How close are we to uploading our minds? - Michael S.A. Graziano

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Imagine a future where nobody dies—

דמיינו עתיד בו אף אחד לא מת --

instead, our minds are uploaded to a digital world.

במקום זה, המוחות שלנו מועלים לעולם דיגיטלי.

They might live on in a realistic, simulated environment with avatar bodies,

הם אולי ימשיכו לחיות בסביבה מציאותית מדומה עם גוף אוואטר,

and could still call in and contribute to the biological world.

ועדיין יוכלו לתקשר ולתרום לעולם הביולוגי.

Mind uploading has powerful appeal—

העלאת המוח מעוררת ענין רב --

but what would it actually take to scan a person’s brain and upload their mind?

אבל מה באמת צריך כדי לסרוק מוח של אדם ולהעלות את התודעה שלו?

The main challenges are scanning a brain in enough detail to capture the mind

האתגרים העיקריים הם לסרוק את המוח בדיוק מספק כדי להקיף את התודעה

and perfectly recreating that detail artificially.

ולשחזר אותה במדויק באופן מלאכותי.

But first, we have to know what to scan.

אבל ראשית, אנחנו צריכים לדעת מה לסרוק.

The human brain contains about 86 billion neurons,

המוח האנושי מכיל כ-86 מיליארד תאי עצב,

connected by at least a hundred trillion synapses.

מחוברים על ידי לפחות מאה טריליון סינפסות.

The pattern of connectivity among the brain’s neurons,

תבנית הקישוריות בין תאי העצב במוח,

that is, all of the neurons and all their connections to each other,

שזה, כל תאי העצב והחיבורים שלהם זה לזה,

is called the connectome.

נקרא הקונקטום.

We haven’t yet mapped the connectome,

עדיין לא מיפינו את הקונקטום,

and there’s also a lot more to neural signaling.

ויש גם הרבה מידע מעבר לאותות העצביים.

There are hundreds, possibly thousands of different kinds of connections,

יש מאות, ואולי אלפי סוגים שונים של חיבורים,

or synapses.

או סינפסות.

Each functions in a slightly different way.

כל אחד מתפקד בדרך מעט שונה.

Some work faster, some slower.

חלקם עובדים מהר, חלקם לאט.

Some grow or shrink rapidly in the process of learning;

חלקם גדלים או מתכווצים במהירות בתהליך הלמידה;

some are more stable over time.

חלקם יציבים לאורך זמן.

And beyond the trillions of precise, 1-to-1 connections between neurons,

ומעבר לטריליון חיבורים מדוייקים בין תא עצב אחד לשני,

some neurons also spray out neurotransmitters

כמה תאי עצב גם מפזרים מעבירים עצביים

that affect many other neurons at once.

שמשפיעים על הרבה תאי עצב אחרים בו זמנית.

All of these different kinds of interactions

כל סוגי ההתקשרות האלה

would need to be mapped in order to copy a person’s mind.

יצטרכו להיות ממופים כדי להעתיק תודעה של אדם.

There are also a lot of influences on neural signaling

יש גם הרבה השפעות על אותות עצביים

that are poorly understood or undiscovered.

שעדיין לא ברורים או שטרם התגלו.

To name just one example,

אם להזכיר רק דוגמה אחת,

patterns of activity between neurons

דפוסי הפעילות בין תאי עצב

are likely influenced by a type of cell called glia.

כנראה מושפעים על ידי תאי גְלִייָה.

Glia surround neurons and, according to some scientists,

תאי גְלִייָה מקיפים תאי עצב, ולפי כמה מדענים,

may even outnumber them by as many as ten to one.

מספר הגלייה יכול לעלות על מספר תאי העצב ביחס של עשרה לאחד.

Glia were once thought to be purely for structural support,

בעבר חשבו שמטרת הגלייה היא רק לתמוך בתאי העצב,

and their functions are still poorly understood,

וגם היום, התפקיד שלהם עדיין לא ברור מספיק,

but at least some of them can generate their own signals

אבל לפחות כמה מהם יכולים לייצר אותות משלהם

that influence information processing.

שמשפיעים על עיבוד המידע.

Our understanding of the brain isn’t good enough to determine

ההבנה שלנו של המוח לא טובה מספיק כדי לקבוע

what we’d need to scan in order to replicate the mind,

מה אנחנו צריכים לסרוק כדי לשכפל את התודעה,

but assuming our knowledge does advance to that point,

אבל בהנחה שהידע שלנו יגיע לנקודה הזו,

how would we scan it?

איך נסרוק אותו?

Currently, we can accurately scan a living human brain

כרגע, אנחנו יכולים לסרוק במדוייק מוח של אדם חי

with resolutions of about half a millimeter

ברזולוציה של בערך חצי מילימטר

using our best non-invasive scanning method, MRI.

בעזרת השיטה הלא פולשנית הכי טובה שלנו, MRI.

To detect a synapse, we’ll need to scan at a resolution of about a micron—

כדי לזהות סינפסה, נצטרך לסרוק ברזולוציה של בערך מיקרון --

a thousandth of a millimeter.

אלפית מילימטר.

To distinguish the kind of synapse and precisely how strong each synapse is,

כדי להבחין בסוג הסינפסה ובדיוק כמה חזקה כל סינפסה,

we’ll need even better resolution.

אנחנו נצטרך רזולוציה אפילו טובה יותר.

MRI depends on powerful magnetic fields.

MRI תלוי בשדות מגנטיים חזקים.

Scanning at the resolution required

כדי לסרוק ברזולוציות הנדרשות

to determine the details of individual synapses

לקביעת הפרטים של סינפסות בודדות,

would requires a field strength high enough to cook a person’s tissues.

ידרש כוח שדה שיכול לבשל רקמות אנושיות.

So this kind of leap in resolution

אז סוג זה של קפיצה ברזולוציה

would require fundamentally new scanning technology.

ידרוש שיטת סריקה חדשה לגמרי.

It would be more feasible to scan a dead brain using an electron microscope,

זה יהיה יותר הגיוני לסרוק מוח מת בשימוש במיקרוסקופ אלקטרונים,

but even that technology is nowhere near good enough–

אבל אפילו הטכנולוגיה הזו רחוקה מאוד מלהיות מספקת -

and requires killing the subject first.

ומחייבת להרוג את החולה קודם לכן.

Assuming we eventually understand the brain well enough to know what to scan

בהנחה שלבסוף נבין את המוח מספיק כדי לדעת מה לסרוק

and develop the technology to safely scan at that resolution,

ונפתח את הטכנולוגיה כדי לסרוק בבטחון ברזולוציה הזו,

the next challenge would be to recreate that information digitally.

האתגר הבא יהיה לשחזר את המידע הזה באופן דיגיטלי.

The main obstacles to doing so are computing power and storage space,

המכשולים העיקריים כדי לעשות זאת הם כוח מחשוב ומקום אחסון,

both of which are improving every year.

שניהם משתפרים כל שנה.

We’re actually much closer to attaining this technological capacity

אנחנו למעשה הרבה יותר קרובים להשגת היכולת הטכנולוגית הזו

than we are to understanding or scanning our own minds.

מיכולתנו להבין או לסרוק את המוח שלנו.

Artificial neural networks already run our internet search engines,

רשתות עצביות מלאכותיות כבר מפעילות את מנועי החיפוש של האינטרנט,

digital assistants, self-driving cars, Wall Street trading algorithms,

עוזרות דיגיטליות, מכוניות נהיגה עצמית, אלגוריתמים של מסחר בבורסה,

and smart phones.

וטלפונים חכמים.

Nobody has yet built an artificial network with 86 billion neurons,

אף אחת עדיין לא בנתה רשת מלאכותית עם 86 מיליארד תאי עצב,

but as computing technology improves,

אבל כשטכנולוגית המחשוב תשתפר,

it may be possible to keep track of such massive data sets.

אולי אפשר יהיה לעקוב אחרי מערכי מידע כל כך גדולים.

At every step in the scanning and uploading process,

בכל שלב בסריקה ובתהליך העלאת המידע,

we’d have to be certain we were capturing all the necessary information accurately—

נצטרך להיות בטוחים שאנחנו לוכדים את כל המידע הנחוץ בדיוק --

or there’s no telling what ruined version of a mind might emerge.

אחרת עלולה לעלות גירסה הרוסה של התודעה.

While mind uploading is theoretically possible,

בעוד העלאת תודעה היא אפשרית תיאורטית,

we’re likely hundreds of years away

אנחנו כנראה רחוקים מאות שנים

from the technology and scientific understanding

מהטכנולוגיה וההבנה המדעית

that would make it a reality.

שתהפוך את זה למציאות.

And that reality would come with ethical and philosophical considerations:

והמציאות הזו תגיע עם השלכות אתיות ופילוסופיות:

who would have access to mind uploading?

למי תהיה גישה להעלאת תודעה?

What rights would be accorded to uploaded minds?

איזה זכויות ינתנו לתודעות מועלות?

How could this technology be abused?

איך ינצלו לרעה את הטכנולוגיה הזו?

Even if we can eventually upload our minds,

אפילו אם נוכל לבסוף להעלות את התודעה שלנו,

whether we should remains an open question.

לא ברור אם אנחנו צריכים לעשות זאת.