Would you raise the bird that murdered your children? - Steve Rothstein

תרגום: Ido Dekkers עריכה: zeeva livshitz

This is a little bee-eater’s nest.

זה קן קטן של אוכלת דבורים.

But this is not a little bee-eater chick.

אבל זה אינו גוזל של אוכלת דבורים.

It’s a newly hatched honeyguide— and it’s much more lethal.

זה אובילית דבש שרק בקעה -- והיא הרבה יותר קטלנית.

When its mother placed it here, she punctured all the other eggs in the nest.

כשאימה שמה אותה פה, היא ניקבה את כל הביצים האחרות בקן.

However, one little bee-eater chick survived the attack and is now hatching.

עם זאת, גוזל אחד קטן של אוכלת הדבורים שרד את המתקפה ועכשיו בוקע.

Although the honeyguide nestling is still completely blind,

למרות שהאובילית בקן עדיין לגמרי עיוורת,

it instinctively stabs the little bee-eater chick

היא דוקרת באופן אינסטינקטיבי את גוזל אוכלת הדבורים

with its sharp, hooked beak.

עם מקור חד ומעוקל.

And over the following weeks,

ובמשך השבועות הבאים,

the host parents devotedly care for the hatchling

ההורים המארחים מטפלים במסירות בגוזל

that murdered their offspring.

שרצח את צאצאיהם.

This is but one example of brood parasitism,

זו רק דוגמה אחת לטפילות של צאצאים,

an evolutionary strategy in which one animal tricks another

אסטרטגיה אבולוציונית בה חיה אחת מרמה אחרת

into rearing its young.

כדי לגדל את צאצאיה.

It’s especially well-known among birds.

זה בעיקר ידוע בקרב ציפורים.

By depositing their eggs into a stranger’s nest,

על ידי הפקדת הביצים שלהן בקינים של זרים,

brood parasites are able to shift the major costs of parenting onto others.

טפילי קינים מסוגלים להסיט את העלות העיקרית של הורות לאחרים.

Brood parasite chicks usually hatch early,

גוזלי טפילי קן בדרך כלל בוקעים מוקדם,

then monopolize their host parents’ attention.

ואז לוקחים מונופול על תשומת ליבם של הורייהם המארחים.

Some stab their fellow nestlings to death,

כמה דוקרים את שותפייהם לקן למוות,

while others shove the remaining occupants out of the nest.

בעוד אחרים דוחפים את השוכנים הנשארים מחוץ לקן.

Meanwhile, others are less harmful to their hosts.

בינתיים, אחרים פחות מזיקים למארחים.

Not all brood parasites kill all of their host’s offspring outright.

לא כל טפילי הקן הורגים את כל הצאצאים של המארחים מייד.

Brown-headed Cowbirds usually outcompete them

פזאי בקר חומי ראש בדרך כלל מתחרים איתם

by begging for food louder, more frequently, and with a wider mouth.

על ידי תחינה לאוכל בקול רם יותר, בתדירות גדולה יותר, ועם פה רחב יותר.

Among the most benign,

בין הכי לא מזיקים,

black-headed ducks lay their eggs in other nests to be incubated.

ברווזים שחורי ראש מטילים את ביציהם בקינים אחרים לאינקובציה.

However, a few hours after hatching, they simply saunter off.

עם זאת, כמה שעות אחרי הבקיעה, הם פשוט עוזבים.

But in the most egregious cases of brood parasitism,

אבל במקרים הכי שערורייתיים של טפילות קינים,

why don’t host parents take a stand?

למה ההורים המארחים לא מתנגדים?

In fact, hosts will often drive adult brood parasites away from their nests,

למעשה, המאחרים הרבה פעמים מרחיקים טפילי קן מהקן שלהם,

and many take their defenses further.

והרבה מגינים יותר.

But whether a hosts can recognize and reject parasitic eggs and nestlings

אבל אם מארח יכול לזהות ולדחות ביצי וגוזלי טפילים

seems to depend on a few factors.

נראה שזה תלוי בכמה גורמים.

Eastern phoebes will accept

פיבי מזרחי יקבלו

a Brown-headed Cowbird’s speckled egg into their nest,

ביצה מנוקדת של פזאי בקר חומי ראש בקן שלהם,

though theirs are pure white.

למרות ששלהם לבנות לגמרי.

The gray catbird, on the other hand,

הציפור המייללת האפורה, מצד שני,

is an expert at rooting out the very same parasites.

היא מומחית בלנפות את אותו טפיל.

It memorizes what the first egg in its nest looks like,

היא זוכרת איך נראתה הביצה הראשונה בקן שלה,

which is usually its own, and tosses any aberrations.

שבדרך כלל היא שלה, ומשליכה כל שונה.

This retaliatory adaptation can fuel an evolutionary arms race

ההתאמה המתנגדת הזו יכולה לתדלק מרוץ נשק אבולוציוני

where brood parasites evolve eggs that closely mimic their host’s.

בה טפיל הקן מפתח ביצים שמחקות באופן קרוב את אלו של המארח.

Interestingly, birds that do reject parasitic eggs

באופן מעניין, ציפורים שדוחות ביצי טפילים

are usually clueless when it comes to parasitic chicks.

בדרך כלל לא מזהות גוזלים טפילים.

Reed warblers are good at ejecting poorly matching cuckoo eggs.

קניות טובות בדחיית ביצי קוקיה שלא מתאימות.

But if one hatches in their nest,

אבל אם אחת תבקע בקן,

they’ll care for it even after it’s grown six times their size.

הם יטפלו בה אפילו אחרי שהיא תגדל פי שש מגודלן.

Though chick rejection is a rarer phenomenon,

למרות שדחיית גוזלים היא תופעה נדירה יותר,

there are some noteworthy examples.

יש כמה דוגמאות ששווה להזכיר.

While incubating its eggs, the Australian superb fairy-wren sings to them,

בזמן שהיא דוגרת על ביציה, סבכית הפיות האוסטרלית שרה להן,

imparting a unique note that its chicks use as a kind of password.

ומטביעה תו יחודי שהגוזלים משתמשים בו כסיסמה.

When a cuckoo is in the wren’s nest, it hatches first and pushes the others out.

כשיש קוקיה בקן הסבכית, היא בוקעת ראשונה ודוחפת את האחרים החוצה.

But, perhaps because it hatched sooner,

אבל , אולי בגלל שהיא בקעה קודם,

the cuckoo chick wasn't able to learn the password,

הקוקיה לא מסוגלת ללמוד את הססמה,

and so it doesn’t croon the right begging call.

וכך היא לא קוראת את קריאת הבקשה הנכונה.

At this point, the adults usually abandon their nest and start another.

בנקודה זו, הבוגרים בדרך כלל נוטשים את הקן ומתחילים חדש.

Altogether, host species show a remarkable variety of responses.

סך הכל, מינים מארחים מראים מגוון גדול של תגובות.

This seems to partially be a result of how long

זה נראה חלקית התוצאה של כמה זמן

brood parasitism has been in their environment,

טפילות קינים היתה בסביבה שלהם,

and thus how much time they've had to evolve suitable adaptations.

ולכן כמה זמן היה להם לפתח התאמות מתאימות.

In fact, studies have shown that those hosts that reject parasitic eggs

למעשה, מחקרים הראו שהמארחים האלו שדוחים ביצי טפילים

less frequently can visually distinguish between their eggs and a brood parasite’s.

יכולים הרבה פחות להבדיל ויזואלית בין ביציהם ואלו של טפילי הקינים.

They simply lack a response to the visual information.

פשוט אין להם את התגובה למידע הויזואלי.

This is probably because, before brood parasitism appeared,

זה כנראה בגלל, שלפני שטפילות הקינים הופיעה,

responding would have likely had no adaptive value.

לתגובה כנראה לא היה ערך התאמתי.

And even when hosts do recognise a parasite,

ואפילו כשמארחים כן מזהים את הטפיל,

getting rid of it may not be the best option.

היפטרות ממנו אולי לא תהיה האופציה הטובה ביותר.

The host, especially if it’s small, might not be able to kill the parasite—

המארח, בעיקר אם הוא קטן, אולי לא יהיה מסוגל להרוג את הטפיל --

or could risk breaking its own eggs in the process.

או יסכן שבירת ביצים משלו בתהליך.

Unless the brood parasite kills all of the host’s young,

אלא אם טפיל הקן הורג את כל הצעירים של המארח,

it may be best to simply foster the imposter.

אולי הכי טוב פשוט לגדל את המתחזה.

Brood parasitism tends to evoke horror and disdain.

טפילות קינים נוטה לעורר זוועה ודחיה.

But why should it be thought of as any more objectionable

אבל למה צריך לחשוב עליה כשנויה במחלוקת

than predator-prey relationships?

יותר מיחסי טורף- טרף?

And is it ever productive to impose human morals onto other animals?

והאם זה אי פעם מועיל לכפות מורל אנושי על חיות אחרות?

Or does it end up saying more about us than it does them?

או האם זה בסוף אומר יותר עלינו מאשר עליהן?

Whichever way you swing it,

לאיזה כיוון שאתם נוטים,

brood parasitism is yet another example of the fascinating turns evolution has taken.

טפילות קינים היא עוד דוגמה לפניות שהאבולוציה לקחה.