James Balog: Time-lapse proof of extreme ice loss

מתרגם: Nitzan R. Edelman מבקר: Ido Dekkers

Most of the time, art and science stare at each other

רוב הזמן, אומנות ומדע בוהים זו מול זה

across a gulf of mutual incomprehension.

מעבר לתהום של אי הבנה הדדית.

There is great confusion when the two look at each other.

ישנו בלבול גדול כאשר השניים מביטים זו אל זה.

Art, of course, looks at the world through the psyche,

אומנות, כמובן, רואה את העולם דרך הנשמה,

the emotions -- the unconscious at times -- and of course the aesthetic.

הרגשות -- תת המודע, לעיתים -- וכמובן האסטתי.

Science tends to look at the world through the rational, the quantitative --

מדע נוטה לראות את העולם דרך ההגיוני, הכמותי --

things that can be measured and described --

דברים אשר יכולים להמדד ולהיות מתוארים --

but it gives art a terrific context of understanding.

אבל הוא (המדע) נותן לאומנות הקשר מצויין של הבנה.

In the Extreme Ice Survey,

בסקר קרח העד,

we're dedicated to bringing those two parts of human understanding together,

אנו מסורים להבאת שני חלקים אלה של ההבנה האנושית יחד,

to merging the art and science

למיזוג של האומנות והמדע

to the end of helping us understand nature

על מנת לסייע לנו להבין את הטבע

and humanity's relationship with nature better.

ואת מערכת היחסים של האנושות עם הטבע טוב יותר.

Specifically, I as a person

במיוחד, אני כאדם

who's been a professional nature photographer my whole adult life,

שהיה צלם טבע מקצועי כל חיי הבוגרים,

am firmly of the belief that photography, video, film

אני באמונה איתנה כי לצילום, לוידאו, לסרט

have tremendous powers for helping us understand

יש כוחות עצומים לעזור לנו להבין

and shape the way we think about nature

ולעצב את הדרך בה אנו חושבים על הטבע

and about ourselves in relationship to nature.

ועל עצמנו במערכת היחסים עם הטבע.

In this project, we're specifically interested, of course, in ice.

בפרוייקט הזה, התעניינו במיוחד, כמובן, בקרח

I'm fascinated by the beauty of it, the mutability of it,

אני מוקסם מהיופי שלו, מיכולתו להשתנות,

the malleability of it,

לעבור עיצוב,

and the fabulous shapes in which it can carve itself.

ומהצורות המופלאות שהוא מגלף בעצמו.

These first images are from Greenland.

תמונות ראשונות אלו הן מגרינלנד.

But ice has another meaning.

אבל לקרח יש משמעות נוספת.

Ice is the canary in the global coal mine.

קרח הוא הכנרית במכרה הפחם הגלובלי.

It's the place where we can see and touch and hear and feel climate change in action.

זהו המקום בו אנו יכולים לראות ולגעת ולשמוע ולהרגיש את שינוי האקלים בפעולה.

Climate change is a really abstract thing in most of the world.

שינוי האקלים הוא באמת דבר לא מוחשי במרבית העולם.

Whether or not you believe in it is based on your sense of

האם אתם מאמינים בו או לא, זה מבוסס על תחושתכם

is it raining more or is it raining less?

האם יורד יותר גשם או פחות גשם?

Is it getting hotter or is it getting colder?

האם ישנה התחממות או התקררות?

What do the computer models say about this, that and the other thing?

מה המודלים הממוחשבים אומרים על זה, על ההוא ועל דברים אחרים?

All of that, strip it away. In the world of the arctic and alpine environments,

כל זה, תזרקו לצד. בעולם של הסביבות הארקטיות והאלפיניות,

where the ice is, it's real and it's present.

היכן שהקרח ישנו, זה אמיתי וזה נוכח.

The changes are happening. They're very visible.

השינויים מתחוללים. הם נראים מאוד.

They're photographable. They're measurable.

הם ברי צילום. הם ברי מדידה.

95 percent of the glaciers in the world are retreating or shrinking.

95% מהקרחונים בעולם נסוגים או מתכווצים.

That's outside Antarctica.

זה מחוץ לאנטרקטיקה.

95 percent of the glaciers in the world are retreating or shrinking,

95% מהקרחונים בעולם נסוגים או מתכווצים,

and that's because the precipitation patterns and the temperature patterns are changing.

וזה כיוון שדפוסי המשקעים ודפוסי הטמפרטורה משתנים.

There is no significant scientific dispute about that.

אין ויכוח מדעי משמעותי על כך.

It's been observed, it's measured, it's bomb-proof information.

זה נצפה, זה נמדד, זה מידע שלא ניתן להפריך.

And the great irony and tragedy of our time

והאירוניה והטרגדיה הגדולות של זמנינו

is that a lot of the general public thinks that science is still arguing about that.

הן שחלק נרחב בציבור חושב שהמדע עדיין מתווכח על כך.

Science is not arguing about that.

המדע אינו מתווכח על כך.

In these images we see ice from enormous glaciers,

בתמונות הללו אנו רואים קרח מקרחונים עצומים,

ice sheets that are hundreds of thousands of years old

יריעות קרח שגילן מאות אלפי שנים

breaking up into chunks, and chunk by chunk by chunk,

נשברות לחתיכות, וחתיכה אחר חתיכה אחר חתיכה,

iceberg by iceberg, turning into global sea level rise.

קרחון אחר קרחון, הופכים לעליה גלובלית במפלס פני הים.

So, having seen all of this in the course of a 30-year career,

אז, לאחר שראיתי את כל זה במהלך 30 שנות קריירה,

I was still a skeptic about climate change until about 10 years ago,

עדיין הייתי ספקן לגבי שינויי האקלים עד לפני כ-10 שנים,

because I thought the story of climate change was based on computer models.

כיוון שחשבתי שהסיפור של שינויי האקלים מבוסס על מודלים ממוחשבים.

I hadn't realized it was based on concrete measurements

לא הבנתי כי זה מבוסס על ראיות מוצקות

of what the paleoclimates -- the ancient climates -- were,

של מה שהפליאו-אקלים -- אקלים התקופות הגיאולוגיות הקדומות -- היה,

as recorded in the ice sheets, as recorded in deep ocean sediments,

כפי שנרשם ביריעות הקרח, כפי שנרשם במשקעי האוקיינוסים,

as recorded in lake sediments, tree rings,

כפי שנרשם במשקעי באגמים, בטבעות העצים,

and a lot of other ways of measuring temperature.

ובהרבה דרכים נוספות למדידת טמפרטורה.

When I realized that climate change was real, and it was not based on computer models,

כשהבנתי ששינוי האקלים הוא אמיתי ואינו מבוסס על מודלים ממוחשבים,

I decided that one day I would do a project

החלטתי שיום אחד אני אעשה פרוייקט

looking at trying to manifest climate change photographically.

בו אנסה להציג את שינוי האקלים דרך הצילום.

And that led me to this project.

וזה הוביל אותי לפרוייקט הזה.

Initially, I was working on a National Geographic assignment --

בתחילה, עבדתי על מטלה של נשיונל ג'אוגרפיק --

conventional, single frame, still photography.

קונבנציונלי, תצלום יחיד, צילום סטילס.

And one crazy day, I got the idea that I should --

ואז יום משוגע אחד, קיבלתי את הרעיון שאני צריך --

after that assignment was finished --

לאחר שהמטלה הזו תסתיים --

I got the idea that I should shoot in time-lapse photography,

קיבלתי את הרעיון שאני צריך לצלם בדילוגי זמן,

that I should station a camera or two at a glacier

שאני צריך למקם מצלמה או שתיים ליד קרחון

and let it shoot every 15 minutes, or every hour or whatever

ולתת להן לצלם כל 15 דקות, או כל שעה או מה שלא יהיה

and watch the progression of the landscape over time.

ולראות את התקדמות מתאר הנוף עם הזמן.

Well, within about three weeks,

טוב, בתוך 3 שבועות,

I incautiously turned that idea of a couple of time-lapse cameras

הפכתי בפזיזות את הרעיון הזה של צמד מצלמות המצלמות בדילוגי זמן

into 25 time-lapse cameras.

ל-25 מצלמות המצלמות בדילוגי זמן.

And the next six months of my life were the hardest time in my career,

וששת החודשים הבאים של חיי היו הזמן הקשה ביותר בקריירה שלי,

trying to design, build and deploy out in the field these 25 time-lapse cameras.

ניסיון לתכנן, לבנות ולפרוס בשטח 25 מצלמות המצלמות בדילוגי זמן.

They are powered by the sun. Solar panels power them.

הן מופעלות על יד השמש. פאנלים סולריים מפעילים אותן.

Power goes into a battery. There is a custom made computer

ההספק הולך לסוללות. יש מחשב בהתאמה אישית

that tells the camera when to fire.

שאומר למצלמה מתי לצלם.

And these cameras are positioned on rocks on the sides of the glaciers,

וכל המצלמות הללו ממוקמות על סלעים בצידי הקרחונים,

and they look in on the glacier from permanent, bedrock positions,

והן מביטות אל הקרחון ממשכני קבע,

and they watch the evolution of the landscape.

והן רואות את האבולוציה של מתאר הנוף.

We just had a number of cameras out on the Greenland Ice Sheet.

היו לנו רק מספר מצלמות החוץ על יריעות הקרח של גרינלנד.

We actually drilled holes into the ice, way deep down below the thawing level,

קדחנו חורים בקרח, ממש לעומק, מתחת לשכבה המפשירה,

and had some cameras out there for the past month and a half or so.

והיו כמה מצלמות שם בחוץ בחודש וחצי האחרונים, בערך.

Actually, there's still a camera out there right now.

האמת היא, שיש עדיין מצלמה אחת שם ממש עכשיו.

In any case, the cameras shoot roughly every hour.

בכל מקרה, המצלמות מצלמות בערך פעם בשעה.

Some of them shoot every half hour, every 15 minutes, every five minutes.

חלקן מצלמות כל מחצית השעה, כל 15 דקות, כל 5 דקות.

Here's a time lapse of one of the time-lapse units being made.

הנה צילום בדילוגי זמן זמן של אחת מהיחידות בבנייה.

(Laughter)

(צחוק)

I personally obsessed about every nut, bolt and washer in these crazy things.

אני באופן אישי הייתי אובססיבי לגבי כל אום, בורג ודיסקית בדברים המשוגעים האלה.

I spent half my life at our local hardware store

ביליתי חצי מהזמן שלי בחנות חומרי הבניין המקומית

during the months when we built these units originally.

במהלך החודשים בהם בנינו את היחידות המקוריות.

We're working in most of the major glaciated regions of the northern hemisphere.

אנחנו עובדים ברוב האיזורים המכוסים קרחונים של חצי הכדור הצפוני.

Our time-lapse units are in Alaska, the Rockies, Greenland and Iceland,

היחידות שלנו, המצלמות בדילוגי זמן, נמצאות באלסקה, ברכס הרוקי'ס, גרינלנד ואייסלנד,

and we have repeat photography positions,

ויש לנו עמדות צילום מחזורי,

that is places we just visit on an annual basis,

אלה הם מקומות אותם אנו מבקרים על בסיס שנתי,

in British Columbia, the Alps and Bolivia.

בבריטיש קולומביה, באלפים ובבוליביה.

It's a big undertaking. I stand here before you tonight

זו אחריות גדולה. אני עומד בפניכם הלילה

as an ambassador for my whole team.

כשגריר של כל הצוות שלי.

There's a lot of people working on this right now.

ישנם הרבה אנשים העובדים על זה ממש עכשיו.

We've got 33 cameras out this moment.

יש לנו 33 מצלמות בחוץ כרגע.

We just had 33 cameras shoot about half an hour ago

רק היו לנו 33 מצלמות שצילמו בערך לפני חצי שעה

all across the northern hemisphere, watching what's happened.

לכל אורך חצי הכדור הצפוני, רואות מה קרה.

And we've spent a lot of time in the field. It's been a fantastic amount of work.

ובילינו הרבה זמן בשטח. זו הייתה כמות עצומה של עבודה.

We've been out for two and a half years,

היינו בחוץ למשך שנתיים וחצי,

and we've got about another two and a half years yet to go.

ויש לנו עוד כשנתיים וחצי בהמשך.

That's only half our job.

זו היא רק מחצית מהעבודה שלנו.

The other half of our job is to tell the story to the global public.

המחצית השנייה של העבודה שלנו הוא לספר את הסיפור לציבור בעולם.

You know, scientists have collected this kind of information

אתם יודעים, מדענים אספו מידע כזה

off and on over the years, but a lot of it stays within the science community.

לפרקים במשך כל השנים, אך רובו נשאר בתוך הקהילה המדעית.

Similarly, a lot of art projects stay in the art community,

באופן דומה, הרבה מפרוייקטי האומנות נשארו בתוך הקהילה האומנותית,

and I feel very much a responsibility through mechanisms like TED,

ואני מרגיש אחריות רבה דרך מנגנונים כמו TED,

and like our relationship with the Obama White House,

וכמו יחסינו עם ממשל אובמה בבית הלבן,

with the Senate, with John Kerry, to influence policy

עם הסנאט, עם ג'ון קרי, להשפיע על המדיניות

as much as possible with these pictures as well.

כמה שניתן עם התמונות הללו גם כן.

We've done films. We've done books. We have more coming.

צילמנו סרטים. כתבנו ספרים. יש לנו עוד בדרך.

We have a site on Google Earth

יש לנו אתר ב-Google Earth

that Google Earth was generous enough to give us,

ש-Google Earth היו נדיבים ונתנו לנו,

and so forth, because we feel very much the need to tell this story,

וכן הלאה, כיוון שאנו מרגישים את הצורך לספר את הסיפור הזה,

because it is such an immediate evidence of ongoing climate change right now.

כיוון שזו הוכחה מיידית לשינוי אקלים המתרחש בזה הרגע.

Now, one bit of science before we get into the visuals.

עכשיו, פיסת מדע קטנה לפני שנגיע לתמונות.

If everybody in the developed world understood this graph,

אם כולם בעולם המפותח היו מבינים את הגרף הזה,

and emblazoned it on the inside of their foreheads,

והיו מכניסים את אותו לתוך הראש שלהם,

there would be no further societal argument about climate change

לא היה יותר ויכוח חברתי לגבי שינוי האקלים

because this is the story that counts.

כיוון שזה הסיפור שנחשב.

Everything else you hear is just propaganda and confusion.

כל דבר אחר שאתם שומעים הוא רק תעמולה ובלבול.

Key issues: this is a 400,000 year record.

נושאי מפתח: זהו תיעוד של 400,000 שנים.

This exact same pattern is seen going back now

התבנית המדוייקת הזו נראית חוזרת על עצמה

almost a million years before our current time.

כמעט מיליון שנים לפני ההווה.

And several things are important.

וכמה דברים הם חשובים.

Number one: temperature and carbon dioxide in the atmosphere

מספר אחד: טמפרטורה ופחמן דו חמצני באטמוספירה

go up and down basically in sync.

עולים ויורדים בעיקרון בתיאום.

You can see that from the orange line and the blue line.

אתם יכולים לראות לפי הקו הכתום והקו הכחול.

Nature naturally has allowed carbon dioxide to go up to 280 parts per million.

הטבע באופן טבעי הרשה לפחמן הדו חמצני לעלות עד ל-280 חלקים למיליון.

That's the natural cycle.

זה המחזור הטבעי.

Goes up to 280 and then drops

עולה ל-280 ואז צונח

for various reasons that aren't important to discuss right here.

מסיבות רבות שאינן חשובות לדיון פה.

But 280 is the peak.

אבל 280 זו הפסגה.

Right now, if you look at the top right part of that graph,

כעת, אם תביטו אל הפינה הימנית העליונה של הגרף,

we're at 385 parts per million.

אנחנו נמצאים ב-385 חלקים למיליון.

We are way, way outside the normal, natural variability.

אנו הרחק, הרחק מחוץ למנעד הנורמלי, הטבעי.

Earth is having a fever.

לכדוה"א יש קדחת.

In the past hundred years, the temperature of the Earth

במאה השנים האחרונות, הטמפרטורה של כדוה"א

has gone up 1.3 degrees Fahrenheit, .75 degrees Celsius,

עלתה 1.3 מעלות פרנהייט, 0.75 מעלות צלזיוס,

and it's going to keep going up

וזה הולך להמשיך לעלות

because we keep dumping fossil fuels into the atmosphere.

כיוון שאנו ממשיכים לזרוק דלקים מאובנים אל האטמוספירה.

At the rate of about two and a half parts per million per year.

בקצב של כ-2.5 חלקים למיליון לשנה.

It's been a remorseless, steady increase.

זו הייתה עלייה חסרת רחמים ועקבית.

We have to turn that around.

אנחנו חייבים לעצור את זה.

That's the crux, and someday I hope to emblazon that

זה העיקר ויום אחד אני מקווה להציג אותו

across Times Square in New York and a lot of other places.

לאורך כיכר הטיימס בניו יורק ומקומות רבים נוספים.

But anyway, off to the world of ice.

אך בכל מקרה, בחזרה לעולם של הקרח.

We're now at the Columbia Glacier in Alaska.

אנחנו עכשיו בקרחון 'קולומביה' באלסקה.

This is a view of what's called the calving face.

זהו מבט של מה שנקרא פני הקרחון.

This is what one of our cameras saw over the course of a few months.

זה מה שאחת מהמצלמות שלנו ראתה במהלכם של מספר חודשים.

You see the glacier flowing in from the right,

אתם רואים את הקרחון זורם מימין,

dropping off into the sea, camera shooting every hour.

צונח לתוך הים, המצלמה מצלמת כל שעה.

If you look in the middle background,

אם תסתכלו במרכז על הרקע,

you can see the calving face bobbing up and down like a yo-yo.

תוכלו לראות את פני הקרחון מתנדנדים מעלה ומטה כמו יו-יו.

That means that glacier's floating and it's unstable,

זה אומר שהקרחון צף ואינו יציב,

and you're about to see the consequences of that floating.

ואתם עומדים לראות את ההשלכות של הציפה הזו.

To give you a little bit of a sense of scale,

על מנת לתת לכם מעט תחושה של קנה מידה

that calving face in this picture

פני הקרחון בתמונה זו

is about 325 feet tall. That's 32 stories.

הם בערך 100 מטר לגובה. זה 32 קומות.

This is not a little cliff. This is like a major office building in an urban center.

זה לא צוק קטן. זה כמו בניין משרדים גדול במרכז עירוני.

The calving face is the wall where the visible ice breaks off,

פני הקרחון הם הקיר היכן שהקרח הנראה נשבר,

but in fact, it goes down below sea level another couple thousand feet.

אך בעצם, הוא מגיע מתחת לפני הים עוד כ-600 מטר.

So there's a wall of ice a couple thousand feet deep

אז יש קיר של קרח בעומק של כ-600 מטר

going down to bedrock if the glacier's grounded on bedrock,

יורד אל הסלע שמתחתיו אם הקרחון ממוקם על סלע,

and floating if it isn't.

וצף אם הוא לא.

Here's what Columbia's done. This is in south central Alaska.

הנה מה שה'קולומביה' עשה. זה בדרום מרכז אלסקה.

This was an aerial picture I did one day in June three years ago.

זו הייתה תמונה אווירית שעשיתי יום אחד ביוני, לפני שלוש שנים.

This is an aerial picture we did this year.

זו תמונה אווירית שעשינו השנה.

That's the retreat of this glacier.

זו הנסיגה של הקרחון.

The main stem, the main flow of the glacier is coming from the right

הנביעה המרכזית, הזרם הראשי של הקרחון מגיע מימין

and it's going very rapidly up that stem.

והיא מתקדמת בקצב מהיר במעלה הנביעה.

We're going to be up there in just a few more weeks,

אנחנו מתכננים להיות שם למעלה בעוד שבועות ספורים,

and we expect that it's probably retreated another half a mile,

ואנו צופים שהוא בטח נסוג עוד 800 מטר,

but if I got there and discovered that it had collapsed

אבל אם אני אגיע לשם ואגלה שהוא התמוטט

and it was five miles further back, I wouldn't be the least bit surprised.

והוא נמצא 8 ק"מ רחוק יותר, אני לא אהייה מופתע כלל.

Now it's really hard to grasp the scale of these places,

עכשיו זה מאוד קשה לתפוס את קנה המידה של המקומות האלה,

because as the glaciers --

כיוון שהקרחונים --

one of the things is that places like Alaska and Greenland are huge,

אחד הדברים הוא שמקומות כמו אלסקה וגרינלנד הם עצומים,

they're not normal landscapes --

הם לא פני שטח רגילים --

but as the glaciers are retreating, they're also deflating,

אך כאשר הקרחונים נסוגים, הם גם מצטמקים,

like air is being let out of a balloon.

כמו אוויר המשוחרר מבלון.

And so, there are features on this landscape.

וכך, יש צורות בפני השטח,

There's a ridge right in the middle of the picture, up above where that arrow comes in,

יש רכס בדיוק המרכז התמונה, מעל איפה שהחץ מופיע,

that shows you that a little bit.

שמראה לכם את זה, במעט.

There's a marker line called the trim line

יש קו סימון שנקרא קו החיתוך

above our little red illustration there.

מעל ההדמייה הקטנה שלנו באדום.

This is something no self-respecting photographer would ever do --

זה משהו שאף צלם בעל כבוד עצמי יעשה לעולם --

you put some cheesy illustration on your shot, right? --

אתה שם הדמייה מזוייפת בתמונה שלך, נכון? --

and yet you have to do it sometimes to narrate these points.

ובכל זאת אתה חייב לעשות זאת לפעמים על מנת לתאר את הנקודות.

But, in any case, the deflation of this glacier since 1984

אבל, בכל מקרה, הצטמקות הקרחון מאז 1984

has been higher than the Eiffel Tower, higher than the Empire State Building.

הייתה גבוהה יותר ממגדל אייפל, גבוהה יותר מבניין האמפייר סטייט.

A tremendous amount of ice has been let out of these valleys

כמות אדירה של קרח השתחררה מהעמקים הללו

as it's retreated and deflated, gone back up valley.

בזמן שהוא נסוג והצטמק, נעלם במעלה העמק.

These changes in the alpine world are accelerating.

השינויים האלה בעולם האלפיני מאיצים.

It's not static.

זה לא קבוע.

Particularly in the world of sea ice,

במיוחד בעולם של קרח ימי,

the rate of natural change is outstripping predictions of just a few years ago,

קצב השינוי הטבעי עוקף את התחזיות של השנים האחרונות,

and the processes either are accelerating

והתהליכים, או שהם מאיצים,

or the predictions were too low to begin with.

או שהתחזיות היו נמוכות מדי מלכתחילה.

But in any case, there are big, big changes happening as we speak.

אבל בכל מקרה, ישנם שינויים גדולים מאוד שמתרחשים ברגעים אלה ממש.

So, here's another time-lapse shot of Columbia.

אז, הנה עוד תצלום בדילוגי זמן של 'קולומביה'.

And you see where it ended in these various spring days,

ואתם רואים היכן הוא הסתיים בימי באביב השונים,

June, May, then October.

יוני, מאי ואז אוקטובר.

Now we turn on our time lapse.

עכשיו נפעיל את הדילוג בזמן.

This camera was shooting every hour.

המצלמה הזו צילמה כל שעה.

Geologic process in action here.

תהליך גיאולוגי בפעולה כאן.

And everybody says, well don't they advance in the winter time?

וכלום אומרים, בסדר, האם הם (הקרחונים) לא מתקדמים בחורף?

No. It was retreating through the winter because it's an unhealthy glacier.

לא. הוא נסוג גם בחורף כיוון שהוא קרחון שאינו בריא.

Finally catches up to itself, it advances.

לבסוף הוא משיג את עצמו, הוא מתקדם.

And you can look at these pictures over and over again

ואתם יכולים להביט בתמונות אלה שוב ושוב

because there's such a strange, bizarre fascination in seeing

כיוון שיש כזו משיכה מוזרה, משונה

these things you don't normally get to see come alive.

את הדברים האלה אתם בדרך כלל לא יכולים לראות קמים לתחייה.

We've been talking about "seeing is believing "

דיברנו על "לראות זה להאמין"

and seeing the unseen at TED Global.

ולראות את הבלתי נראה ב-TED Global.

That's what you see with these cameras.

זה מה שאתם רואים בעזרת המצלמות הללו.

The images make the invisible visible.

התמונות הופכות את הבלתי נראה לנראה.

These huge crevasses open up.

הסדקים העצומים האלה נפתחים.

These great ice islands break off --

איי הקרח האדירים האלה מתנתקים --

and now watch this.

ועכשיו הביטו בזה.

This has been the springtime this year --

זה היה בזמן האביב השנה --

a huge collapse. That happened in about a month,

התמוטטות ענקית. זה קרה בערך בתוך חודש,

the loss of all that ice.

אובדן כל הקרח הזה.

So that's where we started three years ago,

אז כאן היינו לפני שלוש שנים,

way out on the left, and that's where we were a few months ago, the

רחוק בצד שמאל, וכאן היינו לפני חודשים ספורים,

last time we went into Columbia.

בפעם האחרונה שהלכנו אל ה'קולומביה'.

To give you a feeling for the scale of the retreat,

בכדי לתת לכם תחושה של קנה המידה של הנסיגה,

we did another cheesy illustration,

ביצענו עוד הדמייה מזוייפת,

with British double-decker buses.

עם אוטובוסי קומותיים בריטיים.

If you line up 295 of those nose to tail, that's about how far back that was.

אם תסדרו בשורה 295 כאלה עקב בצד אגודל, זה בערך כמה רחוק מאחור שזה היה.

It's a long way.

זו דרך ארוכה.

On up to Iceland.

נמשיך לאיסלנד.

One of my favorite glaciers, the Sólheimajökull.

אחד מהקרחונים האהובים עלי, ה'סולומהיוקו'.

And here, if you watch, you can see the terminus retreating.

וכאן, אם תביטו, תוכלו לראות את הגבול נוסג.

You can see this river being formed.

אתם יכולים לראות את הנהר הזה נוצר.

You can see it deflating.

אתם יכולים לראות אותו מצטמק.

Without the photographic process, you would never see this. This is invisible.

ללא תהליך הצילום לעולם לא הייתם רואים את זה, זה בלתי נראה.

You can stand up there your whole life and you would never see this,

אתם יכולים לעמוד שם כל חייכם ולעולם לא הייתם רואים את זה,

but the camera records it.

אבל המצלמה מקליטה את זה.

So we wind time backwards now.

אז נחזיר את הזמן לאחור עכשיו.

We go back a couple years in time.

אנחנו הולכים אחורה בזמן כשנתיים.

That's where it started.

זה היכן שזה התחיל.

That's where it ended a few months ago.

והיכן שזה סיים לפני חודשים ספורים.

And on up to Greenland.

והלאה לגרינלנד.

The smaller the ice mass, the faster it responds to climate.

ככל שמסת הקרח קטנה יותר, כך היא מגיבה מהר יותר לשינוי האקלים.

Greenland took a little while to start reacting

לגרינלנד לקח קצת זמן להתחיל להגיב

to the warming climate of the past century,

להתחממות האקלים במאה החולפת,

but it really started galloping along about 20 years ago.

אבל היא החלה לדהור לפני כ-20 שנה.

And there's been a tremendous increase in the temperature up there.

והייתה עלייה עצומה של הטמפרטורה שם למעלה.

It's a big place. That's all ice.

זה מקום גדול. הוא כולו קרח.

All those colors are ice and it goes up to about two miles thick,

כל הצבעים הללו הם קרח והוא עולה לעובי של 3.2 ק"מ,

just a gigantic dome that comes in from the coast and rises in the middle.

רק כיפה ענקית שמגיעה מן החוף ועולה באמצע,

The one glacier up in Greenland

קרחון אחד למעלה בגרינלנד

that puts more ice into the global ocean

ששופך אל האוקיינוס הגלובלי יותר קרח

than all the other glaciers in the northern hemisphere combined

מאשר כל הקרחונים בחצי הכדור הצפוני ביחד

is the Ilulissat Glacier.

הוא הקרחון 'אילוליסט'.

We have some cameras on the south edge of the Ilulissat,

יש לנו כמה מצלמות על הגבול הדרומי של ה'אילוליסט',

watching the calving face as it goes through this dramatic retreat.

הצופות את פני הקרחון תוך כדי הנסיגה הדרמטית.

Here's a two-year record of what that looks like.

הנה תיעוד בן שנתיים של איך שזה נראה.

Helicopter in front of the calving face for scale, quickly dwarfed.

מסוק בחזית פני הקרחון בשביל קנה מידה, מגומד במהרה.

The calving face is four and a half miles across,

פני הקרחון הם ברוחב 7.2 ק"מ,

and in this shot, as we pull back, you're only seeing about a mile and a half.

ובצילום הזה, כאשר אנו מושכים לאחור, אתם רואים רק כ-2.4 ק"מ.

So, imagine how big this is

אז, דמיינו כמה הם גדולים

and how much ice is charging out.

וכמה קרח מסתער החוצה.

The interior of Greenland is to the right.

פנים גרינלנד הוא לימין

It's flowing out to the Atlantic Ocean on the left.

הוא זורם החוצה אל האוקיינוס האטלנטי משמאל.

Icebergs, many, many, many, many times the size of this building, are roaring out to sea.

קרחונים, גדולים הרבה, הרבה, הרבה, הרבה יותר מהבניין הזה נוהרים אל הים.

We just downloaded these pictures a couple weeks ago,

רק הורדנו את התמונות האלו לפני כשבועיים,

as you can see. June 25th,

כפי שאתם יכולים לראות. 25 ביוני,

monster calving events happened.

אירוע התנתקות קרחון מפלצתי קרה.

I'll show you one of those in a second.

אני אראה לכם אחד מאלה בעוד רגע.

This glacier has doubled its flow speed in the past 15 years.

הקרחון הזה הכפיל את קצב הזרימה שלו ב-15 השנים האחרונות.

It now goes at 125 feet a day, dumping all this ice into the ocean.

הוא עכשיו מתקדם 38 מטר ביום, זורק את כל הקרח הזה אל האוקיינוס.

It tends to go in these pulses, about every three days,

הוא נוטה לנוע בפעימות הללו, בערך כל שלושה ימים,

but on average, 125 feet a day,

אבל בממוצע, 38 מטר ביום,

twice the rate it did 20 years ago.

פי שתיים מהקצב שלו לפי 20 שנה.

Okay. We had a team out watching this glacier,

אוקיי. היה לנו צוות בשטח שצפה על הקרחון הזה,

and we recorded the biggest calving event that's ever been put on film.

ותיעדנו את אירוע ההתנתקות הגדול ביותר שהוסרט מעולם.

We had nine cameras going.

היו לנו תשע מצלמות בפעולה.

This is what a couple of the cameras saw.

זה מה ששתיים מהמצלמות ראו.

A 400-foot-tall calving face breaking off.

התנתקות קרחון בגובה 120 מטר.

Huge icebergs rolling over.

גושי קרח עצומים מתגלגלים.

Okay, how big was that? It's hard to get it.

אוקיי. כמה גדול זה היה? קשה לתפוס את זה.

So an illustration again, gives you a feeling for scale.

אז הדמייה שוב, לתת לכם תחושה של קנה מידה.

A mile of retreat in 75 minutes

נסיגה של 1.6 ק"מ ב-75 דקות

across the calving face, in that particular event, three miles wide.

לרוחב פני הקרחון, במקרה הספציפי הזה, ברוחב 4.8 ק"מ.

The block was three-fifths of a mile deep,

הגוש היה בעומק קילומטר,

and if you compare the expanse of the calving face

ואם אתם משווים את הרוחב של פני הקרחון

to the Tower Bridge in London, about 20 bridges wide.

לגשר מצודת לונדון, בערך ברוחב של 20 גשרים.

Or if you take an American reference, to the U.S. Capitol Building

או אם אתם לוקחים השוואה אמריקנית, לבניין הקפיטול של ארה"ב

and you pack 3,000 Capitol Buildings into that block,

ואם אורזים 3,000 בנייני קפיטול לתוך הגוש ההוא,

it would be equivalent to how large that block was.

זה יהיה שווה לכמה שהגוש ההוא גדול.

75 minutes.

75 דקות.

Now I've come to the conclusion

עכשיו הגעתי למסקנה

after spending a lot of time in this climate change world

לאחר שביליתי הרבה זמן בעולם שינויי האקלים

that we don't have a problem of economics, technology and public policy.

שאין לנו בעייה של כלכלה, טכנולוגיה ומדיניות ציבורית.

We have a problem of perception.

יש לנו בעייה של תפיסה.

The policy and the economics and the technology are serious enough issues,

המדיניות והכלכלה והטכנולוגיה הן סוגיות רציניות מספיק,

but we actually can deal with them.

אבל אנו באמת יכולים להתמודד איתן.

I'm certain that we can.

אני משוכנע שאנחנו יכולים.

But what we have is a perception problem

אך מה שיש לנו זו בעיית תפיסה

because not enough people really get it yet.

כיוון שלא מספיק אנשים באמת מבינים את זה עדיין.

You're an elite audience. You get it.

אתם קהל עילית, אתם מבינים את זה.

Fortunately, a lot of the political leaders in the major countries of the world

למרבה המזל, הרבה מהפוליטיקאים המובילים ברוב המדינות בעולם

are an elite audience that for the most part gets it now.

הם קהל עילית שלרוב מבין את זה כעת.

But we still need to bring a lot of people along with us.

אבל אנו עדיין צריכים להביא הרבה אנשים יחד איתנו.

And that's where I think organizations like TED,

וזה היכן שלדעתי, לאירגונים כמו TED,

like the Extreme Ice Survey can have a terrific impact

וכמו לסקר קרח העד יש השפעה מדהימה

on human perception and bring us along.

על התפיסה האנושית והם לוקחים אותנו איתם.

Because I believe we have an opportunity right now.

כיוון שאני מאמין שיש לנו הזדמנות ממש עכשיו.

We are nearly on the edge of a crisis,

אנחנו כמעט על גבולו של משבר,

but we still have an opportunity to face the greatest challenge

אבל עדיין יש לנו הזדמנות להתמודד עם האגתר הגדול ביותר

of our generation and, in fact, of our century.

של הדור שלנו ושל, בעצם, המאה שלנו.

This is a terrific, terrific call to arms

זוהי קריאה מצויינת, מדהימה להתגייסות

to do the right thing for ourselves and for the future.

לעשות את הדבר הנכון למען עצמינו ולמען העתיד.

I hope that we have the wisdom to let the angels of our better nature

אני מקווה שיש לנו את התבונה לתת למלאכים של הטבע הטוב יותר שלנו

rise to the occasion and do what needs to be done. Thank you.

להתעלות אל האירוע ולעשות את מה שנדרש. תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)