Willard Wigan: Hold your breath for micro-sculpture | TED

מתרגם: Yifat Adler מבקר: Ido Dekkers

There's an old saying, "Just because you can't see something,

אמרה עתיקה אומרת, "אם אינכם יכולים לראות משהו,

doesn't mean it's not there."

אין פשר הדבר שהוא לא קיים."

My work is -- it's a reflection of myself.

העבודה שלי היא -- השתקפות של עצמי.

What I wanted to do is to

השאיפה שלי היתה

show the world that the little things

להראות לעולם שהדברים הקטנים

can be the biggest things.

יכולים להיות הדברים הגדולים ביותר.

We all seem to think that,

כולנו נוטים לחשוב

you know, if we look down on the ground, there's nothing there.

כשאנחנו מביטים אל הקרקע, שאין שם שום דבר.

And we use the word "nothing."

ואנחנו משתמשים בביטוי "שום דבר".

Nothing doesn't exist, because there is always something.

"שום דבר" לא קיים. כי תמיד יש שם משהו.

My mother told me that, when I was a child,

כשהייתי ילד, אמא שלי אמרה לי

that I should always respect the little things.

שאני צריך תמיד לכבד את הדברים הקטנים.

What made me do this work? I shall go into my story.

איך הגעתי לעבודה הזאת? אספר לכם את סיפורי.

This all started when I was age five.

הכל התחיל כשהייתי בן חמש.

What made me do it? At school, I will admit this:

מה גרם לי לעשות זאת? אני מודה שבבית הספר

academically, I couldn't express myself.

לא הייתי מסוגל לבטא את עצמי מבחינה אקדמית.

So I was, more or less, classed as "nothing."

וכך תייגו אותי, פחות או יותר כ"שום דבר".

My world was seen as less.

התייחסו לעולם שלי כאל פחות.

So I decided I didn't really want to be a part of that world.

אז החלטתי שאני לא באמת רוצה להיות חלק מהעולם ההוא.

I thought, I need to retreat

חשבתי שאני צריך להתרחק

into something else.

ולעבור למשהו אחר.

So when my mother used to take me to school,

אז כשאמא שלי לקחה אותי לבית הספר,

she thought I was at school,

היא חשבה שאני בבית הספר,

and I used to do a U-turn, when her back was turned,

אבל אני עשיתי פניית פרסה, ברגע שהיא סובבה את הגב,

and run off and hide in the shed at the back of the garden.

וברחתי והתחבאתי בצריף שבקצה הגן.

Now, the one time I was in the shed,

פעם אחת כשהייתי בצריף

and my mother suspected something,

אמא שלי חשדה שמשהו לא בסדר

thinking I was at school.

כשהייתי אמור להיות בבית הספר.

My mother was like the woman in Tom and Jerry.

אמא שלי היתה כמו האשה בטום וג'רי.

So you'd just see her feet.

רואים רק את הרגליים שלה.

(Laughter)

[צחוק]

So I was hiding in the shed, like that.

אז אני התחבאתי בצריף, ככה...

And all of a sudden ...

ופתאום...

And then I saw her legs.

ואז ראיתי את הרגליים שלה.

And then she said -- grabbed me like that, because my mother was quite big --

והיא תפסה אותי ככה, כי אמא שלי ממש גדולה,

and she lifted me up and she says,

והיא הרימה אותי ואמרה,

"How come you're not at school?"

"איך זה שאתה לא בבית ספר?"

I told her I couldn't face it because the way

אמרתי לה שאני לא מסוגל להתמודד עם

the teacher was treating me, ridiculing me,

היחס של המורה אלי, ועם הלעג שלו,

and using me as an example of failure.

ושהוא משתמש בי בתור דוגמא לכשלון.

So I told her.

אז סיפרתי לה.

At that age, obviously, I couldn't express it that way,

בגיל ההוא, ברור שלא יכולתי לבטא את זה בדרך הזאת,

but I told her I didn't feel right.

אבל סיפרתי לה שאני לא מרגיש שם טוב.

And then she just said, "You're going back to school tomorrow."

ואז היא אמרה, "מחר אתה חוזר לבית הספר"

And walked off. And I didn't expect that,

והלכה. ולא ציפיתי לזה.

because I expected one of these ...

כי ציפיתי לאחד מאלה...

But I didn't get it.

ולא קיבלתי אותם.

So I'm sitting there thinking.

אז ישבתי שם וחשבתי.

And as I looked down on the ground,

וכשהסתכלתי למטה אל האדמה,

I noticed there was some ants running around.

הבחנתי בכמה נמלים שהתרוצצו שם.

And I went into this little fantasy world.

ועברתי לעולם דמיוני קטן.

And I thought,

וחשבתי,

"These ants, are they looking for the queen ant?

"הנמלים האלה מחפשות את המלכה?

Or do they need somewhere to live?"

או אולי הן צריכות מקום לגור בו?"

So I thought "Perhaps,

אז חשבתי, "אולי,

if I made these ants some apartments,

אם אבנה לנמלים האלה כמה דירות,

they'll move in."

הן יעברו לגור בהן."

(Laughter)

[צחוק]

So I did.

וזה מה שעשיתי.

And how I set about that, I got some splinters of wood.

לקחתי כמה קיסמי עץ,

And I sliced the little splinters of wood with a broken shard of glass,

וחתכתי את הקיסמים הקטנים עם שבר זכוכית,

constructed this little apartment.

ובניתי את הדירה הקטנה הזאת.

Well it looked like a little shanty shed when I'd finished.

כשסיימתי, היא נראתה כמו צריף לא מעובד קטן.

But I thought, perhaps the ant won't know, it'll probably move in.

אבל חשבתי שאולי הנמלה לא תשים לב ותעבור לגור שם.

And so they did.

וזה מה שהן עשו.

That was a bit crude, at the time. And I made all these little apartments

זה היה די גולמי. ובניתי את כל הדירות הקטנות האלה.

and little merry-go-rounds, seesaws and swings, little ladders.

וסחרחרות קטנות, ונדנדות קרש, ונדנדות וסולמות קטנים.

And then I encouraged the ants to come 'round by putting sugar and things like that.

ושמתי עליהם סוכר ודברים כאלה בשביל לשכנע את הנמלים לעלות עליהם.

And then I sat down and all the ants came along.

ואז הייתי יושב וכל הנמלים היו מגיעות.

And all I could hear was "Is this for us?"

ושמעתי אותן אומרות, "כל זה בשבילנו?"

(Laughter)

[צחוק]

And I say, "Yes, they're all for you."

ואמרתי, "כן. כל זה בשבילכן."

And they moved in, and decided not to pay me any rent.

והן עברו לגור שם, והחליטו לא לשלם לי דמי שכירות.

(Laughter)

[צחוק]

And from there I was watching this little world.

מאז הייתי מתבונן בעולם הקטן הזה.

It became part of me.

הוא הפך לחלק ממני.

When I discovered that I had this gift,

כשגיליתי שיש לי את הכשרון הזה,

I wanted to experiment with this world

רציתי לערוך ניסויים עם העולם הזה

that we can't see.

שאנחנו לא יכולים לראות.

So I realized that there was more to life

אז הבנתי שבחיים יש דברים עצומים מעבר

than just everything that we see around us that's huge.

לדברים שאנחנו רואים מסביבנו.

So I started to educate myself on this molecular level.

אז התחלתי ללמד את עצמי ברמה המולקולרית הזאת.

And as I got older, I continued. I showed my mother.

וכשגדלתי - המשכתי. הראתי לאמא שלי.

My mother told me to take it smaller.

אמא שלי אמרה לי להקטין את זה עוד יותר.

Now I shall show you something here.

אציג בפניכם כמה דברים עכשיו

And I'll explain.

ואתן לכם הסברים.

As you can see,

כמו שאתם יכולים לראות,

that's a pinhead.

זהו ראש של סיכה.

(Laughter)

[צחוק]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Now that is called the Huf Haus.

זה נקרא בית הוף.

The gentleman who commissioned me to do this

האדון שהטיל עלי לבנות אותו

was a gentleman called Peter Huf.

נקרא פיטר הוף.

And he says to me "Willard, can you put my house on a pinhead?"

והוא אמר לי, "ווילארד, אתה יכול לשים את הבית שלי על ראש של סיכה?"

(Laughter)

[צחוק]

So I say, "How are you going to fit in there?"

אז אמרתי לו, "איך תוכל להכנס לשם?"

(Laughter)

[צחוק]

And then he said to me,

ואז הוא אמר לי,

"I don't believe you can do it. Can you really do it?"

"אני לא מאמין שאתה מסוגל לעשות את זה. אתה באמת מסוגל?"

And I says, "Well, try me."

אמרתי לו, "תנסה אותי."

And then he said, "But I don't believe that you can do this." So I said, "OK."

ואז הוא אמר, "אבל אני לא מאמין שאתה מסוגל לעשות את זה". אז אמרתי, "אוקיי".

So, to cut a long story short,

ובקיצור,

I went home, went underneath the microscope,

הלכתי הביתה, נכנסתי מתחת למיקרוסקופ,

and I crushed up a piece of glass,

וכתשתי חתיכת זכוכית,

crushed it up.

כתשתי אותה.

And underneath the microscope

ומתחת למיקרוסקופ

there were splinters of glass.

היו חתיכות קטנטנות של זכוכית.

Some of them were quite jagged.

חלק מהן היו משוננות.

So I was crushing up these pieces of glass,

וכך כתשתי את חתיכות הזכוכית האלה.

which, as you can see,

וכפי שאתם יכולים לראות,

that's the actual frame of the house.

הן המסגרת של הבית.

And the actual roof is made up of a fiber,

והגג מורכב מסיב

which I found in my sister's old teddy bear.

שמצאתי בתוך הדובי הישן של אחותי.

(Laughter)

[צחוק]

So I got the teddy bear and I said,

אז לקחתי את הדובי ואמרתי,

"Do you mind if I pull out one of your fibers?"

"אכפת לך אם אני אמשוך אחד מהסיבים שלך?"

So I did.

וזה מה שעשיתי.

And I looked at it beneath the microscope. And some of it was flat.

והסתכלתי עליו מתחת למיקרוסקופ. וחלק ממנו היה שטוח.

So I decided to slice these up

אז החלטתי לחתוך אותו

with the tool that I make

עם מכשיר שבניתי -

by -- I sharpen the end of a needle into a blade.

חידדתי קצה של מחט ללהב.

And then I actually

ואני ממש

slow down my whole nervous system.

מאט את כל מערכת העצבים שלי.

And then I work between my heartbeat,

ואני עובד בין פעימות הלב שלי.

I have one-and-a-half seconds

יש לי שניה וחצי

to actually move.

בשביל לבצע את התנועה.

And at the same time I have to watch I don't inhale

ובאותו זמן אני גם צריך להזהר לא לשאוף

my own work, at the same time.

את העבודה שלי, באותו הזמן.

(Laughter)

[צחוק]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Because that has happened to me.

כי פעם זה כבר קרה לי.

(Laughter)

[צחוק]

So what I did, like I said, come back to the glass.

ואם נחזור לזכוכית -

I found these little bits of glass.

מצאתי את חתיכות הזכוכית הקטנות האלה.

And I had to make them square.

והייתי צריך להפוך אותן למרובעות.

So I'm thinking "How can I do this?"

אז חשבתי, "איך אפשר לעשות את זה?"

So what I did, I got an oilstone. Broke the edge of an oilstone off.

אז השגתי משחזת שמן. ושברתי למשחזת את הקצה.

And what I did, I took pieces of glass. And I started to rub them.

ואז לקחתי חתיכות זכוכית והתחלתי לשפשף אותן.

I used a little tweezer which I made from a hair clip.

השתמשתי בפינצטה קטנה שבניתי מסיכת ראש.

And I built rubber around the end of the tweezer so it wouldn't crush the glass.

שמתי גומי מסביב לקצה של הפינצטה בשביל שהיא לא תמחץ את הזכוכית.

And then I started rubbing, very very gently,

ואז התחלתי לשפשף, מאוד מאוד בעדינות,

till some of the edges were quite square. And then I constructed it.

עד שכמה מהקצוות היו די מרובעים. ואז בניתי את זה.

And how I constructed it,

ובשביל לבנות את זה

is by making grooves in the top of the pinhead.

עשיתי חריצים על ראש הסיכה.

And then pushing the glass in with its own friction.

ודחפתי את הזכוכית אליהם תוך שימוש בחיכוך שלה.

And as I was doing it, what happened?

ומה קרה כשעשיתי את זה?

The instrument that I used turned into a catapult.

המכשיר שהשתמשתי בו הפך לבליסטרה.

And it went like this ...

וזה עף ככה...

And then that was it.

וזה היה הסוף.

(Laughter)

[צחוק]

Gone.

נעלם.

So I'm thinking, "Mr. Huf isn't going to be very happy

אז חשבתי, "מר הוף לא יהיה כל כך מרוצה

when I told him his house has gone to another,

כשאני אספר לו שהבית שלו נעלם

into the atmosphere somewhere."

אי שם באטמוספירה.

So to cut the story short,

בקיצור,

I decided that I had to go back and do it.

החלטתי שאני צריך להתחיל שוב מהתחלה.

So I found some more. And I decided to, sort of,

אז מצאתי עוד כמה. והחלטתי

construct it very, very slowly,

לבנות את זה מאוד מאוד לאט,

holding my breath, working between my heartbeat,

לעצור את הנשימה שלי, לעבוד בין פעימות הלב,

and making sure everything is leveled.

ולוודא שהכל מיושר.

Because it's such a small sculpture,

בגלל שזה פסל כזה קטן

nothing can go wrong.

אסור ששום דבר ישתבש.

And I decided to build it up.

והחלטתי לבנות אותו.

Then I used fibers out of my jumper,

והשתמשתי בסיבים מהאפודה שלי.

which I held and stretched.

החזקתי אותם ומתחתי אותם.

And made the beams going around the house.

ובניתי את הקורות מסביב לכל הבית.

And the actual windows and the balcony

ואז הייתי צריך לבנות

had to be sort of constructed.

את החלונות ואת המרפסת.

I used a money spider's web

השתמשתי בקורים של עכביש כסף

to actually attach certain things,

בשביל לחבר דברים.

which sent me insane.

כמעט השתגעתי,

But I managed to do it.

אבל הצלחתי לעשות את זה.

And when I finished it, I came back the next day.

וכשסיימתי, חזרתי ביום המחרת,

I noticed that the house was occupied.

ושמתי לב שמישהו גר בבית.

Have we ever heard of a dust mite?

שמעתם פעם על אקרית האבק?

Darren dust mite and his family moved in.

דארן, אקרית האבק עברה לשם עם כל המשפחה.

(Laughter)

[צחוק]

So basically I'd completed the house.

אז בעצם סיימתי את הבית.

And there you are.

ואני מתכבד להציגו בפניכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

(Laughter)

[צחוק]

Right. As you can see,

כן. כמו שאתם יכולים לראות,

Bart Simpson is having a little argument.

לבארט סימפסון יש ויכוח קטן.

I think they're arguing about the space on the pin.

אני חושב שהם מתווכחים על מקום על הסיכה.

There's not enough room for the two of them.

אין שם מספיק מקום בשביל שניהם.

So I didn't think he was going to throw Bart off.

אני לא חושב שהוא התכוון לזרוק משם את בארט.

I think he was just warning him actually.

אני חושב שהוא רק הזהיר אותו.

But this one was made out of a nylon tag

זה עשוי מתווית ניילון

out of my shirt.

של חולצה שלי.

What I did, I plucked the tag out

הוצאתי את התווית,

and put it underneath the microscope.

ושמתי אותה מתחת למיקרוסקופ.

I used the needle which has got a slight blade on the end.

השתמשתי במחט עם הלהב הדק בקצה.

Can anybody see the blade on the end of that needle?

אתם יכולים לראות את הלהב בקצה של המחט?

Audience: No.

קהל: לא.

WW: So what I did is the same process where I

ווילארד: השתמשתי באותו תהליך בו

just kind of hold my breath

אני עוצר את הנשימה

and just work away very, very slowly,

ועובד מאוד מאוד לאט,

manipulating the plastic, cutting it, because it behaves different.

מטפל בפלסטיק, וחותך אותו. כי הוא מתנהג בצורה שונה.

Whenever you work on that level, things behave different.

כשעובדים ברמה הזאת, דברים מתנהגים בצורה שונה.

Because it's on this molecular level things change

כי ברמה המולקולרית הזאת, דברים משתנים

and they act different.

ומתנהגים בצורה שונה.

And sometimes they turn into little catapults and things go up in the air.

לפעמים הם הופכים לבליסטראות קטנות ודברים עפים באוויר.

And, you know, all different things happen.

וקורים כל מיני דברים.

But I had to make a little barrier, going around it, out of cellophane,

אבל הייתי צריך לבנות מחסום מסביב, שעשוי מצלופן,

to stop it moving.

כדי למנוע ממנו לזוז.

Then static electricity set in.

ואז נכנס לעסק חשמל סטטי.

And it went ...

וזה עף...

And I'm trying to remove it. And the static is interfering with everything.

ואני מנסה להוציא אותו, והחשמל הסטטי מפריע כל הזמן.

So there is sweat dripping off my head,

וזיעה נוטפת לי מהראש.

because I have to carve Homer Simpson like that, in that position.

כי אני צריך לגלף את הומר סימפסטון ככה, בתנוחה הזאת.

And after I've cut out the shape,

ואחרי שחתכתי את הצורה

then I have to make sure that there is room for Bart's neck.

הייתי צריך לוודא שיש מקום לצוואר של בארט.

So after I've done the same thing,

ואחרי שאני מסיים,

then I have to paint it.

אני צריך לצבוע.

And after I've actually sculpted them,

ואחרי שפיסלתי אותם,

I have to paint them.

הייתי צריך לצבוע אותם.

I experimented with a --

עשיתי ניסויים עם --

I found a dead fly.

מצאתי זבוב מת,

And I plucked the hair off the fly's head.

ותלשתי שערה מהראש של הזבוב.

Decided to make a paintbrush.

והחלטתי להפוך אותה למברשת צבע.

(Laughter)

[צחוק]

But I would never do it to a living fly.

אבל לא הייתי עושה את זה לזבוב חי.

(Laughter)

[צחוק]

Because I've heard a fly in pain.

כי שמעתי זבוב סובל.

And they go "Meow! Ow!"

הם משמיעים "אווווווווווו! אוווו!"

Even though they get on our nerves,

ולמרות שהם מעצבנים,

I would never kill an insect

אני לעולם לא אהרוג חרק

because, "All creatures great and small" --

כי, "כל היצורים גדולים כקטנים" --

there is a hymn that says that.

יש מזמור שאומר את זה.

So what I decided to do

אז החלטתי

is to pluck fine hair out of my face.

לתלוש שערה עדינה מהפרצוף שלי

And I looked at it underneath the microscope.

ובדקתי אותה מתחת למיקרוסקופ.

That was the paintbrush.

והיא היתה מברשת הצבע.

And whilst I'm painting I have to be very careful,

וכשאני צובע, אני צריך להיות מאוד זהיר,

because the paint starts to turn into little blobs.

כי הצבע מתחיל להפוך לגושים קטנים,

And it starts to dry very quickly.

והוא מתחיל להתייבש מהר מאוד.

So I have to be very quick.

אז אני צריך להיות מאוד מהיר.

If I'm not, it will end up looking

אם אני לא, זה לא יראה

not like what it's supposed to look like.

כמו שזה אמור להראות.

It could end up looking like Humpty Dumpty or somebody else.

זה יכול להראות כמו המפטי דמפטי או מישהו אחר.

So I have to be very very careful.

אז אני צריך להיות מאוד מאוד זהיר.

This one took me approximately,

זה לקח לי בערך,

I would say, six to seven weeks.

הייתי אומר, בין 6 ל-7 שבועות.

My work, rough estimate,

העבודה שלי, בהערכה גסה, לוקחת

sometimes five, six to seven weeks;

לפעמים 5, 6 עד 7 שבועות.

you can't always anticipate.

אי אפשר לדעת מראש. זאת עבודה מאוד זהירה וקפדנית.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

As you can see,

וכמו שאתם יכולים לראות,

that's Charlton Heston brought down to size.

זה צ'רלטון הסטון בקטן.

(Laughter)

[צחוק]

He says to me, "Willard" --

הוא אומר לי, "ווילארד" --

You can see him saying, "Why me?"

אתם יכולים לראות שהוא אומר, "למה אני?"

I says, "I enjoyed your film. That's why."

אני אומר לו, "נהנתי בסרט שלך. זאת הסיבה."

As you can see, there's an aphid fly there.

וכמו שאתם יכולים לראות, עף שם זבוב כנימה.

That's just to show the scale

ככה אפשר לראות את קנה המידה

and the actual size of the sculpture.

ואת הגודל האמיתי של הפסל.

I would say it probably measures ...

הייתי אומר שהגודל שלו הוא בערך...

a quarter of a millimeter.

רבע מילימטר.

In America they say a period stop.

באמריקה אומרים - גודל של נקודה.

So say if you cut a period stop in half,

אז אם אתם חותכים נקודה לשניים,

a full stop, that's about the size of the whole thing.

זה בערך הגודל של הדבר הזה.

It's made -- the chariot is made of gold.

היא בנויה מ -- המרכבה בנויה מזהב.

And Charlton Heston is made of a floating fiber,

וצ'רלטון הסטון בנוי מסיב

which I took out of the air.

שריחף באוויר.

When the sunlight comes through the window you see these little fibers.

כשאור השמש נכנס דרך החלון אפשר לראות את הסיבים הקטנים האלה.

And what I normally do is walk 'round a room --

ואני פשוט מסתובב בחדר,

(Laughter) --

[צחוק]

trying to find one. And then I put it underneath the microscope.

ומנסה למצוא אחד ושם אותו מתחת למיקרוסקופ.

I remember one time I was doing it, and the window was open.

אני זוכר שפעם עשיתי את זה והחלון היה פתוח,

And there was a lady standing by the bus stop.

והיתה שם גברת שעמדה בתחנת האוטובוס.

And she saw me walking around like this.

והיא ראתה אותי הולך ככה.

(Laughter)

[צחוק]

And then she looked at me.

ואז היא הסתכלה עלי

And then I went ...

ואני עשיתי...

And then she went, "Hmm, OK, he's not mad."

ואז היא חשבה לעצמה, "המממ, אוקי, הוא לא משוגע."

Yeah, to actually do this thing --

כן, כדי לעשות את הדבר הזה --

the actual chariot is made of gold.

המרכבה עשויה מזהב.

I had a 24-karat gold ring.

היתה לי טבעת זהב 24 קרט.

And I cut off a little flake of gold.

חתכתי ממנה פירור זהב קטנטן.

And I bent it 'round,

וחתכתי אותו, כופפתי אותו,

and made it into the chariot.

ועשיתי ממנו את המרכבה.

And the horse is made from nylon.

הסוס עשוי מניילון.

And the spider's web is for the reins on the horse.

והמושכות של הסוס הם מקורי עכביש.

To get the symmetrical shape of the horse

לקבל את הצורה הסימטרית של הסוס -

was very difficult,

זה היה קשה מאוד.

because I had to get the horse to rear up

כי הוא נחתך. אז הייתי חייב להעמיד אותו על הרגליים האחוריות

and look as though it was in some kind of action.

כאילו הוא באמצע פעולה.

When I did this one,

כשעשיתי את זה,

a gentleman seen it and said to me,

אדון אחד ראה אותו ואמר לי,

"There's no way you can do this, you must have used some kind of machine.

"לא יכול להיות שעשית את זה בעצמך, היית חייב להשתמש במכונה.

There's no way a man can do that.

בן אדם לא יכול לעשות דבר כזה.

It must be a machine."

חייבים להשתמש במכונה."

So I says, "OK then, if you say it's a machine ..."

אז אמרתי, "נו, טוב. אם אתה אומר שזאת מכונה..."

(Laughter)

[צחוק]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

That one took me approximately six weeks.

זה לקח לי בערך 6 שבועות.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

The most famous statue in the world.

הפסל הכי מפורסם בעולם.

This one, I would say,

זה, הייתי אומר,

was a serious challenge.

היה אתגר רציני.

(Laughter)

[צחוק]

Because I had to put the torch on the top.

כי הייתי צריך לשים את הלפיד למעלה.

That one is, more or less, the same type of process.

זה, פחות או יותר, אותו סוג של תהליך.

The bottom of it is carved from a grain of sand,

התחתית מגולפת מגרגיר חול,

because I wanted to get a bit of the stone effect.

כי רציתי לקבל אפקט של אבן.

I used a microscopic shard of diamond

השתמשתי בשבר יהלום מיקרוסקופי

to actually carve the actual base.

כדי לגלף את הבסיס.

Well, I can look at this one and I can be very proud of this,

אני יכול להתבונן בו ולהיות מאוד גאה.

because that statue has always sort of

כי הפסל הזה תמיד

kept an image in my head of, you know,

היה לי בראש בתמונה של

the beginning of people coming to America.

ההתחלה של האנשים שמגיעים לאמריקה.

So it's sort of Ellis Island, and seeing America for the first time.

זה משהו כמו אליס איילנד, ולראות את אמריקה בפעם הראשונה.

And that's the first thing they saw.

וזה הדבר הראשון שהם ראו.

So I wanted to have that little image.

אז רציתי שתהיה לי התמונה הקטנה הזאת.

And this is it.

והנה היא.

(Laughter)

[צחוק]

And we all know that is the Hulk.

וכולנו יודעים שזה הענק.

I wanted to create movement in the eye of a needle.

רציתי ליצור תנועה בקוף המחט.

Because we know we see needles,

כי אנחנו יודעים שאנחנו רואים מחטים,

but people aren't familiar with the eye of a needle

אבל אנשים לא מכירים מקרוב את קוף המחט

apart from putting a thread through it.

ויודעים רק להשחיל בו חוט.

So I broke the needle.

אז שברתי את המחט,

And made a needle look like

וגרמתי למחט להראות כאילו

the Hulk's broken it.

הענק שבר אותה.

It's -- I had to make little holes

הייתי צריך לעשות חורים קטנים

in the base of the needle, to shove his feet in.

בבסיס של המחט ולדחוף בהם את הרגליים שלו.

So most of my work, I don't use glue.

בדרך כלל אני לא משתמש בדבק בעבודה שלי.

They go in with their own friction.

הם נכנסים בעזרת החיכוך שלהם.

And that's how I managed to do it.

וככה הצלחתי לעשות את זה.

As you can see, he's looking at the moment. He's got a little grimace on his face.

הוא בוחן את המצב. הוא מעווה את פניו.

And his mouth must be probably about

והפה שלו הוא בערך בגודל של

three microns.

3 מיקרון.

So the eyes are probably about one micron or something.

והעיניים בערך בגודל של מיקרון אחד.

That ship there,

האוניה הזאת,

that's made from 24-karat gold.

עשוייה מזהב 24 קרט.

And I normally rig it with the web of a money spider.

בדרך כלל אני משתמש בקורים של עכביש הכסף,

But I had to rig it with strands of glue.

אבל כאן השתמשתי בחוטים מדבק,

Because the web of the spider, it was sending me insane,

כי קורי העכביש שיגעו אותי לגמרי.

because I couldn't get the web to move off.

לא הצלחתי להזיז את הקורים.

And that's 24-karat gold. And it's constructed. I built it.

וזה זהב 24 קרט, וזה בנוי, אני בניתי את זה.

Constructed each plank of gold.

בניתי כל לוח זהב.

And the whole thing is sort of symmetrical.

וזה הכל סימטרי.

The flag had to be made out of little strands of gold.

והדגלים עשויים מחוטי זהב קטנים.

It's almost like doing a surgical operation to get this thing right.

לבנות את זה כמו שצריך זה כמעט כמו לעשות ניתוח כירורגי.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

As you can see, dressage.

וכמו שאתם יכולים לראות, אימון סוסים.

(Laughter)

[צחוק]

It's something I wanted to do just to show how I could get the symmetrical shape.

זה משהו שרציתי לעשות רק כדי להראות שאני יכול ליצור את הצורה הסימטרית.

The actual rigging on the reins on the horse

החבלים על הרתמה של הסוס

are made from the same sort of thing.

עשויים מאותו הדבר.

And that was done with a particle from my shirt.

את זה עשיתי מחלקיק מהחולצה שלי.

And the pinhead I've made green around there

ואת ראש הסיכה עשיתי ירוק כאן מסביב

by scraping the particles off a green shirt

מחלקיקים שגירדתי מחולצה ירוקה

and then pressed onto the needle.

ולחצתי אל המחט.

It's very painstaking work,

זאת עבודה שדורשת המון תשומת לב,

but the best things come in small packages.

אבל הדברים הכי טובים מגיעים בחבילות קטנות.

(Laughter)

[צחוק]

Bruno Giussani: Willard Wigan!

ברונו ג'וסאני: ווילארד וויגן!

(Applause)

[מחיאות כפיים]