David Kelley: The future of design is human-centered

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

There's a lot of exciting things happening in the design world

המון דברים מלהיבים מתרחשים בעולם העיצוב

and at IDEO this past year,

וב-IDEO בשנה החולפת,

and I'm pleased to get a chance to share some of those with you.

ואני שמח להזדמנות לשתף אתכם באחדים מהם.

I didn't attend the first TED back in 1984

לא השתתפתי בכנס TED הראשון ב-1984

but I've been to a lot of them since that time.

אך מאז השתתפתי ברבים מהכנסים.

I thought it [would] kind of be interesting to think back to that time

חשבתי שיהיה מעניין להיזכר באותה תקופה

when Richard got the whole thing started. Thank you very much, Richard;

כשריצ'רד התחיל את כל העניין. תודה רבה לך ריצ'רד,

it's been a big, enjoyable part of my life, coming here.

זה היה חלק חשוב ומהנה מחיי, לבוא הנה.

And so thinking back, I was thinking

אז אם אני חושב על אותה תקופה,

those of us in Silicon Valley were really focused on products or objects --

אנחנו בעמק הסיליקון ממש התמקדנו במוצרים או בחפצים --

certainly technological objects.

וודאי שבחפצים טכנולוגיים.

And so it was great fun in those days, and some of those of you

וזה היה כיף גדול באותם ימים, ואחדים מכם

who are in the audience were my clients.

בקהל הייתם הלקוחות שלנו.

We'd come in with some prototype underneath a black cloth

היינו נכנסים עם איזה אבטיפוס מתחת לבד שחור

and we'd put it on the conference table,

ומניחים אותו על שולחן הועידה,

and we'd pull off the black cloth and everybody would "ooh" and "ah."

והיינו מסירים את הבד וכולם היו עושים "אוו" ו-"אה."

That was a really good time.

זו היתה באמת תקופה טובה.

And so we'll continue to focus on products, as we always have.

וכולנו ממשיכים להתמקד במוצרים, כמו תמיד.

And if you were here last year,

אם הייתם כאן בשנה שעברה,

I probably wrestled you to the floor and tried to show you my new EyeModule 2,

ודאי נאבקתי בכם כדי להציג את ה"איימודול 2" החדש שלי,

which was a camera that plugged into the Handspring.

זו היתה מצלמה שהתחברה ל"הנדספרינג".

And I took a lot of pictures last year;

וכבר צילמתי המון תמונות לפני שנה;

very few people knew what I was up to, but I took a lot of pictures.

מעטים מאד ידעו מה אני עושה, אבל צילמתי המון תמונות.

This year -- maybe you could show the slides --

השנה - אולי אפשר להקרין את השקופיות -

this year we're carrying this Treo, which we had a lot to do with

השנה אנו סוחבים את ה"טריו", שמעסיק אותנו מאד

and helped Handspring design it.

ועזרנו ל"הנדספרינג" לתכנן אותו.

Also, though we designed it a few years ago --

ולמרות שעיצבנו אותו לפני כמה שנים -

it's just become ubiquitous in the last year or so --

הוא נמצא בכל מקום בשנה האחרונה או משהו כזה -

this Heartstream defibrillator which is saving lives.

הדפיברילטור הזה, שמציל חיים.

Maybe you've seen them in the airports? They seem to be everywhere now.

אולי ראיתם זאת בנמלי תעופה. נראה שזה בכל מקום עכשיו.

Lots of lives are being saved by those.

הרבה חיים ניצלים בזכותו.

And, we're just about to announce the Zinio Reader product

ואנו עומדים להשיק את מוצר ה"זיניו רידר",

that I believe will make magazines even more enjoyable to read.

שאני מאמין שיגביר את הנאת הקריאה בכתבי-עת.

So, we really will continue to focus on products.

כך שאנו באמת נמשיך להתמקד במוצרים.

But something's happened in the last 18 years since Richard started TED,

אך ב-18 השנה מאז שריצ'רד ייסד את TED קרה משהו,

and that's that people like us --

וזה שאנשים כמונו -

I know people in other places have caught onto this for a long time,

אני יודע שאנשים במקומות אחרים נתפסו לכך מזמן,

but for us, we've really just started ... we've kind of

אך מבחינתנו, אנו רק מתחילים

climbed Maslow's hierarchy a little bit --

לטפס לאט בהיררכיה של מאסלו-

and so we're now focused more and more on human-centered design,

וכעת אנו יותר ויותר מתמקדים בעיצוב שהאדם במרכזו.

human-centeredness in an approach to design.

מרכזיות האדם היא גישה עיצובית,

That really involves designing behaviors and personality into products.

שממש כרוכה בעיצוב התנהגות ואישיות כחלק מהמוצר.

And I think you're starting to see that,

ולדעתי אתם מתחילים לראות זאת,

and it's making our job even more enjoyable.

וזה הופך את עבודתנו למהנה אף יותר.

Interestingly enough, we used to primarily build 3-D models --

מעניין שנהגנו להתחיל מבניית דגמים תלת-מימדיים -

you know, you've seen some today -- and 3-D renderings.

ראיתם כאלה היום - והדמיות תלת-מימדיות.

Then we'd go and we'd show those as communicating our ideas.

ואז היינו מציגים אותם כדי להבהיר את רעיונותינו.

But firms like ours are having to move to a point where

אך חברות כמו שלנו צריכות לעבור לשלב שבו

we get those objects that we're designing and get them in motion,

עלינו לקחת את המוצרים שעיצבנו ולהזיז אותם,

showing how they'll be used.

להראות איך ישתמשו בהם.

And so in order to do that we've been forming

אז כדי לעשות זאת יצרנו

internal video-production groups

צוותי הפקת-וידאו פנימיים,

in order to make these kind of experience prototypes

כדי ליצור סוג של אבטיפוס חווייתי

that show just what we mean about the man-machine relationship.

שמציג למה בדיוק אנו מתכוונים ביחסי אדם-מכונה.

And it's a much better way to see.

וזו דרך הרבה יותר טובה לראות זאת.

It's kind of like architects who show people in their houses,

זה כמו ארכיטקט שמציג בני אדם בבתיהם,

as opposed to them being empty.

במקום להציג את הבתים הריקים.

So I thought that I would show you a few videos

אז חשבתי להראות לכם כמה סרטונים

to show off this new, broader definition

כדי להדגים את ההגדרה החדשה והמורחבת הזו,

of design in products and services and environments.

של עיצוב מוצרים, שירותים וסביבות.

I have a few of them -- they're no more than a minute

יש לי כאן כמה - אורכם לא יותר מדקה אחת

or a minute-and-a-half apiece --

או דקה וחצי לכל קטע -

but I thought you might be interested in seeing some of our

אך חשבתי שיעניין אתכם לראות מעט

work over the last year, and how it responds in video.

מעבותדנו בשנה האחרונה, ואיך היא נראית בוידאו.

So, Prada New York: we were asked by Rem Koolhaas

פראדה, ניו-יורק: התבקשנו ע"י רם קולהאס

and OMA to help us conceive the technology

ומשרד המטרופוליטן להגות טכנולוגיה שתסייע בהמחשת הטכנולוגיה

that's in their retail store in New York.

שבחנות שלהם בניו-יורק.

He wanted a new kind of store -- a new one --

הוא רצה חנות מסוג חדש -

a store that had a cultural role as well as a retail one.

חנות שתמלא תפקיד תרבותי בנוסף לתפקיד הקמעונאי.

And that meant actually designing custom technology

והמשמעות היתה ממש לעצב טכנולוגיה מותאמת,

as opposed to just buying things off the shelf and putting them to use.

ולא לקנות סתם דברים מעל המדף ולהכניסם לשימוש.

So, there're lots of things. Everything has RF tags:

כך שיש המון דברים. לכל דבר יש תג RF (תדר רדיו):

there's RF tags on the user, on the cards,

יש תגי RF על המשתמש, על הכרטיסים,

there's the staff devices that are all around the store.

אלה התקני הסגל שנמצאים בכל החנות.

You pick them up, and once you see something that you're interested in,

אתה לוקח אותם, וברגע שאתה רואה משהו שמעניין אותך,

the staff person can scan them in

העובד יכול לסרוק את זה

and then they can be shown on any screen throughout the store.

ואפשר להציג את זה בכל מסך בחנות.

You can look at color, and sizes, and how it appeared on the runway, or whatever.

אפשר לבחון את הצבע והגודל, איך זה נראה על המסלול וכו'

And so then the object -- the merchandise that you're interested in --

ואז האובייקט - הסחורה בה התעניינת -

can be scanned. It's taken into the dressing room,

ניתנת לסריקה. היא נלקחת לחדר ההלבשה,

and in the dressing room there are scanners

ובחדר ההלבשה יש סורקים

so that we know exactly what clothing you have in the dressing room.

כך שהם יודעים בדיוק אילו בגדים יש לך בחדר ההלבשה.

We can put that up on a touch screen

ניתן להציגם על מסך מגע

and you can play with that, and get more information

ואפשר לשחק איתם ולקבל עוד מידע

about the clothing that you're interested in as you're trying it on.

על הבגד שמעניין אותך, בזמן המדידה.

It's been used a lot of places, but I particularly like the use here

זה נמצא בשימוש במקומות רבים, אך אני במיוחד אוהב את השימוש כאן

of liquid crystal displays in the changing room.

בצגי LCD בחדר המדידה.

The last time I went to see this store,

בפעם האחרונה שביקרתי בחנות,

there was a huge buzz about people standing outside and wondering,

היה עניין גדול עם האנשים שעמדו בחוץ ותהו,

"Am I going to actually get to see the people changing clothes here?"

"האם באמת אזכה לראות את האנשים מחליפים בגדים?"

But if you push the button, of course, the whole wall goes dark.

אבל כמובן שאם לוחצים על הכפתור, כל הקיר מחשיך.

So you can try to get approval, or not, for whatever you're wearing.

אז אפשר לקבל אישור על מה שאתם לובשים.

And then one of my favorite features of the technology

ועוד היבט חביב עלי של הטכנולוגיה הזו

is the magic mirror, where you put on the clothes.

הוא מראת הקסם, היכן שלובשים את הבגדים.

There's a big display in the mirror, and you can turn around --

יש במראה תצוגה גדולה, ואתם יכולים להסתובב -

but there's a three second delay.

אך יש השהייה של 3 שניות.

So you can see what you look like from the back or all the way around, as you look.

ובאפשרותכם לראות את עצמכם מאחור לכל אורך הסיבוב.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

About a year and a half ago we were asked to design

לפני כשנה וחצי התבקשנו לעצב

an installation in the museum --

התקנה במוזיאון -

this is a new wing of the Science Museum in London,

זה אגף חדש במוזיאון המדע בלונדון,

and it's primarily about digital and biomedical issues.

שעוסק קודם כל בנושאים דיגיטליים וביו-רפואיים.

And a group at Itch, which is now part of IDEO,

וקבוצה ב"איטץ'", שזה חלק מ-IDEO,

designed this interactive wall that's about four stories tall.

עיצבה קיר אינטראקטיבי זה, בגובה 4 קומות.

I don't know if anybody's seen this --

אינני יודע אם מישהו ראה את זה -

it's pretty spectacular in the room.

זה מאד מרשים באולם.

Anyway, it's based on the London subway system.

בכל אופן, זה מבוסס על מערכת התחתית של לונדון.

And so you can see that

ואתם יכולים לראות

the goal is to bring some of the feedback

שמהטרה היא להביא משהו מהמשוב

that the people who had gone to the museum were giving,

של האנשים שהיו במוזיאון,

and get it up on the wall so everybody could see. Just for everybody to see.

להציג זאת על הקיר כדי שכולם יראו. רק בשביל זה.

So you enter your information. Then, like the London tube system,

אתם מכניסים את המידע, ואז, כמו בתחתית של לונדון,

the little trains go around with what you're thinking about.

הרכבות הקטנות נוסעות סביב עם מה שאתם חושבים עליו.

And then when you get to a station, it's expanded so that you can actually read it.

ואז מגיעים לתחנה, וזה מתרחב כך שניתן לקרוא זאת.

Then when you exit the IMAX theatre on the fourth floor --

וכשיוצאים מאולם ה-IMAX בקומה הרביעית -

mostly teenagers coming out of there --

יוצאים משם בעיקר צעירים -

there's this big open space that has these tables in it

יש שם חלל פתוח גדול ובו שולחנות,

that have interactive games which are quite fun,

עם משחקים אינטראקטיביים כיפיים,

also designed by Durrell [Bishop] and Andrew [Hirniak] of Itch.

שגם הם עוצבו ע"י דורל (בישופ) ואנדרו (הירניאק) מ-"איטץ'".

And the topics include things that the museum is about:

והנושאים הם דברים שבהם עוסק המוזיאון:

male fertility, choosing the sex of your baby

פוריות הזכר, בחירת מין התינוק

or what a driverless car might be like.

או איך תיראה מכונית ללא נהג.

There's lots of room, so people can come up

יש הרבה מקום, כך שאנשים יכולים לבוא

and understand what it is before they get involved.

ולהבין במה מדובר לפני שהם משתתפים בזה.

And also, it's not shown in the video, but these are very beautiful.

ובנוסף- לא רואים זאת בסרטון, אבל הם מאד יפים.

They go to the top of the wall and when they reach all the way to the top,

הם עולים עד ראש הקיר, וכשהם מגיעים עד למעלה,

after they've bounced around, they disperse into bits

אחרי שהם מקפצים קצת, הם מתפוררים לחתיכות

and go off into the atmosphere.

ונעלמים באוויר.

The next video is not done by us.

הסרטון הבא לא בוצע על ידינו.

This is CBS Sunday Morning that aired about two weeks ago.

זו מהדורת יום א' של סי-בי-אס מלפני שבועיים.

Scott Adams ran into us

סקוט אדמס פגש אותנו

and asked us if we wouldn't help to design

ושאל אותנו אם נהיה מוכנים לעצב

the ultimate cubicle for Dilbert,

את תא-המשרד האולטימטיבי של דילברט,

which sounded like a fun thing and so we couldn't pass it up.

וזה נשמע כיף, אז לא יכולנו לסרב.

He's always been interested in technology in the future.

הוא תמיד מתעניין בטכנולוגיה עתידית.

(Video: Scott Adams: I realized that at some point I might be

סרטון: סקוט אדמס: תפסתי שבנקודה מסוימת אהיה

the world's expert on what's wrong with cubicles.

המומחה העולמי במה שלא בסדר עם תאי-עבודה משרדיים.

So we thought, well, wouldn't it be fun to get together

אז חשבנו שזה יהיה כיף לפגוש

with some of the smartest design guys in the world

כמה מהמעצבים הכי חכמים בעולם

and try to figure out if we could make the cubicle better?

ולנסות לשפר את תא-העבודה.

Narrator: Though they work in a wide-open office space

קריין: למרות שהם עובדים בחלל משרדי פתוח

spectacularly set under San Francisco's Oakland Bay Bridge,

הממוקם בצורה מרהיבה תחת גשר המפרץ של אוקלנד בסן פרנסיסקו,

the team built their own little cubicles

הצוות בנה את תאי המשרד הקטנים שלו

to fully experience the problems.

כדי לחוות את הבעיות במלואן.

Woman: A one-way mirror. I can look out; you can look at yourself.

אישה: מראה חד כיוונית. אני יכולה להביט החוצה. אתה מביט בעצמך.

Narrator: They took pictures.

קריין: הם צילמו תמונות.

Woman: You feel so trapped, when someone kind of leans over

אישה: את מרגישה לכודה כשמישהו נשען מעבר למחיצה,

and you're sort of held captive there for a minute.

ואת כאילו שבויה שם לרגע.

SA: So far it's chaos, but a lot of people are doing stuff, so that's good.

ס"א: בינתיים זה בלגן, אבל נעשים הרבה דברים, אז זה טוב.

We'll see what happens.

נראה מה יקרה.

Narrator: The first group builds a cubicle in which the walls are screens

קריין: הקבוצה הראשונה בונה תא שהקירות בו הם צגים

for the computer and for family photos.

עבור המחשב וצילומי המשפחה.

In the second group's scenario, the walls are alive

בתסריט של הקבוצה השניה הקירות חיים

and actually give Dilbert a group hug.

וממש נותנים לדילברט חיבוק קבוצתי.

(Laughter)

[צחוק]

Behind the humor is the idea of making the cubicle more human.)

מאחורי ההומור נמצא הרעיון של להפוך את התא המשרדי להומני יותר.

David Kelley: So here's the final thing, complete with orange lighting

דיוויד קלי: אז הנה הדבר האחרון, משולב עם תאורה כתומה

that follows the sun across -- that follows the tracks of the sun -- across the sky.

שעוקבת אחרי השמש אחרי -- שעוקבת אחרי מסלול השמש -- בשמיים.

So you feel that in your cubicle.

אז אתם מרגישים את זה בתוך התא המשרדי.

And my favorite feature, which is a flower in a vase

והתכונה האהובה עלי, היא פרח באגרטל

that wilts when you leave in disappointment,

שנובל כשאתה עוזב באכזבה,

and then when you come back, it comes up to greet you, happy to see you.

וכשאתה חוזר, הוא מתרומם לקבל אותך, שמח לראות אותך.

(SA: The storage is built right into the wall.)

ס.א.: האכסון בנוי ישירות לתוך הקיר.

DK: You know, it has homey touches like a built-in fish tank in the walls,

ד.ק.: אתם יודעים, יש לזה נגיעות בייתיות כמו אקווריום בנוי בקיר,

or something to be aggressive with to release tension.

או משהו להיות אגרסיבי איתו כדי לשחרר מתח.

(SA: Customizable for the boss of your choice.)

ס.א.: ניתן להתאמה לבוס כבחירתכם.

DK: And of course: a hammock for your afternoon nap

ד.ק.: וכמובן: ערסל לשנת אחרי הצהריים

that stretches across your cubicle.

שנמתח לאורך התא המשרדי.

(SA: Life would be sweet in a cubicle like this.)

ס.א.: החיים יהיו נפלאים בקיוביק כזה.

DK: This next project, we were asked to design a pavilion to celebrate

ד.ק.: הפרוייקט הבא, נתבקשנו לעצב ביתן לחגיגות

the recycling of the water on the Millennium Dome in London.

מיחזור המים של כיפת המילניום בלונדון.

The dome has an incredible amount of water that washes off of it,

כמויות מים עצומות נשטפות מהכיפה,

as well as wastewater.

בנוסף לשפכים.

So this building actually celebrates the water

אז המבנה הזה בעצם חוגג את המים

as it comes out of the recycling plant and goes into the reed bed

כשהם יוצאים ממפעל המחזור ונכנסים לערוגת הקנים

so that it can be filtered for the final time.

כך שהם יפולטרו בפעם האחרונה.

The pavilion's design goal was to be kind of quiet and peaceful.

מטרת עיצוב הביתן היתה שהוא יהיה שקט ורגוע.

In contrast to if you went inside the dome, where it's

בניגוד לפנים הכיפה, שם

kind of wild and crazy and everybody's

זה פראי ומשוגע וכולם

learning all kinds of things, or fooling around, or whatever they're doing.

לומדים כל מיני דברים, או משתעשעים, או מה שהם עושים.

But it was intended to be quite quiet.

אבל הוא היה מיועד להיות די רגוע.

And then you would wander around and gather information,

ואז הייתם משוטטים ואוספים מידע,

in a straightforward fashion, about the recycling process

בצורה ישירה, על תהליך המיחזור

and what's being done, and how they're going to reuse the water

ומה נעשה, ואיך הם ישתמשו במים

once it comes through the plant.

ברגע שהם יצאו מהמפעל.

And then, if you saw,

ואז, אם ראיתם,

the panels actually rotate. So you can get the information

הפנלים למעשה מסתובבים. כך שאתם יכולים לקבל את המידע

on the front side, but as they rotate, you can see the actual

בצד הקדמי, אבל הם מסתובבים, אתם יכולים לראות

recycling plant behind, with all the machines as they actually process the water.

את מפעל המיחזור מאחוריהם, עם כל המכונות כשהם ממש מטפלות במים.

You can see: there's the plant.

אתם יכולים לראות: הנה המפעל.

These are all very low-budget videos, like quick prototypes.

הם כולם סרטים בתקציב נמוך, כמו אבות טיפוס מהירים,

And we're announcing a new product here tonight,

ואנחנו מכריזים מוצר חדש פה הערב

which is the first time this has ever been shown in public.

שזו הפעם הראשונה שהוא מוצג בפומבי.

It's called Spyfish, and it's a company called H2Eye,

הוא נקרא ספייפיש, וזו חברה שנקראת H2Eye,

started by Nigel Jagger in London.

הוקמה על ידי נייג'ל ג'אגר בלונדון.

And it's a company that's trying to bring the experience -- many people have boats,

וזו חברה שמנסה להביא את החוויה -- להרבה אנשים יש סירות,

or enjoy being on boats, but a very small percentage of people

או נהנים להיות על סירות, אבל רק לאחוז קטן מהאנשים

actually have the capability or the interest in going under the water

יש למעשה את היכולת או העניין לרדת מתחת לפני המים

and actually seeing what's there,

ולראות למעשה מה יש שם,

and enjoying what scuba divers do.

ולהנות ממה שצוללנים עושים.

This product, it has two cameras.

המוצר הזה, יש לו שתי מצלמות.

You throw it over the side of your boat

אתם זורקים אותו מעבר לצד הסירה

and you basically scuba dive without getting wet.

ואתם בעיקרון צוללים בלי להרטב.

For us -- there's the object -- for us, it was two projects. One, to design the interface

הנה החפץ. בשבילנו, זה היה שני פרוייקטים. אחד, לעצב את הממשק

so that the interface doesn't get in your way.

כך שהממשק לא יפריע.

You could have that kind of immersive experience of being underwater --

יכול להיות לכם נסיון עוטף של להיות מתחת למים --

of feeling like you're underwater -- seeing what's going on.

של תחושה כאילו אתם מתחת למים -- לראות מה קורה שם.

And the other one was to design the object

והשני היה לתכנן את החפץ

and make sure that it was a consumer product and not a research tool.

ולדאוג שהוא יהיה מוצר צרכני ולא כלי מחקר.

And so we spent a lot of time -- this has been going on for about

אז בילינו הרבה זמן -- זה נמשך במשך בערך

seven or eight years, this project --

שבע או שמונה שנים, הפרוייקט הזה --

and [we're] just ready to start building them.

ואנחנו בדיוק מוכנים להתחיל לבנות אותם.

(Narrator: The Spyfish is a revolutionary subaquatic video camera.

קריין: הספייפיש הוא מצלמת וידאו מיימית מהפכנית.

It can dive to 500 feet, to where sunlight does not penetrate,

הוא יכול לצלול לעומק של 150 מטר, מעומק אליו אור השמש אינו חודר,

and is equipped with powerful lights.

והוא מצוייד באורות חזקים.

It becomes your eyes and ears as you venture into the deep.

הוא הופך לעיינכם ואוזנייכם כשאתם יורדים לקרקעית.

The battery-powered Spyfish sends the live video-feed through a slender cable.)

הספייפיש מקבל את כוחו מסוללה ושולח אות וידאו רציף דרך כבל דק.

DK: This slender cable was a huge technological advancement

ד.ק.: הכבל העדין הזה היה התקדמות טכנולוגית עצומה

and it allowed the whole thing to be the size that it is.

וזה איפשר לכל המכשיר להיות בגודל שהוא.

(Narrator: And this central box connects the whole system together.

קריין: והקופסה המרכזית מחוברת את כל המערכת ביחד.

Maneuvering the Spyfish is simple with the wireless remote control.

תמרון הספייפיש הוא פשוט עם שלט רחוק אלחוטי.

You watch the video with superimposed graphics

כדי לראות את הוידאו עם גרפיקה מרובדת

that indicate your depth and compass heading.

שמראה את העומק וכיוון המצפן.

The fluid graphics and ambient sounds combine

הגרפיקה הזורמת והקולות הסביבתיים משולבים

to help you completely lose yourself underwater.)

כדי לאפשר לכם לאבד את עצמכם לגמרי מתחת למים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

DK: And the last thing I'll talk about is ApproTEC,

ד.ק.: והדבר האחרון שאני אדבר עליו הוא ApproTEC,

which is a project that I'm very excited about.

שהוא פרוייקט שאני מתרגש לגביו.

ApproTEC is a company started by Dr. Martin Fisher,

ApproTEC היא חברה שנוסדה על ידי דר' מרטין פישר,

who's a good friend of mine. He's a Ph.D. from Stanford.

שהוא חבר טוב שלי. הוא דוקטור מסטנפורד.

He found himself in Kenya on a Fulbright

הוא מצא את עצמו בקניה עם מלגת פולברייט

and he had a very interesting insight, which is that

והיתה לו תובנה מאוד מעניינת, שהיתה

he said, "There must be entrepreneurs in Kenya;

הוא אמר, "חייבים להיות יזמים בקניה;

there must be entrepreneurs everywhere."

חייבים להיות יזמים בכל מקום."

And he noticed that for weddings and funerals there

והוא הבחין שלחתונות והלוויות שם

they could find enough money to put something together.

הם הצליחו למצוא מספיק כסף כדי לעשות משהו.

So he decided to start manufacturing products in Kenya

אז הוא החליט להתחיל ליצר מוצרים בקניה

with Kenyan manufacturers -- designed by people like us, but taken there.

עם יצרנים קנייתים -- מעוצבים על ידי אנשים כמונו, אבל שילקחו לשם.

And to this date -- he's been gone for only a few years --

ועד היום -- הוא היה שם רק שנים מעטות --

he's started 19,000 companies.

הוא התחיל 19,000 חברות.

He's made 30,000 new jobs.

הוא יצר 30,000 משרות חדשות.

And just the sales of the products -- this is a non-profit --

ורק מכירת המוצרים -- זה לא למטרות רווח --

the sales of these products is now .6% of the GDP of Kenya.

המכירות של המוצרים האלה הם עכשיו 0.6% מהתל"ג של קניה.

This is one guy doing this. This is a pretty spectacular thing.

זה בחור אחד עושה את זה. זה דבר די מדהים.

So we're in the process of helping them design

אז אנחנו בתהליך של לעזור להם לעצב

deep-well, low-cost manual pumps

משאבו זולות ידניות לבארות עמוקות

in order for these people who have a quarter acre of land

כדי שאנשים שיש להם דונם אדמה

to be able to grow crops in the off-season.

יוכלו לגדל יבולים מחוץ לעונה.

What they do now is: they can grow crops in the rainy season

מה שהם עושים עכשיו זה: הם יכולים לגדל יבולים בעונה הגשומה

but they can't grow them in the off-season.

אבל הם לא יכולים לגדל אותם מחוץ לעונה.

And so by doing that, the woman that you saw in the first thing --

אז בעזרת זה, האישה שראיתם בדבר הראשון --

she's a school teacher -- always wanted to send her kids to college

היא מורת בית ספר -- תמיד רצתה לשלוח את ילדיה למכללה

and she's going to be able to do it because of these things.

והיא תהייה מסוגלת לעשות את זה בגלל הדברים האלה.

So with seed-squeezers, and pumps, and hay-balers and

אז עם לוחצי זרעים, ומשאבות, ועורמי חציר

very straightforward things that we're designing --

ודברים מאוד בסיסיים שאנחנו מעצבים --

my students are doing this as class projects

הסטודנטים שלי מסטנפורד עושים את זה כפרוייקטים כיתתיים

and IDEO has donated their time to do this kind of work --

וIDEO תרם את זמן העובדים כדי לעשות את העבודה הזו --

it's really amazing to see his success, Martin's.

זה די מדהים לראות את ההצלחה, של מרטין.

We also were thinking about the experience of Richard,

חשבנו גם על הניסיון של ריצ'ארד,

and so --

וכך --

(Laughter)

(צחוק)

-- we designed this hat, because I knew I'd be the last one in the day

-- עצבנו את הכובע הזה, מפני שידעתי שאני אהיה האחרון ביום

and I needed to deal with him. So I just have one more thing to say.

והייתי צריך להתמודד איתו. אז יש לי רק עוד דבר אחד להגיד.

(Laughter)

(צחוק)

Can you read it?

אתם יכולים לקרוא את זה?

(Laughter)

(צחוק)

Well, it's always kind of funny when he comes up and hovers.

ובכן, זה תמיד די מצחיק כשהוא עולה ומרחף.

You know, you don't want to be rude to him and you don't want to feel guilty,

אתם יודעים, אתם לא רוצים להיות חצופים אליו ואתם לא רוצים להרגיש אשמים,

and so I thought this would do it, where I just sit here.

אז חשבתי שזה יעשה את זה, כשאני יושב כאן.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So we saw a lot of interesting things being designed today in this session,

אז ראינו הרבה דברים מעניינים שמעוצבים היום בהרצאה הזו,

and from all the different presenters.

ומכל המרצים האחרים.

And in my own practice, from product to ApproTEC,

ובדרך שלי, ממוצר לApproTEC,

it's really exciting that we're taking a more human-centered approach to design,

זה באמת מרגש שאנחנו לוקחים גישה יותר מרוכזת באדם לעיצוב,

that we're including behaviors and personalities in the things we do,

שאנחנו כוללים התנהגויות ואישייות בדברים שאנחנו עושים,

and I think this is great.

ואני חושב שזה נפלא.

Designers are more trusted and more integrated

בוטחים במעצבים יותר ומשלבים אותם

into the business strategy of companies,

לתוך האסטרטגיה הארגונית של חברות,

and I have to say, for one, I feel very lucky at the progress that design

ואני חייב לומר, שאני חש מאוד בר מזל בהתקדמות שהעיצוב

has made since the first TED. Thanks a lot.

עשה מאז TED הראשון. תודה רבה.