An entertainment icon on living a life of meaning | Norman Lear

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

Eric Hirshberg: So I assume that Norman doesn't need much of an introduction,

אריק הירשברג: אני מניח שאת נורמן אין צורך להציג,

but TED's audience is global,

אבל הקהל של TED הוא גלובלי,

והוא מגוון,

it's diverse,

so I've been tasked with starting with his bio,

לכן הוטל עלי לפתוח עם קורות חייו,

which could easily take up the entire 18 minutes.

וזה כשלעצמו עלול לגזול את כל 18 הדקות.

So instead we're going to do 93 years in 93 seconds or less.

לכן נעבור על 93 שנים ב-93 שניות ומטה.

(Laughter)

(צחוק)

You were born in New Hampshire.

נולדת בניו-המפשייר...

Norman Lear: New Haven, Connecticut.

נורמן ליר: ניו-הייבן, קונטיקט. א"ה: ניו-הייבן, קונטיקט.

EH: New Haven, Connecticut.

(Laughter)

(צחוק)

NL: There goes seven more seconds.

נ"ל: הלכו עוד 7 שניות.

EH: Nailed it.

א"ה: איזו פשלה.

(Laughter)

(צחוק)

You were born in New Haven, Connecticut.

נולדת בניו-הייבן שבקונטיקט.

Your father was a con man -- I got that right.

אביך היה נוכל -- עכשיו צדקתי.

He was taken away to prison when you were nine years old.

הוא נלקח לכלא כשהיית בן 9.

טסת ב-52 גיחות כטייס קרב במלחמת העולם השניה.

You flew 52 missions as a fighter pilot in World War II.

You came back to --

חזרת ל...

NL: Radio operator.

נ"ל: הייתי קשר.

EH: You came to LA to break into Hollywood,

הגעת ללוס-אנג'לס כדי להצליח בהוליווד,

first in publicity, then in TV.

תחילה בתחום הפרסום ואח"כ בטלוויזיה.

You had no training as a writer, formally,

לא היתה לך השכלה רשמית בכתיבה,

but you hustled your way in.

אבל פילסת מהר את דרכך.

Your breakthrough, your debut,

הפריצה, הבכורה שלך,

היתה בתכנית קטנה בשם "הכל נשאר במשפחה".

was a little show called "All in the Family."

You followed that up with a string of hits

אחריה יצרת שורה של להיטים

that to this day is unmatched in Hollywood:

שעד היום אין להם מתחרים בהוליווד:

"Sanford and Son," "Maude," "Good Times,"

"סנפורד ובנו", "מוד", החיים הטובים", "משפחת ג'פרסון", "יום יום",

"The Jeffersons," "One Day at a Time,"

"מרי הרטמן, מרי הרטמן",

"Mary Hartman, Mary Hartman,"

to name literally a fraction of them.

אם לנקוב בשמות קומץ מהם.

Not only are they all commercially --

לא רק שבמבחינה מסחרית כולם...

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Not only are they all commercially successful,

לא רק שכולם הצליחו מבחינה מסחרית,

but many of them push our culture forward

אלא שרבים מהם קידמו את התרבות שלנו

by giving the underrepresented members of society

בכך שהשמיעו לראשונה את קולם של חלקים אלמוניים רבים בחברה

their first prime-time voice.

בשעות צפיית השיא.

You have seven shows in the top 10 at one time.

שבע מהתכניות שלך היו מתישהו בין 10 הצועדות בראש.

בשלב מסוים כינסת קהל של 120 מיליון איש בשבוע,

At one point,

you aggregate an audience of 120 million people per week

watching your content.

שצפו בתכנים שלך.

That's more than the audience for Super Bowl 50,

זה יותר מהקהל של ה"סופרבול 50",

שנערך אחת לשנה.

which happens once a year.

NL: Holy shit.

נ"ל: אוי ואבוי.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

EH: And we're not even to the holy shit part.

א"ה: ובכלל לא הגענו לחלק של ה"אוי ואבוי".

(צחוק)

(Laughter)

You land yourself on Richard Nixon's enemies list --

הצלחת להיכנס לרשימת האויבים של ריצ'רד ניקסון...

he had one.

היתה לו רשימה כזאת.

That's an applause line, too.

גם על זה מגיעות לו מחיאות כפיים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You're inducted into the TV Hall of Fame on the first day that it exists.

הוכנסת להיכל התהילה של הטלוויזיה כבר ביום בו נוסד.

Then came the movies.

אח"כ באו הסרטים.

"Fried Green Tomatoes,"

"עגבניות ירוקות מטוגנות",

"The Princess Bride," "Stand By Me,"

"הנסיכה הקסומה", "אני והחבר'ה",

"ספיינל טאפ".

"This Is Spinal Tap."

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Again, just to name a fraction.

שוב, קומץ בלבד.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

ואז התחלת מחדש,

Then you wipe the slate clean,

start a third act as a political activist focusing on protecting the First Amendment

במערכה שלישית כפעיל פוליטי, בהגנה על התיקון הראשון לחוקה

and the separation of church and state.

ולמען ההפרדה בין הדת למדינה.

You start People For The American Way.

ייסדת את "העם למען הדרך האמריקנית",

You buy the Declaration of Independence

קנית את הצהרת העצמאות והחזרת אותה לעם.

and give it back to the people.

You stay active in both entertainment and politics

נותרת פעיל גם בבידור וגם בפוליטיקה

עד לגיל המכובד 93,

until the ripe old of age of 93,

when you write a book

ואז כתבת ספר ויצרת סרט תיעודי על סיפור חייך.

and make a documentary about your life story.

ואחרי כל זה,

And after all that,

they finally think you're ready for a TED Talk.

החליטו סוף-סוף שאתה מוכן להרצאת TED.

(צחוק)

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

NL: I love being here.

נ"ל: כיף לי להיות כאן

And I love you for agreeing to do this.

ואני מת עליכם, על שהסכמתם לעשות את זה.

EH: Thank you for asking. It's my honor.

א"ה: תודה שביקשת. לכבוד לי.

So here's my first question.

אז הנה שאלתי הראשונה:

Was your mother proud of you?

האם אימך התגאתה בך?

(Laughter)

(צחוק)

NL: My mother ...

נ"ל: אימי...

what a place to start.

איזה מקום להתחיל בו.

Let me put it this way --

אומר זאת כך: כשחזרתי מהמלחמה,

when I came back from the war,

she showed me the letters that I had written her from overseas,

היא הראתה לי את המכתבים שכתבתי לה מחו"ל,

and they were absolute love letters.

והם היו לגמרי מכתבי אהבה --

(Laughter)

(צחוק)

This really sums up my mother.

זה בהחלט מתאר את אימי --

They were love letters,

הם היו מכתבי אהבה,

as if I had written them to --

כאילו כתבתי אותם ל...

they were love letters.

הם היו מכתבי אהבה.

A year later I asked my mother if I could have them,

אחרי שנה ביקשתי אותם מאימי,

because I'd like to keep them all the years of my life ...

כי רציתי לנצור אותם למשך שארית חיי...

She had thrown them away.

היא זרקה אותם.

(Laughter)

(צחוק)

That's my mother.

כזאת היא אימי.

(Laughter)

(צחוק)

The best way I can sum it up in more recent times is --

הכי טוב שאני יכול לסכם זאת בשנים האחרונות...

this is also more recent times --

גם זה קרה בשנים האחרונות...

a number of years ago,

מלפני מספר שנים,

when they started the Hall of Fame to which you referred.

כשייסדו את היכל התהילה אותו הזכרת.

It was a Sunday morning,

זה היה בבוקר יום א',

when I got a call from the fellow who ran the TV Academy of Arts & Sciences.

כשקיבלתי שיחה ממי שניהל את האקדמיה של הטלוויזיה לאמנויות ומדעים.

He was calling me to tell me they had met all day yesterday

הוא התקשר אלי כדי לומר לי שכולם נפגשו יום לפני כן

and he was confidentially telling me they were going to start a hall of fame

והוא מספר לי בסוד שהם מייסדים היכל תהילה

והנה האישים.

and these were the inductees.

I started to say "Richard Nixon,"

התחלתי לומר "ריצ'רד ניקסון",

because Richard Nixon --

כי ריצ'רד ניקסון...

EH: I don't think he was on their list.

א"ה: לא נראה לי שהוא היה ברשימה שלהם.

NL: William Paley, who started CBS,

נ"ל: וויליאם פיילי, שייסד את סי-בי-אס,

David Sarnoff, who started NBC,

דייויד סארנוף, שייסד את אן-בי-סי,

Edward R. Murrow,

אדוארד ר' מורו,

גדול כתבי החוץ,

the greatest of the foreign correspondents,

Paddy Chayefsky --

פאדי שייאבסקי -

לדעתי, התסריטאי הכי טוב אי-פעם בטלוויזיה -

I think the best writer that ever came out of television --

Milton Berle, Lucille Ball

מילטון ברל, לוסיל בול

and me.

ואני.

EH: Not bad.

א"ה: לא רע.

NL: I call my mother immediately in Hartford, Connecticut.

נ"ל: התקשרתי מיד לאימי, בהרטפורד שבקונטיקט.

"Mom, this is what's happened,

"אמא, תשמעי מה קרה, מייסדים היכל תהילה."

they're starting a hall of fame."

אני משמיע לה את רשימת השמות, כולל אותי,

I tell her the list of names and me,

והיא אומרת:

and she says,

"שמע, אם זה מה שבא להם לעשות, מי אני שאתערב?"

"Listen, if that's what they want to do, who am I to say?"

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

That's my Ma.

זאת אמא שלי.

I think it earns that kind of a laugh

אני חושב שזה בהחלט מצחיק

because everybody has a piece of that mother.

כי לכל אחד יש חתיכת אימא כזאת.

(Laughter)

(צחוק)

EH: And the sitcom Jewish mother is born, right there.

א"ה: וכך נולדה קומדיית המצבים על האמא היהודית.

So your father also played a large role in your life,

וגם אביך מילא תפקיד חשוב בחייך,

mostly by his absence.

בעיקר בהיעדרותו.

NL: Yeah.

נ"ל: כן.

א"ה: ספר לנו מה קרה כשהיית בן 9.

EH: Tell us what happened when you were nine years old.

NL: He was flying to Oklahoma

נ"ל: הוא טס לאוקלהומה

with three guys that my mother said,

עם שלושה בחורים, שאימי אמרה עליהם:

"I don't want you to have anything to do with them,

"אני לא רוצה שום קשר איתם.

"אני לא סומכת עליהם."

I don't trust those men."

That's when I heard,

ואז שמעתי,

maybe not for the first time,

אולי לא בפעם הראשונה:

"Stifle yourself, Jeanette, I'm going."

"תסתמי, ג'נט. אני הולך."

And he went.

והוא הלך.

It turns out he was picking up some fake bonds,

מסתבר שהוא השיג אגרות-חוב מזויפות,

which he was flying across the country to sell.

וטס בכל רחבי הארץ כדי למכור אותן.

But the fact that he was going to Oklahoma in a plane,

אבל עצם העובדה שהוא טס במטוס לאוקלהומה,

and he was going to bring me back a 10-gallon hat,

ושהוא יביא לי כובע בוקרים גדול,

just like Ken Maynard, my favorite cowboy wore.

כמו של קן מיינארד, הקאובוי האהוב עלי,

You know, this was a few years after Lindbergh crossed the Atlantic.

זה היה כמה שנים אחרי שלינדברג חצה את האוקיינוס האטלנטי.

I mean, it was exotic that my father was going there.

זה היה אקזוטי, שאבי טס לשם.

But when he came back,

אבל כשהוא חזר,

they arrested him as he got off the plane.

עצרו אותו ברגע שירד מהמטוס.

That night newspapers were all over the house,

באותו ערב, הבית היה מלא בעיתונים,

my father was with his hat in front of his face,

שהראו את אבי כשכובעו מכסה את פניו,

manacled to a detective.

והוא אזוק לבלש משטרה.

And my mother was selling the furniture, because we were leaving --

ואימי מכרה את הרהיטים כי עמדנו לעבור משם -

she didn't want to stay in that state of shame,

היא לא רצתה להישאר שם מרוב בושה,

in Chelsea, Massachusetts.

בצ'לסי שבמסצ'וסטס.

And selling the furniture --

וכשהיא מכרה את הרהיטים --

the house was loaded with people.

הבית היה מלא באנשים,

And in the middle of all of that,

ובאמצע כל זה,

some strange horse's ass put his hand on my shoulder and said,

איזה פרצוף תחת לא-מוכר הניח את ידו על כתפי ואמר:

"Well, you're the man of the house now."

"נו, עכשיו אתה הגבר בבית."

I'm crying, and this asshole says, "You're the man of the house now."

אני בוכה והאידיוט הזה אומר: "עכשיו אתה הגבר בבית."

And I think that was the moment

ואני חושב שבאותו רגע

I began to understand the foolishness of the human condition.

התחלתי להבין את הטפשות שבמצב האנושי.

So ...

אז...

it took a lot of years to look back at it and feel it was a benefit.

רק אחרי הרבה שנים הבטתי לאחור והרגשתי שהיה לזה צד חיובי.

But --

אבל --

EH: It's interesting you call it a benefit.

א"ה: מעניין שאתה רואה בזה משהו חיובי.

NL: Benefit in that it gave me that springboard.

נ"ל: חיובי במובן זה, שזה היה עבורי קרש-קפיצה.

I mean that I could think

שיכולתי לחשוב

how foolish it was to say to this crying nine-year-old boy,

כמה מטופש לומר לילד הבוכה ההוא בן ה-9:

"You're the man of the house now."

"עכשיו אתה הגבר בבית."

And then I was crying, and then he said,

ואני ממשיך לבכות, ואז הוא אומר:

"And men of the house don't cry."

"הגבר בבית לא בוכה."

And I ...

ואני...

(Laughter)

(צחוק)

So ...

אז...

I look back, and I think

במבט לאחור, אני חושב

that's when I learned the foolishness of the human condition,

שאז למדתי לראות את הטפשות שבמצב האנושי,

and it's been that gift that I've used.

וזאת היתה המתנה שבה השתמשתי.

EH: So you have a father who's absent,

א"ה: אז יש לך אבא נעדר,

you have a mother for whom apparently nothing is good enough.

יש לך אמא שכנראה שום דבר לא מספיק טוב בשבילה.

Do you think that starting out as a kid who maybe never felt heard

נראה לך שההתחלה שלך כילד, שאולי מעולם לא חש שמקשיבים לו

started you down a journey

שיגרה אותך למסע

that ended with you being an adult

שבסופו הפכת לבוגר

with a weekly audience of 120 million people?

שיש לו קהל שבועי של 120 מיליון איש?

NL: I love the way you put that question,

נ"ל: מוצא חן בעיני איך שניסחת את השאלה,

because I guess I've spent my life wanting --

כי נראה לי שכל חיי רציתי --

if anything, wanting to be heard.

אם רציתי משהו, זה היה שיקשיבו לי.

I think --

אני חושב --

It's a simple answer, yes,

התשובה פשוטה, כן,

that was what sparked --

זה היה מה שהצית --

well, there were other things, too.

טוב, היו דברים נוספים.

When my father was away,

כשאבי לא היה בבית,

I was fooling with a crystal radio set that we had made together,

שיחקתי עם ערכת רדיו גבישי שהרכבנו יחד,

and I caught a signal that turned out to be Father Coughlin.

וקלטתי שידור שהתברר שהוא של האב קוגלין.

(Laughter)

(צחוק)

Yeah, somebody laughed.

כן, מישהו צחק.

(Laughter)

(צחוק)

But not funny,

אבל זה לא מצחיק,

כי זה היה אידיוט --

this was a horse's --

another horse's ass --

עוד אידיוט אחד --

who was very vocal about hating the New Deal

שפתח את הפה בקשר ל"ניו דיל", לרוזוולט וליהודים.

and Roosevelt and Jews.

The first time I ran into an understanding

בפעם הראשונה שבה קלטתי

that there were people in this world that hated me

שיש בעולם הזה אנשים ששונאים אותי

because I was born to Jewish parents.

בגלל שנולדתי להורים יהודיים.

And that had an enormous effect on my life.

והיתה לכך השפעה עצומה על חיי.

EH: So you had a childhood

א"ה: אז היתה לך ילדות

with little in the way of strong male role models,

עם מעט מאד מודלים גבריים לחיקוי,

except for your grandfather.

חוץ מסבא שלך.

Tell us about him.

ספר לנו עליו.

נ"ל: אה, סבא שלי.

NL: Oh, my grandfather.

Well here's the way I always talked about that grandfather.

ובכן, כך תמיד דיברתי על סבא שלי.

There were parades,

היו מצעדים,

lots of parades when I was a kid.

כשהייתי ילד, נערכו הרבה מצעדים.

There were parades on Veteran's Day --

היה מצעד ביום החיילים המשוחררים --

there wasn't a President's Day.

לא קיימו את "יום הנשיא".

There was Abraham Lincoln's birthday,

היה יום הולדתו של אברהם לינקולן,

George Washington's birthday

יום הולדתו של ג'ורג' וושינגטון

and Flag Day ...

ויום הדגל...

And lots of little parades.

ועוד הרבה מצעדים קטנים.

My grandfather used to take me

סבי היה לוקח אותי לשם,

and we'd stand on the street corner,

והיינו עומדים בפינת הרחוב, הוא היה מחזיק בידי,

he'd hold my hand,

and I'd look up and I'd see a tear running down his eye.

וכשהרמתי את מבטי ראיתי בעינו דמעה.

And he meant a great deal to me.

והוא היה מאד חשוב לי.

And he used to write presidents of the United States.

הוא היה כותב לנשיאי ארצות הברית.

Every letter started,

כל מכתב נפתח במלים:

"My dearest, darling Mr. President,"

"יקירי, אדון נשיא היקר,"

and he'd tell him something wonderful about what he did.

והוא היה אומר משהו נהדר על משהו שהנשיא עשה.

But when he disagreed with the President, he also wrote,

אבל גם כשלא הסכים עם הנשיא, גם אז כתב:

"יקירי, אדון נשיא היקר,

"My dearest, darling Mr. President,

Didn't I tell you last week ...?"

"האם לא אמרתי לך בשבוע שעבר...?"

(Laughter)

(צחוק)

And I would run down the stairs every now and then

ואני הייתי יורד מידי פעם בריצה במדרגות

and pick up the mail.

ואוסף את דברי הדואר.

We were three flights up,

גרנו בקומה השלישית,

74 York Street, New Haven, Connecticut.

ברחוב יורק 24, בניו-הייבן שבקונטיקט.

And I'd pick up a little white envelope reading, "Shya C. called at this address."

הרמתי פעם מעטפה קטנה ועליה: "שיאה ס' ביקרה בכתובת זאת."

And that's the story I have told about my grandfather --

וזה הסיפור שסיפרתי אודות סבי --

EH: They wrote him back on the envelopes --

א"ה: החזירו לו תשובות על המעטפות --

NL: They wrote back.

נ"ל: כתבו לו בחזרה.

But I have shown them myself,

אבל אני מופיע באיזה סרט --

going way back to Phil Donahue and others before him,

אם נחזור לפיל דונהיו ולאחרים לפניו,

literally dozens of interviews in which I told that story.

היו עשרות ראיונות שבהם סיפרתי את זה.

This will be the second time I have said the whole story was a lie.

זאת תהיה הפעם השניה בה אומר שהסיפור הוא שקר.

The truth was my grandfather took me to parades,

האמת היתה שסבי לקח אותי למצעדים,

we had lots of those.

היו המון מצעדים.

The truth is a tear came down his eye.

נכון שזלגה דמעה על לחיו.

The truth is he would write an occasional letter,

האמת היא שהוא כתב מידי פעם מכתב,

and I did pick up those little envelopes.

ושאמנם אספתי את המעטפות הקטנות.

But "My dearest darling Mr. President,"

אבל "יקירי, אדון נשיא היקר" וכל השאר,

all the rest of it,

is a story I borrowed from a good friend

את כל זה השאלתי מחבר טוב

whose grandfather was that grandfather who wrote those letters.

שסבו היה הסבא שכתב את אותם מכתבים.

And, I mean, I stole Arthur Marshall's grandfather

כלומר, גנבתי את סבא של ארתור מרשל

and made him my own.

והפכתי אותו לשלי.

Always.

תמיד.

When I started to write my memoir --

כשהתחלתי לכתוב את זכרונותי --

"Even this --"

אפילו את זה --

How about that?

מה תגידו על זה?

"Even This I Get to Experience."

אפילו את זה זכיתי לחוות.

When I started to write the memoir

כשהתחלתי לכתוב את זכרונותי

and I started to think about it,

והתחלתי לחשוב על זה,

and then I --

ואז אני --

I --

אני --

I did a reasonable amount of crying,

בכיתי לא מעט

and I realized how much I needed the father.

והבנתי עד כמה הייתיי זקוק לאבא.

So much so that I appropriated Arthur Marshall's grandfather.

עד כדי שניכסתי לעצמי את סבו של ארתור מרשל.

So much so, the word "father" --

עד כדי כך המילה "אבא" --

I have six kids by the way.

יש לי 6 ילדים, אגב.

My favorite role in life.

התפקיד הכי אהוב עלי בחיים,

It and husband to my wife Lyn.

וזה, ולהיות בעל לאשתי, לין.

But I stole the man's identity because I needed the father.

אבל גנבתי את זהותו כי הייתי זקוק לאבא.

Now I've gone through a whole lot of shit

אכלתי המון חרא

and come out on the other side,

ויצאתי מזה,

and I forgive my father --

ואני סולח לאבי --

the best thing I --

הדבר הכי טוב שאני --

the worst thing I --

הדבר הכי גרוע שאני --

The word I'd like to use about him and think about him is --

המילה שבה אני חושב עליו ומתאר אותו היא --

he was a rascal.

הוא היה נבל.

The fact that he lied and stole and cheated

העובדה שהיא שיקר, גנב ורימה

and went to prison ...

והלך לכלא...

I submerge that in the word "rascal."

אני מטביע את כל זה במילה "נבל".

EH: Well there's a saying that amateurs borrow and professionals steal.

א"ה: אומרים שחובבים שואלים, ומקצוענים גונבים.

NL: I'm a pro.

נ"ל: אני מקצוען.

EH: You're a pro.

א"ה: אתה מקצוען.

(Laughter)

(צחוק)

And that quote is widely attributed to John Lennon,

והאימרה הזו מיוחסת בד"כ לג'ון לנון,

but it turns out he stole it from T.S. Eliot.

אבל מסתבר שהוא גנב אותה מט"ס אליוט.

So you're in good company.

אז אתה בחברה טובה.

(Laughter)

(צחוק)

EH: I want to talk about your work.

א"ה: אני רוצה לדבר על עבודתך.

Obviously the impact of your work has been written about

כבר כתבו כמובן על עבודתך

and I'm sure you've heard about it all your life:

ואני בטוח שכל חייך שמעת על זה:

המשמעות שלה בשביל אנשים, בשביל התרבות שלנו,

what it meant to people,

what it meant to our culture,

שמעת את מחיאות הכפיים כשרק ציינתי את תכניות הטלוויזיה,

you heard the applause when I just named the names of the shows,

you raised half the people in the room through your work.

גידלת חצי מהקהל כאן באמצעות העבודה שלך.

But have there ever been any stories about the impact of your work

אך האם היו אי-פעם סיפורים אודות השפעתה של עבודתך

that surprised you?

שהפתיעו אותך?

NL: Oh, god --

נ"ל: אלוהים --

surprised me and delighted me from head to toe.

הפתיעו אותי ושמחו אותי מכף רגל עד ראש.

There was "An Evening with Norman Lear" within the last year

בשנה שעברה היה "ערב עם נורמן ליר"

that a group of hip-hop impresarios,

שאורגן ע"י חבורת אמרגני היפ-הופ, אמני במה והאקדמיה.

performers and the Academy put together.

The subtext of "An Evening with ..."

המסר של "ערב עם..."

was: What do a 92-year-old Jew --

היה: מה ליהודי זקן בן 92 --

then 92 --

הייתי אז בן 92 --

ולעולם ההיפ-הופ?

and the world of hip-hop have in common?

Russell Simmons was among seven on the stage.

ראסל סימונס היה אחד מהשבעה שהיו על הבמה.

And when he talked about the shows,

וכשהוא דיבר על תכניות הטלוויזיה,

he wasn't talking about the Hollywood,

הוא לא דיבר על הוליווד,

George Jefferson in "The Jeffersons,"

על ג'ורג' ג'פרסון ב"משפחת ג'פרסון",

or the show that was a number five show.

או על התכנית שהיתה אז במקום החמישי.

He was talking about a simple thing that made a big --

הוא דיבר על דבר פשוט שהשפיע --

EH: Impact on him?

א"ה: השפעה גדולה עליו?

NL: An impact on him --

נ"ל: השפיע עליו --

I was hesitating over the word, "change."

אני מהסס להשתמש במילה "שינתה".

It's hard for me to imagine,

קשה לי להעלות על הדעת

ששיניתי את חייו של מישהו,

you know, changing somebody's life,

but that's the way he put it.

אבל ככה הוא הציג זאת.

He saw George Jefferson write a check on "The Jeffersons,"

הוא ראה את ג'ורג' ג'פרסון רושם המחאה ב"משפחת ג'פרסון",

and he never knew that a black man could write a check.

והוא מעולם לא ידע שאדם שחור מסוגל לרשום המחאה.

And he says it just impacted his life so --

והוא אמר שזה כל-כך השפיע על חייו --

it changed his life.

שזה שינה את חייו.

And when I hear things like that --

וכשאני שומע דברים כאלה --

little things --

דברים קטנים --

because I know that there isn't anybody in this audience

כי ברור לי שאין איש בקהל

that wasn't likely responsible today for some little thing they did for somebody,

שאיננו אחראי במידה מסוימת לאיזה דבר קטן שעשה למען מישהו,

whether it's as little as a smile or an unexpected "Hello,"

גם אם זה משהו פעוט כמו חיוך או "שלום" לא-צפוי,

that's how little this thing was.

זה היה עד כדי כך דבר קטן.

It could have been the dresser of the set

אולי המלבישה באתר הצילומים

היא שהניחה את פנקס ההמחאות על השולחן,

who put the checkbook on the thing,

and George had nothing to do while he was speaking, so he wrote it,

ולג'ורג' לא היה מה לעשות כשדיבר, אז הוא רשם המחאה,

I don't know.

אין לי מושג.

But --

אבל --

EH: So in addition to the long list I shared in the beginning,

א"ה: אז בנוסף לרשימה הארוכה שציינתי בהתחלה,

הייתי גם צריך לציין שאתה המצאת את ההיפ-הופ.

I should have also mentioned that you invented hip-hop.

(Laughter)

(צחוק)

NL: Well ...

נ"ל: טוב...

EH: I want to talk about --

א"ה: אני רוצה לדבר על...

NL: Well, then do it.

נ"ל: אז תעשה את זה.

(Laughter)

(צחוק)

EH: You've lead a life of accomplishment,

א"ה: היו לך חיים מלאי הישגים,

but you've also built a life of meaning.

אבל בנית גם חיים של משמעות.

And all of us strive to do both of those things --

וכולנו שואפים לשני אלה --

not all of us manage to.

לא כולנו גם מצליחים.

But even those of us who do manage to accomplish both of those,

אבל גם אלו מאיתנו שמצליחים לעשות את שני הדברים,

very rarely do we figure out how to do them together.

לעתים נדירות ביותר יודעים איך לעשות את שניהם ביחד.

You managed to push culture forward through your art

אתה הצלחת לקדם את התרבות באמצעות האמנות שלך

while also achieving world-beating commercial success.

וגם השגת שיא עולמי של הצלחה מסחרית.

How did you do both?

איך עשית את שני הדברים?

NL: Here's where my mind goes when I hear that recitation of all I accomplished.

נ"ל: זה מה שעולה בדעתי כשמדקלמים לי את כל הישגי.

This planet is one of a billion,

כוכב הלכת הזה הוא אחד ממיליארד,

they tell us,

כך שמעתי,

in a universe of which there are billions --

ביקום שבו יש מיליארדים --

billions of universes,

מילארדי יקומים,

billions of planets ...

מילארדי כוכבי-לכת...

which we're trying to save

שאנו מנסים להציל ושצריך להציל.

and it requires saving.

But ...

אבל...

anything I may have accomplished is --

כל מה שאולי השגתי הוא --

my sister once asked me what she does about something

אחותי שאלה אותי פעם מה לעשות בקשר למשהו

that was going on in Newington, Connecticut.

שקרה בניואינגטון שבקונטיקט.

And I said, "Write your alderman or your mayor or something."

אמרתי: "תכתבי לנציג שלך בעיריה, לראש העיר או משהו כזה."

She said, "Well I'm not Norman Lear, I'm Claire Lear."

היא ענתה: "אבל אני לא נורמן ליר אלא קלייר ליר."

And that was the first time I said what I'm saying,

וזאת היתה הפעם הראשונה בה אמרתי את זה,

I said, "Claire. With everything you think about what I may have done

אמרתי: "קלייר, עם כל מה שאת חושבת על מה שאולי עשיתי

and everything you've done," --

"וכל מה עשית את," --

she never left Newington --

היא מעולם לא יצאה מניואינגטון --

"can you get your fingers close enough

"האם את יכולה לקרב מספיק אצבע לאגודל

when you consider the size of the planet and so forth,

"כשאת לוקחת בחשבון את גודל כוכב הלכת וכו',

to measure anything I may have done to anything you may have done?"

"כדי למדוד את כל מה שעשיתי וכל מה שעשית?"

So ...

אז...

I am convinced we're all responsible

אני משוכנע שכולנו אחראיים

for doing as much as I may have accomplished.

להישגים כמו שלי.

And I understand what you're saying --

ואני מבין שאתה אומר --

EH: It's an articulate deflection --

א"ה: דיפלומטי מאד מצידך --

NL: But you have to really buy into the size and scope

נ"ל: אבל מוכרחים לחשוב על הגודל וההיקף

of the creator's enterprise, here.

של המיזם הזה של הבורא.

EH: But here on this planet you have really mattered.

א"ה: אבל כאן, על כוכב הלכת הזה היתה לך חשיבות אמיתית.

NL: I'm a son of a gun.

נ"ל: היה לי מזל לא נורמלי. (צחוק)

(Laughter)

EH: So I have one more question for you.

א"ה: אז יש עוד אליך שאלה אחרונה.

How old do you feel?

בן כמה אתה מרגיש?

NL: I am the peer of whoever I'm talking to.

נ"ל: אני בן-גילו של כל מי שאני משוחח איתו.

EH: Well, I feel 93.

א"ה: אז אני מרגיש 93.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

NL: We out of here?

נ"ל: סיימנו?

א"ה: ובכן, אני מרגיש בן 93,

EH: Well, I feel 93 years old,

but I hope to one day feel as young as the person I'm sitting across from.

אבל אני מקווה שיום אחד ארגיש צעיר כמו האדון שאני יושב מולו.

Ladies and gentlemen,

גבירותי ורבותי,

the incomparable Norman Lear.

נורמן ליר הגדול מכולם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

NL: Thank you.

נ"ל: תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)