Kary Mullis: Celebrating the scientific experiment

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

I'll just start talking about the 17th century.

אתחיל פשוט לספר על המאה ה-17.

I hope nobody finds that offensive.

אני מקווה שאיש לא ייפגע מכך.

I -- you know, when I -- after I had invented PCR,

אני -- אחרי שהמצאתי את PCR,

I kind of needed a change.

נזקקתי לשינוי.

And I moved down to La Jolla and learned how to surf.

אז עברתי אל לה-הויה ולמדתי גלישת גלים.

And I started living down there on the beach for a long time.

התחלתי לחיות שם תקופות ממושכות על החוף.

And when surfers are out waiting

וכשהגולשים נמצאים בים,

for waves,

ומחכים לגלים,

you probably wonder, if you've never been out there, what are they doing?

אתם ודאי תוהים, אם אף פעם לא הייתם שם, מה הם עושים?

You know, sometimes there's a 10-, 15-minute break out there

לפעמים יש הפוגה של 10-15 דקות

when you're waiting for a wave to come in.

בזמן ההמתנה לגל.

They usually talk about the 17th century.

אז הם בדרך-כלל מדברים על המאה ה-17.

You know, they get a real bad rap in the world.

אבל יש להם המוניטין הכי גרועים בעולם.

People think they're sort of lowbrows.

אנשים חושבים שהם בורים גמורים.

One day, somebody suggested I read this book.

יום אחד מישהו הציע לי לקרוא את הספר הזה.

It was called --

שם הספר היה --

it was called "The Air Pump,"

שמו היה "משאבת האוויר",

or something like "The Leviathan and The Air Pump."

או משהו כמו "הרודנות ומשאבת האוויר".

It was a real weird book about the 17th century.

זה היה ספר מאד מוזר על המאה ה-17.

And I realized, the roots

ושם גיליתי, שהשורשים

of the way I sort of thought

של אופן החשיבה שלי

was just the only natural way to think about things.

היו הדרך הטבעית היחידה לחשיבה על הדברים.

That -- you know, I was born thinking about things that way,

ש...אני נולדתי כשאני חושב כך על הדברים,

and I had always been like a little scientist guy.

ותמיד הייתי מין מדען קטן כזה.

And when I went to find out something,

וכשהלכתי לגלות משהו,

I used scientific methods. I wasn't real surprised,

השתמשתי בשיטות מדעיות. לא ממש הופתעתי,

you know, when they first told me how --

כשאמרו לי לראשונה איך --

how you were supposed to do science,

איך אני אמור לעבוד בצורה מדעית,

because I'd already been doing it for fun and whatever.

כי הרי כבר נהגתי כך, בשביל הכיף.

But it didn't -- it never occurred to me

אבל -- לא עלה בדעתי

that it had to be invented

שהיה צורך להמציא את זה,

and that it had been invented

ושאכן המציאו את זה

only 350 years ago.

רק לפני 350 שנה.

You know, it was --

אתם יודעים, זה היה --

like it happened in England, and Germany, and Italy

זה קרה באנגליה, ובגרמניה, ובאיטליה

sort of all at the same time.

הכל קרה בערך באותו הזמן.

And the story of that,

והסיפור של זה,

I thought, was really fascinating.

לדעתי, הוא ממש מרתק.

So I'm going to talk a little bit about that,

אז אדבר על זה קצת,

and what exactly is it that scientists are supposed to do.

ועל מה שהמדענים בדיוק אמורים לעשות.

And it's, it's a kind of --

וזה, זה כאילו --

You know, Charles I got beheaded

אתם יודעים, ראשו של צ'רלס ה-1 נכרת

somewhere early in the 17th century.

מתי שהוא בתחילת המאה ה-17.

And the English set up Cromwell

והאנגלים הכתירו את קרומוול

and a whole bunch of Republicans or whatever,

וחבורה שלמה של רפובליקנים או מה שזה לא היה,

and not the kind of Republicans we had.

לא מסוג הרפובליקנים שיש אצלנו.

They changed the government, and it didn't work.

הם החליפו את הממשלה, וזה לא הצליח.

And

ואז,

Charles II, the son,

צ'רלס ה-2, הבן,

was finally put back on the throne of England.

הוחזר בסופו של דבר אל כס המלוכה באנגליה.

He was really nervous, because his dad had been,

הוא נורא התעצבן, כי אבא שלו,

you know, beheaded for being the King of England

ערפו את ראשו בגלל היותו מלך אנגליה

And he was nervous about the fact

והוא היה מעוצבן בגלל העובדה

that conversations that got going

שהשיחות שהתנהלו

in, like, bars and stuff

בבתי-מרזח ומקומות כאלה

would turn to --

החלו לעסוק ב --

this is kind of -- it's hard to believe,

זה כאילו -- קשה להאמין,

but people in the 17th century in England

אבל האנשים באנגליה של המאה ה-17

were starting to talk about, you know,

החלו לשוחח, אתם יודעים,

philosophy and stuff in bars.

שיחות פילוסופיות וכאלה בבתי-המרזח.

They didn't have TV screens,

לא היו להם טלוויזיות,

and they didn't have any football games to watch.

והם לא יכלו לצפות במשחקי פוטבול.

And they would get really pissy,

אז הם היו הולכים ומתעצבנים,

and all of a sudden people would spill out into the street and fight

ואז פתאום כל האנשים היו נשפכים לרחוב והולכים מכות

about issues like whether or not

בגלל נושאים כמו,

it was okay if Robert Boyle

האם זה בסדר או לא שרוברט בויל

made a device called the vacuum pump.

בנה מתקן בשם משאבת ריק.

Now, Boyle was a friend of Charles II.

עכשיו, בויל היה חבר של צ'רלס ה-2,

He was a Christian guy during the weekends,

הוא היה נוצרי מאמין בסופי השבוע,

but during the week he was a scientist.

אבל במשך השבוע הוא היה מדען.

(Laughter)

(צחוק)

Which was -- back then it was

אז זה היה

sort of, you know, well, you know --

כאילו, אתם יודעים --

if you made this thing -- he made this little device,

הוא בנה את המתקן הקטן הזה,

like kind of like a bicycle pump

משהו כמו משאבת אופניים במהופך,

in reverse that could suck all the air out of --

שיכלה לשאוב את כל האוויר מתוך --

you know what a bell jar is? One of these things,

אתם יודעים מה זה פעמון זכוכית? דבר כזה,

you pick it up, put it down, and it's got a seal,

אתה מרים אותו, מניח אותו, ויש לזה אטם,

and you can see inside of it,

ואפשר להסתכל לתוכו,

so you can see what's going on inside this thing.

אפשר לראות מה קורה בתוך הדבר הזה.

But what he was trying to do was to pump all the air out of there,

אך מה שהוא ניסה לעשות היה לשאוב מתוכו את כל האוויר,

and see what would happen inside there.

ולראות מה יקרה שם בפנים.

I mean, the first -- I think one of the first experiments he did

כלומר -- אני חושב שאחד הניסויים הראשונים שלו

was he put a bird in there.

היה לשים בפנים ציפור.

And people in the 17th century,

והאנשים במאה ה-17,

they didn't really understand the same way we do

לא ממש הבינו, כמונו,

about you know, this stuff is

שמדובר כאן, כאילו,

a bunch of different kinds of molecules,

בסוגים שונים של מולקולות,

and we breathe it in for a purpose and all that.

שאנו נושמים אותן למטרה מסוימת וכל זה.

I mean, fish don't know much about water,

כלומר, דגים לא יודעים הרבה על מים,

and people didn't know much about air.

ואנשים לא ידעו הרבה על אוויר.

But both started exploring it.

אבל בויל החל לחקור את זה.

One thing, he put a bird in there, and he pumped all the air out,

תחילה הוא שם בפנים ציפור, שאב את כל האוויר,

and the bird died. So he said, hmm...

והציפור מתה. אז הוא אמר, המממ...

He said -- he called what he'd done as making --

הוא כינה את מה שעשה --

they didn't call it a vacuum pump at the time.

באותם ימים לא קראו לזה 'משאבת ריק'.

Now you call it a vacuum pump; he called it a vacuum.

היום קוראים לזה כך. הוא כינה זאת 'ריק'.

Right? And immediately,

בסדר? אז מייד הוא הסתבך

he got into trouble with the local clergy

עם הכמורה המקומית,

who said, you can't make a vacuum.

שאמרה, אתה לא יכול לעשות ריק.

Ah, uh --

אה הא --

(Laughter)

(צחוק)

Aristotle said that nature abhors one.

אריסטו אמר שהטבע מתעב את האדם.

I think it was a poor translation, probably,

לדעתי זה היה ודאי תרגום גרוע,

but people relied on authorities like that.

אבל אנשים הסתמכו על דמויות מופת כאלה.

And you know, Boyle says, well, shit.

ובויל אמר, לעזאזל,

I make them all the time.

אני עושה את זה כל הזמן.

I mean, whatever that is that kills the bird --

כלומר, מה שלא יהיה הדבר שהורג את הציפור --

and I'm calling it a vacuum.

אני קורא לו 'ריק'.

And the religious people said that

ואנשי הדת אמרו

if God wanted you to make --

שאם אלוהים רוצה שתעשה --

I mean, God is everywhere,

זאת אומרת, אלוהים נמצא בכל מקום,

that was one of their rules, is God is everywhere.

זה היה אחד מחוקיהם, שאלוהים נמצא בכל מקום.

And a vacuum -- there's nothing in a vacuum,

ובריק אין הרי כלום,

so you've -- God couldn't be in there.

אז אלוהים לא יכול להיות שם.

So therefore the church said that you can't make a vacuum, you know.

לכן הכנסיה אמרה שאסור לעשות ריק.

And Boyle said, bullshit.

ובויל אמר, בולשיט.

I mean, you want to call it Godless,

אם אתם רוצים לקרוא לזה 'אין אלוהים',

you know, you call it Godless.

תקראו לזה 'אין אלוהים'.

But that's not my job. I'm not into that.

אבל זה לא התפקיד שלי. אני לא בעניין הזה.

I do that on the weekend. And like --

את זה אני עושה בסופשבוע.

what I'm trying to do is figure out what happens

מה שאני מנסה לעשות הוא להבין מה קורה

when you suck everything out of a compartment.

כששואבים הכל מתוך תא סגור.

And he did all these cute little experiments.

והוא עשה את כל הניסויים הקטנים והחמודים האלה.

Like he did one with -- he had a little wheel,

למשל, הוא עשה ניסוי עם -- היה לו גלגל קטן,

like a fan, that was

כמו מאוורר,

sort of loosely attached, so it could spin by itself.

מחובר בצורה רופפת, כך שהיה יכול להסתובב עצמאית.

He had another fan opposed to it

היה לו מאוורר נוסף מולו,

that he had like a --

שהוא, כאילו --

I mean, the way I would have done this would be, like, a rubber band,

אני הייתי עושה את זה עם גומיה,

and, you know, around a tinker toy kind of fan.

כורך אותה סביב מאוורר צעצוע.

I know exactly how he did it; I've seen the drawings.

אני יודע בדיוק איך הוא עשה זאת. ראיתי את השרטוטים.

It's two fans, one which he could turn from outside

יש שני מאווררים, אחד שאפשר לסובב מבחוץ,

after he got the vacuum established,

אחרי שהוא יצר את הריק,

and he discovered that if he pulled all the air out of it,

והוא גילה שאחרי ששאב את כל האוויר,

the one fan would no longer turn the other one, right?

המאוורר האחד לא הצליח לסובב את השני, בסדר?

Something was missing, you know. I mean, these are --

משהו היה חסר. משונה לחשוב שמישהו נאלץ

it's kind of weird to think that someone had to do an experiment to show that,

לערוך ניסוי כדי להוכיח זאת,

but that was what was going on at the time.

אבל זה מה שקרה כל הזמן.

And like, there was big arguments about it

והיו ויכוחים עצומים סביב זה

in the -- you know, the gin houses and in the coffee shops and stuff.

בבתי-המרזח ובבתי הקפה וכו'.

And Charles

וצ'רלס,

started not liking that.

זה התחיל לא למצוא חן בעיניו.

Charles II was kind of saying, you know, you should keep that --

צ'רלס ה-2 אמר,

let's make a place where you can do this stuff

בואו נארגן מקום שבו תוכל לעשות את כל זה

where people don't get so -- you know,

כדי שאנשים לא יתחילו, כאילו,

we don't want the -- we don't want to get the people mad at me again. And so --

אנו לא רוצים שאנשים יתחילו שוב להתרגז עלי.

because when they started talking about religion

מפני שכאשר התחילו לדבר על הדת

and science and stuff like that,

ועל המדע ודברים כאלה,

that's when it had sort of gotten his father in trouble.

זה מה שהכניס את האבא שלו לצרות.

וכך,

And so,

Charles said, I'm going to put up the money

צ'רלס אמר, אני הולך לגייס את הכסף

give you guys a building,

ולבנות עבורכם מבנה,

come here and you can meet in the building,

תוכלו לבוא ולהיפגש בבניין הזה.

but just don't talk about religion in there.

רק אל תדברו שם על דת.

And that was fine with Boyle.

וזה היה בסדר גמור מצד בויל.

He said, OK, we're going to start having these meetings.

הוא אמר, אוקיי, נתחיל לערוך פגישות.

וכל מי שרוצה לעסוק במדע --

And anybody who wants to do science is --

this is about the time that Isaac Newton was starting to whip out

בערך אז אייזק ניוטון התחיל לשלוף

a lot of really interesting things.

המון רעיונות מאד מעניינים.

And there was all kind of people that would come to the Royal Society,

וכל מיני אנשים התחילו לבוא ל"חברה המלכותית",

they called it. You had to be dressed up pretty well.

ככה קראו למקום. היו צריכים להתלבש יפה.

It wasn't like a TED conference.

זה לא היה כמו ועידת TED.

That was the only criteria, was that you be --

היה רק קריטריון אחד, והוא שהיית צריך --

you looked like a gentleman, and they'd let anybody could come.

להיראות כמו ג'נטלמן, וככה הירשו לכולם להיכנס.

You didn't have to be a member then.

באותם ימים לא היית צריך להיות חבר.

And so, they would come in and you would do --

אז כולם היו נכנסים והיית אמור לעשות --

Anybody that was going to show an experiment,

כל מי שעמד להציג איזה ניסוי,

which was kind of a new word at the time,

וזו היתה אז מילה חדשה למדי,

demonstrate some principle,

להדגים איזה עיקרון,

they had to do it on stage, where everybody could see it.

היה עליו להציג זאת מעל במה, כדי שכולם יוכלו לראות.

So they were --

אז הם היו --

the really important part of this was,

החלק הכי חשוב היה,

you were not supposed to talk

שאסור היה להם לדבר

about final causes, for instance.

למשל, על גורמים סופיים.

And God was out of the picture.

ואלוהים נותר מחוץ לתמונה.

The actual nature of reality was not at issue.

טבעה האמיתי של המציאות לא היה נתון לויכוח.

You're not supposed to talk about the absolute nature of anything.

לא היית אמור לדבר על טבעו המוחלט של משהו.

You were not supposed to talk about anything

לא היית אמור לדבר על שום דבר

that you couldn't demonstrate.

שלא יכולת להדגים.

So if somebody could see it, you could say, here's how the machine works,

אז אם מישהו ראה את זה, יכולת לומר: ככה זה עובד,

here's what we do, and then here's what happens.

זה מה שאנו עושים, וזה מה שקורה אחר כך.

And seeing what happens, it was OK

ואם ראו את זה קורה, זה היה בסדר

to generalize,

לעשות הכללות,

and say, I'm sure that this will happen anytime

ולומר, אני בטוח שזה יקרה בכל פעם

we make one of these things.

שנעשה אחד מהדברים האלה.

And so you can start making up some rules.

וכך אפשר היה להתחיל לנסח כמה כללים.

You say, anytime you have a vacuum state,

(לדוגמא), אתה אומר שבכל פעם שיש מצב של ריק,

you will discover that one wheel will not turn another one,

אתה עתיד לגלות שגלגל אחד לא מסובב את האחר,

if the only connection between them

אם הקשר היחיד ביניהם

is whatever was there before the vacuum. That kind of thing.

הוא זה שהיה לפני מצב הריק. דברים כאלה.

Candles can't burn in a vacuum,

נרות אינם דולקים בריק,

therefore, probably sparklers wouldn't either.

לכן, כנראה שגם לא זיקוקים.

It's not clear; actually sparklers will,

זה לא ברור; זיקוקים בעצם כן דולקים בריק,

but they didn't know that.

אבל הם לא ידעו זאת;

They didn't have sparklers. But, they --

לא היו להם זיקוקים. אבל הם --

(Laughter)

(צחוק)

-- you can make up rules, but they have to relate

-- יכולת לקבוע חוקים, אבל היה עליהם להתייחס

only to the things that you've been able to demonstrate.

רק לאותם דברים שיכולת להדגים.

And most the demonstrations had to do with visuals.

ורוב ההדגמות היו קשורות במראה-עיניים.

Like if you do an experiment on stage,

כאילו, אם יכולת לערוך על הבמה ניסוי כלשהו,

and nobody can see it, they can just hear it, they would probably think you were freaky.

שאי-אפשר היה לראות אלא רק לשמוע, היו חושבים שאתה מוזר.

I mean, reality is what you can see.

זאת אומרת, מציאות היא מה שאפשר לראות.

That wasn't an explicit rule in the meeting,

זה לא היה חוק מפורש במפגשים,

but I'm sure that was part of it, you know. If people hear voices,

אך אני בטוח שזה היה חלק מהעניין. כי אם אנשים שומעים קולות,

and they can't see and associate it with somebody,

ולא יכולים לראות ולקשר אותם עם מישהו,

that person's probably not there.

אז אותו אדם כנראה איננו נמצא שם.

But the general idea that you could only --

אבל הרעיון הכללי הוא שיכולתם

you could only really talk about things in that place

באמת לדבר על דברים אלה רק במקום ההוא,

that had some kind of experimental basis.

דברים שהיה להם איזה בסיס ניסויי.

It didn't matter what Thomas Hobbes,

לא משנה מה תומס הובס,

who was a local philosopher,

שהיה פילוסוף מקומי,

said about it, you know,

אמר על זה,

because you weren't going to be talking final causes.

כי לא היתה כוונה לדבר על גורמים סופיים.

What's happening here,

מה שקורה כאן,

in the middle of the 17th century,

באמצע המאה ה-17,

was that what became my field --

הוא מה שהפך לתחום שלי במדע,

science, experimental science --

המדע הניסויי --

was pulling itself away,

זה מה שהתפתח שם,

and it was in a physical way, because we're going to do it in this room over here,

ובמובן המוחשי, כי זה מה שאנו הולכים לעשות כאן באולם,

but it was also what -- it was an amazing thing that happened.

אך זה היה גם -- מה שקרה היה דבר מדהים.

Science had been all interlocked

המדע כולו השתלב

with theology, and philosophy,

עם הדת, והפילוסופיה,

and -- and -- and mathematics,

ו-, ו-, והמתמטיקה,

which is really not science.

שהיא לא באמת מדע.

But experimental science had been tied up with all those things.

אבל המדע הניסויי נקשר בכל אותם דברים.

And the mathematics part

והחלק של המתמטיקה

and the experimental science part

והחלק של המדע הניסויי

was pulling away from philosophy.

הלכו והתרחקו מהפילוסופיה.

And -- things --

והדברים --

we never looked back.

מעולם לא הבטנו לאחור.

It's been so cool since then.

הכל כל-כך מעולה מאז.

I mean, it just -- it just -- untangled a thing that was really impeding

כוונתי, זה התיר תסבוכת שממש הפריעה

technology from being developed.

לטכנולוגיה להתפתח.

And, I mean, everybody in this room --

וכל אחד כאן באולם --

now, this is 350 short years ago.

וזה היה רק לפני 350 שנה.

Remember, that's a short time.

זיכרו, מדובר בזמן קצר מאד.

It was 300,000, probably, years ago

לפני אולי 300,000 שנה

that most of us, the ancestors of most of us in this room

האבות-אבותינו של מרביתנו באולם זה,

came up out of Africa and turned to the left.

יצאו מאפריקה ופנו שמאלה.

You know, the ones that turned to the right, there are some of those

אלה שפנו ימינה, חלק מהם

in the Japanese translation.

קוראים את התרגום היפני.

But that happened very -- a long time ago

אבל זה קרה לפני המון זמן

compared to

בהשוואה

350 short years ago.

ל-350 השנים הקצרות האלה.

But in that 350 years,

אבל באותן 350 שנים,

the place has just undergone a lot of changes.

התרחשו המון שינויים.

In fact, everybody in this room probably,

למעשה, ודאי כל אחד כאן באולם,

especially if you picked up your bag --

במיוחד אם הבאתם את התיק שלכם --

some of you, I know, didn't pick up your bags --

אני יודע שכמה לא הביאו את התיק שלהם --

but if you picked up your bag, everybody in this room

אבל כל מי שהביא את התיק שלו

has got in their pocket, or back in their room,

יש לו בכיס, או בחדר שלו,

something

משהו,

that 350 years ago,

שלפני 350 שנה

kings would have gone to war to have.

מלכים היו יוצאים למלחמה כדי להשיגו.

I mean, if you can think how important --

כלומר, אם תוכלו לדמיין כמה זה חשוב --

If you have a GPS system and there are no satellites,

אם יש לכם מכשיר ג'י-פי-אס ואין בכלל לוויינים,

it's not going to be much use. But, like --

הוא לא יהיה מאד שימושי, אבל --

but, you know, if somebody had a GPS system

אם למישהו היה מערכת ג'י-פי-אס

in the 17th century

במאה ה-17

some king would have gotten together an army

מלך כלשהו היה אוסף צבא

and gone to get it, you know. If that person --

כדי להשיגו, אם אותו אדם --

Audience: For the teddy bear? The teddy bear?

קהל: בשביל להשיג את הדובי? את הדובי?

Kary Mullis: They might have done it for the teddy bear, yeah.

קארי מוליס: הם היו עושים את המאמץ בשביל הדובי, כן.

But -- all of us own stuff.

אבל -- לכולנו יש דברים.

I mean, individuals own things

כלומר, לכל אחד יש דברים

that kings would have definitely gone to war to get.

שמלכים היו בהחלט יוצאים למלחמה כדי להשיגם.

And this is just 350 years.

ומדובר רק ב-350 שנה.

Not a whole lot of people doing this stuff.

לא הרבה אנשים עסקו בדברים האלה.

You know, the important people --

אתם יודעים, האנשים החשובים --

you can almost read about their lives,

אפשר כמעט לקרוא את סיפורי חייהם,

about all the really important people that made advances, you know.

של כל האנשים הבאמת חשובים שהמציאו דברים,

And, I mean --

ואני אומר --

this kind of stuff, you know, all this stuff

סוג הדברים האלה, כל הדברים האלה

came from that separation

באו מאותה הפרדה

of this little sort of thing that we do --

של הדבר הקטן מהסוג הזה (ניסוי) שאנו עושים --

now I, when I was a boy

אני, כשהייתי ילד,

was born sort of with this idea

נולדתי עם הרעיון הזה

that if you want to know something --

שאם אתה רוצה לדעת משהו --

you know, maybe it's because my old man was gone a lot,

אולי זה בגלל שאבא שלי לא היה הרבה בבית,

and my mother didn't really know much science,

ואמי לא ידעה הרבה מדעים,

but I thought if you want to know something about stuff,

אך אני חשבתי שאם אתה רוצה ללמוד משהו,

you do it -- you make an experiment, you know.

אז אתה עושה את זה -- אתה עורך ניסוי.

You get -- you get, like --

אתה משיג --

I just had a natural feeling for science

היה לי פשוט חוש טבעי למדעים

and setting up experiments. I thought that was the way everybody had always thought.

וידעתי לארגן ניסויים. חשבתי שכולם חושבים ככה.

I thought that anybody with any brains will do it that way.

חשבתי שכל מי שיש לו קצת שכל יעשה זאת כך.

It isn't true. I mean, there's a lot of people --

וזה לא נכון. יש המון אנשים --

You know, I was one of those scientists that was --

הייתי אחד מהמדענים האלה שהיו --

got into trouble the other night at dinner

הסתבכתי בצרות לפני כמה ימים בזמן הארוחה

because of the post-modernism thing.

בגלל כל העניין הפוסט-מודרניסטי.

And I didn't mean, you know -- where is that lady?

ובכלל לא התכוונתי - איפה הגברת ההיא?

Audience: Here.

קהל: כאן.

(Laughter)

(צחוק)

KM: I mean, I didn't really think of that as an argument

ק.מ.: בכלל לא ראיתי בזה ויכוח

אלא דיון תוסס.

so much as just a lively discussion.

I didn't take it personally, but --

לא לקחתי את זה באופן אישי, אבל --

I just -- I had -- I naively had thought,

חשבתי בצורה נאיבית,

until this surfing experience started me into the 17th century,

עד שכל חוויית הגלישה החזירה אותי למאה ה-17,

I'd thought that's just the way people thought,

חשבתי שככה חושבים כל האנשים,

and everybody did, and they recognized reality

וכולם חשבו ככה, והם זיהו את המציאות

by what they could see or touch or feel or hear.

לפי מה שיכלו לראות, לגעת, להרגיש או לשמוע.

At any rate, when I was a boy,

על כל פנים, כשהייתי ילד --

I, like, for instance, I had this --

אני -- לדוגמה, היה לי --

I got this little book from Fort Sill, Oklahoma --

קיבלתי ספר קטן מפורט סיל, אוקלהומה --

This is about the time that George Dyson's dad

הוא מספר על התקופה שבה אביו של ג'ורג' דייסון

was starting to blow nuclear --

התחיל לפוצץ --

thinking about blowing up nuclear rockets and stuff.

חשב על לפוצץ טילים גרעיניים וכל זה.

I was thinking about making my own little rockets.

חשבתי לייצר טילים קטנים משלי.

And I knew that frogs -- little frogs --

וידעתי שצפרדעים, צפרדעים קטנות --

had aspirations of space travel,

שואפות לטוס לחלל,

just like people. And I --

בדיוק כמו אנשים, ואני --

(Laughter)

[צחוק]

I was looking for a --

חיפשתי --

a propulsion system

מערכת הנעה

that would like, make a rocket, like,

כדי לגרום לטיל באורך מטר בערך

maybe about four feet high go up a couple of miles.

להמריא לגובה כמה ק"מ.

And, I mean, that was my sort of goal.

וזו היתה המטרה שלי.

I wanted it to go out of sight and then I wanted this little parachute

רציתי שהוא ייעלם בשמיים, ואז המצנח הקטן הזה

to come back with the frog in it.

יירד בחזרה עם הצפרדע בתוכו.

And -- I -- I --

ואני --

I got this book from Fort Sill, Oklahoma,

קיבלתי את הספר הזה מפורט סיל, אוקלהומה,

where there's a missile base.

ששם יש בסיס טילים.

They send it out for amateur rocketeers,

הם הפיצו אותו עבור חובבי בניית טילים,

and

ו--

it said in there

היה כתוב שם

do not ever heat a mixture of potassium perchlorate and sugar.

לעולם אין לחמם תערובת של מלח אשלגן פרכלורידי וסוכר.

(Laughter)

(צחוק)

You know,

נו,

that's what you call a lead.

זה מה שנקרא רמז.

(Laughter)

(צחוק)

You sort of -- now you say, well, let's see if I can

אתה מיד אומר, נראה אם אני יכול להשיג

get hold of some potassium chlorate and sugar, perchlorate and sugar,

קצת מלח אשלגן פרקולי וסוכר, מלח פרכלורידי וסוכר,

and heat it; it would be interesting to see what it is they don't want me to do,

ולחמם את זה. מעניין לראות מה הם לא רוצים שאעשה,

and what it is going to -- and how is it going to work.

ומה זה -- ואיך זה יעבוד.

And we didn't have --

ולא היה לנו --

like, my mother

אמא שלי

presided over the back yard

שלטה על החצר האחורית

from an upstairs window,

מחלון במעלה המדרגות,

where she would be ironing or something like that.

היא נהגה לגהץ שם, או משהו כזה.

And she was usually just sort of keeping an eye on,

והיא בדרך כלל פשוט פקחה עין,

and if there was any puffs of smoke out there,

לראות אם יש שם ענני עשן,

she'd lean out and admonish us all

והיתה מוציאה את הראש וגוערת בנו,

not to blow our eyes out. That was her --

שלא נשרוף לעצמנו את העיניים.

You know, that was kind of the worst thing that could happen to us.

זה היה בשבילה הדבר הכי גרוע שיכל לקרות לנו.

That's why I thought, as long as I don't blow my eyes out...

אז חשבתי, כל עוד אינני

I may not care about the fact

שורף לעצמי את העיניים, לא איכפת לי

that it's prohibited from heating this solution.

שאסור לי לחמם את התמיסה הזו.

I'm going to do it carefully, but I'll do it.

אני איזהר, אבל אני אעשה את זה.

It's like anything else that's prohibited:

זה כמו כל דבר אסור אחר:

you do it behind the garage.

עושים זאת מאחורי החניה.

(Laughter)

(צחוק)

So, I went to the drug store

אז הלכתי לבית-מרקחת

and I tried to buy some potassium perchlorate

וניסיתי לקנות קצת מלח אשלגן פרכלורידי

and it wasn't unreasonable then for a kid

וזה לא היה בלתי-סביר שילד

to walk into a drug store and buy chemicals.

ייכנס לבית-מרקחת ויקנה כימיקלים.

Nowadays, it's no ma'am,

היום בהחלט אין מצב כזה.

check your shoes. And like --

בא נבדוק את הנעליים שלך. ו --

(Laughter)

(צחוק)

But then it wasn't -- they didn't have any, but the guy had --

אבל לא אז -- בכל אופן, לא היה להם, אבל למוכר היה --

I said, what kind of salts of potassium do you have? You know.

שאלתי, איזה סוגים של אשלגן או מלחים יש לכם?

And he had potassium nitrate.

והוא אמר, חנקת האשלגן.

And I said, that might do the same thing, whatever it is.

ואני אמרתי, זה בטח יעשה אותו דבר, מה שזה לא יהיה.

I'm sure it's got to do with rockets or it wouldn't be in that manual.

אני בטוח שזה קשור לטילים, אחרת זה לא היה במדריך.

And so I -- I did some experiments.

וכך עשיתי כמה ניסויים.

You know, I started off with little tiny amounts

התחלתי עם כמויות ממש זעירות

of potassium nitrate and sugar,

של חנקת האשלגן וסוכר,

which was readily available,

שיכולתי להשיג בקלות,

and I mixed it in different proportions,

ועירבבתי אותם ביחסים שונים,

and I tried to light it on fire.

וניסיתי להדליק את זה.

Just to see what would happen, if you mixed it together.

רק כדי לראות מה יקרה, אם מערבבים אותם ביחד.

והם בערו.

And it -- they burned.

It burned kind of slow, but it made a nice smell,

זה בער די לאט, אבל היה לזה ריח נחמד,

compared to other rocket fuels I had tried,

בהשוואה לדלקי הטילים האחרים שניסיתי,

that all had sulfur in them.

שבכולם היתה גפרית.

And, it smelt like burnt candy.

והיה לזה ריח כמו של ממתקים שרופים.

And then I tried the melting business, and I melted it.

ואז ניסיתי את עניין ההמסה, והמסתי את זה.

And then it melted into a little sort of syrupy liquid, brown.

המסתי את זה למין סירופ נוזלי, חום.

And then it cooled down to a brick-hard substance,

וזה התקרר והפך לחומר קשה כמו לבנה,

that when you lit that,

וכשהדלקת את זה,

it went off like a bat.

זה התעופף כמו עטלף.

I mean, the little bowl of that stuff that had cooled down --

הקערה הקטנה של החומר הזה שהצטנן --

you'd light it, and it would just start dancing around the yard.

אתם מדליקים את זה, והיא רוקדת על כל החצר.

And I said, there

אז אמרתי,

is a way to get a frog up to where he wants to go.

הנה דרך להעיף צפרדע למעלה כמו שהיא רוצה.

(Laughter)

(צחוק)

So I started developing --

אז התחלתי לפתח --

you know, George's dad had a lot of help. I just had my brother.

אבא של ג'ורג' זכה להמון עזרה. לי היה רק אח שלי.

But I -- it took me about -- it took me about,

אבל אני -- זה לקח לי בערך,

I'd say, six months

הייתי אומר, שישה חודשים

to finally figure out all the little things.

לחשב סופית את כל הדברים הקטנים.

There's a lot of little things involved

המון דברים קטנים מעורבים

in making a rocket that it will actually work,

בבניית טיל שבאמת יעבוד,

even after you have the fuel.

גם אחרי שכבר יש לך הדלק.

But you do it, by -- what I just--

אבל עושים זאת ע"י -- מה שאני עשיתי --

you know, you do experiments,

נו, עושים ניסויים,

and you write down things sometimes,

וכותבים מידי פעם דברים,

you make observations, you know.

עושים תצפיות,

And then you slowly build up a theory

ואחר-כך בונים לאט תיאוריה

of how this stuff works.

של איך העסק הזה עובד.

And it was -- I was following all the rules.

הקפדתי על כל הכללים.

I didn't know what the rules were,

לא ידעתי מהם הכללים,

I'm a natural born scientist, I guess,

אבל כנראה אני מדען מטבעי,

or some kind of a throwback to the 17th century, whatever.

או איזה גלגול נשמות מהמאה ה-17, לא משנה.

But at any rate, we finally did

על כל פנים, בסופו של דבר

have a device that would reproduceably

יצרנו מתקן שיכול לשחזר

put a frog out of sight

העפת צפרדע מחוץ לשדה הראיה

and get him back alive.

ולהחזיר אותה בחיים.

And we had not --

ולא היה לנו --

I mean, we weren't frightened by it.

כלומר, זה לא הפחיד אותנו.

We should have been, because it made a lot of smoke

זה היה צריך להפחיד, כי זה יצר הרבה עשן

and it made a lot of noise,

והמון רעש,

and it was powerful, you know.

וזה היה עוצמתי, כן?

And once in a while, they would blow up.

ומידי פעם זה היה מתפוצץ.

But I wasn't worried, by the way,

אבל לא דאגתי, דרך אגב,

about, you know,

אתם יודעים,

the explosion causing the destruction of the planet.

שהפיצוץ כאילו ישמיד את כדור הארץ.

I hadn't heard about the 10 ways

לא שמעתי על 10 הדרכים האחרות

that we should be afraid of the --

שעלינו לחשוש מן ה --

By the way,

אגב,

I could have thought,

יכולתי לחשוב

I'd better not do this because

שעדיף שלא אעשה זאת,

they say not to, you know.

כי ככה אמרו לי.

And I'd better get permission from the government.

וכדאי שאקבל רשות מהממשלה.

If I'd have waited around for that,

אם הייתי מחכה לזה,

I would have never -- the frog would have died, you know.

זה לעולם לא היה מגיע. הצפרדע היתה מתה.

At any rate, I bring it up because it's a good story,

בכל מקרה, אני מזכיר זאת כי זה סיפור טוב.

and he said, tell personal things, you know, and that's a personal --

הוא אמר לי לספר דברים אישיים, וזה משהו אישי --

I was going to tell you about the first night that I met my wife,

התכוונתי לספר לכם על הלילה הראשון שלי עם אשתי,

but that would be too personal, wouldn't it.

אבל זה יותר מדי אישי, נכון?

So, so I've got something else that's not personal.

אז יש לי משהו אחר שאיננו אישי.

But that... process is what I think of as science,

והתהליך הזה הוא מה שאני רואה בו מדע,

see, where you start with some idea,

כשמתחילים עם רעיון חדש,

and then instead of, like, looking up,

ובמקום לחפש, כאילו,

every authority that you've ever heard of

כל סמכות ששמעתם עליה --

I -- sometimes you do that,

לפעמים עושים זאת

if you're going to write a paper later,

אם רוצים לכתוב על זה אח"כ מאמר,

you want to figure out who else has worked on it.

רוצים לדעת מי עוד כבר עשה את זה.

But in the actual process, you get an idea --

אבל בתהליך עצמו, בא לכם רעיון --

like, when I got the idea one night

לילה אחד עלה בי רעיון

that I could amplify DNA with two oligonucleotides,

לתגבר את ה-DNA ב-2 אוליגונוקלאוטידים,

and I could make lots of copies of some little piece of DNA,

ואוכל לייצר המון עותקים של פיסת DNA קטנה.

you know, the thinking for that

החשיבה על כך

was about 20 minutes while I was driving my car,

ארכה כ-20 דקות כשנהגתי במכונית,

and then instead of going -- I went back and I did talk to people about it,

ובמקום ללכת -- חזרתי ודיברתי על זה עם אנשים,

but if I'd listened to what I heard from all my friends who were molecular biologists --

אך אילו הקשבתי לכל חבריי מהביולוגיה המולקולרית --

I would have abandoned it.

הייתי נוטש את זה.

You know, if I had gone back looking for an authority figure

אילו הלכתי לחפש איזה גוף רשמי

who could tell me if it would work or not,

שיוכל לומר לי אם זה יעבוד או לא,

he would have said, no, it probably won't.

היו אומרים לי שכנראה שזה לא יעבוד.

Because the results of it were so spectacular

כי התוצאות היו כל כך מדהימות

that if it worked it was going to change everybody's goddamn way of doing molecular biology.

שאם זה עובד, זה ישנה את כל הביולוגיה המולקולרית.

Nobody wants a chemist to come in

אף אחד לא רוצה שיבוא איזה כימאי

and poke around in their stuff like that and change things.

ויחטט לו ככה בדברים ויעשה שינויים.

But if you go to authority, and you always don't --

אך אם אתם פונים לאיזו רשות,

you don't always get the right answer, see.

הרי לא תמיד אתם מקבלים את התשובה הנכונה.

But I knew, you'd go into the lab

אבל אני ידעתי: אני נכנס למעבדה,

and you'd try to make it work yourself. And then you're the authority,

גורם לזה בעצמי לעבוד, ואז אני הרשות,

and you can say, I know it works,

ואני יכול להגיד: אני יודע שזה עובד,

because right there in that tube

כי בדיוק כאן בשפופרת הזו

is where it happened,

כאן בדיוק זה קרה,

and here, on this gel, there's a little band there

וכאן, בג'ל הזה, יש פס קטן

that I know that's DNA, and that's the DNA I wanted to amplify,

שאני יודע שזה DNA, וזה ה-DNA שרציתי לתגבר,

so there! So it does work.

אז בבקשה! זה כן עובד.

You know, that's how you do science.

ככה הרי עושים מדע.

And then you say, well, what can make it work better?

ואז אתה שואל, מה יגרום לכך לפעול טוב יותר?

And then you figure out better and better ways to do it.

ואתה מוצא דרכים טובות יותר ויותר לעשות זאת.

But you always work from, from like, facts

אך אתה תמיד מתחיל מעובדות

that you have made available to you

שהישגת לעצמך

by doing experiments: things that you could do on a stage.

דרך ניסויים: דברים שיכולת לעשות מעל במה.

And no tricky shit behind the thing. I mean, it's all --

בלי שום טריקים נסתרים. כלומר, כל זה --

you've got to be very honest

עליך להיות מאד ישר

with what you're doing if it really is going to work.

בכל מה שאתה עושה אם כוונתך שזה באמת יפעל.

I mean, you can't make up results,

כוונתי, אי-אפשר לזייף תוצאות,

and then do another experiment based on that one.

ואז לבצע ניסוי נוסף על בסיס אותו ניסוי.

So you have to be honest.

לכן עליך לנהוג ביושר.

And I'm basically honest.

וביסודי, אני אדם ישר.

I have a fairly bad memory, and dishonesty would always get me in trouble,

יש לי זכרון גרוע, וחוסר-יושר היה עושה לי צרות,

if I, like -- so I've just sort of been naturally honest

אני פשוט ישר מטבעי,

ומטבעי אני גם סקרן

and naturally inquisitive,

and that sort of leads to that kind of science.

וזה איכשהו מוביל לעשייה מדעית כזו.

Now, let's see...

טוב, הבה נראה...

I've got another five minutes, right?

יש לי עוד חמש דקות, נכון?

OK. All scientists aren't like that.

בסדר. לא כל המדענים כאלה.

You know -- and there is a lot --

ויש הרבה --

(Laughter)

(צחוק)

There is a lot -- a lot has been going on since

והרבה דברים קרו מאז

Isaac Newton and all that stuff happened.

אייזק ניוטון וכל מה שאירע בימיו.

One of the things that happened right around World War II

אחד הדברים שקרו בתקופת מלח"ע ה-2,

in that same time period before,

בתקופה שלפניה

and as sure as hell afterwards,

ובטוח שגם אחריה,

government got -- realized that scientists aren't strange dudes

הממשלה הבינה שהמדענים אינם טיפוסים משונים

that, you know, hide in ivory towers

שמסתתרים במגדלי-שן

and do ridiculous things with test tube.

ועושים דברים מגוחכים בעזרת מבחנות.

Scientists, you know, made World War II

המדענים הרי עשו את מלח"ע ה-2

as we know it quite possible.

כפי שאנו מכירים אותה, לאפשרית.

They made faster things.

הם יצרו דברים מהירים יותר,

They made bigger guns to shoot them down with.

ותותחים גדולים יותר כדי להפיל אותם.

You know, they made drugs to give the pilots

הם יצרו סמים שניתנו לטייסים

if they were broken up in the process.

אם לא הצליחו להחזיק מעמד,

They made all kinds of -- and then finally one giant bomb

הם עשו כל מיני -- ולבסוף גם פצצה ענקית אחת

to end the whole thing, right?

שסיימה את כל העניין, נכון?

And everybody stepped back a little and said, you know,

וכולם עצרו רגע ואמרו,

we ought to invest in this shit,

אנו מוכרחים להשקיע בחרא הזה,

because whoever has got the most of these people

כי מי שיביא לכך שיותר אנשים כאלה

working in the places is going to have a dominant position,

יעבדו במקומות כאלה, הוא שישלוט,

at least in the military, and probably in all kind of economic ways.

לפחות בצבא, וייתכן שבכל הכלכלה.

And they got involved in it, and the scientific

והם נעשו מעורבים בכך, וכך נולד

and industrial establishment was born,

הממסד המדעי והתעשייתי,

and out of that came a lot of scientists

ומתוכו הופיעו המוני מדענים

who were in there for the money, you know,

שעסקו בכך בשביל הכסף,

because it was suddenly available.

כי הוא פתאום נעשה זמין.

And they weren't the curious little boys

ואלה לא היו הילדים הסקרניים

that liked to put frogs up in the air.

שרצו להעיף צפרדעים לאוויר.

They were the same people that later went in to medical school, you know,

אלה היו אותם אנשים שהלכו אח"כ לבתי"ס לרפואה

because there was money in it, you know. I mean, later, then they all got into business --

כי היה שם כסף. הרי אח"כ כולם נכנסו לעולם העסקים --

I mean, there are waves of -- going into your high school,

הרי באים בגלים לביה"ס התיכון שלכם,

person saying, you want to be rich, you know, be a scientist. You know, not anymore.

אנשים האומרים, אתה רוצה להיות צודק, אז תהיה מדען. אבל לא עוד.

You want to be rich, you be a businessman.

אתה רוצה להיות עשיר, אז תהיה איש עסקים.

But a lot of people got in it for the money and the power and the travel.

אך רבים באו בשביל הכסף, הכוח והנסיעות.

That's back when travel was easy.

אז, כשהיה קל לנסוע.

And those people don't think --

והאנשים האלה לא חושבים --

they don't --

הם לא --

they don't always tell you the truth, you know.

הם לא תמיד מספרים לכם את האמת.

There is nothing in their contract, in fact,

אין בחוזה שלהם למעשה דבר

that makes it to their advantage always,

שאומר שלטובתם מוטב תמיד

to tell you the truth.

שיאמרו את האמת.

And the people I'm talking about are people that like --

והאנשים שאני מדבר עליהם הם אנשים --

they say that they're a member of the committee

שיש ביניהם חברי הועדה

called, say, the Inter-Governmental Panel on Climate Change.

הנקראת, נאמר, הצוות הבין-ממשלתי לשינויי אקלים.

And they -- and they have these big meetings where they try to figure out

ויש להם את הישיבות בהן הם מנסים להבין

how we're going to -- how we're going to continually prove

כיצד נוכל להוכיח ללא הרף

שכדור-הארץ מתחמם,

that the planet is getting warmer,

when that's actually contrary to most people's sensations.

בעוד שזה בניגוד לתחושתם של רוב האנשים.

I mean, if you actually measure

כלומר, אם מודדים בפועל

the temperature over a period --

את הטמפרטורה לאורך זמן --

I mean, the temperature has been measured now

כלומר מדדו אותה נכון לעכשיו

pretty carefully for about 50, 60 years --

די בקפדנות במשך כ-50, 60 שנה --

longer than that it's been measured,

מודדים אותה אפילו יותר זמן,

but in really nice, precise ways,

אבל המדידה הנאותה והמדוייקת,

and records have been kept for 50 or 60 years,

והרישומים שנשמרים, כל זה נעשה במשך 50 או 60 שנה,

and in fact, the temperature hadn't really gone up.

ולמעשה, הטמפרטורה לא ממש עלתה.

It's like, the average temperature

הטמפרטורה הממוצעת

has gone up a tiny little bit,

עלתה ממש במעט,

because the nighttime temperatures

(וגם זה) בגלל שהטמפרטורות בשעות הלילה

at the weather stations have come up just a little bit.

בתחנות למדידות של האקלים עלו במעט.

But there's a good explanation for that.

אבל יש לכך הסבר טוב.

And it's that the weather stations are all built outside of town,

והוא שתחנות האקלים כולן בנויות מחוץ לערים,

where the airport was, and now

היכן שהיו נמלי-התעופה, וכעת

the town's moved out there, there's concrete all around

העיר התפשטה עד אליהן, בטון מקיף אותן מכל הכיוונים

and they call it the skyline effect.

וקוראים לזה אפקט קו-הרקיע.

And most responsible people

האנשים הכי רציניים

that measure temperatures realize

שמודדים טמפרטורות מבינים

you have to shield your measuring device from that.

שצריך למגן את מכשירי המדידה מפניו.

And even then, you know,

וגם אז,

because the buildings get warm in the daytime,

בגלל שהבניינים מתחממים בשעות היום,

and they keep it a little warmer at night.

והם נשארים חמימים גם בלילה.

So the temperature has been, sort of, inching up.

לכן הטמפרטורה, כאילו מטפסת מעלה.

It should have been. But not a lot. Not like, you know --

היא אמורה לטפס. אבל לא הרבה. לא כמו --

the first guy -- the first guy that got the idea

האדם הראשון שקלט

that we're going to fry ourselves here,

שאנו הולכים לצלות את עצמנו כאן,

actually, he didn't think of it that way.

בעצם, לא חשב על זה כך.

His name was Sven Arrhenius. He was Swedish, and he said,

שמו היה סוון ארהניוס. הוא היה שוודי והוא אמר,

if you double the CO2 level in the atmosphere,

אם מעלים פי-2 את רמת דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה,

which he thought might -- this is in 1900 --

שלפי דעתו -- זה היה ב-1900 --

the temperature ought to go up about 5.5 degrees, he calculated.

הטמפטורה צריכה לעלות בכ-5.5 מעלות, לפי החישוב שלו.

He was thinking of the earth as, kind of like,

הוא לקח את כדור-הארץ,

you know, like a completely insulated thing

מבודד לחלוטין

with no stuff in it, really,

כאילו לא הכיל שום דבר בתוכו,

just energy coming down, energy leaving.

רק אנרגיה באה, אנרגיה עוזבת.

And so he came up with this theory,

וכך הוא הגה תאוריה זו,

and he said, this will be cool,

ואמר, זה נפלא,

because it'll be a longer growing season in Sweden,

כי ככה עונת הפריחה בשוודיה תהיה ארוכה יותר,

you know, and the surfers liked it,

וגם הגולשים אהבו זאת.

the surfers thought, that's a cool idea,

הם חשבו שזה נפלא

because it's pretty cold in the ocean sometimes, and --

כי זה די קר באוקינוס לפעמים,

but a lot of other people later on

אבל הרבה אנשים אחרים בשלב יותר מאוחר

started thinking it would be bad, you know.

החלו לחשוב שזה רע

But nobody actually demonstrated it, right?

אבל אף אחד לא הוכיח זאת, נכון?

I mean, the temperature as measured --

כלומר, הטמפרטורה כפי שהיא נמדדת --

and you can find this on our wonderful Internet,

וניתן למצוא זאת באינטרנט,

you just go and look for all NASAs records,

פשוט צריך לחפש את כל רישומי נאסא,

and all the Weather Bureau's records,

ואת כל רישומי השירות המטאורולוגי,

and you'll look at it yourself, and you'll see, the temperature has just --

ותראו זאת בעצמכם, הטמפרטורות רק --

the nighttime temperature measured on the surface of the planet

הטמפרטורות בלילה שנמדדו על פני-שטח כדור-הארץ

has gone up a tiny little bit.

עלו רק במעט. לכן אם פשוט עושים

So if you just average that and the daytime temperature, it looks like it went up

ממוצע עליהן ועל הטמפרטורות ביום, זה נראה כאילו שהן עלו

about .7 degrees in this century.

בכ-0.7 מ מעלות במאה זו.

But in fact, it was just coming up --

אבל למעשה, זה היה צפוי --

it was the nighttime; the daytime temperatures didn't go up.

זה היה בגלל שעות הלילה; הטמפרטורות של שעות היום לא עלו.

והתאוריה של ארהניוס --

So -- and Arrhenius' theory --

and all the global warmers think --

וכל תומכי התאוריה בהתחממות הגלובלית --

they would say, yeah, it should go up in the daytime, too,

הם יאמרו, כן, הטמפרטורות צריכות לעלות גם בשעות היום,

if it's the greenhouse effect.

אם זה אפקט החממה.

Now, people like things that have, like, names like that,

אנשים אוהבים דברים שיש להם שמות וכו',

that they can envision it, right? I mean --

שהם יכולים להתחבר אליהם, נכון?

but people don't like things like this, so -- most -- I mean,

אבל אנשים לא אוהבים דברים כמו -- כלומר,

אנו לא מתרגשים מדברים

you don't get all excited about things

like the actual evidence, you know,

שמהווים הוכחות ממשיות,

which would be evidence for strengthening

שתשמשנה כהוכחה להתחזקות

of the tropical circulation in the 1990s.

מערבולות טרופיות בשנות ה-1990.

It's a paper that came out in February,

זהו מאמר מדעי שיצא בפברואר,

and most of you probably hadn't heard about it.

וככל הנראה רובכם לא שמעתם עליו.

"Evidence for Large Decadal Variability

"ראיות לשינויים גדולים במהלך העשור

in the Tropical Mean Radiative Energy Budget."

בפליטת אנרגיית קרינה טרופית ממוצעת".

Excuse me. Those papers were published by NASA,

דרך-אגב, המאמרים הללו התפרסמו מטעם נאסא,

and some scientists at Columbia, and Viliki

מספר מדענים מ(אוניברסיטת) קולומביה, ווילקי,

and a whole bunch of people, Princeton.

וקבוצת אנשים מפרינסטון.

And those two papers came out in Science Magazine,

ושני המאמרים הללו התפרסמו בכתב-עת Science,

February the first,

בראשון לפברואר,

and these -- the conclusion in both of these papers,

והמסקנות בשני המאמרים,

and in also the Science editor's, like,

וגם הערות העורך של Science,

descriptions of these papers, for, you know,

הן,

for the quickie,

במבט חטוף,

is that our theories about global warming

שהתאוריות על התחממות גלובלית

are completely wrong. I mean,

שגויות לחלוטין. כלומר,

what these guys were doing,

מה שהאנשים האלה עשו,

and this is what -- the NASA people have been saying this for a long time.

וזה מה שאנשי נאסא אומרים כבר מזמן.

They say, if you measure the temperature of the atmosphere, it isn't going up --

הם אומרים שאם מודדים את הטמפרטורה של האטמוספירה, היא לא עולה --

it's not going up at all. We've doing it very carefully now for 20 years,

היא לא עולה בכלל. אנו עושים זאת במדוייק כבר 20 שנה,

from satellites, and it isn't going up.

מלוויינים, והיא לא עולה.

And in this paper, they show something much more striking,

ובמאמר זה הם מראים משהו הרבה יותר מדהים,

and that was that they did what they call a radiation --

וזה שהם עשו מה שהם מכנים קרינה --

and I'm not going to go into the details of it, actually it's quite complicated,

אני לא הולך להיכנס לפרטים, זה די מסובך,

but it isn't as complicated as they might make you think it is

אבל לא עד כדי כך כפי שזה נדמה

by the words they use in those papers. If you really get down to it, they say,

מהמילים שהם משתמשים במאמרים אלה. אם ממש מתעמקים בזה, הם אומרים,

the sun puts out a certain amount of energy --

שהשמש פולטת כמות מסויימת של אנרגיה --

we know how much that is --

אנו יודעים כמה --

it falls on the earth, the earth gives back a certain amount.

היא נופלת על האדמה, האדמה מחזירה כמות מסויימת.

כאשר יש התחממות, נוצרת

When it gets warm it generates --

it makes redder energy -- I mean, like infra-red,

אנרגיה יותר אדומה -- כלומר, כמו אינפרא-אדום,

like something that's warm gives off infra-red.

כמו שעצם חם פולט אינפרא-אדום.

The whole business of the global warming --

כל העניין הזה של התחממות גלובלית --

trash, really,

באמת שטויות.

is that -- if the -- if there's too much CO2 in the atmosphere,

אם יש יותר מדי דו-תחמוצת הפחמן באויר,

the heat that's trying to escape

החום שמנסה לצאת

won't be able to get out. But the heat coming from the sun,

באמת לא יוכל לצאת. אבל החום מגיע מהשמש,

which is mostly down in the -- it's like 350 nanometers,

שברובה נמצאת בתחום של 350 ננומטר,

which is where it's centered -- that goes right through CO2.

אשר עוברים דרך דו-תחמוצת הפחמן.

So you still get heated, but you don't dissipate any.

כך שאנו עדיין מתחממים, אבל לא פולטים.

Well, these guys measured all of those things.

האנשים הנ"ל מדדו את כל זה.

I mean, you can talk about that stuff,

כלומר, אפשר לדבר ולדבר על כל זה,

and you can write these large reports, and you can get government money to do it,

ואפשר לכתוב דוחו"ת מפורטים ואפשר להשיג כסף ממשלתי לעשות את כל זה,

אבל הם מדדו את זה בשטח,

but these -- they actually measured it,

and it turns out that in the last 10 years --

ומסתבר שב-10 השנים האחרונות --

that's why they say "decadal" there --

זו הסיבה שהם אומרים "עשור" --

that the energy -- that the level

הרמה של

of what they call "imbalance"

מה שהם מכנים "חוסר-איזון"

has been way the hell over what was expected.

כבר מעל ומעבר ממה שציפו לה.

Like, the amount of imbalance --

מידת חוסר-האיזון --

meaning, heat's coming in and it's not going out

כלומר, חום שנכנס ולא יוצא החוצה

that you would get from having double the CO2,

בגלל ההכפלה בכמות דו-תחמוצת פחמן,

which we're not anywhere near that, by the way.

שאנחנו בכלל לא קרובים לזה.

But if we did, in 2025 or something,

אבל אם היינו, בערך ב-2025,

have double the CO2 as we had in 1900,

מקבלים כפליים דו-תחמוצת הפחמן ממה שהיתה לנו ב-1900,

they say it would be increase the energy budget

הם טוענים שזה היה מגדיל את מאזן האנרגיה

by about -- in other words,

בערך בוואט אחד

one watt per square centimeter more

לכל ס"מ מרובע

would be coming in than going out.

שהיה נכנס יותר ממה שיוצא.

So the planet should get warmer.

לכן כדור-הארץ צריך להתחמם.

Well, they found out in this study -- these two studies

ובכן, מצאו במחקר זה -- בשני המחקרים האלה

by two different teams --

שבוצעו על-ידי שתי קבוצות שונות --

that five and a half watts

שחמש וחצי וואט

per square meter

לכל ס"מ מרובע

had been coming in from 1998, 1999,

נכנסים מ-1998, 1999,

and the place didn't get warmer.

אבל המקום הזה לא התחמם.

So the theory's kaput -- it's nothing.

לכן התאוריה מחוסלת -- היא לא שווה.

These papers should have been called,

המאמרים האלה היו צריכים להיקרא,

"The End to the Global Warming Fiasco," you know.

"סוף הביזיון של התחממות גלובלית",

They're concerned,

אבל הם מודאגים,

and you can tell they have very guarded conclusions in these papers,

וניתן לומר שיש להם מסקנות מאוד שמורות במאמרים אלה,

because they're talking about big laboratories

מכיוון שמדובר כאן על מעבדות גדולות

that are funded by lots of money

המתוקצבות בסכומים גדולים

and by scared people.

על-ידי אנשים מבוהלים.

You know, if they said, you know what?

אם הם היו אומרים, "אתם יודעים מה?

There isn't a problem with global warming any longer,

אין בעיה של התחממות גלובלית יותר,

so we can -- you know, they're funding.

לכן אנו יכולים --" אתם מבינים, מתקצבים אותן.

And if you start a grant request with something like that,

ואם מתחילים את הבקשה למימון ככה,

and say, global warming obviously hadn't happened...

ואומרים שהתחממות גלובלית לא באמת התרחשה....

if they -- if they -- if they actually -- if they actually said that,

אם הם ממש היו אומרים זאת,

I'm getting out.

אז נגמר הכל.

(Laughter)

(צחוק)

I'll stand up too, and --

גם אני אקום ו --

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

They have to say that.

הם חייבים לומר זאת.

They had to be very cautious.

היה עליהם להיות מאוד זהירים.

But what I'm saying is, you can be delighted,

אבל מה שאני טוען זה כולנו יכולים להיות מרוצים,

because the editor of Science, who is no dummy,

מפני שהעורך של Science, אינו שוטה,

and both of these fairly professional --

ושתי הקבוצות המקצועיות האלה --

really professional teams, have really come to the same conclusion

באמת קבוצות מקצועיות, הגיעו לאותה מסקנה

and in the bottom lines in their papers

ובשורה התחתונה של מאמריהן

they have to say, what this means is, that what we've been thinking,

עליהם לומר, שהמשמעות של זה היא שמה שחשבנו,

was the global circulation model that we predict

שהמודל של פיזור גלובלי שחזינו,

that the earth is going to get overheated

שכדור-הארץ הולך להתחמם יתר על המידה,

that it's all wrong. It's wrong by a large factor.

כל זה טעות. זו טעות במספר סדרי גודל.

It's not by a small one. They just --

זו לא טעות קטנה.

they just misinterpreted the fact that the earth --

הם פשוט פירשו לא נכון את העובדה שהארץ --

there's obviously some mechanisms going on

ברור שיש איזה מכניזם שכן פועל

that nobody knew about,

ושאף אחד לא ידע עליו,

because the heat's coming in and it isn't getting warmer.

כי החום נכנס אבל הוא לא מתחמם.

So the planet is a pretty amazing thing, you know,

כך שהארץ שלנו היא דבר די מדהים,

it's big and horrible -- and big and wonderful,

היא גדולה ונוראה -- והיא גדולה ומופלאה,

and it does all kinds of things we don't know anything about.

והיא עושה כל מיני דברים שאנו כלל לא יודעים עליהם.

So I mean, the reason I put those things all together,

הסיבה שאני מחבר את כל הדברים ביחד,

OK, here's the way you're supposed to do science --

זוהי הדרך שכולנו אמורים לעשות בה מדע --

some science is done for other reasons, and just curiosity.

חלק מהמדע נעשה בגלל סיבות אחרות, וסתם סקרנות.

And there's a lot of things like global warming,

וישנם המון דברים כמו התחממות גלובלית,

and ozone hole and you know,

חור באוזון וכו',

a whole bunch of scientific public issues,

צרור שלם של סוגיות מדעיות ציבוריות,

that if you're interested in them,

שאם אתם מתעניינים בהן,

then you have to get down the details, and read the papers called,

אז עליכם לרדת לפרטים, ולקרוא את המאמרים ששמם,

"Large Decadal Variability in the..."

"שינויים גדולים ב.... במהלך העשור".

You have to figure out what all those words mean.

עליכם להבין מה משמעותן של כל המילים הללו.

And if you just listen to the guys

אבל אם אתם מקשיבים לאלה

who are hyping those issues, and making a lot of money out of it,

שרק מפמפמים את הסוגיות, ועושים מזה הרבה כסף,

you'll be misinformed, and you'll be worrying about the wrong things.

אתם הולכים שולל, ואתם דואגים בשל הדברים הלא נכונים.

Remember the 10 things that are going to get you. The -- one of them --

תזכרו את עשרת הדברים שהולכים לפגוע בכם. אחד מהם --

(צחוק)

(Laughter)

And the asteroids is the one I really agree with there.

והאסטרואידים זה אחד שאני באמת מסכים עליו.

I mean, you've got to watch out for asteroids. OK, thank you for having me here.

כוונתי, עליכם להיזהר מהאסטרואידים. טוב, תודה שאירחתם אותי כאן.

(מחיאות כפיים)

(Applause)