Barbara Block: Tagging tuna in the deep ocean

מתרגם: anat gat מבקר: Ido Dekkers

I've been fascinated for a lifetime

הייתי מרותקת כל חיי

by the beauty, form and function

מהיופי, הצורה ותפקודם

of giant bluefin tuna.

של דגי הטונה כחולת הסנפיר הענקיים.

Bluefin are warmblooded like us.

דגי הטונה כחולת הספיר הם בעלי "דם חם" כמונו.

They're the largest of the tunas,

הם הגדולים בטונות,.

the second-largest fish in the sea -- bony fish.

השניים בגודלם בים בין דגי הגרם.

They actually are a fish

הם למעשה דג

that is endothermic --

שצורך אנרגיה (אנדותרמים).

powers through the ocean with warm muscles like a mammal.

כוח שעובר דרך האוקינוס, עם שרירים כמו של יונקים.

That's one of our bluefin at the Monterey Bay Aquarium.

זה אחד מטונת כחולת הסנפיר שלנu באקווריום " מונטה ריי".

You can see in its shape and its streamlined design

אפשר לראות בצורתו ובעיצובו

it's powered for ocean swimming.

שכוחו מיועד לשחיה באוקינוס.

It flies through the ocean on its pectoral fins, gets lift,

הוא "עף" דרך הים בעזרת שרירי חזה, תופס תנופה,

powers its movements

ומפעיל את תנועותיו

with a lunate tail.

בעזרת זנבו.

It's actually got a naked skin for most of its body,

למעשה לטונה יש עור חשוף לרוב גופו,

so it reduces friction with the water.

לכן קטן החיכוך עם המים.

This is what one of nature's finest machines.

הוא אחד ממכונות הטבע המשובחות.

Now, bluefin

טונות כחולות ספיר

were revered by Man

נערצו על ידי האדם

for all of human history.

לכל אורך ההיסטוריה האנושית.

For 4,000 years, we fished sustainably for this animal,

כ 4,000 שנה, דגנו מתוך אחריות סביבתית לחיה זו,

and it's evidenced

והעדות לכך

in the art that we see

זו האומנות שאנו רואים

from thousands of years ago.

מלפני אלפי שנים.

Bluefin are in cave paintings in France.

טונות מתועדים בציורי מערות בצרפת.

They're on coins

הם במטבעות

that date back 3,000 years.

שתאריכם לפני 3,000 שנה.

This fish was revered by humankind.

הדג הוערץ על ידי בני אדם.

It was fished sustainably

דגנו את החיה מתוך אחריות סביבתית

till all of time,

כל הזמן,

except for our generation.

למעט הדור שלנו.

Bluefin are pursued wherever they go --

טונות נרדפות לכל מקום אליו הן הולכות.

there is a gold rush on Earth,

יש בהלה לזהב על כדור הארץ,

and this is a gold rush for bluefin.

וזו היא בהלת הזהב לטונות.

There are traps that fish sustainably

היו מלכודות דגים בעלות נזק מזערי

up until recently.

עד לאחרונה.

And yet, the type of fishing going on today,

ובכל זאת, סוג הדייג שרווח היום,

with pens, with enormous stakes,

עם המכלאות, והסכומים העצומים,

is really wiping bluefin

באמת מעלים את טונות

ecologically off the planet.

מבחינה אקולוגית.

Now bluefin, in general,

הטונות, בדרך כלל,

goes to one place: Japan.

הולכות למקום אחד, יפן.

Some of you may be guilty

חלקכם יהיה אשם

of having contributed to the demise of bluefin.

בלקיחת חלק בהשמדת הטונות.

They're delectable muscle,

שריריהם טעימים,

rich in fat --

עשירים בשומן --

absolutely taste delicious.

בהחלט טעימים מאוד.

And that's their problem; we're eating them to death.

וזאת היא הבעיה שלהם; אנחנו אוכלים אותם עד מוות.

Now in the Atlantic, the story is pretty simple.

באוקיינוס האטלנטי הסיפור פשוט מאוד.

Bluefin have two populations: one large, one small.

לטונות יש שתי אוכלוסיות, אחת גדולה, אחת קטנה.

The North American population

האוכלוסייה בצפון אמריקה

is fished at about 2,000 ton.

שאותה אנו דגים בערך 2,000 טון.

The European population and North African -- the Eastern bluefin tuna --

האוכלוסייה האירופית והצפון אפריקנית -- היא הטונה המזרחית --

is fished at tremendous levels:

שם הדייג בכמויות עצומות:

50,000 tons over the last decade almost every year.

בעשור האחרון 50,000 טון מדי שנה.

The result is whether you're looking

התוצאה היא שלכל מקום אליו אנו מסתכלים

at the West or the Eastern bluefin population,

במזרח או במערב על אוכלוסיות הטונה,

there's been tremendous decline on both sides,

יש ירידה עצומה בשני הצדדים

as much as 90 percent

עד 90 אחוז

if you go back with your baseline

אם נחזור אחורה לבסיס

to 1950.

ל-1950.

For that, bluefin have been given a status

בשביל זה, טונות הוכרו במצב

equivalent to tigers, to lions,

שווה לטיגריסים, לאריות,

to certain African elephants

לכמה פילים באפריקה

and to pandas.

ולפנדות.

These fish have been proposed

הדגים הללו הוצעו

for an endangered species listing in the past two months.

לרשימת המינים בסכנת הכחדה בחודשיים האחרונים.

They were voted on and rejected

ההצעות להכניסם לרשימות נדונו ונדחו,

just two weeks ago,

רק לפני שבועיים,

despite outstanding science

וזאת למרות מחקר יוצא דופן

that shows from two committees

שמוכיח משתי ועדות

this fish meets the criteria of CITES I.

שהדגים הללו מתאימים לקריטריון של CITES.

And if it's tunas you don't care about,

ואם לא אכפת לך מהטונות

perhaps you might be interested

אולי יהיה לך אכפת

that international long lines and pursing

שקבוצות דיג עם רשתות ארוכות טווח

chase down tunas and bycatch animals

צדות טונות וחיות

such as leatherbacks, sharks,

כמו כרישים,

marlin, albatross.

דגי חרב, ואבטרוס,

These animals and their demise

החיות הללו והמוות שלהם

occurs in the tuna fisheries.

מתרחשות באזורי הדיג של הטונה.

The challenge we face

האתגר מולו אנחנו מתמודדים

is that we know very little about tuna,

הוא שאנחנו יודעים מעט מאוד על טונות,

and everyone in the room knows what it looks like

למשל כולם בחדר יודעים איך זה נראה

when an African lion

כשאריה אפריקני

takes down its prey.

מכניע את טרפו.

I doubt anyone has seen a giant bluefin feed.

אני בספק אם משהו ראה טונה כחולת ספיר אוכלת.

This tuna symbolizes

הטונה הזאת מסמלת

what's the problem for all of us in the room.

את הבעיה של כולנו בחדר זה.

It's the 21st century, but we really have only just begun

אנחנו במאה ה-21, אבל למעשה רק התחלנו

to really study our oceans in a deep way.

ללמוד את האוקיינוסים בדרך מעמיקה.

Technology has come of age

טכנולוגיה הגיעה לזמן

that's allowing us to see the Earth from space

שבו היא מאפשרת לנו לראות את כדור הארץ מהחלל

and go deep into the seas remotely.

ולהגיע לעומק הימים בשליטה מרחוק.

And we've got to use these technologies immediately

ואנחנו צריכים להשתמש בטכנולוגיה זו במהירות

to get a better understanding

בשביל לקבל הבנה יותר טובה

of how our ocean realm works.

על ממלכת האוקיינוס שלנו ואיך היא פועלת.

Most of us from the ship -- even I --

חלקנו הרב מספינה, אפילו אני,

look out at the ocean and see this homogeneous sea.

מסתכלים על האוקיינוס ורואים את הים ההומוגני.

We don't know where the structure is.

אנחנו לא מכירים את המבנה.

We can't tell where are the watering holes

אנחנו לא יכולים להגיד איפה מקווה המים

like we can on an African plain.

כמו שאנחנו יכולים להגיד על מישורי אפריקה.

We can't see the corridors,

אנחנו לא יכולים לראות מסדרונות

and we can't see what it is

ואנחנו לא יכולים לראות מה הוא הגורם

that brings together a tuna,

שמקבץ ביחד טונות,

a leatherback and an albatross.

צבי ים ואלבטרוס.

We're only just beginning to understand

אנחנו רק מתחילים להבין

how the physical oceanography

איך האוקיאנוגרפיה הפיזיקלית

and the biological oceanography

והאוקיאנוגרפיה הביולוגית

come together

מתחברות

to create a seasonal force

לייצר כוח עונתי

that actually causes the upwelling

שלמעשה גורם לעליית מי העומק

that might make a hot spot a hope spot.

שיכול לגרום לנקודה חמה להפוך לנקודת תקווה.

The reasons these challenges are great

הסיבות שהאתגרים הללו עצומים

is that technically it's difficult to go to sea.

הן שמבחינה טכנית קשה לגשת לים.

It's hard to study a bluefin on its turf,

קשה ללמוד על אזורי האכילה של טונות,

the entire Pacific realm.

ומיקומם על פני האוקינוס השקט.

It's really tough to get up close and personal with a mako shark

זה באמת קשה להתקרב לכריש מקו

and try to put a tag on it.

ולנסות לשים עליו תג זיהוי.

And then imagine being Bruce Mate's team from OSU,

דמיינו לכם להיות בקבוצת ברוס מייטס מ-OSU,

getting up close to a blue whale

מתקרב ללווייתן כחול

and fixing a tag on the blue whale that stays,

ומתקן את תג הזיהוי על הלווייתן כך שיישאר,

an engineering challenge

זהו אתגר הנדסי

we've yet to really overcome.

שעליו אנחנו עדיין צריכים להתגבר.

So the story of our team, a dedicated team,

לכן סיפור קבוצתנו, קבוצה מסורה,

is fish and chips.

נקרא דגים ותגים.

We basically are taking

אנחנו בדרך כלל לוקחים

the same satellite phone parts,

את אותם חלקי טלפון לוויני,

or the same parts that are in your computer, chips.

או את אותם חלקים שבמחשב שלכם, שבבים.

We're putting them together in unusual ways,

אנחנו מרכיבים אותם בדרכים לא רגילות,

and this is taking us into the ocean realm

וזה לוקח אותנו לממלכת האוקיינוס

like never before.

בדרך שלא נראתה קודם.

And for the first time,

ובפעם הראשונה,

we're able to watch the journey of a tuna beneath the ocean

אנחנו מסוגלים להסתכל על מסע הטונה מתחת האוקיינוס

using light and photons

בעזרת אורות ופוטונים

to measure sunrise and sunset.

למדוד שקיעה וזריחה.

Now, I've been working with tunas for over 15 years.

עכשיו, אני עובדת עם טונות מעל 15 שנה.

I have the privilege of being a partner

ויש לי את הזכות להיות בשותפות

with the Monterey Bay Aquarium.

עם האקווריום במפרץ מונטריי.

We've actually taken a sliver of the ocean,

למעשה לקחנו רסיס מהאוקיינוס,

put it behind glass,

שמנו מאחורי זכוכית,

and we together

וביחד

have put bluefin tuna and yellowfin tuna on display.

שמנו טונה כחולת סנפיר וטונה זהובת סנפיר לתצוגה.

When the veil of bubbles lifts every morning,

כשמסך הבועות עולה כל בוקר,

we can actually see a community from the Pelagic ocean,

אנחנו יכולים לראות חיי קהילה מהאוקיינוס הפתוח,

one of the only places on Earth

אחד מהמקומות היחידים בעולם

you can see giant bluefin swim by.

שבו תוכלו לראות טונות כחולות ספיר שוחות .

We can see in their beauty of form and function,

אנחנו יכולים לראות ביופי צורתם והפונקציונליות שלהם,

their ceaseless activity.

את פעילותם הבלתי פוסקת.

They're flying through their space, ocean space.

הם עפים דרך החלל שלהם, חלל האוקיינוס.

And we can bring two million people a year

ואנחנו יכולים להביא 2 מיליון אנשים בשנה

into contact with this fish

למגע עם הדג הזה

and show them its beauty.

ולהראות להם את יופיו.

Behind the scenes is a working lab at Stanford University

מאחורי הקלעים פועלת מעבדת אוניברסיטת סטנפורד

partnered with the Monterey Bay Aquarium.

ששותפה לאקווריום מפרץ מונטריי.

Here, for over 14 or 15 years,

כאן, אחרי 14 או 15 שנה,

we've actually brought in

הבאנו לכם

both bluefin and yellowfin in captivity.

גם טונה כחולת סנפיר וגם טונה זהובת סנפיר בשבי.

We'd been studying these fish,

למדנו דג זה.

but first we had to learn how to husbandry them.

אך קודם כל היינו צריכים ללמוד כיצד לגדל אותו.

What do they like to eat?

מה הם אוהבים לאכול?

What is it that they're happy with?

עם מה הם מרגישים בנוח ?

We go in the tanks with the tuna -- we touch their naked skin --

אנחנו נכנסים למכלים עם הטונות. נוגעים בעורם החשוף.

it's pretty amazing. It feels wonderful.

זה די מדהים. זה מרגיש נפלא.

And then, better yet,

ובנוסף,

we've got our own version of tuna whisperers,

יש לנו גירסא של "לוחשים לטונות"

our own Chuck Farwell, Alex Norton,

צ'ק פארוול ואלכס נורת'

who can take a big tuna

שיכולים לקחת טונה גדול

and in one motion,

ובתנועה אחת

put it into an envelope of water,

לשים אותה במעטפת בתוך מים

so that we can actually work with the tuna

בכדי שנוכל לעבוד עם הטונה

and learn the techniques it takes

וללמוד את השיטות

to not injure this fish

שבהן לו נפגע בדג

who never sees a boundary in the open sea.

שמעולם לא נתקל במחסומים בים הפתוח.

Jeff and Jason there, are scientists

ג'ף וג'ייסון הם מדענים

who are going to take a tuna

שהולכים לקחת טונה

and put it in the equivalent of a treadmill, a flume.

ולשים אותה במקבילה של ההליכון, תעלה,

And that tuna thinks it's going to Japan, but it's staying in place.

והטונה חושבת שהיא בדרכה ליפן, אבל היא נשארת במקומה.

We're actually measuring its oxygen consumption,

אנחנו למעשה מודדים את תצרוכת החמצן,

its energy consumption.

את תצרוכת האנרגיה.

We're taking this data and building better models.

אנחנו לוקחים מידע זה ובונים מודלים טובים יותר.

And when I see that tuna -- this is my favorite view --

וכשאני רואה את הטונה הזאת -- זאת דרך הראייה האהובה אלי --

I begin to wonder:

אני מתחילה לחשוב:

how did this fish solve the longitude problem before we did?

איך דג זה פתר את בעיות קוי האורך לפנינו?

So take a look at that animal.

תסתכלו על חיה זו.

That's the closest you'll probably ever get.

זה הכי קרוב שכנראה תוכלו להתקרב בחייכם.

Now, the activities from the lab

עכשיו, הפעילויות מהמעבדה

have taught us now how to go out in the open ocean.

לימדו אותנו איך לצאת לאוקיינוס הפתוח.

So in a program called Tag-A-Giant

אז בתוכנית שנקראת תייג ענק

we've actually gone from Ireland to Canada,

אנחנו למעשה נסענו מאירלנד לקנדה,

from Corsica to Spain.

מקורסיקה לספרד.

We've fished with many nations around the world

אנחנו דגנו עם הרבה עמים סביב העולם

in an effort to basically

במאמץ

put electronic computers

להחדיר מחשבונים אלקטרונים

inside giant tunas.

לתוך טונות ענקיות.

We've actually tagged 1,100 tunas.

אנחנו למעשה תייגנו 1,100 טונות.

And I'm going to show you three clips,

ואני הולכת להראות לכם שלושה קליפים,

because I tagged 1,100 tunas.

בגלל שאני תייגתי 1,100 טונות.

It's a very hard process, but it's a ballet.

התהליך קשה מאוד, אבל זה כמו בלט.

We bring the tuna out, we measure it.

אנחנו מוציאים את הטונות. מודדים אותן.

A team of fishers, captains, scientists and technicians

קבוצה של דייגים, קפטנים, מדענים וטכנאים

work together to keep this animal out of the ocean

עובדים ביחד לשמור על החיות הללו מחוץ לאקיינוס

for about four to five minutes.

במשך ארבע לחמש דקות.

We put water over its gills, give it oxygen.

אנחנו שמים מים על הזימים שלהם, מביאים להם חמצן.

And then with a lot of effort, after tagging,

ולאחר מכן עם הרבה מאמץ, אחרי תיוג,

putting in the computer,

והזנה למחשב,

making sure the stalk is sticking out so it senses the environment,

מוודאים שהמכשיר מעקב בולט כך שהוא יחוש את הסביבה.

we send this fish back into the sea.

אנחנו שולחים את הדגים חזרה למים.

And when it goes, we're always happy.

ותמיד כשהם חוזרים, אנחנו מאושרים.

We see a flick of the tail.

אנחנו רואים הצלפה של זנב.

And from our data that gets collected,

ומהמידע שאנחנו אוספים,

when that tag comes back,

כששבב זה חוזר,

because a fisher returns it

בגלל שדייג מחזיר אותו

for a thousand-dollar reward,

בעד פרס של 1,000 דולר,

we can get tracks beneath the sea

אנחנו יכולים לקבל רצועות מתחת לים

for up to five years now,

של חמש שנים עד עכשיו,

on a backboned animal.

על גבי עמוד השדרה של החיה.

Now sometimes the tunas are really large,

לפעמים הטונות באמת גדולות,

such as this fish off Nantucket.

כמו הדג הזה שמעל ננטקט (אי באוקיינוס האטלנטי).

But that's about half the size

אבל זה בערך חצי מהגודל

of the biggest tuna we've ever tagged.

של הטונות הגדולות ביותר שאנחנו תייגנו.

It takes a human effort,

זה לוקח מאמץ אנושי,

a team effort, to bring the fish in.

מאמץ קבוצתי, להביא את הדג פנימה.

In this case, what we're going to do

במקרה הזה, מה שנעשה

is put a pop-up satellite archival tag on the tuna.

זה נצמיד לטונה תג הקלטה לוויני מתנתק

This tag rides on the tuna,

תג זה רוכב על הטונה

senses the environment around the tuna

חש את הסביבה סביב הטונה

and actually will come off the fish,

ולמעשה מתנתק מן הטונה

detach, float to the surface

צף אל פני המים

and send back to Earth-orbiting satellites

ומשדר חזרה אל לווינים המקיפים את כדור הארץ

position data estimated by math on the tag,

מידע מיקומי מוערך על ידי מתמטיקה על השבב,

pressure data and temperature data.

מידע על לחץ וטמפרטורה.

And so what we get then from the pop-up satellite tag

ואז זה מה שאנחנו מקבלים מהשבב הלווייני המתנתק

is we get away from having to have a human interaction

זה שאנחנו מתרחקים מהצורך באינטראקציה אנושית

to recapture the tag.

כדי להחזיר את השבב.

Both the electronic tags I'm talking about are expensive.

שני השבבים האלקטרונים שאני מדברת עליהם יקרים מאוד.

These tags have been engineered

השבבים הללו הונדסו

by a variety of teams in North America.

על ידי מגוון צוותים מצפון אמריקה.

They are some of our finest instruments,

הם חלק מהכלים הטובים ביותר שלנו,

our new technology in the ocean today.

הטכנולוגיה הכי עכשווית באוקינוס כיום.

One community in general

קהילה אחת בגדול

has given more to help us than any other community.

הביאה יותר עזרה מכל קהילה אחרת.

And that's the fisheries off the state of North Carolina.

ואלה הם דייגי צפון קרולינה.

There are two villages, Harris and Morehead City,

יש שם שני כפרים, האריס ומורהיד סיטי.

every winter for over a decade,

כל חורף במשך עשור,

held a party called Tag-A-Giant,

עורכים מסיבה שנקראת "תייג ענק"

and together, fishers worked with us

וביחד איתנו עזרו לנו הדייגים

to tag 800 to 900 fish.

לתייג 800 עד 900 דגים.

In this case, we're actually going to measure the fish.

במקרה הזה, אנחנו הולכים למדוד את הדג.

We're going to do something that in recent years we've started:

אנחנו עומדים לעשות משהו שבשנים האחרונות התחלנו בו:

take a mucus sample.

לקחת דגימת ריר.

Watch how shiny the skin is; you can see my reflection there.

שימו לב כמה הדג מבריק: רואים את ההשתקפות שלי עליו.

And from that mucus, we can get gene profiles,

מהריר אנו יכולים לקחת את הפרופיל הגנטי שלו.

we can get information on gender,

אנו יכולים לדעת מה מינו,

checking the pop-up tag one more time,

לבדוק את התג

and then it's out in the ocean.

ואז הדג חוזר לאוקינוס.

And this is my favorite.

והדבר הבא הוא האהוב עלי.

With the help of my former postdoc, Gareth Lawson,

עזר לי בזה הדוקטור גרת' לוסון

this is a gorgeous picture of a single tuna.

זוהי תמונת מעקב יפיפיה של טונה יחיד.

This tuna is actually moving on a numerical ocean.

דג זה שוחה באוקינוס מספרי.

The warm is the Gulf Stream,

האדום זהו "זרם המפרץ"

the cold up there in the Gulf of Maine.

הכחול זה מפרץ מיין

That's where the tuna wants to go -- it wants to forage on schools of herring --

לשם הדג רוצה להגיע, הוא ניזון מלהקות מליח.

but it can't get there. It's too cold.

אך הוא לא יכול להגיע לשם. קר שם יותר מידי.

But then it warms up, and the tuna pops in, gets some fish,

אבל אז הדג "מתחמם" ודג הטונה נראה שוב בתמונה, ניזון מכמה דגים,

maybe comes back to home base,

אולי חוזר לבסיס הראשוני.

goes in again

ושוב הוא נכנס למפרץ

and then comes back to winter down there in North Carolina

ואז חוזר לחורף בצפון קרוליינה.

and then on to the Bahamas.

משם לבהאמה.

And my favorite scene, three tunas going into the Gulf of Mexico.

והסצנה האהובה עלי, שלושה טונות שוחים למפרץ מקסיקו.

Three tunas tagged.

שלושה טונות שתוייגו.

Astronomically, we're calculating positions.

בגדול אנחנו אוספים מיקומים.

They're coming together. That could be tuna sex --

הם מתאספים יחד. יכול להיות שזה מפגש מיני של טונות.

and there it is.

והנה זה.

That is where the tuna spawn.

כאן דגי הטונה משריצים.

So from data like this,

אז מנתונים כאלו,

we're able now to put the map up,

אנחנו מסוגלים ליצור מפה,

and in this map

ובמפה זו

you see thousands of positions

אתם רואים אלפי מיקומים

generated by this decade and a half of tagging.

שנוצרו בעשור וחצי האחרונים של תיוג.

And now we're showing that tunas on the western side

ועכשיו אנחנו יכולים להראות שהטונות שנמצאות בצד המערבי

go to the eastern side.

שוחים לצד המזרחי.

So two populations of tunas --

אז ישנן שתי אוכלוסיות של טונה

that is, we have a Gulf population, one that we can tag --

יש לנו את אוכלוסית המפרץ, שאנחנו יכולים לתייג אותה

they go to the Gulf of Mexico, I showed you that --

הם שוחים למפרץ מקסיקו, כמו שהראתי לכם

and a second population.

והאוכלוסיה השנייה

Living amongst our tunas -- our North American tunas --

חיה בין הטונות שלנו, טונת צפון אמריקה,

are European tunas that go back to the Med.

היא טונה ארופאית שחוזרת לאגן הים התיכון.

On the hot spots -- the hope spots --

בנקודות האדומות, נקודות ה"תקווה",

they're mixed populations.

יש אוכלוסיות מעורבבות.

And so what we've done with the science

אז מה שעשינו בעזרת המדע

is we're showing the International Commission,

הוא להראות לועדה העולמית,

building new models,

לבנות מודלים חדשים,

showing them that a two-stock no-mixing model --

להראות להם שהמודל של שתי שושלות לא מתערבבות

to this day, used to reject

שעד היום שימש כדי לדחות

the CITES treaty --

את ועדת cites

that model isn't the right model.

הוא אינו נכון.

This model, a model of overlap,

המודל שמראה חפיפה

is the way to move forward.

רק בעזרתו נוכל להתקדם קדימה.

So we can then predict

ואז נוכל לחזות

where management places should be.

היכן המקומות שבהם המעקב צריך להיות.

Places like the Gulf of Mexico and the Mediterranean

מקומות כמו מפרץ מקסיקו והים התיכון

are places where the single species,

ששם נמצא זן אחד

the single population, can be captured.

אוכלוסיה אחת, שיהיה אפשר לעקוב אחריה.

These become forthright in places we need to protect.

וזה חשוב במיוחד בקומות שאנחנו צריכים להגן עליהם.

The center of the Atlantic where the mixing is,

כמו מרכז האוקינוס האטלנטי ששם נמצאת האוכלוסיה המעורבת,

I could imagine a policy that lets Canada and America fish,

אני יכולה לדמיין מדיניות שנותנת לקנדה ואמריקה לדוג,

because they manage their fisheries well,

בגלל שהם מנהלים את הדייגים והדיג נכון,

they're doing a good job.

הם עושים עבודה טובה.

But in the international realm,

אבל בתחום הבין לאומי,

where fishing and overfishing has really gone wild,

היכן שהדייגים ודייג היתר באמת היו ללא בקרה,

these are the places that we have to make hope spots in.

במקומות אלו אנו צריכים ליצור אזורי "תקווה".

That's the size they have to be to protect the bluefin tuna.

וזה הגודל שהם צריכים להיות בכדי להגן על הטונת כחולת הסנפיר.

Now in a second project

ועכשיו פרויקט נוסף

called Tagging of Pacific Pelagics,

שנקרא לתייג את האוקיינוס השקט

we took on the planet as a team,

אנחנו לוקחים את העולם כקבוצה,

those of us in the Census of Marine Life.

אלו מאיתנו שעובדים במפקדי אוכלוסין של יצורים ימיים.

And, funded primarily through Sloan Foundation and others,

ושממומנים על ידי קרנות שקשורות לנושא,

we were able to actually go in, in our project --

יש ביכולתנו במסגרת הפרויקט

we're one of 17 field programs

שבו אנחנו קבוצה אחת מתוך 17 קבוצות "שדה"

and begin to take on tagging large numbers of predators,

להתחיל לתייג מספר רב של טורפים,

not just tunas.

לא רק טונות.

So what we've done

אז מה שעשינו

is actually gone up to tag salmon shark in Alaska,

היה ללכת לתייג את כריש הסלמון באלסקה,

met salmon shark on their home territory,

פגשנו אותם בטריטוריה הביתית שלהם,

followed them catching salmon

צפינו בהם צדים סלמון

and then went in and figured out

והסקנו

that, if we take a salmon and put it on a line,

שאם ניקח סלמון ונשים אותו על קו,

we can actually take up a salmon shark --

אנחנו ממש נוכל לקחת את כריש הסלמון

This is the cousin of the white shark --

שהוא קרוב משפחה של העמלץ הלבן..

and very carefully --

ומאוד בזהירות

note, I say "very carefully," --

שימו לב שאמרתי מאוד! בזהירות!

we can actually keep it calm,

אנחנו יכולים להשאיר אותו רגוע,

put a hose in its mouth, keep it off the deck

לשים בפיו צינור, מבלי לעלות אותו לסיפון

and then tag it with a satellite tag.

ואז לתייג אותו בתג לוויני.

That satellite tag will now have your shark phone home

מעכשיו התג הלוויני יקשור אותו ל"טלפון " הבייתי שלנו.

and send in a message.

וישלח תשדורות.

And that shark leaping there, if you look carefully, has an antenna.

והכריש שמזנק שם, אם תסתכלו טוב, מחוברת אליו אנטנה.

It's a free swimming shark with a satellite tag

זהו כריש חופשי עם תג לוויני

jumping after salmon,

שקופץ בעקבות גד סלמון,

sending home its data.

ושולח חזרה נתונים.

Salmon sharks aren't the only sharks we tag.

כרישי סלמון אינם הכרישים היחידים שתייגנו.

But there goes salmon sharks with this meter-level resolution

אבל הנה כרישי הסלמון על פי רזולוציה למטר

on an ocean of temperature -- warm colors are warmer.

על אוקיינוס של טמפרטורות, הצבעים החמים מייצגים טמפרטורות גבוהות.

Salmon sharks go down

כריש הסלמון יורד למטה

to the tropics to pup

צץ באזורים הטרופים

and come into Monterey.

ומגיע למונטריי.

Now right next door in Monterey and up at the Farallones

וממש בדלת לייד במונטריי ומעל איי פאראלונס

are a white shark team led by Scott Anderson -- there --

נמצאת קבוצת העמלץ הלבן בהובלת סקוט אנדרסון

and Sal Jorgensen.

וסאל ג'ורגנסון.

They can throw out a target --

הם יכולים לזרוק פתיון-

it's a carpet shaped like a seal --

שטיח שמעוצב כמו כלב ים

and in will come a white shark, a curious critter

וכעבור זמן מה יגיע עמלץ לבן, שהוא יצור סקרן

that will come right up to our 16-ft. boat.

שיגיע עד לסירת חמש מטר שלנו.

It's a several thousand-pound animal.

זוהי חיה ששוקלת מאות קילוגרמים.

And we'll wind in the target.

ואנחנו נניח את המטרה.

And we'll place an acoustic tag

ונמקם עלייה תג אקוסטי

that says, "OMSHARK 10165,"

שאומר כריש מספר 10165

or something like that, acoustically with a ping.

או משהו כזה, אקוסטי עם פינג.

And then we'll put on a satellite tag

ואז נשים עליו תג לוויני

that will give us the long-distance journeys

שיתן לנו נתונים לגבי מרחקי המסעות של הכריש.

with the light-based geolocation algorithms

על פי חישוב נתוני המיקום והאור

solved on the computer that's on the fish.

שנפתרו על ידי המחשב שעל הכריש.

So in this case, Sal's looking at two tags there,

במקרה זה, סאל צופה בשני תגים.

and there they are: the white sharks of California

והנה הם: העמלצים הלבנים של קליפורניה

going off to the white shark cafe and coming back.

בדרכם ל"קפה" של עמלצים לבנים ושבים חזרה.

We also tag makos with our NOAA colleagues,

בנוסף תייגנו כרישי מאקו ביחד עם השותפים שלנו ב"נואא",

blue sharks.

וכרישים כחולים.

And now, together, what we can see

ןעכשיו נוכל לראות,

on this ocean of color that's temperature,

באוקיינוס צבעי הטמפרטורה הזה,

we can see ten-day worms of makos and salmon sharks.

(את מה שנראה כתולעת) הוא מעקב של עשרה ימים של כרישי מאקו וסלמון.

We have white sharks and blue sharks.

ויש לנו גם עמלצים לבנים וכרישים כחולים.

For the first time,

בפעם הראשונה,

an ecoscape as large as ocean-scale,

בקנה מידה של שטח גדול כמימדים של אוקינוס,

showing where the sharks go.

ניתן לראות לאן הכרישים הולכים.

The tuna team from TOPP has done the unthinkable:

קבוצת הטונה מ"טופפ" עשתה את הלא יאומן:

three teams tagged 1,700 tunas,

שלושה צוותים תייגו 1,700 טונות,

bluefin, yellowfin and albacore

כחולת ספיר, צהובת ספיר, טונת אלבקור

all at the same time --

וכולם באותו זמן.

carefully rehearsed tagging programs

בזהירות הם תירגלו את תיוג הטונות

in which we go out, pick up juvenile tunas,

שבה יוצאים לשטח, אוספים דגי טונה צעירים,

put in the tags that actually have the sensors,

מצמידים להם את תג עם חיישנים,

stick out the tuna

שבולט על גוף הדג

and then let them go.

ואז משחררים אותם.

They get returned, and when they get returned,

הם שולחים אות נתונים, וכאשר הם שולחים את האות,

here on a NASA numerical ocean

הנה על האוקינוס שממקם את האותות, שפותח על ידי נאס"א

you can see bluefin in blue

אפשר לראות בכחול דגי טונה כחולת ספיר

go across their corridor,

עוברים דרך המסדרון,

returning to the Western Pacific.

חוזרים למערב האוקינוס השקט.

Our team from UCSC has tagged elephant seals

הקבוצה שלנו מ ucsc ,תייגה פיל ים

with tags that are glued on their heads, that come off when they slough.

עם תג שדבוק על ראשיהם, אשר יורד כשהם מתפלשים בבוץ.

These elephant seals cover half an ocean,

פיל הים הזה גמא שני חצאי אוקינוסים,

take data down to 1,800 feet --

לקח מידע עד עומק של 600 מטר --

amazing data.

מידע מדהים.

And then there's Scott Shaffer and our shearwaters

והנה סקוט שפר והאזור המשותף שלנו

wearing tuna tags, light-based tags,

מתייג טונות בתג

that now are going to take you from New Zealand to Monterey and back,

שעכשיו יקח אותנו מניו זילנד למונטריי וחזרה,

journeys of 35,000 nautical miles

35,000 מייל של מסע ימי

we had never seen before.

שמעולם לא נראה בעבר.

But now with light-based geolocation tags that are very small,

אבל עכשיו עם התגים הקטנים שנותנים לנו מיקום גאוגרפי,

we can actually see these journeys.

אנחנו ממש יכולים לצפות במסע הזה.

Same thing with Laysan albatross

אותו דבר עם אלבטרוס נצחי

who travel an entire ocean

אשר עף על פני אוקינוס שלם

on a trip sometimes,

במהלך מסע,

up to the same zone the tunas use.

אל אותו אזור שמשמש את דגי הטונה.

You can see why they might be caught.

אתם יכולים לראות מה הסיבה שבגללה הם עלולים להיתפס.

Then there's George Schillinger and our leatherback team out of Playa Grande

והנה ג'ורג' שילינג'ר וקבוצת תיוג צבי הים הגילדיים אשר נמצאים בפליה גרנדה

tagging leatherbacks

מתייגים צבי ים גילדיים

that go right past where we are.

שעוברים בדיוק איפה שאנחנו.

And Scott Benson's team

והצוות של סקוט בנסון

that showed that leatherbacks go from Indonesia

שהראתה שצבי הים הגילדיים באים מאינדונזיה

all the way to Monterey.

כל הדרך למונטריי.

So what we can see on this moving ocean

אז מה שאנחנו יכולים לראות באוקינוס החי הזה

is we can finally see where the predators are.

הוא איפה הטורפים נמצאים.

We can actually see how they're using ecospaces

אנחנו ממש יכולים לראות איך הם מנצלים מרחבים

as large as an ocean.

גדולים כמו אוקיינוס.

And from this information,

ומהמידע הזה,

we can begin to map the hope spots.

אנחנו יכולים להתחיל למפות את נקודות התקווה..

So this is just three years of data right here --

וזה מידע שנאסף במשך שלוש שנים בלבד.

and there's a decade of this data.

והנה עשור של מידע זה.

We see the pulse and the seasonal activities

אנחנו רואים את הפולסים והפעולות העונתיות

that these animals are going on.

שהחיות הללו עוברות.

So what we're able to do with this information

אז מה שאנחנו יכולים לעשות עם המידע הזה

is boil it down to hot spots,

מתכווץ לנקודות חמות,

4,000 deployments,

שפרוסות על 4,000 אזורים,

a huge herculean task,

משימה ענקית רבת כוח,

2,000 tags

2,000 שבבים

in an area, shown here for the first time,

באזור, שנראה כאן בפעם הראשונה,

off the California coast,

של החוף הקליפורני,

that appears to be a gathering place.

שמסתמן שהוא מקום התכנסות.

And then for sort of an encore from these animals,

ואז במה שנראה כמו סוג של מחווה

they're helping us.

הם עוזרים לנו.

They're carrying instruments

הם נושאים מכשירים

that are actually taking data down to 2,000 meters.

שלמעשה לוקחים מידע לעומק של 2,000 מטר.

They're taking information from our planet

הם לוקחים מידע מכדור הארץ שלנו

at very critical places like Antarctica and the Poles.

ממקומות קריטיים כמו אנטרקטיקה והקטבים.

Those are seals from many countries

אלו כלבי ים ממדינות רבות

being released

ששוחררו

who are sampling underneath the ice sheets

שדוגמים מתחת למשטחי הקרח

and giving us temperature data of oceanographic quality

ונותנים לנו נתוני טמפרטורה באיכות אוקיאנוגרפית

on both poles.

בשני הקטבים.

This data, when visualized, is captivating to watch.

המידע הזה, כשמוצג באופן חזותי, שובה לב.

We still haven't figured out best how to visualize the data.

אנחנו עדיין לא הבנו את הדרך הטובה ביותר להציג את המידע.

And then, as these animals swim

ואז, כשהחיות הללו שוחות

and give us the information

ונותנות לנו את המידע

that's important to climate issues,

זה עוזר לנו עם בעיות האקלים,

we also think it's critical

בנוסף אנחנו חושבים שזה קריטי

to get this information to the public,

להביא מידע זה לציבור,

to engage the public with this kind of data.

ולמשוך את הציבור עם מידע מסוג זה.

We did this with the Great Turtle Race --

עשינו זאת עם תחרות הצב הגדול --

tagged turtles, brought in four million hits.

תייגנו צבים, שהביאו ארבעה מיליון צפיות.

And now with Google's Oceans,

ועכשיו עם גוגל אוקיינוסים

we can actually put a white shark in that ocean.

אנחנו יכולים למעשה לשים כריש לבן באוקיינוס.

And when we do and it swims,

וכשנעשה זאת והוא יתחיל לשחות,

we see this magnificent bathymetry

אנחנו נראה את מדידת העומק המרהיבה הזאת

that the shark knows is there on its path

שהכריש יודע שזה בדרכו

as it goes from California to Hawaii.

והוא שוחה מקליפורניה להוואי.

But maybe Mission Blue

אבל אולי משימה כחולה

can fill in that ocean that we can't see.

יכולה להשלים את אזור האוקיינוס שאנחנו עדיין לא יכולים לראות.

We've got the capacity, NASA has the ocean.

יש לנו את היכולת, ל-NASA יש את האוקיינוס.

We just need to put it together.

אנחנו רק צריכים לחבר אותם.

So in conclusion,

ולכן המסקנה היא,

we know where Yellowstone is for North America;

אנחנו יודעים איפה יילוסטון, בצפון אמריקה;

it's off our coast.

זה מעבר לחופים שלנו.

We have the technology that's shown us where it is.

יש לנו את הטכנולוגיה שמראה לנו איפה זה.

What we need to think about perhaps for Mission Blue

מה שאנחנו צריכים לחשוב עליו

is increasing the biologging capacity.

הוא הגדלת נפח הידע

How is it that we can actually

איך נוכל באמת

take this type of activity elsewhere?

להשתמש בידע זה בשביל דברים נוספים?

And then finally -- to basically get the message home --

ולבסוף, להעביר את המסר לבית,

maybe use live links

אולי בעזרת שימוש בערוצים חיים

from animals such as blue whales and white sharks.

כמו הלוויתן הכחול והעמלץ הלבן.

Make killer apps, if you will.

ליצור אפליקציות לניידים, אם תרצו.

A lot of people are excited

הרבה אנשים התרגשו

when sharks actually went under the Golden Gate Bridge.

כשכריש עבר מתחת לגשר הזהב.

Let's connect the public to this activity right on their iPhone.

בוא נחבר אנשים לפעילות כזאת עם האייפון שלהם.

That way we do away with a few internet myths.

כך אנחנו נפתרים מכמה מיתוסים באינטרנט.

So we can save the bluefin tuna.

בכדי שנוכל להציל את הטונה כחולת הספיר.

We can save the white shark.

אנחנו נוכל להציל את העמלץ הלבן.

We have the science and technology.

יש לנו את המדע והטכנולוגיה בשביל זה.

Hope is here. Yes we can.

התקווה קיימת. כן אנחנו יכולים.

We need just to apply this capacity

אנחנו רק צריכים ליישם את היכולת הזאת

further in the oceans.

רחוק יותר באוקיינוס.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(תשואות)