What you might not know about the Declaration of Independence - Kenneth C. Davis

מה שאולי אתם לא יודעים על הצהרת העצמאות - קנת' ס. דייויס

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

"All men are created equal

"כל האנשים נוצרו שווים

and they are endowed with the rights to

והם מואצלים עם הזכויות

life, liberty and the pursuit of happiness."

לחיים, חרות והמרף אחרי האושר."

Not so fast, Mr. Jefferson!

לא כל כך מהר, מר ג'פרסון!

These words from the Declaration of Independence,

המילים האלה מהצהרת העצמאות,

and the facts behind them, are well known.

והעובדות מאחוריהן, ידועות היטב.

In June of 1776,

ביוני 1776,

a little more than a year after the war against England began

מעט יותר משנה אחרי שהחלה המלחמה מול אנגליה

with the shots fired at Lexington and Concord,

ביריות שנורו בלקסינגטון וקונקורד,

the Continental Congress was meeting in Philadelphia

הקונגרס הקונטיננטלי נפגש בפילדלפיה

to discuss American independence.

כדי לדון בעצמאות האמריקאית.

After long debates, a resolution of independence

אחרי דיונים ארוכים, החלטת עצמאות

was approved on July 2, 1776.

אושרה ב 2 ביולי, 1776.

America was free!

אמריקה היתה חופשית!

And men like John Adams thought we would celebrate that date forever.

ואנשים כמו ג'ון אדמס חשבו שאנחנו צריכים לחגוג את התאריך הזה לעד.

But it was two days later that the gentlemen in Congress

אבל זה היה יומיים מאוחר יותר שהג'נטלמנים בקונגרס

voted to adopt the Declaration of Independence,

הצביעו לאמץ את הצהרת העצמאות,

largely written by Thomas Jefferson,

שנכתבה ברובה על ידי תומאס ג'פרסון,

offering all the reasons why the country should be free.

והציע את כל הסיבות למה המדינה צריכה להיות חופשית.

More than 235 years later,

יותר מ 235 שנים מאוחר יותר,

we celebrate that day as America's birthday.

אנחנו חוגגים את היום ההוא כיום ההולדת של אמריקה.

But there are some pieces of the story you may not know.

אבל יש כמה פיסות של הסיפור שאתם אולי לא מכירים.

First of all, Thomas Jefferson gets the credit

ראשית, תומאס ג'פרסון מקבל את הקרדיט

for writing the Declaration,

לכתיבת ההצהרה,

but five men had been given the job

אבל חמישה אנשים קיבלו את העבודה

to come up with a document explaining why

לכתוב מסמך שמסביר למה

America should be independent:

אמריקה צריכה להיות עצמאית:

Robert Livingston,

רוברט ליוינגסטון,

Roger Sherman,

רוג'ר שרמן,

Benjamin Franklin and

בנג'מין פרנקלין

John Adams were all named first.

וג'ון אדמס כולם נבחרו בהתחלה.

And it was Adams who suggested that the young,

וזה היה אדמס שהציע

and little known, Thomas Jefferson join them

שתומאס ג'פרסון הצעיר והלא ידוע יצטרף אליהם

because they needed a man from the influential Virginia Delegation,

מפני שהם היו צריכים איש מהמשלחת המשפיעה מוורג'יניה,

and Adams thought Jefferson was a much better writer than he was.

ואדמס חשב שג'פרסון כתב הרבה יותר טוב ממנו.

Second, though Jefferson never used footnotes,

שנית, למרות שג'פרסון מעולם לא השתמש בהערות שוליים,

or credited his sources,

או נתן קרדיט למקורות שלו,

some of his memorable words and phrases were borrowed

כמה מהמילים והמשפטים הזכורים שלו הושאלו

from other writers and slightly tweaked.

מכותבים אחרים והותאמו מעט.

Then, Franklin and Adams offered a few suggestions.

אז, פרנקלין ואדמס הציעו כמה הצעות.

But the most important change came after the Declaration

אבל השינוי הכי חשוב בא אחרי שההצהרה

was turned over to the full Congress.

נמסרה לקונגרס המלא.

For two days, a very unhappy Thomas Jefferson

במשך יומיים, תומאס ג'פרסון הממש לא מאושר

sat and fumed while his words were picked over.

ישב ורתח בעוד המילים שלו עמדו במבחן.

In the end, the Congress made a few, minor word changes,

בסופו של דבר, הקונגרס עשה כמה שינוים זניחים במילים,

and one big deletion.

והשמטה אחת גדולה.

In the long list of charges that Jefferson made

ברשימה הארוכה של האשמות שג'פרסון עשה

against the King of England,

נגד מלך אנגליה,

the author of the Declaration had included the idea

כותב ההצהרה כלל את הרעיון

that George the Third was responsible for the slave trade,

שג'ורג' השלישי היה אחראי לסחר העבדים,

and was preventing America from ending slavery.

ומנע מאמריקה לסיים את העבדות.

That was not only untrue,

זה לא רק היה לא נכון,

but Congress wanted no mention of slavery

אלא שהקונגרס לא רצה שום איזכור לעבדות

in the nation's founding document.

במסמך יסוד האומה.

The reference was cut out

האיזכור הושמט

before the Declaration was approved and sent to the printer.

לפני שהכרזת העצמאות אושרה ונשלחה למדפיס.

But it leaves open the hard question:

אבל זה משאיר שאלה קשה:

How could the men,

איך האנשים,

who were about to sign a document,

שעמדו לחתום על המסמך,

celebrating liberty and equality,

שחוגג חרות ושוויון,

accept a system in which some people owned others?

קיבלו מערכת בה כמה אנשים היו בבעלות אחרים?

It is a question that

זו שאלה

would eventually bring the nation to civil war

שבסופו של דבר הביאה למלחמת האזרחים

and one we can still ask today.

ואחת שאנחנו עדיין יכולים לשאול היום.