I love being a police officer, but we need reform | Melvin Russell

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Zeeva Livshitz

I have been a police officer for a very, very long time.

הייתי שוטר במשך הרבה הרבה זמן.

And you see these notes in my hand because I'm also a black preacher.

ואתם רואים את הדפים האלה ביד שלי מפני שאני גם מטיף שחור.

(Laughter)

(צחוק)

And if you know anything about black preachers,

ואם אתם יודעים משהו בנוגע למטיפים שחורים,

we'll close, and then we'll keep going for another 20 minutes.

אנחנו נסגור ואז נמשיך עוד עשרים דקות.

(Laughter)

(צחוק)

So I need this to keep pushing this thing forward.

אז אני צריך את זה כדי להמשיך לדחוף את זה קדימה.

I've been a police officer for a very long time,

הייתי שוטר במשך זמן רב,

and I mean I predated technology.

ואני מתכוון שאני מגיע לפני שהטכנולוגיה הגיעה.

I'm talking about before pagers.

אני מדבר על לפני הזימוניות.

(Laughter)

(צחוק)

Laugh if you want to, but I'm telling the truth.

תצחקו אם אתם רוצים, אבל אני אומר את האמת.

I predate War on Our Fellow Man -- I mean, War on Drugs.

אני מגיע לפני המלחמה שלנו באחינו האנשים -- אני מתכוון, המלחמה בסמים.

I predate all of that.

אני מלפני כל זה.

I predate so much

אני מלפני כל כל הרבה

and I've been through ebbs and flows

ועברתי עליות ומורדות

and I've been through good and bad times,

ועברתי זמנים טובים וקשים,

and still I absolutely love being a police officer.

ועדיין אני לגמרי אוהב להיות שוטר.

I love being a police officer because it's always been a calling for me

אני אוהב להיות שוטר מפני שזו תמיד היתה קריאה בשבילי

and never a job.

ומעולם לא עבודה.

And even with that,

ואפילו עם זה,

my personal truth is that law enforcement is in a crisis.

האמת האישית שלי היא שהמשטרה במשבר.

It's an invisible crisis,

זה משבר בלתי נראה,

and it has been for many, many years.

והוא היה במשך הרבה הרבה שנים.

Even though we in law enforcement say,

למרות שאנחנו במשטרה אומרים,

"You know what? We can't arrest our way out of this."

"אתם יודעים מה? אנחנו לא יכולים לעצור את הדרך שלנו החוצה מזה."

We say in law enforcement things like,

אנחנו אומרים באכיפת החוק דברים כמו,

"Yeah, it's illegal to profile."

"כן, זה חוקי לעשות פרופיל."

You know what?

אתם יודעים מה?

In law enforcement, we even agree that we have to adopt this thinking

באכיפת החוק, אנחנו אפילו מסכימים שאנחנו צריכים לאמץ את החשיבה הזו

and become more oriented to community policing.

ולהפוך ליותר מוכוונים לשיטור קהילתי.

And yet all the while, still,

ועדיין כל הזמן, עדיין,

we continue in the same vein,

אנחנו ממשיכים באותה דרך,

the same vein that contradicts everything that we just admitted.

אותה דרך שמנוגדת לכל מה שרק הודינו בו.

And so that's the reason for me, several years ago.

וכך זו הסיבה בשבילי, לפני מספר שנים.

Because I was tired of the racism, I was tired of discrimination,

מפני שהתעייפתי מהגזענות, התעייפתי מהאפליה,

I was tired of the "-isms" and the schisms.

התעייפתי מה"איזמים" והשיזמים.

I was just so tired.

הייתי כל כך עייף.

I was tired of the vicious cycle,

הייתי עייף מהמעגל האכזרי,

and I was tired of it even in the beloved agency

והייתי עייף ממנו אפילו בסוכנות האהובה

in the department that I still love today.

במחלקה שאני עדיין אוהב היום.

And so my wife and I, we sat down

וכך אשתי ואני, התיישבנו

and we decided and we targeted a date that we would retire.

והחלטנו ויעדנו תאריך בו נפרוש.

We would retire and I would go off into the sunset,

נפרוש ונלך אל השקיעה,

maybe do ministry full time, love my wife a long time.

אולי נשמש בכמורה כל הזמן, אוהב את אשתי הרבה זמן.

Y'all know what I'm talking about.

כולכם יודעים על מה אני מדבר.

(Laughter)

(צחוק)

But we decided that I would retire.

אבל החלטנו שאני אפרוש.

But then there was a higher power than I.

אבל אז היה כוח גדול ממני.

There was a love for the city

היתה אהבה לעיר

that I loved, that I grew up in, that I was educated in --

שאהבתי, שגדלתי בה, וחונכתי בה --

a city that pulled my heart back into the system.

עיר שמשכה את ליבי חזרה למערכת.

So we didn't retire.

אז לא פרשנו.

We didn't retire

לא פרשנו

and so what happened was,

וכך מה שקרה היה,

over the next -- I would say, 18 months, 19 months,

במשך הייתי אומר ה 18, 19 חודשים,

I had this passion to implement some radical policing.

הייתה לי התשוקה ליישם שיטור קיצוני.

And so now, over the next 19 months,

וכך עכשיו, במשך 19 החודשים הבאים,

I shifted, and I transcended from being a drug sergeant --

עברתי, והתעליתי מלהיות סמל סמים --

ready to retire as a drug sergeant --

מוכן לפרוש כסמל סמים --

and went from level to level to level,

ועברתי מרמה לרמה לרמה,

until I find myself as a district commander,

עד שמצאתי את עצמי כמפקד מחוז,

commander of the worst district in Baltimore city.

מפקד של המחוז הכי גרוע בעיר בולטימור.

We call it the Eastern District,

אנחנו קוראים לזה המחוז המזרחי,

the most violent district,

המחוז הכי אלים,

the most impoverished district --

המחוז הכי מרושש --

46 percent unemployment in that district.

46 אחוז אבטלה במחוז זה.

National rating at that time,

הדרוג הלאומי באותו זמן,

national rating, the AIDS and the tuberculosis [rating],

הדרוג הלאומי, דרוג האיידס והשחפת,

was always on the top 10 list

היה תמיד ברשימת עשרת הגבוהים

for zip codes for cities across the nation,

למיקוד לערים ברחבי המדינה,

or just zip codes across the nation.

או פשוט מיקודים ברחבי הארץ.

The top 10 -- I didn't say state, I didn't say city --

עשרת הגבוהים -- לא אמרתי מדינה, לא אמרתי עיר --

that little neighborhood.

השכונה הקטנה ההיא.

And I said, you know what? We gotta do something different.

ואמרתי, אתם יודעים מה? אנחנו חייבים לעשות משהו שונה,

We gotta do something different. We gotta think radical.

אנחנו חייבים לעשות משהו שונה, אנחנו צריכים לחשוב רדיקלי.

We gotta think outside the box.

אנחנו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה.

And so in order to bring change that I desperately wanted

וכך כדי להביא שינוי שרציתי נואשות

and I desperately felt in my heart,

והרגשתי נואשות בליבי,

I had to start listening to that inner spirit.

הייתי צריך להתחיל להקשיב לרוח הפנימית הזו.

I had to start listening to that man on the inside

הייתי צריך להתחיל להקשיב לאיש הזה שבפנים

that went against everything that I had been trained to do.

שהלך נגד כל מה שאומנתי לעשות.

But we still did it.

אבל בכל זאת עשינו את זה.

We still did it because we listened to that inner spirit,

עדיין עשינו את זה בגלל שהאזנו לרוח הפנימית,

because I realized this:

מפני שהבנתי את זה:

if I was to see real police reform

אם רציתי לראות רפורמה אמיתית במשטרה

in the communities that I had authority over for public safety,

בקהילות שהיתה לי סמכות בהן על בטיחות הציבור,

we had to change our stinkin' thinkin'.

היינו צריכים לשנות את החשיבה המסריחה שלנו.

We had to change it.

היינו צריכים לשנות אותה.

And so what we did is we started to think holistically

וכך מה שעשינו זה שהתחלנו לחשוב הוליסטית

and not paramilitarily.

ולא צבאית.

So we thought differently.

אז חשבנו אחרת.

And we started to realize

והתחלנו להבין

that it could never be and never should have been

שזה לעולם לא יוכל להיות ולעולם לא היה צריך להיות

us versus them.

אנחנו נגדם.

And so I decided to come to that intersection

וכך החלטתי להגיע לצומת ההיא

where I could meet all classes, all races, all creeds, all colors;

בה אוכל לפגוש את כל המעמדות, כל המינים, כל הפלגים, כל הצבעים;

where I would meet the businesses and the faith-based,

שם הייתי נפגש עם העסקים והמאמינים,

and the eds, the meds,

והמכורים, והרופאים,

and I would meet all the people

והייתי נפגש עם כל האנשים

that made up the communities that I had authority over.

שיצרו את הקהילות שהייתי אחראי להן.

So I met them and I began to listen.

אז נפגשתי איתם והתחלתי להקשיב.

See, police have a problem.

הבינו, למשטרה יש בעיה.

Off the top, we want to bring things into the community

מלמעלה, אנחנו רוצים להביא דברים לקהילה

and come up with these extravagant strategies and deployments,

ולהעלות אסטרטגיות ופריסות ראוותניות ,

but we never talk to the community about them.

אבל אנחנו מעולם לא מדברים עם הקהילה עליהן,

And we shove them into the community and say, "Take that."

ואנחנו דוחפים אותם לתוך הקהילה ואומרים, "קחו את זה."

But we said we'd get rid of that stinkin' thinkin',

אבל אמרנו שניפתר מהחשיבה המסריחה,

so we talked to our communities.

אז דיברנו עם הקהילות שלנו.

We said, "This is your community table.

אמרנו, "זה שולחן הקהילה שלכם.

We'll pull up a chair. We want to hear from you.

אנחנו נוסיף כיסא. אנחנו רוצים לשמוע ממכם.

What's going to work in your community?"

מה יעבוד בקהילה שלכם?"

And then some great things started to happen.

ואז דברים טובים החלו לקרות.

See, here's the thing:

הבינו, הנה העניין:

I had to figure out a way to shift 130 cops that were under my tutelage

הייתי צריך למצוא דרך להעביר 130 שוטרים שהיו תחת פיקודי

from being occupiers of communities

מלהיות משתלטים על קהילות

to being partners.

ללהיות שותפים.

I had to figure out how to do that.

הייתי צריך להבין איך לעשות את זה.

Because here's the crazy thing:

מפני שהנה הדבר המשוגע:

in law enforcement, we have evolved into something incredible.

באכיפת חוק, התפתחנו למשהו מדהים.

Listen, we have become great protectors.

שמעו, הפכנו למגינים מעולים.

We know how to protect you.

אנחנו יודעים איך להגן עליכם.

But we have exercised that arm so much, so very much.

אבל אימנו את הזרוע הזו כל כך , כל כך הרבה,

If I was a natural police department

אם הייתי במחלקת משטרה טבעית

and I represented a police department,

והייתי מייצג את המשטרה,

you would see this incredible, beautiful, 23-inch arm.

הייתם רואים את הזרוע המדהימה, היפייפיה, בת 58 הסנטימטרים.

(Laughter)

(צחוק)

It's pretty, ain't it? It's cut up.

זה יפה, לא? היא חתוכה.

No fat on it. Mmm it look good. It just look good!

בלי שומן עליה. מממ היא נראית טוב. היא פשוט נראית טוב!

(Laughter)

(צחוק)

That's a great arm -- protection!

זו זרוע מעולה -- הגנה!

That's who we are, but we've exercised it so much sometimes

זה מי שאנחנו, אבל התאמנו בזה כל כך הרבה לפעמים

that it has led to abuse.

שהיא הובילה לניצול לרע.

It's led to coldness and callousness and dehumanized us.

זה הוביל לקרירות וחוסר זהירות ולהפוך אותנו ללא אנושיים.

And we've forgotten

ושכחנו

the mantra across this nation

שהמנטרה לרוחב המדינה הזו

is to protect and serve.

היא להגן ולשרת.

Y'all don't know that? Protect and serve.

כולכם לא יודעים את זה? להגן ולשרת.

(Laughter)

(צחוק)

So you look at the other arm,

אז אתם מביטים בזרוע השניה,

and then you look at it and ... there it is.

ואז אתם מביטים בה ו... הנה היא.

(Laughter)

(צחוק)

You know, it's kinda weak.

אתם יודעים, זה סוג של חלש.

It looks sickly.

זה נראה חלוש.

It's withering and it's dying

זה קמל ומת

because we've invested so much in our protective arm.

מפני שהשקענו כל כך הרבה בזרוע המגנה שלנו.

But we forgot to treat our communities

אבל שכחנו לטפל בקהילות שלנו

like they're our customers;

כאילו הן הלקוחות שלנו;

like they're our sons and daughters, our brothers and sisters,

כאילו הם הבנים והבנות שלנו, האחים והאחיות שלנו,

our mothers and fathers.

אימנו ואבינו.

And so somehow, along the way,

וכך איך שהוא, בדרך,

we've gotten out of balance.

יצאנו מאיזון.

And because we are a proud profession,

ובגלל שאנחנו גאים במקצוע שלנו,

it is very hard for us to look in the mirror and see our mistakes.

זה מאוד קשה לנו להביט במראה ולראות את הטעויות שלנו.

It's even harder to make a change.

זה אפילו קשה יותר לעשות שינוי.

And so, as I try to hurry and get through this,

וכך, כשאני מנסה למהר ולעבור את זה,

I need to say this:

אני צריך להגיד את זה:

it's not just law enforcement, though.

אבל זה לא רק אכיפת חוק,

Because every one of us makes up a community.

מפני שכל אחד מאיתנו יוצר קהילה.

Everybody makes up a community.

כל אחד יוצר קהילה.

And as communities -- can I say this? --

וכקהילות -- אני יכול להגיד את זה? --

we have put too much responsibility on law enforcement.

שמנו יותר מדי אחריות על אכיפת החוק.

Too much.

יותר מדי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And then we have the audacity and the nerve to get upset

ואז יש לנו את עזות המצח והחוצפה להתרגז

with law enforcement when we take action.

על אוכפי החוק כשאנחנו פועלים.

There is no way in the world

אין דרך בעולם

that we, as a community, should be calling the police

שאנחנו, כקהילה, צריכים להתקשר למשטרה

for kids playing ball in the street.

על ילדים שמשחקים בכדור ברחוב.

No way in the world that we should be calling the police

אין סיכוי בעולם שאנחנו צריכים לקרוא למשטרה

because my neighbor's music is up too loud,

בגלל שהשכנים שלי מנגנים מוזיקה חזקה מדי,

because his dog came over to my yard and did a number two;

מפני שהכלב שלו נכנס לחצר שלי ועשה מספר שתיים;

there's no way we should be calling the police.

אין סיכוי שאנחנו צריכים לקרוא למשטרה.

But we have surrendered so much of our responsibility.

אבל ויתרנו על כל כך הרבה מהאחריות שלנו,

Listen, when I was a little boy coming up in Baltimore --

שמעו, כשהייתי ילד קטן שבא לבולטימור --

and listen, we played rough in the street --

והקשיבו, שיחקנו בפראות ברחובות --

I ain't never see the police come and break us up.

מעולם לא ראיתי את המשטרה מגיעה לפזר אותנו.

You know who came? It was the elders.

אתם יודעים מי הגיע? זה היה המבוגרים.

It was the parental figures in the community.

זה היה הדמויות ההוריות בקהילה.

It was those guardians, it was that village mentality.

זה היה השומרים, זה היה מנטליות הכפר.

They came and said, "Stop that!" and "Do this." and "Stop that."

הם הגיעו ואמרו, "תפסיקו את זה!" ו"תעשו את זה." ו"תפסיקו את זה."

We had mentors throughout all of the community.

היו לנו מנטורים בכל הקהילה.

So it takes all of us, all of us.

אז זה דורש את כולנו, כולנו.

And when I say community,

וכשאני אומר קהילה,

I'm talking about everything that makes up a community, even --

אני מדבר על כל מה שיוצר קהילה, אפילו --

listen, because I'm a preacher, I'm very hard on the churches,

שמעו, בגלל שאני מטיף, אני מקשה מאוד על הכנסיות,

because I believe the churches too often have become MIA,

מפני שאני מאמין שהכנסיות נעלמות מהזירה יותר מדי פעמים,

missing in action.

נעלמים מהפעילות.

I believe they have shifted over the last 10, 20 years

אני מאמין שהן נעו ב 10, 20 שנים האחרונות

from being community churches,

מלהיות כנסיות קהילתיות,

where you walk outside your door, round the corner and you're in church.

שם אתם יוצאים מהדלת, הולכים מעבר לפינה ואתם בכנסיה.

They shifted from that and became commuter churches.

הם עברו מזה והפכו לכנסיות עוברים ושבים.

So you now have churches who have become disconnected by default

אז עכשיו יש לכם כנסיות שהפכו למנותקות בבסיסן

from the very community where they're planted.

מהקהילה בה הן שתולות.

And they don't take care of that community.

והן לא מטפלות בקהילה הזו.

I could go on and on, but I really need to wrap this up.

הייתי יכול להמשיך עוד ועוד, אבל אני באמת צריך לסיים את זה.

Community and policing:

קהילה ושיטור:

we've all lost that precious gift, and I call it relational equity.

כולנו איבדנו את המתנה המיוחדת הזו, ואני קורא לזה שוויון יחסי.

We've lost it with one another.

איבדנו את זה אחד עם השני.

It's not somebody else's fault --

זה לא אשמתו של מישהו אחר --

it's all of our fault.

זה הכל באשמתנו.

We all take responsibility in this.

כולנו לוקחים אחריות בזה.

But I say this: it's not too late for all of us to build our cities

אבל אני אומר את זה: זה לא מאוחר מדי לכולנו לבנות את הערים שלנו

and nation to make it great again.

ומדינה כדי לעשותן גדולות שוב.

It is never too late.

זה לעולם לא מאוחר מדי.

It is never too late.

זה לעולם לא מאוחר מדי.

You see, after three years

אתם מבינים, אחרי שלוש שנים

of my four-and-a-half-year commandship in that district,

מהפיקוד בן ארבע וחצי השנים שלי במחוז,

three years in,

עברו שלוש שנים,

after putting pastors in the car with my police

אחרי ששמתי כמרים במכונית עם המשטרה שלי

because I knew this -- it's a little secret --

מפני שאני ידעתי את זה -- הסוד הקטן הזה --

I knew this:

ידעתי את זה:

it was hard to stay a nasty police officer

זה היה קשה להשאר שוטר נוראי

while you're riding around with a clergy.

בעודכם נוסעים עם כמורה.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

You'd be getting in and out of the car, looking to your right, talking about:

אתם תיכנסו ותצאו מהמכונית, תביטו ימינה, תדברו על:

"Father, forgive me, for I have sinned," all day long -- you can't do it!

"אבי, תסלח לי, מפני שחטאתי," כל היום -- אתם לא יכולים לעשות את זה!

So we came up with some incredible initiatives,

אז העלינו כמה יוזמות יוצאות דופן,

engagements for our community and police to build that trust back.

התערות של הקהילה והמשטרה לבנות את האמון חזרה.

We began to deal with our youth

התחלנו לטפל בנוער שלנו

and with those who we consider are on the wrong side of the fence.

ועם אלה שאנחנו מחשיבים שנמצאים בצד הלא נכון של הגדר.

We knew we had an economic problem,

ידענו שיש לנו בעיה כלכלית,

so we began to create jobs.

אז התחלנו ליצור עבודות.

We knew there was sickness in our community

ידענו שיש חולי בקהילה שלנו

and they didn't have access to proper medical care,

ולא היתה להם גישה לטיפול רפואי נאות,

so we'd partner up.

אז שיתפנו פעולה.

We got to that intersection and partnered up

הגענו לצומת הזו וחברנו

with anybody that wanted to partner with us

לכל מי שרצה לחבור איתנו

and talked about what we needed holistically,

ודיברנו בנוגע למה שהיינו צריכים הוליסטית,

never thinking about the crime.

מעולם לא חשבנו על הפשע.

Because at the end of the day,

מפני שבסוף היום,

if we took care of the needs of the people,

אם היינו מטפלים בצרכים של האנשים,

if we got to the root cause,

אם היינו מגיעים לשורש הבעיה,

the crime would take care of itself.

הפשע היה מטפל בעצמו.

It would take care of itself.

הוא היה מטפל בעצמו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And so, after three years of a four-and-a-half-year stint,

וכך, אחרי שלוש שנים, מתוך כהונה של ארבע וחצי,

we looked back and we looked over

הסתכלנו אחורה והבטנו מעבר

and found out that we were at a 40-year historical low:

וגילינו שהיינו בשפל הסטורי של 40 שנה:

our crime numbers, our homicides --

מספרי הפשע שלנו, הרצח --

everything had dropped down, back to the 1970s.

הכל ירד, חזרה לרמה של שנות ה 70.

And it might go back further,

וזה אולי יחזור אפילו יותר,

but the problem is, we only started keeping data since 1970.

אבל הבעיה היא, רק התחלנו לשמור מידע מאז 1970.

Forty-year crime low, so much so, I had other commanders call me,

שפל פשע של ארבעים שנה, עד עכשיו, היו מפקדים אחרים שהתקשרו אלי,

"Hey Mel, whatcha doin', man?

"היי מל, מה אתה עושה בנאדם?

Whatcha doin'? We gotta get some of that!"

מה אתה עושה? אנחנו צריכים קצת מזה לעצמנו!"

(Laughter)

(צחוק)

And so we gave them some of that.

וכך נתנו להם קצת מזה.

And in a short period of time,

ובתקופת זמן קצרה,

the city went to a 30-year crime low.

העיר ירדה לשפל פשע של שלושים שנה.

For the first time in 30 years, we fell, Baltimore city,

בפעם הראשונה בשלושים שנה, ירדנו, העיר בולטימור,

to under 200 homicides -- 197 to be exact.

לפחות מ 200 רציחות -- 197 ליתר דיוק.

And we celebrated,

וחגגנו,

because we had learned to become great servers,

מפני שלמדנו להפוך למשרתים מעולים,

become great servers first.

הפכנו קודם למשרתים מעולים.

But I gotta tell you this: these last few years,

אבל אני חייב להגיד לכם את זה: בשנים האחרונות,

as much as we had learned

ככל שלמדנו

to become great proactive police officers

להפוך לשוטרים מגינים מעולים

and great relational police officers rather than reactive,

ושוטרים יחסיים מעולים במקום מגיבים,

these last years have disappointed me.

השנים האחרונות אכזבו אותי.

They have broken my heart.

הן שברו את לבי.

The uprising still hurts.

ההתנגדות עדיין כואבת.

It still hurts my heart,

זה עדיין כואב בלבי,

because truly I believe that it should've never happened.

מפני שאני באמת מאמין שזה מעולם לא היה צריך לקרות.

I believe it should've never happened

אני מאמין שזה מעולם לא היה צריך לקרות

if we were allowed to continue along the vein that we were in,

אם היו מאפשרים לנו להמשיך בערוץ בו היינו,

servicing our community,

לשרת את הקהילה,

treating them like human beings, treating them with respect,

לטפל בהם כמו אנשים, לטפל בהם בכבוד,

loving on them first.

לאהוב אותם קודם כל.

If we continued in that vein,

אם היינו ממשיכים בערוץ הזה,

it would've never happened.

זה לעולם לא היה קורה.

But somehow, we went back to business as usual.

אבל איך שהוא, חזרנו לעסקים כרגיל.

But I'm excited again!

אבל אני נלהב שוב!

I'm excited again, because now we have a police commissioner

אני נרגש שוב, מפני שעכשיו יש לנו מפקח משטרה

who not only talks about community policing,

שלא רק מדבר על שיטור קהילתי,

but he absolutely understands it,

אבל מבין את זה לגמרי,

and more importantly, he embraces it.

ויותר חשוב, הוא מאמץ אותו.

So I'm very excited now.

אז אני מאוד מתרגש עכשיו.

Listen, I'm excited about Baltimore today,

הקשיבו, אני מתרגש מבולטימור היום,

because we, as many cities, I believe shall rise from the ashes.

מפני שאנחנו, כמו הרבה ערים, אני מאמין שנעלה מהאפר.

I believe -- I truly believe --

אני מאמין -- אני באמת מאמין --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

that we will be great again.

שנהיה גדולים שוב.

I believe,

אני מאמין,

as we continue to wrap arms and continue to say,

כשאנחנו ממשיכים לשלב זרועות ולהמשיך להגיד,

"We're in this together,"

"אנחנו בזה יחד,"

because it's not just an intersection:

מפני שזה לא רק צומת:

once we meet, we now gotta get on the same path for the same goals,

ברגע שניפגש, אנחנו עכשיו צריכים לעלות על אותו מסלול לאותה מטרה,

and this city will become great again.

והעיר הזו תהפוך גדולה שוב.

This nation will become great again.

האומה הזה תהפוך לגדולה שוב.

Because we have the same goal: we all want peace.

מפני שיש לנו את אותה מטרה: כולנו רוצים שלווה.

We all want respect for one another.

כולנו רוצים כבוד אחד לשני.

We all want love.

כולנו רצים אהבה.

And I believe we are back on that road,

ואני מאמין שחזרנו לדרך,

and I'm so excited about it.

ואני כל כך מתרגש בנוגע לזה.

So listen, I thank you for giving me a few minutes of your time.

אז הקשיבו, אני מודה לכם שנתתם לי כמה דקות מזמנכם.

God bless you all.

שאלוהים יברך אתכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

God bless you.

שאלוהים יברך אתכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)