Art that reveals how technology frames reality | Jiabao Li

תרגום: Shimon Rottenberg עריכה: Sigal Tifferet

I'm an artist and an engineer.

אני אמנית ומהנדסת.

And lately, I've been thinking a lot about how technology mediates

לאחרונה חשבתי רבות על הדרך בה הטכנולוגיה מתווכת

the way we perceive reality.

את תפיסת המציאות שלנו.

And it's being done in a superinvisible and nuanced way.

זה קורה באופן מאד נסתר מהעין ורב-דקויות.

Technology is designed to shape our sense of reality

הטכנולוגיה מתוכננת לעצב את תחושת המציאות שלנו

by masking itself as the actual experience of the world.

בכך שהיא מתחפשת לחווית העולם האמיתית.

As a result, we are becoming unconscious and unaware

כתוצאה מכך, אנחנו נהיים לא מודעים

that it is happening at all.

לכך שזה בכלל קורה.

Take the glasses I usually wear, for example.

למשל המשקפיים שאני לרוב מרכיבה.

These have become part of the way I ordinarily experience my surroundings.

הם הפכו לחלק מהאופן שבו אני בדרך כלל חווה את סביבתי.

I barely notice them,

אני בקושי שמה לב אליהם,

even though they are constantly framing reality for me.

למרות שהם ממסגרים עבורי את המציאות באופן קבוע.

The technology I am talking about is designed to do the same thing:

הטכנולוגיה שעליה אני מדברת מתוכננת לבצע את אותו הדבר:

change what we see and think

לשנות את מה שאנחנו רואים וחושבים

but go unnoticed.

אך בלי שנשים לב.

Now, the only time I do notice my glasses

אני שמה לב למשקפיים שלי

is when something happens to draw my attention to it,

רק כשמשהו קורה ומושך את תשומת ליבי אליהם,

like when it gets dirty or my prescription changes.

למשל כשהם מתלכלכים או כשהמספר שלהם גדל.

So I asked myself, "As an artist, what can I create

אז שאלתי את עצמי, "כאמנית, מה אני יכולה ליצור

to draw the same kind of attention

"כדי למשוך את אותו סוג של תשומת לב

to the ways digital media -- like news organizations, social media platforms,

"לדרך שבה המדיה הדיגיטלית -- גופי חדשות, רשתות חברתיות,

advertising and search engines --

"מנועי חיפוש ופרסום --

are shaping our reality?"

מעצבים את המציאות שלנו?"

So I created a series of perceptual machines

אז יצרתי סדרה של מכשירים תפיסתיים

to help us defamiliarize and question

שיסייעו לנו ליצור ריחוק ולהטיל ספק

the ways we see the world.

בדרכים המוכרות שבהן אנו רואים את העולם.

For example, nowadays, many of us have this kind of allergic reaction

למשל, בימינו, רבים מאיתנו חווים סוג של תגובה אלרגית

to ideas that are different from ours.

לדעות שונות משלנו.

We may not even realize that we've developed this kind of mental allergy.

לא בטוח שאנחנו אפילו קולטים שפיתחנו סוג כזה של אלרגיה מנטלית.

So I created a helmet that creates this artificial allergy to the color red.

אז בניתי קסדה שגורמת לאלרגיה מלאכותית לצבע האדום.

It simulates this hypersensitivity by making red things look bigger

היא מדמה את רגישות-היתר הזאת בכך שהיא גורמת לדברים אדומים להיראות גדולים יותר

when you are wearing it.

בזמן שחובשים אותה.

It has two modes: nocebo and placebo.

יש לה שני מצבי פעולה: נוצבו (פלצבו שלילי) ופלצבו.

In nocebo mode, it creates this sensorial experience of hyperallergy.

במצב נוצבו, היא גורמת לחויה תחושתית של היפר-אלרגיה.

Whenever I see red, the red expands.

כל פעם שאני רואה אדום, האדום מתפשט.

It's similar to social media's amplification effect,

זה דומה לאפקט ההגברה ברשתות החברתיות,

like when you look at something that bothers you,

למשל כשאתם רואים משהו שמפריע לכם,

you tend to stick with like-minded people

אתם נוטים לדבוק באנשים שחושבים כמוכם

and exchange messages and memes, and you become even more angry.

ולהחליף הודעות וממים, ולכעוס עוד יותר.

Sometimes, a trivial discussion gets amplified

לפעמים, דיון תמים נהיה מוגבר

and blown way out of proportion.

ומאבד פרופורציות.

Maybe that's even why we are living in the politics of anger.

אולי זאת גם הסיבה שאנחנו חיים בפוליטיקה של כעס.

In placebo mode, it's an artificial cure for this allergy.

במצב פעולה של פלצבו, קיים ריפוי מלאכותי של אותה אלרגיה.

Whenever you see red, the red shrinks.

בכל פעם שרואים אדום, האדום מצטמק.

It's a palliative, like in digital media.

זה סם הרגעה, כמו ברשתות החברתיות.

When you encounter people with different opinions,

כשנתקלים באנשים בעלי דעות שונות,

we will unfollow them,

מפסיקים לעקוב אחריהם,

remove them completely out of our feeds.

מסירים אותם לגמרי מהפיד.

It cures this allergy by avoiding it.

זה מרפא את האלרגיה עלי ידי הימנעות ממנה.

But this way of intentionally ignoring opposing ideas

אבל דרך זו של התעלמות מכוונת מדעות מנוגדות

makes human community hyperfragmented and separated.

הופכת את הקהילה האנושית למבודלת ומפולגת מאד.

The device inside the helmet reshapes reality

המתקן בתוך הקסדה מעצב מחדש את המציאות,

and projects into our eyes through a set of lenses

מקרין לתוך העיניים דרך מערכת עדשות,

to create an augmented reality.

ויוצר מציאות רבודה.

I picked the color red, because it's intense and emotional,

בחרתי בצבע האדום כי הוא עוצמתי ואמוציונלי,

it has high visibility

הוא מאד מובחן,

and it's political.

והוא פוליטי.

So what if we take a look

אולי נתבונן

at the last American presidential election map

במפת הבחירות האחרונות לנשיאות בארצות הברית

through the helmet?

דרך הקסדה?

(Laughter)

(צחוק)

You can see that it doesn't matter if you're a Democrat or a Republican,

אתם יכולים לראות שזה לא משנה אם אתם דמוקרטים או רפובליקנים,

because the mediation alters our perceptions.

כי התיווך משנה את התפיסות שלנו.

The allergy exists on both sides.

האלרגיה קיימת בשני הצדדים.

In digital media,

במדיה הדיגיטלית,

what we see every day is often mediated,

מה שרואים מדי יום הוא בדרך כלל מתווך,

but it's also very nuanced.

אבל יש בו גם דקויות רבות.

If we are not aware of this,

אם אנחנו לא מודעים לכך,

we will keep being vulnerable to many kinds of mental allergies.

נמשיך להיות חשופים לסוגים רבים של אלרגיות מנטליות.

Our perception is not only part of our identities,

התפיסה שלנו איננה רק חלק מהזהות שלנו,

but in digital media, it's also a part of the value chain.

במדיה דיגיטלית היא גם חלק משרשרת הערכים.

Our visual field is packed with so much information

שדה הראיה שלנו עמוס במידע רב כל כך

that our perception has become a commodity with real estate value.

שהתפיסה שלנו הפכה למצרך בעל ערך של נדל"ן.

Designs are used to exploit our unconscious biases,

העיצובים נועדו לנצל את ההעדפות הלא מודעות שלנו,

algorithms favor content that reaffirms our opinions,

אלגוריתמים מעדיפים תוכן שמאשר מחדש את הדעות שלנו,

so that every little corner of our field of view is being colonized

כך שכל פינה קטנה בשדה הראיה שלנו מאוכלסת

to sell ads.

בפרסומות.

Like, when this little red dot comes out in your notifications,

למשל הנקודה האדומה הקטנה שמופיעה בהתראות,

it grows and expands, and to your mind, it's huge.

היא גדלה ומתפשטת, ועבור המוח שלכם היא עצומה.

So I started to think of ways to put a little dirt,

אז התחלתי לחשוב איך ללכלך מעט,

or change the lenses of my glasses,

או לשנות את עדשות המשקפיים שלי,

and came up with another project.

ועלה במוחי רעיון לפרויקט אחר.

Now, keep in mind this is conceptual. It's not a real product.

תזכרו שזה קונספטואלי, לא מוצר אמיתי.

It's a web browser plug-in

זה תוסף לדפדפן אינטרנט

that could help us to notice the things that we would usually ignore.

שיכול לעזור לנו להבחין בדברים שבדרך כלל אנחנו מתעלמים מהם.

Like the helmet, the plug-in reshapes reality,

כמו הקסדה, התוסף מעצב מחדש את המציאות,

but this time, directly into the digital media itself.

אך הפעם, ישירות לתוך המדיה הדיגיטלית עצמה.

It shouts out the hidden filtered voices.

הוא צועק את הקולות המוסתרים והמסוננים.

What you should be noticing now

מה שאתם אמורים להבחין בו עכשיו

will be bigger and vibrant,

יהיה גדול יותר וחי יותר,

like here, this story about gender bias emerging from the sea of cats.

למשל כאן, הסיפור הזה על אפליה מגדרית שמגיח מתוך ים של חתולים.

(Laughter)

(צחוק)

The plug-in could dilute the things that are being amplified by an algorithm.

התוסף יכול לדלל את הדברים שמוגברים על ידי האלגוריתם.

Like, here in this comment section,

למשל פה בתגובות,

there are lots of people shouting about the same opinions.

הרבה אנשים צועקים את אותן דעות.

The plug-in makes their comments super small.

התוסף הופך את התגובות שלהם לזעירות.

(Laughter)

(צחוק)

So now the amount of pixel presence they have on the screen

עכשיו כמות הפיקסלים שהם תופסים על המסך

is proportional to the actual value they are contributing to the conversation.

תואמת לערך האמיתי שהם תורמים לשיחה.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

The plug-in also shows the real estate value of our visual field

התוסף מראה גם את שווי הנדל"ן של שדה הראיה שלנו

and how much of our perception is being commoditized.

ואיזה חלק מהתפיסה שלנו הפך למצרך.

Different from ad blockers,

זה שונה מחוסמי פרסומות

for every ad you see on the web page,

בכך שעל יד כל פרסומת שרואים בדף האינטרנט,

it shows the amount of money you should be earning.

הוא מראה כמה כסף אתם אמורים להרוויח.

(Laughter)

(צחוק)

We are living in a battlefield between reality

אנחנו חיים בשדה קרב בין המציאות

and commercial distributed reality,

לבין מציאות מסחרית,

so the next version of the plug-in could strike away that commercial reality

אז הגרסה הבאה של התוסף תוכל להסיר את המציאות המסחרית הזאת

and show you things as they really are.

ולהציג בפניכם את הדברים כמו שהם.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Well, you can imagine how many directions this could really go.

אתם יכולים לתאר לעצמכם לכמה כיוונים זה יכול באמת ללכת.

Believe me, I know the risks are high if this were to become a real product.

תאמינו לי, אני יודעת שהסיכונים יהיו גבוהים אם זה יהפוך למוצר אמיתי.

And I created this with good intentions

ואני יצרתי אותו עם כוונות טובות

to train our perception and eliminate biases.

לאמן את התפיסה שלנו ולסלק דעות קדומות.

But the same approach could be used with bad intentions,

אבל ניתן להשתמש באותה גישה עם כוונות רעות,

like forcing citizens to install a plug-in like that

למשל להכריח אזרחים להתקין תוסף כזה

to control the public narrative.

כדי לשלוט בהלך הרוח הציבורי.

It's challenging to make it fair and personal

זה מאתגר לעשות את זה הוגן ואישי

without it just becoming another layer of mediation.

בלי שזה פשוט יהפוך לעוד שכבת תיווך.

So what does all this mean for us?

אז מה כל זה אומר מבחינתנו?

Even though technology is creating this isolation,

למרות שהטכנולוגיה גורמת לבידוד הזה,

we could use it to make the world connected again

אנחנו יכולים להשתמש בה כדי לחבר מחדש את העולם

by breaking the existing model and going beyond it.

על ידי שבירת המודל הקיים וצעידה אל מעבר לו.

By exploring how we interface with these technologies,

אם נחקור כיצד אנחנו מתממשקים עם הטכנולוגיות האלה,

we could step out of our habitual, almost machine-like behavior

נוכל לצאת מההתנהגות הטבעית, הכמעט מכנית שלנו,

and finally find common ground between each other.

ולמצוא סוף סוף מכנה משותף אחד עם השני.

Technology is never neutral.

הטכנולוגיה לעולם איננה ניטראלית.

It provides a context and frames reality.

היא מספקת הקשר ומעצבת את המציאות.

It's part of the problem and part of the solution.

היא חלק מהבעיה וחלק מהפתרון.

We could use it to uncover our blind spots and retrain our perception

אנחנו יכולים להשתמש בה כדי לחשוף את השטחים המתים ולאמן מחדש את התפיסה שלנו

and consequently, choose how we see each other.

וכתוצאה מכך, לבחור כיצד לראות אחד את השני.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)