The diseases that changed humanity forever - Dan Kwartler

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

Since humanity's earliest days,

מאז ימיה הראשונים של האנושות,

we’ve been plagued by countless disease-causing pathogens.

אנו הותקפנו על ידי אינספור פתוגנים הגורמים למחלות.

Invisible and persistent,

בלתי נראים ומתמידים,

these microorganisms and the illnesses they incur

מיקרואורגניזמים אלה והמחלות שהם גורמים

have killed more humans than anything else in history.

הרגו יותר בני אדם מכל דבר אחר בהיסטוריה.

But which disease is deadliest varies across time and place.

אבל איזו מחלה היא הקטלנית ביותר משתנה לאורך זמן ומקום.

Because while the march of progress has made us safer

מכיוון שבעוד תהליך ההתקדמות הפך אותנו לבטוחים יותר

from some infectious threats,

מכמה איומים זיהומיים,

human innovation often exposes us to surprising new maladies.

חדשנות אנושית חושפת אותנו לעתים קרובות למחלות חדשות מפתיעות.

Our tour of history’s deadliest diseases begins

הסיור שלנו במחלות הקטלניות ביותר בהיסטוריה מתחיל

when humans lived in small hunter-gatherer communities.

כאשר בני אדם חיו בקהילות ציידים-מלקטים קטנות.

The illnesses these pre-agricultural nomads encountered

המחלות שנוודים קדם-חקלאיים אלה נתקלו בהן

most likely came from the various animals they ate,

הגיעו ככל הנראה מבעלי החיים השונים שאכלו,

and the soil and water they interacted with.

ומהאדמה והמים איתם הם תיקשרו.

There are no written records to help us identify these diseases,

אין רשומות כתובות שיעזרו לנו לזהות מחלות אלה,

however, some illnesses leave distinct growths or lesions on the skeleton,

עם זאת, מחלות מסוימות משאירות גידולים או נגעים ברורים על השלד,

allowing bioarchaeologists to diagnose ancient remains.

ומאפשרות לביו-ארכיאולוגים לאבחן שרידים עתיקים.

And researchers have found that bones from this era

וחוקרים מצאו כי עצמות מתקופה זו

suggest the presence of tuberculosis and treponemal infections.

מצביעות על נוכחות של שחפת וזיהומים טרפונמליים.

While these conditions are life-threatening,

בעוד מצבים אלה מסכני חיים,

the deadliest diseases are invariably part of widespread epidemics,

המחלות הקטלניות ביותר הן תמיד חלק ממגיפות נרחבות,

and there’s no evidence of any large-scale outbreaks

ואין עדות להתפרצויות בקנה מידה גדול

in this lengthy pre-agricultural period.

בתקופה קדם-חקלאית ארוכה זו.

However, when humans started developing agriculture around 12,000 years ago,

עם זאת, כאשר בני אדם החלו לפתח חקלאות לפני כ -12,000 שנה,

it brought a whole new crop of diseases.

היא הביאה יבול חדש לגמרי של מחלות.

Early farmers knew little about waste and water management,

חקלאים מוקדמים ידעו מעט על ניהול פסולת ומים,

setting the stage for diarrheal diseases like dysentery.

והציבו את הבמה למחלות שלשולים כמו דיזנטריה.

Much worse, the proliferation of open fields and irrigation

גרוע מכך, ריבוי השדות הפתוחים וההשקיה

created standing pools of water which brought mosquitoes and in turn malaria—

יצרו בריכות מים עומדים שהביאו יתושים ובתורם מלריה -

one of history’s oldest and deadliest diseases.

אחת המחלות הוותיקות והקטלניות ביותר בהיסטוריה.

We don’t know exactly how many early farmers malaria killed,

איננו יודעים בדיוק כמה חקלאים מוקדמים הרגה המלריה,

or how many it left vulnerable to other lethal infections.

או כמה היא הותירה פגיעים לזיהומים קטלניים אחרים.

But we do know this mosquito-borne illness continued to spread

אבל אנחנו יודעים שהמחלה הנגרמת על ידי יתושים המשיכה להתפשט

through humanity’s next major development: urbanization.

דרך ההתפתחות הגדולה הבאה של האנושות: העיור.

In small communities,

בקהילות קטנות,

infectious diseases like measles and smallpox can only circulate so long

מחלות זיהומיות כמו חצבת ואבעבועות שחורות יכולות להסתובב לזמן מוגבל

before running out of hosts.

עד שיגמרו המארחים.

But in densely populated regions with high birth rates,

אך באזורים מאוכלסים בצפיפות עם שיעורי ילודה גבוהים,

fast-evolving viruses like the flu can continually infect new individuals

וירוסים המתפתחים במהירות כמו שפעת יכולים להדביק ללא הרף אנשים חדשים

and morph into various strains.

ולשנות צורה לזנים שונים.

When large settlements became common,

כאשר התנחלויות גדולות הפכו נפוצות,

medical science hadn't advanced enough to effectively treat

מדע הרפואה לא התקדם מספיק כדי לטפל ביעילות

or even distinguish these variants.

או אפילו להבחין בגרסאות אלה.

Nor was it prepared to deal with one of the deadliest pandemics of all time:

הוא גם לא היה מוכן להתמודד עם אחת המגיפות הקטלניות ביותר בכל הזמנים:

the Black Death.

המגפה השחורה.

From the 1330s to the 1350s,

משנות ה- 1330 ועד שנות ה1350,

the bubonic plague swept Asia, Africa and Europe,

מגיפת האבעבועות השחורות שטפה את אסיה, אפריקה ואירופה,

reducing the global population from 475 million to roughly 350 million.

והפחיתה את האוכלוסייה העולמית מ -475 מיליון ל כ -350 מיליון.

Like most Afro-Eurasian diseases,

כמו רוב המחלות האפרו-אירואסיתיות,

the plague didn’t cross the Atlantic until Europeans did in the late 1400s.

המגיפה לא חצתה את האוקיינוס האטלנטי עד שהאירופאים עשו זאת בסוף המאה ה 15.

But at the height of the plague in Europe, Asia, and North Africa,

אך בשיא המגיפה באירופה, אסיה וצפון אפריקה,

infection was almost guaranteed,

ההדבקה הייתה כמעט מובטחת,

and the plague’s fatality rate ranged from 30 to 75%.

ושיעור התמותה של המגפה נע בין 30 ל -75%.

However, the illness wasn't equally distributed among the population.

עם זאת, המחלה לא נחלקה באופן שווה בתוך האוכלוסייה.

Many wealthy lords and landowners were able to stay safe

אדונים ובעלי קרקעות עשירים רבים הצליחו להישאר בטוחים

by hiding away in their spacious homes.

בכך שהם מסתתרים בבתיהם המרווחים.

As medical knowledge became more robust,

ככל שהידע הרפואי נעשה חזק יותר,

this kind of class disparity began reflecting who had access to medical care.

פער מעמדי מסוג זה החל לשקף למי יש גישה לטיפול רפואי.

And that divide became particularly apparent during the reign

והפער הזה התגלה במיוחד בתקופת שלטונה

of our next deadly disease.

של המחלה הקטלנית הבאה שלנו.

By the beginning of the 19th century,

בתחילת המאה ה -19

tuberculosis was already one of the most common causes of death

שחפת הייתה כבר אחד הגורמים השכיחים ביותר למוות

in Europe and the Americas.

באירופה וביבשת אמריקה.

But the Industrial Revolution led to working and living conditions

אבל המהפכה התעשייתית הובילה לתנאי עבודה ומחיה

that were overcrowded and poorly ventilated,

שהיו צפופים ומאווררים בצורה גרועה,

turning TB into an epidemic that killed a quarter of Europe’s adult population.

והפכה שחפת למגיפה שהרגה רבע מהאוכלוסייה הבוגרת באירופה.

The unhealthiest environments were largely populated by impoverished individuals

הסביבות הלא בריאות ביותר היו מאוכלסות ברובן על ידי אנשים עניים

who often went untreated,

שלעתים קרובות לא טופלו,

while doctors provided wealthier victims with the era’s most cutting-edge care.

בעוד שהרופאים סיפקו לקורבנות עשירים יותר את הטיפול החדיש ביותר בעידן.

Throughout the 20th century, vaccines became common in many countries,

לאורך המאה ה -20, חיסונים הפכו נפוצים במדינות רבות,

even eradicating the centuries-old viral threat of smallpox.

ואף מיגרו את האיום הנגיפי בן מאות השנים של אבעבועות שחורות.

The advent of vaccination,

הופעת החיסון,

alongside improvements in nutrition and hygiene,

לצד שיפורים בתזונה והיגיינה,

have helped people live longer lives on average.

סייע לאנשים לחיות חיים ארוכים יותר בממוצע.

And today, medical advances in rapid testing and mRNA vaccines

והיום, התקדמות רפואית בבדיקות מהירות וחיסוני mRNA

can help us tackle new outbreaks in record time.

יכולה לעזור לנו להתמודד עם התפרצויות חדשות בזמן שיא.

However, countless regions around the world

עם זאת, אינספור אזורים ברחבי העולם עדיין

remain unable to access vaccines,

אינם מסוגלים להגיע לחיסונים,

leaving them vulnerable to older threats.

מה שמותיר אותם פגיעים לאיומים ישנים יותר.

Malaria still takes the lives of over 600,000 people every year,

מלריה עדיין גוזלת את חייהם של למעלה מ -600,000 איש מדי שנה,

with 96% of deaths occurring in communities across Africa.

כאשר 96% ממקרי המוות מתרחשים בקהילות ברחבי אפריקה.

Tuberculosis continues to infect millions,

שחפת ממשיכה להדביק מיליונים,

almost half of whom live in Southeast Asia.

כמעט מחציתם חיים בדרום מזרח אסיה.

Addressing these ailments and those yet to emerge

טיפול במחלות אלה ובאלה שטרם צצו

will require scientists to develop new and more effective medicines.

ידרוש ממדענים לפתח תרופות חדשות ויעילות יותר.

But something governments and health care systems can do today

אבל משהו שממשלות ומערכות בריאות יכולות לעשות היום

is working to make the treatments we have already accessible to all.

הוא לפעול להנגיש את הטיפולים שכבר יש לנו לכולם.