.

such as yourselves,

כמוכם,

is really, really good to get the chemistry started,

זה ממש ממש טוב להתחיל עם כימיה

the right kind of chemistry that can lead to origins of life.

הכימיה הנכונה שיכולה להוביל למקורות חיים.

So now we have our three ingredients that we need,

אז עכשיו יש לנו שלושה מרכיבים שאנחנו צריכים,

you know, the temperate planet,

כידוע לכם, כוכב-הלכת הממוזג,

water and hydrogen cyanide.

מים ומימן ציאנידי.

So how often do these three come together?

אז באיזו תדירות שלושת האלה יצטרפו ביחד?

How many temperate planets are there out there

לכמה כוכבי-לכת ממוזגים שמה בחוץ

that have water and hydrogen cyanide?

יש מים ומימן ציאנידי?

Well, in an ideal world,

ובכן, בעולם אידאלי,

we would now turn one of our telescopes towards one of these temperate planets

היינו מפנים אחד מהטלסקופים שלנו לעבר אחד מכוכבי הלכת האלה

and check for ourselves.

ובודקים בעצמנו.

Just, "Do these planets have water and cyanides on them?"

פשוט שואלים, "יש מים ומימן ציאנידי בכוכבי-הלכת האלה?"

Unfortunately, we don't yet have large enough telescopes to do this.

למרבה הצער, עוד אין לנו טלסקופים גדולים מספיק לעשות זה.

We can detect molecules in the atmospheres of some planets.

אנחנו יכולים לזהות את המולקולות באטמוספרות של כמה כוכבי-לכת.

But these are large planets

אבל אלה כוכבי-הלכת הגדולים

sitting often pretty close to their star,

שבדרך כלל נמצאים די קרוב לכוכב שלהם,

nothing like these, you know, just-right planets

אין דבר כזה, כידוע לכם, כוכבי-לכת בדיוק-מתאימים

that we're talking about here,

שעליהם אנחנו מדברים פה,

which are much smaller and further away.

שהרבה יותר קטנים ורחוקים.

So we have to come up with another way.

אז חייבים לחפש דרך אחרת.

And the other way that we have conceived of and then followed

והדרך הנוספת ששקלנו ואז מימשנו

is to instead of looking for these molecules

היא במקום לחפש את המולקולות האלו

in the planets when they exist,

בכוכבי-הלכת כשהם קיימים,

is to look for them in the material that's forming new planets.

לחפש אותם בחומר שיוצר כוכבי-לכת חדשים.

So planets form in discs of dust and gas around young stars.

אז כוכבי-לכת נצורים בדיסקות של אבק וגז סביב כוכבים צעירים.

And these discs get their material from the interstellar medium.

והדיסקות האלו מקבלות את החומר שלהן מהתווך בין-כוכבי.

Turns out that the empty space you see between stars

מסתבר שהמרחב הריק שאתם רואים בין כוכבים,

when you are looking up towards them, asking existential questions,

כשמסתכלים לעברם ושואלים את השאלות הקיומיות,

is not as empty as it seems,

הוא לא ריק כמו שהוא נראה,

but actually full of gas and dust,

אלא למעשה מלא גז ואבק,

which can, you know, come together in clouds,

אשר יכולים, אתם יודעים, להתחבר בעננים,

then collapses to form these discs, stars and planets.

ואז להתמוטט כדי ליצור את הדיסקות, כוכבים וכוכבי-לכת.

And one of the things we always see when we do look at these clouds

ואחד מהדברים שאנחנו תמיד רואים כשאכן מסתכלים בעננים האלה

is water.

הוא מים.

You know, I think we have a tendency to think about water

ובכן, אני חושבת שיש לנו נטייה לחשוב על מים

as something that's, you know, special to us.

כמשהו שמיוחד לנו.

Water is one of the most abundant molecules in the universe,

מים היא אחד המולקולות הכי שופעות ביקום

including in these clouds,

גם בעננים האלה,

these star- and planet-forming clouds.

ענני יצירת כוכבים וכוכבי-לכת האלה.

And not only that --

ולא רק זה --

water is also a pretty robust molecule:

מים היא גם מולקולה די חסונה:

it's actually not that easy to destroy.

למעשה לא כל כך קל להשמיד.

So a lot of this water that is in interstellar medium

הרבה מהמים האלה שבחלל הבין-כוכבי

will survive the rather dangerous, collapsed journey from clouds

ישרדו את המסע המתמוטט שדי מסוכן

to disc, to planet.

מעננים לדיסקה, לכוכבי-לכת.

So water is alright.

אז מים בסדר.

That second ingredient is not going to be a problem.

המרכיב השני הזה לא יהיה בעיה.

Most planets are going to form with some access to water.

רוב כוכבי-הלכת יווצרו עם גישה מסוימת למים.

So what about hydrogen cyanide?

אז מה לגבי מימן ציאנידי?

Well, we also see cyanides and other similar organic molecules

ובכן, אנחנו גם רואים ציאנידיים ומולקולות אורגניות דומות אחרות

in these interstellar clouds.

בתוך העננים הבין-כוכביים האלה

But here, we're less certain about the molecules surviving,

אבל פה, אנחנו פחות בטוחים לגבי מולקולות ששורדות

going from the cloud to the disc.

ובאות מהעננים לדיסקה.

They're just a bit more delicate, a bit more fragile.

אלו פשוט קצת יותר עדינות, קצת יותר שבריריות.

So if we're going to know that this hydrogen cyanide

אז אם נדע שהמימן הציאנידי הזה

is sitting in the vicinity of new planets forming,

נמצא בקרבה ליצירת כוכבי-לכת חדשים,

we'd really need to see it in the disc itself,

אנחנו ממש צריכים לראות אותו בדיסקה עצמה,

in these planet-forming discs.

בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

So about a decade ago,

לפני בערך עשור,

I started a program to look for this hydrogen cyanide

הקמתי תכנית לחפש את המימן הציאנידי הזה

and other molecules in these planet-forming discs.

ומולקולות אחרות בדיסקות יצירת כוכבי-הלכת האלו.

And this is what we found.

וזה מה שמצאנו.

So good news, in these six images,

אז חדשות טובות, בשש התמונות האלו,

those bright pixels represent emissions originating from hydrogen cyanide

הפיקסלים הבהירים האלה מייצגים פליטות שמקורן במימן ציאנידי

in planet-forming discs hundreds of light-years away

בדיסקות יצירת כוכבי-לכת במרחק של מאה שנות אור

that have made it to our telescope,

שהצליחו להגיע לטלסקופים שלנו,

onto the detector,

לגלאי,

allowing us to see it like this.

מה שמאפשר לנו לראות אותו כך.

So the very good news

אז החדשות הטובות

is that these discs do indeed have hydrogen cyanide in them.

הן שאכן לדיסקות האלו יש מימן ציאנידי בתוכן.

That last, more elusive ingredient.

המרכיב האחרון החמקמק יותר.

Now the bad news is that we don't know where in the disc it is.

עכשיו החדשות הרעות הן שאנחנו לא יודעים איפה בתוך הדיסקה.

If we look at these,

אם אנחנו רואים את אלה,

I mean, no one can say they are beautiful images,

אני מתכוונת, אף אחד לא יכול לומר שהן תמונות יפות,

even at the time when we got them.

אפילו בזמן כשקיבלנו אותן.

You see the pixel size is pretty big

אתם רואים את הגודל בפיקסלים הוא גדול מדי

and it's actually bigger than these discs themselves.

ובעצם יותר גדול מהדיסקות האלו עצמן.

So each pixel here

אז כל אחד פיקסל כאן

represents something that's much bigger than our solar system.

מייצג משהו שהרבה יותר גדול ממערכת השמש שלנו.

And that means

וזה אומר

that we don't know where in the disc the hydrogen cyanide is coming from.

שאנחנו לא יודעים מאיפה המימן הציאנידי בתוך הדיסקה.

And that's a problem,

וזו הבעיה,

because these temperate planets,

כי כוכבי-הלכת הממוזגים האלה,

they can't access hydrogen cyanide just anywhere,

הם לא יכולים לגשת למימן ציאנידי בכל מקום,

but it must be fairly close to where they assemble

אלא זה חייב להיות קרוב למדי למקום בו הם נוצרים

for them to have access to it.

כדי לקבל את הגישה אליו.

So to bring this home, let's think about an analogous example,

אז כדי להביא את זה לבית, בואו נחשוב על דוגמה אנלוגית,

that is, of cypress growing in the United States.

שהיא של גידול ברושים בארצות הברית.

So let's say, hypothetically,

אז בואו נגיד באופן היפותטי,

that you've returned from Europe

שחזרתם מאירופה

where you have seen beautiful Italian cypresses,

ושם ראיתם ברושים איטלקים יפים,

and you want to understand, you know,

ורציתם להבין, אתם יודעים,

does it make sense to import them to the United States.

אם היגיוני לייבא אותם לארצות הברית.

Could you grow them here?

אפשר לגדל פה?

So you talk to the cypress experts,

אז אתם מדברים עם מומחי הברוש,

they tell you that there is indeed

הם אומרים לכם שאכן יש

a band of not-too-hot, not-too-cold across the United States

איזור שלא חם מדי וגם לא קר מדי ברחבי ארצות הברית

where you could grow them.

ושם יכולים לגדל אותם.

And if you have a nice, high-resolution map or image like this,

ואם יש לכם מפה טובה, ברזולוציה גבוהה או תמונה כזאת,

it's quite easy to see that this cypress strip

זה קל לראות שרצועת הברוש הזאת

overlaps with a lot of green fertile land pixels.

חופפת עם הרבה פיקסלים של אדמות פוריות ירוקות.

Even if I start degrading this map quite a bit,

אפילו אם אני מתחילה להוריד קצת את איכות המפה,

making it lower and lower resolution,

ולהתאים אותה לרזולוציה נמוכה יותר,

it's still possible to tell

עדיין אפשר להגיד

that there's going to be some fertile land overlapping with this strip.

שיהיה שם אדמה פורה שחופפת עם הרצועה הזאת.

But what about if the whole United States

אבל מה לגבי אם כל ארצות הברית

is incorporated into a single pixel?

תשולב בפיקסל אחד?

If the resolution is that low.

אם הרזולוציה נמוכה כל כך.

What do you do now,

מה תעשו עכשיו?

how do you now tell whether you can grow cypresses in the United States?

איך יכולים לדעת אם נוכל לגדל ברוש בארצות הברית?

Well the answer is you can't.

אז, התשובה היא שאתם לא יכולים.

I mean, there's definitely some fertile land there,

אני מתכוונת, בהחלט יש שם אדמות פוריות,

or you wouldn't have that green tint to the pixel,

אחרת לא היה גוון ירוק בפיקסל,

but there's just no way of telling

אבל פשוט אין לדעת

whether any of that green is in the right place.

אם כל הירוק הזה במקום נכון.

And that is exactly the problem we were facing

וזו בדיוק הבעיה שעמדו בפני

with our single-pixel images of these discs

עם תמונות של הדיסקות האלו בפיקסל בודד

with hydrogen cyanide.

עם מימן ציאנידי.

So what we need is something analogous,

אז מה שאנחנו צריכים הוא משהו אנלוגי,

at least those low-resolution maps that I just showed you,

לפחות התמונות האלו ברזולוציה נמוכה שהראיתי לכם,

to be able to tell whether there's overlap between where the hydrogen cyanide is

כדי לדעת עם יש חפיפה בין המקום שהמימן הציאנידי נמצא,

and where these planets can access it as they are forming.

והמקום בו כוכבי-הלכת האלה יכולים לגשת אליו כשהם נוצרים.

So coming to the rescue, a few years ago,

אז מה שהגיע להציל, כמה שנים לפני,

is this new, amazing, beautiful telescope ALMA,

הוא הטלסקופ ALMA היפה, המדהים והחדש הזה,

the Atacama Large Millimeter and submillimeter Array

המערך המילימטרי הגדול באטקמה

in northern Chile.

בצפון צ'ילה.

So, ALMA is amazing in many different ways,

אז, ALMA הוא מדהים בהרבה דרכים שונות,

but the one that I'm going to focus on

אבל הדבר שאני רוצה להתרכז בו,

is that, as you can see, I call this one telescope,

הוא, כפי שאתם רואים, אני קוראת לזה טלסקופ אחד,

but you can there are actually many dishes in this image.

אבל בעצם אתם יכולים לראות שיש הרבה צלחות בתמונה הזאת.

And this is a telescope that consists of 66 individual dishes

וזה טלסקופ שכולל 66 צלחות בודדות

that all work in unison.

שעובדות בהרמוניה.

And that means that you have a telescope

וזה אומר שיש לכם טלסקופ

that is the size of the largest distance that you can put these dishes

שבגודל של המרחק הארוך ביותר שיכולים להפריד את הצלחות האלו

away from one another.

אחת מהשניה.

Which in ALMA's case are a few miles.

ובALMA יש כמה קילומטרים.

So you have a more than mile-sized telescope.

אז יש לכם טלסקופ בגודל של יותר מקילומטר.

And when you have such a big telescope,

וכשיש לכם טלסקופ כל כך גדול

you can zoom in on really small things,

אתם יכולים להתקרב לדברים ממש קטנים,

including making maps of hydrogen cyanide in these planet-forming discs.

כולל יצירת מפות של מימן ציאנידי בדיסקות יצירת כוכב-הלכת האלו.

So when ALMA came online a few years ago,

אז כשALMA עלה לרשת כמה שנים לפני,

that was one of the first things that I proposed that we use it for.

זה היה הדבר הראשון שהצעתי להשתמש בו.

And what does a map of hydrogen cyanide look like in a disc?

ואיך מפה של מימן ציאנידי נראית בדיסקה?

Is the hydrogen cyanide at the right place?

האם המימן הציאנידי במקום נכון?

And the answer is that it is.

והתשובה היא כן,

So this is the map.

אז זאת המפה.

You see the hydrogen cyanide emission being spread out across the disc.

אתם רואים פליטה של המימן הציאנידי מתפשטת ברחבי הדיסקה.

First of all, it's almost everywhere,

קודם כל, זה כמעט בכל מקום.

which is very good news.

שזה חדשות טובות,

But you have a lot of extra bright emission

אבל יש לכם הרבה פליטת אור נוספת

coming from close to the star towards the center of the disc.

שבאה ממקום קרוב לכוכב לעבר המרכז של הדיסקה.

And this is exactly where we want to see it.

וזה בדיוק איפה שאנחנו רוצים לראות אותה.

This is close to where these planets are forming.

זה קרוב למקום שכוכבי-הלכת האלה נוצרים.

And this is not what we see just towards one disc --

וזה לא מה שאנחנו רואים רק בכיוון לדיסקה אחת

here are three more examples.

הנה עוד שלוש דוגמאות.

You can see they all show the same thing --

אתם יכולים לראות שהם מראים אותו הדבר --

lots of bright hydrogen cyanide emission

הרבה פליטות מימן צאנידי בהירות

coming from close to the center of the star.

באות ממקום קרוב למרכז של הכוכב.

For full disclosure, we don't always see this.

בגילוי מלא אנחנו לא תמיד רואים את זה.

There are discs where we see the opposite,

יש דיסקות שאנחנו רואים את ההפך,

where there's actually a hole in the emission towards the center.

שיש למעשה חור בפליטה לכיוון המרכז.

So this is the opposite of what we want to see, right?

אז זה ההפך ממה שאנחנו רוצים לראות, נכון?

This is not places where we could research

זה לא המקום שיכולים לחקור

if there is any hydrogen cyanide around where these planets are forming.

אם יש מימן ציאנידי סביב המקום שכוכבי הלכת האלה נוצרים.

But in most cases,

אבל ברוב המקרים,

we just don't detect hydrogen cyanide,

אנחנו לא רק מזהים מימן ציאנידי

but we detect it in the right place.

אלא מזהים אותו במקום הנכון.

So what does all this mean?

אז מה כל זה אומר?

Well, I told you in the beginning

ובכן, סיפרתי לכם בהתחלה

that we have lots of these temperate planets,

שיש לנו הרבה כוכבי-לכת ממוזגים

maybe a billion or so of them,

אולי מיליארד או יותר מהם,

that could have life develop on them

שאולי התפתחו בהם חיים

if they have the right ingredients.

אם יש בהם את המרכיבים הנכונים.

And I've also shown

וגם הראיתי

that we think a lot of the time, the right ingredients are there --

שאנחנו חושבים שהרבה פעמים המרכיבים הנכונים כבר שן --

we have water, we have hydrogen cyanide,

יש לנו מים, יש לנו מימן ציאנידי,

there will be other organic molecules as well

גם יהיו מולקולות אורגניות אחרות

coming with the cyanides.

שבאות עם הציאנידיים.

This means that planets with the most basic ingredients for life

זה אומר שכוכבי-לכת עם מרכיבים בסיסים ביותר בשביל החיים

are likely to be incredibly common in our galaxy.

עלולים להיות מאוד נפוצים בגלקסיה שלנו.

And if all it takes for life to develop

ואם כל מה שצריך בשביל החיים להתפתח

is to have these basic ingredients available,

הוא שיהיו מרכיבים בסיסים זמינים,

there should be a lot of living planets out there.

אמורים להיות הרבה כוכבי-לכת חיים שם.

But that is of course a big if.

אבל כמובן זה "אם" גדול.

And I would say the challenge of the next decades,

ואני מציעה שהאתגר של העשורים הקרובים,

for both astronomy and chemistry,

שבשביל אסטרונומיה וכימיה,

is to figure out just how often

הוא פשוט להבין באיזו תדירות

we go from having a potentially living planet

יהיה לנו כוכב-לכת שבאמת חי

to having an actually living one.

מאלה שחיים באופן פוטנציאלי.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)