George Whitesides: A lab the size of a postage stamp

מתרגם: Nirit Nachman מבקר: Sigal Tifferet

The problem I want to talk with you about is really the problem of:

הבעיה שברצוני לדבר איתכם עליה

היא למעשה בעיית

How does one supply health care in a world in which cost is everything?

האופן שבו ניתן לספק שירותי בריאות

בעולם בו העלות היא הדבר החשוב ביותר.

How do you do that?

כיצד תעשה זאת?

And the basic paradigm we want to suggest to you,

והפרדיגמה הבסיסית שאנחנו רוצים להציע לכם,

I want to suggest to you,

אני רוצה להציע לכם,

is one in which you say that in order to treat disease,

היא כזו שאומרת

שכדי לטפל במחלה עלייך לדעת קודם כל במה אתה מטפל --

you have to first know what you're treating, that's diagnostics,

זהו האבחון -- ואז עליך לעשות משהו בנדון.

and then you have to do something.

The program we're involved in is something we call "Diagnostics for All,"

אם כך, התוכנית בה אנו לוקחים חלק היא מה שאנו מכנים

"אבחון לכל", או "אבחון בעלות אפס".

or "zero-cost diagnostics."

How do you provide medically relevant information

כיצד תספק מידע רפואי רלוונטי

at as close as possible to zero cost?

בעלות אפסית ככל האפשר? איך תעשה זאת?

How do you do it?

Let me just give you two examples.

הרשו לי להציג בפניכם שתי דוגמאות.

The rigors of military medicine are not so dissimilar from the third world:

הקשיים שהרפואה הצבאית מתמודדת עימם

לא כל כך שונים מאלו של העולם השלישי -

poor resources, a rigorous environment -- a series of problems --

מחסור במשאבים, תנאי סביבה קשים,

סידרה של בעיות בתאורה, במשקל, ודברים מסוג זה.

light weight and things of this kind.

And also they're not so different from the home health care

הם גם לא מאוד שונים מהקשיים של מערכת שירותי הבריאות הביתיים

and diagnostic system world.

ומערך האבחון.

So, the technology I want to talk about is for the third world,

אם כך, הטכנולוגיה עליה ברצוני לדבר

מיועדת עבור העולם השלישי, עבור העולם המתפתח,

for the developing world,

but it has, I think, much broader application,

אך יש לה, לדעתי, יישום הרבה יותר נרחב,

because information is so important in the health care system.

מפני שמידע הוא דבר חשוב כל כך במערכת הבריאות.

So you see two examples here.

אז, אתם רואים כאן שתי דוגמאות.

One is a lab that is actually a fairly high-end laboratory in Africa.

האחת היא מעבדה, למעשה יוקרתית למדי, באפריקה.

The second is basically an entrepreneur who is set up and doing who-knows-what

השנייה היא יזם

שפתח שולחן בשוק ועושה אלוהים-יודע-מה.

at a table in a market.

I don't know what kind of health care is delivered there.

אני לא יודע איזה שירותי בריאות ניתנים שם.

But it's not really what is probably most efficient.

אבל כנראה שלא מהסוג היעיל ביותר.

What is our approach?

מהי הגישה שלנו?

The way in which one typically approaches a problem of lowering cost,

והדרך בה ניגשים לרוב

לבעיה של הורדת עלויות,

starting from the perspective of the United States,

החל מנקודת המבט של ארה"ב,

is to take our solution,

היא לקחת את הפתרון הקיים,

and then try to cut cost out of it.

ואז לנסות להוריד ממנו עלויות.

לא משנה כיצד תעשה זאת

No matter how you do that,

you're not going to start with a $100,000 instrument

לא תוכל להתחיל ממכשיר של 100,000 דולר

and bring it down to no cost.

ולהוריד אותו לעלות אפס. זה לא יעבוד.

It isn't going to work.

So the approach we took was the other way around, to ask:

אז, הגישה שבחרנו היא הפוכה.

What is the cheapest possible stuff

לשאול, "מהו הציוד האפשרי הזול ביותר

שניתן לבנות ממנו מערכת איבחון,

that you could make a diagnostic system out of,

and get useful information and add function?

ולקבל מידע שימושי,

במערכת שעובדת?" והדבר בו בחרנו הוא נייר.

And what we've chosen is paper.

What you see here is a prototypic device.

מה שאתם רואים כאן הוא אב טיפוס של מכשיר.

It's about a centimeter on the side.

אורכו כסנטימטר.

It's about the size of a fingernail.

הוא בערך בגודל של ציפורן.

The lines around the edges are a polymer.

הקווים מסביב לקצוות

הם פולימר.

It's made of paper.

הוא עשוי מנייר, ונייר כמובן סופח נוזלים.

And paper, of course, wicks fluid, as you know, paper, cloth --

כפי שאתם יודעים, אם נשפך יין על מפת השולחן,

drop wine on the tablecloth,

and the wine wicks all over everything.

היין ייספג ויכתים הכל.

Put it on your shirt, it ruins the shirt.

אם הוא נשפך על החולצה, הוא הורס את החולצה.

That's what a hydrophilic surface does.

זה מה שמשטח הידרופילי עושה.

So in this device, the idea is that you drip the bottom end of it

אם כן, במכשיר זה הרעיון הוא לטבול

את חלקו התחתון בטיפה של,

in a drop of, in this case, urine.

במקרה זה, שתן.

The fluid wicks its way into those chambers at the top.

הנוזל מחלחל אל תוך התאים האלו למעלה.

The brown color indicates the amount of glucose in the urine,

הצבע החום מצביע על כמות הגלוקוז בשתן.

the blue color indicates the amount of protein in the urine.

הצבע הכחול מצביע על כמות החלבונים בשתן.

והצירוף של שניהם,

And the combination of those two is a first-order shot

הוא שלב ראשוני מתוך מספר

at a number of useful things that you want.

דברים שימושיים בהם אתה מעוניין.

So, this is an example of a device made from a simple piece of paper.

אם כן, זוהי דוגמה למכשיר שעשוי מחתיכת נייר פשוטה.

Now, how simple can you make the production?

כמה פשוט תוכל לעשות את תהליך הייצור?

Why do we choose paper?

למה אנו בוחרים בנייר?

There's an example of the same thing on a finger,

הנה דוגמה של מכשיר זהה, על אצבע

showing you basically what it looks like.

שמדגים בפניכם איך הוא בעצם נראה.

One reason for using paper is that it's everywhere.

סיבה אחת לשימוש בנייר היא שהוא מצוי בכל מקום.

We have made these kinds of devices using napkins and toilet paper

בנינו מכשירים כאלה

ממפיות נייר ומנייר טואלט

and wraps, and all kinds of stuff.

ומעטיפות, ומכל מיני דברים.

So the production capability is there.

אם כך, יכולת הייצור קיימת.

The second is, you can put lots and lots of tests in a very small place.

הסיבה השנייה היא, שניתן לאחסן המוני

ערכות בדיקה במקום קטן מאוד.

I'll show you in a moment that the stack of paper there

תכף אראה לכם שערימת הנייר שם

יכולה לאחסן משהו כמו

would probably hold something like 100,000 tests,

100,000 בדיקות. משהו ברמה הזו.

something of that kind.

And then finally, a point you don't think of so much

ולבסוף, נקודה שלא כל כך חושבים עליה

in developed world medicine:

ברפואה בעולם המפותח,

it eliminates sharps.

היא מניעת הצורך בדברים חדים.

And what sharps means is needles, things that stick.

ודברים חדים פירושם מחטים, דברים דוקרים.

If you've taken a sample of someone's blood

אם לקחת דגימת דם ממישהו,

and the someone might have hepatitis C,

שיתכן וסובל מהפטיטיס סי,

you don't want to make a mistake and stick it in you.

לא תרצה לעשות טעות ולהדקר ממנה.

You don't want to do that.

פשוט, אתה לא רוצה שזה יקרה.

So how do you dispose of that?

אז, איך נפטרים ממנה? זאת בעיה כללית.

It's a problem everywhere, and here, you simply burn it.

וכאן אתם פשוט שורפים אותה.

So it's a sort of a practical approach to starting on things.

אם כן, זוהי גישה מעשית

להתחיל בה.

Now, you say, "If paper is a good idea,

כעת, תוכלו להגיד שאם נייר הוא רעיון טוב,

בטח אנשים אחרים כבר חשבו על זה.

other people have surely thought of it."

והתשובה היא, כמובן, כן.

And the answer is, of course, yes.

Those half of you, roughly, who are women,

מחצית מכם, בקירוב,

שהן הנשים,

at some point may have had a pregnancy test.

יתכן שערכו בדיקת היריון.

And the most common of these is in a device

והבדיקות השכיחות ביותר

הן במכשיר שנראה כמו זה שמשמאל.

that looks like the thing on the left.

It's something called a lateral-flow immunoassay.

הוא נקרא "תבחין חיסוני באמצעות זרימה צידית".

In that particular test,

ובבדיקה הספציפית הזאת

urine, either containing a hormone called hCG,

השתן, שעשוי להכיל

הורמון שנקרא HCG,

does or does not flow across a piece of paper.

זורם על פני חתיכת נייר.

And there are two bars; one bar indicates that the test is working,

ויש שני קווים. אחד מציין שהבדיקה פועלת.

and if the second bar shows up, you're pregnant.

ואם הקו השני מופיע, את בהיריון.

This is a terrific kind of test in a binary world,

זוהי בדיקה נהדרת בעולם בינארי.

and the nice thing about pregnancy is either you are pregnant

והדבר הנחמד בהריון הוא

שאת בהיריון או שאת לא בהריון.

or you're not pregnant;

you're not partially pregnant or thinking about being pregnant

את לא חלקית בהריון או חושבת על להיות בהריון

או משהו מסוג זה.

or something of that sort.

אם כך, זה עובד מצויין במקרה הזה.

So it works very well there, but it doesn't work very well

אבל זה לא עובד כל כך טוב כשאתה זקוק לנתונים כמותיים יותר.

when you need more quantitative information.

ישנם גם מקלוני מדידה (dipsticks).

There are also dipsticks,

but if you look at the dipsticks,

אבל אם תסתכל על מקלוני המדידה, הם נועדו

they're for another kind of urine analysis.

לסוג שונה של ניתוח השתן.

There are an awful lot of colors and things like that.

ישנם המוני צבעים ודברים מסוג זה.

What do you actually do about that in a difficult circumstance?

מה אתה עושה בנוגע לכך כשהתנאים לא נוחים?

אם כן, הגישה איתה התחלנו, היא לשאול,

So the approach we started with is to ask:

Is it really practical to make things of this sort?

האם דברים מסוג זה הם באמת מעשיים?

And that problem is now, in a purely engineering way, solved.

והבעיה הזאת באה על פתרונה כעת, בדרך הנדסית טהורה.

And the procedure that we have is simply to start with paper.

וההליך שלנו הוא פשוט להתחיל עם נייר.

You run it through a new kind of printer called a wax printer.

אתה מעביר אותו דרך סוג חדש של מדפסת שנקראת מדפסת שעווה.

The wax printer does what looks like printing.

מדפסת השעווה מבצעת משהו שנראה כמו הדפסה.

It is printing.

היא אכן מדפיסה. אתה שם את זה מעל, מחמם את זה קצת.

You put that on, you warm it a little bit,

the wax prints through, so it absorbs into the paper,

השעווה מודפסת דרך זה כך שהיא נספגת בנייר.

and you end up with the device you want.

ובסופו של דבר מתקבל המכשיר שרצית בו.

המדפסות עולות כיום 800 דולר.

The printers cost 800 bucks now.

We estimate that if you were to run them 24 hours a day,

אנו מעריכים שאם תפעיל אותן במשך 24 שעות ביממה

הן ייצרו כ-10 מליון בדיקות לשנה.

they'd make about 10 million tests a year.

So it's a solved problem. That particular problem is solved.

אם כן, זוהי בעיה פתורה. מצאנו פתרון לבעיה הספציפית הזו.

And there is an example of the kind of thing that you see.

וכאן יש דוגמה של סוג הדברים שמתקבלים.

זה מונח על חתיכת נייר בגודל 8 על 12.

That's on a piece of 8 by 12 paper.

That takes about two seconds to make.

את הדבר הזה לוקח כשתי שניות להכין.

And so I regard that as done.

אם כך אני מתייחס לנושא כגמור.

יש כאן נושא חשוב מאוד,

There's a very important issue here,

which is that because it's a printer, a color printer, it prints colors.

והוא שמשום שמדובר במדפסת,

מדפסת צבע, היא מדפיסה צבעים. זה מה שמדפסות צבע עושות.

That's what color printers do.

I'll show you in a moment, that's actually quite useful.

מיד אראה לכם, למעשה זה שימושי למדי.

Now, the next question that you would like to ask is:

אם כן, השאלה הבאה שתרצו לשאול

What would you like to measure? What would you like to analyze?

היא מה ברצונך למדוד? מה ברצונך לנתח?

And the thing you'd most like to analyze, we're a fair distance from.

והדבר שהכי תרצו לנתח,

נמצא במרחק הגון מאיתנו.

It's what's called "fever of undiagnosed origin."

זה מה שנקרא "חום גבוה ממקור בלתי-ידוע".

Someone comes into the clinic, they have a fever, they feel bad.

אדם מגיע לקליניקה,

יש לו חום, הוא מרגיש רע, מה יש לו?

What do they have?

האם יש לו שחפת? האם יש לו איידס?

Do they have TB? Do they have AIDS? Do they have a common cold?

האם יש לו צינון פשוט?

The triage problem.

בעיית המיון הראשוני. זוהי בעיה קשה

That's a hard problem for reasons I won't go through.

מסיבות שלא אכנס אליהן.

There are an awful lot of things that you'd like to distinguish among.

ישנם הרבה מאוד דברים שהיית רוצה להבחין בניהם.

אבל יש סדרה של דברים,

But then there are a series of things --

איידס, צהבת, מלריה,

AIDS, hepatitis, malaria, TB, others --

שחפת, ואחרים.

and simpler ones, such as guidance of treatment.

ובעיות פשוטות יותר כמו הדרכה לגבי אופן הטיפול.

Now, even that's more complicated than you think.

אפילו נושא זה הוא מורכב יותר ממה שאתם חושבים.

A friend of mine works in transcultural psychiatry,

ידיד שלי עובד בפסיכיאטריה טרנס-תרבותית (trans-cultural psychiatry).

and he is interested in the question

והוא מתעניין בשאלה של

of why people do and don't take their meds.

למה אנשים לוקחים או לא לוקחים את התרופות שלהם.

So Dapsone, or something like that, you have to take for a while.

אז, דפסון (תרופה), או משהו כזה,

עלייך לקחת את זה לזמן מה.

He has a wonderful story of talking to a villager in India

יש סיפור נפלא על שיחה עם בן כפר בהודו

and saying,

אומרים לו, "האם לקחת את הדפסון שלך?" "כן."

"Have you taken your Dapsone?" "Yes."

"לקחת אותו כל יום?" "כן."

"Have you taken it every day?" "Yes."

"Have you taken if for a month?" "Yes."

"לקחת אותו במשך חודש?" "כן."

What the guy actually meant

למעשה מה שהבחור התכוון לומר

was that he'd fed a 30-day dose of Dapsone to his dog that morning.

זה שהוא האכיל במנה של 30 יום דפסון

את הכלב שלו, היום בבוקר.

(Laughter)

(צחוק)

And he was telling the truth, because in a different culture,

הוא דיבר אמת. משום

שבתרבות אחרת,

the dog is a surrogate for you;

הכלב מהווה ממלא מקום שלך,

"today," "this month," "since the rainy season" --

אתם יודעים, "היום", "החודש", "מאז עונת הגשמים",

there are lots of opportunities for misunderstanding.

יש המון הזדמנויות לאי-הבנות.

(Laughter)

אם כן הנושא כאן הוא

And so an issue here is to, in some cases, figure out

במקרים מסוימים להבין

how to deal with matters that seem uninteresting, like compliance.

כיצד להתמודד עם נושאים שנדמה שהם לא-מעניינים,

כמו היענות המטופל.

Now, take a look at what a typical test looks like.

ובכן, הסתכלו כיצד נראית בדיקה טיפוסית.

Prick a finger, you get some blood -- about 50 microliters.

דקירה של האצבע, תקבל קצת דם,

בערך 50 מיקרוליטר.

That's about all you're going to get,

זה כל מה שאתה הולך לקבל.

because you can't use the usual sort of systems.

מפני שאתה לא יכול להשתמש בסוג הרגיל של מערכות.

You can't manipulate it very well;

אתה לא יכול לבצע מניפולציות מוצלחות ממש על הדגימה,

I'll show something about that in a moment.

למרות שתיכף אראה משהו בקשר לכך.

So you take the drop of blood, no further manipulations,

אם כך, אתה לוקח טיפה של דם, ללא עיבוד נוסף.

you put it on a little device,

אתה שם אותה על מכשיר קטן.

the device filters out the blood cells, lets the serum go through,

המכשיר מסנן החוצה את תאי הדם, מאפשר לנוזל הפלזמה לעבור,

and you get a series of colors down in the bottom there.

ותקבל סדרה של צבעים

שם בחלק התחתון.

And the colors indicate "disease" or "normal."

והצבעים מציינים מחלה או תקין.

But even that's complicated,

אבל אפילו זה תהליך מסובך.

because to me, colors might indicate "normal,"

מפני שעבורך, עבורי, צבעים עשויים להצביע על תקינות.

but after all, we're all suffering from probably an excess of education.

אבל אחרי הכל כולנו סובלים

ממה שעשוי להיות עודף השכלה.

What do you do about something which requires quantitative analysis?

מה תעשה לגבי משהו שדורש

ניתוח כמותי?

And so the solution that we and many other people

וכך הפתרון שאנו ואנשים רבים אחרים

are thinking about there,

חושבים עליו,

and at this point, there is a dramatic flourish,

ובנקודה זו יש פריחה דרמטית,

and out comes the universal solution to everything these days,

ועולה הפתרון האוניברסלי להכל בימים אלו,

שהוא הטלפון הסלולרי. במקרה הספציפי הזה, מצלמת טלפון.

which is a cell phone --

in this particular case, a camera phone.

הם בכל מקום, שישה מיליון בחודש, בהודו.

They're everywhere -- six billion a month in India.

And the idea is that what one does is to take the device,

והרעיון הוא שמה שהאדם צריך לעשות,

זה לקחת את המכשיר.

אתה טובל אותו. אתה מפתח את הצבע.

you dip it, you develop the color,

you take a picture, the picture goes to a central laboratory.

אתה מצלם. התמונה מועברת למעבדה מרכזית.

You don't have to send out a doctor,

אתה לא צריך לשלוח רופא.

you send out somebody who can just take the sample,

אתה שולח מישהו שיכול פשוט לקחת את הדגימה.

and in the clinic either a doctor, or ideally, a computer in this case,

ובקליניקה הרופא, או במצב אידאלי מחשב

does the analysis.

במקרה זה, מבצע את ניתוח הדגימה.

Turns out to work actually quite well,

מסתבר שזה עובד בכלל לא רע, במיוחד כאשר

particularly when your color printer has printed the color bars

מדפסת הצבע שלך הדפיסה את קווי הצבע

שמציינים איך הדברים עובדים.

that indicate how things work.

So my view of the health care worker of the future

אם כן, האופן בו אני רואה את עובד שירותי הבריאות של העתיד

הוא לא רופא,

is not a doctor, but an 18-year-old,

אלא צעיר בן 18, אשר בנסיבות אחרות היה מובטל

otherwise unemployed, who has two things:

וברשותו שני דברים. תרמיל גב מלא בבדיקות הללו,

a backpack full of these tests and a lancet

ואיזמל ניתוחים שיאפשר לו מדי פעם לקחת דגימות דם,

to occasionally take a blood sample,

and an AK-47.

ורובה קלשניקוב.

And these are the things that get him through his day.

ואלו הדברים שיאפשרו לו לצלוח את יומו.

(Laughter)

There's another very interesting connection here,

יש כאן קשר נוסף מעניין מאוד.

and that is, that what one wants to do is pass through useful information

והוא שהמטרה כאן

היא להעביר מידע שימושי

דרך מערכת טלפון שהיא לרוב גרועה למדי.

over what is generally a pretty awful telephone system.

It turns out there's an enormous amount of information

מתברר שיש בחוץ כמויות עצומות של מידע

already available on that subject, which is the Mars Rover problem.

זמין בנושא זה, וזוהי למעשה בעיית Mars Rover (רובוט של נאס"א).

How do you get back an accurate view of the color on Mars

איך תקבל תצפית מדוייקת של הצבע על מאדים,

if you have a really terrible bandwidth to do it with?

אם יש לך רוחב פס ממש גרוע?

And the answer is not complicated,

והתשובה לא מסובכת.

but it's one which I don't want to go through here,

אך אני לא רוצה לדון בה כאן,

רק אומר שמערכות התקשורת

other than to say that the communication systems for doing this

המשמשות לכך מובנות היטב.

are really pretty well understood.

Also, a fact which you may not know

בנוסף, עובדה שאולי לא ידעתם,

is that the compute capability of this thing is not so different

היא שיכולת החישוב של הדבר הזה

אינה שונה מאוד מיכולת החישוב

from the compute capability of your desktop computer.

של המחשב הביתי שלך.

This is a fantastic device which is only beginning to be tapped.

זהו מכשיר פנטסטי שרק מתחיל להיות מנוצל.

I don't know whether the idea of one computer, one child

אני לא יודע האם הרעיון של מחשב אחד, ילד אחד

makes any sense.

הוא הגיוני. הנה המחשב של העתיד.

Here's the computer of the future,

because this screen is already there and they're ubiquitous.

משום שהמסך כבר שם והם יכולים להימצא בכל מקום בו זמנית.

All right, let me show you just a little bit about advanced devices.

כעת הרשו לי להציג בפניכם בקצרה את המכשירים המתקדמים.

ונתחיל בהצגת בעיה קטנה.

And we'll start by posing a little problem.

What you see here is another centimeter-sized device,

מה שאתם רואים כאן הוא מכשיר נוסף בגודל ס"מ.

and the different colors are different colors of dye.

והצבעים השונים הם צבעי הדפסה שונים.

And you notice something

ואתם מבחינים במשהו שאולי יראה לכם

which might strike you as a little bit interesting,

מעט מעניין,

which is, the yellow seems to disappear,

והוא שהצהוב נראה כנעלם,

get through the blue, and then get through the red.

עובר דרך הכחול, ואז דרך האדום.

How does that happen?

איך זה קורה? איך אתה גורם למשהו לזרום דרך משהו אחר?

How do you make something flow through something?

וכמובן שהתשובה היא, "אתה לא".

And, of course the answer is, "You don't."

אתה גורם לו לזרום מתחת ומעל.

You make it flow under and over.

אבל כעת השאלה היא, איך אתה גורם לו לזרום

But now the question is:

How do you make it flow under and over in a piece of paper?

מתחת ומעל בתוך חתיכת נייר?

The answer is that what you do --

והתשובה היא שמה שאתה עושה,

and the details are not terribly important here --

והפרטים לא מאוד חשובים כאן,

is to make something more elaborate:

זה לקחת משהו ולשכלל אותו,

You take several different layers of paper,

אתה לוקח מספר שכבות שונות של נייר,

each one containing its own little fluid system,

כל אחת מכילה מערכת נוזלים קטנה משל עצמה,

and you separate them by pieces of, literally, double-sided carpet tape,

ואתה מפריד בניהן על ידי חתיכות של,

פשוטו כמשמעו, דבק שטיחים דו-צדדי.

the stuff you use to stick the carpets onto the floor.

זה שמשתמשים בו כדי להדביק שטיחים לריצפה.

And the fluid will flow from one layer into the next.

והנוזל יזרום משכבה אחת לבאה אחריה.

It distributes itself, flows through further holes,

הוא מתפזר, זורם דרך חורים נוספים,

distributes itself.

מתפזר.

And what you see, at the lower right-hand side there,

ומה שאתם רואים בצד הימני התחתון שם

is a sample in which a single sample of blood has been put on the top,

הוא דוגמה בה דוגמית בודדת

של דם הונחה על הקצה העליון,

and it has gone through and distributed itself

והיא זרמה והתפצלה

into these 16 holes on the bottom,

לתוך 16 החורים האלו בתחתית,

in a piece of paper -- basically, it looks like a chip,

בפיסת נייר, למעשה זה נראה כמו שבב,

שתי חתיכות של נייר עבה.

two pieces of paper thick.

And in this particular case,

ובמקרה הספציפי הזה היינו מעוניינים רק

we were just interested in the replicability of that.

ביכולת השחזור של זה.

But that is, in principle, the way you solve

אבל באופן עקרוני, זו הדרך בה ניתן לפתור

the "fever of unexplained origin" problem,

את בעיית ה"חום גבוה ממקור לא מוסבר".

because each one of those spots then becomes a test

משום שכל אחת מהנקודות האלו הופכת

למבחן עבור קבוצה מסויימת של סממנים

for a particular set of markers of disease,

של מחלה.

and this will work in due course.

וזה יעבוד בעתיד הקרוב.

Here is an example of a slightly more complicated device.

והנה דוגמה של מכשיר מעט מורכב יותר.

There's the chip.

זהו השבב.

You dip in a corner.

אתה טובל את אחת הפינות. הנוזל עובר למרכז.

The fluid goes into the center.

It distributes itself out into these various wells or holes

הוא מתפזר כלפי חוץ לתוך

החורים והנקבים, והופך לצבע.

and turns color,

all done with paper and carpet tape.

והכל נעשה באמצעות נייר ודבק שטיחים.

So it's, I think, as low-cost

אם כך, אני חושב שניתן להוזיל עלויות

as we're likely to be able to come up and make things.

בהתאם ליכולתנו להמציא וליצור דברים.

Now, I have two last little stories to tell you

כעת, יש לי סיפור אחד, שני סיפורים אחרונים

לספר לכם, לסיכום של העסק הזה.

in finishing off this business.

This is one:

זה הראשון. אחד הדברים שצריך לעשות לפעמים

One of the things you occasionally need to do

זה להפריד תאי דם מנוזל הפלזמה.

is separate blood cells from serum.

והשאלה היתה,

And the question was,

here we do it by taking a sample,

כאן אנו עושים זאת על ידי לקיחת דגימה.

we put it in a centrifuge, we spin it,

אנחנו שמים אותה במכשיר צנטריפוגה.

אנו מסובבים אותה, ומתקבלת הפרדה של תאי הדם. נפלא.

and you get blood cells out.

Terrific.

מה היה קורה אילו לא היה לך חשמל,

What happens if you don't have electricity, a centrifuge, and whatever?

וצנטריפוגה, וכולי?

And we thought for a while of how you might do this,

וחשבנו במשך זמן מה כיצד ניתן לעשות זאת.

and the way, in fact, you do it, is what's shown here.

והדרך, למעשה, בה עושים זאת, היא מה שמוצג כאן.

אתה לוקח מטרפת ביצים,

You get an eggbeater, which is everywhere, and you saw off a blade,

שניתן להשיג בכל מקום. ואתה מסיר את הלהב.

and then you take tubing, and you stick it on that.

ואז אתה לוקח צינורית,

ומחבר אותה. אתה מכניס לתוכה את הדם. אתה מסובב את זה.

You put the blood in, somebody sits there and spins it.

מישהו יושב שם ומסובב את זה.

It works really, really well.

זה עובד ממש ממש טוב.

And we sat down, we did the physics of eggbeaters

ואנחנו אמרנו שבנינו את הפיזיקה של מטרפת ביצים

and self-aligning tubes and all the rest of that kind of thing,

וצינוריות שמסתדרות מעצמן וכל יתר הדבר מסוג זה,

and sent it off to a journal.

שלחנו את זה לכתב-עת מדעי.

We were very proud of this,

היינו מאוד גאים בזה, במיוחד בכותרת

particularly the title, which was "Eggbeater as Centrifuge."

שהייתה "מטרף ביצים כצנטריפוגה".

(Laughter)

(צחוק)

And we sent it off,

ושלחנו את זה, וזה חזר בדואר.

and by return mail, it came back.

I called up the editor and I said,

התקשרתי לעורך ואמרתי,

"What's going on? How is this possible?"

"מה מתרחש פה? איך זה יכול להיות?"

The editor said, with enormous disdain,

העורך אמר, בבוז עצום,

"I read this.

"קראתי את זה.

And we're not going to publish it, because we only publish science."

ואנחנו לא הולכים לפרסם את זה, מפני שאנחנו

מפרסמים רק מדע."

(Laughter)

וזה נושא חשוב

And it's an important issue,

because it means that we have to, as a society,

משום שזה אומר שאנחנו חייבים,

כחברה,

think about what we value.

לחשוב למה אנחנו בוחרים לתת חשיבות.

And if it's just papers and Phys. Rev. letters,

ואם זה רק לנייר ולכתבי עת מדעיים,

אנחנו בבעיה.

we've got a problem.

Here is another example of something which is --

וכאן יש דוגמה נוספת של משהו ש --

this is a little spectrophotometer.

זה ספקטרופוטומטר קטן.

It measures the absorption of light in a sample.

הוא מודד את בליעת האור בדגימה,

The neat thing about this is,

הדבר היעיל שבו הוא, שיש לך מקור אור שמהבהב

you have a light source that flickers on and off at about 1,000 hertz,

בתדירות של כ-1,000 הרץ.

another light source that detects that light at 1,000 hertz,

מקור אור נוסף שמזהה את האור ב-1,000 הרץ.

and so you can run this system in broad daylight.

וכך אתה יכול להריץ את המערכת באור יום מלא.

It performs about equivalently

הביצועים שלה כמעט זהים

to a system that's on the order of 100,000 dollars.

לאלו של מערכת מסדר גודל של

100,000 דולר.

It costs 50 dollars.

זה עולה 50 דולר. סביר להניח שנוכל להוריד את העלות ל-50 סנט,

We can probably make it for 50 cents if we put our mind to it.

אם רק נקדיש לכך מחשבה.

Why doesn't somebody do it?

למה אף אחד לא עושה זאת? והתשובה היא,

The answer is:

"איך תוכל להפוך את זה לריווחי במערכת קפיטליסטית?"

How do you make a profit in a capitalist system, doing that?

Interesting problem.

בעיה מעניינת.

So, let me finish by saying that we've thought about this

אם כן, הרשו לי לסיים בכך שאומר

שהתייחסנו לזה כאל סוג של בעיה הנדסאית.

as a kind of engineering problem.

ושאלנו, מהו הרעיון המדעי הכללי כאן?

And we've asked: What is the scientific unifying idea here?

And we've decided we should think about this

והחלטנו שעלינו לחשוב על זה

לא במושגים של עלות,

not so much in terms of cost, but in terms of simplicity.

אלא במושגים של פשטות.

Simplicity is a neat word.

פשטות היא מילה יפה. ועליכם לחשוב על

You've got to think about what simplicity means.

מה המשמעות של פשטות.

אני יודע מה זה פשטות אבל למעשה אינני יודע מה המשמעות שלה.

I know what it is,

but I don't actually know what it means.

So I actually was interested enough in this

אז, הנושא עניין אותי מספיק כדי לאגד

to put together several groups of people.

מספר קבוצות של אנשים יחד.

The most recent involved a couple of people at MIT,

והקבוצות האחרונות כללו מספר אנשים במכון הטכנולוגי MIT,

one of them being an exceptionally bright kid

אחד מהם הוא בחור מבריק בצורה יוצאת מן הכלל

who is one of the very few people I would think of

והוא אחד האנשים הבודדים שאני יכול לחשוב עליהם

שהם גאונים אמיתיים.

who's an authentic genius.

We all struggled for an entire day to think about simplicity.

כולנו התאמצנו במשך יום שלם כדי לחשוב על פשטות.

And I want to give you the answer of this deep scientific thought.

ואני רוצה לתת לכם את התשובה

של המחשבה המדעית העמוקה הזו.

[What is simplicity?

[מה היא פשטות? "אי אפשר לדפוק את זה"] (צחוק)

"It's impossible to f..k it up"]

(Laughter)

אפשר להסתכל על זה כך, אתה מקבל את מה ששילמת עליו.

So, in a sense, you get what you pay for.

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(צחוק)