Mark Roth: Suspended animation is within our grasp

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Shaike Katz

I'm going to talk to you today about my work on suspended animation.

היום אספר על עבודתי בתחום החיות המושעית.

Now, usually when I mention suspended animation,

ובדרך כלל, כשאני מזכיר את נושא החיות המושעית,

people will flash me the Vulcan sign and laugh.

אנשים עושים לי את המחווה של ה'וולקנים' וצוחקים.

But now, I'm not talking about gorking people out

אך אני לא מדבר על סימום אנשים

to fly to Mars or even Pandora,

כדי לטוס למאדים או אפילו לפנדורה,

as much fun as that may be.

ככל שזה עשוי להיות כיף.

I'm talking about

אני מדבר

the concept of using suspended animation

על הרעיון של ניצול החיות המושעית

to help people out in trauma.

כדי לסייע לנפגעי טראומה.

So what do I mean

אם כן, מה כוונתי

when I say "suspended animation"?

באומרי "חיות מושעית"?

It is the process by which

זהו תהליך שבאמצעותו

animals de-animate,

בעלי חיים משעים את חיותם,

appear dead

נראים מתים,

and then can wake up again without being harmed.

ומאוחר יותר יכולים להתעורר, מבלי להינזק מכך.

OK, so here is the sort of big idea:

אז מדובר ברעיון רציני למדי.

If you look out at nature,

אם תתבוננו בטבע,

you find that

תמצאו

as you tend to see suspended animation,

שכאשר אתם מזהים חיות מושעית

you tend to see immortality.

אתם גם רואים אלמוות.

And so, what I'm going to tell you about

כך שמה שאני עומד לתאר לכם

is a way to tell a person who's in trauma --

היא דרך לומר לנפגע טראומה -

find a way to de-animate them a bit

למצוא דרך להשעות מעט את חיותו,

so they're a little more immortal

כדי שיהיה מעט יותר בן-אלמוות

when they have that heart attack.

כשהוא לוקה בהתקף לב.

An example of an organism or two

דוגמה או שתיים של אורגניזמים

that happens to be quite immortal

שלמעשה מתקיימים לנצח,

would be plant seeds

הם זרעי צמחים

or bacterial spores.

או נבגי חיידקים.

These creatures are

יצורים אלה הם

some of the most immortal life forms on our planet,

כמה מצורות החיים הנצחיות ביותר בעולמנו,

and they tend to spend most of their time

והם נוטים לבלות את מרבית חייהם

in suspended animation.

במצב של חיות מושעית.

Bacterial spores are thought now by scientists

המדענים סבורים כיום שנבגי החיידקים

to exist as individual cells

מתקיימים כתאים בודדים

that are alive, but in suspended animation

שאמנם חיים, אך במצב של חיות מושעית

for as long as 250 million years.

למשך 250 מליון שנה לפחות.

To suggest that this all, sort of, about little, tiny creatures,

אם אנו מדברים כאן על יצורים קטנים וזעירים,

I want to bring it close to home.

הרי שברצוני לקרב את הנושא אלינו.

In the immortal germ line

בשושלת הזרעים האלמותית

of human beings --

של בני האדם,

that is, the eggs that sit in the ovaries --

שהן הביציות ששוכנות בשחלות,

they actually sit there in a state of suspended animation

הן למעשה שוכנות שם במצב של חיות מושעית

for up to 50 years in the life of each woman.

במשך עד 50 שנות חייה של כל אישה.

So then there's also my favorite example

וישנה גם הדוגמה האהובה עלי

of suspended animation.

של חיות מושעית.

This is Sea-Monkeys.

אלו הם קופיפי-ים.

Those of you with children,

אלו מביניכם שהם הורים לילדים,

you know about them.

מכירים אותם.

You go to the pet store or the toy store,

אתם נכנסים לחנות חיות-מחמד או צעצועים,

and you can buy these things.

ואתם יכולים לקנות את הדברים האלה.

You just open the bag, and you just dump them

פשוט פותחים את השקית ושופכים אותם

into the plastic aquarium,

לאקווריום הפלסטי,

and in about a week or so, you'll have little shrimps swimming around.

ותוך שבוע בערך שוחים בו חסילונים קטנים.

Well, I wasn't so interested in the swimming.

אז לא השחייה היא שעניינה אותי,

I was interested in what was going on in the bag,

אלא מה שמתרחש בתוך השקית.

the bag on the toy store shelf

השקית שעל המדף בחנות הצעצועים

where those shrimp sat

שבה נחו אותם חסילונים

in suspended animation indefinitely.

במצב נצחי של חיות מושעית.

So these ideas of suspended animation

אז הרעיונות האלה של חיות מושעית

are not just about cells and weird, little organisms.

לא עוסקים רק בתאים ובאורגניזמים קטנים ומוזרים.

Occasionally, human beings

מידי פעם, בני אדם

are briefly de-animated,

נקלעים לחיות מושעית קצרה,

and the stories of people who are briefly de-animated

וסיפורי האנשים שחוו חיות מושעית קצרה

that interest me the most

שהכי מעניינים אותי

are those having to do with the cold.

הם אלו שקשורים בקור.

Ten years ago, there was a skier in Norway

לפני 10 שנים היתה גולשת סקי בנורבגיה

that was trapped in an icy waterfall,

שנלכדה במפל מי-קרח.

and she was there for two hours before they extracted her.

והיא שהתה בו שעתיים לפני שחולצה.

She was extremely cold,

היא היתה קפואה מאד,

and she had no heartbeat --

וליבה לא פעם.

for all intents and purposes she was dead, frozen.

מכל היבט מעשי היא היתה מתה, קפואה.

Seven hours later,

אחרי שבע שעות,

still without a heartbeat,

עדיין ללא פעימות לב,

they brought her back to life, and she went on to be

השיבו אותה לחיים, ולימים היא הפכה

the head radiologist

לרדיולוגית הראשית

in the hospital that treated her.

בבית החולים שטיפל בה.

A couple of years later --

שנתיים לאחר מכן --

so I get really excited about these things --

אני מאד מתרגש מהדברים האלה --

about a couple of years later,

כשנתיים לאחר מכן,

there was a 13-month-old, she was from Canada.

היתה ילדה בגיל 13 חודשים מקנדה.

Her father had gone out in the wintertime; he was working night shift,

אביה יצא מהבית בחורף לעבודתו במשמרת לילה,

and she followed him outside in nothing but a diaper.

היא יצאה אחריו לבושה בחיתול בלבד.

And they found her hours later,

מצאו אותה אחרי כמה שעות

frozen, lifeless,

קפואה וללא רוח חיים.

and they brought her back to life.

והשיבו אותה לחיים.

There was a 65-year-old woman

אשה בת 65

in Duluth, Minnesota last year

בדולות' שבמינסוטה, בשנה שעברה

that was found frozen and without a pulse

שנמצאה קפואה וללא דופק

in her front yard one morning in the winter,

בחצר הקדמית שלה בבוקר יום חורף,

and they brought her back to life.

והשיבו אותה לחיים.

The next day, she was doing so well, they wanted to run tests on her.

למחרת, מצבה היה כה טוב, שהם רצו לבדוק אותה.

She got cranky and just went home.

היא התעצבנה ופשוט הלכה הביתה.

(Laughter)

[צחוק]

So, these are miracles, right?

אז אלו הם ניסים, נכון,

These are truly miraculous things that happen.

אלו הם דברים ממש מופלאים שקורים באמת.

Doctors have a saying

לרופאים יש אימרה,

that, in fact, "You're not dead until you're warm and dead."

למעשה אתה לא מת אלא אם אתה חם ומת.

And it's true. It's true.

וזה נכון. זה נכון.

In the New England Journal of Medicine,

בכתב העת הרפואי של ניו-אינגלנד,

there was a study published that showed

התפרסם מחקר שהוכיח

that with appropriate rewarming,

שבעזרת חימום מחודש נכון,

people who had suffered without a heartbeat for three hours

אנשים שסבלו וליבם לא פעם במשך 3 שעות,

could be brought back to life without any neurologic problems.

הוחזרו לחיים ללא בעיות נוירולוגיות.

That's over 50 percent.

מדובר ביותר מ-50 אחוז.

So what I was trying to do is think of a way

כך שמה שאני מנסה לעשות הוא למצוא דרך

that we could study

שנוכל לחקור

suspended animation

את החיות המושעית,

to think about a way

לחשוב על דרך

to reproduce, maybe,

לשחזר, אולי,

what happened to the skier.

את מה שקרה עם גולשת הסקי.

Well, I have to tell you something very odd,

ובכן, עלי לספר לכם משהו משונה מאד,

and that is that being exposed to low oxygen

והוא שחשיפה לשיעור נמוך של חמצן

does not always kill.

לא תמיד הורגת.

So, in this room, there's 20 percent oxygen or so,

באולם הזה יש בערך 20 אחוז חמצן.

and if we reduce the oxygen concentration,

אם נפחית את ריכוז החמצן,

we will all be dead.

נמות כולנו.

And, in fact, the animals we were working with in the lab --

ולמעשה, החיות שאיתן עבדנו במעבדה,

these little garden worms, nematodes --

תולעי גינה קטנות, תולעים נימיות,

they were also dead when we exposed them to low oxygen.

מתו גם הן כשחשפנו אותן לחמצן נמוך.

And here's the thing that should freak you out.

והנה משהו שאמור לזעזע אתכם.

And that is that, when we lower the oxygen concentration further

שכאשר הפחתנו את ריכוז החמצן עוד יותר

by 100 times, to 10 parts per million,

פי 100, ל-10 חלקים למליון,

they were not dead,

הם לא מתו,

they were in suspended animation,

הם עברו למצב של חיות מושעית,

and we could bring them back to life without any harm.

והצלחנו להשיבם לחיים ללא כל נזק.

And this precise oxygen concentration,

כשהמידה המדויקת הזו של ריכוז חמצן,

10 parts per million,

10 חלקים למליון,

that caused suspended animation,

שגורמת לחיות מושעית,

is conserved.

נשמרת.

We can see it in a variety of different organisms.

אנו יכולים לראות זאת במגוון אורגניזמים שונים.

One of the creatures we see it in

אחד היצורים שאצלו אנו רואים זאת

is a fish.

הוא דג.

And we can turn its heartbeat on and off by going in and out

וביכולתנו להפעיל ולכבות את פעימות ליבו ע"י כניסה ויציאה

of suspended animation like you would a light switch.

ממצב של חיות מושעית כמו הזזת מפסק חשמלי.

So this was pretty shocking to me,

כך שזה היה די מזעזע עבורי

that we could do this.

להיווכח שביכולתנו לעשות זאת.

And so I was wondering, when we were trying

אז תהיתי, כשניסינו

to reproduce the work with the skier,

לשחזר את העבודה עם הגולשת,

that we noticed that, of course,

שמנו לב, כמובן,

she had no oxygen consumption,

שהיא לא צרכה חמצן,

and so maybe she was in a similar state of suspended animation.

כך שאולי היא נמצאה במצב דומה של חיות מושעית.

But, of course, she was also extremely cold.

אך כמובן שהיא היתה גם קרה ביותר.

So we wondered what would happen

אז תהינו מה יקרה

if we took our suspended animals and exposed them to the cold.

אם נחשוף את בעלי החיים המושהים שלנו לקור.

And so, what we found out

ומה שגילינו

was that, if you take animals

היה שאם לוקחים בעלי חיים

that are animated like you and I,

במצב של חיות כמוכם וכמוני,

and you make them cold -- that is, these were the garden worms --

ומקררים אותם - כלומר, את תולעי הגינה -

now they're dead.

הן מתות.

But if you have them in suspended animation,

אך אם מכניסים אותן לחיות מושעית,

and move them into the cold, they're all alive.

ומעבירים אותן לקור, כולן נותרות בחיים.

And there's the very important thing there:

ויש כאן נקודה חשובה מאד:

If you want to survive the cold,

אם רוצים לשרוד בקור,

you ought to be suspended. Right?

צריכים להימצא בחיות מושעית, נכון?

It's a really good thing.

זה באמת דבר טוב.

And so, we were thinking about that,

חשבנו על כך,

about this relationship between these things,

על היחסים בין הדברים הללו,

and thinking about whether or not that's what happened to the skier.

והאם זה מה שקרה לגולשת או לא.

And so we wondered: Might there be some agent

ותהינו: האם ישנו איזה חומר

that is in us, something that we make ourselves,

בתוכנו, משהו שאנו יוצרים בעצמנו,

that we might be able to regulate our own metabolic flexibility

שאולי מסוגל לווסת את הגמישות המטבולית שלנו

in such a way as to be able to survive

בדרך שמאפשרת לשרוד

when we got extremely cold, and might otherwise pass away?

בקור קיצוני, אחרת אנו עלולים למות.

I thought it might be interesting to sort of hunt for such things.

חשבתי שיהיה מעניין לחפש דברים כאלה.

You know?

נכון?

I should mention briefly here

עלי לציין כאן בקצרה

that physiology textbooks that you can read about

שספרי הפיזיולוגיה שתקראו

will tell you that this is a kind of heretical thing to suggest.

יאמרו לכם שזוהי כפירה בעיקר.

We have, from the time we are slapped on the butt

מהרגע שבו סוטרים לנו על התחת

until we take our last dying breath --

ועד נשימתנו האחרונה -

that's when we're newborn to when we're dead --

כלומר מרגע לידתנו ועד מותנו -

we cannot reduce our metabolic rate

איננו מסוגלים להוריד את קצב חילוף החומרים שלנו

below what's called a standard,

מתחת למה שנחשב תקני,

or basal metabolic rate.

או חילוף חומרים במצב מנוחה.

But I knew that there were examples

אבל ידעתי על דוגמאות

of creatures, also mammals,

של יצורים, יונקים גם הם,

that do reduce their metabolic rate

שאכן מפחיתים את קצב חילוף החומרים שלהם

such as ground squirrels and bears,

כמו סנאי-אדמה ודובים.

they reduce their metabolic rate

הם מורידים את קצב חילוף החומרים שלהם

in the wintertime when they hibernate.

בחורף, כשהם בשנת-חורף.

So I wondered: Might we be able to find some agent or trigger

אז תהיתי: האם נוכל למצוא חומר או גורם כזה

that might induce such a state in us?

שיכול ליצור מצב כזה אצלנו?

And so, we went looking for such things.

אז התחלנו לחפש אחר דברים כאלה.

And this was a period of time when we failed tremendously.

וזו היתה תקופה של כשלונות איומים.

Ken Robinson is here. He talked about the glories of failure.

קן רובינסון נמצא כאן. הוא דיבר על תהילת הכשלון.

Well, we had a lot of them.

והיה לנו בהחלט הרבה מזה.

We tried many different chemicals and agents,

ניסינו כל מיני כימיקלים וחומרים,

and we failed over and over again.

ונכשלנו שוב ושוב.

So, one time, I was at home

ואז, פעם אחת, כשהייתי בבית

watching television on the couch

וצפיתי בטלוויזיה,

while my wife was putting our child to bed,

כשאשתי השכיבה את ילדנו,

and I was watching a television show.

וראיתי תכנית טלוויזיה.

It was a television show --

זו היתה תכנית טלוויזיה -

it was a NOVA show on PBS --

תכנית "נובה" ברשת השידור הציבורית --

about caves in New Mexico.

שעסקה במערות בניו מקסיקו.

And this particular cave was Lechuguilla,

ודובר שם על מערה בשם "לצ'וגייה",

and this cave is incredibly toxic to humans.

והמערה הזו היא רעילה ביותר לבני אדם.

The researchers had to suit up just to enter it.

החוקרים נאלצו ללבוש חליפות מגן כדי להיכנס לתוכה.

It's filled with this toxic gas,

היא מלאה בגז הרעיל

hydrogen sulfide.

מימן גפרתי.

Now, hydrogen sulfide is curiously present in us.

למרבה המוזרות, מימן גפרתי נמצא בגופנו.

We make it ourselves.

אנו מייצרים אותו.

The highest concentration is in our brains.

הריכוז הגבוה ביותר מצוי במוחנו.

Yet, it was used

ועם זאת, נעשה בו שימוש

as a chemical warfare agent in World War I.

כחומר לחימה כימי במלחמת העולם הראשונה.

It's an extraordinarily toxic thing.

זהו דבר רעיל ביותר.

In fact, in chemical accidents,

למען האמת, בתאונות עם חומרים כימיים,

hydrogen sulfide is known to --

המימן הגפרתי מפורסם בכך

if you breathe too much of it, you collapse to the ground,

שאם תנשמו ממנו יותר מדי, תתמוטטו ותיפלו,

you appear dead,

ותיראו מתים,

but if you were brought out into room air, you can be reanimated without harm,

אך כשתועברו לאוויר רגיל, ניתן להשיבכם לחיים ללא נזק,

if they do that quickly.

אם זה יבוצע במהירות.

So, I thought, "Wow, I have to get some of this."

אז חשבתי, וואו, עלי להשיג קצת מהחומר הזה.

(Laughter)

[צחוק]

Now, it's post-9/11 America,

ובכן, זוהי אמריקה של אחרי ה-11.9

and when you go into the research institute,

ואם אתה נכנס למכון מחקר,

and you say, "Hi.

ואומר, "הי,

I'd like to buy some concentrated,

הייתי רוצה לקנות כמה

compressed gas cylinders

מיכלי גז מרוכז

of a lethal gas

של גז קטלני

because I have these ideas, see,

כי יש לי איזה רעיון

about wanting to suspend people.

איך להכניס אנשים לחיות מושעית.

It's really going to be OK."

הכל יהיה בסדר. באמת."

So that's kind of a tough day,

זהו עניין מאד לא פשוט.

but I said, "There really is

אבל אמרתי, יש בעצם

some basis for thinking why you might want to do this."

בסיס כלשהו מדוע לעשות את זה.

As I said, this agent is in us,

כפי שאמרתי, החומר הזה מצוי בנו,

and, in fact, here's a curious thing,

ולמעשה, וזה משהו מוזר,

it binds to the very place inside of your cells

הוא מתקשר בדיוק לאותו מקום בתא

where oxygen binds, and where you burn it,

שבו מתקשר החמצן ושם אנו שורפים אותו,

and that you do this burning to live.

ואנו מחוללים את הבעירה הזו כדי לחיות.

And so we thought, like in a game of musical chairs,

אז חשבנו, כמו במשחק כסאות מוסיקליים,

might we be able to give a person

האם נוכל לתת לאדם

some hydrogen sulfide,

קצת מימן גפרתי,

and might it be able to occupy that place

שאולי יצליח לאכלס את המקום,

like in a game of musical chairs where oxygen might bind?

כמו בכסאות מוסיקליים, שבו מתקשר החמצן,

And because you can't bind the oxygen,

ואם החמצן לא יוכל להתקשר,

maybe you wouldn't consume it,

אולי האדם לא יצרוך אותו,

and then maybe it would reduce your demand for oxygen.

וזה אולי יפחית את הדרישה לחמצן.

I mean, who knows?

כלומר, מי יודע?

So -- (Laughter)

אז -- [צחוק]

So, there's the bit about the dopamine

אז יש העניין הזה עם דופאמין

and being a little bit, what do you call it, delusional,

שהוא קצת, איך אתם אומרים, מעורר הזיות

and you might suggest that was it.

אז אתם יכולים להגיד שזה בגללו.

And so, we wanted to find out

וכך, רצינו לגלות

might we be able to use

אם נוכל להשתמש

hydrogen sulfide in the presence of cold,

במימן גפרתי בנוכחות קור,

and we wanted to see whether we could

ורצינו לראות את נוכל

reproduce this skier in a mammal.

לשחזר את מקרה הגולשת אצל יונק.

Now, mammals are warm-blooded creatures,

יונקים הם יצורי דם חם,

and when we get cold, we shake and we shiver, right?

וכשנעשה לנו קר, אנו רועדים, כן?

We try to keep our core temperature at 37 degrees

ומנסים לשמור את טמפרטורת הגוף ב-37 מעלות

by actually burning more oxygen.

בעצם ע"י שריפת יותר חמצן.

So, it was interesting for us

כך שהיה מעניין מבחינתנו

when we applied hydrogen sulfide

כשנתנו את המימן הגפרתי

to a mouse when it was also cold

לעכבר שהיה נתון גם בקור

because what happened is the core temperature

כי מה שקרה הוא שטמפרטורת מרכז הגוף

of the mouse got cold.

של העכבר התקררה.

It stopped moving.

הוא חדל לנוע.

It appeared dead.

הוא נראה מת.

Its oxygen consumption rate

צריכת החמצן שלו

fell by tenfold.

ירדה פי עשר.

And here's the really important point.

וזו הנקודה החשובה ביותר.

I told you hydrogen sulfide is in us.

כבר ציינתי שהמימן הגפרתי מצוי בתוכנו.

It's rapidly metabolized,

חילוף החומרים שלו הוא מהיר,

and all you have to do after six hours of being

וכל מה שעליכם לעשות אחרי שש שעות

in this state of de-animation

של חיות מושעית

is simply put the thing out in room air,

הוא פשוט להוציא אותו לאוויר רגיל,

and it warms up, and it's none the worse for wear.

והוא מתחמם, והוא לא ניזוק בשום אופן.

Now, this was cosmic.

וזה היה אדיר.

Really. Because we had found a way

באמת. כי מצאנו דרך

to de-animate a mammal,

להשעות את חיותו של יונק.

and it didn't hurt it.

וזה לא הזיק לו.

Now, we'd found a way to reduce

מצאנו דרך להפחית

its oxygen consumption

את צריכת החמצן שלו

to rock-bottom levels, and it was fine.

לרמות הנמוכות ביותר, והוא היה בסדר.

Now, in this state of de-animation,

אז במצב של חיות מושעית

it could not go out dancing,

הוא אמנם לא יכול להתחיל לרקוד,

but it was not dead,

אבל הוא לא מת,

and it was not harmed.

וגם לא ניזוק.

So we started to think: Is this the agent

אז התחלנו לחשוב: האם זהו החומר

that might have been present in the skier,

שאולי היה נוכח אצל הגולשת,

and might have she had more of it than someone else,

וייתכן שהיה לה יותר ממנו מאשר למישהו אחר

and might that have been able to reduce

והיא יכלה להקטין

her demand for oxygen

את דרישת החמצן שלה

before she got so cold that

לפני שהתקררה כל כך

she otherwise would have died,

אחרת היתה מתה,

as we found out with our worm experiments?

כפי שגילינו בניסויים שערכנו עם התולעים?

So, we wondered:

אז תהינו:

Can we do anything useful

האם נוכל להפיק משהו מועיל

with this capacity to

מן הסגולה הזו

control metabolic flexibility?

כדי לשלוט בגמישות חילוף החומרים?

And one of the things we wondered --

ואחת השאלות שהעלינו --

I'm sure some of you out there are economists,

אני בטוח שחלקכם כלכלנים,

and you know all about supply and demand.

ואתם יודעים הכל על ביקוש והיצע.

And when supply is equal to demand,

וכשההיצע שווה לביקוש,

everything's fine,

הכל בסדר,

but when supply falls,

אך כשההיצע יורד --

in this case of oxygen,

כמו במקרה של החמצן --

and demand stays high, you're dead.

והביקוש נותר גבוה - מתים.

So, what I just told you

אז מה שתיארתי לכם זה עתה

is we can now reduce demand.

הוא שאנו יכולים כעת להקטין את הביקוש.

We ought to be able to lower supply

עלינו להקטין את ההיצע

to unprecedented low levels without killing the animal.

לרמות חסרות תקדים מבלי להרוג את החיה.

And with money we got from DARPA,

ובעזרת הכסף שקיבלנו מהסוכנות למחקרים מתקדמים,

we could show just that.

הצלחנו להוכיח בדיוק את זה.

If you give mice hydrogen sulfide,

אם נותנים לעכברים מימן גפרתי,

you can lower their demand for oxygen,

ניתן להקטין את דרישת החמצן שלהם,

and you can put them into oxygen concentrations

ולהעבירם לריכוזי חמצן

that are as low as 5,000 feet above the top of Mt. Everest,

נמוכים עד פי 5,000 מהאוויר שבפסגת האוורסט,

and they can sit there for hours, and there's no problem.

והם יכולים לשהות שם שעות בלי שום בעיה.

Well this was really cool.

אז זה היה ממש מעולה.

We also found out that we could subject animals

מצאנו גם שבאפשרותנו לחשוף בעלי חיים

to otherwise lethal blood loss, and we could save them

לאבדן דם בשיעור קטלני, ולהצילם

if we gave them hydrogen sulfide.

אם נתנו להם מימן גפרתי.

So these proof of concept experiments

כך שניסויי הוכחה עקרונית אלה

led me to say "I should found a company,

הביאו אותי לומר שעלי לייסד חברה,

and we should take this out to a wider playing field."

ושעלינו להעביר את המשחק למגרש גדול יותר.

I founded a company called Ikaria

ייסדתי חברה בשם "איקאריה"

with others' help.

בעזרת אנשים נוספים.

And this company, the first thing it did

והחברה הזו, הדבר הראשון שעשתה

was make a liquid formulation of hydrogen sulfide

היה יצירת נוסחה נוזלית של מימן גפרתי

an injectable form that we could put in

צורה ניתנת להזרקה שאפשר לבקבק

and send it out to physician scientists all over the world

ולשלוח למדענים בתחום הרפואה בכל העולם

who work on models of critical care medicine,

שעובדים על מודלים של רפואת חירום

and the results are incredibly positive.

והתוצאות הן חיוביות להדהים.

In one model of heart attack,

במודל אחד של התקף לב,

animals given hydrogen sulfide

בעלי חיים שקיבלו מימן גפרתי

showed a 70 percent reduction in heart damage

הראו ירידה של 70% בנזק ללב

compared to those who got the standard of care that

בהשוואה לאלה שקיבלו את הטיפול הרגיל

you and I would receive if we were to have a heart attack here today.

שאתם ואני היינו מקבלים אילו חטפנו כרגע התקף לב.

Same is true for organ failure,

הדבר נכון גם לגבי כשל באיברים

when you have loss of function owing to poor perfusion of kidney, of liver,

במקרה של אבדן תפקוד הכליות או הכבד,

acute respiratory distress syndrome

תסמונת מצוקה נשימתית חמורה

and damage suffered in cardiac-bypass surgery.

והנזק שנגרם בניתוח מעקפים.

So, these are the thought leaders in trauma medicine

ואם חלוצי המחשבה בתחום רפואת הטראומה

all over the world saying this is true,

בכל העולם אומרים שהדבר נכון,

so it seems that exposure to hydrogen sulfide

אז כנראה שהחשיפה למימן גפרתי

decreases damage that you receive

מקטינה את הנזק שנגרם

from being exposed to otherwise lethal-low oxygen.

עקב חשיפה לכמויות חמצן נמוכות במידה קטלנית.

And I should say that the concentrations of hydrogen sulfide

ועלי לציין שריכוזי המימן הגפרתי

required to get this benefit

הנחוצים להשגת תועלת זו

are low, incredibly low.

הם נמוכים להפליא.

In fact, so low that physicians will not have to lower or dim

למעשה, נמוכים עד כדי כך שהרופאים לא צריכים להחליש

the metabolism of people much at all

בהרבה את חילוף החומרים של החולה

to see the benefit I just mentioned,

כדי להשיג את התועלת שזה עתה ציינתי.

which is a wonderful thing, if you're thinking about adopting this.

וזה דבר נהדר, אם אתם חושבים לאמץ שיטה זו.

You don't want to be gorking people out

אינכם צריכים לסמם אנשים

just to save them, it's really confusing.

רק כדי להצילם, זה באמת מביך.

(Laughter)

[צחוק]

So, I want to say that we're in human trials.

ברצוני לציין שאנו בשלב הניסויים בבני אדם.

Now, and so --

עכשיו, ולכן --

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Thank you. The Phase 1 safety studies are over,

תודה רבה. עברנו את שלב 1 של מחקרי הבטיחות,

and we're doing fine, we're now moved on.

והכל בסדר, וכעת עברנו הלאה.

We have to get to Phase 2 and Phase 3. It's going to take us a few years.

עלינו להגיע לשלבים 2 ו-3. זה ייקח לנו כמה שנים.

This has all moved very quickly,

הכל קרה מהר מאד,

and the mouse experiments

והניסויים בעכברים

of hibernating mice happened in 2005;

של הכנסת עכברים לשנת חורף נערכו ב-2005,

the first human studies were done in 2008,

המחקרים הראשונים בבני אדם בוצעו ב-2008,

and we should know in a couple of years

ותוך שנתיים נדע

whether it works or not.

אם זה עובד או לא.

And this all happened really quickly

וכל זה קרה מהר מאד

because of a lot of help from a lot of people.

הודות לעזרתם הרבה של אנשים רבים.

I want to mention that, first of all,

ברצוני להזכיר, קודם כל,

my wife, without whom this talk and my work would not be possible,

את אשתי, שבלעדיה הרצאה זו וכל עבודתי לא היו מתאפשרות,

so thank you very much.

תודה רבה לך.

Also, the brilliant scientists who work at my lab

וכן המדענים המבריקים שעובדים במעבדה שלי

and also others on staff,

וחברי הצוות הנוספים,

the Fred Hutchinson Cancer Research Center in Seattle, Washington --

את המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד הצ'ינסון בסיאטל, וושינגטון,

wonderful place to work.

מקום נהדר לעבוד בו.

And also the wonderful scientists

וכן את המדענים הנפלאים

and businesspeople at Ikaria.

ואנשי העסקים של "איקאריה".

One thing those people did out there

אחד הדברים שהאנשים האלה עשו

was take this technology of hydrogen sulfide,

היה לקחת את טכנולוגיית המימן הגפרתי,

which is this start-up company that's burning venture capital very quickly,

שהיתה חברת הזנק ששרפה במהירות הון-סיכון,

and they fused it with another company

ולמזג אותה עם חברה אחרת

that sells another toxic gas

שמוכרת גז רעיל אחר

that's more toxic than hydrogen sulfide,

רעיל יותר ממימן גפרתי,

and they give it to newborn babies who would otherwise die

ונותנים אותו לתינוקות בני-יומם, שאחרת היו מתים

from a failure to be able to oxygenate their tissues properly.

עקב כשל בחימצון נאות של רקמות גופם.

And this gas that is delivered in over

והגז הזה, שנשלח ליותר

a thousand critical care hospitals worldwide,

מאלף מרכזי רפואת חירום בעולם כולו,

now is approved, on label,

הוא כיום מאושר, נושא תווית,

and saves thousands of babies a year

ומציל אלפי תינוקות בשנה

from certain death.

ממוות בטוח.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

So it's really incredible

כך שזה באמת לא-יאומן

for me to be a part of this.

עבורי להיות חלק מזה.

And I want to say that I think we're on the path

ואני רוצה לומר שלדעתי אנחנו בדרך

of understanding metabolic flexibility

להבנת גמישות חילוף החומרים

in a fundamental way,

בצורה יסודית,

and that in the not too distant future,

ושבעתיד הלא כל כך רחוק,

an EMT might give an injection of hydrogen sulfide,

רופא בחדר מיון יוכל להזריק מימן גפרתי,

or some related compound,

או תרכובת דומה אחרת,

to a person suffering severe injuries,

לאדם שסובל מפציעות חמורות,

and that person might de-animate a bit,

ואדם זה ייכנס לזמן-מה לחיות מושעית,

they might become a little more immortal.

הוא ייעשה מעט יותר בן-אלמוות.

Their metabolism will fall

חילוף החומרים שלו יואט

as though you were dimming a switch on a lamp at home.

כמו שמעמעמים את האור בבית.

And then, they will have the time, that will buy them the time,

ואז יהיה לו זמן, זה ירוויח עבורו את הזמן

to be transported to the hospital

הדרוש להעברתו לבית חולים

to get the care they need.

כדי לקבל את הטיפול הנחוץ לו.

And then, after they get that care --

ואחרי שקיבל את הטיפול,

like the mouse, like the skier,

כמו העכבר, כמו הגולשת,

like the 65-year-old woman --

כמו האישה בת ה-65,

they'll wake up.

הוא יתעורר.

A miracle?

נס?

We hope not, or maybe we just hope

אנו מקווים שלא, או אולי רק מקווים

to make miracles a little more common.

להפוך את הנסים למעט יותר שגרתיים.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]