Franco Sacchi: Welcome to Nollywood

מתרגם: Ido Tsuk מבקר: Ido Dekkers

I have a story, a story that I would like to share with you.

יש לי סיפור. סיפור שאני רוצה לחלוק איתכם.

And it's an African story.

וזהו סיפור אפריקאי.

It is a story of hope, resilience and glamour.

זהו סיפור של תקווה, התאוששות וזוהר.

There was Hollywood.

היתה הוליווד.

Then came Bollywood.

ואז הגיע בוליווד.

Today we have Nollywood, the third-largest film industry in the world.

היום יש לנו את נוליווד, תעשיית הסרטים השלישית בגודלה בעולם.

In 2006 alone, almost 2,000 films were made in Nigeria.

ב - 2006 בלבד, כמעט 2000 סרטים צולמו בניגריה.

Now, try to imagine 40, 50 films wrapped, distributed, every week

נסו לדמיין 40, 50 סרטים עטופים, מופצים, בכל שבוע.

in the streets of Lagos, Nigeria and West Africa.

ברחובות של לאגוס, ניגריה ומערב אפריקה.

Some estimates put the value of this industry at 250 million dollars.

יש המעריכים את שווי התעשייה בכ - 250 מיליון דולר.

It has created thousands, if not tens of thousands of jobs.

היא יצרה אלפי, אם לא עשרות אלפי עבודות.

And it's expanding.

והיא מתרחבת.

But keep in mind that this was a grassroots movement.

אבל אל תשכחו שהייתה זאת תנועה עממית.

This is something that happened without foreign investment,

זה משהו שקרה ללא השקעה זרה.

without government aid, and actually, it happened against all odds,

ללא תמיכה ממשלתית, ולמעשה, זה קרה כנגד כל הסיכויים,

in one of the most difficult moments in Nigerian economy.

באחד מרגעי המשבר הגדולים ביותר בכלכלת ניגריה.

The industry is 15 years old.

התעשייה בת 15 שנים.

And so maybe you're thinking now,

ולכן, אתם אולי חושבים עכשיו,

why, how, an Italian filmmaker based in Boston

למה, ואיך במאי איטלקי, שמתגורר בבוסטון

is so interested in this story?

כל כך מתעניין בסיפור?

And so I think I have to tell you just a few words,

ולכן, אני חושב שאני חייב לאמר לכם רק כמה מילים,

a few things about my personal life,

כמה פרטים לגבי חיי האישיים,

because I think there is a connection.

מכיוון שאני חושב שיש קשר.

My grandfather lived most of his life and is buried in Zambia.

סבא שלי גר מרבית חייו והוא אף קבור בזמביה.

My father also lived most of his adult life in East Africa.

אבי אף הוא גר ברוב חייו הבוגרים במזרח אפריקה.

And I was born in Zambia.

ואני עצמי נולדתי בזמביה.

Even though I left when I was only three years old,

למרות שעזבתי כשהייתי רק בן שלוש,

I really felt that Africa was this big part of my life.

באמת הרגשתי שאפריקה היא חלק גדול מחיי.

And it really was a place where I learned to walk.

והיא באמת הייתה המקום בו למדתי ללכת.

I think I uttered the first words,

אני חושב שביטאתי את מילותיי הראשונות,

and my family bought their first home.

ומשפחתי קנתה את ביתם הראשון.

So when we came back to Italy,

ואז, כשחזרנו לאיטליה,

and one of the things that I remember the most

אחד הדברים שאני הכי זוכר

is my family having this hard time to share stories.

זה שלמשפחתי היה קשה לשתף בזיכרונות.

It seemed that for our neighbors and friends,

היה נדמה לשכנינו וחברינו,

Africa was either this exotic place, this imaginary land

שאפריקה היא או אותו מקום אקזוטי, אותה אדמה חלומית

that probably exists only in their imagination,

שסביר שקיימת רק בדמיון שלהם.

or the place of horror, famine.

או המקום של האימה והרעב.

And so we were always caught in this stereotype.

ולכן תמיד נתפסנו בסטריוטיפ הזה.

And I remember really this desire to talk about Africa

ואני זוכר היטב את התשוקה הזאת, לדבר על אפריקה

as a place where we lived and people live and go about their lives,

כמקום שבו גרנו ואנשים גרים וחיים את חייהם,

and have dreams like we all have.

ויש להם חלומות בדיוק כמו לכולנו.

So when I read in a newspaper in the business page

אז כשקראתי בעיתון, במדור עסקים

the story of Nollywood,

את הסיפור של נוליווד,

I really felt this is an incredible opportunity to tell a story

ממש הרגשתי שזו היא הזדמנות יוצאת דופן לספר את הסיפור

that goes against all these preconceived notions.

שיוצא כנגד כל אותן דעות קדומות.

Here I can tell a story of Africans making movies like I do,

כאן, אני יכול לספר סיפור של אפריקאים יוצרים סרטים כמוני,

and actually I felt this was an inspiration for me.

ולמעשה הרגשתי שזו הייתה השראה בשבילי.

I have the good fortune of being a filmmaker-in-residence

יש לי מזל גדול להיות יוצר סרטים

at the Center of Digital Imaging Arts at Boston University.

במרכז לאומנות ההדמייה הדיגיטלית באוניברסיטת בוסטון.

And we really look how digital technology is changing,

ואנו ממש מביטים בטכנולוגיה הדיגיטלית משתנה,

and how young, independent filmmakers

ואיך יוצרי סרטים צעירים, עצמאיים

can make movies at a fraction of the cost.

יכולים ליצור סרטים כמעט ללא עלות.

So when I proposed the story,

ולכן, כשהצעתי את הרעיון,

I really had all the support to make this film.

הייתה לי כל התמיכה ליצור את הסרט הזה.

And not only had the support,

ולא רק שהייתה לי התמיכה,

I found two wonderful partners in crime in this adventure.

מצאתי שני פרטנרים נפלאים להרפתקאה הזו.

Aimee Corrigan, a very talented and young photographer,

אימיי קורייגאן, צלמת צעירה ומאוד מוכשרת,

and Robert Caputo, a friend and a mentor,

ורוברט קאפוטו, חבר ומנטור,

who is a veteran of National Geographic,

אדם ותיק בנשיונל ג'יאוגרפיק,

and told me, "You know, Franco, in 25 years of covering Africa,

והוא אמר לי, "אתה יודע, פראנקו, ב- 25 שנותיי בכיסוי אפריקה,

I don't know if I have come across a story

אני לא יודע אם פגשתי סיפור

that is so full of hope and so fun."

שכל כך מלא בתקווה וכיף."

So we went to Lagos in October 2005.

אז טסנו ללאגוס באוקטובור 2005.

And we went to Lagos to meet Bond Emeruwa,

והלכנו ללאגוס בכדי לפגוש את בונד אמרוואה,

a wonderful, talented film director who is with us tonight.

במאי נפלא ומוכשר, שנמצא איתנו הערב.

The plan was to give you a portrait of Nollywood,

התוכנית הייתה לתת לכם דיוקן של נוליווד,

of this incredible film industry,

של תעשיית הסרטים היוצאת דופן הזו,

following Bond in his quest to make an action movie

בעקבות בונד, במסע שלו לעשות סרט פעולה

that deals with the issue of corruption,

אשר מתמודד עם נושא השחיתות.

called "Checkpoint."

הנקרא "צ'קפוינט".

Police corruption.

שחיתות משטרתית.

And he had nine days to make it.

והיו לו תשעה ימים לעשות זאת.

We thought this was a good story.

אנחנו חשבנו שזה סיפור טוב.

In the meantime, we had to cover Nollywood,

בינתיים, היינו צריכים לסקר את נוליווד,

and we talked to a lot of filmmakers.

ודיברנו עם הרבה יוצרי סרטים.

But I don't want to create too many expectations.

אבל אני לא רוצה ליצור יותר מידי ציפיות.

I would like to show you six minutes.

אני רוצה להראות לכם שש דקות.

And these are six minutes they really prepared for the TED audience.

ושש דקות אלו מאוד מכוונות לקהל של TED.

There are several themes from the documentary,

ישנם מספר נושאים מהסרט הדקומנטרי,

but they are re-edited and made for you, OK?

אבל הם ערוכים מחדש לכם, בסדר?

So I guess it's a world premier.

אז אני מניח שזו היא בכורה עולמית.

(Video)

(סרט)

Man: Action.

איש: אקשן.

Milverton Nwokedi: You cut a nice movie with just 10,000 dollars in Nigeria here.

מילורטון נווקדי: אתה יוצר סרט יפה עם רק 10,000 דולר פה בניגריה.

And you shoot in seven days.

ואתה מצלם בשבעה ימים.

Peace Piberesima: We're doing films for the masses.

פיס פיברסימה: אנחנו עושים סרטים למאסות של אנשים.

We're not doing films for the elite

אנחנו לא עושים סרטים לעלית

and the people in their glass houses.

ולא לאנשים שגרים בבתי הזכוכית שלהם.

They can afford to watch their "Robocop" and whatever.

הם יכולים להרשות לעצמם לצפות ב"רובוקופ" וכיוצא באלה.

Mahmood Ali Balogun: I think filmmaking in Nigeria, for those who work in it,

מחמוד אלי באלוגן: אני חושב שיצירת סרטים בניגריה, לאלו שעובדים בזה,

is a kind of subsistence filmmaking -- what they do to make a living.

היא סוג של מפעל סרטים קיומי. מה הם יעשו כדי לממן את חייהם?

It's not the fancy filmmaking where you say,

זה לא מפעל סרטים יוקרתי שבו אתה אומר:

oh, you want to put all the razzmatazz of Hollywood,

"אני רוצה לשים את כל המרקחה הצעקנית של הוליווד,

and where you have big budgets.

איפה שיש את התקציבים הגדולים."

Here is that you make these films,

כאן, אתה יוצר את הסרטים האלו,

it sells, you jump onto the location again to make another film,

זה מוכר, אתה קופץ ללוקיישן פעם נוספת ליצור עוד סרט,

because if you don't make the next film, you're not going to feed.

בגלל שאם לא תיצור את הסרט הבא, לא תאכל להאכיל.

Bond Emeruwa: So while we're entertaining, we should be able to educate.

בונד אמרוואה: בזמן שאנו מספקים הנאה, יש לנו את היכולת גם לחנך.

I believe in the power of audiovisuals.

אני מאמין בכוח של הסרטים.

I mean, 90 percent of the population will watch Nollywood.

תשעים אחוז מהאוכלוסייה יצפו בנוליווד.

I think it's the most viable vehicle right now

אני חושב שזה הרכב הכי בר-קיימא כרגע

to pass information across a dedicated cable.

בכדי להעביר את האינפורמציה.

So if you're making a movie, no matter what your topic is,

אז אם אתה יוצר סרט, לא משנה הנושא אשר יהיה,

put in a message in there.

תוסיף לתוכו מסר.

Woman: You still have to report the incident.

אישה: עדיין אין לך אף דיווח על אירוע.

He needs proper medical attention.

הוא צריך טיפול רפואי הולם.

PP: I keep trying to explain to people,

פיס פיברסימה: אני כל הזמן מנסה להסביר לאנשים,

it's not about the quality at the moment -- the quality is coming.

לא מדובר באיכות כרגע, האיכות בדרך.

I mean, there are those films that people are making for quality,

אני מתכוונת, ישנם אותם סרטים אשר אנשים יוצרים בשביל האיכות,

but the first thing you have to remember about this society

אבל הדבר הראשון שאתה צריך לזכור על החברה הזו

is that Africa still has people that live on one dollar a day,

הוא שבאפריקה ישנם עדיין אנשים שחיים מדולר ליום,

and these are the people that really watch these films.

ואלו האנשים שהולכים לראות את הסרטים האלו.

Sonny McDon W: Nollywood is a fantastic industry

סוני מקדון: נוליווד היא תעשייה פנטסטית.

that has just been born in this part of the world.

אשר רק נולדה בחלק הזה של העולם.

Because nobody believed that Nollywood can come out of Africa.

בגלל שאף אחד לא האמין שנוליווד יכולה לצאת מאפריקה.

Lancelot Imasen: But our films,

לאנשלוט אימאסן: אבל הסרטים שלנו,

they are stories that our people can relate to themselves.

אלו סיפורים שאנשי עמנו יכולים לייחס לעצמם.

They are stories about our people, for our people.

אלו סיפורים על עמנו, לעמנו.

And consistently, they are glued to their screen

והם באופן עקבי, דבוקים למסכים שלהם

whenever they see the story.

כשהם רואים את הסיפור.

Narrator: Suspense, fun and intrigue.

מספר: מתח, כיף ותככים.

It's the blockbuster comedy.

זה בלוקבאסטר של קומדיות.

You'll crack your ribs.

אתה תסדוק את הצלעות שלך!

Bernard Pinayon Agbaosi: We have been so deep into the foreign movies.

ברנארד פינאיון אגבאוסי: היינו כל כך עמוק בתוך הסרטים הזרים.

It's all about the foreign movies.

זה הכל סרטים זרים.

But we can do something too.

אבל אנחנו מסוגלים לעשות משהו גם.

We can do something, something that when the world sees it,

אנחנו מסוגלים לעשות משהו, משהו שברגע שהעולם יראה,

they say, wow, this is Nigeria.

הם יגידו, וואו! זאת ניגריה.

Man: Just arrest yourself, sergeant.

איש: רק תעצור, סמל.

Don't embarrass yourself.

אל תביך את עצמך.

Come on. Don't run away. Come back. Come back.

קדימה. אל תברח. תחזור. תחזור.

SMW: You can now walk the street and see a role model.

סוני מקדון: אתה היום יכול להסתובב ברחובות ולראות תפקיד מודל.

It’s not just what you see in picture.

זה לא רק מה שאתה רואה בתמונה.

You see the person live.

אתה רואה את חייו של האדם.

You see how he talks. You see how he lives.

אתה רואה איך הוא מדבר. אתה רואה איך הוא חי.

He influences you really good, you know.

הוא משפיע עלייך טוב מאוד, אתה יודע?

It’s not just what you see in the picture.

זה לא רק מה שאתה רואה בתמונה.

It is not what you hear, you know, from the Western press.

זה לא מה שאתה שומע, מהעיתונות המערבית.

Man: See you. Bye.

איש: נתראה. ביי.

Action.

אקשן.

Saint Obi: I was so fascinated, you know, with those cowboy movies.

סאינט אובי: אתה יודע, הייתי מרותק מאותם סרטי קאובויז.

But then when I discovered the situation in my country,

אבל אז, כשגיליתי את המצב במדינה שלי,

at that time there was so much corruption.

בזמנו, היתה כל כך הרבה שחיתות.

For a young man to really make it out here,

בשביל שבחור צעיר יצליח לשרוד כאן,

you got to think of some negative things and all that,

אתה חייב לחשוב מחשבות שליליות וכדומה,

or some kind of vices.

או על סוג של מידות רעות.

And I didn't want that, you know.

ואני לא רציתי בכך, אתה מבין?

And I discovered that I could be successful in life as an actor,

וגיליתי שאני יכול להיות מצליח בתור שחקן,

without doing crime, without cheating nobody, without telling no lies.

בלי להיגרר לפשע, בלי לרמות אף אחד, בלי לשקר.

Just me and God-given talent.

רק אני והכישרון שניתן לי על ידי אלוהים.

Man: Let's go.

איש: בוא נלך.

OK, it's time to kick some ass.

בסדר. הגיע הזמן לכסח כמה אנשים.

Cover this. It's your own.

תכסה את זה. זה שלך.

Move it.

תזיז את זה.

Roboger Animadu: In big countries, when they do the movies,

רובוגר אנימאדו: במדינות גדולות, כשהם עושים סרטים,

they have all these things in place.

יש להם את כל הדברים במקום.

But here, we improvise these items, like the gunshots.

אבל כאן, אנחנו מאלתרים את הפריטים האלה, כמו היריות.

Like they go, here, now, now, you see the gun there,

כמו שהם הולכים, עכשיו, עכשיו, אתה רואה את האקדח שם,

but you won't see any guns shot, we use knock-out.

אבל לא תראה יריות של אקדח, אנחנו משתמשים בדמיים.

Kevin Books Ikeduba: What I'm scared of is just the explosion will come up in my face.

קאוין בוקס איקדודא: הדבר היחיד שאני מפחד הוא שזה יתפוצץ לי ישר בפנים.

Woman: That's why I use enough masking tape.

אישה: זו הסיבה שאני משתמשת במספיק מסקנטייפ.

The masking tape will hold it.

המסקנטייפ יחזיק את זה.

Wat, wait. Just hold this for me.

וואט, חכה. רק תחזיק את זה.

KBI: I'm just telling her to make sure she places it well

קאוין בוקס איקדודא: אני רק מבקש ממנה שתוודא שהיא שמה את זה כמו שצריך.

so that it won't affect my face -- the explosion, you know.

שהפיצוץ לא ייפגע בפנים שלי, אתה מבין?

But she's a professional. She knows what she’s doing.

אבל היא מקצוענית. היא יודעת מה היא עושה.

I'm trying to protect my face too.

אני מנסה להגן על פניי גם.

This ain't going to be my last movie.

זה לא הולך להיות הסרט האחרון שלי.

You know, this is Nollywood, where the magic lives.

אתה יודע, זה נוליווד, איפה שהקסם חי.

RA: So now you're about to see how we do our own movies here,

רובוגר אנימאדו: אז עכשיו אתה עומד לראות איך אנחנו עושים את הסרטים שלנו בעצמנו,

with or without any assistance from anybody.

עם או בלי עזרה ממישהו.

Man: Action.

איש: אקשן.

Cut.

קאט.

(Applause)

(תשואות)

Franco Sacchi: So many things to say, so little time.

פראנקו סאצ'י: כל כך הרבה דברים לאמר, כל כך מעט זמן.

So many themes in this story.

כל כך הרבה נושאים בסיפור הזה.

I just can't tell you -- there’s one thing I want to tell you.

אני פשוט לא יכול לאמר לכם -- יש דבר אחד שאני רוצה לאמר לכם.

I spent, you know, several weeks with all these actors, producers,

ביליתי, אתם יודעים, מספר שבועות עם כל אותם שחקנים, מפיקים,

and the problems they have to go through are unimaginable

והבעיות שהם צריכים לעבור הן בלתי מובנות

for, you know, a Westerner, a filmmaker who works in America or in Europe.

בשביל מערבי, יוצר סרטים שעובד באמריקה או באירופה.

But always with a smile, always with an enthusiasm,

אבל תמיד עם חיוך, תמיד עם התלהבות,

that is incredible.

זה פשוט מדהים.

Werner Herzog, the German filmmaker said,

וורנר הרצוג, יוצר הסרטים הגרמני אמר,

"I need to make movies like you need oxygen."

"אני צריך לייצר סרטים כמו שאתם צריכים חמצן".

And I think they’re breathing.

ואני חושב שהם נושמים.

The Nigerian filmmakers really, really, are doing what they like.

יוצרי הסרטים הניגריים באמת, באמת עושים את מה שהם אוהבים.

And so it's a very, very important thing for them,

וכך זה מאוד מאוד חשוב להם,

and for their audiences.

ולקהל שלהם.

A woman told me, "When I see a Nollywood film,

אישה אמרה לי, "כשאני רואה סרט נוליוודי,

I can relax, I really -- I can breathe better."

אני יכולה להירגע, אני ממש -- אני נושמת טוב יותר".

There is also another very important thing

יש דבר מאוד חשוב נוסף,

that I hope will resonate with this audience.

שאני מקווה שיהדהד לקהל זה.

It’s technology. I’m very interested in it

וזהו טכנולוגיה. אני מאוד מתעניין בזה

and I really think that the digital non-linear editing has slashed, you know,

ואני באמת חושב שיכולות העריכה הדיגיטליות הלא-לינאריות נחתכו,

the cost now is a fraction of what it used to be.

העלות עכשיו היא חצי ממה שהייתה פעם.

Incredible cameras cost under 5,000 dollars.

מצלמות נהדרות עולות פחות מ- 5,000 דולר.

And this has unleashed tremendous energy.

וזה נתן דרור לאנרגיה עצומה.

And guess what?

ונחשו מה?

We didn’t have to tell to the Nigerian filmmakers.

לא היינו חייבים לספר זאת ליוצרי הסרטים הניגריים.

They understood it, they embraced the technology

הם מבינים את זה, הם מאמצים את הטכנולוגיה

and they run with it, and they’re successful.

הם משתמשים בה, והם מצליחים.

I hope that the Nollywood phenomenon will go both ways.

אני מקווה שהתופעה "נוליווד" תלך בשתי הדרכים.

I hope it will inspire other African nations to embrace the technology,

אני מקווה שזה יעורר מדינות אפריקאיות נוספות לחבק את הטכנולוגיה,

look at the Nigerian model, make their films, create jobs,

להביט במודל הניגרי, ליצור את הסרטים שלהם, ליצור עבודות,

create a narrative for the population, something to identify,

ליצור סיפור לאוכלוסייה, משהו להזדהות איתו,

something positive, something that really is psychological relief

משהו חיובי, משהו שממש משמש כהקלה פסיכולוגית

and it's part of the culture.

והיא חלק מהתרבות.

But I really think this is a phenomenon that can inspire us.

אבל אני באמת חושב שזו היא תופעה שיכולה לתת לנו השראה.

I really think it goes both ways.

אני באמת חושב שהיא הולכת בשתי הדרכים.

Filmmakers, friends of mine, they look at Nollywood and they say,

יוצרי סרטים, חברים שלי, הם מסתכלים על נוליווד ואומרים,

"Wow, they are doing what we really want to do,

"וואו, הם עושים את מה שאנחנו ממש רוצים לעשות,

and make a buck and live with this job."

ומיצרים דולר וגם חיים מהעבודה הזו."

So I really think it’s a lesson

אז אני באמת חושב שזהו שיעור

that we're actually learning from them.

שאנחנו ממש לומדים מהם.

And there's one thing, one small challenge that I have for you,

ויש דבר אחד, עוד אתגר אחד יש לי לאתגר אותכם,

and should make us reflect on the importance of storytelling.

שאמור לשקף את החשיבות של הסיפור.

And I think this is really the theme of this session.

ואני חושב שזהו הנושא של הכנס הזה.

Try to imagine a world where the only goal is food and a shelter, but no stories.

נסו לדמיין עולם שבו המטרה היחידה היא אוכל ומכסה, ללא סיפורים.

No stories around the campfire.

אין סיפורים סביב המדורה.

No legends, no fairytales.

אין אגדות, אין מעשיות.

Nothing.

כלום.

No novels.

אין רומנים.

Difficult, eh? It's meaningless.

קשה, אה? זה חסר חשיבות.

So this is what I really think.

אז זה מה שאני באמת חושב.

I think that the key to a healthy society

אני חושב שהמפתח לאוכלוסייה בריאה

is a thriving community of storytellers,

היא קהילה משגשגת של סיפורים,

and I think that the Nigerian filmmakers really have proved this.

ואני חושב שיוצרי הסרטים הניגריים ממש הוכיחו את זה.

I would like you to hear their voices.

אני אשמח אם תשמעו את הקולות.

Just a few moments.

רק לכמה רגעים.

It’s not an added sequence, just some voices from Nollywood.

זה לא רצף נוסף, רק כמה קולות מנוליווד.

(Video) Toyin Alousa: Nollywood is the best thing that can happen to them.

(וידאו) טוין אלוסא: נוליווד היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות להם.

If you have an industry that puts a smile on people's face,

אם יש לך תעשייה שמעלה חיוך על פני האנשים,

that’s Nollywood.

זו היא נוליווד.

SO: I believe very soon, we’re not only going to have better movies,

סאינט אובי: אני מאמין שבקרוב מאוד, לא רק שיהיו לנו סרטים טובים יותר,

we'll have that original Nigerian movie.

יהיו לנו סרטים ניגריים מקוריים.

BE: It’s still the same basic themes.

בונד אמרוואה: זה עדיין אותם נושאים בסיסיים.

Love, action.

אהבה, אקשן.

But we're telling it our own way, our own Nigerian way, African way.

אבל אנחנו מספרים את זה בדרכנו שלנו, הדרך הניגרית שלנו, הדרך האפריקאית.

We have diverse cultures, diverse cultures, there are so many,

יש לנו מגוון תרבויות, מגוון תרבויות, יש כל כך הרבה,

that in the natal lifetimes,

שגם בעוד שנים רבות,

I don't see us exhausting the stories we have.

אני לא רואה את עצמנו מתישים את הסיפורים שלנו.

FS: My job ends here, and the Nollywood filmmakers really have now to work.

פראנקו סאצ'י: העבודה שלי נגמרת כאן, ויוצרי הסרטים הניגריים ממש צריכים לעבוד עכשיו.

And I really hope that there will be many, many collaborations,

ואני מאוד מקווה שיהיו הרבה מאוד שיתופי פעולה,

where we teach each other things.

שבהם נלמד אחד את השני דברים.

And I really hope that this will happen.

ואני ממש מקווה שזה יקרה.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

(תשואות)

Chris Anderson: Stop. I've got two questions.

כריס אנדרסון: עצור. יש לי שתי שאלות.

Franco, you described this as the world's third largest film industry.

פראנקו, תיארת את נוליווד כתעשיית הסרטים השלישית בגודלה בעולם.

What does that translate to in terms of numbers of films, really?

למה זה מתורגם במספרים של סרטים?

FS: Oh, yes. I think I mentioned briefly -- it's close to 2,000 films.

פראנקו סאצ'י: אה, כן. אני חושב שהזכרתי זאת בקצרה -- זה קרוב ל - 2,000 סרטים.

There is scientific data on this.

יש מידע מדוייק לגבי זה.

CA: 2,000 films a year?

כריס אנדרסון: 2,000 סרטים לשנה?

FS: 2,000 films a year. 2005 or 6,

פראנקו סאצ'י: 2,000 סרטים לשנה. 2006 או 6,

the censor board has censored 1,600 films alone.

הצנזורה צנזרה 1,600 סרטים בלבד.

And we know that there are more.

ואנחנו יודעים שיש עוד.

So it’s safe to say that there are 2,000 films.

אז זה די מדוייק לאמר שישנם 2,000 סרטים.

So imagine 45 films per week.

אז דמיינו 45 סרטים כל שבוע.

There are challenges. There are challenges.

ישנם אתגרים. ישנם אתגרים.

There is a glut of film,

ישנו שפע של סרטים,

the quality has to be raised, they need to go to the next level,

האיכות חייבות לעלות, הם צריכים לעלות לשלב הבא,

but I’m optimistic.

אבל אני אופטימי.

CA: And these aren’t films that are primarily seen in cinemas?

כריס אנדרסון: ואלו סרטים שבדרך כלל לא נצפים בבתי קולנוע?

FS: Oh yes, of course. This is very important.

פראנקו סאצ'י: אה, כן, וודאי. זה מאוד חשוב.

Maybe, you know, for you to try to imagine this,

אולי בשבילכם יהיה קשה לדמיין,

these are films that are distributed directly in markets.

אלו הם סרטים המופצים ישירות לשווקים.

They are bought in video shops.

הם נקנים בחנויות וידאו.

They can be rented for pennies.

הם מושכרים עבור כמה פרוטות.

CA: On what format?

כריס אנדרסון: באיזה פורמט?

FS: Oh, the format -- thank you for the question. Yes, it's VCDs.

פראנקו סאצ'י: אה, הפורמט -- תודה על השאלה. כן, זה וי סי די.

It's a CD, it's a little bit more compressed image.

זה סי די, זו היא תמונה טיפה יותר דחוסה.

They started with VHS.

הם התחילו עם וי היץ' אס.

They actually didn't wait for, you know, the latest technology.

הם למעשה לא חיכו לטכנולוגיה החדשה ביותר,

They started in '92, '94.

הם התחילו ב- 1992, 1994.

So there are 57 million VCRs in Nigeria

אז יש 57 מיליון מכשירי וידאו בניגריה

that play, you know, VHS and these VCDs.

שמנגנים, אתם יודעים, וי היץ' אס ווי סי די.

It's a CD basically. It's a compact disc.

זה סי די למעשה. זה קומפאקט דיסק.

CA: So on the streets, are film casts ... ?

כריס אנדרסון: אז ברחובות, סרטים הם כמו מטילי זהב ...?

FS: You can be in a Lagos traffic jam

פראנקו סאצ'י: אתה יכול להיות בפקק תנועה בלאגוס

and you can buy a movie or some bananas or some water. Yes.

ואתה יכול לקנות סרט או בננות או מים. כן.

(Laughter)

(צחוק)

And I have to say, this really proves that storytelling,

ואני חייב לאמר, שזה ממש מוכיח את הסיפור,

it's a commodity, it's a staple.

זה מצרך חשוב, ממש מרכיב עיקרי.

There is no life without stories.

אין חיים בלי הסיפורים.

CA: Franco, thank you so much.

כריס אנדרסון: פראנקו, תודה רבה לך.