Bridges should be beautiful | Ian Firth

תרגום: שירן תמני עריכה: Ido Dekkers

The world needs bridges.

העולם זקוק לגשרים.

Have you ever thought about what it would be like not to have any?

אי פעם חשבתם איך יהיה אם לא היו גשרים כלל?

It's hard to imagine a civilization without bridges

קשה לדמיין ציביליזציה בלי גשרים

because they're so essential

כי הם כל כך חיוניים

for growth and development of human society,

לצמיחה ולהתפתחות של החברה האנושית,

but they're not just about a safe way across a river or an obstacle.

אבל הם לא רק דרך בטוחה לחצות נהר או מכשול.

They shout about connectivity --

הם צועקים על חיבור --

community.

קהילה.

They reveal something about creativity,

הם חושפים משהו על יצירתיות,

our ingenuity --

החדשנות שלנו --

they even hint at our identity.

הם אפילו מרמזים על הזהות שלנו.

And when bridges fail,

וכשגשרים נופלים,

or are destroyed in conflict,

או נהרסים בקונפליקט,

communities struggle,

קהילות נאבקות,

development stagnates, people suffer.

התפתחות נרקבת, אנשים סובלים.

Even today,

אפילו כיום,

there are over one billion people living in poor, rural communities

יש מעל מיליארד אנשים החיים בקהילות כפריות ועניות

around the world

ברחבי העולם

that do not have safe, year-round access

שאין להם גישה בטוחה ושנתית

to the things that you and I take for granted:

לדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו:

education, medical care, access to markets ...

חינוך, טיפול רפואי, גישה לשווקים ...

which is why wonderful organizations like Bridges to Prosperity

וזוהי הסיבה מדוע ארגונים נפלאים כמו "גשרים לשגשוג"

build bridges in this kind of place -- this is in Rwanda.

בונים גשרים בסוגי מקומות כאלה -- זה ברואנדה.

And they make such a difference,

והם מחוללים שינוי,

not only to those lives immediately around the bridge,

לא רק לחיים שמסביב לגשר,

but the impact of these bridges is huge,

אלא גם ההשפעה של הגשרים היא ענקית,

and it spreads over the whole community,

והיא מתפרסת על פני כל הקהילה,

far, far away.

הרחק הרחק.

Of course bridges have been around for an awfully long time.

כמובן שגשרים נמצאים איתנו כבר זמן ארוך נורא.

The oldest ones are stone because it's a very durable material.

הישנים ביותר הם מאבן כי זה חומר עמיד מאוד.

I don't know about you --

אני לא יודע לגביכם --

I love to look at the development of technology

אני אוהב להסתכל על התפתחות הטכנולוגיה

to learn about what people did with the materials

ללמוד על מה שאנשים עשו עם החומרים

and tools available to them at the time.

והכלים שהיו זמינים להם באותו הזמן.

So the Pont Du Gard in the center is a wonderful example --

גשר פון דה גאר הוא דוגמה נפלאה --

Roman aqueduct in the South of France --

אמת מים רומאית בדרום צרפת --

fantastic piece of technology built using massive stones put together,

חתיכת טכנולוגיה נפלאה שנבנתה בשילוב סלעים ענקיים,

dry -- there's no mortar in those joints.

יבשים -- אין מלט בחיבורים הללו.

They're just dry stone joints --

יש רק חיבורי אבן יבשים --

fantastic

נפלא

and almost as good as new today.

וטוב כמעט כחדש כיום.

Or sometimes up in the mountains,

או לפעמים למעלה בהרים,

people would build these suspension bridges,

אנשים בנו את הגשרים התלויים הללו,

often across some dizzy canyon,

לעתים קרובות לאורך קניון מסחרר,

using a vine.

תוך שימוש בעלי גפנים.

In this case, this is in Peru.

במקרה זה, זה נמצא בפרו.

This is using grass which grows locally

הם השתמשו בדשא שגדל שם

and is woven into ropes to build these bridges.

ונארג לחבלים כדי לבנות את הגשרים הללו.

And do you know they rebuild this every year?

וידעתם שהם בונים את זה מחדש כל שנה?

Because of course grass is not a durable material.

כי ברור שדשא הוא לא חומר עמיד.

So this bridge is unchanged since Inca times.

אז הגשר הזה לא השתנה מימי האינקה.

And bridges can be symbols of their location.

וגשרים יכולים להיות סמלים של המיקום שלהם.

Of course, Golden Gate and Sydney are well familiar.

כמובן, גשר "גולדן גייט" ו"סידני" הם מוכרים מאוד.

In Mostar the bridge was synonymous with the name of the place,

במוסטר הגשר היה שם נרדף עם השם של הארמון,

and to such an extent that in the war in 1993

במידה כזו שבמלחמה של 1993

when the bridge was destroyed,

כשהגשר הושמד,

the town all but lost its identity until the bridge was reconstructed.

העיירה איבדה את הזהות שלה עד שהגשר נבנה מחדש.

And bridges are enormous features in our landscape --

וגשרים הם מאפיינים ענקיים בנוף שלנו --

not just enormous, sometimes there's small ones --

לא רק ענקיים, לפעמים יש גם קטנים --

and they are really significant features,

והם מאפיינים באמת משמעותיים,

and I believe we have a duty to make our bridges beautiful.

ואני מאמין שיש לנו מחויבות להפוך את הגשרים שלנו ליפים.

Thankfully, many people do.

ואכן, הרבה אנשים עושים זאת.

Think of the stunning Millau Viaduct in the South of France.

תחשבו על גשר מיו המהמם בדרום צרפת.

French engineer Michel Virlogeux and British architect Lord Foster

המהנדס הצרפתי מישל וירלוז'ה והאדריכל הבריטי לורד פוסטר

collaborated together to produce something

שיתפו פעולה כדי לייצר משהו

which is a really spectacular synergy of architecture and engineering.

שהוא סינרגיה מרהיבה של אדריכלות והנדסה.

Or Robert Maillart's Salginatobel Bridge in the mountains in Switzerland --

או גשר סאלגינאטובל של רוברט מאילרט בהרים של שוויץ --

absolutely sublime.

פשוט נשגב.

Or more recently,

או הכי עדכני,

Laurent Ney's beautiful and rather delicate bridge

הגשר היפה אך עדין של לורנט ני

for Tintagel Castle in the UK.

עבור טירת טינטאג'ל בבריטניה.

These are spectacular and beautiful designs

אלו עיצובים מרהיבים ויפים

and we need to see more of this.

ואנחנו צריכים לראות יותר מזה.

Bridges can be considered in three convenient categories,

גשרים יכולים להיחשב בשלוש קטגוריות נוחות,

depending on the nature of the structural system

תלוי בטבע של המערכת המבנית

that they adopt as their principal support.

שהם מאמצים בתמיכה העיקרית שלהם.

So, bending, of course, is the way a beam will behave --

כמובן, כיפוף הוא דרך לגרום לקורה להתנהג יפה --

so, beams and bending.

אז, קורות וכיפוף.

Or compression is the principal way of operating for an arch.

או דחיסה היא הדרך העיקרית לתפעול קשת.

Or for the really long spans you need to go lightweight,

או בשביל המרחקים הארוכים באמת צריך להיות קלילים יותר,

as we'll see in a minute,

ונראה את זה עוד דקה,

and you'll use tension, cables --

ואתם תשתמשו במתח, בכבלים --

suspension bridges.

גשרים תלויים.

And the opportunity for variety is enormous.

וההזדמנות למגוון היא עצומה.

Engineers have a fantastic scope for innovation and ingenuity

למהנדסים יש טווח נהדר לחדשנות ויצירתיות

and developing different forms around these types.

ופיתוח צורות שונות סביב סוגים אלו.

But technological change happens relatively slowly in my world,

אבל שינוי טכנולוגי קורה יחסית לאט בעולם שלי,

believe it or not,

תאמינו או לא,

compared to the changes that happen in mobile phone technology

בהשוואה לשינויים שקורים בטכנולוגיית הטלפונים הסלולריים

and computers and digital technologies and so on.

וטכנולוגיות מיחשוב, טכנולוגיה דיגיטלית וכן הלאה.

In our world of construction,

בעולם הבנייה שלנו,

the changes seem positively glacial.

נראה כי השינויים הם כמו צב.

And the reason for this can be summarized in one word:

וניתן לסכם את הסיבה לזה במילה אחת:

risk.

סיכון.

Structural engineers like me manage risk.

מהנדסי מבנים כמוני מנהלים את הסיכון.

We are responsible for structural safety.

אנחנו אחראים לביטחון מבני.

That's what we do.

זה מה שאנחנו עושים.

And when we design bridges like these,

וכשאנחנו מעצבים גשרים כאלה,

I have to balance the probability that loads will be excessive on one side

אני חייב לאזן את הסיכוי שמטענים יהיו עודפים בצד אחד

or the strength will be too low on the other side.

או שהחוזק יהיה נמוך מדי בצד השני.

Both of which, incidentally, are full of uncertainty usually,

שניהם, במקרה, מלאים באי ודאות בדרך כלל,

and so it's a probabilistic problem,

כך שזו בעיה הסתברותית,

and we have to make sure

ואנחנו חייבים לוודא

that there's an adequate margin for safety between the two, of course.

שיש שוליים תואמים לבטיחות בין השניים, כמובן.

There's no such thing, I have to tell you,

אין דבר כזה, אני חייב להגיד לכם,

as absolute safety.

בטיחות מוחלטת.

Contrary to popular belief,

בניגוד לאמונה הרווחת,

zero risk doesn't exist.

לא קיים דבר כזה אפס סיכון.

Engineers have to do their calculations and get their sums right

מהנדסים חייבים לעשות חישובים ולחשב את הסכומים שלהם נכון

to make sure that those margins are there,

כדי לוודא שהשוליים הללו הם שם,

and society expects them to do so,

והחברה מצפה מהם לעשות כך,

which is why it's all the more alarming when things like this happen.

וזו הסיבה מדוע זה יותר מדאיג כשדברים כאלה קורים.

I'm not going to go into the reasons for these tragedies,

אני לא אכנס לסיבות של טרגדיות אלו,

but they are part of the reason

אבל הם חלק מהסיבה

why technological change happens quite slowly.

מדוע שינוי טכנולוגי קורה די לאט.

Nobody wants this to happen.

אף אחד לא רוצה שזה יקרה.

Clients don't want this to happen on their projects, obviously.

לקוחות לא רוצים שזה יקרה בפרוייקטים שלהם, כמובן.

And yet of course they want innovation.

ועדיין כמובן שהם רוצים חדשנות.

Innovation is vital.

חדשנות היא חיונית.

As an engineer, it's part of my DNA.

כמהנדס, זה חלק מהדי אן איי שלי.

It's in my blood.

זה בדם שלי.

I couldn't be a very good engineer if I wasn't wanting to innovate,

לא יכולתי להיות מהנדס טוב אם לא הייתי רוצה לחדש,

but we have to do so from a position of knowledge and strength

אבל אנחנו חייבים לעשות זאת מעמדה של ידע וחוזק

and understanding.

והבנה.

It's no good taking a leap in the dark,

לא טוב לקחת זינוק באפילה,

and civilization has learned from mistakes since the beginning of time --

והציביליזציה למדה מטעויות מאז תחילת הזמן --

no one more so than engineers.

מהנדסים יותר מכולם.

Some of you may have seen this film before --

חלק מכם ראו את הסרט הזה בעבר --

this is the very famous Tacoma Narrows Bridge collapse

זו הקריסה המפורסמת של גשר מיצר טקומה

in Tacoma, Washington state,

בטקומה, במדינת וושינגטון,

1940.

ב1940.

The bridge became known as "Galloping Gertie"

הגשר נהפך לידוע כ"גרטי הדוהר"

because she -- she?

מכיוון שהיא -- היא?

Is a bridge female? I don't know.

האם גשר הוא אישה? אני לא יודע.

She was wobbling like this for quite a long time,

היא הייתה מתנדנדת במשך הרבה זמן,

and notice this twisting motion.

ושימו לב לתנועת הסיבוב הזו.

The bridge was far too flexible.

הגשר היה יותר מדי גמיש.

It was designed by a chap called Leon Moisseiff,

הוא עוצב של ידי בחור בשם ליאון מוייסף,

no stranger to suspension bridge design,

שלא היה זר לעיצוב גשר תלוי,

but in this case he pushed the limits just that little bit too far

אבל במקרה זה הוא דחף את הגבולות ממש טיפה יותר רחוק

and paid the price.

ושילם את המחיר.

Thankfully, nobody was killed.

למרבה המזל, אף אחד לא נהרג.

But this bridge collapse stopped suspension bridge development

אבל קריסת הגשר עצרה את פיתוח הגשר התלוי

dead in its tracks.

במהלכו.

For 10 years nobody thought about doing another suspension bridge.

במהלך 10 שנים אף אחד לא חשב לעשות גשר תלוי אחר.

There were none.

לא היו כלל.

And when they did emerge in the 1950s,

וכשהם צצו בשנות ה50,

they were an understandable overreaction,

הייתה עליהם תגובה מוגזמת אך מובנת,

this sort of oversafe response to what had happened.

סוג של תגובה בטוחה מדי על מה שקרה.

But when it did occur in the mid-60s,

אבל כאשר זה כן קרה באמצע שנות ה60,

there was indeed a step change --

אכן היה צעד בשינוי --

an innovation, a technological step change.

חדשנות, צעד בשינוי טכנולוגי.

This is the Severn Bridge in the UK.

זהו גשר סברן בבריטניה.

Notice the aerodynamically streamlined cross section

שימו לב לחתך הרוחבי וקו הזרם האירודינמי

in the center there.

שם במרכז.

It's also a box which makes it very torsionally stiff --

זוהי גם קופסה שהופכת אותה לקשיחה סיבובית--

that twisting motion which we saw at Tacoma would not happen here.

תנועת הסיבוב הזו שראינו בטקומה לא תקרה פה.

And it's also really lightweight,

וזה גם מאוד קל במשקלו,

and as we'll see in a moment,

וכפי שנראה בעוד רגע,

lightweight is really important for long spans,

משקל קל הוא מאוד חשוב במפתחים ארוכים,

and everybody seems to want us to build longer spans.

ונראה כי כולם רוצים מאיתנו שנבנה מפתחים ארוכים יותר

The longest at the moment is in Japan.

הכי ארוך כרגע הוא ביפן.

It's just under 2,000 meters -- one span.

הוא מתחת ל2,000 מטרים -- מפתח אחד.

Just under two kilometers.

קצת מתחת לשני קילומטרים.

The Akashi Kaikyō Bridge.

גשר אקשי-קייקיו.

We're currently working on one in Turkey which is a bit longer,

אנחנו כרגע עובדים על גשר אחד בטורקיה שהוא טיפה יותר ארוך,

and we've designed the Messina Bridge in Italy,

ועיצבנו את גשר מסינה באיטליה,

which is just waiting to get started with construction one day,

שרק מחכה להתחיל להיבנות יום אחד,

who knows when.

מי יודע מתי.

(Laughter)

(צחוק)

I'm going to come back to Messina in a moment.

אני תיכף אחזור למסינה.

But the other kind of long-span bridge which uses that tension principle

אבל הסוג האחר של גשר במפתח ארוך המשתמש בעיקרון המתח

is the cable-stayed bridge,

הוא גשר מעוגן כבלים,

and we see a lot of these.

ואנחנו רואים הרבה מאלו.

In fact, in China they're building a whole load of these right now.

למעשה, בסין הם בונים הרבה כאלה עכשיו.

The longest of these is the Russky Bridge in Vladivostok, Russia --

הגשר הכי ארוך מסוג זה הוא גשר רוסקי בולאדיווסטוק, רוסיה --

just over 1,100 meters.

קצת מעל 1,100 מטרים.

But let me take you back to this question about long-span and lightweight.

אבל תנו לי להחזיר אתכם לשאלה על מפתח ארוך ומשקל קל.

This is using Messina Bridge as an example.

ונשתמש בגשר מסינה כדוגמה.

The pie chart in the center represents the capacity of the main cables --

תרשים העוגה באמצע מייצג את הקיבולת של הכבלים הראשיים --

that's what holds the bridge up --

זה מה שמחזיק את הגשר --

the capacity of the main cables.

הקיבולת של הכבלים הראשיים.

And notice that 78 percent of that capacity

ושימו לב כי 78 אחוזים מהקיבולת הזו

is used up just holding the bridge up.

מנוצלת רק להחזקת הגשר.

There's only 22 percent of its capacity --

ישנם רק 22 אחוזים מהקיבולת שלה --

that's less than a quarter --

שהם פחות מרבע --

available for the payload,

הזמינים למטען,

the stuff that the bridge is there to support:

הדברים שהגשר צריך לתמוך בהם:

the railway, the road and so on.

מסילות הרכבת, הדרך וכן הלאה.

And in fact,

ולמעשה,

over 50 percent of that payload --

יותר מ50 אחוזים מהמטען הזה --

of that dead load --

של המטען המת הזה --

is the cable on its own.

הוא הכבל בעצמו.

Just the cable without any bridge deck.

רק הכבל בלי רציף הגשר.

If we could make that cable lighter,

אם היינו יכולים לעשות את הכבל לקל יותר,

we could span longer.

היינו יכולים להשתרע יותר ארוך.

Right now if we use the high-strength steel wire available to us,

כרגע אם אנחנו משתמשים בכבל פלדה חזק מאוד הזמין לנו,

we can span, practically speaking, around about five or six kilometers

אנחנו יכולים להשתרע, מבחינה מעשית, סביב בערך 5 או 6 קילומטרים

if we really push it.

אם אנחנו ממש נלחץ את זה.

But if we could use carbon fiber in those cables,

אבל אם נוכל להשתמש בסיבי פחמן בכבלים אלו,

we could go more than 10 kilometers.

אנחנו יכולים להגיע ליותר מ10 קילומטרים.

That's pretty spectacular.

זה די מדהים.

But of course superspans is not necessarily the way to go everywhere.

אבל כמובן הארכת יתר היא לא בהכרח הדרך להגיע לכל מקום.

They're very expensive

הם מאוד יקרים

and they've got all sorts of other challenges associated with them,

ויש להם כל מיני אתגרים אחרים המתקשרים אליהם,

and we tend to build multispan

ואנחנו נוטים לבנות למפתחים מרובים.

when we're crossing a wide estuary or a sea crossing.

כשאנחנו חוצים שפך נהר רחב או חוצים ים.

But of course if that sea crossing were somewhere like Gibraltar,

אבל כמובן אם חציית ים הייתה במקום כמו ג'יבלארטר,

or in this case, the Red Sea,

או במקרה זה, הים האדום,

we would indeed be building multiple superlong spans

אנחנו בהחלט היינו בונים מפתחים ארוכים ומרובים

and that would be something spectacular, wouldn't it?

וזה יהיה מדהים, לא?

I don't think I'm going to see that one finished in my lifetime,

אני לא חושב שאני אראה את הגשר הזה גמור בימי חיי,

but it will certainly be worth waiting for for some of you guys.

אבל בהחלט שווה לחכות לזה עבור כמה מכם.

Well, I want to tell you about something which I think is really exciting.

טוב, אני רוצה לספר לכם על משהו שאני חושב שהוא מאוד מרגש.

This is a multispan suspension bridge across very deep water in Norway,

זהו גשר תלוי עם מפתחים מרובים לאורך מים מאוד עמוקים בנורבגיה,

and we're working on this at the moment.

ואנחנו עובדים על זה כרגע.

The deep water means that foundations are prohibitively expensive.

משמעות המים העמוקים היא שהיסודות הם יקרים מעבר ליכולתנו.

So this bridge floats.

אז הגשר הזה צף.

This is a floating, multispan suspension bridge.

זהו גשר תלוי וצף.

We've had floating bridges before, but nothing like this.

היו לנו גשרים צפים בעבר, אבל לא כמו זה.

It stands on floating pontoons

הוא עומד על מצפוים גדולים צפים

which are tethered to the seabed and held down --

המעוגנים לקרקעית הים ומוחזקים --

so, pulled down against those buoyancy forces,

אז, מתוחים למטה נגד כוחות הציפה הללו,

and in order to make it stable,

וכדי לעשות אותו יציב,

the tops of the towers have to be tied together,

גגות המגדלים צריכים להיות קשורים ביחד,

otherwise the whole thing would just wobble around

אחרת כל הגשר פשוט יתנדנד

and nobody will want to go on that.

ואף אחד לא ירצה לעלות עליו.

But I'm really excited about this

אבל אני ממש מתרגש מזה

because if you think about the places around the world

כי אם אתם חושבים על מקומות מסביב לעולם

where the water is so deep

שבהם המים כל כך עמוקים

that nobody has given a second thought to the possibility of a bridge

שאף אחד לא חשב על האפשרות של גשר

or any kind of crossing,

או כל סוג של מעבר חצייה,

this now opens up that possibility.

זה עכשיו פותח את האפשרות הזו.

So this one's being done by the Norwegian Roads Administration,

אז זה נבנה על ידי משרד התחבורה הנורבגי,

but I'm really excited to know

אבל אני ממש מתרגש לדעת

where else will this technology enable development --

איפה עוד הטכנולוגיה הזו תאפשר התפתחות --

that growing together,

הצמיחה הזו ביחד,

that building of community.

בניית הקהילה הזו.

Now, what about concrete?

עכשיו, מה לגבי בטון?

Concrete gets a pretty bad name sometimes,

לפעמים בטון מקבל שם ממש רע,

but in the hands of people like Rudy Ricciotti here,

אבל בידיהם של אנשים כמו רודי ריצ'וטי כאן,

look what you can do with it.

תראו מה אפשר לעשות עם זה.

This is what we call ultra-high performance fiber-reinforced concrete.

לזה אנחנו קוראים ביצוע גבוה במיוחד של בטון המחוזק על ידי סיבים.

It's a bit of a mouthful.

זה קצת שובר את השיניים.

Us engineers love those kinds of words.

המהנדסים אוהבים את סוג המילים האלו.

(Laughter)

(צחוק)

But what you do with this --

אבל מה אתם עושים עם זה --

this is really superstrong, and it's really durable,

זה ממש מאוד חזק, והוא ממש עמיד,

and you can get this fantastic sculptural quality.

ואפשר לקבל את האיכות המפוסלת והמדהימה הזו.

Who said concrete bridges are dull?

מי אמר שגשרים מבטון הם משעממים?

We could talk about all sorts of other new technologies and things

אנחנו יכולים לדבר על כל מיני טכנולוגיות ודברים חדשים אחרים

which are going on,

שמתרחשים,

רובוטים ומדפסות תלת-מימדיות ואינטליגנציה מלאכותית וכל אלו,

robots and 3-D printing and AI and all of that,

but I want to take you back to something which I alluded to earlier on.

אבל אני רוצה להחזיר אתכם למשהו שהתייחסתי אליו לפני כן.

Our bridges need to be functional, yes.

הגשרים שלנו צריכים להיות שימושיים, כן.

They need to be safe -- absolutely.

הם צריכים להיות בטוחים -- בהחלט.

They need to be serviceable and durable.

הם צריכים להיות שירותיים ועמידים.

But I passionately believe they need to be elegant;

אבל אני מאמין בכל מאודי שהם צריכים להיות אלגנטיים;

they need to be beautiful.

הם צריכים להיות יפים.

Our bridges are designed for a long time.

הגשרים שלנו מעוצבים לזמן ארוך.

We tend to design for 100 years plus.

אנחנו נוטים לעצב ליותר מ100 שנים.

They're going to be there for an awfully long time.

הם יהיו שם לזמן ארוך ביותר.

Nobody is going to remember the cost.

אף אחד לא יזכור את העלות.

Nobody will remember whether it overran a few months.

אף אחד לא יזכור האם הם לקח כמה חודשים יותר לבנות אותם.

But if it's ugly or just dull,

אבל אם הגשר מכוער או משעמם,

it will always be ugly or dull.

הוא תמיד יהיה מכוער או משעמם.

(Laughter)

(צחוק)

Bridges --

גשרים --

beauty enriches life.

יופי מעשיר את החיים.

Doesn't it?

לא?

It enhances our well-being.

זה משפר את הרווחה שלנו.

Ugliness and mediocrity does exactly the opposite.

כיעור ובינוניות עושים בדיוק את ההיפך.

And if we go on building mediocre, ugly environments --

ואם נמשיך לבנות סביבות בינוניות ומכוערות --

and I believe we're becoming numb to that stuff --

ואני מאמין שאנחנו הופכים לאדישים לנושא זה --

if we go on doing that,

אם נמשיך לעשות את זה,

it's something like a large-scale vandalism,

זה משהו כמו ונדליזם בקנה מידה גדול,

which is completely unacceptable.

מה שלגמרי לא מקובל.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

This is a bridge in Lyon in France,

זהו גשר בליון, צרפת,

which was procured through a design competition.

שרכשו על ידי תחרות עיצוב.

And I think we need to start talking to those people who procure our bridges

ואני חושב שאנחנו צריכים להתחיל לדבר עם אלו שרוכשים את הגשרים שלנו.

and our structures,

והמבנים שלנו,

because it's the procurement which is often the key.

מכיוון שזוהי הרכישה שהיא לעיתים המפתח.

Design competitions is one way to get good design,

תחרויות עיצוב היא דרך אחת להשיג עיצוב טוב,

but it's not the only one.

אבל היא לא הדרך היחידה.

There's an awful lot of procurement going on

יש הרבה רכישה שמתרחשת מסביב

that is absolutely prejudiced against good design.

שלגמרי משוחדת כנגד עיצוב טוב.

So yes, technology happens a bit slowly sometimes in my world.

אז כן, טכנולוגיה מתרחשת מעט לאט לפעמים בעולמי.

But I'm really excited about what we can do with it.

אבל אני ממש מתרגש ממה שאנחנו יכולים לעשות עם זה.

Whether it's saving lives in rural Africa

בין אם זה להציל חיים באפריקה הכפרית

or stretching the boundaries of long-span technology

או מתיחת הגבולות עם טכנולוגיית מפתחים ארוכים

or just crossing the road next-door,

או פשוט לחצות את הדרך ליד,

I hope we continue to build elegant and beautiful stuff

אני מקווה שנמשיך לבנות דברים אלגנטיים ויפים

that save lives and build communities.

שמצילים חיים ובונים קהילות.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)