"Chasms" | Asali DeVan Ecclesiastes

תרגום: maor madmon עריכה: Ido Dekkers

There are some chasms so deep and so wide,

יש תהומות כה עמוקים ורחבים,

we find it hard to imagine how we'll ever make it to the other side.

שאנו מתקשים לדמיין כיצד נוכל לחצות,

That space between who we are and who we want to be,

המרחק בין מי שאנו לבין מי שנרצה להיות,

the gaps between our high ideals

הפערים שבין הטובים שבאידאלים

and our base realities.

לבין מציאות החיים.

The distance between what we say

המרחק שבין דברינו

and what we really mean.

לכוונותינו.

The raging river that flows between what actually happened

הנהר הגועש שזורם בין מה שקרה בפועל

and our convenient memories.

לבין זכרונותינו הנוחים להשפעה.

The lies we tell ourselves are lakes,

עולים על גדותיהם אגמי השקרים

overflowing their banks,

שאותם לעצמנו אנו מספרים,

flooding our speech with waters, caustic and rank.

מציפים את דיבורנו במים חומציים ומבחילים.

The only bridge is the truth,

אמת היא הגשר היחיד

passing through me and you, as we look one another eye to eye.

העובר ביני לבינך כשאנו מביטים זה בעיני זה.

But so often, that look is filled with our hesitations,

אבל פעמים כה רבות מבט זה מלא היסוסים

and we can't help but glance to the side.

ואיננו יכולים שלא להסיט מבטים.

See, we've long ago let go of the language

נטשנו מזמן את המלים

with which we describe our softer parts.

המדברות על חלקינו הרכים

We learn early that those with softer hearts suffer.

הקדמנו ללמוד שרכי הלבב סובלים

So we allow lean emotion to reign,

והנחנו לרגשות הדקים למשול

never noticing that only strain has been the fruit of our restraints.

מבלי לראות שהמתח היה הפרי היחיד של ההתאפקות

We haven't escaped pain.

לא חמקנו מן הכאב

And our battle scars are far from faint.

וצלקות הקרב שלנו בהחלט לא העלו ארוכה.

Yet and still, despite our desire and willingness to heal,

ואף על פי כן, חרף רצוננו ומוכנותנו להבריא

we often find ourselves fighting hard in the paint,

אנו מרבים לגלות שאנו נאבקים במצבים קשים

holding onto false images of everything we ain't.

נאחזים באמונות-שווא על כל מה שאנחנו לא.

So while our dream coincide, our fears collide.

אז בעוד חלומותינו חופפים, פחדינו מתנגשים

And we want to know one another, but think we can't.

ואנו רוצים להכיר את זולתנו אך חושבים שלא נוכל

The gulf between empathy and equity

הפער שבין אמפתיה לצדק

is as unfathomable as the fissures that line our collective integrity.

בלתי-נתפש כמו הסדקים שעל דפנות היושרה של כולנו.

And we spend eternal eternities

ואנו מבזבזים אינסוף נצחים

trying to translate that into virtue.

בניסיון להפוך זאת לצדק.

Perhaps you have met one or two of the virtuous on your path.

אולי פגשתם צדיק אחד או שניים בדרככם.

They are only very few,

הם מעטים,

and I know that I have, from time to time,

ואני יודעת שאני, מעת לעת,

mistaken pretenders for real,

התבלבלתי בינם לבין מעמידי הפנים,

yet still make room for the possibility that it's I who's been pretending.

אך השאירו מקום לאפשרות שאני היא זו שמעמידה פנים.

Please, bear with me, I'm still mending,

אנא, היו איתי, עודני מתקנת,

but I'm no longer bending to the will of my injuries,

אך יותר איני מתכופפת לרצונם של פצעי,

nor my injurers.

או של פוצעי.

I much prefer to stretch my arms like Nüt until I become the sky.

אני מעדיפה למתוח את ידיי עד שאהיה לשמיים,

I'd rather stretch my tongue with truth,

אני מעדיפה להאריך לשוני באמת,

our bridge to cross when we look one another in the eye.

הגשר בו נחצה בהביטנו זה בעיני זה.

But the tongue, like the heart, gets tired.

אך הלשון, כמו הלב, מתעייפת.

The weak make it hard for the strong to stay inspired,

החלשים הם שמקשים על ההשראה להישאר עם החזקים,

like the lost prevent the found from escaping the mire,

כמו שהאבודים מונעים מהנמצאים, להחלץ מהביצה,

and the degraded stop the enlightened from taking us higher.

והנחותים עוצרים את הנאורים מניסיונם לקחתנו למעלה.

But no matter what you hear from the mouths of these liars,

אך לא משנה מה תשמעו מפיות השקרנים האלו,

we are one people

אנו עם אחד

with one destiny and the common enemy,

עם גורל אחד ואויב משותף,

that's why it really stresses me to see our hearts so tattered,

לכן מלחיץ אותי במיוחד לראות את ליבותינו מרוסקים כל כך,

our minds so scattered,

את מוחותינו מפוזרים כל כך,

our egos so easily flattered.

ואת גאוותנו מוחנפת כל כך.

We're enslaved, yet think of our shackles as gifts.

אנחנו משועבדים, אך אנחנו תופשים את כבלינו כמתנות.

Rather than resist our masters, we let them widen our rifts,

במקום להתנגד לאדונינו, אנו מאפשרים להם להעמיק את הקרעים שבינינו,

like mindless, material junkies,

כמו מכורים חומרניים, ללא מוח,

we seek that which lowers, not lifts.

אנו מחפשים את המנמיך, לא את המגביה.

But somewhere in our midst,

אך איפשהו בתוכנו,

there's been a paradigm shift.

תבנית המחשבה השתנתה.

Justice is getting restless in its chains.

הצדק הופך חסר מנוחה בשלשלאות כבליו.

Our youth find it useless to separate their souls from their brains,

הנוער אינו רואה טעם בהפרדה בין נפשו למוחו,

their truth is ingrained, their integrity insustained.

האמת חקוקה בהם, היושרה מתמידה בהם.

Let me call your attention to those who serve as examples.

הרשו לי להסב את תשומת ליבכם לאלו המשמשים דוגמא,

Those who daily give their all,

אלו שנותנים את כל כולם כל יום,

but their reserves are still ample.

אך הנותר בהם שופע.

Those who battle friend and foe,

אלו הנאבקים בחבר כמו באויב,

yet their hope is never trampled,

אך תקוותם אינה נרמסת,

they make music, never sample,

הם יוצרים מוזיקה, לא דוגמית,

and the world's ugly could never cancel

וכיעורו של העולם לא יכול לבטל

the fullness and the sweetness of their composition.

את המלאות והמתיקות בלחניהם,

Nor the unadulterated truth of their mission.

או את האמת הבלתי מתפשרת של משימתם.

It's time we shut our mouths and listen.

הגיע הזמן שנסכור פיותינו ונקשיב,

Close our eyes and pray

נסגור את עינינו ונתפלל

for the humility and the guidance

לענווה ולהכוונה

to follow them to the way.

שיעקבו אחריהם אל הדרך.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Cheers)

(תשואות)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

(Cheers)

(תשואות)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you all so much,

תודה רבה לכולכם,

you have no idea how fulfilling and energizing that is.

אין לכם מושג עד כמה זה מספק וממלא אותי באנרגיה.

For the past three years,

בשלוש השנים האחרונות,

I've had the privilege of codesigning with my neighbors

היתה לי הזכות לעצב, ביחד עם השכנים שלי,

a space in New Orleans known as Under the Bridge.

מקום בניו אורלינס שנקרא 'מתחת לגשר'.

In 1966, Interstate 10 landed on the Tremé neighborhood,

בשנת 1966, הכביש הבין-מדינתי 10 נבנה על גבי שכונת טרהם,

displacing 326 black-owned businesses,

עקר ממקומם 326 עסקים שבעליהם שחורים,

over 300 live oak trees,

יותר מ-300 עצי אלון,

effectively destroying the region's most successful black commercial district,

הרס ביעילות מחרידה את המרכז המסחרי המצליח ביותר באזור, שנוהל על ידי שחורים,

disrupting intergenerational wealth

שיבש את העושר הבין-דורי

and truly unraveling the fabric

ופרם את הבד העדין

of the nation's oldest African American neighborhood.

של השכונה האפרו-אמריקאית הוותיקה ביותר באומה.

Today, after 45 years of community advocacy,

כיום, כעבור 45 שנים של תמיכה קהילתית,

after 500 hours of community engagement

לאחר 500 שעות של מעורבות קהילתית

and 80 hours of community design,

ו-80 שעות של עיצוב קהילתי,

we are so excited that in 2018,

אנחנו נרגשים לספר שב-2018,

after capturing the voices of thousands of residents

לאחר שאספנו את קולותיהם של אלפי תושבים

and the support of our local, federal and philanthropic partners,

ואת תמיכתם של אגודות מקומיות, פילנתרופיות וממשלתיות,

as the city celebrates 300 years of transforming the world,

כשהעיר חוגגת 300 שנים ליום שבו שינתה את העולם,

we will get to transform 19 blocks under the Interstate into community space,

נוכל לעצב מחדש 19 בניינים מתחת לכביש הבין-מדינתי ולהפוך אותם למרחב קהילתי,

into black-owned businesses,

לעסקים בבעלות שחורים,

in the form of the Claiborne Corridor Cultural Innovation District.

לפי מודל מסדרון החדשנות התרבותית המחוזי של קלייבורן.

(Cheers)

(תשואות)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

We will be bridging time, we will bridge memory,

נגשר על הזמן, נגשר על הזיכרון,

we will bridge disparity and injustice,

נגשר על השונות ועל חוסר הצדק,

and we can't wait to see you all on the other side.

ואנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות את כולכם בצד השני.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)