How AI can save our humanity | Kai-Fu Lee

תרגום: Yael Sela עריכה: Ido Dekkers

I'm going to talk about how AI and mankind can coexist,

ההרצאה שלי תעסוק בקיום בצוותא של בינה מלאכותית והמין האנושי,

but first, we have to rethink about our human values.

אבל קודם כל צריך לבחון מחדש את הערכים של המין האנושי.

So let me first make a confession about my errors in my values.

ובתור התחלה, אשתף אתכם בווידוי על השגיאות בערכים שלי עצמי.

It was 11 o'clock, December 16, 1991.

נתחיל בשעה 11 בבוקר, ב-16 בדצמבר, 1991.

I was about to become a father for the first time.

זו השעה שבה נעשיתי אבא, לראשונה בחיי.

My wife, Shen-Ling, lay in the hospital bed

אשתי, שן-לינג, שכבה במיטה בבית היולדות

going through a very difficult 12-hour labor.

בעיצומה של לידה קשה מאוד, שכבר ארכה 12 שעות.

I sat by her bedside

ישבתי לידה

but looked anxiously at my watch,

אבל הגנבתי מבטים חטופים בשעון.

and I knew something that she didn't.

אני ידעתי משהו שהיא לא ידעה.

I knew that if in one hour,

ידעתי שאם התינוקת שלנו לא תיוולד

our child didn't come,

תוך שעה מאותו רגע,

I was going to leave her there

לא תהיה לי ברירה אלא להשאיר את אשתי לבד

and go back to work

ולחזור לעבודה

and make a presentation about AI

כדי להציג מצגת על בינה מלאכותית

to my boss, Apple's CEO.

בפני הבוס שלי, מנכ"ל אפל.

Fortunately, my daughter was born at 11:30 --

למזלי, בשעה 11:30 הבת שלי נולדה...

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

sparing me from doing the unthinkable,

והצילה אותי מלעשות מעשה שלא ייעשה,

and to this day, I am so sorry

עד עצם היום הזה, אני אכול חרטה

for letting my work ethic take precedence over love for my family.

שהעדפתי את העבודה על פני אהבה למשפחה שלי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

My AI talk, however, went off brilliantly.

ההרצאה שלי על הבינה המלאכותית, עם זאת, היתה מעולה.

(Laughter)

(צחוק)

Apple loved my work and decided to announce it

מה שעשיתי מצא חן בעיני אפל, והוחלט לצאת בהכרזה פומבית

at TED1992,

בכנס TED1992

26 years ago on this very stage.

לפני 26 שנה, על הבמה הזאת ממש.

I thought I had made one of the biggest, most important discoveries in AI,

חשבתי שגיליתי את אחת התגליות החשובות ביותר בבינה מלאכותית,

and so did the "Wall Street Journal" on the following day.

וכמוני חשבו גם ב"וול סטריט ג'ורנל" ביום המחרת.

But as far as discoveries went,

אבל בהשוואה לתגליות אחרות,

it turned out,

כך התברר,

I didn't discover India, or America.

לא גיליתי את הודו, או את אמריקה.

Perhaps I discovered a little island off of Portugal.

בקושי גיליתי איזשהו אי קטן, לחופי פורטוגל.

But the AI era of discovery continued,

אבל עידן התגליות של הבינה המלאכותית נמשך,

and more scientists poured their souls into it.

ומדענים נוספים הקדישו לו את זמנם ומרצם.

About 10 years ago, the grand AI discovery

לפני עשר שנים בערך, שלושה מדענים מצפון אמריקה

was made by three North American scientists,

גילו את התגלית האדירה ביותר בתחום הבינה המלאכותית -

and it's known as deep learning.

"למידה עמוקה" (Deep Learning).

Deep learning is a technology that can take a huge amount of data

למידה עמוקה היא טכנולוגיה שמעבדת כמויות נתונים אדירות

within one single domain

בתחום אחד

and learn to predict or decide at superhuman accuracy.

ולומדת לחזות או לקבל החלטות בדייקנות על-אנושית.

For example, if we show the deep learning network

לדוגמה, אם נראה לרשת הלמידה העמוקה

a massive number of food photos,

המון תצלומים של אוכל,

it can recognize food

היא תלמד להבחין בין אוכל מסוג נקניקיה

such as hot dog or no hot dog.

לאוכל מסוג לא-נקניקיה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Or if we show it many pictures and videos and sensor data

ואם נזין תמונות וסרטונים ונתונים מחיישנים

from driving on the highway,

על נהיגה בכביש,

it can actually drive a car as well as a human being

היא תוכל לנהוג במכונית טוב כמו בן אדם

on the highway.

על כביש מהיר.

And what if we showed this deep learning network

ומה יקרה אם נזין לרשת הלמידה העמוקה

all the speeches made by President Trump?

את כל הנאומים של הנשיא טראמפ?

Then this artificially intelligent President Trump,

אזי הנשיא טראמפ, בעל הבינה, המלאכותית, כמובן

actually the network --

או בעצם הרשת -

(Laughter)

(צחוק)

can --

תוכל -

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You like double oxymorons, huh?

אתם מתים על אוקסימורונים כפולים, מה?

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So this network, if given the request to make a speech about AI,

כלומר הרשת הזאת, אם תתבקש לנאום על בינה מלאכותית,

he, or it, might say --

אז הוא, או היא, אולי יגידו -

(Recording) Donald Trump: It's a great thing

(הקלטה) דונלד טראמפ: זה נהדר

to build a better world with artificial intelligence.

לשפר את העולם באמצעות בינה מלאכותית.

Kai-Fu Lee: And maybe in another language?

קאי-פו לי: ואולי בשפה אחרת?

DT: (Speaking Chinese)

טראמפ: (מדבר סינית)

(Laughter)

(צחוק)

KFL: You didn't know he knew Chinese, did you?

לי: לא ידעתם שהוא מדבר סינית, נכון?

So deep learning has become the core in the era of AI discovery,

למידה עמוקה, אם כן, היא הבסיס לעידן תגליות הבינה המלאכותית,

and that's led by the US.

ואותה מובילה ארצות הברית.

But we're now in the era of implementation,

אבל עכשיו אנחנו בעידן היישום,

where what really matters is execution, product quality, speed and data.

ומה שהכי חשוב הוא ביצועים, איכות המוצר, מהירות ונתונים.

And that's where China comes in.

ובנקודה הזו, סין נכנסת לתמונה.

Chinese entrepreneurs,

יזמים סינים,

who I fund as a venture capitalist,

שאני משקיע בהם דרך קרנות הון סיכון,

are incredible workers,

הם עובדים יוצאים מן הכלל,

amazing work ethic.

עם מוסר עבודה מדהים.

My example in the delivery room is nothing compared to how hard people work in China.

הדוגמה שנתתי מחדר הלידה מתגמדת לעומת מוסר העבודה בסין.

As an example, one startup tried to claim work-life balance:

לדוגמה, סטארט-אפ אחד התיימר שלעובדים בו "יש חיים חוץ מעבודה":

"Come work for us because we are 996."

"בואו לעבוד אצלנו, כי אנחנו 996."

And what does that mean?

מה זאת אומרת?

It means the work hours of 9am to 9pm, six days a week.

זאת אומרת ששעות העבודה הן תשע בבוקר עד תשע בערב, שישה ימים בשבוע.

That's contrasted with other startups that do 997.

בניגוד לסטארט-אפ אחר, שבו עובדים 997.

And the Chinese product quality has consistently gone up

ובעשור האחרון, איכות המוצרים הסיניים

in the past decade,

עולה בעקביות,

and that's because of a fiercely competitive environment.

בגלל התחרות העזה.

In Silicon Valley, entrepreneurs compete in a very gentlemanly fashion,

בעמק הסיליקון, היזמים מנהלים תחרות ג'נטלמנית,

sort of like in old wars in which each side took turns

כמו במלחמות של פעם, שבהן הצדדים היו יורים זה על זה

to fire at each other.

לפי התור.

(Laughter)

(צחוק)

But in the Chinese environment,

אבל בחברה הסינית,

it's truly a gladiatorial fight to the death.

מתנהלים קרבות גלדיאטורים על החיים ועל המוות.

In such a brutal environment, entrepreneurs learn to grow very rapidly,

בסביבה אכזרית שכזאת, סטארט-אפים לומדים לצמוח במהירות

they learn to make their products better at lightning speed,

ולומדים איך לשפר מוצרים בן לילה ממש,

and they learn to hone their business models

והם לומדים ללטש את המודלים העסקיים שלהם

until they're impregnable.

עד שלמות.

As a result, great Chinese products like WeChat and Weibo

כתוצאה מכך, יש הטוענים כי מוצרים סיניים מובילים

are arguably better

כגון WeChat או Weibo

than the equivalent American products from Facebook and Twitter.

טובים ממקביליהם האמריקניים, פייסבוק או טוויטר.

And the Chinese market embraces this change

והשוק הסיני מקבל בזרועות פתוחות את השינוי הזה

and accelerated change and paradigm shifts.

ואת השינוי המואץ ואת השתנות הפרדיגמות.

As an example, if any of you go to China,

לדוגמה, אם תיסעו לסין

you will see it's almost cashless and credit card-less,

תגלו שאין בה כמעט כסף מזומן או כרטיסי אשראי

because that thing that we all talk about, mobile payment,

כי תשלומים בנייד, העתיד שפה רק מדברים עליו

has become the reality in China.

בסין הוא כבר ההווה, המציאות.

In the last year,

בשנה שעברה, שווי העסקאות שהתבצעו דרך ניידים

18.8 trillion US dollars were transacted on mobile internet,

היה 18.8 טריליון דולר,

and that's because of very robust technologies

בזכות הטכנולוגיות היציבות והחכמות

built behind it.

שמאפשרות תשלומים בנייד.

It's even bigger than the China GDP.

הסכום הזה גבוה מהתל"ג של סין.

And this technology, you can say, how can it be bigger than the GDP?

והטכנולוגיה הזאת, אתם שואלים, איך היא גבוהה מהתל"ג?

Because it includes all transactions:

כי היא כוללת את כל העסקאות:

wholesale, channels, retail, online, offline,

סיטונאות, ערוצי הפצה, סיטונאות, מכירות ברשת ומחוץ לה,

going into a shopping mall or going into a farmers market like this.

אם קניתם בחנות בקניון או בשוק איכרים.

The technology is used by 700 million people

700 מיליון איש משתמשים בטכנולוגיה הזו

to pay each other, not just merchants,

לא רק כדי לשלם לסוחרים אלא גם זה לזה,

so it's peer to peer,

כלומר בין אדם לאדם.

and it's almost transaction-fee-free.

ועמלות העסקה אפסיות.

And it's instantaneous,

וההעברה מיידית,

and it's used everywhere.

והטכנולוגיה נפוצה בכל רחבי סין.

And finally, the China market is enormous.

ולבסוף, השוק הסיני הוא עצום.

This market is large,

הוא גדול, ובזכות הגודל שלו

which helps give entrepreneurs more users, more revenue,

יש ליזמים יותר משתמשים, יותר הכנסות,

more investment, but most importantly,

יותר השקעות, אבל חשוב מכול,

it gives the entrepreneurs a chance to collect a huge amount of data

יש להם הזדמנות לאסוף כמויות נתונים עצומות

which becomes rocket fuel for the AI engine.

ואלה הופכים לדלק הסילון של מנוע הבינה המלאכותית.

So as a result, the Chinese AI companies

כתוצאה מכך, חברות הבינה המלאכותית הסיניות

have leaped ahead

עשו זינוק אדיר קדימה,

so that today, the most valuable companies

כך שכיום, החברות בעלות השווי הגבוה ביותר

in computer vision, speech recognition,

בתחום ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור,

speech synthesis, machine translation and drones

סינתוז דיבור, תרגום מכונה ורחפנים

are all Chinese companies.

הן כולן חברות סיניות.

So with the US leading the era of discovery

ובזכות ארה"ב שמובילה את עידן התגליות,

and China leading the era of implementation,

וסין שמובילה את עידן היישום,

we are now in an amazing age

נפתח בפנינו עידן מופלא

where the dual engine of the two superpowers

שבו המנוע הכפול של שתי מעצמות העל

are working together

עובד כגוף אחד

to drive the fastest revolution in technology

ומקדם את המהפכה הטכנולוגית המהירה ביותר

that we have ever seen as humans.

שראו בני האדם כל הדורות.

And this will bring tremendous wealth,

והיא תביא איתה עושר עצום,

unprecedented wealth:

עושר חסר תקדים:

16 trillion dollars, according to PwC,

PwC מעריכה כי עד 2030

in terms of added GDP to the worldwide GDP by 2030.

יגדל התל"ג בעולם ב-16 טריליון דולר.

It will also bring immense challenges

היא תציג בפנינו גם אתגרים אדירים

in terms of potential job replacements.

של מקצועות שייעלמו או ישתנו.

Whereas in the Industrial Age

המהפכה התעשייתית

it created more jobs

יצרה מקומות עבודה

because craftsman jobs were being decomposed into jobs in the assembly line,

כי העבודה של אומנים נפרטה למשרות לאורך פס הייצור,

so more jobs were created.

וכך נוצרו עוד משרות.

But AI completely replaces the individual jobs

אבל הבינה המלאכותית בעצם תופסת את מקומם של עובדים

in the assembly line with robots.

ומחליפה את עובדי פס הייצור ברובוטים.

And it's not just in factories,

ולא רק לעובדי המפעלים זה יקרה

but truckers, drivers

אלא גם לנהגים ולנהגי משאיות,

and even jobs like telesales, customer service

ואפילו עובדי טלמרקטינג ושירות לקוחות,

and hematologists as well as radiologists

כמו גם המטולוגים ורדיולוגים

over the next 15 years

יוחלפו תוך 15 שנה

are going to be gradually replaced

בהדרגה

by artificial intelligence.

בבינה מלאכותית.

And only the creative jobs --

ורק המשרות היצירתיות -

(Laughter)

(צחוק)

I have to make myself safe, right?

אני חייב לדאוג לעצמי פה, לא?

Really, the creative jobs are the ones that are protected,

באמת, רק המשרות היצירתיות מוגנות מפני השינוי הזה,

because AI can optimize but not create.

כי בינה מלאכותית מצטיינת באופטימיזציה, אבל לא ביצירותיות.

But what's more serious than the loss of jobs

אבל הבעיה החמורה היא לא היעלמות המשרות

is the loss of meaning,

אלא היעלמות המשמעות,

because the work ethic in the Industrial Age

כי בגלל שטיפת המוח של העידן התעשייתי

has brainwashed us into thinking that work is the reason we exist,

השתכנענו כולנו שהעבודה היא תכלית קיומנו,

that work defined the meaning of our lives.

שהעבודה מגדירה את משמעות חיינו.

And I was a prime and willing victim to that type of workaholic thinking.

וגם אני הייתי קורבן מרצון של החשיבה הוורקוהולית הזאת.

I worked incredibly hard.

עבדתי קשה להפליא.

That's why I almost left my wife in the delivery room,

ולכן כמעט נטשתי את אשתי לבדה בחדר הלידה,

that's why I worked 996 alongside my entrepreneurs.

ולכן עבדתי 996 לצידם של היזמים שלי.

And that obsession that I had with work

והאובססיה שלי כלפי העבודה

ended abruptly a few years ago

הסתיימה בחטף לפני כמה שנים

when I was diagnosed with fourth stage lymphoma.

כשאובחנה אצלי לימפומה מתקדמת.

The PET scan here shows over 20 malignant tumors

בבדיקה הטומוגרפית התגלו יותר מעשרים גידולים ממאירים

jumping out like fireballs,

שזהרו כמו כדורים בוערים,

melting away my ambition.

ושרפו את השאפתנות שלי.

But more importantly,

אבל מה שחשוב הוא

it helped me reexamine my life.

שהם עזרו לי לראות את החיים שלי באור חדש.

Knowing that I may only have a few months to live

כשהבנתי שאולי אמות בעוד חודשים ספורים

caused me to see how foolish it was

הבנתי איזו שטות זו היתה

for me to base my entire self-worth

להשתית את ההערכה העצמית שלי

on how hard I worked and the accomplishments from hard work.

על העבודה הקשה שעשיתי או על ההישגים שצברתי בזכותה.

My priorities were completely out of order.

סדרי העדיפויות שלי היו משובשים.

I neglected my family.

את המשפחה שלי הזנחתי.

My father had passed away,

אבא שלי נפטר,

and I never had a chance to tell him I loved him.

ולא הספקתי להגיד לו שאני אוהב אותו.

My mother had dementia and no longer recognized me,

אמא שלי לקתה בדמנציה והפסיקה לזהות אותי,

and my children had grown up.

והילדים שלי גדלו בלעדי.

During my chemotherapy,

בזמן הכימותרפיה

I read a book by Bronnie Ware

קראתי ספר מאת ברוני וור (Bronnie Ware)

who talked about dying wishes and regrets of the people in the deathbed.

על המשאלות והחרטות של חולים על ערש דווי.

She found that facing death,

היא גילתה שאל מול פני המוות,

nobody regretted that they didn't work hard enough in this life.

אף אדם לא התחרט שלא עבד קשה מספיק.

They only regretted that they didn't spend enough time with their loved ones

כולם התחרטו שלא בילו די זמן עם יקיריהם

and that they didn't spread their love.

ושלא הביעו אהבה כלפי עוד אנשים.

So I am fortunately today in remission.

למזלי כיום אני בהפוגה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So I can be back at TED again

ולכן אני יכול לשוב לבמת TED

to share with you that I have changed my ways.

ולספר לכם ששיניתי את דרכי.

I now only work 965 --

אני עובד רק 965 -

occasionally 996, but usually 965.

לפעמים 996, אבל בדרך כלל 965.

I moved closer to my mother,

עברתי לגור קרוב יותר לאמא שלי,

my wife usually travels with me,

אשתי מצטרפת לרוב הנסיעות שלי, וכשהילדים שלי בחופשה,

and when my kids have vacation, if they don't come home, I go to them.

או שהם חוזרים הביתה, או שאני נוסע לבקר אותם.

So it's a new form of life

זו צורת חיים חדשה

that helped me recognize

שעזרה לי להבין

how important it is that love is for me,

כמה האהבה הזו חשובה לי,

and facing death helped me change my life,

ואל מול פני המוות, הצלחתי לשנות את חיי,

but it also helped me see a new way

וגם הצלחתי לגלות דרך חדשה

of how AI should impact mankind

שבה הבינה המלאכותית תוכל להשפיע על המין האנושי

and work and coexist with mankind,

לפעול ולהתקיים בצוותא עם המין האנושי,

that really, AI is taking away a lot of routine jobs,

ונכון, הבינה המלאכותית תעלים הרבה עבודות חדגוניות,

but routine jobs are not what we're about.

אבל עבודות חדגוניות הן לא תכלית קיומנו.

Why we exist is love.

תכלית קיומנו היא אהבה.

When we hold our newborn baby,

להחזיק תינוק שזה עתה נולד,

love at first sight,

להתאהב ממבט ראשון,

or when we help someone in need,

לעזור למישהו בעת צרה -

humans are uniquely able to give and receive love,

בני האדם ניחנים ביכולת מיוחדת להעניק ולקבל אהבה,

and that's what differentiates us from AI.

בזה מותר האדם מהבינה המלאכותית.

Despite what science fiction may portray,

למרות התחזיות של המדע הבדיוני,

I can responsibly tell you that AI has no love.

אני אומר לכם באחריות שבינה מלאכותית לא יודעת לאהוב.

When AlphaGo defeated the world champion Ke Jie,

כש-AlphaGo הביסה את אלוף העולם קה ז'ייה (Ke Jie),

while Ke Jie was crying and loving the game of go,

קה ז'ייה פרץ בבכי, ואהב את משחק הגו,

AlphaGo felt no happiness from winning

אבל AlphaGo לא שמחה בנצחונה

and certainly no desire to hug a loved one.

ובוודאי לא התחשק לה לחבק מישהו שהיא אוהבת.

So how do we differentiate ourselves

אז איך נוכל לבדל את עצמנו

as humans in the age of AI?

כבני אדם בעידן הבינה המלאכותית?

We talked about the axis of creativity,

דיברנו על ציר היצירתיות,

and certainly that is one possibility,

וברור שזאת אפשרות אחת,

and now we introduce a new axis

ועכשיו נוסיף ציר חדש

that we can call compassion, love, or empathy.

שאפשר לקרוא לו חמלה, אהבה או אמפתיה.

Those are things that AI cannot do.

את הרגשות האלה, בינה מלאכותית לא מסוגלת להרגיש.

So as AI takes away the routine jobs,

ולכן כשהבינה המלאכותית תתפוס את מקומנו בעבודות חדגוניות,

I like to think we can, we should and we must create jobs of compassion.

אני חושב שבאפשרותנו, זכותנו, חובתנו ליצור משרות של חמלה.

You might ask how many of those there are,

כמה משרות כאלה כבר יש, אתם שואלים,

but I would ask you:

ואני אשיב לכם:

Do you not think that we are going to need a lot of social workers

אתם לא חושבים שנצטרך המון עובדים סוציאליים

to help us make this transition?

כדי לצלוח בשלום את השינוי הזה?

Do you not think we need a lot of compassionate caregivers

אתם לא חושבים שנצטרך המון מטפלים רחומים

to give more medical care to more people?

שיעניקו טיפול רפואי לאנשים רבים יותר?

Do you not think we're going to need 10 times more teachers

אתם לא חושבים שנצטרך פי עשרה יותר מורים

to help our children find their way

שיעזרו לילדים שלנו לפלס דרך לעצמם

to survive and thrive in this brave new world?

להחזיק מעמד ולפרוח בעולם החדש והמופלא הזה?

And with all the newfound wealth,

ובאמצעות כל העושר שייפול לחיקנו

should we not also make labors of love into careers

למה שלא נגדיר תחביבים ותפקידים נטולי שכר בתור קריירות

and let elderly accompaniment

ונהפוך לקריירות גם ליווי קשישים

or homeschooling become careers also?

או חינוך ביתי?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

This graph is surely not perfect,

הגרף לא מושלם, כמובן,

but it points at four ways that we can work with AI.

אבל הוא מצביע על ארבע דרכים לעבוד עם בינה מלאכותית.

AI will come and take away the routine jobs

הבינה המלאכותית תתפוס את מקומנו בעבודות חדגוניות

and in due time, we will be thankful.

ועם הזמן, נכיר לה תודה על זה.

AI will become great tools for the creatives

הבינה המלאכותית תעניק ליצירתיים כלים מעולים

so that scientists, artists, musicians and writers

ותאפשר למדענים, לאמנים, למוזיקאים ולכותבים

can be even more creative.

למצות את היצירתיות שלהם.

AI will work with humans as analytical tools

הבינה המלאכותית תספק לבני האדם כלים אנליטיים

that humans can wrap their warmth around

שבני האדם יוכלו לכרוך סביבם את החמימות האנושית

for the high-compassion jobs.

ולהשתמש בהם למשרות עתירות חמלה.

And we can always differentiate ourselves

ותמיד יעמוד לנו הבידול

with the uniquely capable jobs

של המשרות יוצאות הדופן

that are both compassionate and creative,

שמשלבות חמלה ויצירתיות,

using and leveraging our irreplaceable brains and hearts.

שמנצלות וממנפות את הלב והמוח הייחודיים לאדם.

So there you have it:

הרי הוא לפניכם:

a blueprint of coexistence for humans and AI.

תרשים של קיום בצוותא בין בני אדם לבינה מלאכותית.

AI is serendipity.

הבינה המלאכותית היא הג'וקר שלנו.

It is here to liberate us from routine jobs,

היא תשחרר אותנו מעבודות חדגוניות,

and it is here to remind us what it is that makes us human.

והיא תזכיר לנו במה מותר האדם.

So let us choose to embrace AI and to love one another.

ולכן בואו נחליט לקבל את הבינה המלאכותית בזרועות פתוחות ולאהוב זה את זה.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)