The bug that poops candy - George Zaidan

תרגום: עריכה: Ido Dekkers

This is Mabel.

זו היא מייבל.

Mabel is an aphid, a small insect in the same order as cicadas, stink bugs,

מייבל היא כנימה, חרק זעיר מאותו ענף של הציקדות, החרקים המסריחים,

and bed bugs.

ופשפשים.

All these bugs pierce their prey and suck out vital fluids.

כל החרקים האלה חודרים לטרף שלהם ומוצצים נוזלים חיוניים.

Aphids’ prey are plants.

כנימות טורפות צמחים.

And what aphids are after is buried within the plant,

ומה שכנימות מחפשות קבור בתוך הצמח,

flowing in tubes made from single cells strung end-to-end.

זורם בצינוריות שעשויות מתאים בודדים שמשוכים מקצה לקצה.

These are called sieve tubes and together they form the plumbing system

אלה נקראים צינוריות עצה ויחד הן יוצרות את מערכת הצנרת

for a plant’s most valuable resource: sap.

למשאב החשוב ביותר של הצמח: לשד.

Sap is mostly water and sugar.

לשד עשוי בעיקר מים וסוכר.

Some species’ sap has as much sugar per liter as a can of soda.

בלשד של כמה מינים יש אותה כמות סוכר לליטר כמו פחית סודה.

Photosynthesis is constantly producing sugar.

פוטוסינטזה כל הזמן מייצרת סוכר.

אתם יכולים לחשוב על זה כמשאבה כימית שמייצרת לחץ אדיר --

You can think of it as a chemical “pump” which generates incredibly high pressure—

up to 9 times that of a car tire— in the sieve tubes.

עד פי 9 מצמיג של מכונית -- בצינוריות העצה.

To feed, Mabel uses her stylet, which is a long, flexible needle.

כדי לאכול, מייבל משתמשת בפגיון הדק שלה, שהוא מחט ארוכה וגמישה.

She slowly worms it into the tissue, between the plant’s cells,

הוא מתעלת אותה באיטיות לתוך הרקמה, בין תאי הצמח,

until she pierces one of those sieve tubes.

עד שהיא חודרת לאחת הצינוריות האלו.

Because the sap is under so much pressure,

בגלל שהלשד תחת הרבה לחץ,

Mabel doesn’t even have to suck it out of the plant.

מייבל לא צריכה לשאוב אותו מהצמח.

She just opens a valve in her head and lets the pressure push the sap

היא רק פותחת את השסתום בראשה ונותנת ללחץ לדחוף את הלשד

through her digestive system.

דרך מערכת העיכול שלה.

We’ll come back to what comes out of her butt, but for now,

נחזור למה שיוצא מהתחת שלה, אבל בינתיים,

you should know that plants don’t want to be punctured and sipped.

אתם צריכים לדעת שצמחים לא רוצים להדקר או להשתות.

So they try to defend themselves.

אז הם מנסים להגן על עצמם.

One defense is the sap itself.

הגנה אחת היא הלשד עצמו.

To see how that works, let’s hypothetically hook up

כדי לראות איך זה עובד, בואו נחבר היפוטטית

some other insect’s digestive tract to a steady stream of sap.

מערכות עיכול אחרות לזרם קבוע של לשד.

When that sap touches the insect’s cells, its high sugar content

כשהלשד נוגע בתאי החרק, תוכן הסוכר הגבוה שלו

encourages the water in the cells to come out by osmosis…

מעודד את המים בתאים לצאת באוסמוזה...

exactly like salt encourages water to come out of a slug.

בדיוק כמו שמלח מעודד מים לצאת מחילזון.

The more sap that passes through the insect, the more water it loses.

ככל שעובר יותר לשד דרך החרק, הוא מאבד יותר מים.

Eventually, it shrivels up and dies.

לבסוף, הוא מתצטמק ומת.

Mabel’s gut, however, is packed with an enzyme called sucrase,

המעיים של מייבל, עם זאת, עמוסים אנזימים שנקראים סוקראז,

which takes two molecules of sucrose and converts them into one molecule

שלוקחים שתי מולקולות של סוכרוז וממירות אותן למולקולה אחת

of fructose and one of… this three-unit sugar.

של פרוקטוז ואחת של שלוש יחידות סוכר.

Mabel burns the fructose for energy, leaving the three-unit-sugar behind.

מייבל שורפת את הפרוקטוז לאנרגיה, ומשאירה את סוכר שלוש היחידות.

Now, how does that help her?

עכשיו, איך זה עוזר לה?

The more molecules of sugar that are dissolved in the sap,

ככל שיש יותר מולקולות סוכר שמומסות בלשד,

the more water it can suck out of Mabel’s cells.

יותר מים יכולים להשאב מהתאים של מייבל.

By reducing the number of molecules of sugar in the sap,

על ידי הפחתת מספר המולקולות של הסוכר בלשד,

Mabel reduces its ability to suck water out of her cells.

מייבל מפחיתה את היכולת לשאוב מים מתאיה.

Plant sap neutralized.

לשד צמחי מנוטרל.

Now that means Mabel can feed for days, getting all the energy

עכשיו זה אומר שמייבל יכולה לאכול במשך ימים, ולקבל את כל האנרגיה

she needs to reproduce.

שהיא צריכה להתרבות.

Some aphid species have an incredible life cycle.

לכמה מיני כנימות יש מחזור חיים מדהים.

For example, the green peach aphid.

לדוגמה, כנימת האפרסק הירוקה.

During the fall, males and females mate, and the females lay eggs.

במהלך הסתיו, זכרים ונקבות מזדווגים, והנקבות מטילות ביצים.

But in the spring, when the eggs hatch, all the nymphs that emerge are female.

אבל באביב, כשהביצים בוקעות, כל הנימפות שבוקעות הן נקבות.

When those females reach maturity, they don’t lay eggs.

כשהנקבות האלו מגיעות לבגרות, הן לא מטילות ביצים.

Instead, they give birth to live young… that are clones of themselves…

במקום, הן יולדות צעירים חיים... שהן שיכפול שלהן...

and already pregnant… with their own clones.

וכבר בהריון... עם השכפולים שלהן.

So, these female aphids have two generations of baby aphid clones

אז, לכנימות הנקבות שלהן יש שני דורות של שיבוטי כנימות תינוקות

forming inside themselves at the same time.

שנוצרים בתוכן באותו זמן.

Scientists call this telescopic development.

מדענים קוראים לזה התפתחות טלסקופית.

That means that aphids can make more of themselves fast—

זה אומר שהכנימות יכולות ליצר עוד מעצמן במהירות --

there can be 20 generations within a single season—

יכולים להיות 20 דורות בעונה אחת --

וזה אומר הרבה קקי של כנימות.

and that means lots of aphid poop.

Mabel can poop her entire body weight every two hours,

מייבל יכולה לחרבן את כל משקל גופה כל שעתים,

making her one of the most prolific poopers on the planet.

מה שהופך אותה לאחת המחרבנות הכי פוריות על הפלנטה.

Some aphid populations can produce hundreds of kilograms of poop per acre.

כמה אוכלוסיות כנימות יכולות לייצר מאות קילוגרמים של קקי לדונם.

Now, aphid poop is not like your poop.

עכשיו, קקי של כנימות לא דומה לקקי שלכם.

Chemically, it’s not all that different from sap;

כימית, הוא לא שונה כל כך מלשד;

it’s a clear and colorless sweet, syrupy liquid.

הוא נוזל שקוף, נטול צבע סירופי ומתוק.

You might already know it by a different name: honeydew.

אתם אולי כבר מכירים אותו בשם אחר: טל דבש.

Other species love honeydew.

מינים אחרים אוהבים טל דבש.

Some species of ants love it so much they sort of

כמה מינים של נמלים אוהבות אותו כל כך שהן סוג של

herd and defend entire aphid colonies.

רועות ומגינות על מושבות כנימות שלמות.

In return, the ants get a steady supply of sweet honeydew,

בתמורה, הנמלים מקבלות אספקה שוטפת של טל דבש מתוק,

which they can drink directly from the aphids’ butts.

שהן יכולות לשתות ישירות מהתחת של הכנימות.

לחיים!

Bottom’s up!

Humans love honeydew, too.

אנשים גם אוהבים טל דבש.

Several Native American tribes used to harvest it from tall reeds

מספר שבטים של אינדיאנים נהגו לאסוף אותו מקנים גבוהים

and make it into cake.

והפכו אותן לעוגה.

And some species of bee make honey from honeydew,

וכמה מינים של דבורים יוצרות דבש מטל דבש,

which humans then harvest and eat.

שאנשים אוספים ואוכלים.

So plants make the sap, which is eaten and pooped out by aphids,

אז צמחים מייצרים לשד, שנאכל ומחורבן על ידי כנימות,

regurgitated by bees, harvested by humans,

מועלה כגרה על ידי דבורים, נאסף על ידי אנשים,

and dolloped into a cup of Earl Grey tea.

ומוסף לכוס של תה ארל גריי.