Why are fish fish-shaped? - Lauren Sallan

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

In tropical seas,

בימים הטרופיים,

flying fish leap out of the water,

דגים מעופפים מזנקים מהמים,

gliding for up to 200 meters using wing-like fins,

דואים באויר עד 200 מטר בעזרת סנפירים דמויי כנפיים,

before dipping back into the sea.

לפני שהם צוללים חזרה לים.

In the Indo-Pacific,

באינדו פסיפי,

a hunting sailfish can reach speeds of 110 kilometers per hour.

מפרשן צד יכול להגיע למהירויות של 110 קמ"ש.

That’s 11 times faster than Olympic swimming champion Michael Phelps.

זה מהיר פי 11 מאלוף השחיה האולימפי מייקל פלפס.

It can then stick up its spiny dorsal fin like a brake,

הוא יכול להרים את סנפיר הגב הקוצני שלו כמו בלם,

grinding to a dead halt, mid-swim.

מה שמאפשר לו לעצור במקום, באמצע השחיה.

Each of these physical feats is made possible by a fish’s form,

כל התכונות הפיזיות האלה אפשריות בגלל צורת הדגים,

which in most species is a smooth, elongated body, fins, and a tail.

שברוב המינים היא גוף ארוך וחלק, סנפירים וזנב.

These features are shared across thousands of fish species,

התכונות האלו משותפות לאלפי מינים של דגים,

each introducing its own variations on the theme to survive in unique habitats.

כל אחד עם וריאציות משלו על הסגנון כדי לשרוד בסביבות ייחודיות.

What makes these features so commonplace in fish,

מה הופך את התכונות האלו לכל כך נפוצות בדגים,

and what does it reveal about the more than 33,000 fish species

ומה זה מגלה על יותר מ 33,000 מיני הדגים

that inhabit earth’s rivers, lakes, and seas?

שמאכלסים את נהרות כדור הארץ, האגמים והימים?

Fish can be split into two main groups,

דגים יכולים להתחלק לשתי קבוצות עיקריות,

according to the type of motion they favor.

לפי סוג התנועה שלהם.

The first is body and caudal fin driven motion,

הראשון הוא תנועה מונעת גוף וסנפיר זנב,

and most fish species, about 85%, fall into this group.

ורוב מיני הדגים, בערך 85%, שייכים לקטגוריה הזו.

Here, the body and tail are the primary propelling forces,

פה הגוף והזנב הם הכוחות המניעים העיקריים,

with fins mainly playing a stabilizing and steering role.

עם סנפירים שבעיקר משחקים תפקיד ביצוב והיגוי.

This configuration suits many open-water species,

המבנה הזה משמש הרבה מיני דגים במים פתוחים,

which need speed, thrust and control for constant, efficient swimming.

שצריכים מהירות, דחף ושליטה לשחיה קבועה ויעילה.

Eels lie at one extreme of this group.

צלופחים נמצאים בקיצון אחד של הקבוצה הזו.

Known as anguilliform swimmers,

ידועים כשחיינים צלופחיים,

their entire bodies undulate to generate a wave-like motion.

כל הגוף שלהם מתוכנן ליצר תנועה דמויית גל.

Compared to anguilliform fish,

יחסית לדגים צלופחים,

species like salmon and trout, known as subcarangiforms,

מינים כמו סלמון וטרוטות, שידועים כתת קרנגיפורמים,

use about two-thirds of their body mass to generate motion,

משתמשים בבערך שני שליש ממאסת הגוף כדי לייצר תנועה,

while carangiform swimmers, such as mackerel,

בעוד שחייני קרנגיפורם, כמו מקרל,

only use about a third.

משתמשים בערך רק בשליש.

Typically, the less of its mass a fish uses to generate motion,

באופן טיפוסי, ככל שפחות ממסת השרירים של הדג משמשת לייצור תנועה,

the more streamlined its shape.

כך הצורה שלהם יותר זורמת.

At the other end of the spectrum from eels are ostraciiform species like boxfish,

בצד השני של הספקטרום מהצלופחים נמצאים מיני האוסטרסיפורמים כמו דגי קופסה,

and thunniform swimmers like tuna.

ושחייני תוניפורמים כמו טונה.

In these fish, the tails, also known as caudal fins, do the work.

בדגים האלה, הזנב, שידוע גם כסנפיר הזנב, עושה את העבודה.

A tuna’s tail is attached by tendons to multiple muscles in its body.

זנב הטונה מחובר בגידים לשרירים מרובים בגוף.

It powers the body like an engine,

הוא נותן כוח לגוף כמו מנוע,

forcefully catapulting the bullet-like fish

מאיץ בכוח את הדג דמוי הכדור

to speeds up to 69 kilometers per hour.

למהירויות של עד 69 קילומטרים לשעה.

The second major fish group relies on median and paired fin motion,

קבוצת הדגים העיקרית השניה מסתמכת על תנועת סנפירים מרכזיים וזוגיים,

meaning they’re propelled through the water predominantly by their fins.

מה שאומר שהם מונעים דרך המים באופן עיקרי על ידי הסנפירים שלהם.

Fins allow fine-tuned movement at slow speeds,

סנפירים מאפשרים תנועה מעודנת במהירויות נמוכות,

so this propulsion is typically found in fish

כך שההנעה הזו בדרך כלל נמצאת בדגים

that have to navigate complex habitats.

שצריכים לנווט בסביבות מחיה מורכבות.

Bottom-dwelling fishes, like rays, fall into this group;

דגים שחיים בתחתית, כמו תריסניות, נמצאים בקטגוריה הזו;

using their huge pectoral fins, they can lift themselves swiftly off the sea floor.

בשמושי בסנפירי החזה העצומים שלהם, הם יכולים להרים את עצמים במהירות מקרקעית הים.

That conveniently allows them to inhabit shallow seas

זה מאפשר להם בנוחיות לאכלס ימים רדודים

without being buffeted about by waves.

בלי להיות מוטרדים מהגלים.

Similarly, shallow-water flatfish use their entire bodies

בדומה, דגים שטוחים במים רדודים משתמשים בכל הגוף שלהם

as one big fin to hoist themselves up off the sand.

כסנפיר אחד גדול כדי להרים את עצמם מהחול.

Ocean sunfish lack tails,

לדגי שמש באוקיינוס אין זנבות,

so they move around slowly by beating their wing-like median fins instead.

אז הם נעים באיטיות על ידי הטחת סנפירי המרכז דמויי הכנפיים שלהם במקום.

Similar movements are shared by many reef species,

תנועה דומה משותפת להרבה מיני שוניות,

like the queen angelfish,

כמו דג המלאך המלכותי,

surgeonfish,

הבתרניים,

and wrasse.

ויולית.

Their focus on fins has taken the demand off their bodies,

המיקוד שלהם בסנפירים הוריד את העומס מהגוף שלהם,

many of which have consequently evolved into unusual and inventive shapes.

כך שהרבה מהם פיתחו כתוצאה מכך צורות גוף שונות וחדשניות.

There are fishes within both groups that seem to be outliers.

יש דגים בשתי הקבוצות שנראים לא שייכים.

But if you look closer,

אבל אם תביטו מקרוב יותר,

you’ll notice that these common traits are disguised.

תשימו לב שהתכונות המשותפות האלו מוחבאות.

Seahorses, for instance, don’t appear fish-shaped in any conventional way,

סוסוני הים למשל, לא נראים כמו דגים בצורה קונבנציונלית כלשהי,

yet they use their flexible dorsal fins as makeshift tails.

ועדיין הם משתמשים בסנפירי הגב הגמישים שלהם כסוג של זנבות.

A pufferfish may occasionally look more like a lethal balloon,

אבו נפחא יכול לפעמים להראות יותר כמו בלון קטלני,

but if it needs to swim rapidly, it’ll retract its spines.

אבל אם הוא צריך לשחות במהירות, הוא יכנס את הקוצים שלו.

Handfish look like they have legs,

חכאי זרועות נראים כאילו יש להם רגליים,

but really these limb-like structures are fins,

אבל באמת המבנים דמויי הרגליים האלה הם סנפירים,

modified to help them amble across the sea floor.

שמותאמים לעזור להם להלך לאיטם על קרקעית הים.

For fish, motion underpins survival,

לדגים, תנועה היא בסיס ההשרדות,

so it’s become a huge evolutionary driver of form.

אז זה הופך למניע אבולוציוני עצום.

The widespread features of fish have been maintained

התכונות הנפוצות של דגים נשמרו

across tens of thousands of fish species,

לרוחב עשרות אלפי מיני דגים,

not to mention other ocean-dwelling animals,

שלא להזכיר חיות אחרות ששוכנות באוקיינוס,

like penguins,

כמו פינגווינים,

dolphins,

דולפינים,

sea slugs,

חלזונות ים,

and squids.

ודיונונים.

And that’s precisely because they’ve proven so successful.

וזה בדיוק בגלל שהם הוכחו כמוצלחים כל כך.