The Benefits of Not Being a Jerk to Yourself | Dan Harris | TED

תרגום: Naama Lieberman עריכה: zeeva livshitz

A few years ago, I signed up for something called a 360 review.

לפני כמה שנים נרשמתי למשהו שנקרא הערכה 360.

(Laughter)

(צחוק)

If you've ever worked in the corporate world,

אם אי פעם עבדתם בחברה גדולה,

you probably have heard of this diabolical exercise.

בטח שמעתם על התרגיל השטני הזה.

(Laughter)

(צחוק)

It’s an anonymous survey with your bosses, peers and direct reports,

זהו סקר אנונימי של מנהלים, עמיתים ועובדים,

and the idea is to get a panoramic sense of your strengths and weaknesses.

והרעיון הוא לקבל תמונה רחבה של החוזקות והחולשות שלך.

I opted for the colonoscopy version of a 360 review.

אני בחרתי את הקולונוסקופיה של ההערכה 360.

(Laughter)

(צחוק)

Which included my wife, my brother and two of my meditation teachers.

כולל אשתי, אחי, ושניים מהמורים שלי למדיטציה.

In all, 16 people gave hour-long confidential interviews,

סך הכול, 16 אנשי רואיינו בפרטיות במשך שעה,

and I was then handed a 39-page report brimming with blind quotes.

ואני קיבלתי דוח של 39 עמודים שופע ציטוטים אנונימיים.

I can tell you're looking forward to hearing the results.

אני רואה שאתם מצפים לשמוע את התוצאות.

Sadists.

סדיסטים.

(Laughter)

(צחוק)

But I'm going to make you wait a second,

אבל אני אגרום לכם לחכות רגע,

because I should give you a little background on me.

כי כדאי שאתן לכם קצת רקע על עצמי.

I used to be an anchorman.

הייתי מגיש חדשות.

I worked at ABC News for 21 years.

עבדתי בחדשות ABC במשך 21 שנים.

It was a very stressful job.

זו הייתה עבודה מלחיצה מאד.

In fact, I had a panic attack live on the air in 2004

למען האמת, היה לי התקף פניקה בשידור חי בשנת 2004

while delivering some otherwise mundane headlines.

בזמן שהגשתי כותרות רגילות לגמרי.

The good news is that my nationally televised freakout

החדשות הטובות הן שהתחרפנות בשידור לאומה

ultimately led me to meditation,

הובילה אותי בסופו של דבר למדיטציה,

which I had actually long rejected as ridiculous.

משהו שדחיתי בעבר כי חשבתי שהוא מגוחך.

I was raised by a pair of atheist scientists.

חונכתי על ידי זוג מדענים אתאיסטים.

I'm a fidgety, skeptical guy.

אני בחור קופצני וסקפטי.

And that kind of led me to unfairly lump meditation

וזה גרם לי לזלזל במדיטציה, שלא בצדק,

in with aura readings, vision boards and dolphin healing.

עם קריאת אאורה, לוחות השראה והילינג עם דולפינים.

But the practice really helped me with my anxiety and depression.

אבל התרגול באמת עזר לי עם החרדה והדיכאון.

And so my goal became to make meditation attractive

אז המטרה שלי הייתה להפוך את המדיטציה לאטרקטיבית

to my fellow skeptics

לחברי הספקנים

by ditching the New Age cliches and liberally using the f-word.

על יד זניחה של קלישאות ניו-אייג′ ושימוש מופרז בגסויות.

(Laughter)

(צחוק)

To my great surprise, this unorthodox approach

למרבה ההפתעה, הגישה הלא אורתודוכסית הזו

turned me into a quasi self-help guru.

הפכה אותי לסוג של גורו עזרה עצמית.

And a few years into this trip, I decided that I wanted to get a sense

וכמה שנים לתוך המסע הזה, החלטתי שאני רוצה להבין

of whether my inner work was having outer results, you know?

אם לעבודה הפנימית שלי היו תוצאות חיצוניות.

Was meditation making me a nicer person?

האם המדיטציה הפכה אותי לבן אדם נחמד יותר?

And that's why I signed up for the 360.

וזו הסיבה שעשיתי הערכת 360.

And now I will tell you about the results.

ועכשיו אספר לכם על התוצאות.

The first 13 pages were dedicated to my sterling qualities.

13 העמודים הראשונים הוקדשו לתכונות המופלאות שלי.

People talked about how hardworking and intelligent I was.

אנשים סיפרו כמה אני חרוץ ואינטלגנטי.

Many also said meditation had made me more caring.

רבים אמרו שהמדיטציה הפכה אותי לאכפתי יותר.

But then came 26 pages of beatdown.

אבל אז הגיעו 26 עמודים של קטילות.

(Laughter)

(צחוק)

The first blow was that some reviewers noted

המכה הראשונה הייתה שחלק מהמבקרים אמרו

that I had a penchant for being rude to junior staffers,

שיש לי נטייה חזקה להיות גס רוח כלפי עובדים זוטרים,

which was deeply embarrassing.

מה שהיה מביך נורא.

But it only got worse.

אבל זה רק הלך והחמיר.

I was called emotionally guarded, a diva and an authoritarian.

קראו לי עצור רגשית, דיווה ושתלטני.

(Quiet laughter)

(צחוק שקט)

I don't know why that's funny.

אני לא יודע למה זה מצחיק.

(Laughter)

(צחוק)

Some people even questioned my motives for promoting meditation.

כמה אנשים אפילו פקפקו במניעים שלי לקדם מדיטציה.

It got so bad that at one point my wife, who was reading it with me,

זה נהיה כל כך גרוע, שבשלב מסוים אשתי שקראה איתי,

got up and went to the bathroom and cried.

קמה והלכה לבכות בשירותים.

I think for me the most painful part

אני חושב שבשבילי החלק הכואב ביותר

was realizing that the aspects of my personality

היה ההבנה שהצדדים באישיות שלי

that I was most ashamed of and had really tried to hide

שהתביישתי בהם ביותר ובעצם ניסיתי להסתיר

were in fact on full display for everybody.

היו למעשה חשופים לעיני כולם.

And those included my two most prominent and problematic demons:

וזה כלל את שני השדים הבולטים והבעייתיים ביותר שלי:

anger and self-centeredness.

כעס ואנוכיות.

(Clears throat)

(מכחכח בגרון)

Sorry. I've never talked about this publicly before.

סליחה. לא דיברתי על זה בפומבי אף פעם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

I thought we weren't supposed to applaud authoritarians here at TED.

חשבתי שאנחנו לא אמורים למחוא כפיים לשתלטנים כאן ב-TED.

(Laughter)

(צחוק)

Bottom line, meditation had helped, for sure,

בשורה התחתונה, המדיטציה עזרה, בטח,

but I clearly retained the capacity to be a schmuck,

אבל היה ברור ששמרתי על היכולת להיות שמוק,

and I am not alone in this.

ואני לא לבד בזה.

All kinds of bad behavior have been on the rise.

כל מיני התנהגויות רעות התגברו.

Reckless driving,

נהיגה מסוכנת,

unruly airline passengers, violent crime,

נוסעים שמשתוללים במטוסים, פשעים אלימים,

online bullying, workplace incivility,

בריונות רשת, התעמרות במקומות עבודה,

tribal antagonism, even general self-centeredness.

שבטיות, אפילו אנוכיות כללית.

At times, it can really feel like our social fabric is unraveling.

לפעמים, יש באמת תחושה שהמרקם החברתי שלנו נפרם.

So after my 360, I decided to do some work on myself

אז אחרי ה-360, החלטתי לעבוד על עצמי

and to see if I could also learn some things

ולראות אם אוכל ללמוד כמה דברים

that, by extension, might help the species.

שבעזרתם אוכל גם לעזור למין האנושי.

I pulled every lever at my disposal.

משכתי בכל הידיות שמצאתי.

I did psychotherapy, communications coaching, bias training,

עשיתי פסיכותרפיה, אימון לשיפור התקשורת, הכשרה בנושא אפליה,

couples counseling and more.

ייעוץ זוגי ועוד.

And while I was really grateful to be able to do all of this stuff

ואמנם הייתי אסיר תודה שיכולתי לעשות את כל זה

and all of it helped,

והכול באמת עזר,

I was still finding myself too often getting selfish or snippy.

עדיין תפסתי את עצמי יותר מדי פעמים מתנהג באנוכיות או בעוקצנות.

So I signed up for a nine-day silent retreat

אז נרשמתי לריטריט של תשעה ימים בשתיקה

where I would practice a kind of meditation

שם אתרגל סוג של מדיטציה

that has been shown to boost your capacity for warmth.

שהוכח שהיא מחזקת את היכולת לחום אנושי.

It’s called “loving-kindness,” which, as you might imagine,

זה נקרא “נדיבות-אהבה” (נועם לב), וכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם

sounded to me like Valentine's Day with a gun to my head.

זה נשמע לי כמו ולנטיין עם אקדח לרקה.

(Laughter)

(צחוק)

But I was in it to win it. I really wanted to be a nicer person.

אבל אני הגעתי כדי לנצח. באמת רציתי להיות אדם טוב יותר.

I kept getting tripped up though,

אבל כל הזמן הסתבכתי עם עצמי,

because the woman who was running the retreat, my teacher,

כי האישה שהובילה את הריטריט, המורה שלי,

her name is Spring Washam,

שמה ספרינג וואשם,

she kept insisting that if I wanted to be less of a jerk to other people,

היא התעקשה שאם אני רוצה להיות פחות מגעיל לאחרים,

I needed to start by being less of a jerk to myself,

אני חייב להתחיל בלהיות פחות מגעיל לעצמי,

which I thought was the kind of thing you hear

ואני חשבתי שזה מן דבר ששומעים

from Instagram influencers and spin instructors, so --

ממשפיעני אינסטגרם ומדריכי ספינינג, אז --

(Laughter)

(צחוק)

And she even went so far as to suggest

והיא אפילו הציעה

that when I saw my demons emerging in meditation,

שכשאני רואה את השדים שלי מגיעים במדיטציה,

I should put my hand on my heart and say to myself,

אניח יד על הלב ואגיד לעצמי,

"It's OK, sweetie. I'm here for you."

“זה בסדר, מתוקי. אני כאן בשבילך“.

(Laughter)

(צחוק)

Hard pass.

ממש לא.

(Laughter)

(צחוק)

Pasadena. I was not going to do that.

לגמרי לא. אני לא עושה את זה.

But over the ensuing days of nonstop meditation,

אבל בימים שעברו אחר כך במדיטציה בלתי פוסקת,

I did notice that my twin demons were in full effect.

שמתי לב ששני השדים שלי היו בשיא כוחם.

My anger had me rehearsing glorious, expletive-filled speeches

הכעס גרם לי לעשות חזרות על נאומים מלאי קללות

I would deliver to my boss about the various promotions I deserved.

שאשא בפני הבוס שלי על הקידומים השונים שמגיעים לי.

My self-centeredness had me writing my own five-star Amazon reviews

האנוכיות גרמה לי לכתוב לעצמי ביקורות של חמישה כוכבים באמזון

for my various books,

לספרים השונים שפרסמתי,

praising my elegant prose and rugged good looks.

ולשבח את הפרוזה האלגנטית והחן המחוספס שלי.

(Laughter)

(צחוק)

And in the face of all of this roostering and rage,

ומעל כל הגאוותנות והזעם,

I layered on an avalanche of self-criticism.

הנחתי מפולת של ביקורת עצמית.

I told myself a whole story

סיפרתי לעצמי סיפור שלם

about how I was an incurably self-obsessed, cranky monster

על זה שאני מפלצת אנוכית, עצבנית, חסרת תקנה

who had cloven hooves and a retractable jaw.

שיש לי פרסות שסועות ולסת נשלפת.

After about five or six days of drinking from this fire hose, I caved.

אחרי חמישה או שישה ימים של שתייה מהזרנוק, נכנעתי.

Mid-meditation, I put my hand on my heart,

באמצע המדיטציה, הנחתי את היד על הלב שלי,

and while I definitely was not going to call myself "sweetie,"

ואמנם ממש לא הייתי מוכן לקרוא לעצמי “מתוקי“,

I did silently say to myself,

אמרתי לעצמי בשקט,

"It's all good, dude, I know this sucks, but I've got you."

“הכול בסדר, גבר, אני יודע שזה דפוק, אבל אני כאן בשבילך“.

This was very strange and embarrassing, but in this moment, I had an epiphany.

זה היה מוזר מאוד ומביך, אבל באותו רגע, הייתה לי הארה.

I realized that my demons were actually

הבנתי שהשדים שלי בעצם היו

just ancient, fear-based neurotic programs,

תכניות עתיקות ניורוטיות שמקורן בפחד,

probably injected into me by the culture, by my parents.

שכנראה הוחדרו לתוכי על ידי התרבות, על ידי הוריי.

And they were trying to help me.

והם ניסו לעזור לי.

It was the organism trying to protect itself.

זה היה יצור חי שניסה להגן על עצמו.

And when I stopped fighting them, they calmed down for a few seconds.

וכשהפסקתי להילחם בהם, הם נרגעו לכמה שניות.

I didn't have to slay them.

לא הייתי צריך לחסל אותם.

I just had to give them a high five.

רק הייתי צריך לתת להם כיף.

And this counterintuitive extension of warmth

והחמימות הזו שמנוגדת לאינטואיציה

was not, I realized, it was not indulgent.

לא הייתה, הבנתי, שהיא לא פינוק.

It was radical disarmament.

זה היה נטרול רדיקלי.

Here's the way I think about this.

ככה אני חושב על זה.

At any given moment, we humans have two choices

בכל רגע נתון, לנו בני האדם יש שתי אפשרויות

שתי ספירלות שזמינות לנו.

or two spirals that are available to us.

The first is what my friend Evelyn Tribole calls the toilet vortex.

הראשונה היא מה שחברתי אוולין טריבוליי מכנה מערבולת האסלה.

The reason why this looks childish and ridiculous is that I drew it myself.

הסיבה שזה נראה ילדותי ומגוחך היא שאני ציירתי את זה בעצמי.

(Laughter)

(צחוק)

It's OK, sweetie. You're good at so many other things.

זה בסדר, מתוקי. אתה טוב בהרבה דברים אחרים.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I probably shouldn't make fun of the thing I'm going to try to get you to do, but ...

לא כדאי שאצחק על מה שאני רוצה לגרום לכם לעשות, אבל...

The toilet vortex might start like this.

מערבולת האסלה אולי מתחילה ככה.

You're picking on yourself because you don't like the way you look in the mirror.

אתה יורד על עצמך כי אתה לא אוהב איך שאתה נראה.

אתה לא מרוצה מהיעילות שלך

You're unhappy with your level of productivity

או שלא הצלחת להגיע לקטוזיס, לא משנה מה.

or you have failed to achieve ketosis, whatever.

ואז אתה מוציא את זה על אנשים אחרים

And then you take that out on other people

and then you are feeling more miserable,

ואז אתה אומלל יותר,

and then down you go.

ואז אתה יורד ויורד.

The vastly superior alternative is what I call the cheesy upward spiral.

החלופה העדיפה הרבה יותר היא מה שאני מכנה הספירלה המביכה העולה.

This one was drawn by a professional.

את זה צייר מקצוען.

(Laughter)

(צחוק)

As your inner weather gets balmier,

ככל שהאקלים הפנימי שלך נרגע,

because you've learned how to high-five your demons,

כי למדת איך לתת כיפים לשדים שלך,

that shows up in your relationships with other people.

זה מתגלה במערכות היחסים שלך עם אחרים.

And because relationships are probably the most important variable

ובגלל שמערכות יחסים הן כנראה המשתנה החשוב ביותר

when it comes to human flourishing,

לשגשוג אנושי,

your inner weather improves even further

האקלים הפנימי שלך משתפר עוד יותר

and up you go.

ואתה עולה ועולה.

And that is the whole point here.

וזה כל העניין.

Self-love, properly understood, not as narcissism,

אהבה-עצמית, במובן הנכון, לא נרקיסיזם,

אלא כתמיכה בעצמך,

but as having your own back,

is not selfish.

היא לא אנוכית.

It makes you better at loving other people.

זה משפר את היכולת שלך לאהוב אחרים.

And the flip side of this was on full display in my 360.

והצד השני של המטבע הזה התגלה בהערכת 360 שלי.

All the ways in which I was torturing myself

כל הדרכים שבהן עיניתי את עצמי

showed up in my relationships with other people.

התגלו במערכות היחסים שלי עם אחרים.

And as those relationships suffered, so did I.

וכשמערכות היחסים סבלו, גם אני סבלתי.

Taken together, my two excellent drawings

ביחד, שני הציורים המצוינים שלי

represent a kind of amateur unified field theory of love.

מייצגים מן תיאוריה מאוחדת חובבנית של אהבה.

I call it “Me, A Love Story.”

אני קורא לזה “אני, סיפור אהבה.”

(Laughter)

(צחוק)

That's a deliberately ridiculous name,

זה שם מגוחך בכוונה,

but I am actually pretty serious about using the word "love."

אבל אני באמת די רציני בקשר למילה “אהבה“.

Granted, it's a confusing term because we use it to apply to everything

מובן, זה מונח מבלבל כי אנחנו משתמשים בו לגבי כל דבר

from our spouses to our children to gluten-free snickerdoodles.

מבת הזוג והילדים לחטיפים נטולי גלוטן.

But I am comfortable embracing the broadness of the term.

אבל אני מרגיש נוח עם הרוחב של המושג הזה.

I consider love to be anything that falls within the human capacity to care,

אני חושב שאהבה היא כל דבר שכלול ביכולת האנושית לאכפתיות,

a capacity wired deeply into us via evolution.

יכולת שמחווטת עמוק בתוכנו באמצעות האבולוציה.

It's our ability to care, cooperate and communicate

זו היכולת שלנו לאכפתיות, לשתף פעולה ולתקשר

that has allowed Homo sapiens to thrive.

שאפשרה להומו ספיינס לשגשג.

And it is a failure to exercise that muscle,

וההזנחה של השריר הזה,

it is a lack of love that I think is at the root of our most pressing problems,

חוסר באהבה הוא לדעתי שורש הבעיות הדחופות ביותר שלנו

from inequality to violence to the climate crisis.

מאי-שוויון לאלימות למשבר האקלים.

Obviously, these are all massive problems

כמובן, כל אלה בעיות אדירות

that are going to require massive structural change,

שדורשות שינוי מבני אדיר,

but at a baseline they also require us to care about one another.

אבל בבסיס הן גם דורשות שיהיה לנו אכפת אחד מהשני.

And it is harder to do that

וקשה יותר לעשות את זה

when you're stuck in a ceaseless spiral of self-centered self-flagellation.

כשאתה תקוע במערבולת בלתי פוסקת של הלקאה עצמית אנוכית.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

So I guess what I'm trying to say here

אז כנראה מה שאני מנסה להגיד

is there's a geopolitical case for you to get your shit together.

זה שיש הצדקה גיאופוליטית להתאפס על עצמך.

(Laughter)

(צחוק)

And the massively empowering news

והחדשות המעצימות

is that love is not an unalterable factory setting.

הן שאהבה היא לא תכונה שנקבעה במפעל.

It is a skill that you can train.

זו יכולת שאפשר לפתח.

It's actually a family of skills.

זו בעצם משפחה של יכולות.

After my 360, I learned a whole bunch of practices for upping my love game,

אחרי ההערכת 360, למדתי תרגילים שעזרו לי לאהוב יותר,

and I'm going to share two with you right now

ואני אשתף אתכם בשניים עכשיו

that I think would be very easy to integrate into your life.

שלדעתי קל מאד לשלב בחיים שלכם.

הראשון הוא לאמץ הרגל לעשות מדיטציית “נדיבות-אהבה“.

The first is to boot up a practice of loving-kindness meditation.

צריך להגיד, זה לא דורש מכם

I should say that it does not require you

to subscribe to some fancy metaphysical program,

להאמין באיזו תכנית מטפיזית,

and it shouldn't take up too much time.

וזה לא אמור לדרוש מכם יותר מדי זמן.

Maybe a few minutes a couple of times a week to start.

אולי כמה דקות פעמיים בשבוע בתור התחלה.

The instructions are really simple. Find a reasonably quiet place.

ההנחיות פשוטות מאד. מצאו מקום שקט מספיק.

Assume a comfortable position,

מצאו תנוחה נוחה,

close your eyes and begin by envisioning a really easy person.

עצמו עיניים והתחילו לדמיין מישהו קל.

Maybe a good friend, maybe a pet.

אולי חבר טוב, אולי חיית מחמד.

And then you repeat in your mind four phrases:

ואז תחזרו בלב על ארבעה משפטים:

"May you be happy, may you be safe, may you be healthy,

“הלוואי שתהיה שמח, הלוואי שתהיה בטוח, הלוואי שתהיה בריא,

may you live with ease."

הלוואי שתחיה בשלווה“.

After you've generated a little warmth,

אחרי שייצרתם קצת חום,

you do a bait-and-switch and move onto yourself.

תעשו החלפה ותעברו לעצמכם.

Once again, you conjure the image and send the phrases.

שוב, תעלו בדמיון את התמונה ותשלחו את המשפטים.

After that, it's on to a mentor, somebody who's helped you in your life.

אחר כך, עוברים למנטור, או למישהו שעזר לכם.

Then a neutral person, somebody you might overlook.

ואז לאדם ניטרלי, מישהו שאולי התעלמתם ממנו.

Then a difficult person, probably not hard to find.

ואז לאדם קשה, בטח לא קשה למצוא אחד כזה.

And then we finish with all beings everywhere.

ואז מסיימים בכל הברואים בכל מקום.

To some of you, this may seem forced and treacly,

לחלקכם, זה ייראה מאולץ וסכריני,

אבל שווה לציין שהמחקר מראה

but it's worth noting that the research shows

שלתרגול הזה יש תועלת פיזיולוגית, פסיכולוגית

that this practice has physiological, psychological

and even behavioral benefits.

ואפילו תועלת התנהגותית.

The other practice I'm going to recommend

התרגול השני שאני ממליץ עליו

is to start consciously counterprogramming against your inner critic.

הוא להתחיל לתכנת מחדש נגד המבקר הפנימי שלכם.

Next time you notice yourself going down the toilet,

בפעם הבאה שאתם יורדים במערבולת האסלה,

אם אף אחד לא מסתכל, הניחו יד על הלב

if nobody's looking, put your hand on your heart

and talk to yourself the way you would talk to a good friend.

ודברו אל עצמכם כמו שהייתם מדברים לחבר טוב.

For ambitious people, this may be a little scary.

לאנשים שאפתניים, זה עלול להיות קצת מפחיד.

You might fear it's going to erode your edge.

אתם תפחדו אולי שזה ירכך אתכם.

But research shows that this process of replacing your sadistic inner tyrant

אבל המחקר מראה שהתהליך הזה של החלפת הרודן הסדיסטי הפנימי

with a supportive inner coach, who has high standards

במאמן תומך פנימי, שיש לו סטנדרטים גבוהים

but is not a jerk about it,

אבל הוא לא מגעיל בקשר לזה,

makes you more likely to reach your goals.

מגדיל את הסיכוי שתשיגו את המטרות שלכם.

Now, I will cop to the fact

עכשיו, אני מודה בעובדה

that even though I've now retired from my job as a news man

שלמרות שפרשתי מעבודתי כמגיש חדשות

ואני מיסיונר של מדיטציה במשרה מלאה,

and am a full-time meditation evangelist,

אני עדיין יורד במערבולת האסלה באופן קבוע.

I still go down the toilet on the regular.

But I'm much more likely to access the upward spiral these days.

אבל גם סביר יותר שאגיע לספירלה העולה בימים אלה.

In fact, three years after my 360, I got another one, because I never learn.

למעשה, שלוש שנים אחרי ההערכת 360, עשיתי עוד הערכה, כי אני אף פעם לא לומד.

And this one was way different.

והפעם זה היה שונה לגמרי.

People gushed about how much I had changed as a friend and a mentor and a colleague.

אנשים השתפכו על כמה השתניתי כחבר וכמנטור וכעמית.

They talked about specific meetings

הם דיברו על פגישות מסוימות

שבהן הייתי פעם רודן והיום אני נהדר.

where I used to be a prosecutor and was now delightful.

One person said, “His ego is shrinking,” which I think was a compliment.

אדם אחד אמר, “האגו שלו מתכווץ“, ולדעתי זו הייתה מחמאה.

And another person said, “He’s finding his heart,”

ואדם אחר אמר, “הוא מוצא את הלב שלו“,

which the new me let pass.

ואני החדש נתן לזה לעבור בשתיקה.

(Laughter)

(צחוק)

After she finished reading, my wife turned to me and said,

אחרי שהיא גמרה לקרוא, אשתי פנתה אלי ואמרה,

"Congratulations, now you're boring."

“ברכותיי, עכשיו אתה משעמם“.

(Laughter)

(צחוק)

I'm hoping that was a joke because in my opinion,

אני מקווה שזו הייתה בדיחה כי לדעתי,

upping your love game is anything but boring.

השתפרות באהבה זה לא משעמם בכלל.

It’s countercultural because it cuts against the never-enoughness

זה נוגד את התרבות שלנו, סותר את הרעיון ששום דבר לא מספיק

and always-behindness that society seems to want us to feel.

ותמיד צריך יותר כמו שהחברה כנראה רוצה שנרגיש.

It’s courageous because it’s hard to look at your demons.

זה אמיץ כי קשה להתבונן בשדים שלך.

And it’s happiness-producing because when you high-five your demons,

וזה מייצר אושר כי כשאתה נותן כיף לשדים שלך,

they don't own you as much.

הם לא שולטים בך כל כך.

And all of that makes you more generous and more available.

וכל זה עושה אותך נדיב יותר וזמין יותר.

If that sounds grandiose or touchy-feely to you,

ואם זה נשמע לכם גרנדיוזי או דביק,

let me put it to you another way.

תנו לי לנסח את זה בצורה אחרת.

The view is so much better when you pull your head out of your ass.

הנוף הרבה יותר יפה כשאתם מוציאים את הראש מהתחת שלכם.

(Laughter)

(צחוק)

Thank you very much.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)