Sarah Ellis and Helen Tupper: The best career path isn't always a straight line | TED

Transcriber:

תרגום: hila scherba עריכה: Ido Dekkers

Helen Tupper: When we met at university 20 years ago,

הלן טאפר: כשנפגשנו באוניברסיטה לפני 20 שנה

we made for unlikely friends.

נהפכנו לחברות בהפתעה.

I'm an extrovert who gets involved in everything

אני אדם מוחצן שמתערב בכל דבר

and talks to anyone,

ומדבר עם כל אחד,

Sarah Ellis: ... and I'm an introverted ideas person

שרה אליס: ואני אדם מופנם עם רעיונות

who finds extroverts energizing but a bit intimidating.

שמוצא אנשים מוחצנים כבעלי אנרגיה אבל מעט מאיימים.

HT: Despite our differences, we both had an ambition to climb the ladder

הלן: למרות ההבדלים בינינו, לשתינו היתה השאיפה לטפס בסולם

and have a successful career.

ולפתח קריירה מצליחה.

SE: We were motivated by how far and how fast we could progress,

שרה: התמריץ שלנו היה כמה רחוק וכמה מהר אנחנו יכולות להתקדם,

and we thought that our route to the top would look something a bit like this.

וחשבנו שהמסלול שלנו לפסגה ייראה די דומה לזה.

And in those first few years of work,

ובכמה שנים הראשונות האלו של העבודה,

we were all about promotions and pay rises.

היינו עסוקות לגמרי בקידומים והעלאות שכר.

We were preoccupied by the positions that we held

היינו מוטרדות מהתפקידים שהחזקנו

and how senior our job titles sounded.

וכמה חשובים תיאורי התפקיד שלנו נשמעים.

And on the surface, everything seemed to be on track.

על פניו, הכל נראה שמתקדם במסלול.

But we started to get the sense

אבל התחלנו לקבל את התחושה

that the ladder might actually be holding us back.

שהסולם אולי אפילו מעכב אותנו.

The obvious next step wasn't always the most appealing,

הצעד המתבקש הבא לא תמיד היה המושך ביותר,

and we were both excited about exploring opportunities

ושתינו התרגשנו מחיפוש ההזדמנויות

that weren't necessarily based on what we'd done before.

שלא בהכרח היו מבוססות על מה שעשינו בעבר.

It wasn't what we'd anticipated,

זה לא היה מה שציפינו לו,

but our careers had started to look and feel much more like this.

אבל הקריירות שלנו התחילו להיראות ולהרגיש יותר כמו זה.

Squiggly.

משורבטות.

HT: A squiggly career is both full of uncertainty

הלן: קריירה משורבטת היא גם מלאה באי ודאות

and full of possibility.

וגם מלאה באפשרויות.

Change is happening all of the time.

שינוי מתרחש כל הזמן.

Some of it is in our control,

חלקו נמצא בשליטתנו,

and some of it's not.

וחלקו לא.

Success isn't one-size-fits-all.

הצלחה היא לא מידה אחת לכולם.

Our squiggles are as individual as we are.

השרבוטים שלנו הם פרטניים בדיוק כמונו.

And for me, that's meant a career

ובשבילי, זה אמר שקריירה

where I've moved from working on foldable credit cards in one company --

שבה עברתי מלעבוד על כרטיס אשראי מתקפלים בחברה מסוימת --

they didn't catch on --

זה לא תפס --

to building and launching a loyalty app for another.

ללבנות ולהשיק אפליקצית נאמנות לאחרת.

And that one is still going.

וזו עדיין עובדת.

SE: And I've moved from making magazines

שרה: ואני עברתי מליצור כתבי עת

to working on food waste,

ללעבוד על פסולת מזון,

from a five- to a four-day week

מחמישה ימי עבודה בשבוע לארבע

so I could spend more time on personal projects and volunteering.

כך שאוכל להשקיע יותר זמן על פרוייקטים אישיים והתנדבות.

I've already had more jobs and worked in more organizations

כבר היו לי יותר תפקידים ויותר מקומות עבודה

than my dad,

מאשר לאבי,

and he's been working for twice as long as I have.

והוא עובד פי שתיים יותר שנים ממני.

And I'm the rule, not the exception.

ואני הכלל, לא היוצא מן הכלל.

HT: When we started to share the idea of squiggly careers with people,

הלן: כשהתחלנו לחלוק את הרעיון של קריירה משורבטת עם אנשים,

we were surprised by how much it stuck.

היינו מופתעות מכמה זה תפס.

It seemed to give people something

נראה שזה נתן לאנשים משהו

that perhaps they didn't even know that they needed,

שאולי הם אפילו לא ידעו שהם צריכים,

a way of describing both their experiences and their aspirations.

דרך לתאר גם את הניסיון שלהם וגם את השאיפות שלהם.

Someone even told us that they took our book,

מישהו אפילו אמר לנו שהם לקחו את הספר שלנו,

which has a big squiggle on the front of it,

שיש לו שרבוט גדול על הכריכה,

into a job interview,

לראיון עבודה,

as a way of describing their career so far.

כדרך לתאר את הקריירה שלהם עד היום.

But we underestimated one big problem:

אבל הערכנו בחוסר בעיה אחת גדולה:

the legacy of the ladder is all around us.

המורשת של הסולם נמצאת בכל מקום סביבנו.

It's in the companies that we work in and the conversations that we have.

זה בחברות שעבדנו בהן והשיחות שיש לנו.

It sounds like being asked in a job interview,

זה נשמע כמו שאלה של ראיונות עבודה,

"Where do you see yourself in five years' time?"

״איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמש שנים?״

It's the uncomfortable question of how we reward and motivate people

זו שאלה שמעוררת חוסר נוחות באיך אנחנו מתמרצים ומתגמלים אנשים

who do a great job but don't want to be promoted.

שעושים עבודה מעולה אבל לא רוצים להיות מקודמים.

And it's the unfairness of our learning being unlocked

וזה החוסר הוגנות של הלמידה שלנו שהיא לא נעולה

by the level that we reach in an organization.

על פי הרמה שאנחנו מגיעים אליה בתוך הארגון.

SE: Career ladders were created as a way to manage and motivate

שרה: סולמות קריירה נוצרו כדרך לנהל ולתמרץ

a whole new generation of workers --

דור שלם של עובדים --

in the early 1900s.

בתחילת המאה ה-20.

And that world of conformity and control from over 100 years ago

והעולם של שמרנות ושליטה מלפני יותר ממאה שנים

is unrecognizable today,

לא מזוהה היום,

especially when we consider

במיוחד כשאנחנו מביאים בחשבון

only six percent of people in the UK now work nine-to-five.

שרק שישה אחוזים מהאנשים בבריטניה עובדים משרה מלאה.

We can all expect to have five different types of career.

אפשר לצפות שיהיו לנו חמישה סוגי קריירות שונים.

And the World Economic Forum estimates

והפורום הכלכלי העולמי מעריך

that 50 percent of the skills that we have right now

ש-50 אחוז מהכישורים שיש לנו כרגע

won't be relevant by 2025.

לא יהיו רלוונטים עד 2025.

HT: Ladders are limiting.

הלן: סולמות מגבילים.

They limit learning and they limit opportunity,

הם מגבילים את הלמידה והם מגבילים את ההזדמנויות,

and if organizations don't lose the ladder,

ואם ארגונים לא ייפטרו מהסולם,

they will lose their people,

הם יפסידו את העובדים שלהם,

the people that are always adapting,

האנשים שתמיד מתאימים את עצמם,

that never stop learning

שאף פעם לא מפסיקים ללמוד

and who are open to the opportunities that come their way.

ושפתוחים להזדמנויות שמוצגות להם בדרך.

2020 disrupted the way that all of us work,

2020 שינתה את הדרך שבה כולנו עובדים,

and none of us know what will happen next.

ואף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה בעתיד.

But one thing we can be confident about

אבל דבר אחד שאנחנו יכולים להיות בטוחים לגביו

is that the ladder is a redundant concept of careers.

זה שהסולם הוא תפיסה מיותרת של קריירה.

SE: Losing the ladder starts with redefining

שרה: להיפטר מהסולם מתחיל בהגדרה מחדש

our relationship with learning at work.

של מערכת היחסים שלנו עם למידה בעבודה.

We all now have the chance to curate our own curriculums,

לכולנו יש עכשיו את ההזדמנות לאצור את תכנית הלימודים שלנו,

and we can be really creative about what that looks like,

ואנחנו יכולים להיות ממש יצירתיים לגבי איך שזה נראה,

whether it's the TED Talks that you're watching,

בין אם זה הרצאות TED שאתם צופים בהם,

the books and blogs you're reading,

הספרים והבלוגים שאתם קוראים,

the podcasts you're listening to.

ההסכתים שאתם מאזינים להם.

Your learning is personal to you.

הלמידה שלכם היא אישית לכם.

And the good news is, your development is no longer dependent on other people.

והחדשות הטובות הן, ההתפתחות שלכם כבר לא תלויה באנשים אחרים.

HT: Our learning can't be limited by the level we reach in an organization

הלן: הלמידה שלנו לא יכולה להיות מוגבלת על פי הרמה שאנחנו מגיעים אליה בעבודה

or only available to the fortunate few.

או זמינה רק למספר ברי מזל.

It's not the responsibility of a single department,

זו לא האחריות של מחלקה אחת,

and it doesn't just happen when you go on a course.

וזה לא פשוט קורה כשניגשים לקורס.

No one has a monopoly on wisdom.

לאף אחד אין מונופול על תבונה.

In squiggly careers, everybody is a learner,

בקריירות משורבטות, כל אחד הוא תלמיד,

and everybody is a teacher.

וכל אחד הוא מורה.

We've been inspired by MVF,

קיבלנו השראה מ-MVF,

a global technology and marketing company who've introduced a program

חברת שיווק וטכנולוגיה עולמית שהציגה תוכנית

called "Connected Learning."

שנקראת ״למידה מחוברת״.

They blind-match their employees so that people can learn from each other

הן מחברים באופן עיוור בין עובדים על מנת שאנשים יוכלו ללמוד אחד מהשני

without barriers like what job they do or who they know

בלי מחסומים כמו איוז עבודה הם עושים או את מי הם מכירים

getting in the way.

שנכנסים באמצע.

Their CEO, Michael Teixeira, told us,

יושב הראש שלהם, מייקל טקסיירה, אמר לנו,

"Everybody is in charge of their own learning here.

״כל אחד אחראי על הלמידה של עצמו כאן.

We all learn from each other and with each other,

כולנו לומדים אחד מהשני ואחד עם השני,

and we're much better off as a result."

והרבה יותר טוב לנו כתוצאה מזה.״

SE: In squiggly careers, we need to change our perspective on progression.

שרה: בקריירות משורבטות, אנחנו צריכים לשנות את נקודת המבט שלנו על התקדמות.

The problem with career ladders is that they only go in one direction,

הבעיה עם סולמות קריירה היא שהם מתקדמים רק בכיוון אחד,

and you can only take one step at a time.

ואפשר לקחת רק צעד אחד בכל פעם.

If progression purely means promotion,

אם התקדמות אומרת רק קידום,

we miss out on so many of the opportunities

אנחנו מפספסים כל כך הרבה מההזדמנויות

that are all around us.

שסובבות אותנו.

We need to stop asking only, "What job comes next?"

אנחנו צריכים להפסיק לשאול רק, ״איזו עבודה היא הבאה?״

and start asking, "What career possibilities am I curious about?"

ולהתחיל לשאול, ״אילו הזדמנויות קריירה מסקרנות אותי?״

HT: Exploring our career possibilities increases our resilience.

הלן: למידה של אפשרויות הקריירה שלנו מגדילה את החוסן שלנו.

It gives us more options,

זה נותן לנו יותר אפשרויות,

and you create more connections.

ואפשר ליצור יותר קשרים.

We see how we can use our strengths in new ways

אנחנו רואים איך אנחנו יכולים להשתמש בחוזקות שלנו בדרכים חדשות

and spot the skills that might be useful for our future.

ואנחנו קולטים את הכישורים שיכולים להיות לנו שימושיים בעתיד.

We can all start exploring our career possibilities.

כולנו יכולים להתחיל לחקור את אפשרויות הקריירה שלנו.

It might be an ambitious possibility that you don't feel ready for yet.

אלו יכולות להיות אפשרות שאפתנית שאתם לא מרגישים מוכנים אליה עדיין.

Or perhaps it's a pivot that feels interesting,

או אולי זה נקודת מפנה שמרגישה מעניינת,

but just that bit out of reach.

אבל רק קצת מחוץ להישג יד.

Or maybe it's a dream that you've discounted.

או אולי זה חלום שזנחתם.

The most important thing

הדבר הכי חשוב

is that you give yourself the permission to explore.

זה שתתנו לעצמכם את הרשות לחקור.

SE: And this is not a one-way street.

שרה: וזה לא דרך חד סטרית.

We need support from the people that we work for

אנחנו צריכים תמיכה מהאנשים שאנחנו עובדים בשבילם

and the organizations that we work in.

ומהארגונים שאנחנו עובדים בהם.

And we've seen how this can work in practice

וראינו איך זה יכול לעבוד במציאות

at a food manufacturer called Cook.

ביצרן מזון שנקרא ״קוק״.

They have something called the "Dream Academy."

יש להם משהו שנקרא - ״אקדמיית החלומות״.

And in this academy, their colleagues can explore any career

ובאקדמייה הזו, העמיתים שלהם יכולים לחקור כל קריירה

that they're intrigued by,

שהם מסוקרנים לגביה,

in or out of the organization,

בתוך או מחוץ לארגון,

and even rediscover abandoned ambitions.

ואפילו לגלות מחדש שאיפות שנזנחו.

It could be to try stand-up comedy,

זה יכול להיות לעשות סטאנד אפ,

to write their first children's book,

לכתוב ספר ילדים ראשון,

to move from marketing to finance,

לעבור משיווק לכספים,

become the CEO.

להיות מנכ“ל.

Nothing is off the table.

הכל אפשרי.

One employee said,

עובד אחד אמר,

"The Dream Academy didn't open doors for me.

“אקדמיית החלומות לא פתחה עבורי דלתות.

It helped me to have the confidence to open them for myself."

היא עזרה לי לקבל את הביטחון בשביל לפתוח אותן בעצמי.״

In career ladders,

בסולמות קריירה,

our identity can become about the titles that we've held,

הזהות שלנו יכולה להפוך לקשורה לתואר שאנחנו מחזיקים,

rather than the talents that we have.

במקום ליכולות שיש לנו.

Everyone is talented,

כולם מוכשרים,

and we can use those talents in many ways.

ואנחנו יכולים להשתמש בכישורים האלו בדרכים רבות.

We don't need to constrain our careers.

אנחנו לא צריכים לאלץ את הקריירות שלנו.

In the words of my favorite band, Fleetwood Mac, "You can go your own way."

במילים של הלהקה האהובה עליי, פליטווד מק, ״אתם יכולים ללכת בדרככם האישית״.

HT: One of the things that sticks with me from my time at Microsoft

הלן: אחד הדברים שנשארו איתי מהתקופה שלי במיקרוסופט

is that I'd go into the office, and I'd see a sign that said,

זה שכשהייתי נכנסת למשרד, והייתי רואה את השלט שאמר,

"Come as you are and do what you love."

״בואו כמו שאתם ועשו את מה שאתם אוהבים״.

And this was more than just words on a wall.

ואלו היו יותר מאשר מילים על הקיר.

As a non-techie with a podcast on the side,

כאדם לא טכנולוגי עם הסכת מהצד,

I certainly brought something different to the organization.

אני בהחלט הבאתי משהו שונה לארגון.

But my uniqueness was embraced,

אבל הייחודיות שלי התקבלה באהבה,

and there was no pressure to fit a perfect mold.

ולא היה לחץ להתאים את עצמי לתבנית מושלמת.

I felt like I could be open about what I wanted to do

אני הרגשתי כאילו אני יכולה להיות פתוחה לגבי מה שאני רוצה לעשות

and where I wanted to go,

ולאן אני רוצה ללכת,

even if that was different to everybody else.

אפילו אם זה היה שונה עבור כל האחרים.

In squiggly careers, there is room for everybody to succeed.

בקריירות משורבטות,יש מקום לכולם להצליח.

And no two squiggles are the same.

ואין שני שרבוטים זהים.

The ladder has been holding us back for far too long.

הסולם עיכב אותנו מספיק זמן.

But it's not easy to change something that's been around for over 100 years.

אבל זה לא קל לשנות משהו שקיים יותר מ-100 שנים.

What we need now is more than a radical rethink.

מה שאנחנו צריכים עכשיו זה יותר מחשיבה קיצונית מחדש.

We need a radical redo,

אנחנו צריכים עשייה מחדש קיצונית,

and change comes from action.

ושינוי מגיע מפעולה.

SE: Together, we have an ambition to make careers better for everyone.

שרה: יחד, יש לנו שאיפה להפוך קריירות טובות יותר עבור כולם.

And we've seen just what's possible when people let go of the ladder.

וראינו בדיוק מה אפשרי כשאנשים עוזבים את הסולם.

We see people who define their own success and take control of their careers.

אנחנו רואות אנשים שמגדירים את ההצלחה שלהם ולוקחים את השליטה על הקריירות שלהם.

And we see organizations who benefit

ואנחנו רואות ארגונים שמרוויחים

from adaptable employees who are curious, confident and continually learning.

מעובדים בעלי יכולת התאמה עצמית שהם סקרנים, בטוחים בעצמם ולומדים כל הזמן.

HT: We want to ask you to become an advocate for squiggly careers.

הלן: אנחנו רוצות לבקש מכם לדבר בזכות קריירות משורבטות.

You might be a manager who could help somebody to explore

יכול להיות שאתם מנהלים שיכולים לעזור למישהו לחקור

their career possibilities.

את אפשרויות הקריירה שלהם.

Or maybe you’re a mentor and you can give someone the confidence

או אולי אתם מנטורים ואתם יכולים לתת למישהו את הביטחון

to see how they can use their talents in new ways.

לראות איך הם יכולים להשתמש בכישורים שלהם בדרכים חדשות.

And now that we're all teachers,

ועכשיו שכולנו מורים,

let's share what we know so that everybody can succeed.

בואו נחלוק את מה שאנחנו יודעים כדי שכולם יצליחו.

SE: It's finally time for us all to step off the ladder

שרה: זה סוף סוף הזמן בשביל כולנו לרדת מהסולם

and into the squiggle.

ולתוך השירבוט.