Ballroom dance that breaks gender roles | Trevor Copp and Jeff Fox

מתרגם: Nadav Baron מבקר: Ido Dekkers

(Music)

(מוזיקה)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Trevor Copp: When "Dancing With the Stars" first hit the airwaves,

כש''רוקדים עם כוכבים'' עלה לראשונה לאוויר,

that is not what it looked like.

זה ממש לא נראה ככה.

(Laughter)

(צחוק)

ג'ף ואני היינו מדריכי ריקודים סלוניים במשרה מלאה

Jeff and I were full-time ballroom dance instructors

כשהריקודים הסלונים זכו לתחייה גדולה בטלוויזיה

when the big TV ballroom revival hit,

and this was incredible.

וזה היה מדהים.

כלומר, יום אחד היינו אומרים "פוקסטרוט" (סגנון ריקוד)

I mean, one day we would say "foxtrot,"

and people were like "Foxes trotting."

ואנשים חשבו על "שועלים רצים."

(Laughter)

(צחוק)

And the next day they were telling us

ויום לאחר מכן הם הסבירו לנו

the finer points of a good feather step.

על הדקויות של צעד ריקוד קליל כנוצה.

And this blew our minds.

וזה הדהים אותנו.

I mean, all of the ballroom dance geeking out that we had always done

כלומר, כל החנוניות של אולם הריקודים שתמיד ביצענו

on why salsa worked differently than the competitive rumba

על ההבדלים בין סלסה לרמבה תחרותית

and why tango traveled unlike the waltz,

ולמה הצעדים בטנגו שונים מאלה שבוולס

all of that just hit the public consciousness,

כל זה נכנס לתודעה הציבורית,

and it changed everything.

וזה שינה הכל.

But running parallel to this excitement,

אבל במקביל להתרגשות הזו,

the excitement that suddenly, somehow, we were cool --

ההתרגשות הזו שפתאום איכשהו, היינו מגניבים--

(Laughter)

(צחוק)

היתה גם ההסתייגות הזו.

there was also this reservation.

Why this and why now?

למה זה קורה ולמה עכשיו?

Jeff Fox: When Trevor and I would get together for training seminars

ג'ף פוקס: כשטרוור ואני היינו נפגשים לסמינרי הדרכה

or just for fun,

או פשוט בשביל הכיף,

we'd toss each other around, mix it up,

היינו מטלטלים זה את זה, משנים תפקידים,

take a break from having to lead all the time.

לוקחים הפסקה מהצורך להוביל כל הזמן.

אפילו המצאנו שיטה להחליף בין המוביל למובל

We even came up with a system for switching lead and follow

while we were dancing,

בזמן שרקדנו,

כדרך להחליף תפקידים בצורה הוגנת.

as a way of taking turns and playing fair.

רק אחרי שהשתמשנו בשיטה כחלק מהופעה

It wasn't until we used that system as part of a performance

בפסטיבל קטן

in a small festival

that we got an important tap on the shoulder.

קיבלנו טפיחה חשובה על השכם.

Lisa O'Connell, a dramaturge and director of a playwright center,

ליסה או'קונול, מומחית לדרמה ומנהלת מרכז למחזאות,

pulled us aside after the show and said,

לקחה אותנו הצידה לאחר ההופעה ואמרה,

"אתם מבינים כמה פוליטי זה היה?"

"Do you have any idea how political that was?"

(Laughter)

(צחוק)

So that began an eight-year collaboration to create a play

וכך התחיל שיתוף פעולה של שמונה שנים כדי ליצור מחזה

which not only further developed our system for switching

שלא רק פיתח את שיטת ההחלפות שלנו,

but also explored the impact of being locked into a single role,

אלא גם בחן את ההשפעה של להיות נעול בתפקיד אחד,

and what's worse,

וגרוע מכך,

being defined by that single role.

להיות מוגדרים על ידי תפקיד זה.

TC: Because, of course,

ט.ס: כי, כמובן,

classic Latin and ballroom dancing isn't just a system of dancing;

ריקודים סלוניים ולטינים קלאסים הם לא רק סגנונות ריקוד

it's a way of thinking, of being,

הם דרך של חשיבה, של הוויה

of relating to each other

של יחס הדדי

that captured a whole period's values.

שמכילים ערכים של תקופה שלמה.

There's one thing that stayed consistent, though:

אולם, דבר אחד נשאר קבוע:

the man leads

הגבר מוביל

and the woman follows.

והאישה מובלת.

אז סלסת רחוב, אליפות טנגו, זה הכל אותו דבר--

So street salsa, championship tango, it's all the same --

he leads, she follows.

הוא מוביל והיא מובלת.

So this was gender training.

אז זה היה אימון מגדרי.

You weren't just learning to dance --

לא רק למדתם לרקוד--

you were learning to "man" and to "woman."

למדתם להיות "גבר" ו"אישה."

It's a relic.

זה שריד היסטורי.

And in the way of relics, you don't throw it out,

וכדרכם של שרידים, לא זורקים אותם,

but you need to know that this is the past.

אבל אתם צריכים לדעת שזהו העבר.

This isn't the present.

זה לא ההווה.

It's like Shakespeare: respect it, revive it -- great!

זה כמו שייקספיר: כבדו את זה, החיו את זה, נהדר!

But know that this is history.

אבל דעו שזו היסטוריה.

This doesn't represent how we think today.

זה לא מייצג את הדרך בה אנחנו חושבים היום.

אז שאלנו את עצמנו:

So we asked ourselves:

If you strip it all down,

אם נפטרים מכל הפרטים,

what is at the core of partner dancing?

מה הוא הבסיס של ריקוד זוגות?

העיקרון הבסיסי של ריקודי זוגות

JF: Well, the core principle of partner dancing

is that one person leads, the other one follows.

הוא שאחד מוביל ואחר מובל.

המכונה מתפקדת באותו אופן, לא משנה מי מבצע איזה תפקיד.

The machine works the same, regardless of who's playing which role.

The physics of movement doesn't really give a crap about your gender.

לפיזיקה של התנועה לא ממש אכפת מהמגדר שלך.

(Laughter)

So if we were to update the existing form,

אז אם היינו מעדכנים את הצורה הקיימת,

we would need to make it more representative

הייה עלינו לעשות אותה יותר מייצגת

of how we interact here, now, in 2015.

את האופן בו אנחנו מתנהגים היום, ב 2015.

כשאתם צופים בריקודים סלוניים אל תיצפו רק במה שיש שם

When you watch ballroom, don't just watch what's there.

Watch what's not.

צפו במה שאין שם.

הזוג תמיד הוא רק גבר ואישה.

The couple is always only a man and a woman.

ביחד.

Together.

Only.

רק.

Ever.

תמיד.

So, same-sex and gender nonconformist couples just disappear.

לכן זוגות מאותו מגדר שוברי מוסכמות פשוט נעלמים.

In most mainstream international ballroom competitions,

בזרם המרכזי של התחרויות הבינלאומיות,

same-sex couples are rarely recognized on the floor,

זוגות מאותו מגדר נדירים מאוד

and in many cases,

וברבים מהמקרים,

the rules prohibit them completely.

חוקי התחרות שוללים זאת לחלוטין.

ט.ס: חפשו בגוגל תמונות של: "רקדן לטיני מקצועי,"

TC: Try this: Google-image, "professional Latin dancer,"

and then look for an actual Latino person.

ואז חפשו אדם לטיני באמת.

(Laughter)

(צחוק)

תיתקעו על זה ימים שלמים.

You'll be there for days.

מה שתקבלו זה דף אחרי דף של זוגות רוסיים לבנים

What you will get is page after page of white, straight Russian couples

spray-tanned to the point of mahogany.

עם שיזוף מלאכותי עד לצבע מהגוני.

(Laughter)

(צחוק)

אין שחורים, אין אסיאתים,

There are no black people, there are no Asians,

no mixed-race couples,

אין זוגות מעורבי-גזע,

so basically, non-white people just disappeared.

בעצם, זוגות לא לבנים פשוט נעלמו

Even within the white-straight- couple-only paradigm --

אפילו בתוך הפרדיגמה של זוג לבן סטרייטי בלבד --

היא לא תהיה יותר גבוהה,

she can't be taller,

he can't be shorter.

הוא לא יהיה יותר נמוך,

She can't be bolder,

היא לא יכולה להיות יותר נועזת,

הוא לא יכול להיות יותר עדין.

he can't be gentler.

If you were to take a ballroom dance

אם הייתם לוקחים את הריקוד הסלוני

and translate that into a conversation

ומתרגמים אותו לשיחה

and drop that into a movie,

ומשבצים את זה בתוך סרט,

we, as a culture, would never stand for this.

אנחנו, כתרבות, לא היינו סובלים זאת.

He dictates, she reacts.

הוא מכתיב, היא מגיבה.

No relationship -- gay, straight or anything --

אין מערכות יחסים -- הומו, סטרייט או כל דבר אחר --

that we would regard as remotely healthy or functional looks like that,

שנתייחס אליהם כבקושי בריאים או פונקציונלים,

ובכל זאת, איכשהו

and yet somehow,

you put it on prime time, you slap some makeup on it,

אתם מקרינים את זה בפריים-טיים בטלוויזיה עם קצת איפור,

throw the glitter on, put it out there as movement, not as text,

מפזרים נצנצים, מציגים את זה שם כתנועה, לא כטקסט,

and we, as a culture,

ואנחנו כתרבות,

tune in and clap.

מתכווננים, ומוחאים כפיים.

We are applauding our own absence.

אנחנו מריעים להיעדרות של עצמנו.

יותר מדי אנשים נעלמו מריקודי הזוגות.

Too many people have disappeared from partner dancing.

(Music)

(מוזיקה)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

JF: Now, you just saw two men dancing together.

ג'.פ: כרגע ראיתם שני גברים רוקדים יחדיו.

(Laughter)

(צחוק)

And you thought it looked ...

וחשבתם שזה נראה...

a little strange.

קצת מוזר.

מעניין -- מושך אפילו --

Interesting -- appealing, even --

but a little bit odd.

אבל קצת מוזר.

Even avid followers of the same-sex ballroom circuit can attest

אפילו חסידים נלהבים של ריקודי הזוגות מאותו מין, יכולים להעיד

that while same-sex partner dancing can be dynamic and strong and exciting,

שבעוד שריקודי זוגות מאותו מין יכולים להיות דינמיים, חזקים ומרגשים,

it just doesn't quite seem to fit.

זה פשוט לא נראה מתאים.

Aesthetically speaking,

מבחינה אסטתית,

if Alida and I take the classic closed ballroom hold ...

אם אלידה ואני נעמוד באחיזה קלאסית קרובה של ריקוד סלוני...

this is considered beautiful.

זה נחשב יפה.

(Laughter)

(צחוק)

But why not this?

אבל למה לא זה?

(Laughter)

(צחוק)

See, the standard image that the leader must be larger and masculine

המראה הסטנדרטי הוא שהמוביל חייב להיות גדול ושרירי יותר

and the follower smaller and feminine --

והמובל קטן ונשי --

this is a stumbling point.

זוהי נקודת מכשול.

TC: So we wanted to look at this from a totally different angle.

הסתכלנו על זה מנקודת מבט שונה.

So, what if we could keep the idea of lead and follow

מה אם יכולנו לשמור את רעיון המוביל - מובל

וזורקים את הרעיון שזה קשור למיגדר?

but toss the idea that this was connected to gender?

Further, what if a couple could lead and follow each other

יותר מכך, מה אם זוג היה יכול להוביל ולהיות מובל

and then switch?

ואז להחליף?

And then switch back?

ואז להחליף חזרה?

What if it could be like a conversation,

מה אם זה היה כמו שיחה,

taking turns listening and speaking, just like we do in life?

מחליפים האזנה ודיבור, בדיוק כמו בחיים?

מה אם היינו רוקדים כך?

What if we could dance like that?

We call it "Liquid Lead Dancing."

אנו קוראים לזה: "ריקוד הובלה נוזלית."

JF: Let's try this with a Latin dance,

בוא ננסה זאת עם ריקוד לטיני,

סלסה.

salsa.

In salsa, there's a key transitional step, called the cross-body lead.

בסלסה המפתח או צעד המעבר, הנקרא cross-body lead.

We use it as punctuation to break up the improvisation.

אנו משתמשים בו כנקודה בסוף משפט. כדי לקטוע את האלתורים.

It can be a little tricky to spot if you're not used to looking for it,

זה צעד קשה לזיהוי אם אתם לא מחפשים אותו,

so here it is.

אז הנה הוא.

One more time for the cheap seats.

עוד פעם ליושבים מאחור.

(Laughter)

(צחוק)

And here's the action one more time,

והנה הפעולה שוב

nice and slow.

לאט וברור.

Now, if we apply liquid-lead thinking to this transitional step,

ואם אנו מוסיפים את ההובלה הנוזלית לצעד המעבר הזה,

the cross-body lead becomes a point

הCBL נהיה נקודה

where the lead and the follow can switch.

בה המוביל והמובל יכולים להחליף.

The person following can elect to take over the lead,

המובל יכול להחליט להוביל,

or the person leading can choose to surrender it,

המוביל יכול לוותר על ההובלה,

essentially making it a counter-cross-body lead.

ובעצם להפוך את הצעד למעבר נגדי.

Here's how that looks in slow motion.

כך זה נראה בהילוך איטי.

And here's how it looked when we danced it in the opening dance.

וכך זה נראה כשרקדנו בריקוד הפתיחה.

With this simple tweak, the dance moves from being a dictation

בעזרת שינוי קטן זה הריקוד הופך מהכתבה

to a negotiation.

למשא ומתן.

Anyone can lead. Anyone can follow.

כל אחד יכול להוביל, או להיות מובל.

And more importantly, you can change your mind.

ויותר חשוב, אפשר להחליף.

Now, this is only one example of how this applies,

זו רק דוגמה אחת ליישום,

but once the blinkers come off, anything can happen.

אבל ברגע שהשינוי החל, הכל יכול לקרות.

בואו נראה איך הובלה נוזלית מיושמת בוולס קלאסי.

TC: Let's look at how Liquid Lead thinking could apply to a classic waltz.

Because, of course,

כי, כמובן,

it isn't just a system of switching leads;

זו לא רק שיטה להחליף הובלה:

זו דרך חשיבה

it's a way of thinking

that can actually make the dance itself more efficient.

שהופכת את הריקוד ליעיל יותר.

So: the waltz.

אז: הוולס.

The waltz is a turning dance.

וולס זה ריקוד בסיבובים.

This means that for the lead,

בשביל המוביל,

you spend half of the dance traveling backwards,

אתם מבלים חצי מהריקוד הולכים אחורה,

completely blind.

עיוורים לחלוטין.

And because of the follower's position,

ובגלל מיקום המובל,

basically, no one can see where they're going.

אף אחד לא רואה לאן הוא הולך.

(Laughter)

(צחוק)

אז אתם שם על הרחבה,

So you're out here on the floor,

ודמיינו שבאים ישר אליכם.

and then imagine that coming right at you.

JF: Raaaaaah!

ארררררר!

(Laughter)

(צחוק)

TC: There are actually a lot of accidents out there

יש הרבה תאונות על הרחבה

שקורות כתוצאה מהעיוורון הזה.

that happen as a result of this blind spot.

אבל מה אם בני הזוג היו מרשים

But what if the partners were to just allow for

a switch of posture for a moment?

החלפה של תנוחה רק לרגע?

A lot of accidents could be avoided.

הרבה תאונות היו נמנעות.

Even if one person led the whole dance but allowed this switch to happen,

אפילו עם מוביל אחד לאורך כל הריקוד אבל היה אפשר להחליף,

זה היה הרבה יותר בטוח,

it would be a lot safer,

while at the same time, offering new aesthetics into the waltz.

ובאותו זמן הוספה של אסתטיקה לולס.

Because physics doesn't give a damn about your gender.

כי לפיזיקה לא אכפת מהמגדר שלכם.

(Laughter)

(צחוק)

רקדנו הובלה נוזלית במועדונים, באירועים גדולים

JF: Now, we've danced Liquid Lead in clubs, convention centers

וכחלק מהמחזה "ריקוד ראשון" שיצרה ליסה,

and as part of "First Dance," the play we created with Lisa,

על הבמה באמריקה הצפונית ובאירופה.

on stages in North America and in Europe.

And it never fails to engage.

וזה תמיד מושך את הקהל.

I mean, beyond the unusual sight of seeing two men dancing together,

כלומר, מעבר לעובדה ששני גברים רוקדים יחדיו,

it always evokes and engages.

זה תמיד מעורר תשומת לב.

אבל למה?

But why?

The secret lies in what made Lisa see our initial demonstration

הסוד טמון במה שנראה לליסה

as "political."

כ"פוליטי."

It wasn't just that we were switching lead and follow;

לא רק שהחלפנו הובלה:

it's that we stayed consistent in our presence, our personality

זה שנשארנו עם אותה אישיות

and our power, regardless of which role we were playing.

ואותו כוח, בלי קשר לתפקיד בריקוד.

We were still us.

עדיין היינו אנחנו.

And that's where the true freedom lies --

ושם טמון החופש האמיתי --

not just the freedom to switch roles,

לא רק החופש להחליף תפקידים,

but the freedom from being defined by whichever role you're playing,

אלא גם החופש מלהיות מוגדרים על ידי התפקיד שמשחקים.

the freedom to always remain true to yourself.

החופש להיות נאמנים לעצמכם.

Forget what a lead is supposed to look like, or a follow.

שכחו איך נראית הובלה או מובלות.

Be a masculine follow

היו מובלים גבריים

או מובילים נשיים.

or a feminine lead.

Just be yourself.

היו עצמכם.

Obviously, this applies off the dance floor as well,

כמובן, זה חשוב גם מחוץ לרחבת הריקודים,

but on the floor, it gives us the perfect opportunity

אבל על הרחבה זו הזדמנות מושלמת

לעדכן את הגישה הישנה, לחדש שריד עתיק,

to update an old paradigm, reinvigorate an old relic,

and make it more representative of our era and our current way of being.

ולהפוך אותו למייצג של התקופה שלנו ודרך החיים העדכנית שלנו.

TC: Jeff and I dance partner dancing all the time with women and men

ג'ף ואני רוקדים עם נשים ועם גברים

and we love it.

ואנחנו אוהבים את זה.

But we dance with a consciousness that this is a historic form

אבל אנחנו מודעים למשמעות ההיסטורית

that can produce silence and produce invisibility

שיכולה ליצור השתקה והעלמה

across the spectrum of identity that we enjoy today.

לרוחב כל מגוון הזהויות הקיימות כיום.

We invented Liquid Lead

המצאנו את ההובלה הנוזלית

as a way of stripping out all the ideas that don't belong to us

כדרך להיפטר מכל הרעיונות שלא שייכים לנו

and taking partner dancing back to what it really always was:

ולהפוך את ריקוד הזוגות למה שתמיד היה:

the fine art of taking care of each other.

האומנות של לדאוג אחד לשני

(Music)

(מוזיקה)

(Applause)

(מחיאות כפיים)