Yuko Munakata: The science behind how parents affect child development | TED

Transcriber:

תרגום: Naama Lieberman עריכה: Ido Dekkers

לפני כמה שנים

תלמידה באה אליי אחרי היום השני בקורס שלי

על הורות והתפתחות הילד.

היא היססה לרגע ואז התוודתה,

A few years ago,

a student came up to me after the second day of my class

“החומר הזה מעניין אותי מאוד,

on parenting and child development.

אבל קיוויתי שהשיעור שלך יעזור לי להיות אימא טובה יותר

She hesitated for a second and then she confessed,

אם יהיו לי ילדים יום אחד”.

היא הייתה מאוכזבת.

"I'm really interested in this material,

but I was hoping your class would help me to become a better parent

עמדנו לדבר על איך להורים אין שליטה

if I have kids someday."

בעיצוב האדם שהילדים שלהם יהיו.

She was disappointed.

היא קפצה למסקנה שהשיעור שלי לא יעזור לה.

We were going to talk about how parents do not have control

in shaping who their children become.

נתפסתי לא מוכנה.

האם להכיר את המדע של הורות והתפתחות הילד,

She jumped to the conclusion that my class wouldn't help her.

לא רלוונטי להורות טובה?

I was caught off guard.

אני מקווה שהשיעור שלי שינה את דעתה.

Would confronting the science of parenting and child development,

הורים רוצים מה שהכי טוב לילדים שלהם,

not be relevant to being a good parent?

הורים צעירים וזקנים,

I hope that my class changed her mind.

עשירים ועניים,

נשואים וגרושים.

Parents want what's best for their children,

וספרי הורות מבטיחים להראות איך להגיע לתוצאות הכי טובות,

young and old parents,

rich and poor,

לדון בהחלטות הקשות שהורים מחליטים בכל יום

married and divorced.

And parenting books promise to show how to achieve the best outcomes,

ובתהליך הזה, גם לגלות למה כל אחד מאתנו יצא כמו שהוא.

to address the difficult decisions that parents face every day

הבעיה היא שספרי הורות שולחים מסרים סותרים.

and in the process, to reveal why each of us turned out the way we did.

הורות נמר קשוחה או חופשית?

The problem is that parenting books send conflicting messages.

הורות כמו ההולנדים בשביל לגדל את הילדים השמחים בעולם

Tiger parenting or free-range parenting?

או כמו הגרמנים בשביל לגדל ילדים עצמאים?

Parent like the Dutch to raise the happiest kids in the world

המסר המשותף היחיד הוא שאם הילד שלכם לא מצליח,

or like the Germans, to raise self-reliant children?

אתם עושים משהו לא נכון.

אבל יש חדשות טובות.

The one consistent message is that if your child isn't succeeding,

המדע תומך במסר אחר לגמרי

you're doing something wrong.

שבסופו של דבר מעצים.

There's good news, though.

לנסות לנבא איך ילד יהיה בעתיד,

The science supports a totally different message

לפי הבחירות שהוריו עשו

that is ultimately empowering.

זה כמו לנבא הוריקן

Trying to predict how a child will turn out

מנפנוף כנפי פרפר.

based on choices made by the parents

האם אתם מכירים את הפרפר,

is like trying to predict a hurricane

האחד הפתגמי, שמנפנף בכנפיו בסין,

from the flap of a butterfly's wings.

שמפריע לאטמוספרה בדיוק מספיק בשביל להזיז משבי רוח

Do you know the butterfly,

the proverbial one, that flaps its wings in China,

שעולים לשמיים מעל חופים טרופיים לבנים

perturbing the atmosphere just enough to shift wind currents

מגבירים את התאדות המים מהאוקיינוס בספירלה של רוח

that make their way to the skies over tropical white beaches

ויוצרים הוריקן בקריביים

שישה שבועות אחרי נפנוף הכנפיים.

intensifying the water evaporating from the ocean in a spiral of wind

אם אתם הורים,

אתם הפרפר שמנפנף בכנפיים.

and fueling a hurricane in the Caribbean

six weeks after that flutter of wings.

הילד שלכם הוא ההוריקן, כוח טבע עוצר נשימה.

If you are a parent,

you are the butterfly flapping your wings.

אתם תעצבו את האדם שילדכם יהיה

כמו שהפרפר יוצר את ההוריקן

Your child is the hurricane, a breathtaking force of nature.

בדרכים מורכבות, בלתי צפויות אבל עצמתיות.

You will shape the person your child becomes

like the butterfly shapes the hurricane

ההוריקן לא היה קיים בלי הפרפר.

in complex, seemingly unpredictable but powerful ways.

“חכי“, אתם אולי שואלים,

מה עם כל ההורים המצליחים עם ילדים מצליחים

The hurricane wouldn't exist without the butterfly.

או הורים שקשה להם עם ילדים שקשה להם?”

"Wait," you might ask,

אולי הם מראים את הכוח הפשוט של הורות.

what about all the successful parents with successful children

אבל ילדים מעוצבים על ידי כוחות רבים ולעתים קרובות משולבים,

or the struggling parents with struggling children?"

They might seem to show the simple power of parenting.

כמו הורים מוצלחים, גנים מוצלחים,

עמיתים מוצלחים,

But children can be shaped by many forces that are often intertwined,

ותרבות ההצלחה שבה הם גדלו.

כך קשה לדעת אילו כוחות השפיעו על מי שהילד נהיה.

like successful parents, successful genes,

successful peers

“טוב“, אתם אולי חושבים,

and a culture of success that they grow up in.

“כן, קשה להפריד בין כל הכוחות האפשריים האלה,

This can make it hard to know which forces influence who children become.

אבל אפשר לנחש ניחושים די טובים על החשיבות של ההורים“.

"OK," you might think,

אולי.

"yes, it's hard to pull apart all these possible forces,

כמה מכם יודעים איך אופניים פועלים?

but we can make pretty good guesses about the importance of parents."

נכון, ראיתם אנשים רוכבים על אופניים

Perhaps.

אולי רכבתם בעצמכם

Well, how many of you know how a bicycle works?

או אפילו ניסיתם ללמד מישהו אחר איך לעשות את זה.

בדיוק כמו הורות --

Right, you've seen people riding bikes,

ראיתם מישהו עושה את זה,

maybe you've ridden one yourself

אולי עשיתם את זה בעצמכם

or even tried to teach someone else how to do it.

או אפילו ניסיתם ללמד מישהו אחר לעשות את זה.

Just like parenting --

אנחנו מסוגלים להרגיש בטוחים בקשר למה שאנחנו יודעים.

you've seen people doing it,

maybe you've done it yourself

כשאנחנו אומרים שאנחנו יודעים איך אופניים פועלים,

or even tried to teach someone else how to do it.

נדמה לנו שבראש שלנו יש משהו כזה.

We can feel confident about what we know.

משהו שקשור לפדלים, לשרשרת ולגלגלים.

When we say we know how a bicycle works,

we think we have something in our heads like this.

אבל כשמבקשים מאנשים להסביר איך אופניים פועלים,

Something that relates the pedals to the chain and to the wheels.

הם מפיקים ציורים כאלה.

But when you ask people to explain how a bicycle works,

וכאלה.

(צחוק)

they produce drawings like this.

לאנשים אין מושג איך אופניים פועלים.

או רוכסנים או קשת בענן,

And like this.

(Laughter)

או אפילו נושאים שהם מתווכחים עליהם בלהט.

People have no idea how bicycles work.

כשלוחצים על אנשים להסביר איך דברים עובדים,

Or zippers or rainbows,

הם בדרך כלל לא מצליחים.

or even topics they argue passionately about.

אם אכפת לנו ממשהו כמו הורות,

When you push people to explain how these things work,

או שאנחנו מרגישים בטוחים לגבי זה,

זה לא מבטיח שאנחנו מבינים את זה.

they usually can't.

Just caring about something, like parenting,

ולא יכול להיות שכולם צודקים לגבי הורות,

or feeling confident about it,

בהתחשב במידה האדירה שתפיסות השתנו.

doesn't guarantee that we understand it.

אימהות בחברה של ציידים-לקטים

And everyone can't possibly be right about how parenting works,

הצטערו כשהילדים שלהן נחתכו

given how wildly beliefs have varied.

בזמן ששיחקו בסכינים,

אבל הן חשבו שהחתכים שווים את החופש לחקור.

Mothers in a hunter-gatherer society

regretted when their children cut themselves themselves

אפילו בתוך חברה כמו שלנו,

while playing with knives,

הורות לא הייתה מושג רווח עד שנות השבעים.

but they thought the cuts were worth the freedom to explore.

לפני כן, הורים לא נחשבו מעצבים פעילים של העתיד של ילדיהם.

Even within one society like ours,

parenting wasn't a common term until the 1970s.

בעוד שנים רבות,

אנשים אולי יסתכלו על התפיסות של היום

Before then, parents weren't viewed as active shapers of children's futures.

וירגישו המומים בדיוק כמונו

כשאנחנו שומעים על זמנים ומקומות אחרים.

Years from now,

people may look back on today's views

המדע יכול לעזור להורים,

and feel just as amazed as we feel

ולהורים לעתיד כמו התלמידה שלי,

when hearing about other times and places.

להבין איך הם בפועל מעצבים את מי שהילדים שלהם יהיו.

The science could help parents,

מיליוני ילדים נחקרו כדי להתיר את הסבך של הכוחות המעצבים

and potential parents like my student,

to understand how they actually shape who their children become.

שבדרך כלל משולבים זה בזה.

מחקרים אלה עקבו אחר תאומים זהים ולא זהים

Millions of children have been studied to disentangle all those shaping forces

ופשוט אחרי אחים

that are usually intertwined.

שגדלו יחד או שאומצו וגדלו בנפרד.

These studies follow identical twins and fraternal twins

ומסתבר שגם אם הם גדלים באותו בית

and plain old siblings

growing up together or adopted and raised apart.

ילדים לא דומים יותר משמעותית במידת ההצלחה שלהם,

And it turns out that growing up in the same home

או במידת האושר או העצמאות וכן הלאה.

does not make children noticeably more alike in how successful they are,

דמיינו שלאחר הלידה היו לוקחים אתכם

ומגדלים אתכם בבית ליד על ידי המשפחה משמאל

or how happy or self-reliant and so on.

והאח או האחות שלכם היו גדלים בבית ליד

Imagine if you had been taken from birth

על ידי המשפחה מימין,

and raised next door by the family to the left

באופן כללי, זה לא היה גורם לכם להיות דומים יותר או שונים יותר

and your brother or sister had been raised next door

מאשר אם הייתם גדלים יחד תחת אותה קורת גג.

by the family to the right,

by and large, that would have made you no more similar or different

מצד אחד, הממצאים האלה נראים לא הגיוניים.

תחשבו על כל ההבדלים בין הורים שונים מבתים שונים

than growing up together under the same roof.

ועל כמה הם רבים ואם הם כמו הליקופטר

On the one hand, these findings seem unbelievable.

וכמה הם מרעיפים על הילדים שלהם אהבה.

Think about all the ways that parents differ from home to home

הייתם חושבים שזה חשוב מספיק

and how often they argue and whether they helicopter

כדי לגרום לילדים שגדלים באותו בית להיות דומים יותר

and how much they shower their children with love.

מאשר אם הם היו גדלים בנפרד.

אבל זה לא.

You would think that would matter enough

ב-2015 , מטה-אנליזה,

to make children growing up in the same home more alike

מחקר של מחקרים,

than if they had been raised apart.

מצא את התבנית הזו לרוחב אלפי מחקרים

But it doesn't.

שעקבו אחרי 14 מיליון זוגות תאומים ב-39 מדינות.

In 2015, a meta analysis,

a study of studies,

found this pattern across thousands of studies

הם מדדו יותר מ-17,000 תוצאות.

following over 14 million twin pairs across 39 countries.

והחוקרים הסיקו

שכל אחת מהתוצאות האלה היא תורשתית.

They measured over 17,000 outcomes.

אז גנים משפיעים על מי שילדים הופכים להיות.

And the researchers concluded

אבל גנים לא מסבירים הכול.

that every single one of those outcomes is heritable.

גם הסביבה חשובה,

פשוט משהו בסביבה

So genes influence who children become.

שלא גרם לילדים שגדלו יחד באותו בית להיות דומים יותר.

But genes didn't explain everything.

The environment mattered too,

יש אנשים שהסתכלו על הממצאים האלה

just something in the environment

והסיקו שהורות לא משנה.

that didn't shape children growing up in the same home to be more alike.

שהייתם אותו אדם שאתם היום,

Some people have looked at these findings

ולא משנה מי גידל אתכם.

and concluded that parenting doesn't matter.

מצד שני,

ובאמת, אני צריכה להגיד, מצדדים אחרים,

That you would have become the same person you are today,

כי יש הרבה סייגים בסיפור הזה,

regardless of who raised you.

אבל אני אתמקד באחד.

On the other hand,

מצד שני,

and really, I should say on the other hands,

הממצאים האלה לא מזעזעים כל כך.

because there are many caveats to that story,

אם תחשבו איך אותם הורים

but I'll focus on one.

מעצבים ילדים שונים בדרכים שונות.

On the other hand,

these findings are not all that shocking.

ילדה אחת אולי זקוקה לאימא שתספק מסגרת.

If you think about how the same parent

אחותה אולי תרגיש שזה מחניק.

could shape different children in different ways.

ילד אחד אולי יחשוב שלהורים שלו אכפת

One child might find it helpful when her mother provides structure.

כשהם שואלים על החברים שלו.

אחיו אולי יחשוב שהם חטטניים.

Her sister might find it's stifling.

ילד אחד אולי יראה בגירושים טרגדיה,

One child might think his parents are caring

בעוד שאחותו תחשוב שזו הקלה.

when they ask questions about his friends.

His brother might think they're being nosy.

אותו אירוע, חוויה שונה.

One child might view a divorce as a tragedy,

while his sister sees it as a relief.

בעלי ואני חווינו את הרעיון הזה לפני 20 שנה

Same event, different experience.

כשהיינו בגובה 30,000 רגל מעל האוקיינוס האטלנטי,

בטיסה משיקגו לשטוקהולם לעבודה על פרויקט מחקר.

My husband and I experienced this concept 20 years ago

הדיילים פינו את מגשי ארוחת הערב,

when we were 30,000 feet over the Atlantic,

אנשים התכוננו ללכת לישון.

flying from Chicago to Stockholm to work on a research project.

נכנסנו לאזור של כיסי אוויר

וכמה נערים צהלו בהתרגשות.

The flight attendants were clearing the dinner trays,

people were getting ready to sleep.

ואז פתאום, המטוס התחיל לצנוח,

We hit a patch of bumpy air

ילדים ועגלות מזון פגעו בתקרה.

and a bunch of teenagers whooped in excitement.

נראה שהמטוס מתייצב,

Then all of a sudden, the plane was plummeting,

אבל אז הוא שוב צנח.

פנלים בתקרה עפו למעלה לתוך התאים,

children and food carts hit the ceiling.

והחיווט נחשף.

The plane seemed to stabilize,

but then plummeted again.

שברים נפלו עלינו.

The ceiling panels flew up into their compartments from the force,

אנשים צרחו ובכו.

המטוס צנח שוב.

revealing wiring inside.

Debris came crumbling down on us.

אחרי נצח, הטייס הכריז,

People were screaming and sobbing.

“אנחנו לא יודעים מה זה היה.

The plane plummeted again.

אנחנו לא יודעים מה עוד יגיע. הישארו במקומכם“.

After an eternity, the pilot came on and announced,

בעלי יצא מהחוויה בהרגשה שמטוסים הם נורא בטוחים.

"We don't know what that was.

We don't know what's coming. Stay in your seats."

(צחוק)

My husband came away from that experience feeling like planes are incredibly safe.

חברת התעופה שלחה מכתב ויידעה אותנו שלא סתם נפלנו

לאורך אלפי רגל של כיסי אוויר.

(Laughter)

The airline sent a letter informing us that we hadn't simply been falling

על המטוס פעלו כוחות גדולים יותר מ-2G.

למדנו שמטוסים יכולים לעמוד בכוחות חזקים הרבה יותר.

across those thousands of feet of clear air turbulence.

The plane had been subjected to forces greater than 2G.

אז בעלי מרגיש בטוח לטוס.

נראה שהוא באמת לא מבין איך מישהו יכול להרגיש אחרת.

We learned that planes can withstand forces many times larger.

אני מבינה את הרעיון, אבל רק תיאורטית.

So my husband feels safe flying.

He seems genuinely baffled by how anyone could feel otherwise.

מאז אני לא מסוגלת לטוס באותה צורה.

אותו אירוע, חוויה שונה.

I get that concept, but only in the abstract.

רק משום שאירוע לא משפיע על אנשים באותה צורה,

I've never been able to fly the same way since.

זה לא אומר שלא הייתה לו השפעה.

Same event, different experience.

ההורות שלכם אולי מעצבת את הילדים שלכם,

Just because an event doesn't shape people in the same way,

פשוט לא בדרך שתהפוך אותם דומים יותר.

that doesn't mean it had no effect.

ההורות שלכם אולי תגרום לילד הראשון להיות רציני יותר,

Your parenting could be shaping your children,

ולילד השני להיות רגוע יותר.

just not in ways that lead them to become more alike.

הילד הראשון רוצה להיות כמוכם,

Your parenting could be leading your first child to become more serious,

הילד השני רוצה להיות שונה לחלוטין.

your second child to become more relaxed.

אתם מנפנפים בכנפי הפרפר לילדי ההוריקן שלכם.

Your first child to want to be like you,

your second child to want to be nothing like you.

זו לא הצורה שבה אנחנו חושבים על הורות בדרך כלל.

You are flapping your butterfly wings to your hurricane children.

אין כאן עצות פשוטות.

איך ספרי הורות יכולים להגיד לאנשים איך לגדל ילדים מצליחים, שמחים,

This isn't how we typically think about parenting.

עצמאיים,

It doesn't make for simple advice.

אם אותה הורות יכולה להוביל לתוצאות שונות

How could parenting books tell people how to raise successful, happy,

עבור ילדים באותו בית?

בנקודה הזו, אתם אולי חושבים,

self-reliant children,

כמו שתלמידים בכיתה שלי אומרים לפעמים,

if the same parenting can lead to different outcomes

“אוקיי, הבנו.

for children in the same home?

התפתחות זה מסובך.

At this point, you might be thinking,

ואולי לא שווה לחקור את זה כי זה מסובך מדי“.

like students in my class sometimes say,

"OK, we get it.

אבל אפשר לחלץ משמעות מתוך הכאוס.

development is complicated.

And maybe it's not worth studying because it's too complicated."

מדענים מבינים היום איך תינוקות הופכים מגוש רופס כזה

But meaning can be made from chaos.

ליצורים עצמאיים הולכים, מדברים, חושבים, מתחברים.

Scientists now understand how babies go from these apparent lumps

הם מבינים את התהליך הזה טוב מספיק כדי להתערב,

to become walking, talking, thinking, social independent beings.

לבדוק ילודים, לדוגמה,

ולטפל במחלה גנטית שפעם גרמה לפיגור שכלי.

They understand this process well enough to intervene,

מדענים מפתחים הבנה אפילו עוד יותר מתוחכמת

to test newborns, for example,

and treat them for a genetic condition that used to lead to mental retardation.

של האופן שבו הורים יכולים להשפיע על העתיד של ילדיהם.

המדע יכול לגלות לנו הרבה.

Scientists are developing ever more sophisticated understanding

אבל הוא לעולם לא יגלה לנו הכול.

of how parents could shape their children's futures.

אז מה נעשה עם זה?

ראשית, דעו שההורים משפיעים.

Science can tell us a lot.

But it will never tell us everything.

זה נראה אולי מובן מאליו,

אבל אנשים חכמים טוענים אחרת,

So what can we do with this?

ומה שנראה מובן מאליו לא תמיד נכון, כמו שראינו.

First, know that parents matter.

שנית, דעו שהאופן שבו הורים משפיעים הוא מורכב וקשה לצפות אותו.

That might seem obvious,

but smart people are arguing otherwise,

and what seems obvious is not always true, as we've seen.

לכל מי שהיה פעם הורה, תפסיקו להאשים את עצמכם,

Second, know that how parents matter is complex and difficult to predict.

כאילו שאתם שולטים על המסע של הילדים שלכם.

For anyone who has ever been a parent, stop blaming yourself,

יש לכם השפעה,

אבל אין לכם שליטה.

לכל מי שהיה פעם ילד,

as if you are in control of your child's path.

תפסיקו להאשים את ההורים שלכם.

You have influence,

(צחוק)

but you don't have control.

לפחות בקשר לרעיון שאתם מוגדרים על ידם.

For anyone who has ever been a child,

תפסיקו להאשים הורים אחרים.

stop blaming your parents.

(Laughter)

סקר מהזמן האחרון של אלפי הורים מצא ש-90 אחוז מהאימהות

At least for the idea that you are defined by them.

ו-85 אחוז מהאבות מרגישים ששופטים אותם.

Stop blaming other parents.

A recent survey of thousands of parents revealed that 90 percent of mothers

קרוב למחצית מרגישים ששופטים אותם כל הזמן או כמעט כל הזמן

על ידי אנשים שהם מכירים ועל ידי זרים גמורים.

and 85 percent of fathers feel judged.

Close to half feel judged all the time or nearly all the time

השיפוטיות הזו בטח לא משקפת את מה שהכי טוב לילדים.

by people they know and by complete strangers.

איך אפשר, בהתחשב במידה שבה הורות השתנה מהותית בכל העולם

ולאורך זמן?

These judgments probably don't reflect what's best for the kids.

ובהתחשב בזה שאותם הורים מעצבים ילדים

How could they, given how profoundly parenting has varied around the world

תחת אותה קורת גג בדרכים שונות כל כך.

and across time?

אפילו כשהורים עושים את המיטב, הם לא יכולים לספק את כולם.

And given how the same parents can shape children

אין מספיק זמן.

under the same roof in such different ways.

Even when parents try their best, they can't satisfy everybody.

זה נכון במיוחד להורי דרקון.

There's only so much time.

הסופרת, אמילי ראפ, הגתה את המושג הזה

This is especially true for dragon parents.

אחרי שהתינוק שלה אובחן עם מחלת טאי-זקס.

The author, Emily Rapp, came up with this term

היא ידעה אז שרונן לעולם לא ילך או ידבר.

after her baby was diagnosed with Tay-Sachs disease.

הוא קרוב לוודאי ימות לפני גיל ארבע.

She knew then that Ronan would never walk or talk.

לא ידעתי

He would likely die before turning four.

שזה יכול להיות גם הגורל של הבן הבכור שלי.

I did not know

הוא נולד עם מחלה

שמונעת מהמעיים לספוג חומרי מזון

that this could also be the fate of my firstborn son.

או מים לגוף.

המחלה פוגעת באחד מחמישה מיליון תינוקות.

He was born with a condition

that prevents the intestine from absorbing nutrients

אחד מחמישה מיליון.

or water for the body.

היא כל כך נדירה

It affects one in five million babies.

שרופא אחד הרגיש נוח להגיד לנו שאנחנו נידפק

אם זה מה שיש לתינוק שלנו.

One in five million.

It is so rare

הוא היה זה שנאלץ למסור לנו את החדשות הרעות אחר כך.

that one doctor felt confident telling us that we would be screwed

להורי דרקון יש הרבה מה להגיד על הורות,

if that's what our baby had.

אפילו כשהם יודעים שהילדים שלהם ימותו צעירים,

He was the one who had to break the news to us later.

או במקרה שלי,

אפילו אם אין לנו מושג אם התינוק שלנו יחיה.

Dragon parents have a lot to say about parenting,

even though they know their children will die young,

אמילי ראפ כתבה,

or in my case,

“לא נשלח את הילדים שלנו לעתיד מזהיר ומבטיח,

even if we have no idea whether our babies will live.

Emily Rapp wrote,

אלא נלווה אותם למוות המתקרב.”

"We will not launch our children into a bright and promising future,

זה דורש עוצמה חדשה,

צורת חשיבה חדשה, חיה חדשה.

but see them into early graves."

אנחנו הורי דרקון,

This requires a new ferocity,

אמיצים ונאמנים ואוהבים נורא.

a new way of thinking, a new animal.

החוויות שלנו לימדו אותנו איך להיות הורים כאן ועכשיו,

We are dragon parents,

fierce and loyal and loving as hell.

למען ההורות,

למען האנושיות שבמעשה עצמו.

Our experiences have taught us how to parent for the here and now,

הורות, הגעתי להבנה, היא לאהוב את הילד שלי היום,

for the sake of parenting,

for the humanity implicit in the act itself.

עכשיו.

למעשה, לכל הורה בכל מקום, זה כל מה שיש.

Parenting, I've come to understand, is about loving my child today,

now.

חשבתי שהמומחיות שלי בהתפתחות הילד

In fact, for any parent anywhere, that's all there is.

תעזור לי להתכונן להיות הורה.

במקום זה, כשנעשיתי להורה ראיתי את המדע באור חדש לגמרי.

I had thought that my expertise in child development

would help prepare me for becoming a parent.

אז שלישית, תעריכו את הכוח של רגעים

Instead, becoming a parent helped me to see the science in a whole new light.

בגלל המשמעות שלהם לכם ולילד שלכם ברגע זה,

So third, appreciate how powerful the moments can be

לא בגלל המשמעות לילדכם בטווח הארוך,

שאותה אתם לא יודעים.

because of what they mean for you and your child right now,

הפעיל החברתי אנדרו סולומון אמר,

not because of what they mean for your child long term,

“על אף שרבים מאיתנו מתגאים עד כמה אנחנו שונים מההורים שלנו,

which you do not know.

אנחנו עצובים בלי סוף על כמה שהילדים שלנו שונים מאיתנו“.

The activist Andrew Solomon noted,

"Though many of us take pride in how different we are from our parents,

אולי נהיה עצובים פחות אם נהיה מציאותיים יותר,

we are endlessly sad at how different our children are from us."

אם ניפרד מהרעיון

שהעתיד של הילדים שלנו נמצא בשליטתנו.

Maybe we could be less sad if we were more realistic,

אם נצליח לקבל את המורכבות של התפתחות הילדים שלנו

if we let go of the notion

נשנה את הגישה שלנו להחלטות היום-יומיות של ההורות

that our children's futures are in our control.

If we can embrace the complexity of our children's development

וההעצמה הזו תגרום לנו להבין כמה עוד יש בגידול ילד

that can transform how we approach those parenting decisions we face each day

יותר מאשר הניסיון להגיע לתוצאה מסוימת.

כל כך הרבה יותר,

and empower us to realize how much more there is to having a child

ואני מעריכה את זה בכל יום ברגעים עם הבן הבכור שלי,

than trying to shape a specific outcome.

שמשגשג

So much more,

ויחד עם אחיו הצעיר

which I appreciate every day in moments with my firstborn son,

והמסע הייחודי שלהם.

אנחנו לא דפוקים.

who is thriving

(צחוק)

and with his younger brother

המדע של הורים וילדים,

and the unique paths they are taking.

פרפרים וההוריקנים שלהם,

We are not screwed.

יכול לשחרר אנשים להתמקד בדבר החשוב ביותר

(Laughter)

The science of parents and children,

והמשמעותי ביותר לחיים שלנו.

butterflies and their hurricanes,

זה יכול להפוך את החוויה של ההורות

can free people to focus on what is most important

ואת החוויה של ילדותנו

and meaningful in our lives.

לראליסטית ומספקת יותר לכל המעורבים.

This can make the experience of being a parent

וזה, אני חושבת, רלוונטי מאוד להורות טובה.

and the experience of having been a child

more realistic and satisfying for everyone involved.

And that, I think, is very relevant to being a good parent.