Sarah Rugheimer: The search for microscopic aliens | TED Fellows

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

[עצבו את העתיד שלכם]

אני רוצה למצוא חייזרים.

מציאת חיים על פלנטות אחרות לא רק תהיה קשה,

[SHAPE YOUR FUTURE]

היא תהיה ממש קשה.

אבל בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית,

I want to find aliens.

יש לנו סיכוי לזהות סימני חיים על פלנטות אחרות.

Finding life on another planet is not just going to be a little hard,

או אולי כבר זיהינו אותם על נוגה.

it's going to be very hard.

But for the first time in human history,

או אולי לא.

יש עדיין שני מכשולים גדולים

we have a chance to detect signs of life on another planet.

לפני שמוודאים שקיימים חיים בעולמות אחרים.

Or maybe we've already detected it on Venus.

הראשון הוא לבנות טלסקופ גדול מספיק כדי לעשות את זה,

Or maybe not.

והשני הוא לפרש מה שמצאנו.

There are still two big hurdles

when it comes to confirming life on another world.

כשאנחנו חושבים על חיים חוצניים,

The first is building a telescope big enough to do this,

אנחנו נוטים לחשוב על חייזרים כמו אנשים ירוקים קטנים מצחיקים,

and the second is interpreting what we will find.

לא חייזרים כמיקרובים חד תאיים.

When we think of extraterrestrial life,

אבל בעצם, זיהוי של חיים מיקרוביים על פלנטה אחרות

we tend to think of aliens like funny little green men,

זה הדבר שאני הכי אופטימית לגביו, ובו אני מתמקדת במחקר שלי.

not aliens as single-celled microbes.

אני יוצרת מודלים לאופן שבו קרינה בעלת אנרגיה גבוהה של כוכב

But it's actually detecting signs of microbial life on another planet

יכולה להקל או להקשות עלינו לראות גזים ממיקרובים

that I'm most optimistic about, and what I focus my research on.

עם טלסקופים עתידיים.

I model how a star's high-energy radiation

מיקרובים שלטו בביוספירה שלנו במשך רוב ההיסטוריה של כדור הארץ.

can make gases from microbes harder or easier to see

הם פלטו גזים שאפשר לראות באטמוספירה שלנו --

with future telescopes.

Microbes have dominated our planet's biosphere for most of Earth's history.

אפילו ממרחק שנות אור --

למשך מיליארדי שנים.

עכשיו, אם אסטרונומים חייזרים היו מביטים בכדור הארץ,

They've been emitting gases that can be seen in our atmosphere --

הם כנראה היו מזהים גזים כמו חמצן, מתאן ותחמוצות חנקן

even light years away --

for billions of years.

לפני שהיו מזהים אותות מאיתנו.

Now, if an alien astronomer were looking at Earth,

אפילו עם ביוספירה פעילה כמו של כדור הארץ,

they would probably detect gases like oxygen, methane and nitrous oxide

רוב הגזים שמעידים על חיים מגיעים ממיקרובים חד תאיים,

before detecting signs of us.

לא מבעלי חיים.

Even with an active biosphere like Earth's,

זה מה שננסה לעשות בעשור הבא באסטרונומיה --

most of the gases that indicate life are coming from single-celled microbes,

לנסות לגלות סימנים לחיים מיקרוביים על פלנטות שמקיפות כוכבים אחרים.

not from animals.

אבל הטכנולוגיה לזהות את האטמוספירה

This is what we'll try to do in the next decade of astronomy --

של פלנטות בגודל של כדור הארץ

try to find signs of microbial life on planets orbiting other stars.

סביב שמש אחרת

היא ממש קשה.

זה כמו לנסות לקבוע את הגודל של גחלילית מול זרקור

But the technology to detect the atmosphere

of a planet the size of Earth

בזמן שמביטים מיבשת אחרת.

around another sun

is incredibly difficult.

מה שמדהים זה שעם טלסקופים בשנות ה-20 של המאה ה-21,

It's like trying to determine the size of a firefly in front of a spotlight

אנחנו מתגברים על המחסום הטכנולוגי הזה.

while looking from another continent.

הבעיה השנייה במציאת חיים חייזריים

What's amazing is that with telescopes in the 2020s,

היא לפרש מה החתימות הביולוגיות הגזיות האלו למעשה אומרות.

we're overcoming this technological barrier.

עשרים ואחד אחוז מהאטמוספירה שלנו היא חמצן,

The second issue defining alien life

וכמעט כל החמצן הזה מגיע מחיים.

will be to interpret what these biosignature gases actually mean.

אז הנה השאלה הטריקית:

האם זיהוי חמצן על פלנטה אחרת משמעה חיים?

Twenty-one percent of our atmosphere is oxygen,

and nearly all of that oxygen comes from life.

לא, לא בהכרח,

So here's the tricky question:

כי אנחנו מכירים דרכים לקבל חמצן בלי ביולוגיה.

Would detecting oxygen on another planet mean life?

אני מנסה להבין גאולוגיה של פלנטות והקרינה של הכוכב שלהן

No, not necessarily,

כך שנוכל לזהות טוב יותר סימן אמיתי לחיים.

because we know of ways to get oxygen without biology.

וזה מה שעושה את הזיהוי הראשוני של פוספין בנוגה,

I try to understand a planet's geology and its star's radiation

לגז פונטציאלי לחתימת חיים,

so that we can better identify a true life signal.

כל כך מתאים אבל כל כך מבלבל.

And this is what makes the preliminary detection on Venus of phosphine,

נוגה היא לא מקום שבו אנחנו מצפים למצוא חיים.

a potential biosignature gas,

זה עולם גיהנומי,

עם טמפרטורות על פני השטח של כמעט 400 מעלות.

so compelling but also so confusing.

Venus is not where we expected to find life.

האם ייתכן ש יצורים חיים יצופו בחלק העליון הנוח יותר של האטמוספירה?

It is a hellish world,

with a surface temperature of nearly 900 degrees Fahrenheit.

אבל אז איך חיים כאלה יוכלו לאכול ולהתרבות?

נצטרך לאשר את הגילוי הזה במהלך העשור הבא.

Could life be floating in the more temperate upper atmosphere?

ראשית, אנחנו חייבים לוודא את הזיהוי של פוספין עצמו,

But then how would such life eat and reproduce?

ואז נצטרך לאשר שהגז הזה מגיע מחיים

This discovery will have to be vetted over the coming decade.

ולא מתהליכים גאולוגים או פוטוכימיים לא צפויים.

First, we must verify the detection of phosphine itself,

and then later, we would have to confirm that this gas is coming from life

אם זה נכון, זה יהיה אחד הגילויים המשמעותיים ביותר בדור שלנו.

and not from some unexpected geological or photochemical process.

אם יסתבר שטעינו,

ששייכנו את הגז הזה לביולוגיה כשהוא מגיע מתהליך אחר,

If true, this would be one of the most profound discoveries of our generation.

יהיה לנו לקח מפכח ליישם על פלנטות אחרות שמקיפות כוכבים רחוקים.

If it turns out that we were fooled,

נגה קרובה -- מילולית, השכנה הקרובה שלנו --

that we mistook this gas for biology when it's from some other process,

ואנחנו בכל זאת מתקשים להבין אותה.

we will have a sobering lesson to apply to planets orbiting distant stars.

הפלנטות שאנחנו מגלים שמקיפים כוכבים אחרים

Venus is close -- literally, our next-door neighbor --

מוזרות ולא צפויות.

כמה דחוסות כמו צמר גפן מתוק,

and yet we still have trouble understanding it.

ובאחרות יש גשם של ברזל מותך.

The planets we're finding orbiting other stars

ורוב הכוכבים שונים מהשמש שלנו,

are weird and unexpected.

עם פליטות של אנרגיה גבוהה שיכולה לעשות חיים קשים לחיים.

Some have the density of cotton candy,

אז ככל שאנחנו מביטים יותר בגזים שונים של חתימות ביולוגיות,

and others rain molten iron.

And most stars are different from our sun,

אנחנו מבינים יותר שאין גז בודד

with high-energy flares that can make it difficult for life.

שמספיק כדי להבין פלנטה ולטעון לחיים חייזריים.

So the more we're looking at different biosignature gases,

זה פשוט ממש קשה להבדיל בין חיים ללא חיים

the more we realize that there's no single gas

ממרחק שנות אור.

that's enough to understand a planet and to claim alien life.

ופה נמצאת חוסר הוודאות.

איך נדע אם רמז הוא סימן לחיים או לא?

It is just really difficult to distinguish life from nonlife

ובכן, ראשית, נצטרך להבין כמה שנוכל

from light years away.

And here's where the ambiguity lies.

על הגאולוגיה של הפלנטה ועל הכוכב שאותו היא מקיפה.

How will we know if a clue is a sign of life or is not?

נלמד שיעורים חיוניים על ידי חקר מערכת השמש שלנו

Well, first, we'll need to understand as much as we can

במקומות כמו נוגה ומאדים.

about a planet's geology and the star it orbits.

אנחנו מתקרבים לתשובה על אחת השאלות הגדולות של האנושות:

We'll learn vital lessons by exploring our own solar system

האם אנחנו לבד ביקום?

in places such as Venus and Mars.

כל טענה תידון בלהט.

We're getting closer to answering one of humanity's biggest questions:

אז בעיקרון, אני חלוקה בין שתי תשוקות.

Are we alone in the universe?

אני רוצה למצוא חיים חייזריים, אבל כנראה לא תהיה לי תשובה ברורה.

Any claim will be hotly debated.

וזה בסדר; במדע יש ניואנסים והוא מתקן את עצמו.

So basically, I'm stretched between two desires.

I want to find alien life, but likely will not have a clear answer.

זה מה שאני אוהבת בו.

מדע נוגע לאיזון הדואליות הזו בין סקפטיות ותקווה.

And that's OK; science is nuanced and self-correcting.

לא נהיה מסוגלים לשגר את עצמנו לפלנטה אחרת

It's what I love about it.

Science is about balancing this duality of skepticism and of hope.

ולצלם קנגרו חייזריים קופצים מסביב.

ובלי אות תבוני של “שלום בני ארץ!”

We won't be able to teleport ourselves to another planet

אולי עדיין נרגיש בודדים,

and take pictures of alien kangaroos jumping around.

אפילו אם נגלה שאנחנו לא לבד ביקום.

למרות האתגרים האלה, אני ממש מתרגשת בנוגע למיקרובים חייזריים

And without an intelligent "Hello, Earthlings!" signal,

we might still feel lonely,

ומה שהם יכולים ללמד אותנו.

even if we find out we're not alone in the universe.

אפילו אם נמצא רק עוד סימן חיים אחד,

אז כנראה היקום מלא בהם,

Despite these challenges, I'm super excited about alien microbes

מחד תאיים למורכבים.

and what they could teach us.

אם נחפש במשך שנים ולא נמצא כלום,

Even if we find just one other sign of life,

אז זה גם ימלא אותנו בענווה באותה מידה.

then likely the universe is teeming with it,

אבל אנחנו חייבים לנסות.

from single-celled to complex.

אנחנו חייבים לחפש גם אם זה דורש לשהות בחוסר וודאות בדרך.

If we search for decades and find nothing,

then that is equally humbling.

תודה לכם.

But we must try.

We must do this search even when it means sitting with uncertainty along the way.

Thank you.