Science in service to the public good | Siddhartha Roy

Translator: Leslie Gauthier Reviewer: Camille Martínez

מתרגם: maor madmon מבקר: Ido Dekkers

Fresh out of college,

כשסיימתי את לימודי,

I went to work for a consulting firm.

התחלתי לעבוד בחברה שעוסקת בייעוץ.

During orientation, the leaders dished out advice.

במהלך ההיכרות, המנהל נתן לנו כמה עצות.

Amongst them was one pithy counsel I will never forget.

ביניהן היתה אחת שלעולם לא אשכח

He told us, "Be easy to manage."

הוא אמר לנו: "היו קלים לניהול."

Considering how naïve I really was at the time,

הייתי עובד חדש ותמים

I took his advice to heart.

ולכן אימצתי את עצתו.

I told myself,

אמרתי לעצמי,

"Yes, I will be the ultimate team player.

"כן, אני אהיה איש צוות נהדר,

I will do everything I'm told.

אעשה כל שיוטל עלי.

I will be easy to manage."

אני אהיה קל לניהול."

It wasn't until I arrived in graduate school

עד שלא התחלתי את התואר השני

and witnessed firsthand the criminal actions of scientists and engineers

וראיתי במו עיני את הפעולות הפושעות המבוצעות על ידי מדענים ומהנדסים

in the water crisis in Flint, Michigan

במשבר המים בפלינט, מישיגן

that I realized how dangerous and yet surprisingly common

לא הבנתי עד כמה מסוכנת ונפוצה

this line of thinking really is.

צורת החשיבה הזו.

Make no mistake:

אל תטעו:

the Flint water crisis is one of the most egregious environmental injustices

משבר המים בפלינט הוא אחת העוולות הסביבתיות

of our time.

המבישות ביותר בתקופתנו.

For over 18 months,

במשך שנה וחצי,

100,000 residents, including thousands of young children,

100,000 תושבים, כולל אלפי ילדים

were exposed to contaminated drinking water with high levels of lead.

נחשפו למי שתיה מזוהמים, בעלי ריכוז עופרת גבוה.

Lead is a potent neurotoxin

עופרת היא רעלן עצבי רב-עצמה

which causes cognitive and developmental disabilities

הגורם לנכויות קוגניטיביות והתפתחותיות

and is especially harmful to growing fetuses and young children.

ומסוכן בעיקר לעוברים ולילדים קטנים.

We've known about its dangers since the Roman Empire.

סכנות אלו מוכרות עוד מימי האימפריה הרומית.

Amongst a whole host of health issues,

בנוסף לבעיות בריאות רבות,

12 people died by contracting Legionnaires' disease.

12 איש מתו לאחר שנדבקו במחלת הלגיונרים.

Flint's water infrastructure --

מערכת המים בפלינט -

the complex network of underground pipes --

רשת מורכבת של צינורות

has been severely damaged.

העוברים מתחת לפני האדמה - ניזוקה קשות.

And while the water quality is slowly improving

ובעוד איכות המים משתפרת בהדרגה

and the pipes are being replaced now,

והצינורות מוחלפים כעת,

more than two years later,

לאחר יותר משנתיים,

the water is still not safe to drink.

המים עדיין אינם בטוחים לשתייה.

So, people are still in shock.

כך שאנשים עדיין בהלם,

They ask themselves,

הם שואלים את עצמם,

"How could this have happened?"

"איך זה יכול היה לקרות?"

The short answer is: the crisis began when an emergency manager,

התשובה הקצרה היא: המשבר החל כשמנהל זמני,

appointed by Michigan's governor,

שמונה על ידי מושל מישיגן,

decided to switch their water source to a local river to save money.

החליט להחליף את מקור המים שלהם לנהר סמוך כדי לחסוך בכסף.

But it continued for so long

אך זה נמשך זמן כה רב

because scientists and engineers at government agencies

בגלל שמדענים ומהנדסים בסוכנויות הממשלתיות,

in the state of Michigan and in the federal government

במישיגן ובממשל הפדרלי,

did not follow federal regulations for treating the water right.

לא עקבו אחרי התקנות הפדרליות לטיפול במים.

What was more,

יותר מזה,

they actively cheated on the law and orchestrated cover-ups.

הם עברו על החוק במודע וכיסו על עקבותיהם.

They ridiculed residents asking for help,

הם הטעו תושבים שפנו אליהם לעזרה,

while publicly insisting that the brown, smelly water coming out of the tap

כשהתעקשו בפומבי שהמים החומים והמסריחים

was safe to drink.

היוצאים מהברז בטוחים לשתייה.

The system at the local, state and federal levels completely failed

המערכת המקומית, המחוזית והארצית

to protect our most vulnerable,

נכשלה בהגנה על החלשים ביותר

and an entire population was left to fend for itself.

ואוכלוסייה שלמה נותרה לבדה במערכה.

Now, amidst this injustice, Flint residents were rallying together.

בתוך העוולה הזאת, אנשי העיר החלו להתאגד.

Amongst them were some amazing women of Flint --

וביניהם כמה נשים מדהימות,

mothers concerned about their kids --

אימהות שדאגו לילדיהן,

who came together forming many grassroots coalitions,

שהתאחדו ויצרו קבוצות פעילים מקומיות

and these groups started protesting and demanding change.

שהחלו למחות ולדרוש שינוי.

The group also reached out to outside scientists for help,

הפעילים אף יצרו קשר עם מדענים בבקשה לעזרה

and a few responded.

ואחדים נענו.

Amongst them was a guy named Miguel Del Toral,

בין המדענים היה בחור ששמו מיגל דל טורל,

a water expert at the US EPA -- the Environmental Protection Agency --

מומחה למים בסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב,

who actually wrote this scientific memo

שכתב את המזכר המדעי שאתם רואים

and sent it to the state of Michigan and the federal government

ושלח אותו למדינת מישיגן ולשלטון הפדרלי

to bring their attention to this problem.

על מנת להסב את תשומת ליבם לבעיה.

He was characterized a "rogue employee,"

הוא סווג כ"עובד שסרח"

and silenced.

והושתק.

In collaboration with Flint residents,

ביחד עם תושבי פלינט,

our research team here at Tech,

צוות המחקר שלנו כאן ב-VirginiaTech

of students and scientists led by professor Marc Edwards,

סטודנטים ומדענים בהובלת פרופ' מרק אדוארדס,

conducted citywide testing

ביצע בדיקות בכל רחבי העיר

to prove that Flint's water was indeed contaminated,

כדי להוכיח שהמים בפלינט אכן מזוהמים

even toxic in some homes.

ואפילו רעילים בבתים מסויימים.

We substantiated what Flint had been screaming for months,

הוכחנו את מה שאנשי פלינט צעקו במשך חודשים,

and put it on the Internet for the world to see.

ופרסמנו את זה באינטרנט כך שכל העולם יראה.

Now, when I was getting involved,

כשהתחלתי להיות מעורב,

when I said yes to this,

כשאמרתי כן לדבר הזה,

I had no idea what I was getting into.

לא היה לי מושג למה אני נכנס.

But every second of this journey has been totally worth it.

אבל כל שנייה מהמסע הזה היתה שווה.

This was science in service to the public.

זה היה מדע בשירות הציבור.

This is what I came to graduate school for,

בשביל זה התחלתי ללמוד לתואר שני,

and this is how I would rather spend my life.

וכך אני רוצה לבלות את שארית חיי.

And so this coalition --

וכך אותה קבוצה, אותה התאחדות

this unlikely coalition of citizens, pastors, journalists and scientists --

של אזרחים, אנשי דת, עיתונאים ומדענים,

came together to uncover the truth using science, advocacy and activism.

הצליחה לחשוף את האמת, בעזרת המדע והנחישות לפעול להגנה על תושבי המקום.

A local pediatrician figured out

רופא ילדים מקומי

that the instances of childhood lead poisoning had indeed doubled

גילה ששיעור הרעלות העופרת בקרב ילדים בפלינט

in Flint during the crisis.

הוכפל במהלך משבר המים,

And the state of Michigan was forced to acknowledge the problem

ומדינת מישיגן היתה חייבת להכיר בבעיה

and take steps to correct it.

ולפעול למציאת פתרון.

This group and many others got Flint's kids protected.

אותה קבוצה ורבות אחרות, הגנו על ילדי העיר.

A few months later,

מספר חודשים לאחר מכן,

President Obama came in and declared a federal emergency,

הנשיא אובמה הגיע והכריז על מצב חירום לאומי

and now Flint is getting more than 600 million dollars

וכעת העיר מקבלת תקציב של יותר מ-600 מיליון דולר

in healthcare, nutrition, education

עבור בריאות, תזונה, חינוך

and overhauling their water infrastructure.

ושיקום מערכת המים.

However, the arrogance and the callous disregard for public health

עם זאת, היהירות והזלזול הבוטה בבריאות הציבור

shown by scientists and engineers at these government agencies

שהפגינו המדענים והמהנדסים באותן סוכנויות ממשלתיות,

is beyond belief.

לא יאומנו.

These unhealthy cultures that are festering in these groups,

צומחת בקרבם תרבות עבודה בעייתית,

where the focus is on meeting regulations and checking boxes

המתמקדת בעמידה ביעדים ובהשלמת משימות

as opposed to protecting public health,

במקום בהגנה על בריאות הציבור,

is just appalling.

וזה פשוט מזעזע.

Just consider this email that an EPA employee wrote,

חשבו על הדוא"ל הבא

where she goes,

שנכתב על ידי עובדת בסוכנות להגנת הסביבה:

"I'm not so sure Flint is a community we want to go out on a limb for."

"איני בטוחה שאנו רוצים לצאת מגדרנו עבור הקהילה בפלינט."

The dehumanization of an entire population could not be more obvious.

ההשחרה של קהילה שלמה זועקת לשמיים.

Now, contrast that to the first canon of engineering,

כעת, נסו ליישב את זה עם העקרון הראשון של מקצוע ההנדסה

which, in my opinion, should be the first law of humanity:

שבעיני צריך להיות החוק הראשון של האנושיות:

"To hold paramount the health, safety and welfare of the public,"

"להעמיד בראש מעיינינו את בריאות, בטיחות ורווחת הציבור."

above all else.

מעל כל דבר אחר.

This is the Hippocratic Oath we've rarely acknowledged,

זוהי שבועת היפוקרטס, בה כמעט איננו מכירים

let alone embraced.

וודאי שאיננו מאמצים אותה.

And so when scientists and engineers, very much like medical doctors,

וכך כאשר מדענים ומהנדסים בדיוק כמו רופאים

screw up,

טועים,

people can get hurt --

אנשים יכולים להיפגע,

even die.

ואפילו למות.

If our professionals and even students fail to get that,

אם המומחים והסטודנטים שלנו לא מבינים זאת

society pays a huge price.

החברה משלמת מחיר כבד.

Buried deep in history lies a character I deeply admire --

יש דמות היסטורית לא מוכרת שאני מעריץ,

an engineer named Peter Palchinsky.

מהנדס בשם פיטר פלצ'ינסקי.

He lived in the time of the Soviet Union.

הוא חי בברית המועצות.

And Palchinsky repeatedly got in trouble for his radical honesty

פלצ'ינסקי הסתבך בצרות שוב ושוב בגלל כנותו

and willingness to point out major flaws in the Soviets' mindless pursuit

ובגלל נכונותו להצביע על הפגמים הגדולים במרדף הסובייטי

of rapid industrialization.

אחר תיעוש מהיר.

Everyone was expected to follow orders coming from the top.

כולם היו אמורים לבצע את הפקודות שניתנו להם

Anyone asking questions or offering feedback was unwelcome.

שאילת שאלות והעברת ביקורת לא התקבלו בברכה.

The Soviets had created the largest army of engineers the world had ever seen,

הסובייטים יצרו את צבא המהנדסים הגדול בעולם

and yet most of them were mere cogs in a gigantic machine heading for doom.

אך רובם היו רק ברגים במכונה המתקדמת לאבדון.

Palchinsky, on the other hand, implored engineers

אבל פלצ'ינסקי עודד מהנדסים לשים לב להשלכות

to look at the economic, political and social consequences of their actions;

הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של מעשיהם.

in other words, be more public-focused.

במילים אחרות, להתמקד בציבור.

His fearless voice of reason was seen as a threat

הדברים ההגיוניים וחסרי הפחד שלו נתפסו כאיום

to the political establishment,

על הממשל הפוליטי,

and Joseph Stalin had him executed in 1929.

וסטלין הורה על הוצאתו להורג ב-1929.

Palchinsky's view on technocrats is very different

תפיסתו של פלצ'ינסקי את המומחים מטעם הממשלה

from one that is still very popular, still very common --

שונה מהתפיסה הרווחת כיום --

that of a dispassionate researcher working in his ivory tower lab,

של חוקר חסר להט העובד במעבדתו במגדל השן

or a nerdy engineer working in his cubicle.

או מהנדס חנון העובד בתאו,

Brilliant, no doubt,

מבריק ללא ספק,

yet somehow cut off from the world,

אך מנותק מהעולם החיצון,

shows little emotion --

בקושי מביע רגשות,

kind of like Spock from "Star Trek," you know?

קצת כמו ספוק מ"מסע בין כוכבים".

This guy.

אתם יודעים, הבחור הזה.

(Laughter)

(צחוק)

Let's try and do the Spock salute.

בואו ננסה להצדיע כמו ספוק.

I don't think I'll succeed ...

לא נראה לי שאצליח...

See, I can't be Spock.

רואים, אני לא כמו ספוק.

Thank goodness I can't be Spock.

תודה לאל שאיני כמוהו.

(Laughter)

(צחוק)

I was reminded of this distinction because a recent article came out

נזכרתי בהבחנה הזאת כי לא מזמן התפרסמה כתבה

in a very reputed scientific journal,

בירחון מדעי מכובד,

which kind of characterized our Flint work as driven by "youthful idealism,"

שתיארה את עבודתנו בפלינט כ"מונעת על ידי אידיאליזם צעיר"

and "Hollywood's dramatic sensibilities."

ו"כישורים דרמטיים הוליוודיים".

It asks scientists to protect their research funding and institutions

הכותבים מבקשים מהמדענים להגן על המוסדות בהם הם עובדים ועל המימון שלהם

at all costs, no matter how just the cause.

בכל מחיר, לא משנה עד כמה המאבק צודק.

And if you think you have to get involved in something,

ואם הם חושבים שעליהם להתערב,

even if it's an emergency,

אפילו אם זה מקרה חירום,

try finding an activist group or an NGO,

עליהם למצוא עמותה או ארגון לא-ממשלתי

and obtain the full support of the academic community --

ולגייס את תמיכת הקהילה המדעית,

whatever that means --

מה שזה לא אומר,

before you get involved.

לפני שיתחילו לפעול בנושא.

Not one mention of our moral and professional obligation

הם לא מזכירים כלל את מחויבותנו המקצועית והמוסרית

of preventing harm to the public,

למנוע פגיעה בציבור,

or the fact that we have all this expertise,

או שיש בידינו המומחיות, המשאבים

resources and, for some, even tenure

ולחלקנו אף קביעות אקדמית,

to, you know, accomplish this task.

שיכולים לסייע בידינו להשיג את המטרה.

I'm not saying every scientist should be an activist.

איני אומר שכל מדען צריך להיות פעיל פוליטי.

There are real and sometimes very painful consequences of speaking up.

ישנן השלכות, לפעמים כואבות, לנקיטת עמדה.

But to denounce this idea, this possibility so completely

אבל להוקיע את הרעיון, את האפשרות, לחלוטין,

so that you can protect research funding,

על מנת להגן על המימון למחקר,

simply screams of self-serving cowardice,

זו פעולה פחדנית ואנוכית.

and these are not the ideals we would want to pass to our students.

ואלו אינם האידיאלים שנרצה להנחיל לסטודנטים שלנו.

And so you may think, "OK, all this sounds great,

אתם אולי חושבים, "בסדר, זה נשמע טוב,

but you'll never completely change organizational cultures,

אבל לעולם לא תצליח לשנות לחלוטין את התרבות הארגונית,

or imbibe mindsets in students and professionals

או להטמיע בקרב הסטודנטים ובעלי המקצוע

to look at their work as a public good --

תפיסה של עבודתם כשירות לציבור -

science in service to the public."

מדע בשירות החברה."

Maybe so.

יכול להיות שאתם צודקים.

But could a big reason for that be

אבל יכול להיות שהסיבה המרכזית לכך

that we are not training our students right?

היא שאיננו מכשירים את הסטודנטים נכון?

Because if you look closely,

כי אם תסתכלו טוב,

our education system today is focused more on creating

מערכת החינוך שלנו כיום מרוכזת יותר ביצירת

what ex-Yale professor Bill Deresiewicz calls "excellent sheep" --

מה שפרופסור לשעבר באוניברסיטת ייל, ביל דרשוויץ, כינה 'כבשה מצטיינת' -

young people who are smart and ambitious,

אנשים צעירים, חכמים ושאפתנים,

and yet somehow risk-averse, timid, directionless

ובה בעת נמנעים מסיכונים, ביישנים, חסרי כיוון

and, sometimes, full of themselves.

ולפעמים גאוותנים.

Now, kids ... you know,

עכשיו, ילדים...

we fell in love with science when we were kids,

אתם יודעים, התאהבנו במדע כשהיינו ילדים,

and yet we somehow spend most of our time during high school and college

אבל איכשהו אנחנו מבלים את רוב זמננו בתיכון ובאוניברסיטה

just jumping through hoops

בקפיצה דרך חישוקים

and doing things so that we can polish our résumé

ובעשיית דברים שישדרגו את קורות החיים שלנו

instead of sitting down

במקום לשבת ולחשוב

and reflecting on what we want to do and who we want to be.

על מה אנו רוצים לעשות ומי אנו רוצים להיות.

And so,

וכך

the markers of empathy in our college graduates

היכולות האמפתיות של בוגרי אוניברסיטאות

have been dropping dramatically in the past two decades,

צנחו בשני העשורים האחרונים,

while those of narcissism are on the rise.

בעוד הנרקיסיזם עלה.

There is also a growing culture of disengagement

יש גם תרבות הולכת וגדלה של ניתוק

between engineering students and the public.

בין סטודנטים להנדסה לבין הציבור.

We are trained to build bridges and solve complex problems

מלמדים אותנו לבנות גשרים ולפתור בעיות מורכבות

but not how to think or live or be a citizen of this world.

אך לא איך לחשוב, או לחיות, או איך להיות אזרח העולם.

My undergraduate years were explicit job preparation,

השנים בהן למדתי לתואר ראשון, היו הכנה לעבודה,

and I cannot tell you how suffocating and painful it was at times.

ואיני יכול לתאר לכם כמה כואב ומחניק זה יכול להיות.

And so,

וכך,

some people think the solution to great engineers, to great scientists,

יש אנשים שחושבים שהדרך ליצור מהנדסים טובים או מדענים טובים

is more technical training.

היא לתגבר את ההכשרה הטכנית.

Maybe so.

יתכן שזה נכון,

But where are the discussions on ethical decision-making,

אבל היכן הדיונים על קבלת החלטות מוסריות,

or building character,

או בניית אופי,

or discerning right from wrong?

או הבחנה בין טוב לרע?

Consider this project that I deeply love and admire.

קחו לדוגמא את הפרויקט הבא, שאני אוהב ומעריץ.

It's called, "Heroic Imagination Project."

הוא נקרא "פרויקט הדמיון ההרואי".

A brainchild of Dr. Phil Zimbardo,

המצאה מפרי עטו של ד"ר פיל זימברדו,

famous for the Stanford Prison Experiment,

שנודע בזכות ניסוי הכלא בסטנפורד.

this program seeks to train school-going children around the world

מטרת הפרויקט היא ללמד ילדים בגיל בית ספר ברחבי העולם

to look at themselves as heroes-in-waiting,

לחשוב על עצמם כגיבורים בהמתנה,

or heroes-in-training.

או גיבורים מתלמדים.

So, these young minds work over time to develop skills and virtues

המוחות הצעירים הללו מפתחים עם הזמן כישורים ומידות טובות

so that when the opportunity comes,

כך שבבוא העת, כשמופיעה הזדמנות,

no matter what that opportunity be,

לא משנה איזו הזדמנות,

to stand up and do the right thing.

הם יעשו את הדבר הנכון.

In other words,

במילים אחרות,

anyone can be a hero.

כל אחד יכול להיות גיבור.

Think about that idea for a second.

חשבו על הרעיון הזה לרגע.

Why don't we teach science and engineering like that --

למה שלא נלמד מדע והנדסה באותו האופן -

where heroism and public service are seen as key values,

כך שגבורה ושירות ציבורי נחשבים ערכים מרכזיים

because indeed, it's often heroism

מכיוון שלרוב, הגבורה היא התרופה

that is not only the antidote to public indifference,

לאדישות הציבור,

but also to systemic evil like we saw in Flint.

וגם לעוולות מערכתיות, כפי שקרה בפלינט.

And so, dream with me

חלמו איתי

what a 21st-century scientist slash engineer could look like:

איך יראה מדען / מהנדס של המאה ה-21:

individuals who are driven to master the sciences

איש בעל מוטיבציה להבין את המדעים

so that they can serve society,

על מנת לשרת את החברה,

and are also aware

ובה בעת מודע

of the tremendous power their knowledge and decisions have;

לכוח העצום שיש לידע שלו ולהחלטותיו;

folks who are developing their moral courage at all times,

אנשים שמפתחים את הגבורה המוסרית שלהם כל הזמן,

and who realize that conflict and controversy

ושמבינים שהעימות והמחלוקת

are not necessarily bad things

אינם בהכרח רעים

if our ultimate loyalty is to the public and the planet.

אם נאמנותנו נתונה לציבור ולכדוה"א.

These are the people who will stand up like we did in Flint --

אלו האנשים שיתגייסו לעזרה כפי שעשינו בפלינט -

not to be saviors or heroes in the media,

לא בשביל שהתקשורת תהלל אותם כגיבורים או מושיעים,

but altruistic and fundamentally good actors that you and I can trust.

אלא כפעילים אלטרואיסטים, טובים בליבם, שכולנו נוכל לסמוך עליהם.

Imagine fostering such a public-focused mindset

דמיינו הטמעה של חשיבה ממוקדת-ציבור שכזו

in classes, on service trips and during activities

בכיתות, בטיולים ובפעילויות

during college or even high school,

באוניברסיטה או אפילו בתיכון,

so that these young minds will hold onto those ideals

כך שאותם מוחות צעירים יאמצו את האידיאלים האלה

when they actually enter the real world,

ויפעלו לפיהם כשיצאו אל העולם האמיתי,

whether that be consulting, academia, policy making --

בין אם בייעוץ, באקדמיה, בקביעת מדיניות

or even becoming the president of a country.

או אפילו בריצה לנשיאות.

Some of mankind's greatest challenges lie ahead of us;

אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שידע המין האנושי עומד בפנינו;

contaminated drinking water is just one example.

מי שתייה מזוהמים הם רק דוגמה אחת.

We could definitely use more --

אנו בהחלט מסוגלים להיעזר -

nay, we desperately need more -- compassionate upstanders

לא, אנחנו חייבים - יותר אנשים בעלי חמלה, שמוכנים לעשות מעשה

and public-focused scientists and engineers

ומדענים ומהנדסים ששמים את הציבור במרכז,

who will strive to the do right thing,

שישאפו לעשות את המעשה הנכון,

and not be easy to manage.

ולא יהיו קלים לניהול.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)