How to find a wonderful idea | OK Go

מתרגם: Alsa Saal מבקר: Ido Dekkers

(Dominoes fall)

(אבני דומינו נופלות)

(Toy car)

(מכונית צעצוע)

(Ball rolls)

(כדור מתגלגל)

(Music: "This Too Shall Pass")

(מוסיקה: "גם זה יעבור")

(Singing)

(שירה)

You know you can't keep letting it get you down,

אתה יודע שאתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך,

and you can't keep dragging that dead weight around.

ואתה לא יכול להמשיך לסחוב אתך את המשקל המיותר הזה.

If there ain't all that much to lug around

אם אין הרבה מה לסחוב

better run like hell when you hit the ground

עדיף שתרוץ כמו משוגע כשתגיע לקרקע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

You can't stop these kids from dancing,

אתה לא יכול למנוע מהילדים האלו לרקוד,

but why would you want to,

אבל למה שתרצה בכלל,

especially when you're already getting yours?

במיוחד כשאתה כבר מסודר?

(Xylophone)

(קסילופון)

(Singing) 'Cause if your mind don't move and your knees don't bend,

כי אם המוח שלך לא פועל והברכיים שלך לא מתכופפות,

well don't go blaming the kids again.

אל תאשים שוב את הילדים.

(Xylophone)

(קסילופון)

(Singing) When the morning comes

כשהבוקר יגיע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

(Xylophone)

(קסילופון)

(Singing) Let it go,

שחרר,

this too shall pass

גם זה יעבור

Let it go,

שחרר,

this too shall pass

גם זה יעבור

You know you can't keep letting it get you down,

אתה יודע שאתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך,

you can't keep letting it get you down --

אתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך --

this too shall pass

גם זה יעבור

If there ain't all that much to lug around,

אם אין הרבה מה לסחוב,

you can't keep letting it get you down --

אתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך --

this too shall pass

גם זה יעבור

When the morning comes --

כשהבוקר יגיע --

you can't keep letting it get you down,

אתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך,

no you can't keep letting it

לא, אתה לא יכול לתת לזה

When the morning comes --

כשהבוקר יגיע --

you can't keep letting it get you down,

אתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך,

no you can't keep letting it

לא, אתה לא יכול לתת לזה

When the morning comes --

כשהבוקר יגיע --

you can't keep letting it get you down,

אתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך,

no you can't keep letting it

לא, אתה לא יכול לתת לזה

When the morning comes --

כשהבוקר יגיע --

you can't keep letting it get you down,

אתה לא יכול להמשיך לתת לזה לדכא אותך,

no you can't keep letting it

לא, אתה לא יכול לתת לזה

When the morning comes

כשהבוקר יגיע

(Paint guns fire)

(ירי של רובי צבע)

(Applause)

(מחיאות כפים)

Damian Kulash: Thank you, thanks very much.

דמיאן קולאש: תודה רבה, תודה רבה לכם.

We are OK Go,

אנחנו OK Go,

and we've been together as a band since 1998.

ואנחנו ביחד כלהקה מאז 1998.

But in the last decade,

אבל בעשור האחרון,

we've become known as much for the elaborate music videos,

הפכנו מפורסמים גם בזכות סרטוני המוסיקה המורכבים,

like the one we just saw,

כמו זה שעכשיו ראינו,

as for the songs they accompany.

כמו בזכות השירים שאותם הם מלווים.

So we will play along with another one of those in a few minutes,

אנחנו ננגן עם סרטון נוסף בעוד מספר דקות,

but in the meantime,

אבל בינתיים,

we want to address this question that we get asked all the time

אנחנו רוצים להתייחס לשאלה ששואלים אותנו פעמים רבות

but we've really never come up with an adequate answer for it,

ואף פעם לא היתה לנו תשובה הולמת עבורה,

and that is, how do we think of those ideas?

והיא: איך אנחנו חושבים על הרעיונות האלו?

The videos are not all Rube Goldberg machines, by the way.

לא כל הסרטונים הם של מכונות רוב גולדברג, דרך אגב.

Last year we did a dance in zero gravity,

בשנה שעברה עשינו ריקוד באפס כח משיכה.

and once we set up an obstacle course

ופעם בנינו מסלול מכשולים

out of thousands of musical instruments in the desert,

מאלפי כלי נגינה במדבר,

and then played them by stunt driving a car through them.

וניגנו בהם באמצעות נסיעת פעלולים ברכב דרכם.

(Laughter)

(צחוק)

For one of the videos,

עבור אחד מהסרטונים,

we choreographed hundreds of people with umbrellas

ליהקנו אלפי אנשים עם מטריות

in an abandoned parking lot outside Tokyo,

במגרש חניה נטוש מחוץ לטוקיו,

and then filmed them from a drone a half a mile in the air.

ואז צילמנו אותם מרחפן מגובה של 800 מטר.

So it's all of these ideas that people are curious about,

כך שאנשים סקרנים לגבי כל הרעיונות האלו,

and the reason we've had so much trouble describing how we think of these ideas

והסיבה לכך שהיה לנו קשה כל כך לתאר איך חשבנו על הרעיונות האלו

is that it doesn't really feel like we think of them at all.

היא שאנחנו לא מרגישים בכלל שאנחנו חושבים עליהם.

It feels like we find them.

ההרגשה היא שאנחנו מוצאים אותם.

And by way of explanation --

סוג של הסבר --

well, I have a compulsive habit.

ובכן, יש לי הרגל כפייתי.

I play parallax and perspective games with my eyes pretty much all the time,

אני משחק משחקי גלילה ופרספקטיבה עם העיניים שלי כמעט כל הזמן,

and it's something I've been doing since I was a teenager.

זה משהו שאני עושה מאז שהייתי מתבגר.

And I think the big contributing factor may have been

ואני חושב שהגורם המרכזי שתרם לכך היה

that this is how I decorated my high school bedroom.

שככה עיצבתי את חדר השינה שלי בתיכון.

(Laughter)

(צחוק)

And being a teenager,

כשהייתי מתבגר,

what I did in there, of course, was just talk on the phone

מה שעשיתי שם היה, כמובן, רק לדבר בטלפון

for staggering amounts of time.

למשך פרקי זמן מדהימים.

So I was in this visual maelstrom

כך שהייתי בתוך המערבולת הויזואלית הזו

just pretty much usually sitting in one place,

כשאני יושב בדרך כלל באותו מקום,

and I guess just the overload in general --

ואני חושב שרק העומס באופן כללי --

my brain kind of tried to make sense of it, and I would --

המוח שלי ניסה להבין אותו, ואני הייתי --

If I could move my head off to one side a little bit,

אם הייתי מצליח להזיז את הראש לצד אחד רק מעט,

the edge of the desk would line up just perfectly

הקצה של השולחן היה מתיישר בדיוק

with that poster on the opposite wall;

עם הפוסטר ההוא על הקיר הנגדי;

or if I put my thumb out,

וכשהושטתי את האגודל קדימה,

I could close first my left eye and then my right,

הייתי סוגר קודם את העין השמאלית ואחר כך את הימנית,

and my thumb would bounce back and forth

והאגודל שלי היה קופץ מצד לצד

between Jimi Hendrix's left eye and his right.

בין העין השמאלית של ג'ימי הנדריקס לעין הימנית.

(Laughter)

(צחוק)

It was not a conscious thing, of course,

זה לא היה משהו מודע, כמובן,

this is just kind of the equivalent of doodling while you're talking,

זו המקבילה של לשרבט בשעה שאתה מדבר,

and it's still something I do all the time.

וזה משהו שאני עדין עושה כל הזמן.

This is my wife, Kristin --

זו אשתי, קריסטין --

(Applause)

(מחיאות כפים)

Yeah!

כן!

Woo!

וואו!

And it's not uncommon that we are out at dinner,

זה לא נדיר שאנחנו אוכלים ארוחת ערב בחוץ,

and in the middle of a great conversation she'll just stop mid-sentence,

ובאמצע שיחה נהדרת היא פשוט מפסיקה באמצע המשפט,

and when she stops is when I realize that I'm the one who's acting weird

וכשהיא עוצרת אני מבין שאני הוא זה שמתנהג מוזר

because I'm like bobbing and weaving.

כי אני מקפץ וזז מצד לצד.

And what I'm trying to do is get that ficus back there

מה שאני מנסה לעשות הוא למקם את הפיקוס שמאחורה

to stick out of her head like a ponytail.

כך שהוא יבלוט מתוך הראש שלה כמו זנב סוס.

(Laughter)

(צחוק)

The point of telling you all this is that --

הסיבה שאני מספר לכם את כל זה היא --

for me this is what it feels like to have an idea.

עבורי זוהי ההרגשה כשיש לך רעיון.

It's like they're made of these disparate parts,

זה כאילו שהם עשויים מחלקים נפרדים,

these disparate chunks sort of floating out there.

מין חתיכות נפרדות שצפות להן באויר.

And if you're receptive and you're observant,

ואם אתה פתוח ואתה חד-הבחנה,

and crucially, if you're in exactly the right place,

והכי חשוב, אם אתה בדיוק במקום הנכון,

you can get them to just line up.

אתה יכול לגרום להם להסתדר בקו אחד.

So if you get used to --

אם אתה מתרגל ל---

if it's your job to think of ideas this way,

אם העבודה שלך היא לחשוב על רעיונות בדרך הזו,

they'll start beckoning to you

הם יתחילו לאותת לך

the way that Jimi's eyes beckoned from that poster,

כמו שהעיניים של ג'ימי אותתו מהפוסטר ההוא,

or the ficus beckons from behind Kristin's head.

או כמו שהפיקוס אותת מאחורי הראש של קירסטין.

Writing music feels like that process just over and over again,

כתיבת מוסיקה מרגישה כמו התהליך הזה פעם אחר פעם,

like you've got a bunch of sounds or a groove or a chord progression

כאילו יש לך קבוצה של צלילים או מקצב או התקדמות של אקורד

and you're just looking for that thing on the other side,

ואתה מחפש את הדבר הזה בצד השני,

that little chunk over there, that puzzle piece that clicks right in.

החתיכה הקטנה הזו שם, חלק הפאזל הזה שנכנס בדיוק למקום.

And when it does click,

וכשהוא באמת נכנס למקום,

it doesn't feel like you thought up that puzzle piece,

זה לא מרגיש כאילו אתה חשבת על חתיכת הפאזל הזו,

it feels like you found it --

זה מרגיש שמצאת אותה --

like it was a set of relationships that you unlocked.

כאילו זו מערכת יחסים שפיצחת.

But with the videos in particular,

אבל עם הסרטונים במיוחד,

we're usually looking for this specific feeling

אנחנו בדרך כלל מחפשים את ההרגשה הספציפית הזו

which is wonder.

שהיא פליאה.

And there's always a component of surprise to wonder,

ותמיד יש מרכיב של הפתעה בפליאה,

so we're not just looking for good ideas,

כך שאנחנו לא רק מחפשים רעיונות טובים,

we're looking for good ideas that surprise us in some way.

אנחנו מחפשים רעיונות טובים שמפתיעים אותנו בדרך כלשהי.

And this causes something of a problem,

וזה יוצר סוג של בעיה,

because ...

בגלל...

the process that we all use to make stuff,

התהליך שבו כולנו רגילים ליצור דברים,

it actually has a very strong bias against surprising ideas.

יש בו למעשה הטיה חזקה מאד נגד רעיונות מפתיעים.

The process I'm talking about is the one you all know --

התהליך שעליו אני מדבר הוא זה שכולכם מכירים --

we all do it all the time.

כולנו עושים את זה כל הזמן.

You think of an idea.

אתם חושבים על רעיון.

You just sit and think of your brilliant idea

אתם פשוט יושבים וחושבים על הרעיון המבריק שלכם

and then you come up with a plan

ואז אתם בונים תכנית

for how you're going to make that idea happen.

איך תגרמו לרעיון הזה לקרות.

And then with that plan in mind,

ואז כשיש לכם בראש את התכנית הזו,

you go back and double-check your original idea

אתם חוזרים ובודקים שוב את הרעיון המקורי שלכם

and maybe revise it,

ואולי מתקנים אותו,

and then bouncing back and forth between the idea and the plan,

ואז אתם מדלגים הלוך ושוב בין הרעיון לבין התכנית,

the plan and the idea,

בין התכנית לבין הרעיון,

eventually you come up with a truly great plan.

לבסוף יש לכם תכנית באמת מצויינת.

And then once you have that, and only then,

ואז כשיש לכם אותה, ורק אז,

do you go out and you execute.

אתם יוצאים ומוציאים אותה לפועל.

And this is like --

וזה כאילו --

this is sort of a flawless system

זו מעין שיטה מושלמת

in terms of maximizing your resources,

במובנים של מיקסום המשאבים שלכם,

because this -- super cheap.

כי זה סופר-זול.

Thinking usually costs very little,

חשיבה בדרך כלל עולה מעט מאד,

but this is really expensive most of the time,

אבל זה לרוב ממש יקר,

so by the time you get there,

כך שעד שאתם מגיעים לזה,

you want to make sure you're super prepared

אתם רוצים להיות בטוחים שאתם סופר-מוכנים

and you can squeeze every last drop out of what you've got.

ושאתם יכולים לסחוט כל טיפה ממה שיש לכם.

But there are problems with this,

אבל יש עם זה בעיות,

and math will help us reveal the biggest one.

והמתמטיקה תעזור לנו לגלות את הבעיה הגדולה ביותר.

Go back to that video that we just showed you.

בואו נחזור לסרטון הזה שכרגע הראינו לכם.

That Rube Goldberg machine,

מכונת רוב גולדברג הזו,

it had about 130 interactions in it.

היו בה בערך 130 פעולות גומלין.

That was 130 things

זה אומר 130 דברים

that we had to have go according to our plan.

שהיינו חייבים שיעבדו לפי התכנית שלנו.

So let's assume that we want to make a new video now,

אז בואו נניח שאנחנו רוצים לצלם סרטון חדש,

similarly complex -- 130 moving parts.

באותה רמת מורכבות -- 130 חלקים נעים.

If we're really good planners in that system,

אם אנחנו מתכננים כל כך טוב בשיטה הזו,

it seems like maybe we could be good enough

נראה שאנחנו יכולים להיות טובים מספיק

to get every part of that system to be 90 percent reliable.

כדי שכל חלק בתכנית הזו יהיה אמין ב- 90%.

90 percent sounds good, right?

90% נשמע טוב, נכון?

Well, it's not.

ובכן, זה לא!

It's terrible actually. The numbers say so.

למעשה זה נוראי. המספרים אומרים את זה.

The chance of getting all 130 things to not fail at the same time

הסיכוי שכל 130 החלקים יעבדו כראוי באותו זמן

is .9 for 90 percent to the 130th power.

הוא 0.9 , שמייצג את ה- 90%, בחזקת 130.

So calculate that out and you get ...

תחשבו את זה ותקבלו...

(Ding)

(דינג)

.000001,

0.000001

which is one ten-thousandth of one percent,

שזה אחד חלקי עשרת אלפים מאחוז אחד,

so your chance for success is literally one in a million.

כך שהסיכוי שלכם להצליח הוא מילולית אחד למיליון.

(Whistle)

(שריקה)

(Laughter)

(צחוק)

I mean that's not a gamble I want to take,

זה לא הימור שהייתי רוצה לקחת,

so let's ratchet up that reliability to 99 percent.

אז בואו נהדק את רמת האמינות ל- 99 אחוזים.

.99 to the 130th power is ...

0.99 בחזקת 130 זה...

(Ding)

(דינג)

.27 -- 27 percent.

0.27 -- 27 אחוזים.

Significantly less daunting --

הרבה פחות מרתיע --

like this might even be usable.

זה אפילו יכול להיות שימושי.

But really think about that.

אבל באמת תחשבו על זה.

How many parts of your lives are 99 percent reliable?

כמה חלקים מהחיים שלכם אמינים ב- 99%?

And could you really get 130 of them all in one place at once?

והאם אתם באמת יכולים להביא 130 מהם למקום אחד בבת אחת?

And if you really could,

ואילו באמת הייתם יכולים,

doesn't it seem like you deserve to succeed?

לא נראה שמגיע לכם להצליח?

Like that is --

הדבר הזה --

that thing is going to work, right?

הדבר הזה יעבוד, נכון?

But no, it actually fails three times more often than it succeeds.

אבל לא, הוא נכשל פי שלושה יותר מאשר הוא מצליח

So the upshot of all this

אז המסקנה מכל זה

is that if your project is pretty complex --

היא שאם הפרויקט שלכם די מסובך --

like, you know, every ambitious project is --

כמו כל פרויקט שאפתני --

if you've got a lot of moving parts,

אם יש לכם חלקים נעים רבים,

you're basically constrained to just reshuffling ideas

אתם בעצם מוגבלים לסידור מחדש של רעיונות

that have already demonstrably proven that they're 100 percent reliable.

שכבר הוכח בפועל שהם עובדים ב- 100%.

So now go back to me sitting with my thumb in the air

עכשיו תחזרו אליי כשאני יושב עם האגודל באוויר

trying to line up something surprising.

מנסה לארגן בקו ישר משהו מפתיע.

If the only things I'm allowed to consider in the first place

אם הדברים היחידים שאני יכול להביא בחשבון מלכתחילה

are ideas that have already been done over and over and over again,

הם רעיונות שכבר בוצעו פעם אחר פעם,

I am screwed.

אני אבוד!

However, there are ways around this,

אבל, יש דרכים עוקפות,

because we all know that there are tons of untried ideas still out there,

כי כולנו יודעים שיש שם בחוץ טונות של רעיונות שלא נוסו,

and plenty of them will turn out to be every bit as reliable as we need,

ורבים מהם יתבררו כאמינים בדיוק במידה שאנחנו צריכים,

it's just that we don't yet know they are reliable

זה רק שאנחנו לא יודעים עדין שהם אמינים

when we are at this planning phase.

כשאנחנו בשלב התכנון הזה.

So what we do is we try to identify some place

אז מה שאנחנו עושים זה לנסות לזהות מקום כזה

where there might just be a ton of those untried ideas.

שבו יש סיכוי שיהיו המון רעיונות כאלו שטרם נוסו.

We try to find a sandbox

אנחנו מנסים למצוא ארגז חול

and then we gamble a whole bunch of our resources

ואז אנחנו מהמרים בחלק ניכר מהמשאבים שלנו

on getting in that sandbox and playing.

על להכנס לארגז החול הזה ולשחק.

(Laughter)

(צחוק)

Because we have to trust that it's the process in the sandbox

כי אנחנו צריכים להאמין שהתהליך בתוך ארגז החול

that will reveal to us which ideas are not only surprising,

הוא שיבהיר לנו אילו מהרעיונות הם לא רק מפתיעים,

but surprisingly reliable.

אלא גם אמינים באופן מפתיע.

So some of the sandboxes that we've started videos with.

הנה חלק מארגזי החול שהתחלנו סרטונים איתם:

Let's play with optical illusions.

בואו נשחק עם אשליות אופטיות.

Let's try to dance on moving surfaces.

בואו ננסה לרקוד על משטחים נעים.

Let's try to make toast with a laser cutter.

בואו ננסה להכין טוסט עם סכין לייזר.

Or let's do something in one of those zero-gravity airplanes.

או בואו נעשה משהו באחד המטוסים האלו עם אפס כח משיכה.

But then instead of actually trying to sit there

אבל אז במקום ממש לשבת שם

and think out what that something is,

ולחשוב מהו בדיוק הדבר הזה,

we spent a full third of our budget getting in an actual Vomit Comet

הקדשנו שליש מהתקציב שלנו על להכנס ל"שביט הקאה" אמיתי כזה

and bouncing off the walls for a week.

ולקפץ על הקירות במשך שבוע.

So this may seem to you like testing,

זה נראה לכם כמו ניסוי,

but it really isn't,

אבל זה לא,

because at this point we don't yet know what our idea is,

כי בשלב הזה אנחנו עדין לא יודעים מה הרעיון שלנו,

we don't have a plan to be testing.

אין לנו תכנית שאפשר לבדוק.

So we're just --

אז אנחנו פשוט --

we're just playing,

אנחנו פשוט משחקים,

we're just trying everything we can think of,

אנחנו מנסים כל מה שאפשר לחשוב עליו,

because we need to get this idea space filled up with a chaos

כי אנחנו צריכים למלא את חלל הרעיונות הזה בכאוס

like the one in my high school bedroom.

כמו זה שהיה בחדר השינה שלי בתיכון.

Because then, if we can do the bob and weave thing,

כי אז, אם נוכל לקפץ ולזוז מצד לצד,

if we can put our thumbs up and get just a few things to line up --

אם נרים את האגודל ונצליח לסדר בקו ישר רק חלק מהדברים --

(Ding)

(דינג)

chances are no one else has ever made those same things line up before.

רוב הסיכויים שאף אחד אחר לא הצליח לסדר אותם בקו ישר לפני כן.

And when we're done with that project,

וכשנסיים את הפרויקט הזה,

people will ask us again how we thought of that idea,

אנשים ישאלו אותנו שוב איך חשבנו על הרעיון הזה,

and we'll be stumped, because from our perspective,

ואנחנו נהיה מובכים, כי מזוית הראיה שלנו,

it doesn't feel like we thought of it at all,

זה לא מרגיש שחשבנו על כל זה,

it just feels like we found it.

זה מרגיש שמצאנו את זה.

So we'll play another video for you now and the song along with it.

אנחנו נקרין לכם עוד סרטון וננגן את השיר ביחד אתו.

This is for the song "The One Moment,"

זה הסרטון של השיר "הרגע האחד",

and for this one, the sandbox was ballistics and math.

ועבורו ארגז החול היה בליסטיקה ומתמטיקה.

So I spent a full month putting together a giant spreadsheet for this.

הקדשתי חודש שלם לבניה של גליון עבודה ענק בשבילו.

It was like my playspace was 400 lines long

זה היה כאילו מגרש המשחקים שלי היה באורך של 400 שורות

and 25 columns wide --

וברוחב של 25 עמודות --

which I presume that if anybody is going to understand that, it's this crowd.

אני חושב שאם מישהו יבין את זה, זה הקהל הזה.

(Laughter)

(צחוק)

Nothing is better than a giant spreadsheet, right?

אין דבר טוב יותר מגליון עבודה ענק, נכון?

(Laughter)

(צחוק)

Well, thank you everyone, very much.

ובכן, תודה רבה לכולכם.

We are OK Go,

אנחנו OK Go,

and this is called "The One Moment."

ולשיר הזה קוראים "הרגע האחד".

(Applause)

(מחיאות כפים)

[The One Moment]

[הרגע האחד]

(Explosions)

(פיצוצים)

[What you just saw was real

[מה שראיתם עכשיו הוא אמיתי

and it took 4.2 seconds]

והוא ארך 4.2 שניות]

(Video) Let me know when it's safe.

תגידו לי מתי זה בטוח.

(Percussion)

(כלי הקשה)

[Here's the same moment ...

[הנה אותו רגע...

slowed down.]

בהילוך איטי]

(Music)

(מוסיקה)

(Guitar)

(גיטרה)

(Singing) You're right,

אתם צודקים,

there's nothing more lovely,

אין דבר יפה יותר,

there's nothing more profound

אין דבר מעמיק יותר

than the certainty,

מאשר הוודאות,

than the certainty that all of this will end

מאשר הוודאות שכל זה ייגמר

That all of this will end

שכל זה ייגמר

So open your arms to me,

אז פתחו את זרועותיכם אליי,

open your arms to me

פתחו את זרועותיכם אליי

And this will be the one moment that matters,

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה,

and this will be the one thing we remember,

וזה יהיה הדבר האחד שנזכור,

and this will be the reason to have been here,

וזו תהיה הסיבה שהיינו כאן,

and this will be the one moment that matters --

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה --

Oh ...

או..

(Guitar)

(גיטרה)

(Singing) So while the mud reclaims our footprints,

אז כשהבוץ מכסה את עקבות רגלינו,

and while our bones keep looking back

וכשהעצמות שלנו מביטות לאחור

at the overgrowth that's swallowing the path --

על צמיחת היתר שבולעת את הדרך --

but for the grace of God go we,

אבל אנו הולכים לכבוד האל,

but for the grace of God go we

אבל אנו הולכים לכבוד האל

But for the grace of time and chance and entropy's cruel hands --

אבל לכבוד הזמן והסיכוי וידיה האכזריות של האנטרופיה --

So open your arms to me,

אז פתחו את זרועותיכם אליי,

open your arms to me

פתחו את זרועותיכם אליי

And this will be the one moment that matters,

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה,

and this will be the one thing we remember,

וזה יהיה הדבר האחד שנזכור,

and this will be the reason to have been here,

וזו תהיה הסיבה שהיינו כאן,

and this will be the one moment that matters

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה,

Oh ...

או...

So won't you stay here with me

אז השארו כאן אתי

and we'll build 'til we've blistered our hands

ונבנה עד שידינו יתמלאו ביבלות

So won't you stay here with me and we'll build us some temples,

אז השארו כאן אתי ונבנה לנו מקדשים,

build us some castles,

נבנה לנו טירות,

build us some monuments

נבנה לנו אנדרטאות

and burn them all right down

ונשרוף את כולם עד היסוד

(Music)

(מוסיקה)

(Singing) So open your arms to me

אז פתחו את זרועותייכם אליי

And this will be the one moment that matters,

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה,

and this will be the reason to have been here,

וזו תהיה הסיבה שהיינו כאן,

and this will be the one thing we remember,

וזה יהיה הדבר האחד שנזכור,

and this will be the one moment that matters

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה

So won't you stay here with me,

אז השאר כאן אתי,

we'll build 'til we blister our hands

נבנה עד שידינו יתמלאו ביבלות

And this will be the one moment that matters --

וזה יהיה הרגע האחד שמשנה --

So won't you stay here with me and build us some temples --

אז השארו כאן אתי ונבנה לנו מקדשים --

This will be the one moment that matters --

זה יהיה הרגע האחד שמשנה --

Build us some temples --

נבנה לנו מקדשים --

The one moment that matters --

הרגע האחד שמשנה --

Build us some monuments --

נבנה לנו אנדרטאות --

The one moment that matters

הרגע האחד שמשנה

Build us some temples --

נבנה לנו מקדשים --

The one moment that matters.

הרגע האחד שמשנה.

Build us some monuments --

נבנה לנו אנדרטאות --

The one moment that matters, oh

הרגע האחד שמשנה, או

(Guitar)

(גיטרה)

(Applause)

(מחיאות כפים)